כָּל הַגֶּחָלִים כָּבוּ מִבַּחוּץ כָּבו מִבִּפְנִים, וְאֵלּוּ —

אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּבוּ מִבַּחוּץ לֹא כָּבוּ מִבִּפְנִים

(ת' ירושלמי, פיאה א, א)

לַיְלָה בַּיְשִׁימוֹן

אֲלַקֵּט עֵצִים מֵרֹתֶם

לְהַצִּית בָּהֶם הָאוּר

מֵאֵימַת צָבוֹעַ

וְאֶפְעֶה.

עֲקֵבוֹת שֶׁלִּי

בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה

יְכֻסּוּ אֲבַק הַסָּעַר.

אַךְ הֵלֶךְ שֶׁיָּבוֹא אַחְרַי

בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה

יִמְצָא בָּאֵפֶר שֶׁכָּבָה

גֶּחָלַי הַלּוֹחֲשׁוֹת.