מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אָחִי, הָעֹנִי הַקָּדוֹשׁ

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּבָר אֵין לִי כֹל: לֹא הַלְלוּיוֹת אֱלֹהַּ,

לֹא חֲלוֹם יְשַׁעְיָהוּ, לֹא גֹעַל וְלֹא פָחַד.

וְיֵשׁ לִי אָח יָקָר, אָח קָדוֹשׁ: הָעֹנִי,

הָעֹנִי עֲדֵי-עַד,

הַמְחַיֵךְ עַל כֹּל, עַל גּוֹי וְאָדָם יָחַד.


אָחִי הַנֶּאֱמָן, הָעֹנִי הַמִּתְיַפֵּחַ:

הַקֵּבָה הָרֵיקָה, הַגֹּוַעַת לְפַת לָחֶם:

אֲשֶׁר הַכֹּל אַחַת לוֹ תַּחַת הַשָּׁמַיִם,

הַכֹּל, הַכֹּל אַחַת,

וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נוֹשֵׂא הוּא עֲלֵי-שֶׁכֶם.


יֵשׁ, יֵשׁ חֲלוֹמוֹת-קֶסֶם בִּשְׁלַל גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת,

יֵשׁ חוֹרְקֵי שִׁנַּיִם בְּלֵב קָדוֹשׁ וָבַעַר –

וְרַק אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ, אֲנִי וְאָחִי הָעֹנִי,

אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים,

כִּי אֵין תִּקְוָה וָשֶׁבֶר, וְיֵשׁ לֵב-טוֹב וָצַעַר.


אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים, כִּי אשֶׁר כָּל הָאשֶׁר:

לְהִתְיַפֵּחַ חֶרֶשׁ, בְּעֹצֶב וּבִרְתֵת –

הַאֵין זֹאת, אָחִי-עֹנִי? אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים רַק:

אִם יֵשׁ אֵל בִּשְׁמֵי-עָל,

הֲרֵי זֶה כָל אָשְׁרֵהוּ: לָתֵת, לָתֵת, לָתֵת.


זֶהוּ כָל הָאשֶׁר: לָתֵת מֵאֲשֶׁר אֵין לָנוּ;

לַחֲלוֹם עַד בּוֹא הָעֶרֶב, רָעֵב וּבְלִיט עֵינַיִם,

עַל לֹבֶן הַגְּלוּסְקָא שֶׁעַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ,

וְאִם תָּבֹא פִתְאֹם:

לָתֵת אוֹתָהּ לְרֵעִי שֶׁלֹּא אָכַל יוֹמָיִם.


לָתֵת, לָתֵת, לָתֵת; כְּאֵם צְמוּקַת שָׁדַיִם

לְבַר בִּטְנָהּ הָרַךְ חֲלֵב חָזֶה נִחָר;

לְהַבִּיט בִּפְנֵי רֵעֵנוּ בְּלָעֳסוֹ פַת-לֶחֶם

וּשְׁכֹחַ רֶגַּע-עַד,

כִּי יֵשׁ רָעָב בַּחֶלֶד וְיֵשׁ גַּם יוֹם מָחָר.


יוֹדֵעַ הוּא הָעֹנִי, אָחִי עֲשִׁיר-הָאָיִן,

בַּחוּץ יָרוֹן הָאשֶׁר, מֵרִיעַ הוּא בַשָּׁעַר;

אֵתָיוּ כְסוּפֵי-כֶסֶף כּוֹרֵי זְהַב הַיֹּפִי

קָחוּנִי בִמְלֹא לֵב:

מָה אֻמְלָל יְלוּד-אִשָּׁה אֲשֶׁר לֹא יֵדַע צַעַר,


מָה אֱוִיל חֲזִיר-הַזָּהָב, אֲשֶׁר נוֹבֵר בַּדֹּמֶן,

וְלֹא יֵדַע, כִּי צַעַר הוּא לַאֲשֶׁר יִתְגַּעְגֵּעַ:

יוֹדֵעַ הוּא הָעֹנִי, כִּי צַעַר הוּא הָאֱלֹהַּ,

זֶה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים,

מֵאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר וְעַד עַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ.


וְיוֹדְעִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ, אֲשֶׁר לֹא יָדַע יְשַׁעְיָהוּ,

כִּי לֹא שָׁלוֹם חֲלוֹמֵנוּ, כִּי צַעַר וְכָל לֵב;

כִּי נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִי הִיא: לָתֵת, לָתֵת לָנֶצַח,

לָתֵת קָרְבַּן-הַלֵּב,

מִדָּם, מֵרְסִיס הַדֶּמַע, מִנֶּפֶשׁ וְעַד גֵּו.

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

שמעון עציוני, כרך ג'

מאת יחיאל יוסף לבונטין (פרוזה)

כ.

אולי בפעם הזאת שמח עציוני בלבו במצאו גם את מרים, אשר לא ראה אותה זה ימים רבים, ויאר פניו גם אליה. אבל כמו רעד חלף בקרבו בהתבוננו אל שרה ובראותו כי היא איננה עתה עצובת רוח, וגם שחוק נעים מרחף על פניה בקבלה פני אורחה. הוא הציג את “רעהו הטוב” לפני הנשים, אשר שמחו לקראת האורח, ועציוני הביע למרים את תקותו כי גם היא תאכל אתם לחם היום. והדבר הזה הרנין מאד את לב שרה, אשר העיפה מבט-תודה וברכה אל פני אישה. שרה הלכה לה במהרה אל חדר הבשול להתעסק שם בהכנת מאכלים, ומלכין נשאר עם עציוני ומרים בחדר האורחים ויבלו את הזמן בשיחה נעימה. במרוצת דבריו ספר למרים כי אדיר חפצו לנסע לחוץ לארץ להשתלם בלמודי חרשת המעשה ולהתבונן על התפתחות התעשיה במערב אירופה; אבל לדאבון לבבו לא יתנהו חסרון כיסו למלאת רצונו זה, ואנוס הוא להשאר על מקומו. על שאלת עציוני – האמנם יוציא את כל שכרו, אשר הן לא מעט הוא לאיש רַוָּק, – ענה ואמר בצחוק, כי אמנם בעל משפחה גדולה הוא, כי מכלכל הנהו בני בית אביו המנוח, שני אחיו לומדים בבתי הספר על חשבונו ואת אחיותיו השיא לאנשים בכסף שכרו… אולם, – הוסיף – אקוה כי בקרוב יבואו כולם אל המנוחה וישיגו מטרתם בחייהם, אז לא ידרשו עוד עזרתי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.