מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סִפּוּר הָאִשָּׁה שֶׁבִּקְּשָׁה לְרַמּוֹת אֶת בַּעֲלָה

מאת: אלמוני/ת , תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

ירושלים: קרית ספר; 1968

סוגה:

שפת מקור: ערבית

סִפְּרוּ: שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת, אֵין דּוֹמֶה לָהּ. רָאָה אותָהּ אַחַד הַבַּחוּרִים הַמְפַתִּים, וְדָבַק לִבּוֹ בָהּ וְאָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה צְנוּעָה וְאֵין לָה כָּל חֵפֶץ בּוֹ. אֵרַע שֶׁבַּעֲלָה נָסַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְאַחַת הָאֲרָצוֹת, וְהָיָה הַבָּחוּר שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ בְכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים שְׁלִיחוּיוֹת, וְאֵינָה עוֹנָה לוֹ. פָּנָה הַבָּחוּר אֶל זְּקֵנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה גָרָה בְקִרְבָתוֹ. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם ויָשַׁב מִתְאוֹנֵן לְפָנֶיהָ עַל מַה שֶׁפָּגַע אוֹתוֹ מִן הָאַהֲבָה, וּמַה שֶׁהוּא בוֹ מִן הַתְּשׁוּקָה לָאִשָּׁה, וְהִגִּיד לָהּ, שֶׁמְּבַקֵּש הוּא לְהִתְחַבֵּר אִתָּהּ. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “עֲרֵבָה אֲנִי לָךְ, וְאֵין כָּל רָעָה עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן מַשִּׂיגָה אֲנִי לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת דְּבָרֶיהָ, מָסַר לָהּ דִּינָר וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל הָאִשָּׁה, וְחִדְּשָׁה אֶת קְשָׁרֶיהָ עִמָּהּ וְהַכָּרָתָהּ. וְהָיְתָה הַזְּקֵנָה נִכְנֶסֶת אֶצְלָהּ וְיוֹצֵאת כָּל יוֹם, וְסוֹעֶדֶת עִמָּהּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְנוֹטֶלֶת מֵאֶצְלָהּ מִקְצָת מִן הָאֹכֶל לִילָדֶיהָ. הָיְתָה אוֹתָהּזְקֵנָה מְשַׁעֲשַׁעְתָּהּ וּמַרְחִיבָה אֶת דַּעְתָּה עַד שֶׁקִּלְקְלָה אוֹתָהּ, וְהִגִּיעָה לִידֵי כָךְ שֶׁלֹּא יָכְלָה לִפְרֹשׁ מִן הַזְּקֵנָה אֲפִלּוּ שָעָה אַחַת. הָיְתָה הַזְּקֵנָה נוֹטֶלֶת כְּשֶהִיא יוֹצֵאת מֵאֵצֶל הָאִשָּׁה, לֶחֶם וְשָׂמָה בוֹ שׁוּמָן וּפִלְפֵּל וּמַאֲכִילָה כַלְבָּה. אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה כָךְ יָמִים אֲחָדִים, הִתְחִילָה הַכַּלְבָּה עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ בִּגְלַל רַחֲמָנוּתָה וְטוּבָהּ. נָטְלָה לָה יוֹם אֶחָד הַרְבֵּה מִן הַפִּלְפֵּל וְהַשּׁוּמָן וְהֶאֱכִילָה אוֹתָהּ. כְּשֶׁאָכְלָה הִתְחִילוּ עֵינֶיהָ דוֹמְעוֹת מֵחֹם הַפִּלְפֵּל. הָיְתָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיהָ וּבוֹכָה. תָּמְהָה עַל כָּךְ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “אִמִּי, מַה סִּבַּת בְּכִיָּתָהּ שֶׁל כַּלְבָּה זוֹ?” אָמְרָה לָהּ: בִּתִּי, סִפּוּר נִפְלָא לָהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה נַעֲרָה, וְהָיְתָה יְדִידָתִי וְרֵעָתִי. וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת. וְדָבַק בָּהּ לֵב בָּחוּר לְאָהֳבָהּ, בְּתוֹךְ הָרֹבַע, וְנִתְוַסְּפָה אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב. שָׁלַַח אֵלֶיהָ הַרְבֵּה פְעָמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְתָחוּס, וְסֵרְבָה. יָעַצְתִּי אוֹתָהּ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי הִשָּׁמְעִי לוֹ לְכָל מַה שֶׁהוּא אוֹמֵר וְרַחֲמִי עָלָיו וְחוּסִי”, וְלֹא קִבְּלָה עֲצָתִי. כְּשֶׁכָּלְתָה סַבְלָנוּתוֹ שֶל אוֹתוֹ בָּחוּר, הִתְאוֹנֵן