רקע
אביגדור המאירי
אֲרוֹן-מֵתִים עַל הַיָּם
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

 

א

וְהַלַּיְלָה שׁוּב-פַּעַם בֶּן-בּוּזִי הִרְגִּיזָנִי:

קוּמָה-נָא וּרְאֵה וְהֵחָנֵק בְּשִׁיר:

עַל גַּלֵּי יַם-יָפוֹ אֳנִיָּה חוֹגֶגֶת,

וְהָאֳנִיָּה, הוֹי בֶּן-אָדָם,

אֲרוֹן-מֵתִים אָדוֹם, אֲרוֹן-מֵתִים כַּבִּיר,

וּסְבִיב הָאָרוֹן זוֹעֲפִים בְּרַעַשׁ

גַּלֵּי-דָם, גַּלֵּי-דָם.


“מִי בְאָרוֹן זֶה שָׁמָּה?” – הַבִּיטָה, הוֹי,

הַבִּיטָה,

רִבְבוֹת שְׁלָדִים הַתּוֹעִים מִדּוֹר-דּוֹר,

עַל חוֹף יַם-יָפוֹ נִשְׁמָתָם אָבָדָה,

וְהַנְּשָׁמָה, הוֹי בֶּן-אָדָם,

שׁוֹקֶקֶת לִקְרוֹם עוֹר, גּוֹוַעַת לִקְרוֹם עוֹר,

לִלְבּוֹשׁ בָּשָׂר וְגוּף וְעֶצֶם

וְאֹדֶם-דָּם, וְאֹדֶם-דָּם.


וְעוֹמֶדֶת הַנְּשָׁמָה וּמְחַכָּה בַּקֹּדֶשׁ,

וְרִבְבוֹת שְׁלָדִים מְקַשְׁקְשִׁים בְּשִׁיר

וְאַחֲרֵיהֶם הַיָּם הוֹמֶה בְּלֵב-שָׁמָיִם:

(שְׁמַע-נָא, שְׁמַע, הוֹי בֶּן-אָדָם)

"אַשְׁרֵי הַפֶּלֶא הַקָּדוֹשׁ, אַשְׁרֵי הַפֶּלֶא

הַכַּבִּיר,

אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁהָיִינוּ

לִבְנֵי-אָדָם, לִבְנֵי-אָדָם!"


וְסוֹעֲרִים הַמִּשְׁבָּרִים וְהָאֳנִיָּה חוֹגֶגֶת,

וְהַנְּשָׁמָה פוֹרֶשֶׁת כְּנָפֶיהָ לִשְׁמֵי-רוֹם – –

וְעַל חוֹף-יָפוֹ, אֲבוֹי, מְאֵרַת-עַד צוֹחֶקֶת:

לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא, הוֹי בֶּן-אָדָם:

אֲרוֹן-מֵתִים כַּבִּיר, אֲרוֹן-מֵתִים אָדוֹם

כִּי יַגִּיעַ אֶל הַחוֹף פֹּה

וְנָדַם, וְנָדַם.

 

ב

וְעַל הַחוֹף שָׁם הַבֵּט, הַבֵּט-נָא בֶּן-אָדָם:

בִּמְקוֹם דּוֹד וּמְסָרֵף וְתַחַת רַחֲמֵי-אָח,

מַחֲנֵה עוֹרְבֵי-דָם שָׁם יַשְׁחִיר וְיִצְרָח.


מַחֲנֵה עורְבֵי-דָם וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי אָדָם.

מִמַּחֲבוֹאֵיהֶם הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַמֵּת,

הָעוֹלֶה מִקִּבְרוֹת אֵירֹפָּה בִרְתֵת.


הַשָּׁב אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ, מְחוֹז הַהַכֹּל:

לִמְצֹא לוֹ אֶת אֱלֹהָיו וּלְרֵאָתוֹ אֲוִיר

וְאֶת אֶחָיו הַיְקָרִים, הַמְחַכִּים לוֹ בְשִׁיר.


