מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[דרך יערות]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

דֶּרֶךְ יְעָרוֹת

עוֹבֵר לַיְלָה הֵד חֲרִישִׁי

כְּחוּט תְּכֵלֶת.


עֵת תֵּבֵל נִרְדָּמָה,

יֵעוֹר יָשִׁישׁ בַּשְּׁחוֹר

וְיַקְשֵׁב לְדַהֲרוֹת כָּל יָמָיו.


עַל הַר-שֶׁלֶג לֹא-הָיָה

שׁוּב רֶגַע נִפְגָּשִׁים

שְׁנֵי פָרָשִׁים

וּפוֹנִים אֵין-אֹמֶר

אִישׁ לְדַרְכּוֹ.


לַיְלָה גוֹמֵא מְהֵרָה

שְׁנֵי סוּסִים שְׁחוֹרִים.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

יהודה ליב גורדון (זכרונות ומחשבות)

מאת ראובן ברינין (זכרונות ויומנים)

בחדש טבת שנת תרמ“ט ראיתי בפעם הראשונה את המשורר. ביום השני לבואי לפטרבורג, עוד טרם הסירותי את אבק-הדרך מעל רגלי, עוד בטרם ראיתי את סגולות “תּדמור הצפונית”, שמתי פני ללכת להתודע אל היוצר של “קוצו של יוד”, אשר ידעתיו רק על פי שיריו, שהיו שגורים בפי, ועל פי מכתביו אלי, לרגלי עבודתי אז ב”במליץ", והשירים היו כל כך כבירים, והמכתבים כל כך נעימים וחביבים!

נערות היתה בי אז. ידעתי את הספרים ולא את הסופרים. לראות את חוטמו של איזה סופר מפורסם, לדבר את ראש המשוררים פנים אל פנים, חשבתי לאשר היותר גדול בתבל. עתה, כאשר ראיתי חכמים, סופרים ומשוררים לרוב, עתה אינני ממהר כל כך להתודע אל חכמים וסופרים, אשר הנני מכבדם ומוקירם בלבבי, על פי ספריהם, לבל תבוא המציאות ותטפּח על פני דמיונותי ואפּל משמים ארצה. כי בדבר זה – טוב הלך נפש ממראה עינים.

ערפל עב חתל את פני הרחובות והקור שלח את חציו, אך בי לא נגעו, כי לבי היה מלא חום הרגש; הרגע הגדול הולך וקרוב, עוד מעט ואראה ואדבר את ראש משוררינו במראה ולא בחידות. גורדון גר אז באחד הבתים של רחובות “הגדודים”, בקומה הראשונה. משכתי את כף הפעמון, ושפחה זקנה ומכוערת פתחה לי את הדלת. אנכי, אשר מעון יל"ג נחשב בעיני כהיכל השירה והיופי, נזדעזעתי לראות על פתחו משרתת לכלוכית כזו. אחר מספר רגעים הייתי בחדר עבודתו של המשורר. הוא הושיט לי ידו הגסה והכבדה ויושיבני על כסא מול פניו. הוא עשה עלי רושם כפקיד הממשלה מתקופת ניקולוס הראשון. שרטוטי פניו היו גסים וקשים, והשחוק לא לבד שלא רכך אותם, כי עוד הוסיף עליהם דבר מר. עיניו הפיקו רגז, ומסביב לקצות שפתיו התפתל קו לא נעים, כאלו רק זה מעט התמלטו מפיו המלים הנוראות:

לֹא אֲקַו לְאוֹר, לֹא אוֹחִיל לַחֹפֶשׁ;

אָשִׁיר יוֹם מַר, אָשׁוּר עַבְדוּת נִצַּחַת.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.