מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֶרֶץ עַל בְּלִימָה

מאת: לוי בן-אמתי

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך; 1962

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַהֲלַךְ מְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם — — לְכָל שְׁנוֹת תֵּבֵל

וְעַד הָעוֹלָם, עַד תִּשְׁלַם הַבְּרִיאָה הַחֲדָשָׁה

אֲשֶׁר תַּעֲמֹד לָנֶצַח

(ספר חנוך-א, עב, א)


עַל בְּלִימָה.

כּוֹכַב סְבִיב צִירוֹ

עִם יְרֵחוֹ בֶּן-לְוָיָה

מַקִּיף שִׁמְשׁוֹ-גַּלְגַּל-אֵשׁ

בְּמַסְלוּל חֻקּוֹת רָקִיעַ.

עִם חַמָּה וּמְלַוֶּיהָ תִּשְׁעָה

גַּרְמֵי-שָׁמַיִם נָעִים בָּעִגּוּל הַחֲלָבִי,

בִּנְהַר הָעוֹלָמוֹת.

כָּל-כֻּלָּם מַעֲרֶכֶת אַךְ אַחַת

בִּיקוּם-גַּלְגַּלִּים לֹא יְשֹׁעַר,

מִתְפַּשֵּׁט וְהוֹלֵךְ בֶּחָלָל הָרֵיק,

בַּבְּלִימָה.


אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.

נָעָה בַּדְּמָמָה הָאֱלֹהִית

בֵּין כּוֹכָבִים כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם,

כּוֹכָבִים חֲשׁוּכִים, כּוֹכָבִים מְאִירִים,

שְׁמָשׁוֹת, יְרֵחִים, שְׁבִיטִים, עַרְפִלִּיּוֹת —

נִרְאִים וּבַל יֵרָאוּ,

נִמְנִים וְלֹא יִסָּפְרוּ.


נֶצַח נֶצַח בְּאֵין-גְּבוּל

סוֹבֵב וּמַקִּיף וְנָע בַּמֶּרְחַבְיָה

— לֹא תְּחִלָּה לֹא תִּכְלָה — הַמֻּפְלָא.

שִׁפְעָה מַבְהִיקָה,

עָצְמָה רַבָּה וְלֹא נוֹדַעַת —

רְחוֹקָה, אֲדִישָׁה אֶל מִצְעָר בַּכּוֹכָבִים

שִׁבְתּוֹ אוֹ לֶכְתּוֹ

אֶל בְּלִימָה.

לוי בן-אמתי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לוי בן-אמתי
יצירה בהפתעה
רקע

על המדוכה

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

ויושבים אנחנו על המדוכה, ושואלים ודורשים בהלכות העמים ברצינות, בכובד-ראש, ומעלים בידינו חרס!

אין כלל, שלא נאמר בו חוץ, כמנהג הפקידים.

– הלאום, אמרו לפנים, כמו האדם הפרטי, אומר: “אני מרגיש את עצמי – ועל-כן אני חי!” אבל זה נאמר לפנים, טרם עלה עוד על דעתי לצאת גם כן לשוק העולם ולקרוא: “אני מרגיש את עצמי, ועל-כן אני חי!” אבל כיון שיצאתי לשוק ואמרתי בלשונם, התאספו תיכף ומיד החכמים ועשׂו הוספה קטנה לדבריהם: חוץ מן החיים בקיבה זרה… אסור להרגיש את עצמו בקיבה זרה…

וכשראו חכמי אומות העולם, ששאלת המדינות והארצות נרדפת על צוָאר מאת שאלת הלאומים, ישבו גם הם על המדוכה, וגם הם שואלים ודורשים בשאלת הלאום ברצינות, בכובד-ראש, ובצק-השאלות כבר נחמץ והוא גדל ומתנשׂא לעיניהם, והם מביטים בו ומשתאים, ומשתוממים… ומשתדלים למצוא פתרונים:

– הלאום הוא הגזע, הגזע הוא הדם הטהור בלי תערובת דם אחרים – – –

ואני אומר בחשאי: אצלנו אין נשׂואי-תערובות –

– והערב רב, שעלה עמכם ממצרים?

ואחרים אומרים: הלאום הוא סוד הקרקע. כאן גדל האלון ושם התדהר… הכול תלוי בטבע הקרקע, ואם אתם רוצים – גם בזבל הקרקע!

– ואני?

– ואתה נע ונד, ולא מחובּר לקרקע!

ויש עוד אחרים והם אומרים, שאין האדם מחוּבּר לקרקע כל עיקר, שכל העמים והלשונות נעים ונדים תמיד, אך דרכיהם על כדור הארץ שונות, זה נע ונד ביבשה, וזה מפליג על ספינות בים, וזה הולך על שׂפת הימים והנהרות, וזה במדבר וערבה, וזה ביערות-עולם, והעם גדל ומתחנך אך על פי דרכו, שהתוה לו גורלו על האדמה!

– ואני?

– אתה תועה דרך… אתה הולך מאז ומעולם בדרכי זרים.

ויש אומרים:

– העיקר היא הקוּלטוּרה! העם שיש לו קוּלטוּרה מיוחדת יש לו נשמה מיוחדת והוא חי חיים מיוחדים…

– ואני?

– אתה מתנהג בקוּלטוּרוֹת זרות! מי יורך דעה? – מורה משלנו! מי פוסק לך הלכה? – שופט-שלום משלנו ועל-פי השולחן-ערוך שלנו! איזה מלבושים אתה לובש? – מלבושים על-פי המוֹדה שלנו! אילו ספרים אתה קורא? – את ניטשה וגיטה ומיצקביץ' שלנו!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.