בֵּין עַרְבַּיִם

תִּשְׂחֶה נַפְשִׁי בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ

כַּעֲנָנָה קַלָּה, צְחוֹרָה,

מוּל הַשְּׁקִיעָה –

וְאַתְּ תִּרְאִיָה.

אַחַר יִגַּע אֹדֶם קַל

שׁוּלֶיהָ הַפְּרוּעִים, הַחֲרֵדִים –

וְאַתְּ תֵּעָצֵבִי.

וְכִי יֵצְאוּ הַכּוֹכָבִים

כְּבָר תַּעֲמֹד שְׁלֵוָה, כֵּהָה,

עַל גַּג בֵּיתֵךְ,

וְאַתְּ תִּבְכִּי חָרֶשׁ.

רוּחַ לֹא תִרְעָד.

וינה, 6.9.1916