רָאִיתִי:
כָּל עָלַי נָשְׁרוּ כְתֻמִּים
מֵעַל בַּדָּי.
חֲרֵדִים וְזָרִים עוֹד סָבְבוּ מַצַּבְתִּי
בְּנָפְלָם.
שׁוֹרֵק חָתַר סַעַר
בְּצַמַּרְתִּי.
וְאָמַרְתִּי אֶל לִבִּי:
אֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה לֵילֵי סְתָו שְׁחוֹרִים,
דְּקוּרֵי מָטָר,
כְּבָר יַעַמְדוּ וִיצַפּוּ.
וְיִלְלַת כְּלָבִים נְכֵאָה
כְּבָר חַדָּה שָׁם נִמְשָׁכֶת.
וינה, 11.5.1917