מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[זה העולם]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

זֶה הָעוֹלָם הִנֵּה קָם לִדְמָמָה –

וַעֲרֵמַת לַיְלָה כְּסוּתוֹ.


מֵרָחוֹק אָשׁוּבָה אֵלָי.

בָּאֹפֶל אַעֲמִיק בִּי חָזֹה –:

כַּלֵּיל הֵן רָחָב גַּם אָנֹכִי,

וְכָמוֹהוּ אֶנְהַר לְאִטִּי

אֶל אֵין-סוֹף.


שֶׁקֶט זַך זֶה –

מִתַּחַת לְכָל הַחַיִּים

אֶל קִרְבִּי יְפַכְפֵּךְ.


אֵשְׁבָה בְשִׁקְטִי כֹּה לָנוּחַ

מֵעֹצֶב יָמִים נִסְעָרִים.

וְיֶלֶד כָּחֹל בִּי יָנוּם,

וְעֵז עֲנוּדָה מַחֲרֹזֶת כּוֹכָבִים.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [שעטת צבאות] (שירה)
  4. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

וֶרסאיל

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

א

ב-7 בנוֹבמבר 1918 עזבו השליחים הגרמנים – אֶרצבּרגר בראשם – את המפקדה הגרמנית הראשית בספּא כדי לקבל מידי המצבּיא פוֹש את תנאי שביתת-הנשק. להינדנבּוּרג, ראש הצבא הגרמני, לא היה להגיד להם אלא: “סעו בברכּת-אלהים והשתדלו להשׂיג את הטוב ביותר למוֹלדתנו”, ואחד הקצינים הוסיף: “זכרוּ, שכל יום עולה לנו בעשׂרת אלפים אנשים”. כשהוּבאוּ שליחי גרמניה לפני פוֹש ואמרו לו שבאו לקבּל את הצעותיו, אמר המַרשאל הצרפתי לתוּרגמן: “ענה לאדונים האלה, שאין לי הצעות בשבילם”. והיה צורך בויכוּח עד שהסכים פוֹש “להודיע לאדונים האלה את תנאי שביתת הנשק” (לא הצעת, חלילה). מוֹעד התשוּבה – 72 שעה. נוּסח התשוּבה: הן או לאו. שוּם משׂא וּמתן. להפסיק מיד את מעשי המלחמה – “לחסוֹך” עשרת אלפים איש ביום – אי אפשר היה. התנאים היו כאלה שלא קם בשליחים הרוח לקבּלם על אחריוּתם בלבד. הם שלחו איש לבּרלין. ימים אחדים ללא תשוּבה. בבּרלין הוּכרזה בינתים הרפּוּבּליקה. וילהלם נמלט להוֹלנד. הסוציאַַליסט אֶבּרט – קאנצלר גרמניה. לא היה מי שיקבּל את אגרת השליחות ומי שיענה עליה. השליחים ביקשו הארכת המוֹעד ב-24 שעה. בליל 10 בנוֹבמבּר בא ראדיוֹ מספּא: לחתום ויהי מה! קאפּיטוּלאציה גמוּרה. אֶרצבּרגר ניסה להביע בנאוּם פּאתּטי “מחאַת אש”: “עם בן שבעים מיליונים סובל ואוּלם איננוּ מת”. פוֹש ענה: “מצוּין”.

האניה האמריקנית “ג’ורג' וַשינגטוֹן” עמדה להפליג לאירופּה, כדי להביא את המנצח, את גוֹאל האנוֹשיוּת, את האיש אשר בו האמין כמעט כל העולם כוּלו, אשר מידיו ייחלו גם המנוּצחים וגם המנצחים, לישוּעה וּלהצלה. ווּדרוֹ וילסוֹן עמד לבוא באניה זאת לפאריס. פרשת ורסאיל התחילה1. והפּגישה הראשונה בין פוֹש ואֶרצבּרגר כללה גם את גרעין ורסאיל, על אַפּוֹ של ווּדרוֹ וילסוֹן ולמרות הצפּיה הגדולה.


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.