סִפְּרוּ שֶׁשְּׁתֵּי הַיּוֹנִים זָכָר וּנְקֵבָה אָסְפוּ חִטִּים וּשְׂעוֹרִים בְּקִנָּן בְּעוֹנַת הַחֹרֶף, וּכְשֶׁהָיָה זְמַן הַקַּיִץ נִצְטַמְּקוּ הַגַּרְעִינִים וּפָחֲתוּ. אָמַר הַזָּכָר לַנְּקֵבָה: “אַתְּ אָכַלְתְּ אוֹתָם גַּרְגִּירִים”. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “לֹא אָכַלְתִּי מֵהֶם כְּלוּם”, וְלֹא הֶאֱמִין לָהּ עַל כָּךְ וְהִכָּה אוֹתָהּ בִּכְנָפָיו וְנִקֵּר אוֹתָהּ בְּמַקּוֹרוֹ עַד שֶׁהֲרָגָהּ. וּכְשֶׁהִגִיעַ זְמַן הַקֹּר חָזְרוּ הַגַּרְגִּירִים לְמַצָּבָם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, וְנוֹדַע לַזָּכָר שֶׁהָרַג אֶת זוּגָתוֹ בְעֹשֶׁק וְאַכְזָרִיּוּת וְהִתְחָרֵט בְשָׁעָה שֶׁלֹא הוֹעִילָה לוֹ הַחֲרָטָה. שָכַב לְצִדָּהּ מִתְאַנֵּחַ עָלֶיהָ וּבוֹכֶה מִצְטָעֵר, ומָנַע עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָה וְנֶחֱלַש, וְלֹא פָסַק מֵחֻלְשָתוֹ עַד שֶׁמֵּת.

וְשָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן בִדְבַר מְזִמַּת הַגְּבָרִים שֶׁזָמְמוּ לְנָשִׁים סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִפּוּרִים אֵלֶּה כֻלָּם". אָמַר לָהּּ: "הָבִי מַה שֶּׁאִתֵּךְ ". אָמְרָה: הוּא