וְעוֹד רַגְלוֹ לֹא נָחָה רֶגַע עַל חוֹף חֲלוֹמוֹ–

וְהִנֵּה פֹה אֶחָיו לְעוֹרְבֵי-לַיִל הָפָכוּ

וַיְנַקְּרוּ אֶת לְבָבוֹ וְאֶת אֳמוּנָתוֹ רָצָחוּ.


וַיִּפְשְׁטוּ עַל חַלְלֵי תִקְוָתֵנוּ בַסָּךְ

וַיַּפִּילוּ גוֹרָל עַל תַּכְרִיכֵיהֶם הַבְּלוּיִים,

לְשַׁלְּחֵם שְׁדוּדֵי-כֹל עַל קִבְרֵי הַנְּבִיאִים. –


וְשָׁאַלְתָּ: מִי אֵלֶּה, הָאוֹכְלִים אֲחֵיהֶם

עַל נַפְשׁוֹתָם הַגֹּוְעוֹת וְלִבּוֹתָם הַמְּרוּדִים?

– עוֹרְבֵי הַגְּאֻלָּה הֵם, יְהוּדִים, יְהוּדִים.


יְהוּדִים הֵם, יְהוּדִים, הַיּוֹשְׁבִים עַל מִדִּין,

הַלּוֹחֲשִׁים שָׁלוֹם, שָׁלוֹם עַל לְחָיַיִם מְרוּטוֹת

וּשְׁבוּעַת אֱלֹהֵי-עוֹלָם פּוֹרְטִים הֵם לִפְרוּטוֹת.


הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הַשּׁוֹמְרִים בְּאֵמוּן-כֶּלֶב

עַל שַׁעֲרֵי הַגְּאֻלָּה, הַסְּגוּרִים בִּבְרִיחַ,

מִפְּנֵי שָׁבֵי-גֵיהִנֹּם הַדּוֹפְקִים לְמָשִׁיחַ.


הַבִּיטוּ-נָא וּרְאוּ: מִי הֵמָּה גוֹאֲלֵינוּ

וּבְמִקְדַּשׁ אֵל-חַי מִי אִוָּה לָשֶׁבֶת?

בִּמְקוֹם כֹּהֵן – פָּקִיד וּבִמְקוֹם נְבִיא-יָהּ –

עָבֶד.


הַלּוֹעֲגִים לְכָל רָצוֹן וּלְכָל חֲזוֹן-הַשֶּׁבֶר,

הַשּׁוֹקְלִים אֶת תִּקְווֹתֵינוּ וּמְשִׁיחֵנוּ בְמֹאזְנָיִם

וְהַמּוֹכְרִים אֶת עֲתִידֵנוּ בַעֲבוּר זוּג נַעֲלָיִם. –


יְהוּדִים הֵם, יְהוּדִים. וְאַל תֵּבוֹשׁ בֶּן-אָדָם.

אֵלֶּה הֵם כַּלְבֵי הַפָּרִיץ הֶחָרוּצִים:

אֲחֶיךָ הֵם, אֲחֶיךָ, בְּלִי כָל תֵּרוּצִים.


אַחֶיךָ הֵם, אַחֶיךָ, הַמְּעַגְּבִים עַל הַפְּרוּטָה,

הַשּׁוֹמְעִים שִׁיר-עֹנֶג בִּמְרִי אַנְחוֹת-הָעֱנוּת,

וַאֲשֶׁר לָנוּ גְאֻלָּה – לָהֶם מִסְחָר, חֲנוּת.


אַל תֵּבוֹשׁ בֶּן אָדָם, אַחֶיךָ הֵם, אַחֶיךָ.

פְּרַע אֶת רֹאשְׁךָ וּצְעַק בְּמֹעַל יָדָיִם:

– מֵאַיִן לָנוּ אֵלֶּה? מֵאָיִן, אֲבוֹי, מֵאָיִן?!

המלצות קוראים
תגיות