תכונת כל ארצות אירופא למשפחותם בגוייהם, מצבם יאוריהם ונחליהם, יבול אדמתם וצאצאיהם, מספר ודרכי יושביהם, אמונת ועבודת אלהיהם, מלאכתם ומעשה ידיהם, חוקות ממשלתם ומלכיהם, שם כל עיר וכפר ונפלאותיהם. קורותם מני אז ומוצאותיהם, וכל אשר עבר על זרע יעקב בם בדורות עולמים, גם זכר חבמי דורינו ואלופי ישרים הנשאים והרמים;

 

חלק ראשׁון    🔗

הארצות אשׁר בחלק הזה. אלה הן: ענגעלאנד, שׁאטלאנד, אירלאנד, דענעמארק, שׁוועדן, נארוועגן, האלאנד, בעלגיען: ביוזעפאף

מגיד מראשית    🔗

הנני בא במגלת ספר כתוב לפניכם, אחי ועמי, לא היה כמוה בכל המון הספרים אשר נכתבו בשפת קדש אודות כל חכמה ומדע עד היום הזה. עודני מדבר, אראה ברוחי אלה המבקרים בפרך אשר אין כחם אלא בפיהם לשום מגרעת בכל ספר חדש, לשונם מדברת גאון ודברי רוח בקונטרסים היוצאים חדשים לבקרים, ונפשם ערומה מכל, כי יחרצו את לשונם בשטף אף לאמר, הלא יש אתנו אגרת ארחות עולם לר' אברהם פריצול, מסעות ר' בנימין מטודילא, וסבוב ר' פתחיה מרעגנשבורג. אף אני אשיב אמרים להם ברוח שוקטת, החרישו ממני המבקרים ואדברה אני, זה ר' אברהם פריצול קפל כל העולם בקולמסו, וחשב לבלוע פיל גדול בהעלם אחת ולא ישנה, כי ספרו הרזה ודל הקונטרסים יכיל שלשה חלקי הארץ אירופא אזיא ואפריקא בתוכו, והם יחד כטפל אל הספר ונלחצים אל הקיר, כי מרבית דבריך אך על נהר סמבטיון ומקומות בני ישראל וגן עדן המה, והקורא ריקה נפשו בצאתו ממנו, כאשר היתה בבואו ומאומה לא יביא בידו, קול דברים הוא שומע, בלתי קול, ואין כל רוח בם. והשנים האחרונים ר' בנימין ור' פתחיה, לא יספרו לנו רק מסעיהם ואשר ראתה עינם בארצות אשר עברו בם, אולם משפע כל ארץ ותכונתה ודבר כל עיר ועיר הכחידו תחת לשונם, וישימו יד לפה. גם כל דבריהם רק אודות חלקי הארץ האחדים, אבל מן אירופא וכל מדינותיה אין זכר בקרבם: אך זה כארבעים שנה אשר התעודד גבר חכם בעוז, הוא המליץ רב תבונות מו“ה שמשון בלאך הלוי ז”ל, איש אשר ידיו רב לו בשפת עבר, ולשונו נופת צופים אמרי נועם, ויכתוב ספר שבילי עולם מכל ארצות אזיא, ואך יצא הספר לאור עולם, ענו אחריו, מקודש, מקדש, וקוניו רבו לאין מספר, עד כי לא נשאר אף אחד, ובראות החכם הלוי כי יש ברכה במלאכתו, והיא לו תצלח ונושאת חן וחסד בעיני כל רואיה, ויאזור רוח גבורה ויניף שנית ידו, ויקח את הלשון אשר היתה אבן חן בפיו אל כל אשר יחפוץ יטנה, וייצר ממנה ס' שבילי עולם חלק שני על אודות אפריקא ומדינותיה, וגם הספר ההוא מצא חן בעיני כל קוראיו, ושם יוצרו יצא לתהלה בגללו. ותכל נפש החכם בלאך לבצוע אשר החל, ולהוסיף לכת במסלה אשר פנה לפניו. אבל תהפוכות העתים ורעות רבות אשר עברו עליו, עמדו לשטן לו מעשות אשר אותה נפשו, וכמעט החל כתוב תכונת פורטוגאל המדינה הראשונה באירופא עלי ספר, קם עליו המות בזרוע נטויה ויקחהו מארץ תחתית, ויעל במתי שמים לאכול פרי מעלליו בהיכל ה' צבאות, ולהתענג יחד עם שומרי תושיה באור פני עליון בארץ החיים, וטרם מותו חלה את פני, כי אעביר דבריו אלה תחת שבטי ואכלול את יפים, למען יהיו נכונים צאת על פני חוץ, אולם כאשר ראיתי כי לא עמד טעם בלאך בם, וכד ניים ושכיב אמר להדא שמעתתא, משכתי את