מָה נֹאמַר וְלֹא אָמְרוּ עוֹד עַל שָׁאוּל,
הַגֶּבֶר הָרָעוּל, הַגֶּבֶר
בְּעוּל אַהֲבוֹתָיו הֲלֹא־גְּמוּרוֹת, אֲשֶׁר
הוֹתִירוּ בּוֹ כִּבְרוֹת מְעֻפָּרוֹת,
כִּבְרוֹת עָפָר שְׁחוׂרוֹת, כְּמוֹ הֶעָפָר
שֶׁמּוֹתִירוֹת אַחֲרֵיהֶן הַשַּׁיָּרוֹת
הַנִּנְעָרוֹת מִן הַמְּדוּרוֹת לָלֶכֶת בַּבְּקָרִים
אֶל הַמְּחוֹזוֹת הָאֲחֵרִים.
דָּוִד קַל־הָרַגְלַיִם, הַיָּפֶה כְּמוֹ בֹּקֶר,
הוֹלֵךְ עַל מְצוֹקֵי־הַיְּעֵלִים
טוֹבֵל בַּמַּיִם הַצְּלוּלִים,
מְרֻפָּד שַׁלְוַת־צְלָלִים וְאַהֲבָה.
וְשָׁאוּל עוֹלֶה בָּאֶבֶן, וְאַבְנֵר
אֵינֶנּוּ מְנַגֵּן בַּנֵּבֶל.
מָה נֹאמַר וְלֹא אָמְרוּ עוֹד לְשָׁאוּל,
הַגֶּבֶר הַבָּעוּל הַזֶּה, הַגֶּבֶר הָרָעוּל,
הַמִּתְאַוֶּה כָּל־כָּךְ לָנוּחַ בַּצְּלָלִים
אֲשֶׁר בִּיהוֹנָתָן, הַיֶּלֶד הַקָּטָן
מֵאֶרֶץ־שַׁעֲלִים,
אֲבָל עֵינָיו רוֹאוֹת רַק שֶׁמֶשׁ, וְגוּפוֹ
קוֹלֵט רַק חוֹל
הַבָּא מֵאֶרֶץ־הַמִּדְבָּר, לְהִשָּׁפֵךְ בָּאֲבָרָיו.
הַנְּעָרוֹת. הַנְּעָרוֹת עַל הַבְּאֵר
הַנְּעָרוֹת שֶׁשְּׁעָרָן
רוֹעֵד מֵאַהֲבָה כְּמוֹ בָּבוּאוֹת בַּמַּיִם
קוֹרְאוֹת לְךָ שָׁאוּל. הַנָח
לִשְׁעָרָן הָרַךְ לִלְכֹּד אוֹתְךָ בַּסְּבָךְ
כְּהִלָּכֵד הָאַיִל:
הֵן יְבַקְּעוּ אוֹתְךָ הֵן יְבַתְּרוּךָ וְיַגִּירוּ
אֶת נִטְפֵי־בָּבוּאוֹתָן בְּפִרְצוֹתֶיךָ.
וְהַגֶּבֶר הַכָּאוּב הַזֶּה, שָׁאוּל, יִהְיֶה קַשּׁוּב,
כְּמוֹ אֶבֶן רְחוּצָה, לְמַנְגִּינַת הַמַּיִם.