בִּנְטֹף כָּל יָמֵינוּ מִמֶּנּוּ –

הֵן יִפְּלוּ נִטְפֵי צִבְעוֹנִים

אֶל פִּי בוֹרֵנוּ הַשָּׁחוֹר.

אַךְ אָנוּ אֶת חֲתוּלִים

בְּשַׁלְוֵנוּ נִשְׂחָקָה.

נִצְהָלָה.

אַף יֶלֶד אֵין אוֹמֵר:

יוֹם-אֶתְמוֹל אָפַס לִי,

יוֹם-מָחָר אָפַס לִי,

אָנָה הֵם בָּאִים,

יָמֵינוּ הַיְחִידִים?

אָכֵן בְּלַהֲבֵי נֵרוֹת

נֵבְךְּ אֶת מֵתֵינוּ,

הַחֲשֵׁכָה מַה-יָּרֵאנוּ מְאֹד!

בּוֹרֵנוּ הַשָּׁחוֹר

פָּתוּחַ לָנֶצַח,

כֻּלָּנוּ מִפַּחַד נִצְהָלָה

וְלַהֲבֵי הַנֵּרוֹת אוֹרֵנוּ.