וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ,

חָרוּת בִּבְשָׂרְךָ בְּדַם לִבְּךָ.

אוֹת דָמִים, אוֹת קָלוֹן

עַל שְׁמַד, רֶצַח וַאֲבַדוֹן.

לְמַעַן תְּסַפֵּר וְתִזְכֹּר

אֶת לֵיל הָאֹפֶל וְהַשְׁׁחוֹר,

עֵת כְּעָפָר, כְּדֹמֶן נִדְמֵיתָ,

כְּשֶׁלֶד בַּלָהוֹת חָזִיתָ, נִרְאֵיתָ.

רֹאשְׁךָ קָרְחָה, רַגְלֶיךָ צָבוֹת,

עֵינֶיךָ עָמֹק בַּחוֹרִים שְׁקוּעוֹת,

בָּקְרְךָ תֹּהוּ, בְּלִי תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת

עַרְבְּךָ בֹּהוּ בַּנְשִׁיָה צוֹלֶלֶת,

רָעַבְתָּ לְלֶחֶם, לְפַת חֲרֵרִים.

חִטַטְתָּ בָּאַשְׁפּוֹת, בָּתִּים, חֲצֵרִים.

כְּסוּתְךָ סְחָבוֹת, בְּלוּיֵי סְחָבוֹת.

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת מֵרֹב מַכְאוֹבוֹת.

מַצָעֲךָ קֶרֶשׁ, רֹחַב אַמָה.

אִתְרַע מַזָלְךָ מִרְבָּצְךָ אֲדָמָה

כַּף וּמַזְלֵג, כּוֹס וְצַלַחַת –

לֹא לְךָ הֵמָה, יוֹרֵד הַשַׁחַת,

יוֹמְךָ יְסוּרִים, לֵילְךָ מַכְאוֹבוֹת,

אָפְסָה הַתֵּקְוָה, נָגוֹזוּ חֲלוֹמוֹת

הַשֶׁמֶשׁ לֹא לְךָ הִיא זוֹרַחַת,

גַם הַחִטָה לֹא לְךָ הִיא צוֹמַחַת.

שְׁכֹחַ לֹא תּוּכַל וְלֹא לִזְכֹּר

וְלָנֶצַח בְּלִבְּךּ לִנְטֹר וְלִשְׁמֹר,

כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ גֶרְמַן –

וּבְנֵס נִצַלְתָּ מִבְּכוֹרֵי הַשָׂטָן.