לֹא בְאַפְסֵי-אָרֶץ, כִּי בְבֵית תְּפִלַּת עֹצֶב,
לְאֹפֶל נֵר-הַתָּמִיד וּבְשֶׁקֶט הוֹזֶה
יוֹשְׁבִים שְׁנֵי יְהוּדִים, שְׁנֵי עִוְרֵי-הַנֵּצַח
וּבְעֵינַיִם תּוֹעוֹת מְבַקְּשִׁים זֶה אֶת זֶה.
יְהוּדִים עֲצוּבִים, הַשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר:
הַגֹּוְעִים לְמָשִׁיחַ בְּגַעְגּוּעֵי דוֹר-דּוֹר.
מְבַקְּשִׁים זֶה אֶת זֶה – וְשָׁוְא מְבַקְּשִׁים
עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַתּוֹר.
לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים בְּקֹדֶשׁ הִתְחַבָּקוּ
עַל מוֹקְדָה, בְּלַהֲבוֹת אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
וְאַחַר שׁוּב נִפְגָשׁוּ בְּאֹפֶל בֵּית-כְּנֶסֶת
וַיָּבֹא נֵר הַתָּמִיד וַיַּכֵּם בְּסַנְוֵרִים.
עוֹד לֹא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה מִן הַשָּׁמָיִם
שֶׁעֵינֵיהֶם הַמְחַפְּשׂוֹת תִּפָּקַחְנָה לִרְאוֹת;
עֲדַיִן לֹא פֻזְּרָה אֲפֵלַת נֵר-הַתָּמִיד –
וְעֵינֵיהֶם תּוֹעוֹת.
עֵינֵיהֶם תּוֹעוֹת וְנַפְשָׁם מְבַקָּשֶׁת,
וְחוֹלֵי אַהֲבָה מְגַשְּׁשִׁים בְּלִי-אוֹן.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָקוּמוּ וְיֵאָנְחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ:
רְאוֹבֵן, אַיֶּכָּה? אַיֶּכָּה, שִׁמְעוֹן?
אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה. – וַחֲפֵצִים לְהִשָּׁמֵעַ,
אַךְ אֵין קוֹל בִּגְרוֹנָם וְאֵין כֹּחַ לְהַצְרִיחַ.
וְאִלְמָלֵי הֵם נוֹתְנִים זֶה לָזֶה יָד
הָיָה בָא הַמָּשִׁיחַ. –
וְכָכָה מִתְבַּקְּשִׁים בְּלִי מְאוֹר-עֵינָיִם,
שְׁנֵי יְהוּדִים נוּגִים: אַתָּה וְאָנֹכִי. –
לֹא בְאַפְסֵי אָרֶץ, כִּי בְּבֵית תְּפִלַּת-עֹצֶב
מָתַי יָסוּר הַלּוֹט? מָתַי, מָתַי, אָחִי?