לִפְנֵי אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו, וְעָשׂוּ לָהּ כְשָׁפִים, וְהָפְכוּ צוּרָתָהּ מִצּוּרַת בֶּן-אָדָם לְצוּרַת כְּלָבִים. כְּשֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ וּמַה שֶּׁהִיא בוֹ מִן הַמַּצָּבִים וַהֲפִיכַת הַצּוּרָה, וְלֹא מָצְאָה גַם אֶחָד מִן הַבְּרוּאִים שֶׁיָּחוּס עָלֶיהָ זוּלָתִי, בָּאָה אֵלַי אֶל מְעוֹנִי, וְהִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים מִמֶּנִּי וּמְנַשֶּׁקֶת אֶת יָדַי וְרַגְלַי, בּוֹכָה וּמִתְאַנֶּחֶת. הִכַּרְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הַרְבֵּה הוּא מַה שֶׁיְעַצְתִּיךְ וְלֹא הוֹעִילָה לָךְ עֲצָתִי בִכְלוּם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְמוֹנִים וְחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶהַזְּקֵנָה סִפְּרָה לָאִשָּׁה אֶת סִפּוּר הַכַּלְבָּה, וְהִרְבְּתָה שֶׁקֶר וְתַרְמִית, כְּדֵי שֶׁתַּסְכִּים לְתָכְנִיתָהּ הָרָעָה, וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁבָּאָה אֵלַי הַכַּלְבָּה הַמְכֻשָּׁפָה, רִחַמְתִּי עָלֶיהָ וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָהּ אֶצְלִי, וַהֲרֵי הִיא בְמַצָּב זֶה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא מְהַרְהֶרֶת בְּמַצָּבָהּ הָרִאשׁוֹן, הִיא בוֹכָה עַל עַצְמָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה נָפְלָה עָלֶיהָ אֵימָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, הִפַּלְתְּ עָלַי פַּחַד בְסִפּוּר זֶה”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “מֵאֵיזֶה דָבָר אַתְּ מְפַחֶדֶת?” אָמְרָה לָהּ: “בָּחוּר נָאֶה דָבַק לִבּוֹ לֶאֱהֹב אוֹתִי, וְשָׁלַח אֵלַי שְׁלִיחוּיוֹת כַּמָּה פְּעָמִים, וַאֲנִי מוֹנַעַת עַצְמִי מִמֶּנּוּ, וְכַיּוֹם מְפַחֶדֶת אֲנִי, שֶׁיָּבוֹא עָלַי מַה שֶׁבָּא עַל כַּלְבָּה זוֹ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: הִזָּהֲרִי, בִּתִּי, וְאַל תַּמְרִי, שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לָךְ. וְאִם אִי-אַתְּ יוֹדַעַת מְקוֹמוֹ, הַגִּידִי לִי מַה תָּאֳרוֹ, וַאֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלַיִךְ, וְאַל תִּתְּנִי לֵב אָדָם שֶׁיִּכְעַס עָלַיִךְ“. תֵּאֲרָה אוֹתוֹ לָהּ. וְהָיְתָה עוֹשָׂה עַצְמָהּ כְּלֹא שָׂמָה לֵב וּמַרְאָה לָהּ שֶׁאֵין הִיא מַכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אֶשְׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו”. כְּשֶׁיָּצְאָה מֵאֶצְלָהּ הָלְכָה אֶל הַבָּחוּר וְאָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, כְּבָר תִּעְתַּעְתִּי שִׂכְלָהּ שֶל אִשָּׁה צְעִירָה זוֹ, וּלְמָחָר בִּשְׁעַת הַצָּהֳריִם תָּבוֹא וְתַעֲמֹד מְחַכֶּה לִי בְּרֹאשׁ הָרֹבַע, עַד שֶׁאָבֹא, וְאֶקַּח אוֹתְךָ וְאוֹבִילְךָ אֶל מְעוֹנָהּ, וְתִתְעַנֵּג אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה”. שָׂמַח הַבָּחוּר שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנָתַן לָהּ שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמַר לָהּ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ עֲשָׂרָה דִינָרִים”. חָזְרָה אֶל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְאָמְרָה לָהּ: “יוֹדַעַת אֲנִי אוֹתוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ בְעִנְיָן זֶה, וּרְאִיתִיו כּוֹעֵס עָלַיִךְ הַרְבֵּה וּמְבַקֵּשׁ לְהַזִּיק לָךְ, וְלֹא חָדַלְתִּי מִלְּהָפִיס אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא מָחָר בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה לִתְפִלַּת הַצָּהֳרַיִם”. