מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כנחל בוקר]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּנַחַל בֹּקֶר שָׁקוּף,

מְעֻלַּף תְּכֵלֶת שָׁמַיִם,

שׁוֹטְפָה אַהֲבָתֵךְ לְאִטָּהּ.


עָיֵף הִנְנִי יוֹרֵד אֶל שְׂפָתָהּ,

שַׁח אֶל מֶימֶיהָ הַצְּלוּלִים

וְשׁוֹתֶה חָרֶשׁ.


וְנַפְשִׁי הָאֲפֵלָה,

טְבוּלַת שְׁחוֹר הַלַּיְלָה,

בְּהִירָה זוֹרַחַת וְשָׁרָה.


שׁוֹטְפָה אַהֲבָתֵךְ לְאִטָּהּ.


וינה, 15.9.1916

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
רקע
דוד פוגל

יצירותיו הנקראות ביותר של דוד פוגל

  1. נוכח הים (פרוזה)
  2. בבית המרפא (פרוזה)
  3. [לאט עולים סוסי] (שירה)
  4. [שעטת צבאות] (שירה)
  5. [אני באר] (שירה)

לכל יצירות דוד פוגל בסוגה שירה

לכל יצירות דוד פוגל

יצירה בהפתעה
רקע

כתבים גנוזים

מאת חיים נחמן ביאליק (פרוזה)

קטע

כשנתאלמנה צפורה הניח לה בעלה יוסי בירושה שלשה יתומים קטנים ואת – הדלות.

אמנם הוא הניח לה גם בית-דירה רעוע ומדולדל מתחלת בריתו, עומד בעבּוּרה של עיר על-יד דרך חול והבית היה משמש מעין קצת מרזח של ארעי לפועלי הבורסקי שבשכונה זו ומעין קצת פונדק ארעי לאכרים עוברים ושבים בקרונותיהם, שהיו עומדים שם “להשיב את נפשם” או נפש בהמתם בכניסתם וביציאתם מן העיר ביום השוק. אבל אם בחיי יוסי לא מצא להם מעין נרפש זה פרנסה אלא כדי מים לתבשיל בדוחק גדול – קל וחומר במיתתו, בנפול כל הטורח והמשא, טרדות הפרנסה וטפול הילדים, על כתף צפורה והיא אשה חלושה וקלושה, עלה נדף וקש יבש, מדוכדכת מחיי צער ומרוב עבודה.

עוד ביום השביעי לאבלה – יום המצבה – כששבה אל ביתה מבית העולם רצוצה ושבורה, עיפה ועטופה מבכי תמרורים ומצום, עמדה והביטה סביבה והחלה קודם כל להתבונן ולראות “איפה היא בעולמה”, לבדוק את הירושה השמורה לה אתה – חשך עולמה בעדה.

בתוך קופת הפדיון שבשולחן המרזח מצאה שטר מזוהם אחד בן שלשה רו“כ, שני רובל וחמשה זהובים כסף והמון מטבעות של נחושת, שנצטרפו יחד לשמונים ושש פרוטות. סך הכל ששה רו”כ וארבעה זהובים ושתי פרוטות. צפורה היתה מונה עוד עפ“י המנהג הפולני הישן, לזהובים ולפרוטות. לשני הזהובים המנוקדים מגבם שבין מטבעות הכסף, שבחיי בעלה היתה בוררתם ומלקטתם לפוזמק מיוחד המשומר בארגזה יחדו עם ה”שמירות" של הרבִי, לא שמה הפעם לב, קטנה מכסת הכסף מגרוע ממנה את המטבעות המנוקדים. חֲבִיונות הי"ש היו כמעט ריקניות. המדַפּים הקבועים בקיר, העשויים להעמיד עליהם בקבוקי משקה וצנצנות לממתקים, פנויים. בתוך הארגז והארון – שבדקה אותם במהירות בלילה, בשעה שבנה החורג, מאשת יוסי הראשונה, אברך נשוי בעירה סמוכה, ששלחתהו חותנתו לבכות לאביו ולקחת ירושה, נרדם את שנתו – לא מצאה גם כן אוצרות חושך. מחלת יוסי הממושכה אכלה את כלי-הכסף המעטים, שהיו לה, ויבואו בית הנושה. לא נשאר בלתי אם “כלי ההדס”, עשוי מקלעת חוטי כסף צרוף להריח ממנו בשׂמים במוצאי שבת. בגדי השבת של יוסי בלו בארונם וגם עור אדרתו נתמרטה מרטוטים מרטוטים לבנים ואינו ראוי אלא לתוף. מה יתנו לה כל אלה?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.