מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נִגּוּן עַתִּיק

מאת: נתן אלתרמן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

תל אביב: הקיבוץ המאוחד; תשכ"ג

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִם תֵּרַדְנָה בַּלֵּיל דִּמְעוֹתַיִךְ,

שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן.

אִם תִּרְחַפְנָה מִקּוֹר עַצְמוֹתַיִךְ,

אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן.


אִם תֹּאמְרִי אֶל מָחוֹל לָרֶדֶת,

עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ.

אִם תֶּחֱסַר לָךְ מַתְּנַת־הֻלֶּדֶת,

אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶתֵּן לָךְ.


וְאִם לֶחֶםֶ תֹּאבִי אוֹ יַיִן,

מִן הַבַּיִת אֵצֵא כְּפוּף שֶׁכֶם

וְאֶמְכֹּר אֶת עֵינַי הַשְּׁתַּיִם

וְאָבִיא לָךְ גַּם יַיִן גַּם לֶחֶם.


אַךְ אִם פַּעַם תִּהְיִי צוֹחֶקֶת

בִּלְעָדַי בִּמְסִבַּת מֵרֵעַיִךְ,

תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת

וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתֵךְ עָלַיִךְ.

נתן אלתרמן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נתן אלתרמן
יצירה בהפתעה
רקע

המקובלים

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

בימי צרה ומצוקה ירד שער כל הסחורות, וגם שער התורה, הטובה והיקרה מכל הסחורות; מכל ישיבו טשאכנוֹבקה – עיר ואם בישׂראל – לא נותרו כי אם שני שׂרידים, רבי יעקב בעל הישיבה בעצמו, איש רם-הקומה ורך כקנה, בעל זקן יורד עד הברכים ועינים כהות ותועות; והשני למך תלמידו האהוב והחביב, נער בן שמונה-עשׂרה, רזה, חיור-פנים, בעל שׂפתים צרובות ועינים שחורות ולוהטות. שניהם עטויים בלויי-סחבות, חזיהם גלויים וחשׂופים. יתר התלמידים (כעשׂרה במספר) נפוצו לכל עבר ולכל רוח.

כי פלאים ירדה טשאכנוֹבקה, וגם נפש המורה ותלמידו הפליט לא תוכל להחיות.

אך רבי יעקב לא יוכל עוד לנוע על ערים אחרות, מזוקן, ותלמידו למך לא יעזוב את רבו, לוּ גם יתן לו איש מלוֹא ביתו כסף וזהב. רבי יעקב הוא שמשה של נפש למך, ואם יעזבנו העולם יחשך בעדו.

וכהתגבר צוק-העתים וטשאכנוֹבקה נלאתה גם להחיות את שתי הנפשות האלה, ויהי מנת חלקם לחם צר ומים לחץ ולא מדי יום ביומו. אז נועצו הרבי ותלמידו: כדת מה לעשׂות לרעב המר והנמהר והמציק, ויחקרו וידרשו ויחליטו: לעסוק בקבלה העיונית והמעשׂית. ויעשׂו כן, ויהיו להם הצומות למקור ברכה!

אל שערי הקבלה המעשׂית לא באו עוד, אך העיונית באה בקרבם כמים, שמלוא כל טשאכנוֹבקה כבודם, ולעצמותיהם היבשות כשמן היתה. שני המקובלים, הרב והתלמיד, כבר נחלו שם בכל העיר ובנותיה, וכל באי שעריה של טשאכנוֹבקה חכּו בכליון עינים עד בוא הקץ! לא קצו של משיח, בן דוד יבוא מעצמו, מחר, ובשביל זה לא ירים איש בטשכנוֹבקה יד או רגל, – אך קצה של הקבלה העיונית שהיא התחלת המעשׂית, ואז יהיו נפלאות ונצורות וגדולות, ככל אשר חזו בני דורו של ר' ליב שׂרה,ס…

עתה בזמן הצהרים אין איש בבית-המדרש הקטן, מלבד הרב ותלמידו. יושבים הם אל השולחן הגדול, הרב מדבר והתלמיד שומע בכל נפש ולב וראשו נשען על כפות ידיו.

– אך בזה, – אומר הרב, – ישנן בחינות ומדרגות רבות. יש יודע חלק קטן מן הנגוּן, יש יודע את מקצתו, יש יודע חציו ויש יודע חלק קטן מן הנגוּן, יש יודע את מקצתו, יש יודע חציו ויש היודע את כולו וגם ישית עליו נוספות! רבינו ז“ל שניהם חסידי חב”ד) זכה למקצתו… לחלק קטן כזה (ואת החלק מדד במידת אצבעו) –

עצבת נוראה נפלה על פני התלמיד, והרב הוסיף:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.