מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[עיר זאת]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

עִיר זֹאת הַיּוֹשֶׁבֶת עֲלֵי חוֹף הָאָיִן,

לָנֶצַח טְבוּעָה בִדְמָמָה, רַע זוֹמֶמֶת –

שָׁכְבוּ נִכְנָעִים כָּל דָּרֶיהָ, נַפְשָׁם עוֹד עוֹמֶמֶת,

עַד כִּי יִשָּׁלְחוּ אֱלֵי אֶרֶץ אֵין לֶחֶם וָיָיִן.


עֵדָה חֲרִישִׁית הִיא, שָׁכַח פֹּה עוֹלָם.

אוּלָם עִם עַרְבַּיִם עָלֶיהָ יִגְבַּר כֹּה הַפַּחַד –

וּפֶתַע אֶל צַד הַחַיִּים יִלְלַת נַעֲרָה מִתְלַקַּחַת,

אֲשֶׁר רָחֲקוּ וְהָלְכוּ, עַד בְּלִי יִשָּׁמֵעַ קוֹלָם.


כָּל עֶרֶב וָבֹקֶר אֶל מוֹךְ עֲרָפֶל, בּוֹ הוּלָטָה,

פּוֹרְצִים צִלְצוּלֵי פַעֲמוֹנִים כְּעוֹרְבִים שְׁחוֹרִים,

וְעַל שׁוֹכְנֵי הַמִּטָּה יִתְנַפְּלוּ לְבַשֵּׂר הַתּוֹרִים:

הַיּוֹם כְּבָר נָסַע הַשָּׁכֵן וּמָחָר כֵּן תִּסַּע גַּם אָתָּה…

[המקור האשכנזי]

עִיר זֹאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל חוֹפֵי הָאָיִן,

מֻשְׁקַעַת לָנֶצַח בִּדְמָמָה זוֹמֶמֶת –

שׁוֹכְבִים דָּרֶיהָ נִכְנָעִים, עוֹד נַפְשָׁם עוֹמֶמֶת

עַד כִּי יִשָּׁלְחוּ אֶל אֶרֶץ אֵין לֶחֶם וָיָיִן.


עֵדָה הִיא חֲרִישִׁית, פֹּה שְׁכֵחָהּ הָעוֹלָם.

אַךְ יִגְבַּר עָלֶיהָ הַפַּחַד עִם בּוֹא בֵּין עַרְבַּיִם –

וּפֶתַע יִמָּלֵט בְּכִי נַעֲרָה אֶל עֵבֶר הַחַיִּים,

הִרְחִיקוּ וְהָלְכוּ, עַד בְּלִי נִשְׁמַע עוֹד קוֹלָם.


כָּל עֶרֶב וָבֹקֶר יָגִיחוּ מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה

הֲמוֹנֵי צִלְצוּלֵי פַעֲמוֹנִים כְּעוֹרְבִים שְׁחוֹרִים.

וְעַל שׁוֹכְנֵי הַמִּטָּה יִתְנַפְּלוּ לְבַשֵּׂר הַתּוֹרִים:

הַיּוֹם נָסַע הַשָּׁכֵן וּמָחָר תִּסַּע גַּם אָתָּה…

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

הֻלֶּדֶת מֹשֶׁה

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

רוח צח שפיים מנשב דרך המדבר ומצנן את החול, הבוער באש. ומשתעשע, ומצחק הרוח, בשורה טובה ישמיע: עוד מעט ויהי המדבר לשרון ולכרמל. כי יחיה, ינוב ויפריח בשפעת חיים וברכה.

מן המדבר בא אל היער. העצים חרדו לקראתו בגיל וילבשו ירקרק נעם, במצהלות חדוה יתרגשו עלים, מרב ענג יהמה הגזע. כי בשורה טובה בפי הרוח: עוד מעט ויחדל הכורת, וסר הגרזן, ועצים רעננים ישליו, וינובו בשיבה…

ומן היער בא אל שדה וכרם, ולקראת בֹאו התעדנו, וינובו כל פרי עץ ותבואת שדה; השושנה התפתחה באֹדם הכדכוד ותעדה ככלה כליה, ותפלג רסיסי טל כספירים. והחבצלת התעוררה מתרדמתה, ותיף שבעתים בִלבֶן בדולח ושלג… ונגהות בקר צח התבוללו בקטורת הסמים, וריח ניחוח – בשלל צבע רקמת הטבע!

והשמים לבשו מלכות – שפריר ותכלת… המית כנפי שרפים נשמעה ברוח, ועל כנפי הזמרה התנשאה נפש כל צפור כנף… והד שירה חדשה, יורדת משמים ארצה, חודר אל קרב ולב בני האדם…

אך יאור מצרים ילבש קדרות ומפחד פתאֹם יגרוש טיט ורפש, והצפרדע תשרוק בזעם…

ותחת פרעה חרד הכסא ועל ראשו רעד הכתר. אז נבהלו חכמיו ונבוניו, ומארבע כנפות ממשלתו באו צירים. לא אנשי בשורה המה: קרסו, כרעו האלילים, פרצים בנֹא אמון, היכל השמש חושב לנפול, וחרדה בכל מצרים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.