שָׁמַיִם חוֹטְאִים מַאֲבִיבִים עָלַי;
וַאֲנִי עוֹד-פַּעַם, בְּחֵפֶץ אַחֲרוֹן
הוֹלֵךְ לִקְרַאת נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה,
בְּיַלְדוּת בּוֹגֶרֶת, בְּלֵב מְלֵא-אוֹן
וּבִסְמַרְמֹרֶת הַפֶּשַׁע הַתָּם.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, מָה אַתְּ וּמִי אָתְּ,
אַךְ טַעַם פִּיךְ-הַיְהוּדִי מַרְהִיבֵנִי כְמֵאָז,
וְשׁוּב-פַּעַם יוֹצְאִים הַשָּׁמַיִם בִּמְחוֹלוֹת
וְשׁוּב-פַּעַם כָּל רֶגֶשׁ וְכָל פֶּרַח מְלֵא-רָז
וֵאלֹהַי מְלַטְּפֵנִי בִצְחוֹק.
יָדַיִךְ אִסְּרוּנִי עַד אֵין-מַחֲשָׁבָה
וּרְצוֹנִי הָעִקֵּשׁ נוֹפֵל בְּלִי קוֹל:
שׁוּב מִי-שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהוֹלִיד אֵיזֶה-אוֹר,
שׁוּב מִי-שֶׁהוּא לוֹחֵשׁ: הִנֵּה הִיא: הַכֹּל:
הַשִּׁיר וְהָעָם וְהַצַּעַר.
וּמִי-שֶׁהוּא רוֹמֵז לִי מִתּוֹךְ דָּמַיִךְ:
חַבֵּק אֶת יְגוֹנְךָ וְהַעֲמֵק הַפֶּצַע;
וּמִי-שֶׁהוּא בוֹכֶה לִי מִתּוֹךְ אִישׁוֹנַיִךְ:
לָנֶצַח, לָנֶצַח, לָנֶצַח, לָנֶצַח;
וּמִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר.
וּמִבְלִי לִרְאוֹת אֶת תַּלְמֵי-פָנַי,
הַזְּרוּעִים שׁוֹשַׁנֵּי סְתָו וּפִרְחֵי-קֶרַח,
נָשִׂימָה, בְּתוּלָתִי, פְּעָמֵינוּ פְנִימָה,
מְקוֹם מַלְאָךְ כָּל גִּיל וְשֶׁמֶשׁ כָּל פֶּרַח
וְהַבֶּכִי – הִמְנוֹן הַיְקוּם.
נָשִׂימָה פְעָמֵינוּ, בְּתוּלָתִי, מִפֹּה,
וְעַל כַּנְפֵי הַלְלוּיוֹת אֲדֻמּוֹת כַּדָּם
נְרַחֵף בַּתְּהוֹם חֲבוּקִים עַד מַחֲנָק
וַחֲנוּקִים נִפּוֹלָה בִזְרֹעוֹת הַשָּׁם
וְאַחֲרֵינוּ יַבְלִיחַ הַנֶּצַח.