זְקִיפָה הִיא הַדֶּרֶךְ מֵאָלֶף וְעַד תָּו. –

מֵחֹרֶף לְאָבִיב וּמִקַּיִץ אֱלֵי סְתָו

יִסְחָפוּךָ הָרוּחוֹת.

אַךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד הַכִּשָּׁלוֹן,

עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה,

מְפֻשָּׂקוֹת רַגְלֶיהָ וּזְרֹעוֹתֶיהָ פְתוּחוֹת.

עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה וְחוֹסֶמֶת וְקוֹרֵאת:

אִם תִּסַּק שָׁמַיִם, אִם תְּהוֹמָה תֵרֵד,

אֲנִי הַמַּטָּרָה –

וְשָׁוְא תִּטֶּה הַצִּדָּה, שָׁוְא תִּתְפַּתֵּל:

מֵאָלֶף וְעַד תָּו

בְּשָׂרָהּ לְךָ יַגִּיהַּ, עָצְבָּהּ לְךָ יִקְרָא.

אַלְפֵי עֶלֶם-פֶּלֶא הֶעְפִּילוּ בְכָל-אוֹן,

צֵיזָאר, שִׁמְשׁוֹן, הַיְינֶה, רֻסּוֹ וְלַסָּאל

אֶל שִׂיא תָו-הַיְקוּם;

וְעוֹד מְעַט וְנָשְׁמוּ אֲוִיר אֱלֹהֵי-עַד –

וְהִנֵּה הָאִשָּׁה.

נְחִירֵיהֶם נִרְעָדוּ וְהֵם מָטוּ מִבְּלִי קוּם. –

מֵאָלֶף וְעַד תָּו מֻטָּלִים פְּגָרִים,

חוֹלְמִים, עֲצוּבִים, מַעְפִּילִים, נִבְחָרִים:

גְּבָרִים הֵם כֻּלָּם.

הַמֵּתִים יוֹדְעִים: הִיא הָאָלֶף וְהַתָּו;

מֵאָלֶף אִישׁ לֹא מָשׁ

וְעַד תָּו לֹא הִגִּיעַ, לֹא הִגִּיעַ לְעוֹלָם.