אָבוֹאָה עֵירֹם אֶל פִּתְחֵךְ וְיָחֵף —
אַל בִּי תֵבוֹשִׁי.
יָמַי הַשְּׁלֵוִים בְּסַעֲרֵךְ הֵן תַּחֲרשִׁי,
לָכֵן אֵין-מָשׁוֹט אֶל כָּל צַד אֶסָּחֵף.
מִמְּקוֹר דָּמַיִךְ כִּי דֶמַע יִזַּל לִלְבָבִי,
נִרְוֶה גַם שְׁנֵינוּ, אֲנִי וָאָתְּ,
עַד אִם תִּשְׁקֹט נַפְשֵׁךְ וְתָרֹן אַף בַּלָּאט —
וְעֵינַיִךְ עֵינָיו שֶׁל אָבִי.
עַל פִּי בּוֹרֵנוּ עוֹד רֶגַע קָטָן נִתְמַהְמַהּ.
הִנֵּה רָפְתָה כְּבָר יָדֵנוּ וְשַׁךְ זֶה הַכַּעַשׂ,
עַתָּה רַק טוֹב לָנוּ שֶׁבֶת אֵין-מַעַשׂ —
וְתֵבֵל הֵן נָשַׁתְנוּ בַּחוּץ זֶה-כַּמָּה.
[המקור האשכנזי] 🔗
אֶל פִּתְחֵךְ אָבוֹאָה עֵירֹם וְיָחֵף —
אַל בִּי תֵבוֹשִׁי;
שִׁמְשֵׁךְ הַשְּׁחוֹרָה יָצַקְתְּ עֲלֵי רֹאשִׁי,
אָז נִשְׁבַּר מְשׁוֹטִי, לְכָל רוּחַ אֶסָּחֵף.
מִמְּקוֹר דָּמַיִךְ דֶּמַע כִּי תִשְׁאָבִי
וְרָוִינוּ שְׁנֵינוּ, אֲנִי וָאַתְּ,
עַד יִשְׁקֹט לִבֵּךְ, אַף יָרֹן אָט —
וְעֵינַיִךְ עֵינֵי אָבִי.
עַל מִפְתַּח בּוֹרֵנוּ עוֹד רֶגַע נִתְמַהְמַהּ.
הִנֵּה רָפְתָה יָדֵנוּ וְשָׁבַת הַכַּעַשׂ,
עַתָּה טוֹב לָנוּ שֶׁבֶת אֵין-מַעַשׂ —
וְתֵבֵל נָשַׁתְנוּ זֶה-כַּמָּה.