מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סִפּוּר הָאִשָּׁה שֶׁנָּתְנָה לְבַעֲלָהּ לִכְבֹּר עָפָר

מאת: אלמוני/ת , תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: קרית ספר; 1968

סוגה:

שפת מקור: ערבית

סִפְּרוּ שֶׁאִשָּׁה אַחַת נָתַן לָהּ בַּעֲלָהּ אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁתִּקְנֶה בָזֶה אֹרֶז. נָטְלָה מִמֶּנּוּ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל מוֹכֵר הָאֹרֶז, וְנָתַן לָהּ הָאֹרֶז. הִתְחִיל מְשַׂחֵק עִמָּהּ וְקוֹרֵץ בְּעֵינָיו וְאוֹמֵר לָהּ: “הָאֹרֶז אֵין לוֹ טַעַם טוֹב אֶלָּא בְסֻכָּר. וְאִם אַתְּ רוֹצָה בוֹ, הִכָּנְסִי אֶצְלִי לְשָׁעָה קַלָּה”. נִכְנְסָה הָאִשָּׁה אֶצְלוֹ לֶחָנוּת. אָמַר מוֹכֵר הָאֹרֶז לְעַבְדּוֹ: “שְׁקֹל לָהּ בַּאֲדַרְכְּמוֹן סֻכָּר”, וְרָמַז לוֹ אֲדוֹנוֹ רֶמֶז. נָטַל הָעֶבֶד אֶת הַמִּטְפַּחַת מִן הָאִשָּׁה וְרוֹקֵן מִתוֹכָהּ אֶת הָאֹרֶז וְשָׂם בְּתוֹכָהּ עָפָר, ְוהִנִּיחַ תְּמוּרַת הַסֻּכָּר אֲבָנִים וְצָרַר אֶת הַמִּטְפַּחַת וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ אֶצְלָהּ. כְּשֶׁיָצְאָה הָאִשָּׁה מֵאֶצְלוֹ נָטְלָה אֶת מִטְפַּחְתָּהּ וְהָלְכָה לָהּ לִמְעוֹנָהּ, כְּשֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת, שֶׁמַּה שֶּׁבְּתוֹךְ מִטְפַּחְתָּהּ אֹרֶז וְסֻכָּר הֵם. כְּשֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ, הִנִּיחָה אֶת הַמִּטְפַּחַת לִפְנֵי בַעֲלָהּ, וּמָצָא בָהּ עָפָר וַאֲבָנִים. כְּשֶׁהֵבִיאָה אֶת הַקְּדֵרָה, אָמַר לָהּ בַּעֲלָה: “כְּלוּם אָמַרְנוּ לָךְ שֶׁבִּנְיָן אֶצְלֵנוּ עַד שֶׁהֵבֵאת לָנוּ עָפָר וַאֲבָנִים?” כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה לָזֶה, יָדְעָה שֶׁעֶבֶד הַמּוֹכֵר טָמַן פַּח לְרַגְלֶיהָ, ְוהָיְתָה הַקְּדֵרָה בְיָדָהּ. אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: “אִישִׁי, מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה דַּעְתִּי טְרוּדָה בְמַה שֶׁפְּגָעַנִי, הָלַכְתִּי לְהָבִיא הַנָּפָה וְהֵבֵאתִי אֶת הַקְּדֵרָה”. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: “וּמַה הוּא שֶׁהִטְרִיד אֶת דַּעְתֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הָאִישׁ הִנֵּה הָאֲדַרְכְּמוֹן שֶׁהָיָה עִמִּי נָפַל מִמֶּנִּי בַשּׁוּק. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִפְנֵי בְנֵי-אָדָם לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְאוּלָם לֹא קַל הָיָה בְעֵינַי שֶהָאֲדַרְכְּמוֹן יֹאבַד מִמֶּנִיּ. אָסַפְתִּי אֶת הֶעָפָר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנָּפַל בּוֹ הָאֲדַרְכְּמוֹן, וּבִקַשְׁתִּי לְכָבְרוֹ בִכְבָרָה”. הָלְכָה וְהֵבִיאָה אֶת הַכְּבָרָה וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְבַעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “כְּבֹר אוֹתוֹ, שֶׁעֵינְךָ טוֹבָה מֵעֵינִי”. נִגַּשׁ הָאִישׁ לִכְבֹּר אֶת הֶעָפָר עַד שֶׁנִּתְמַלְאוּ פָנָיו וּזְקָנוֹ מִן הָאָבָק וְהוּא אֵינוֹ תוֹפֵס בְּדַעְתּוֹ אֶת עָרְמָתָהּ, וּמַה שֶׁבָּא מִמֶּנָּה. וְזֶהוּ, הַמֶּלֶךְ, מִכְּלַל עָרְמַת הַנָּשִׁים. וּרְאֵה אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶַּה: “אָכֵן מְזִמַּתְכֶן עֲצוּמָה”1, וּדְבָרָיו: “אָכֵן מְזִמַּת הַשָּׂטָן חֲלָשָה”2.

וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִדִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, מַה שֶּׁשִּׁכְנַע אוֹתוֹ וְנִרְאֶה לוֹ וְעָצַר אוֹתוֹ מִנְּטִיָּתוֹ לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹ, וְהִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו מִפְּסוּקֵי אֱלֹהִים, הִבְהִיקוּ אוֹרוֹת הָעֵצָה הַטּוֹבָה בִשְׁמֵי שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, וְחָזַר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בְלִבּוֹ בְדְבַר הֲרִיגַת בְּנוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, כְּבָר גִּלִּיתִי לְךָ תְּבִיעָתִי וְרָאִיתָ אוֹתָה בְּעֵינֶיךָ ועִם זֶה עָשַׁקְתָּ אוֹתִי וְדָחִיתָ הַעֲנָשַׁת בַּעַל-דִּינִי לִהְיוֹתוֹ בִנְךָ וְקֶרֶב-לְבָבְךָ. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה יַעֲזֹר לִי נֶגְדּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעָזַר אֱלֹהִים לְבֶן-הַמֶּלֶךְ נֶגֶד מִּשְׁנֶה אָבִיו”. אָמַר לָה הַמֶּלֶךְ: וְכֵיצַד הָיָה זֶה? אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ


  1. קראן פרשה יב פסוק כח.  ↩

  2. קראן פרשה ד פסוק עח.  ↩

אלמוני/ת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלמוני/ת (מחבר)
רקע
אלמוני/ת

יצירותיו הנקראות ביותר של אלמוני/ת

לכל יצירות אלמוני/ת בסוגה פרוזה

לכל יצירות אלמוני/ת

עוד מיצירותיו של יוסף יואל ריבלין (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

המשרד למושבות

מאת חיים ארלוזורוב (מאמרים ומסות)

אין יום עובר כמעט מבלי שיזכר על גבי העתונות הא“י שם המשרד למושבות, מזכירו או סגן-מזכירו – ודעותיהם, החלטותיהם, תכניותיהם ותשובותיהם בנוגע לעניני הארץ. ואעפי”כ אין הידיעות בדבר המבנה הפנימי של משרד המושבות ודרכי פעולתו נפוצות ביותר, לא בין הקהל הא“י ואף לא בקרב המוני העם האנגלי. ככל מוסדות הממשלה הגדולים – נראה אף הוא בעיני הקהל הרחב כאחד מכוחות הטבע רבי­­-המסתורין שפעולתם מכוסה עלטה. בקיאים יודעים לכל היותר ידיעה מופשטת, שמשרד המושבות הבריטי הוא המוסד הגדול ביותר ממין זה וכמוהו לא קם בזמן מהזמנים. יודעים מפי השמועה שיותר מחמשים ממשלות נבדלות, במושבות פזורות במלוא תבל, נתונות תחת שלטונו;ששטח הארץ הכלול באיזור הנהלתו מגיע ליותר משני מיליון מילים מרובעים. לאמר – ליותר מפי מאתים מן החבל הכלול במנדט הא”י;שמספר האנשים החיים בשטח זה עולה על חמשים מיליון נפשות. אולם כל זה אינו מקנה אלא רושם חוור ומופשט לגבי הדברים. מי שרוצה לחדור מתוך הבנה מעמיקה יותר אל המיכניזם המגשים את הפעולה האדמיניסטרטיבית הענקית הזאת מתוך מעשה יום יום – יכול לספק את רצונו בספרו של סיר ג’ורג' פידיס “המשרד למושבות ולארצות-הדומיניון”. מחבר הספר הזה יודע את פרטי עבודת המשרד ידיעה יסודית ומדויקת. במשך השנים 1916–1921 שמש כפקיד משנה למיניסטר המושבות, ומלא באופן כזה את התפקיד העליון ביותר הקיים במשרד למושבות. ספרו של סיר ג’ורג' פידיס הוא, דרך אגב, אחד ממחזור הספרים הנקראים בשם “מחזור ויטהול” והמתארים את המבנה הפנימי ואת דרכי פעולתם של המוסדות הממשלתיים המרוכזים ברובע ויטהול, הלא הם המיניסטריון לעניני פנים, המשרד להודו, המיניסטריון לחקלאות ולדיוג, הנהלת הדואר הכללית וכו'. כשתסכם את קריאתך במחזור הספרים האלה – תהיה לפניך מעין אנטומיה של הנהלת הקיסרות הבריטית, לכל סעיפיה וענפיה, לכל סבך המוסדות והארגונים1 הפועלים במסגרתה. בין המוסדות האלה משרד המושבות הוא אחד החשובים והמענינים ביותר.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.