“בִּגְדֵי-שַׁבָּת”, כָּךְ שָׁאַלְתְּ, יַלְדָתִי:

“לָמָה זֶה הִלְבַּשְׁתִּנִי, אִמִי הוֹרָתִי?”

וַהֲרֵי לֹא חַג הַיוֹם, שַׁבָּת וּמוֹעֵד

וְלֹא לָנוּ לְהִתְהַדֵר בְּזֶה הַמוֹעֵד.

וְלָמָה עַל חֲזֵה שִׂמְלָתֵךְ הַחֲדָשָׁה

תַּעְדִי הַשַׁרְשֶׁרֶת לָךְ מֵאִמֵךְ מוֹרָשָׁה,

וְיָדַיִךְ כֹּה רוֹעֲדוֹת, וְעֵינַיִךְ דוֹמְעוֹת

וּבִכְיֵךְ הֶחָנוּק אָזְנַי הֵן שׁוֹמְעוֹת?

הֵן לַמָוֶת אוֹתָנוּ מוֹבִילִים,

לַיַעַר מוֹלִיכִים כָּל הַשְׁבִילִים.

לֹא, אִמִי יְקָרָה, מִמֶנִי אַל תַּסְתִּירִי,

אֶת שִׂמְלַת הַשַׁבָּת נָא מֶנִי הָסִירִי!

לָמָה תֻּכְתַּם, תְּגֹאַל בְּדָם,

בְּדָמִי שֶׁלִי וּבְדָמֵךְ הֶחָם?

הֵן בְּזוֹ הַשִׂמְלָה הַלְבָנָה, הַצְחוֹרָה

שְׁמַרְתִּיהָ מִכָּל רְבָב לְבִתֵּךְ הַבְּכוֹרָה.

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, חַגִים וּמוֹעֲדִים

לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָיִינוּ צוֹעֲדִים.

עִם זָהֳרֵי הַשְׁקִיעָה בְּגוֹנֵי גוֹנִים ­–

עוֹד טֶרֶם יָדַעְנוּ צָרוֹת וִיגוֹנִים.

וּמֶה עָלַץ אָז לִבִּי, בְּחֶדְוָה וָגִיל,

הַשִׂמְחָה וְהָאשֶׁר הַלֵב לֹא הֵכִיל.

אַךְ חָלְפוּ עִתִּים, נִשְׁתַּנוּ הַזְמַנִים,

מֵאָז נִלְכַּדְנוּ בְּרֶשֶׁת הַגֶרְמַנִים.

נָוֵנוּ הֵשַׁמוּ, חָשַׁךְ עוֹלָמֵנוּ,

הָפְקְרוּ חַיֵינוּ בִּידֵי תּוֹלָלֵינוּ.

כֹּה סָחָה הַיַלְדָה בְּמַר לִבָּהּ

וְאִמָהּ בְּעֵינֶיהָ מַבִּיטָה בְּחִבָּה;

וְלֹא עָצְרָה עוֹד כֹּחַ כִּי נִשְׁבַּר לְבָבָהּ

וַיֻכֶּה לִרְסִיסִים אַלְפֵי רְבָבָה.

וּפַלְגֵי מַיִם נִגְרוּ מֵעֵינֶיהָ

וּמִכְּאֵב וּפַלָצוּת רָעֲדוּ יָדֶיהָ.

וְכֹה תֹּאמַר תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ,

בְּקַנְחָה בַּסֵתֶר דִמְעוֹת עֵינֶיהָ:

צַר לִי, בִּתִּי, צַר עַד מְאֹד

אוֹי לְעֵינַי רְאִיתִיךְ בָּזֹאת!

מַה צַר לִשְׁמֹעַ, לְהַאֲזִין אֲמָרַיִךְ,

לֶַחֲזוֹת בִּשְׁקֹעַ שֶׁמֶשׁ שַׁחֲרַיִךְ!

אַךְ אַל לָנוּ לִבְכּוֹת, לָנוּד לְגוֹרָלֵנוּ,

נְקַבֵּל נָא בְּאַהֲבָה אֶת גְזַר דִינֵנוּ.

לַפָּחוֹת אַל נְשַׂמַח לֵב אוֹיְבֵינוּ

וּבִבְכִי וּדְמָעוֹת אַל נַשְׁפִּיל כְּבוֹדֵנוּ.

אַל יֵרָאוּ בְּעֵינֵינוּ כָּל מוֹרָא וָפַחַד,

אֱלֵי מָוֶת בְּגָאוֹן נִצְעֲדָה יַחַד.

נִזְקֹפָה הַקוֹמָה, רָאשֵׁינוּ נָרִימָה,

כִּיהוּדִים גֵאִים נִצְעֲדָה קָדִימָה!

כֹּה צָעֲדוּ אֲבוֹתֵינוּ, אַחֵינוּ הַגִבּוֹרִים

אֱלֵי מַעֲלוֹת הַמוֹקֵד בַּיָמִם הַשְׁחוֹרִים.

וַיְקַדְשׁוּ הַשֵׁם בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה,

בִּימֵי זַעַף וְלֵילוֹת סְעָרָה.

עֲדוּיִים, עֲטוּפִים בְּבִגְדֵי שַׁבָּת

אֱלֵי מָוֶת צָעֲדוּ וְלִבָּם לֹא חָת.

וְנֵצַח יִשְׂרָאֵל הֵן לֹא יְשַׁקֵר

אִם גַם שַׁחֲרֵנוּ לְהַבְקִיעַ יְאַחֵר.

וּבִגְדֵי הַשַׁבָּת יִתְקַדְשׁוּ בְּדָמִים

יִקָבְעוּ עַל לֵב כְּאוּרִים וְתֻמִים.

וּבְהַעֲטוֹת הַפּוּרְפּוּרִיָה חֵי עוֹלָמִים

יַעֲטֶה שַׂלְמָתֵךְ, שַׂלְמַת הַדָמִים.