מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בנטוף כל ימינו]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּנְטֹף כָּל יָמֵינוּ מִמֶּנּוּ –

הֵן יִפְּלוּ נִטְפֵי צִבְעוֹנִים

אֶל פִּי בוֹרֵנוּ הַשָּׁחוֹר.


אַךְ אָנוּ אֶת חֲתוּלִים

בְּשַׁלְוֵנוּ נִשְׂחָקָה.

נִצְהָלָה.


אַף יֶלֶד אֵין אוֹמֵר:

יוֹם-אֶתְמוֹל אָפַס לִי,

יוֹם-מָחָר אָפַס לִי,

אָנָה הֵם בָּאִים,

יָמֵינוּ הַיְחִידִים?


אָכֵן בְּלַהֲבֵי נֵרוֹת

נֵבְךְּ אֶת מֵתֵינוּ,

הַחֲשֵׁכָה מַה-יָּרֵאנוּ מְאֹד!


בּוֹרֵנוּ הַשָּׁחוֹר

פָּתוּחַ לָנֶצַח,

כֻּלָּנוּ מִפַּחַד נִצְהָלָה

וְלַהֲבֵי הַנֵּרוֹת אוֹרֵנוּ.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

על "מגילת העיר העתיקה" מאת עדינה שריון

מאת עדינה שריון (זכרונות ויומנים)

© כל הזכויות שמורות להוצאת “מערכות”. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לחיבור עצמו

הקדמה למהדורה האלקטרונית

אמי, עדינה לבית שריון, בת רחביה, ירושלים, לא היתה לוחמת מאומנת מעודה. היא עברה כמה אימוני נשק ב“הגנה”, כפי שהיה מקובל בקרב בני דורה, ובכך הסתכמה ה“הכשרה הצבאית” שלה. אבל כמורה מטעם הסוכנות היהודית, לאחר שכבר לימדה בכמה מקומות ברחבי ארץ ישראל המנדטורית, היא התנדבה להיכנס לעיר העתיקה של ירושליים באפריל 1947, כאשר הרובע היהודי היה כבר תחת מצור ואפשר היה להגיע אליו רק באמצעות שיירות משוריינות של השלטון הבריטי. וכך היא מצאה את עצמה בין מגיני הרובע כאשר יצאו הבריטים מן העיר ב-13 במאי והקרבות פרצו במלא עוזם. לאחר הכניעה, והיא עדיין נסערת ומיוסרת – ונזעמת על ההאשמות שהוטחו בפני המגינים על החלטתם להיכנע – היא כתבה מכתב ארוך לידידה שהתרשמה והזדעזעה ממנו ולפיכך החליטה להראותו למכר, עורך ב“מערכות”, אשר החליט לפרסמו לאחר שעבר עליו במשיכת קולמוס. הספרון שימש כמקור סימוכין לכמה וכמה מן הספרים שיצאו אח"כ על ירושלים, אבל כיום נותרו ממנו עותקים בודדים בלבד. לכן החלטתי שהגיע הזמן להעלות אותו על האינטרנט, שם יזכה לחיי הנצח להם הוא ראוי.

לדעתי זהו מסמך הסטורי חשוב דווקא בזכות הנופך האישי, החד-צדדי ואפילו המשוחד משהו, שהרי הוא מבוסס על הפרספקטיבה הצרה של עדת-ראיה במקום שאינה מודעת לכל פרטי התמונה הכללית, ובוודאי שאינה מסוגלת לראות את המצב דרך משקפיו של הצד השני. ליקוטן של עדויות כאלו, מזוויות ראיה שונות, בצירוף רשומות ונתונים רשמיים – זו הרי עיקר חוכמתה של מלאכת כתיבת ההסטוריה.

חיברתי גם תרגום מקוצר לאנגלית של סיפורה של אמי, שאותו ערכתי מחדש בצורת יומן, מה שמקל על הקורא האנגלי לעקוב אחרי השתשלות העניינים ע"פ הסדר הכרונולוגי שלהם. אולם לפי בקשתה של אמי, הגירסה העברית המקורית מובאת פה כמות שהיא, ללא שינויים. קריאה נעימה!

עמיחי ארגמן

י“ח אלול תשס”ז – 1 בספטמבר 2007

דבר העורך המקורי (1949)

הכותבת – אחת המורות שהתנדבו לעבודה בקרב ילדי העיר העתיקה בתקופת המצור. היא נכנסה לבין חומות ירושלים בימים הראשונים של חודש אפריל ונשארה שם עד הסוף

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.