מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּנֵי-גִילִי-וּמְרוּדִי

מאת: אביגדור המאירי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב; תשכ"ב 1962

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

אַלְפַּיִם שְׁנוֹת-גּוֹלָה רָחַקְתִּי מֵהֶם.

וְגוֹרָלֵנוּ הַמּוּזָר הִפְגִּישָׁנוּ;

אֲנִי מֵחֵיק בַּת-יֶפֶת וְהֵם מֵאָהֳלֵי-שֵׁם,

וּשְׁמֵי-טֹהַר חָלַמְנוּ כֻלָּנוּ.


מַה קָּדְשׁוּ לִי מֵרָחוֹק, מַה יָּפוּ מִשָּׁם:

טֹוֵי חֲלוֹמוֹתַי בִּיגוֹן-נַחַת –

בְּנֵי גִילִי, אָמַרְתִּי, הַחוֹרְזִים פִּרְחֵי-דָם,

וְכָמוֹנִי יְדוּעֵי-קַּדַּחַת.


וְכָמוֹנִי, הוֹי כָּמוֹנִי מְתַקְּנֵי עוֹלָם הֵם,

הַדּוֹאֲגִים עַל פִּשְׁעֵי הַחֶלֶד;

וְכָמוֹנִי מַלְכֵי-צֶדֶק וּבְנֵי בְלִי-שֵׁם,

וְכָל אֶחָד כָּמוֹנִי אִישׁ-יֶלֶד.


וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ הוֹשַׁטְתִּי לָהֶם יָד:

אַשְׁרֵינִי, אִתְּכֶם פֹּה לָשָׁבֶת –

אַךְ אוֹי לִי, כִּי סָלַדְתִּי מִמֹּחָם הַחַד,

הַקּוֹרֵן רֵיחַ-אֶפֶס וּמָוֶת.


ב

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה הַכֹּל יְשֵׁנִים,

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה תִוָּלֵד הַשִּׁירָה;

פֹּה נָמִים עַל חֲלוֹמָם הַזְּקֵנִים

וְאַחֲרֵיהֶם מְפַהֶקֶת הָעֵדָה הַצְּעִירָה:

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה הַכֹּל יְשֵׁנִים.


בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה יֶשְׁנָם חַזָּנִים,

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה הַנּוּסָח הוּא אֶחָד;

גְּנִיחוֹת וְסִלְסוּלֵי-עֲדָנִים

וְכֻלָּם מְיַלְלִים וּמַאֲרִיכִים בְּאֶחָד –

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה יֶשְׁנָם חַזָּנִים.


בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה יֶשְׁנָם גַּם קְרָבוֹת,

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה יֵשׁ מְרִידָה לִפְעָמִים:

הַבָּנִים מִתְמָרְדִים בָּאָבוֹת

וְשׁוֹפְכִים יָם-דְּיוֹ בִּזְדוֹן שְׁפִיכַת-דָּמִים:

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה יֶשְׁנָם גַּם קְרָבוֹת.


בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה אָז כֻּלָּם מְקִיצִים,

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה אָז תִּקְוָה נֵעוֹרָה:

אֶפְשָׁר זוֹ מְעָרַת-פָּרִיצִים

הַנְּכוֹנָה לְהָקִים דּוֹר עָרִיץ וְנוֹרָא –

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה אָז כֻּלָּם מְקִיצִים.


וּבְבֵית-הַכְּנֶסֶת הַכֹּל יָשׁוּב כְּשֶׁהָיָה,

בְּבֵית-כְּנֶסֶת זֶה אֵין מֶרְחָב לַסַּעַר –

וּכְרֶגַע – כֻּלָּם הוֹזִים בַּהֲזָיָה

וְנוֹחֲרִים בְּשִׁיר-אֶחָד גַּם זָקֵן גַּם נָעַר:

וּבְבֵית-כְּנֶסֶת זֶה הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה.


ג

מַה מּוּזָר הַדָּבָר, וְעַד כְּדֵי בְכִיָּה,

שֶׁהֵנָּה הִשְׁלִיכַנִי הַגּוֹרָל הַמְבַדֵּחַ,

בִּמְקוֹם וְעֵת שֶׁמְּיַבְּשִׁים כָּל לְשַׁד וָרֵיחַ

לְמָכְרוֹ בְשׁוּק-שִׁירָה לְחַרְזָנֵי הַתְּחִיָּה.


מַה מּוּזָר הַדָּבָר, וְעַד כְּדֵי מְאֵרָה,

שֶׁכָּאן אֲנִי לָן בְּשִׁירֵי הַמַּבְרִיקִים,

בִּמְקוֹם וְעֵת שֶׁיּוֹשְׁבִים כְּמִנְהַג הַוָּתִיקִים

וּמְבַקְּשִׁים עַל כָּל מִלָּה כֹחָא דְהַתֵּרָא.


