לַתּוֹרָה וְלַמִּשְׁפָּט וּלְטוֹהֳרָה

(מגילת הסרכים ו, 22)

יָדֶיךָ שֶׁעָרְמוּ סְלָעִים חַמִּים אֵלֶּה,

בִּישִׁימוֹן נָתַתָּ אֶשֶׁד מַיִם צוֹהֲלִים –

הֲלֹא תִּשְׂחַק לִי

אִם בְּכַפַּי אֲבַקֵּשׁ לַהֲכִילָם.

אַחַי בָּאִים עִם צִלְלֵי הָעֶרֶב

אֶל בְּרֵכַת־סְלָעִים זוֹ עֲלוּמָה

וְלֹבֶן כְּסוּתָם

טָהֳרָה, טָהֳרָה.