מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הנה אם]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִנֵה אֵם וַהֲרֵי בַת

שְׁתֵּיהֶן אוֹהֲבוֹת כְּאַחַת,

חוֹשְׁקוֹת חוֹמְדוֹת אוֹתִי אֶחָד,

הֶאָבֹר בָּאֵם אוֹ בַבַּת?


צְעִירָה רַכָּה הַבַּת לְאַהֲבָה,

הָאֵם הוֹלֶכֶת וּמַזְקִינָה;

אַהֲבַת זוֹ עוֹד לֹא כָבְתָה

וְזוֹ טֶרֶם הִתְלַבְּתָה.


וּמוּטָל אֲנִי בֵין אִשִּׁים שְׁתַּיִם

אַחַת, אַחַת מַאֲרִיכָה לָשׁוֹן

זוֹ מוֹשֶׁכֶת בְּאֹדֶם תַּאֲוָתָהּ

וְזוֹ בְּלַבְנוּנִית תֻּמָּהּ.


וַאֲנִי בָּאֶמְצַע. וְעֵינָן צָרָה.

מְקַנְּאוֹת הֵן אִשָּׁה בַחֲבֶרְתָּהּ

וּמָה אֶעֱשֶׂה, בְּמִי אֶבְחָר,

אִם בָּאֵם אוֹ בְּבִתָּהּ?


נַעֲרָה הַבַּת, טֶרֶם בָּגְרָה,

וְאַהֲבַת הַיַּלְדָּה רְטֻבַּת יַלְדוּת;

אֵיךְ אֶטְעַם טַעַם נְשִׁיקָה

שֶׁמָּא בְּנַשְּׁקָהּ כִּוְּנָה לְבָבָהּ.


גְּוִיַּת הָאֵם מֻפְקָרָה לִי

וּבְכָל פִּנַּת עָמְדִי הִיא מִתְלַבֶּטֶת,

הִיא מַרְגִּישָׁה בִכְמִישַׁת פִּרְחָהּ

בְּבֹא סְתָוָהּ, חֹרֶף שְׁנָתָהּ.


וְרוֹצָה בְּמֶשֶׁךְ נוּמָהּ

חָלוֹם חֲלוֹמוֹת בְּהִירִים,

וְקֹדֶם הֵרָדְמָהּ עִם בָּחוּר צָעִיר

מַתְנָת אֲהָבִים.

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

המקאמה

מאת שלמה שפאן (עיון)

המקאמה היא ג’אנר ספרותי המיוחד לספרות הערבית של ימי הבינים וליצירה העברית שבאה בעקבותיה באותה תקופה, תקופת “תור הזהב”. הסוג הזה ממלא את תפקיד האֶפּיקה, הפרוזה האמנותית, בתוך שפע היצירה השירית, שתפסה את המקום הראשון בספרותם של הדורות ההם. פרוזה זו היא בעלת סגולות ספרותיות מיוחדות, ואין דוגמתה בספרות העמים האירופיים.

פירוש המונח מקאמה (דומה למלא מקום בערבית) הוא מקום-ועד, אסיפה, וכן הרצאה ושיחה באזני קהל שומעים. בעברית יש המכנים את המקאמה בשם “מחברת”. המקאמה הקלאסית מופיעה לא בודדת, אלא בתוך אוסף של מקאמות (על-פי-רוב חמישים), הקשורות זו בזו על-ידי המספר בגוף ראשון ועל-ידי חברו המשורר, שהוא הנושא העיקרי של המעשים, המחשבות, ההרפתקאות וכו' והוא מתגלה ומופיע בכל פעם בצורה אחרת. שכלולה של המקאמה הערבית חל במאה העשירית ובמאה האחת-עשרה על-ידי משוררים ערביים שחיו במזרח. משם נתפשטה לספרד הערבית וזכתה להתפעלות רבה מצד המשכילים ולחיקויים רבים מצד הסופרים. כמקאמה העברית הראשונה נחשבת ה“מחברת” של שלמה אבן צקבל (המאה ה-י"ב) “נאום אשר בן יהודה”, מהתלה ארוטית יפה. אולם עיקר ביסוסה של המקאמה בספרותנו בא על-ידי ר' יהודה אלחריזי (נולד במחצית השניה של המאה ה-י"ב בספרד), שתרגם מערבית את יצירתו הגדולה של אחד מיוצרי המקאמה, אלחרירי (“מחברות איתיאל” – יצא במהדורה חדשה על-ידי ד"ר י. פרץ בהוצאות מחברות לספרות), וכן חיבר את אוסף המקאמות המקורי בשם תחכמוני (חמישים מקאמות).

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.