לוגו
חַיֵּי-אָדָם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מַה מַר לַגֶּבֶר / לָשֵׂאת הַשֶּׁבֶר,

עַד בֹּא לַקֶּבֶר / מִיּוֹם הִוָּלֶד;

יָמִים וּרְגָעִים / הוּא עָתִיד לַפְּצָעִים,

אֵין קֵץ לִנְגָעִים / יִשְׂבַּע בֶּחָלֶד.

תַּאֲוָה צָרֶבֶת, / עָלָיו אֹרֶבֶת,

תַּרְבֶּה שַׁלְהֶבֶת, / עַל מוֹקְדֵי עֲצָמָיו

כֹּה תָמִיד בּוֹעֵרָה / לֹא תִכְבֶּה מְהֵרָה,

וְעַל הַבְּעֵרָה, / יִבְכֶּה כָּל יָמָיו –.

קִנְאָה תַעֲרוֹג כָּאָיִל, / אַל הוֹן וְחַיִל

וְגֹרְנָה יוֹם וָלָיִל, / כְּקֶבֶר פָתוּחַ;

תָּשִׂים עַיִן לָרֹעַ / חֵיל אִישׁ לִבְלֹעַ,

וּמִטּוּבוֹ לִשְׁבּוֹעַ, / רֶגַע לֹא תָנוּחַ.

עוֹד הַשִּׂנְאָה שֹׁלַחַת, / וְהִיא נוֹפַחַת,

אֵשׁ מִתְלַקַּחַת, / עַד אֲבַדּוֹן אֹכֶלֶת;

אַף תֵּעוֹר הַנְּקָמָה, / לִתְגוֹר בּוֹ מִלְחָמָה,

עֲדֵי בְּיַד רָמָה, / כָּל טוּבוֹ שֹׁלֶלֶת.

וּבְשֵׁבֶט עֶבְרָתֵהוּ, / בָּא הָעֳנִי אֵלֵיהוּ,

וּמִבֵּיתֵהוּ, / יַבְרִיחַ הָעֹשֶׁר;

וְהָרִשְׁעָה שָׁמָּה, / גַּם הִיא בְּיַד רָמָה,

תִּרְמוֹס לָאֲדָמָה, / כָּל צֶדֶק וָיֹשֶׁר.

וּלְשׁוֹן רְמִיָּה, / תַּעֲשֶׂה תוּשִׁיָּה,

בַּחֲלָקוֹת פִּיהָ, / תִּלְכּוֹד הָאָדָם;

הֵם כַּעֲטָרָה, / לְאָחוֹת הַצָּרָה,

רַק רָעָה וּמָרָה, / נַחֲלַת מַעְבָּדָם.

כֹּה יִסְבּוֹל בֶּן-מָוֶת, / פֹּה עוֹל הָעַצָּבֶת,

עַד רִדְתּוֹ צַלְמָוֶת, / גַּם אָז לֹא תַרְפֵּהוּ

אָכֵן הֲלֹא פֶלֶא, / אֵיךְ צָרוֹת כָּאֵלֶּה,

הָאִישׁ בַּל יֵלֶא, / לָשֵׂאת עָלֵיהוּ –?

אַךְ תִּקְוָה נִצַּחַת, / בְּלִבּוֹ פוֹרַחַת,

וְתַּךְ שֹׁרֶשׁ נַחַת, / עַל תֶּלֶם לִבֵּהוּ;

מֶנָּה נִצָּנִים, / יִקְטְפוּ נַעֲמָנִים,

כַּשָּׂב שְׂבַע שָׁנִים / כַּנַּעַר בְּאִבֵּהוּ.

עֵת אִישׁ קָץ בְּסֵבֶל, / וּנְתִיב חַיָּיו אֵבֶל,

כִּי נָפַל לוֹ חֶבֶל, / עָמָל וָטֹרַח;

הִיא תְנַחֲמֵהוּ, / וּתְאַמֵּץ כֹּחֵהוּ.

וּבְגִיל פְעָמֵיהוּ, / יֹאחֲזוּ אָז אֹרַח.

לֵךְ-תֹּאמַר-יְקַר עֶרֶךְ, / שָׁם שָׁם עֲלֵי דֶרֶךְ,

תָּבֹא בְּלִי פֶרֶךְ, / אֶל מְחוֹז חֶפְצֶךָ;

נַפְשְׁךָ עֹז דּוֹרֶכֶת, / כִּי עוֹד מְעַט לֶכֶת,

וְאֶרֶץ מְבוֹרֶכֶת, / לְנֶגֶד עֵינֶיךָ.

כָּבוֹד יִטְּפוּ שָׁמֶיהָ, / מֵי נַחַת מֵימֶיהָ,

וּמֵהֲרָרֶיהָ, / תַּחֲצוֹב פָּז וָכֶתֶם;

שָׁם אֹשֶׁר פֹּרֵחַ, / שָׁם עֹשֶׁר צֹמֵחַ,

שָׁם יִתְּנוּ רֵיחַ, / כָּל מֹר וָבֶשֶׂם.

וּבְלֵב מָלֵא גִילָה, / יִבְחַר הַמְּסִלָּה,

וּפְעָמָיו לַסְגֻלָּה, / לָרוּץ לֹא יִיעָפוּ;

וּבִמְרוּצָתוֹ, / יִשְׁכַּח צָרָתוֹ,

כִּי מְבַקְשֵׁי רָעָתוֹ, / אֵלָיו יִשְׁאָפוּ.

כֹּה נַפְשׁוֹ לֹחֶצֶת, / כֹּה רוּחוֹ רֹעֶצֶת

וַהֲלִיכָתוֹ עוֹד רֹחֶצֶת, / בַּחֲמָאוֹת פִּיהָ;

עֲדֵי לְפָנֵיהוּ, / יֶחֱזֶה קִבְרֵהוּ,

אֲבָל הִיא תְנַחֲמֵהוּ, / וְעֵינוֹ צוֹפִיָּה…..

"– אָן אַתָּה, שֶׁבֶר, / עוֹד תּוֹלִיךְ הַגֶּבֶר!

הַמְעַט עָמָל וָשֶׁבֶר, / נָשָׂא בֶּחָלֶד –..?

פֹּה-יַעֲנֶה-בֶּן מָוֶת, / פֹּה קֵץ עַצָּבֶת,

כִּי טוֹב יוֹם הַמָּוֶת, / מִיּוֹם הִוָּלֵד –!"