מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בדמי החוצות]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּדְמִי הַחוּצוֹת הָרֵיקִים יִתְהַלְּכוּ נְזִירִים.

מֵעֹמֶק יְמוֹת הַבֵּינַיִם הִגִּיעוּ הֲלוֹם.

וּרְבָבִים שֶׁל שְׁתִיקָה שְׁחוֹרָה יִתְנַתְּזוּ עֲלֵי לֹבֶן הַיּוֹם,

עֵת שְׁחוֹחִים יִצְעֲדוּ כִמְלַוִּים כֵּן מֵתִים לֹא-נִרְאִים.


נֶחְפֶּזֶת אֵי-שָׁם עֲגָלָה אֶל עִיר זֹאת הַנּוּגָה,

תּוֹבִיל אֵם זְקֵנָה מֵרָחוֹק, שֶׁחָרְדָה לְבִתָּהּ.

אַךְ זוֹ – הֵן נִגְמַר פֹּה זְמַנָּהּ וַתִּשְׁבֹּק הַמִּטָּה;

וְעָמְדָה לְעֵת עֶרֶב הָאֵם וְהִנֶּהָ נֵד בֹּהוּ סוּגָה.


פָּרוֹת נִכְבָּדוֹת רַק תָּשֹׁבְנָה לְאַט מִן הַשֹּׁקֶת,

בִּסְבַךְ לֵיל עָבֶה לִדָּעֵךְ בִּתְנוּמָה מְהִירָה.

וַאֲנַחְנוּ – מַה-מֶּנּוּ תִּרְחַק הַמְּנוּחָה הַקְּרִירָה! –

בָּאֹפֶל נִבְעַר אֲדֻמִּים, עַד חִוְרִים מֵי הַבֹּקֶר יָשֹׁקּוּ.

[המקור האשכנזי]

בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים בִּדְמָמָה יִתְהַלְּכוּ נְזִירִים.

מֵעִמְקֵי יְמֵי הַבֵּינַיִם הִגִּיעוּ הֲלֹם.

וְרִבְבֵי שְׁתִיקָה שְׁחוֹרָה יִתָּזוּ עַל לֹבֶן הַיּוֹם,

בְּצָעֳדָם כֹּה שְׁחוֹחִים כִּמְלַוִּים מֵתִים לֹא-נִרְאִים.


אֵי-שָׁם נֶחְפֶּזֶת עֲגָלָה אֶל עִיר זוֹ הָעֲגוּמָה

מוֹבִילָה מֵרָחוֹק אֵם זְקֵנָה שֶׁחָרְדָה אֶל בִּתָּהּ.

אַךְ הִנֵּה זוֹ גָמְרָה כְבָר זְמַנָּהּ וַתַּעֲזֹב הַמִּטָּה.

וְכִי תָבֹא הָאֵם לִפְנוֹת עֶרֶב, לֹא תִמְצָא עוֹד מְאוּמָה.


רַק פָּרוֹת נִכְבָּדוֹת תָּשֹׁבְנָה לְאַט מִן הַשֹּׁקֶת,

לִדָּעֵךְ תּוֹךְ מַעֲבִית הַלַּיְלָה בִתְנוּמָה מְהִירָה.

וְאָנוּ – מַה-תִּרְחַק מִמֶּנּוּ הַמְּנוּחָה הַקְּרִירָה!

כִּי נִבְעַר אֲדֻמִּים בָּאֹפֶל, עַד חָוַר עִם שַׁחַר הַמּוֹקֵד.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

נעילה

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)


“גוי” חיגר בא אל בית-הכנסת וַידלק נרות חדשים בנברשות, ואחדים מהם העמיד בקנים אשר על העמוד. רבים מן המתפללים מתכנסים מן הפרוזדור; היושבים קמים מן הספסלים – – –

ית-ג-דל! – מושך החזן בקולו.

הגברים מתעטפים בחופזה בטליתותיהם, ומעזרת-הנשים נשמע ילל איום. והגברים כועסים, ומכים על עמודיהם, להשתיק את הנשים. אך מי ישית לב להם? והנשים אינן בוכות, אינן צועקות, אינן מתפללות, אך מיבּבות.

– שמיה רבּא! – התפרץ קולו של החזן הניחר, וכמו התרחף על פני הילל מעזרת-הנשים, והגברים התנועעו, ויתנו גם הם קולם יחד עם “משוררי” החזן, וַיתגבר קול הגברים, וַיכס את קול הנשים.

נעילה!

נפתחו שערי שמים, אך עוד מעט ויסגרו… יינעלו שערי התפילות… עושו, חושו, יהודים… כי אם לא עכשיו – אימתי? גם “הושענא-רבה” הוא יום הדין, כביכול – “תוספה” ליום הדין, אך אוי לו לאיש שנדחה משפטו, עינוי הדין קשה מן הדין…

וה“שמונה עשׂרה” רוחצת בים של דמעות, רותחות…

סער הומה, יער זקן רועש, מכה גלים…

– ובכן תן פחדך!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.