רְוֵה חֲלוֹמוֹת חֲוַרְוָרִים

כְּפָרִי נָם עוֹדֶנּוּ.

בַּתַּחֲנָה

גְּלִילֵי עָשָׁן אָפוּר

חֶרֶשׁ נוֹבְעִים

אֶל שִׁירַת צִפֳּרִים.

צְלִילֵי פַּעֲמוֹן עָבִים

יִתְעוּ חֲרֵדִים

תּוֹךְ זְהַב הַבֹּקֶר.

פֶּתַע צְפִירָה כֵהָה

עַל קְרִיאַת שֶׂכְוִי צְרוּדָה

נָפְלָה בַמֶּרְחַקִּים.

וּכְבָר הַמַּסָּע הָלַךְ מֶנִּי.

אֶל יַעַר הָאֹפֶק הָלַךְ מֶנִּי. –

מרקל, 1915