לֹא בֶאֱשׁוּן לַיְלָה וְלֹא בְאוֹר הַיּוֹם –

שׁוּב הִבְרִיק לִי סָבִי בְהָקִיץ-בַּחֲלוֹם:

כָּעֵת פְּקַח עֵינֶיךָ, עֶלֶם, וְהַבֵּט,

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בַּאֲזִיקָיו מִתְחַבֵּט.

הַגְּזֵרָה מְרַמֶּזֶת, מֵקִיץ פֹּה מִין רָצוֹן:

שׁוּב מֵאִיר פָּנִים אֱלֹהֵי רוֹעֵי-הַצֹּאן.

דְּבַר-מָה מִתְרַחֵשׁ פֹּה, הֶעָנָן מִתְבַּהֵר,

דְּבַר-מָה מִתְרַחֵשׁ פֹּה, הִכּוֹנָה, הִזָּהֵר.

הַצֵּת לִבֶּךָ, עֶלֶם; לֹא פֶרַח הוּא הַיּוֹם;

עֵטְךָ: מַטֵּה מִדְבָּר, וְקַסְתְּךָ: תְּהוֹם.

שָׁא רֹאשְׁךָ וְשׁוּר מֵעַל כָּל הַר וָגָיְא,

וְאִם הֵאִיר הַשַּׁחַר – קְרָא אֶל אֵל: בַּרְקָאי!