זֶה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְהָעַלְמָה עוֹדֶנָּה

לוֹבֶשֶׁת חֲלוּקָהּ, הַמְּרֻקָּם בִּצְלָב.

נִשְׁמָתָהּ וַדַּאי כְּבָר בַּמְּרוֹמִים שׁוֹכֶנֶת,

אֲבָל גּוּפָהּ עוֹד מְשַׁמֵּר אֶת הֶחָלוּק, כְּמוֹ קוֹלָב.

בִּנְדִיבוּת נָתְנָה אַרְכָּה לַצִּפֳּרִים מִן הַשָּׁטִיחַ,

שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עוֹנוֹת יִחוּם וְתַאֲנָה;

וְאַחַר־כָּךְ רָקְמָה אוֹתָן בְּאֹרֶךְ־רוּחַ

בְּכֻתָּנְתָהּ הַלְבָנָה.

בִּדְאָגָה שָׁמְרָה עַל הַנּוֹצוֹת מִפְּנֵי הָרוּחַ,

עַד שֶׁנִּרְגְּעוּ. עַכְשָׁו יָנוּחַ

לִי, חָשְׁבָה, כְּמוֹ לַצִּפֳּרִים שֶׁבָּאוּ בָּאָרִיג.

מִנַּיִן זֶה, אֵפוֹא, בָּאִים הַצִּיּוּרִים,

הַמַּצְמִירִים אוֹתָהּ כְּמוֹ רוּחַ עַל עֵרוׂם, הַאִם

נָתַן לְצִפֳּרֶיהָ אֵבֶר לֹא־רָקוּם?

*

עֶשֶׂר בְּתוּלוֹת, כְּבֵדוֹת מִשֶּׁמֶן זַךְ,

הוֹלְכוֹת אֶל חֲתָנָן הַמְּיֹעָד.

הַיּוֹם, הַמְיֻגָּע מִשֶּׁמֶשׁ, נָח

בֵּין עֲלֵי־הַזַּיִת יְרֻקֵּי־הָעַד.

עֶשֶׂר בְּתוּלוֹת נָעוֹת וְנִכְשָׁלוֹת

כְּמוֹ סְפִינוֹת־מִפְרָשׂ קַלּוֹת וּבְהוּלוֹת,

גְּדוּשׁוֹת בְּכַמֻּיּוֹת מְאֹד בִּלְתִּי־שְׁקוּלוֹת

שֶׁל הֵידָד וְיַיִן, נְכָאִים וָלוֹט.

בְּעֵרֶךְ בַּחֲצוֹת, בִּכְבוֹת כָּל הָאוֹרוֹת,

הֵיטִיבוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֶת הַנֵּרוֹת

וְאֶת שַׁמְנָן הָרַעֲנָן יָצְקוּ לַקְּעָרוֹת.

וְרַק חָמֵשׁ עָלוּ בָּאֵשׁ. הַנִּשְׁאָרוֹת

נוֹתְרוּ בְּלִי בַּעַל וּבְלִי אוֹר, כִּמְעָרוֹת,

שֶׁנְטִיפִים זְקוּפִים צָרִים בָּהֶן צוּרוֹת.

*

בְּהַגִּיעָה לִשְׁנוֹת־מֵאוּן, הִיא מֵאֲנָה.

שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה

וְהִיא עוֹדָה מְמָאֲנָה.

מִן הַמִּזְרָח בָּאִים רֵיחוֹת שֶׁל לְבוֹנָה.

בְּקָרִים עוֹדָם קְרִירִים, אֲבָל

הָאוֹר הוֹלֵךְ וָחַם.

מִן הַמִּזְרָח בָּאִים גַּלֵּי

רוּחוֹת פְּרוּצוֹת בְּנִיחוֹחָן.

יָמִים מִתְחַמְּמִים. נִרְדָהּ

נוֹתֵן רֵיחוֹ, כְּמוֹ הַשָּׂרָף

מִן הָעֵצִים הַמִּתְבַּקְּעִים בְּרוּחַ הַשָּׁרָב.

עוֹנָה בּוֹעֶרֶת בְּלִי תְּבוּנָה,

עוֹנָה נִמְהֶרֶת, טְעוּנָה

פָּגִים נֶחֱנָטִים, נוֹדְפֵי אֲבִיּוֹנָה.

*

שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים הָיָה נִגָּר, נִגָּר,

עַד שֶׁבָּא הָאִישׁ הַהוּא מִן הַנָּהָר

וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר בַּקּוֹל הַמְּהֻרְהָר

כְּלַחַשׁ מַיִם חֲרִישִׁי.

מַשֶּׁהוּ חוֹלֵל בָּהּ, בְּוַדַּאי, מַגַּע־בִּגְדּוֹ:

אֲשֶׁר הָיָה לָהּ כְּמִישׁוֹר לְלֹא־מִדּוֹת

הָפַךְ מִשְׁעוֹל־הָרִים, עִם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת

וַעֲלִיצוּת פְּסָגוֹת, וּפָחַד מְעִידוֹת.

מֵאָז עָשְׂתָה לָהּ לְמִנְהָג:

לָרֶדֶת מִדֵּי בֹּקֶר אֶל הַיָּם,

לִטְבֹּל עַד צַוָּארָהּ בַּמַּיִם הַכְּחֻלִּים,

לִתְפֹּס בִּירֵכֶיהָ דָּג.

לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלֶיהָ שׁוּב, וַאֲבָרֶיהָ,

שֶׁנָּבוֹכוּ אָז, יִהְיוּ כַּחֲדָשִׁים,

הִיא תְּכַבֵּד אוֹתוֹ בִּפְרִי־הַיָּם

וּבְפִרְיָהּ, כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים.