וּבְיוֹם הָאָסִיף

בְּאָסְפְּכֶם לֶקֶט דָמִים,

בִּתְרֵי לְבָבָם

אֶל גִנְזֵי נִשְׁמַתְכֶם

לְמִשְׁמֶרֶת עוֹלָם,

לְדוֹרוֹתֵיכֶם ­–

וְטִהַרְתֶּם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם

וְהִתַּזְתֶּם שֶׁבַע פְּעָמִים

מֵי חַטָאת

עַל קִירוֹת לְבַבְכֶם

וּטְהַרְתֶּם.

וַאֲמַרְתֶּם:

בִּעַרְתִּי טֻמְאַת לְבָבִי

מִקִרְבִּי

בְּדַם לְבָבִי.

וּנְעַלְתֶּם אַחֲרֵיכֶם

הַשַׁעַר

וְהָיָה לְמִשְׁמֶרֶת קֹדֶשׁ.

וְלֹא תְּטַמְאו

דִמְעַת חָנֵף

וְאַנְחַת רְמִיָה ­–

פִּגוּל הִיא

לֹא תֵּרָצֶה!