רקע
אביגדור המאירי
שׁוּב אַאֲמִין
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

סַנְוֵרֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְרַצְּדִים לִי בִצְחוֹק

וּמֵאֵי-זֶה יְבָרְכֵנִי רֵיחַ יַסְמִין:

אֲנִי שׁוּב מַאֲמִין.


מִתְּכֵלֶת הַיָּם מְחַיֵּךְ לִי תִינוֹק –

שׁוּב כְּדַאי לִהְיוֹת, לַהֲזוֹת, לְדַמּוֹת

עֲלֵי אֲדָמוֹת.


הַחֹם חֹם אִשָּׁה, הָאֲוִיר מָתוֹק.

הִנֵּה אֶחָד מִשּׂוֹנְאַי קָרֵב אֵלַי הֲלֹם

וְאוֹמֵר לִי שָׁלוֹם.


הַפֶּלֶא נִכְנַס בִּי עָמוֹק, עָמוֹק.

בָּתֵּי תֵל-אָבִיב מְרַטְּטִים בִּרְעָדָה: –

אַרְמְנוֹת אַגָּדָה.


אֳנִיַּת-עוֹלִים שׁוֹרֶקֶת אֵלַי מֵרָחוֹק, –

שׁוּב מְחַיְּכִים עָלַי מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים

פְּנֵי אֱלֹהִים.


בְּקָרוֹב תִּתְפָּרֵץ פֹּה אַהֲבָה לִבְלִי-חוֹק.

אֲנִי עוֹצֵר אֶת דָּמִי, אֶת לִבִּי הַמַּכֶּה,

וּמְחַכֶּה.


אֱמוּנָה מְתוּקָה מִתְרַפֶּקֶת עַל כֻּלִּי.

חוֹל-הַזָּהָב לִי שָׁר. לִבִּי אַט נָדַם.

אֲנִי נִרְדָּם.

המלצות קוראים
תגיות