מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רשות לנשמת

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אוֹדֶה לְאֵל חַיַּי חַסְדּוֹ, שָׂמַנִי

מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים.

בַּמֶּה אִכַּף לְךָ? – אֵין לִי זוּלָתִי

פֶה יוֹדֶה כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים.

רַבּוּ מוֹפְתֵי אֵל מִבַּיִת וּמִחוּץ,

אִם לֹא אֵדָעֵם לָמָּה לִּי חַיִּים?

הוּא מְקוֹר הַחָכְמָה; אֵיךְ יִיבַשׁ לִבִּי,

אַחַר נָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים?

מַעֲשָׂיו רָאִיתִי, בָּאתִי גַּן עֶדְנוֹ –

שָׁם עֵץ הַדַּעַת, שָׁם עֵץ הַחַיִּים.

עֵינַי אוֹרוּ, כִּי הָאֵל נָטַע בִּי

אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים.

זֶה אֵלִי הִנּוֹ, אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ,

[אַגִּיד] כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים.

רָמָה הַדְרַת חֶסֶד הִנְחִילַנִי,

גַּם הִיא תוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים.

הוּא בָנָה עֶזְרִי מִצֵּלַע אָדָם

וַיֹּאמֶר לִי: עִם אִשָּׁה רְאֵה חַיִּים.

הוּא חַי הָעוֹלָם, בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ

כָּל אֲשֶׁר בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

פנחס ספיר

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

1

פנחס ספיר היה ידוע כאיש המספרים. בזכרונו המופלא נסתדרו הספרות סדרים סדרים ונהפכו במשך הזמן לעובדות חיות וממללות. היה בעל תפיסה מהירה, תפיסת-ברק, וכל תכנית כלכלית או בעיה משקית, שהיתה עולה על הפרק או מוגשת לפניו, נתפסה לו לא רק בהיקפה אלא גם בפרטיה. כוח הניתוח שלו היה מושחז והיה מגלה מיד בבהירות את היתרונות והמגרעות של כל הצעה או רעיון. תמיד התנהל דיאלוג שלפיהן היה פועל, או טעויות, שהזהירוהו מפניהן. זה הכשיר אותו להיות קברניטה של ספינת הכלכלה שלנו, בחינת יוסף המשביר, שעל פיו ישק כל דבר המשק. הוא ענק את גלגל הכלכלה על צוארו וכיוון אותו לפי צרכי הזמן והמדינה.

ספיר לא היה איפוא רק איש הכלכלה והמיספרים היבשים. אנחנו הכרנו את ספיר בעל הלב הרגיש, הנכסף לחום, הער לבעיות של יחיד, של יחידים והמוכן לעזור ולהקל ממצוקתם. מאחורי הקול הרם הסתתר איש-לחש בעל כושר האזנה. הוא היטיב לשמוע לדברי בן-שיחו ולהיענות לבקשתו.

אף על פי שכלכלה ומשק היו ראש מעיניו ותחום פעולתו העיקרי, לא הצטמצמה מחשבתו בהם בלבד. הוא ידע שזהו צד אחד, חשוב, של חיי עם ומדינה, אך החשיב מאד את הספרות העברית ופיתוח המדע; הוא עצמו טיפח נכסים, אך לא פחות מהם ראה צורך בערכים, שבלעדיהם נהיה אומה נחשלת. היה מוקיר סופרים וחכמים והתפנה מזמן לזמן לשמוע מה בפיהם, מה מעיק עליהם ובמה יוכל לסייע ליצירתם. והבקיאים בדבר יודעים, שהירבה לעשות בתחום זה, אם כי בלא פומבי רב. כי שרשיו היו נעוצים במורשת ישראל ובתרבות העברית ורצה בכל מאודו בהנחלתה לדורות הבאים.

הוא לא היה איש המדרש, אלא איש המעשה. אבל סוף המעשה שלו במחשבה תחילה, במחשבה יסודית, הניזונה מן המציאות, וגם משפיעה עליה ומשנה אותה. יצר-העשייה שלו היה גדול, וכושר הביצוע שלו כביר. הוא שאף אל המעשה הבונה עם, חברה, מדינה. כאיש ריאליסטי לא זלזל בפכים קטנים, אבל לעיני רוחו ריחפה תכנית אדירת ממדים הכוללת כל ספירות החיים והכלכלה, שיש בה כדי להקים המסד והטפחות של משק ישראלי לתפארת. ולמען הגשמתה רתם את כל כוחו וכשרונו, ושום מאמץ לא היה גדול מדי בעיניו. כל מה שיש לו היה קודש למטרה זו. והרבה היה לו: יזמה עשירה, מעוף, כושר ביצוע, כוח-התמדה מופלא, שקידה, חריצות, תבונת יחסים, וחזון, שממנו ינקו התחזיות שלו.


  1. 24  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.