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, אִם הוּא מִתְפַּיֵּס וּבָא אֵלַי בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, אֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ עֲשָׂרָה דִינָרִים”. אָמְרָה לָה הַזְּקֵנָה: “אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁלֹא יָבֹא אֶלָּא עַל יָדִי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר אָמְרָה לָה הַזְּקֵנָה: “הָכִינִי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְהִתְקַשְּׁטִי וְלִבְשִׁי הַחֲמוּדוֹת מֵאֲשֶׁר אֶצְלֵךְ עַד שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלָיו וּמְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלַיִךְ”. קָמָה לִהְתְקַשֵּׁט וּלְהָכִין אֶת הָאֹכֶל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה יָצְאָה מְצַפָּה לַבָּחוּר, וְלֹא בָא. סָבְבָה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, וְלֹא עָמְדָה עַל דָּבָר. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. כְּלוּם יֵלֵךְ מִמֶּנִּי אֹכֶל זֶה שֶׁעֲשִׂיתִיו לַאֲבַדּוֹן, וְהַבְטָחָה זוֹ שֶׁהִבְטִיחַתְנִי מִן הַמָּמוֹן? וְאוּלָם אֵינִי מַנִּיחָה תַּחְבּוּלָה זוֹ שֶׁתֵּלֵךְ לְבַטָּלָה בְּלֹא כְלוּם, אֶלָּא אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אַחֵר זוּלָתוֹ וּמְבִיאָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ”. וַעֲדַיִן הִיא מְשׁוֹטֶטֶת כָּךְ בָּרֹבַע, כְּשֶׁרָאֲתָה בָּחוּר יָפֶה וּמָלֵא חֵן וְעַל פָּנָיו סִימָנֵי נְסִיעָה. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה אֵלָיו: “כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה בְמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְנַעֲרָה מְזֻמָּנָה לְךָ?” אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: “וְהֵיכָן זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אֶצְלִי בְבֵיתִי”. הָלַךְ עִמָּהּ הָאִישׁ, וְהַזְּקֵנָה אֵינָה יוֹדַעַת שֶׁהוּא בַעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לַבַּיִת וְדָפְקָה עַל הַדֶּלֶת. פָּתְחָה לָהּ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנְסָה, וְהִיא רָצָה לְהָכִין עַצְמָהּ בַּלְבוּשִׁים וּבַבְּשָׂמִים. הִכְנִיסָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה בַחֲדַר-הַיְשִׁיבָה, כְּשֶׁהִיא זוֹמֶמֶת מְזִמָּתָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הָאִשָּׁה, וְנָפַל מֶבָּטָה עָלָיו, כְּשֶׁהַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, קִדְּמָה הָאִשָּׁה בְתַחְבּוּלָה וְעָרְמָה, וְתִכְּנָה לְעַצְמָהּ עִנְיָן תֵּכֶף וּמִיָּד. חָלְצָה נַעַל מֵעַל רַגְלָהּ וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: “הַאִם כָּזֶה הָאֲמָנָה שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ. וְכֵיצַד זֶה תִמְעַל בִּי וְתַעֲשֶׂה עִמִּי מַעֲשֶׂה זֶה? הֲרֵי כֶשְׁשָּׁמַעְתִּי שָׁאַתָּה בָא נִסִּיתִיךָ עַל יְדֵי זְקֵנָה זוֹ, וְהִפַּלְתִּיךָ בָזֶה שֶׁהִזְהַרְתִּי אוֹתְךָ מִפָּנָיו. וּכְבָר נִתְבָּרֵר טִיבְךָ, שֶׁכֵּן הֵפַרְּתָּ אֶת הָאֵמוּן שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ. וְהָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת לִפְנֵי כֵן שֶׁטָּהוֹר אַתָּה עַד שֶׁרְאִיתִיךָ בְעֵינַי עִם זְקֵנָה