עָרֵי נְעוּרַי,

עַתָּה אֶת כֻּלָּן כְּבָר שָׁכָחְתִּי.

וְאוֹתָךְ בְּאַחַת מֵהֵנָּה.

תּוֹךְ שְׁלוּלִית מֵי-גֶשֶׁם

יְחֵפָה בִשְׁבִילִי עוֹד תִּרְקֹדִי –

וְהִנֵּה בֶּטַח כְּבָר מַתְּ.

מִתּוֹךְ יַלְדוּתִי הָרְחוֹקָה

לִדְהֹר אֵיךְ נֶחְפַּזְתִּי,

עַד-בּוֹא אֶל הֵיכַל הַזִּקְנָה הַלָּבָן –

וְהוּא רָחָב וָרֵיק.

רֵאשִׁית דַּרְכִּי

שׁוּב לֹא אֵרֶא,

וְאוֹתָךְ לֹא אֵרֶא,

וְלֹא אוֹתִי מֵאָז.

אֹרְחַת הַיָּמִים,

מֵרָחוֹק,

לָנוּעַ תּוֹסִיף הָלְאָה,

מֵאַיִן אֶל אָן,

בִּלְעָדָי.