מַה מּוּזָר הַדָּבָר, וְעַד כְּדֵי תַאֲנִיָּה,

שֶׁמַּה שֶּׁכָּל הָעוֹלָם כְּבָר פָּלַט בַּהֲקָאָה,

מְאוֹרֵינוּ מְזֵי-הַשִּׁירָה כָּךְ אוֹכְלִים בַּהֲנָאָה

וְשׁוּב חוֹזְרִים וּפוֹלְטִים עַל שֻׁלְחַן הַקְּרִיאָה.


מַה מּוּזָר הַדָּבָר וְעַד כְּדֵי קַדַּחַת,

שֶׁאוֹתָם הַיְחִידִים הָרוֹאִים אֶת הַמְּשׁוֹמֵם

עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שַׁעְתָּם לְהִתְקוֹמֵם

וְלַעֲשׂוֹת קֵץ לָאֵלֶּה כִּזְרוֹת הַמּוֹץ מֵרַחַת.


ד

בְּאֶרֶץ הַשּׂבַע אֶתְקַדַּח בְּפִיק-בִּרְכַּיִם,

אֲנִי מְזֵה-חֲלוֹם וּמְזֵה אוֹר-יָהּ, כְּכֶלֶב;

וּמֵאֶרֶץ שְׂבֵעֵי-רוּחַ וּשְׁלֵוֵי-הָאַיִן

יִרְדְּפוּנִי מֵתֵי-שׂבַע, אֶחָד יְרַדְּפוּ אֶלֶף,

אֶחָד יְרַדְּפוּ אָלֶף.


לְאֶרֶץ צִמְאוֹנִי טֻלְטַלְתִּי בָאֳנִי-שֵׂבֶר

עֲלֵי גַלֵּי הַנֹּעַר וְצַעַר שְׁלוֹם-עַד. –

וְשָׁוְא, הוֹי, יִרְדְּפוּנִי, לֹא אוּכַל לָזוּז,

תִּקְוֹתַי רִתְּקוּנִי, שָׂמוּנִי פֹה בַסַּד,

שָׂמוּנִי פֹה בַסָּד.


מֵעֵץ לָעֵץ פֹּה אֶתְחַבֵּט, מִקֶּבֶר לְכוּךְ-קֶבֶר,

לִמְצֹא פְרִי-גְמוּל וְסוֹד גָּלוּת-אַלְפַּיִם.

הוֹי, רוֹצְחֵי-הַשִּׁיר, תְּנוּנִי לַהֲזוֹת פֹּה,

הַרְפּוּ מִמֶּנִי רֶגַע, אֶעֱצוֹם עֵינַיִם,

אֶעֱצוֹם עֵינָיִם.


לֹא אֵלֶיךָ בָאתִי, דּוֹר שְׂבַע כָּל-אשֶׁר

לִי קָרָא הַצַּעַר עֲמוּס יְבוּל וּלְשַׁד.

תְּנוּ לִי פַס-שְׁבִיל לָלֶכֶת הֶעָתִידָה

וְעִם שׁוֹכְנֵי קִבְרֵינוּ לִטְעוֹם מֵחַיֵּי-עַד,

לִטְעוֹם מֵחַיֵּי-עַד.


ה

רֹאשִׁי עָלַי כַּנֵּבֶל עֲמוּס יֵינוֹת-הַדֶּמַע,

לְשַׁכֵּר בְּשֵׂבֶר כָּל קָרֵב אֵלָי;

כֹּחִי בִי: יֵצֶר-זֶרַע, הַמֵּנִיב כָּל חֵדֶק

לִיפוֹת בְּפִרְחֵי-צֶדֶק,

לִזְרֹע זֶרַע אשֶׁר בְּאֶרֶץ אֲדֹנָי.


שְׁתֵּי זְרֹעוֹתַי לִי: שְׁנֵי גִבְעוֹלֵי-גֶפֶן,

הַנּוֹתְנִים עֲנָבֵימוֹ לְכָל מוֹשִׁיט לִי לֵב;

אֶרֶג שְׁרִירַי הֵם מַטְוֵה תוֹלַעַת-מֶשִׁי –

צוּר יְלָדַנִי אֶשִׁי

לִשְׁכֹּחַ וּלְהַשְׁכִּיחַ כָּל אֵבֶל, כָּל כְּאֵב.


