יַלְדִּי אוּלַי יֵבְךְּ בַּנֵּכָר –
וְעַתָּה לַיְלָה –
וְאֵין יוֹצֵק בּוֹ
תְּנוּמָה כְּחַלְחַלָּה.
וּפֹה עוֹמְדוֹת נַעֲלַיִם,
וְהֵן רֵיקוֹת מְאֹד.
נַעֲלֵי-בַיִת בְּהִירוֹת
בְּדִמְמַת הַלָּיִל.
וּשְׁלֹחַ חָפַצְתִּי אֶת יָדִי
בְּעַד רַחֲבֵי הַדְּמָמָה
וְהַרְעֵף שֶׁקֶט עָלֶיךָ
מֵעֹצֶם אַהֲבָתִי.