מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מַטְמֹעֵי קַיִץ

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

סוגה:

שפת מקור: עברית

דְּעִיכַת סְתָוִי בִפְרִיחָה הִזְדֶּהָבָה

וּמְאֵרוֹתַי הַקְּדוֹשׁוֹת חוֹלְפוֹת אַט-אָט;

כְּהַיּוֹם הַזֶּה הֲרֵינִי מַכְנִיסֵךְ

אֱלֵי אַרְמוֹן דִּמְיוֹנִי הַנָּדִיב וְהַחוֹלֶה

לִתְשׁוּקָה אֲדֻמָּה, לְסַהַר לִי עוֹלֶה

בְּאֹפֶק-לֵילוֹתַי הַטּוֹמֵעַ.


הִנְנִי חוֹזֵר עַל וִדּוּיִי הַמְשַׁוֵּעַ:

רֵיחַ בְּשָׂרֵךְ לִי גוֹרָלִי עֲלֵי-תֵבֵל;

וּמִיתָתִי זֹאת לֹא תַעֲזִיב אוֹתִי

מֵרְשׁוּת מָתְנַיִךְ וֵאלֹהַיִךְ הַנּוֹרָא,

שֶׁצֻּוָּה עָלַי יַחַד עִם מַתַּן הַתּוֹרָה

אֶל תּוֹךְ דָּמִי הַקּוֹדֵחַ.


אַךְ כְּבוֹד זְכוּרִי הָרוֹדֵף-הַבּוֹרֵחַ,

שֶׂכְוִיּוּת הַגֶּבֶר הֶעָרִיץ-הַנִּכְנָע,

לֹא יְשַׁקֵּר עוֹד וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ;

וּבִמְקוֹם הַנַּאֲוָה הַנְּצוּרָה, הַיָּפָה

כֵּן-כֵּן יֵאָמֵר לָךְ חֶרֶשׁ, בְּלִי שָׂפָה,

וְיָבוֹא-נָא הַבָּא עַל שְׁנֵינוּ.


הִנְנִי פוֹתֵק אֶת בִּרְכַּת-תַּאֲוֹתֵינוּ

אֶל תְּהוֹם-אֱלֹהֵינוּ הַשְּׁקֵטָה, הַנִּצְחִית,

שָׁם נָשׁוּט אַט-אָט, בְּלִי זֶרֶם וָקוֹל

עַל גַּלֵּי הָאֶפֶס הַטְּהוֹרִים, הַמְּשִׁיחִים,

בְּלִי אֵימַת-מָוֶת וּסְעָרוֹת מַדְלִיחִים,

בְּמַגְנוֹן אוֹר וְחֹם וְלָנֶצַח.

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

פרופיסור דוד שור

מאת משה גליקסון (מאמרים ומסות)

פרופיסור דוד בן שלמה שור הוא לא רק אמן מוסיקאי בחסד עליון – הוא יותר מזה; הוא אישיות מובהקה ביהדות הרוסית בדור החולף, דור הליברליזם וההשכלה ההומאניסטית, המחבקת זרועות עולם. שדה פעולתו של האיש החי, רב-הפעלים ובעל הלב החם והער הזה לא היה אמנם גדור מתחילתו בתחומי הלאומיות העברית והצבור היהודי. דוד סולומונוביץ שור, איש מוסקבה, היה בעצם דוגמא נאה ולוקחת לבבות לטפוס המעולה-הסימפתי של האינטליגנציה הרוסית הליברלית-הרדיקלית, זו שהצטיינה בשעתה באידיאליזם סוציאלי, באהבת הבריות, באתיקה צבורית גבוהה, ברחבות הלב והאפקים. לידתו וילדותו של שור חלו בשנות הששים למאה הי"ט, בתקופת הגובה לאותה אינטליגנציה, אשר יפיה האנושי וחסנה המוסרי הטהור הלכו ונחלשו במשך הזמן, בשעה שהשאיפות החברתיות הנעלות נעשו ענין לשולחן ערוך של מפלגות, המקנאות קנאת-כתות לאמתותיהן הפסוקות והנלחמות אלה באלה מלחמות של “כנסיות” לאורחא דמהימנותא, ואשר סערות המהפכות ונצחון הצדק הסוציאלי, כביכול, ברוסיא הגדולה השמידוה מעל אדמתה, ואת יתרה, שבלים בודדות ושרידים יחידים, זרו לכל רוח של אמיגרציה עלובה ומדולדלת. עשרות שנים עבד דוד שור את עבודתו לתרבות ולאמנות בעיר הבירה החברתית-תרבותית של רוסיא (פטרבורג היתה רק המרכז הפוליטי-הפקידותי של המדינה), ונדמה לי – אין אני יכול לקבוע מסמרות ולהכריע בדבר, – כי יותר משהיה חי לאמנות המוסיקלית הטהורה, היה חי לתרבות המוסיקלית החברתית, ולבו ועבודתו היו נתונים להרביץ תרבות זו בחוגים רחבים של המשכילים והמוני-העם.

**

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.