זוֹ, כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר עַל נָשִׁים פְּרוּצוֹת”. הִתְחִילָה מַכָּה אוֹתוֹ בַסַּנְדָּל עַל רֹאשׁוֹ כְשֶׁהוּא מְזַכֶּה אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה וְנִשְׁבַּע לָהּ שֶׁלֹּא מָעַל בָּהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי-חַיָּיו וְלֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁהִיא חוֹשֶׁדֶת בוֹ. וְלֹא פָסַק לְהִשָּׁבַע לָהּ שְׁבוּעָה בֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהִיא מַכָּה אוֹתוֹ וּבוֹכָה וְצוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת: “בּוֹאוּ אֵלַי, מֻסְלְמִים” וְהוּא מַחֲזִיק בְּפִיהָ בְיָדוֹ, וְהִיא מוֹכִיחָה אוֹתוֹ. הָיָה מִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ וּמְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ, וְהִיא אֵינָהּ מִתְרַצָּה לוֹ וְאֵינָהּ מְסִירָה יָדָהּ מִסְּטֹר אוֹתוֹ. אַחַר-כָּךְ רְָמְזָה לַזְּקֵנָה לְהָסִיר יָדָהּ מִמֶּנּוּ. בָּאָה אֵלֶיהָ הַזְּקֵנָה וְהִתְחִילָה מְנַשֶּׁקֶת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ עַד שֶׁהוֹשִׁיבָה אֶת שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הִתְחִיל הַבַּעַל מְנַשֵּׁק אֶת יַד הַזְּקֵנָה וְאוֹמֵר לָהּ: “יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כָל טוֹב, עַל שֶׁהִצַּלְתַּנִי מִיָּדָהּ”. וְהָיְתָה הַזְּקֵנָה מִתְפַּלְּאָה עַל מְזִמַּת הָאִשָּׁה וְעָרְמָתָהּ. וְזֶהוּ הַמֶּלֶךְ מִכְּלַל מִרְמַת הַנָּשִׁים וּמְזִמָּתָן וְתַרְמִיתָן”. וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְבָרָיו, הִסִּיק לוֹ עֵצָה מִסִּפּוּרוֹ וְחָזַר בּוֹ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפֵּר הַמִּשְׁנֶה הַרְבִיעִי אֶת סִפּוּרוֹ, חָזַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מֵהֲרִיגַת בְּנוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבְיָדָהּ גָבִיעַ וְסַם בְּתוֹכוֹ. קָרְאָה לְעֶזְרָה וְסָפְקָה עַל לְחָיֶיהָ וּפָנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִשְׁפָּטִי וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמַּגִּיעַ לִי מִבִּנְךָ. וְאִם לַאו הֲרֵינִי שׁוֹתָה כוֹס הַסַּם וּמֵתָה, וִיהִי עֲוֹנִי תָּלוּי בְּךָ עַד לְיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁכֵּן מִשְׁנֶיךָ אֵלֶּה מְיַחֲסִים לִי מְזִמָּה וְתַרְמִית, וְאֵין בָּעוֹלָם נוֹכְלִים יוֹתֵר מֵהֶם. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ הַמֶּלֶך סִפּוּר צוֹרֵף-הַזָהָב עִם הַנַּעֲרָה?" אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע עִם שְׁנֵי אֵלֶּה, הַנַּעֲרָה? אָמְרָה לוֹ: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר

אלמוני/ת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלמוני/ת (מחבר)
רקע
אלמוני/ת

יצירותיו הנקראות ביותר של אלמוני/ת

לכל יצירות אלמוני/ת בסוגה פרוזה

לכל יצירות אלמוני/ת

עוד מיצירותיו של יוסף יואל ריבלין (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

[כָּל הַנְּפָשִׁים נִנְהִים]

מאת משה בן יעקב אבן עזרא (שירה)

לנועם: מציב אדמה

כָּל הַנְּפָשִׁים נִנְהִים / אַחֲרֵי יְסוֹדָם

כִּי נֵר אֱלֹהִים / נִשְׁמַת אָדָם:

מִזִּיו כְּבוֹדוֹ / נְפָשִׁים נֶחֱצָבוּ

וְלָבֹא בְסוֹדוֹ / יִשְׁאֲפוּ יִתְאַוּוּ

וּמִמְּקוֹר יָדו / חַיִּים יִשְׁאָבוּ:

וְנָהָר מִיסוֹדוֹ / יוּצַק יְסוֹדָם

כִּי נֵר אֲלֹהִים / נִשְׁמַת אָדָם: …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.