מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בתים גדולים]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

בָּתִים גְּדוֹלִים וְאִלְּמִים —

אוֹתָם אֶשָּׂא לְבַדִּי,

עַתָּה כִי נָסְעוּ אַחַי כֻּלָּם.


בְּאֹפֶל סִמְטוֹת

יָמִים יִתְפּוֹתְתוּ לֹא-שֶׁמֶשׁ,

אֵין אִישׁ בּוֹכֶה אוֹתָם.


אֶתְמוֹל הָיִינוּ יְלָדִים,

אָז מָחֲתָה אִמֵּנוּ זֵעַת הַמִּשְׂחָק

מֵעַל פָּנֵינוּ.


אֵיפֹה-זֶה נַחְבֵּאתֶם,

כָּל סְיָחַי הַקַּלִּים?


נֶחְפָּז סְתָו לָבֹא,

פְּעָמָיו שָׁמַעְתִּי בֵין טַרְפֵי הַשְּׁדֵרָה,

בֹּקֶר וְיִפְקֹד אֶת בֵּיתִי.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

להרחבת השפה

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)


לפי רבות התפתחות חייו של איזה עם, כן יתפתחו גם מושגיו, ועמם תתפתח גם שפתו. העם אשר חדל מלכת הלאה, ואין מושגיו מתפתחים, אין לו צורך גם להרחיב את שפתו מעל להגבולות שגבלו אבותיו, כי שפתו הישנה מספקת לו למושגיו הישנים. אבל העם הולך ומתפתח ומושגיו מתרבים ומתחדשים מזמן לזמן, צריך בהכרח לברוא לו מלים חדשות לסמן בהן את המושגים החדשים. וכשם שיש בעם התפתחות פנימית והתפתחות חיצונית, הראשונה על ידי התרבות ידיעותיו במושכלות והתרחבות פעולתו בחרושת-המעשה, שבאו לו מעצמו, והשנית על ידי בואו בברית עם עמים אחרים והכרתו את ידיעותיהם והמצאותיהם, שהיו זרות לו, – כן גם התפתחות שפתו היא משני מינים: התפתחות פנימית, המרחבת את הדבור על ידי יצירת תמונות חדשות ממלות ישנות שבשפת העם עצמו, על ידי הוספת איזו אותיות השמוש לאיזה שורש ישן;והתפתחות חיצונית, על ידי מלות לקוחות מלשונות עמים אחרים. האחרונות האלה, יש מהן הבאות משפת עם הקרוב בגזע, ואז אין רשומן ניכר הרבה, ובהשקפה ראשונה אפשר לחשבן למלות מקוריות, ויש מהן הבאות משפת עם לועז הרחוק במשפחה, ואז זרותן בולטת, וניכר תיכף כי ילדי נכרים הם.


בכתבי-הקדש מוצאים אנו דוגמאות מכל המינים האלה. משרשים ישנים נגזרו בזמן מאוחר המלות: שתיה, עבדות, סבלות (וגם בלי הוספה: סֶבל), שלטון, יתרון ועוד כאלה, שאנו מוצאים רק בספרים האחרונים שבכתבי-הקדש. כן מצאנו גם פעל: “מתיהדים”, שנגזר משם-עצם “יהודי”. וכמו כן אנו מוצאים בכה"ק גם מלות משפות אחרות שנתקבלו לעברית: חטר, חסיל, יחסלנו, כונס, סוחר, כשר, כשרון, ועוד מלות מלשונות בני-שם, שתמונתן היא תמונה עברית והיו לאזרחים בשפת-עבר. ומלבד אלה אנו מוצאים גם מלות אשר חזותן מוכיחה עליהן שמקורן בשפות לועזיות שאינן קרובות בגזע לשפת-עבר: טפסר, תכי, פחה, פרדס, פתשגן, אחשתרנים, ועוד מלות בודדות כאלה.


ראוי להתבונן, כי סופרי כה"ק, בהכניסם מלה זרה אל הפעלים, נזהרו מאד לשמור את תמונת הבנין של הפעלים העברים וליהד את הפעל הזר. עדים לזה הן המלות: יכרסמנה, מתרגם ועוד, המתאימים לבניני-הפעל העברים.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.