רקע
הומרוס
אל אתני
הומרוס
תרגום: שלמה שפאן (מיוונית עתיקה)
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: יוונית עתיקה

הִמְנוֹן אֶל אַתֵּנֵי / הומרוס, תרגם שלמה שפאן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


פֵּתַח שִׁירִי אֶל פַּלָס, לָאֵלָה הַמְּכֻבֶּדֶת אַתֵּנֵי,

לָהּ עֵינֵי –תְכֵלֶת וּבִין לְמַכְבִּיר וְלֵבָב לְלֹא רַחַם;

זֹה הַבְּתוּלָה הַצְּנוּעָה, מַצִּילַת הֶעָרִים, עַזַּת-נֶפֶשׁ,

טְרִיטוֹגֶנֵס – הָאֵל זֶוְסְ בְּעַצְמוֹ גְּדָל-הַבִּין וְהַדַּעַת1


מִגֻלְגָלְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה יְלָדָהּ עֲדוּיַת כְּלֵי הַקֶּטֶל,           5

נֶשֶׁק הַפָּז שֶׁכֻּלּוֹ יִפְעַת-זֹהַר, וְכָל בְּנֵי אַלְמָוֶת –

חִיל אֲחָזָם עֵת רָאוּהָ, אַךְ הִיא מִן הָרֹאשׁ בֶּן-הַנֵּצַח

חִישׁ בְּקָפְצָהּ לִפְנֵי זֶוְסְ הָאוֹחֵז בָּאַיְגִּיס הִתְיַצָּבָה

וּבַחֲנִית הַחַדָּה נוֹפְפָה עֲדֵי שִׂיא הָאוֹלִמְפּוֹס

זָע אֲיֻמּוֹת מֵאוֹנָה שֶׁל תְּכֻלַת הָעֵינַיִם, וְאֶרֶץ           10

רַעַשׁ נוֹרָא רָעֲשָׁה מִסָּבִיב, גַּם הַיָּם הִזְדַּעֲזֵעַ

וּבְמִשְׁבָּרָיו הַקּוֹדְרִים הִתְגָּעֵשׁ, וּפָרְצוּ מֵי הַמֶּלַח2


פֶּתַע-פִּתְאֹם, וַיַּעְצֹר אָז הָאֵל רַב הַזִּיו וְהַנֹּגַהּ,

בֶּן-הִפֶּרִיּוֹן, זְמַן רַב אֶת סוּסָיו מְהִירֵי הָרַגְלַיִם,

עַד הַבְּתוּלָה, זוֹ אַתֵּנֵי, פָּרְקָה מִכְּתֵפֶיהָ הַנֶּשֶׁק –           15

נֶשֶׁק יִשְׁוֶה לָאֵלִים – וַיִּשְׂמַח אֲזַי זֶוְסְ גְּדָל-הַדֵּעַ.


כָּכָה בַּת זֶוְסְ הָאוֹחֵז בָּאַיְגִּיס, בִּרְכָתִי נָא קַבֵּלִי.

אֶפֶס אֲנִי גַם אוֹתָךְ וְשִׁירָה גַם אַחֶרֶת אַזְכִּירָה.


  1. “טריטוֹגנס”, כינוי לאתיני, שתכנו אינו ברור די צרכו. הצורה הרגילה של כנוי זה היא “טריטוגניאה” (הומרוס). אפשר שפירוש הכנוי הוא: “ילידת היום השלישי” – חג אתיני הפנאתיניה היה ביום השלישי של השליש האחרון שבחודש הקטומבאיון. פירוש אחר: “ילידת טריטון”, על שם הנהר טריטון שבלוב, ששם היה פולחן אלה שנראתה בעיני האתונאים כאתיני (ראה הירודוטוס IV, 188/9). גם עם נהר טריטון שבבויאוטיה קשרו את הכנוי הזה (ראה פאוסאניאס, 9, 33, 7).  ↩

  2. “ופרצו מי המלח”– תרגום ל–ἔκχυτο עפ"י השערת בוימייסטר (הוצאת “Loeb” הנ"ל).  ↩

המלצות קוראים
תגיות