אָמַרְתִּי לַגְּבָרִים:

וְכִי לֹא תֵלְכוּ לָנֶצַח עִמָּדִי?

אֵי-בָזֶה יוֹרֵד הָהָר,

שָׁנִים עַל שָׁנִים

יוֹשְׁבִים שָׁם רַבִּים

וִיצַפּוּ.

— לֹא נֵרֵד עוֹד עִמָּךְ. —

הַנָּשִׁים חָרָדוּ,

אַף נָסוּ מִפָּנָי.

בָּאתִי אֶל הַיְלָדִים,

רֶגַע נָחָה עֵינָם הַבְּהִירָה

עַל פָּנַי

וְחֶרֶשׁ לִימִינִי וּשְׂמֹאלִי הָלָכוּ.

וינה, 18.5.1920