כָּל עַצְמוּתִי הִיא אִמָּהוּת דְּשֵׁנָה-מֵינֶקֶת,

נֵצֶר עַם-סַלָּח לְכָל עַוָּל וָזֵד –

וּרְאוּ, אֵיךְ יַהַפְכוּנִי לִזְאֵב חוֹרֵק שִׁנַּיִם,

שֶׁלְּכָל חַלְחַל-מָתְנַיִם,

לְכָל תוֹלַעַת-רֶקֶק יְדַבֵּר רְתֵת.


אֲנִי הוּא צֵל-הַפַּחַד, אֲבוֹי לִי צֵל-הַפַּחַד

טֹוֶה מִשְׂפַת-חֶדֶק בִּמְקוֹם חֲלוֹם-הוֹזֶה –

אֲרוּרָה הִיא הַדְּמָמָה שֶׁתִּתְחַלֵּל בָּרַעַם,

אָרוּר מַשָּׂא-הַזַּעַם,

וַאֲרוּרָה פִי-שִׁבְעָה קִלְלַת עַם זֶה.


ו

וּמִדְבָּר זֶה אָח, הוּא מִדְבַּר-עֵבֶר;

וְאַל תָּרִים עֵינֶיךָ מִשְּׁפַל הַחֹל. –

פֹּה קִבְרֵי אֱלֹהִים נֶאֱלָמִים לָעַד

וַעֲלֵיהֶם אֱלִילֵי-שִׁיר נוֹהִים בְּקוֹל,

נוֹהִים לְלֹא כְאֵב, לְלֹא שָׂשׂוֹן וָשֶׁבֶר

בַּמִּדְבָּר הַלָּזֶה, בְמִדְבַּר-עֵבֶר.


וְשִׁמָּמוֹן זֶה, אָח, הוּא שִׁמְמוֹן-תַּלְאוּבָה,

וְאַל תְּחַלְלֵהוּ, וְאַל תִּטַּע בּוֹ בַד;

פֹּה שֶׁמֶשׁ מַאֲוַיִּים לוֹהֶטֶת לַשָּׁוְא,

וְגֶשֶׁם כִּי יָבֹא וְיִיבַשׁ מִיָּד,

יִיבַשׁ לְלֹא פֶרַח, לְלֹא זִיו וּתְנוּבָה

בַּשִּׁמָּמוֹן הַזֶּה, בְּשִׁמְמוֹן-תַּלְאוּבָה.


וְצַעַר זֶה, אָח, הוּא צַעַר-הַמָּוֶת,

וְאַל תִּבָּהֵל, וְאַל תָּזוּז אַף שַׁעַל;

אִם נִגְזַר עָלֶיךָ לֵאֹר – פֹּה בְּשִׁיר –

אַל תַּכֶּה שֹׁרֶשׁ, נְהֵה מַעַל-מַעַל:

עֲמוֹד וְהִתְיַּבֵּשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹרֶבֶת

בַּצַּעַר הַלָּזֶה, בְּצַעַר-הַמָּוֶת.

אביגדור המאירי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אביגדור המאירי
רקע
אביגדור המאירי

יצירותיו הנקראות ביותר של אביגדור המאירי

  1. העולה היורד לחיינו (פרוזה)
  2. מסע באירופה הפראית (זכרונות ויומנים)
  3. השגעון הגדול (פרוזה)
  4. הַמָשִיחַ הַלָבָן (פרוזה)
  5. בְּיַאלִיק עַל-אֲתַר (זכרונות ויומנים)

לכל יצירות אביגדור המאירי בסוגה שירה

לכל יצירות אביגדור המאירי

יצירה בהפתעה
רקע

יוסף חיים ברנר

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

תיאור ברנר האדם וברנר הסופר מזקיק יריעות רחבות מאוד. שתי הבחינות האלו יחד, וכל אחת לחוד, גונזות בתוכן עולמות, שאנו מגלים בהם כל פעם פנים חדשות. ואין זה דבר שיכול ליעשות במסגרת של מסה קטנה. אבל ראוי והגון למצות מתוך חייו ויצירתו את העיקר שבו, זה עיקר, המסתכם מאליו לאחר שנסתיימה פרשת החיים בדרך זו או אחרת. או-אז אנו מנחשים את תמצית ה“הגיון” של מעגל-חיים, של התופעה האישית המופלאה. אנו מבקשים לדעת מה היתה תעודתה בעולם וכיצד מילאה את תעודתה. ביחוד אנו תוהים על אופן ההילוך של האיש בעולם. שכן דבר ידוע הוא, שלכל אדם הילוך רוחני משלו, סיבוב מיוחד, הנמשך משעת פתיחת המעגל ועד נעילתו. אנו נעמוד כאן על הקו הראשי שבמסילת חיי ברנר, על דרכו מן השלילה אל החיוב הגדול.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.