מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אם תדפוק]

מאת: דוד פוגל

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִם תִּדְפֹּק לְפֶתַע

עַל חַלּוֹנִי —

וְכִי לֹא אֶבּוֹךְ וְאֶשְׁכַּח

אֵת עָלַי לַעֲשׂוֹת?


הֵן תִּיעַף נַפְשֶׁךָ

מִן הַסְּעָרוֹת

וְתִכְלֶה בַלֵּילוֹת

אֶל חוֹפַי הַשְּׁקֵטִים.


מַחֲנֶה עַל מַחֲנֶה

תִּפְרַחְנָה מֶנּוּ הַצִּפֳּרִים.


מַה תִּגְדַּל הַבְּדִידוּת

תּוֹךְ סְתָוֶךָ!


וּפֶתַע תִּדְפֹּק עַל חַלּוֹנִי.


וינה 5.2.1919

דוד פוגל
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של דוד פוגל
יצירה בהפתעה
רקע

דור ההפלגה

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)


א

ויהיו כל בני-הארץ, אשר נפרצו ורבּו אחרי ימי המבול, שפה אחת ודברים אחדים וכתב ולשון אחד להם, וידברו בני שם כבני יפת ובוני יפת כבני כנען בלשון אדם ונח אביהם; ולכולם רק רוח אחד ודרך אחת. הלא זה עתה התחדשה האדמה ותןציא דשא ועשב וכל עץ למינהו וימלא העולם שלוָה ומנוח. ויאמר ה': לא אֶנחם, כי השארתי למעשי שארית, והפעם לא אראה רע ולא אשמע עוד קול מנאץ בהיכלי.

ויקם דור חדש, אשר לא ידע עוד את פעלי אלהים ואת דרכיו; וכיון שראו, שאך הארץ ניתנה לבני-אדם והשמים ממעל הם מושב לכוכבים, אמרו: נבנה לנו עיר ושם נקים מגדל גבוה וראשו בשמים, ועלה נעלה שם, ונכבשם לנו למושב.-

וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל, אשר בנו בני-האדם לעלות אליו, ויאמר: לא אניח לתחתונים לבוא בעליונים. ויתאחד עם מלאכי מעלה לבלבל שפתם; ואין אחים לדיבּור עוד כיום אתמול, לא מבינים הם איש את שפת רעהו. ובלל ה' את שפת בני-האדם ללשונות רבות ושונות; ויחדלו הבונים לבנות ונפוצו על פני כל הארץ ויהיו לגויים ולמשפחות רבות.

ב

שש מאות אלף איש נתקבצו בימים ההם וילכו לבקש ארץ רחבה לבנות עיר גדולה ומגדל עצום; ויבקשו בכל הארץ, ולא מצאו מקום יותר נכון מבקעת שנער: פה נוציא זממנו.

ויחלו ללבון לבנים ולשרוף אותן בכבשן; ויהי להם בנין המגדל לפשע ולחטאת, וידע ה' מחשבתם הרעה ויאמר: לא אתן להם להציב ציוּן כזה, ועלו ולחמו בי או יעמדו אלהים אחרים למולי. ויקרא לשבעים המלאכים העומדים ראשונה לפניו וידבר אליהם: הראיתם את אשר עושים בני-אדם מטה למרוד בי ובמלכותי? הב נרדה ונבלול את שפתם, אשר לא ישמעו ולא יבינו איש את שפת רעהו. ויענו אותו המלאכים לאמור: לך הצדקה וקום ועשה להם כאשר דיברת. וירד ה' ומשרתיו לארץ שנער, ובלל את שפת הבונים, האחד יאמר לרעהו: הבה לי לבנה, והוא מושיט לו עץ או ברזל; עולה חמת האומר ברעהו, לאמור מהתל הוא בו, וקם והשליך את העץ או הברזל בראשו של זה ויפוצצו. וישבות מעשה הבנין, ונפוצו בני-האדם וילכו איש לעברו ולמקומו.

ותפתח הארץ את פיה ותבלע שליש מהמגדל. ואש ירדה מן השמים ותאכל גם היא שליש ממנו, והשליש הנותר עומד בבל עד היום הזה.

ג

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.