אֱלֹהַי, בִּינָה שֶׁחָנַנְתָּ לַגִּבְּנִים וְלַפִּסְחִים

וּלְכָל מוּמֵיהֶם בָּם —

מַה תִּסְכֹּן לָהֶם?

בִּנְטוֹת יְמֵי קַיִץ יַעַנְדוּ עַל פֶּתַח בֵּיתָם

וּפְנֵיהֶם כּוֹאֲבִים וְנוּגִים,

כִּי יֵדְעוּ יָדוֹעַ:

הֶבֶל כָּל מִשְׂחָק, כָּל מִפְעָל, —

אַךְ הִנֵּה עוֹלִים כָּל הַיְלָדִים מִן הָרַחְצָה

וְתִשְׁכֹּן בְּעֵינֵיהֶם תְּכֵלֶת הַמַּיִם הָרַכִּים הַפּוֹחֲזִים, —

וְלִבָּם הַנָּבוֹן יֵלֵךְ דּוּמָם אַחֲרֵיהֶם.

כֻּלָנוּ גָדַלְנוּ וְכָבַדְנוּ,

חָכְמָתֵנוּ עָבְרָה גְדוֹתֵינוּ —

אוּלָם אֵין חֶפְצֵנוּ בָהּ.

הִנֵּה הַיְלָדוֹת הַקַּלּוֹת

בְּעָבְרָן עַל פָּנֵינוּ

תִּשְׂחַקְנָה וְתִשְׂחַקְנָה כִּי כֹה מָלֵאנוּ.

אֱלֹהַי, הָסֶר-נָא מֵעָלֵינוּ שַׂקֵּינוּ הַמְלֵאִים

וְקַח מִשְׁעַנְתֵּנוּ.

חָפַצְנוּ כִי נֵקַל וְנִבְעַר כְּכָל הַיְלָדִים,

כִּי אִתָּם נִתְרוֹצֵץ בִּזְהַב הַקֵּיצִים עַל גְּדוֹת הָאֲגַמִּים,

כִּי נִלְמַד הַשְּׂחִיָּה כָל יָמֵינוּ

בַּמַּיִם הָרַכִּים, הַפּוֹחֲזִים.

חָפַצְנוּ כִי נִשְׂחַק וְנִשְׂחַק מְלֹא פִינוּ

עַל כָּל עֵז נִלְעֶגֶת,

וְעַל זְעִירֵי הַדָּגִים, בְּנוֹעַ זַנְבוֹתָם הַקְּטַנִּים,

וְעַל לֹא דָבָר.

קַח-נָא מִמֶּנוּ אֶת רוּחַ קָדְשֶׁךָ.

תְּנֵנוּ וּנְשַׂחֵק כָּל חַיֵּינוּ —

וְאַחַר נִנָּדֵף בָּרוּחַ,

כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. —