רקע
אביגדור המאירי
פְּרִי עֵץ-יְגוֹנוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

נפש לגרשון חנוך


מְכֹעָר אַתָּה, עַמִּי, הַדַּל וְהַקָּט

בִּזְרֹחַ עָלֶיךָ הַשֶׁמֶשׁ רִגְעַיִם:

אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה, וְגוּפִי זֶה הַמָּט

יִפְרַח בִּי כְּגַן לְכָל כִּעוּרֶיךָ,

כִּלְטַל הַשָּׁמַיִם.


מִכַּף רַגְלֶיךָ הַנְּכֵאוֹת, תָּמִיד לָרַע יָרוּצוּ,

וְעַד רֹאשְׁךָ הַפָּרוּעַ אֵין בְּךָ מְתוֹם;

אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה, וְכָל חוּשַׁי בִּי יָקוּצוּ

בַּחַיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם אֲנִי בִלְעָדֶיךָ

קַבְּצָן חוֹלֶה וְיָתוֹם.


בִּלְעָדֶיךָ הָאָבִיב בְּאֵין שִׁיר-גְּאֻלָּה,

בַּקַּיִץ אֵין קִינָה וְאֵין אֱלוּל בַּשַּׁלֶּכֶת.

וּמַה יִּפְעוֹת אֱלֹהַּ לְנֶפֶשׁ אֲמוּלָה

אִם פָּנִים יְהוּדִים עֲלֵיהֶן לֹא יַעֲצִיבוּ

הוֹד תּוּגָה מְבֹרֶכֶת.


כִּעוּרְךָ, הוֹי עַמִּי, לִי מַכָּה צוֹרֶבֶת

וְאָדְמָהּ מְיַגֶּה בִיגוֹנְךָ כָּל אָבִיב;

קָדוֹשׁ הוּא יָגוֹן זֶה, שֶׁבְּךָ אִוָּה לָשֶׁבֶת,

בִּלְעָדֶיךָ, הוֹי עַמִּי, לְבָבִי סְמַרְטוּט-מֶשִׁי

מְרֻפָּט וּמַרְקִיב.


קָדוֹשׁ הוּא הַיָּגוֹן; שְׂשׂוֹנִי וּמָעֻזִּי.

בִּלְעֲדֵי הַיָּגוֹן כָּל תִּקְוָה אֵין לָנוּ,

לֹא חֲלוֹם יְשַׁעְיָהוּ וְלֹא שִׁגְעוֹן בֶּן-בּוּזִי.

בִּיגוֹנְךָ, הוֹי עַמִּי, יְכֻפַּר לוֹ לֵאלֹהַּ

עַל אֲשֶׁר בְּרָאָנוּ.


יְגוֹנְךָ, הוֹי עַמִּי, מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם

וּמִצַּעַרְךָ נוֹצָר עוֹלָמֵנוּ הָאֻמְלָל;

הַכֹּל, הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַתֹּפֶת וְהָעֵדֶן,

וְאַשְׁרֵי הָרוֹחֵץ בְּזִיו דִּמְעוֹת עֵינֶיךָ

בְּטֶרֶם נָפָל.


מְכֹעָר אַתָּה, עַמִּי, הַבָּזוּי וְהַדָּל

בִּזְרֹחַ עָלֶיךָ הַשֶּׁמֶשׁ רִגְעָיִם;

אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה וְאֵיכָכָה אֶחְדַּל

מִהְיוֹת אֲשֶׁר אֲנִי: פְּרִי עֵץ-הַצַּעַר

תַּחַת הַשָּׁמָיִם.

המלצות קוראים
תגיות