רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַכִּילַי וּשְׁתֵּי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1968

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה סוֹחֵר קַמְצָן בְַּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ. נָסַע בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶל אַחַת הָאֲרָצוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בִּשְִׁוָקֶיהָ, וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם. אָמַר לָהּ: “מוֹכֶרֶת אַתְּ אוֹתָן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. עָמַד אִתָּהּ עַל הַמִּקַּח וְנָתַן הַמְּחִיר הַזּוֹל בְּיוֹתֵר וְקָנָה אוֹתָן מִמֶּנָּה וְהָלַךְ אִתָּן לִמְעוֹנֹו, וְאָכַל אוֹתָן בְּאוֹתוֹ יוֹם. כְּשֶׁהִגִּיע הַבֹּקֶר חָזַר אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצָא אֶת הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, קָנָה גַּם אוֹתָן מִמֶּנָּה. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יוֹם. אַחַר-כָּךְ נֶעְדְּרָה הַזְּקֵנָה. שָׁאַל עָלֶיהָ וְלֹא מָצָא יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ יוֹם מִן הַיָּמִים בְּאַחַד רְחוֹבוֹת הָעִיר, מְצָאָהּ. עָמַד וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתָה לְסִבַּת הֵעָדְרָהּ וְסִבַּת הַפְסִיקָהּ אֶת שְׁתֵּי הַכִּכָּרוֹת מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּקֵנָה אֶת דְּבָרָיו, הִשְׁתַּמְּטָה בִתְשׁוּבוֹתֶיהָ שֶׁעָנְתָה לוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שֶׁתַּגִּיד לוֹ אֶת עִנְיָנָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, שְׁמַע מִמֶּנִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה. אֵין הַדָּבָר אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מְשָׁרֶתֶת אָדָם אֶחָד, וְהָיְתָה לוֹ מֻרְסָה בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה אֶצְלוֹ הָרוֹפֵא, נוֹטֵל אֶת הַקֶּמַח וְלָשׁ אוֹתוֹ בְחֶמְאָה מוּמַסָּה וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַכְּאֵב כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. הָיִיתִי נוֹטֶלֶת אֹותוֹ קֶמַח וְעוֹשָׂה אוֹתוֹ שְׁתֵּי כִכָּּרוֹת וּמוֹכְרָן לְךָ אוֹ לְזוּלָתְךָ. וּכְבָר מֵת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּפָסְקוּ מִמֶּנִּי שְׁתֵּי הַכִּכָּרוֹת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. אֵין חַיִל וְאֵין כֹח אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפְּרָה הַזְּקֵנָה לַסּוֹחֵר עַל דְּבַר מְקוֹם אוֹתָן שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, אָמַר: אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר". וְלֹא פָסַק אוֹתוֹ סֹוחֵר מִלְּהָקִיא עַד שֶׁחָלָה, וְהִתְחָרֵט בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הֹועִילָה לוֹ הַחֲרָטָה. וְשָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ, עַל דְּבַר מְזִמַּת הַנָּשִׁים

המלצות קוראים
תגיות