מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לְאָחִי בַתְּמוֹל

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָחִי-בַתְּמוֹל, אִם יֶשְׁךְ – הוֹפַע-נָא. הוֹי, רֶגַע –

כִּי גָדוֹל הַנֶּגַע.


שָׁם בְּחֶשְׁכַּת שְׁאוֹל הֲבִינוֹנוּ זֶה אֶת זֶה,

וּפֹה לִבְּךָ כְּצוּר וּפִיךָ דָּם מַזֶּה.


שָׁם קַרְקַפְתְּךָ עַד כִּסֵּא-כָבוֹד מַגַּעַת,

וּפֹה אַתָּה תוֹלָעַת.


שָׁם נָשָׂאנוּ שְׁנֵינוּ כְבוֹד אֵל-חַי עַל שֶׁכֶם,

וּפֹה תְשׁוּפֵנִי עָקֵב עַל בֶּצַע, עַל פַּת לֶחֶם.


שָׁם עָצַמְתָּ עַיִן וַתִּשְׁתַּקֵּף בַּנֶּצַח,

וּפֹה מֶבָּטְךָ רֶצַח.


שָׁמָּה נִשְׁמָתְךָ קָרְנָה מֵעַל פָּנֶיךָ,

וּפֹה נֶחְבֵּאתָ, אָח, וְאֹפֶל יְכַסֶּךָ.


אֹפֶל מְזֵה-רָעָב, פְּרִיץ חַיּוֹת וּמְתִים

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.


מִפְלֶצֶת הֵם פָּנֶיךָ, אָח, וּפְנֵי כָל אַחֵינוּ,

אֲשֶׁר אָמַרְנוּ: יַחַד נִבְנֶה פֹה מִקְדָּשֵׁנוּ.


וְהִנֵּה הִנֵּנִי, הוֹי, אָחִי בַתְּמוֹל,

אֲבוֹי לִי וְאֵין כֹּל.


לֹא עָמִית, לֹא רֵעַ, אַךְ כַּעַס מִלְחָמָה –

אֲבוֹי לָנוּ, מַדּוּעַ, מַדּוּעַ וְעַל-מָה.


מַדּוּעַ זֶה נֶחְבֵּאתָ וְלֹא תִתֵּן יָד,

לִבְנוֹת מִקְדַּשׁ-מְעַט.

מַדּוּעַ זֶה אָטַמְתָּ אָזְנֶיךָ לְכָל שִׁיר?

כָּל אֶבֶן מִתְחַנֶּנֶת אֵלֶיךָ מִן הַקִּיר, -


אָחִי-בַתְּמוֹל, אִם יֶשְׁךָ, הוֹפַע נָא לִי לְרֶגָע,

כִּי גָדוֹל הַנֶּגַע.

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

אני ישן ולבי ער

מאת יהודה ליב גורדון (פרוזה)

זכרתי כי בעת נרדמתי היה החורף על הארץ ורוחות אעות יצאו מאוצרותיהן לדכּא תחת רגלן כל סדרי בראשית; זכרתי כי קול פחדים היה באזני וסביב בעתוני בלהות וליוצא ולבא לא היה שלום מפני פחד פתאום ומשוֹאת אשעים כי תבוא; זכרתי כי נכספה וגם כלתה נפשי אז להחָבא כמעט רגע במשכּן מבטח ובמנוחה שאננה עד יעבור זעם. האומנם אשר בקשתי בא לי ומפני הרעה נאספתי? האומנם מת אנכי ולא אחיה ובצל שדי אתלונן? אבל הלא שומע ויודע ומרגיש אנכי את כל הנעשׂה מסביבי! ואולם מי יודע אם לא כן הוא דרך המות; אם לא גם במותו ישמע וירגיש האדם וידע את כל אשר נעשה?! נורא הרעיון ומי יכילנו! אבל מי לידנו יתקע אם לא כן הוא? הן עוד החיים בחיים לא מת מהם גם אחד, ומיד ירד שאוֹל ויעל להגיד לאדם את אשר היה בו אחרי מותו?!

לבי ער ושומע את גרי ביתי ומיוּדעי נאספים מסביבי משתאים ומבקשים לדעת אֵיכה היה הדבר, יד מי היתה בי ומי רצחני נפש. שמעתי אותם מסַפּרים עי כלב שוטה נשכני ומשתדלים לתפוס את המזיק ולהאכילני מחצר-כבד שלו; שמעתים מטפּלים בנבלה זו ימים רבים ונפשי תשתוקק להרגיעם ולאמר לבם כי חי חי עודני, אבל נאלמתי לא אפתח פי – ואני ישן.

לבי ער ושומע בבוא בני החברה הקדושה, השׂמחים כי ימצאו רעיהם קבר, להתעסק בי, ובלי ספק כבר עשׂו אתי כמשפט, לולא עמד שוטר העיר בפניהם ולא נתנם לגעת בי, באמרו כי עוד לא מלאו שלשת הימים מעת יציאת נשמתי. שמעתי גם בבוא הרופא וימשש את כל אברי ויאמר כי עדיין ספק הוא בידו אם מת אנכי ואולי ישן אני ואיקץ, ולא שׂם לבו אל דברי הגבּאי אשר הראה לו סימן מובהק על מיתתי, כי לא תנוע נוצתי. כל אלה שמעתי ואתאַוה להתערב בדבריהם ולשׂוּם קץ למַחלוקתם, אבל הדבּר אין בי – ואני ישן.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.