מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לילה [תחת ערפל]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

תַּחַת עֲרָפֶל חִוֵּר

נָחוּ חַמִּים מֵי הַפֶּלֶג.


כִּסְפִינָה רְחוֹקָה חָלַף שָׁמָּה

הַמַּסָּע.


אֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה

קָרְבוּ חֶרֶשׁ פַּעֲמֵי הַלְּבָנָה.


פֹּרַשׂ שָׁטִיחַ זְהַבְהַב

עַל הָעֲרָפֶל.


אַחַר צְפִירָה סְגֻלָּה, חֲרֵדָה

שָׁתַק הַלָּיִל.


מרקל, 18.6.1916

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

הסוד

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

א.

–הרואה אתה את הילדה הזאת? –אומר אלי ידידי הפסל, ומראה לי על תינוקת מתוקה להפליא –זאת היה הקומפוזיציה האובייקטיבית הגדולה שלי בחיי!

–אתה רוצה להגיד ש…

–חס וחלילה. נשוך את לשונך הרעה! אפילו לא במובנה של אות אגדה על רבי יוחנן ורב גידל, שהיו יושבים אשערי דטבילה, אך זהו הקרבן הגדול שלי ביותר החיי, שהבאתי על מזבח שלום-ביתה של משפחה אחת –ולבסוף קלקלתי את הכל.

הבינותי עוד פחות מקודם. אך הפסל נטל ביצת-יוצרים, התחיל למעך אותה ולעסותה וליצור בה צורה –ובינתים סיפר:

–זה היה לפני שנים אחדות, כשהתכוננתי להגיש עבודת-פרס לתערוכה בן לאומית בפריס. היה לי רעיון של קומפוזיציה לא רגילה: פסל החלוציות, במרכז: חלוצה צעירה. וסביבה: דמויות טפוסיות שונות משל הקיבוץ. –הנושא היה מגרה אותי וסונט בי ממש זה שנים אחדות. עד שסוף סוף תפשתיו. – לזה הייה נחוץ לי זמן בדירה לחדשיים או שלשה מחוץ לעיר. שכרתי לי חדר באחת השכונות הקרובות אצל זוג בבעל שני ילדים –ועבדתי. ממש בקדחת. הגבר, בעל הבית, אדם בעל מרץ לא רגיל, בעצמו בנה לו את הבית, עיבד את האדמה מסביב, האדמה אדמת טרשים יבשה, דרשה הרבה עמל. הוא הקים לו כעין רפת-לול, ויחד עם זה היה עוסק בעסקים שונים למחיה. אדם לאו דווקא עדין, להיפך: מסוגל הרבה לעשות למען הפרנסה. טיפוס של “חייל ניקולאייבי”: גס, אכזרי, מוכן לפשע. בכל זאת היה מתעניין גם בעבודתי שלי, אף כי לא מקרוב ולא יתר על המידה, אשתו – מסוג אחר לגמרי. אשה משכילה, בעלת השכל של מורה עברית, לא יפה ביותר, אך דמות אהודה מאד, שהאינטליגנציות שלה מקרינה לה אור ידוע, “אור תורה” ומשווה לה פרי נשיות מושכת ומקשרת.

–וזה בא לך בשעתו ובמקומו! –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.