מֵעִמְקֵי יַנְקוּתֵךְ
מוּל יָמִים בַּל אֵדָע
אֶת רֹאשֵׁךְ הַזָּהֹב תִּשְׁלָחִי –
וְזֵר שַׁחַר עֲטַרְתּוֹ.
הִנְנִי וְאוֹרֵךְ לְרִנְנַת הַשֶּׁמֶשׁ
הַצֵּג כַּף-רֶגֶל וְרֻדָּה
עַל אַדְמַת-יָהּ.
כִּי תֶחֱצִי בְחַיִּים כַּבִּירִים
מִמֶּנִּי וָהָלְאָה –
הֵן לִנְטוֹת תָּשׁוּבִי אֶת עַרְבֵּךְ
עָלַי וְעָלַיִךְ,
שֶׁנִּרְוֶה רַב נֹפֶשׁ בִּסְתָרָיו
לְרַחֲשֵׁי רוּחַ נִרְגָּשָׁה.