ידי מהם, ואחד המתעסקים בהדפסת ספרים בלי פלס דעת ומאזני בינה להבחין בין טוב לרע, הוציא הדברים האלה לאור יחד עם מאמרים מקוטעים ומכתבים שרועים וקלוטים, אשר מעולם לא עלה בלב החכם בלאך כי יגע עליהם אור פני שמש, בשם זהב שב"ה. ואנכי אחרי שמעתי רבים אומרים מי יראנו טוב, מי יתננו ספר שבילי עולם על ארצות אירופא ומדינותיה הנודעים לנו בשם, ונפשנו תתאו תאוה לדעת מה שרש דבר נמצא בם, וכל היקר אשר בקרבם, גמרתי אומר לעשות כרצון אחי ולמלא חפצם, אמרתי ויהי, ואכתוב הספר הזה אשר לפניכם עתה, בו שמתי לי צחות הלשון לקו, וסדר ומערכת ישרה למשקלת, לא בעקבות אחי הלוי אשר לפני התהלכתי, להלביש מורשי לבבי במחלצות מליצות קשות ורמות, העוצרות הקורא לבל יעבור בם בחפזון, כי יתנגפו רגליו בכל שעל וצעד, ונהרי נחלי זעה מעל אפיו יזולון טרם יבין המדובר בם, באלה בחלה נפשי ורוחי לא ישרה בם, אך כדרכי בכל הספרים אשר יצאו מתחת ידי ערכה, כן גם דרכי בזה, כל מזמותי דברי כולם יחד במישרים יתהלכו מעמי לאזן הקורא, שפתי צחה וקלה עד מאד, אשר לבי נכון בטוח כי יבינה כל איש ישראל אף אשר לא למד רק ספר התורה וקצת ספרי הנביאים והכתובים. ועל אודות הדבר הזה אשר כוננתי למטרה לי, הלא הוא למען ירוץ קורא בספרי בלי עמל נפש וכליון עינים, נטיתי פעמים רבות ממשעול דקדוק הלשון, כאשר ראתה עיני ותבן לה, כי אשים מכשול לפני הקורא כשמרי חוקות הדקדוק ובכבדות אנהגהו, וגם בשער אשר בראשו, הארצות שמלות גבר תלבשנה, אף אם אורח כנשים להן על פי החוק ומשפט הלשון, כי ביד כל איש אשר השפה שמורה וערוכה אתו, לרמות משפט הדקדוק, לתפארת הלשון והדרו, וספרי הנביאים וחכמי קדש לנו למשל, כי גם הם נטו פעמים רבות ממסלת הדקדוק ונקבה תסובב גבר כטוב בעיניהם. גם הוספתי פעמים מלות אשר יחשבום למותר ובלי כל תועלת כמו כבשן שיד, מלת שיד אך למותר, כי השם כבשן לבד הוא לתנור אשר יעשו מלאכת שיד בו, אך מדאגה מדבר פן ישגה אחד מני אלף ולא ידע את מחשבתי, הוספתי די באר. וכן הכינותי לי שמות חדשים לדברים אשר זכר למו בספרי קדש, באשר לא ידעו מהם בימי קדם, והוצאתי פעמים את המלות ממשמען, כמו גחלי אבן, אשר בשם הזה קראתי האבנים הנמצאים במעבה האדמה, ובוערים כאש מפאת חלקי הברזל, שיד, ושמן הרים אשר בקרבם, והעירני חד מן חבריא מבין בשפת קדש לאמר, הלא בכל מקום אשר נמצא שם גחלים בתנ“ך נראה בעליל כי אך מאלה אשר האש בם ידובר, ולא מפחמים הנכונים לשרשה כי הבער האש בם, והשיבותי אמרים לו, הערתך טובה ונכונה, ובכל זאת טוב לי לאמר גחלי אבן מאשר אומר פחמי אבן, באשר שם גחלים נודע לכל וכתיבא באורייתא, לא כן פחמים דאמרו רבנן ואשר אינם בקיאים בתלמוד לא יבינוהו. גם חז”ל השתמשו בשם זה לגחלים מתים טרם תגע האש בם וקראום גחלים עוממות. ולא נוכל לדעת אם לא הונח השם הזה לכל מין הגחלים בין חיים בין מתים, ואשר לא בא בספרי קדש דבר מאלה האחרונים אין להוכיח, כי לא ראינו אינה ראיה, ומי יודע אם לא נקראו בשם זה אלו היה עת מצוא לדבר בהם, כאלה וכאלה תמצאו בספרי זה דברים חדשים אשר מלבי בדיתי, ומסלות חדשות אשר פניתי לפני, למען דעת כל איש את הדברים אשר שמתי לפניו, ולא יקשה עליו מאומה:

גם שטיתי מדרך החכם הלוי לעשות את הספר בלול בפלפול ודברי חדוד אשר אין מקומם בקרבו, על דרך אגב אורחא והואיל דאתא לידן נימא ביה מילתא, הנהוג לרוב בספרי חריפות ודרושים, כי זה אך יוהרא וגסות רוח, להראות לעין כל כח ועוצם יד במלחמתה של תורה, ולזרא הם לכל קורא נבון החפץ לדעת את הדבר אשר אליו מסרת הספר, ולא דברים זרים המניאים את ראשו ויוליכוהו תוהו לא דרך, כי לא הבין רוחו אליהם, ואין לו חפץ בם לעת כזאת, וכד קאי רבי בהאי מסכת לא תשייליה במסכת אחריתא, הא למה הדבר דומה, למרבה מלח בתבשיל שכל טובו בטעמו ומתקו, ונותן דבש במאכל אשר שבחו במרירותו. ולא לתת מגרעת במלאכת ר“ש בלאך דברי אלה, חלילה לי מאון, מכבדו וידידו הייתי בחייו, ומכבדו וחפץ ביקרו הנני גם אחרי מותו, כי אם למען ארחץ בנקיון כפי בעיני אוהבי תהפוכות אשר ישישו כי ימצאו צלמות ולא סדרים כאלה. ואדע נאמנה כי אלו יקום הר”ר בלאך עתה מקברו וחי, הצדיק עליו את משפטי, והודה כי בדרכו זה לא ישכון אור, ואשר בימיו היה לכבוד ולתפארת, נהפך עתה לבוז ומגערת. בימיו כסה עוד אופל פני ארץ, החשכת כסל היתה על נאות יעקב פרושה, תועי לבב נועזו לחלל גאון יפעת החכמה, ויריקו חרב אולתם על כל ספר אשר לא הרבה לשיח בפקודי אל ותורתו, שומרי נשף קללו קללה נמרצת כל דורש תושיה, וכל ספר אשר לא הרבה פטפוטי מלין בפלפול וחריפות היה לחרפות למו, באשר איבה נטורה בלבותם לכל אור דעת כי יהל, מדעתם אשר קרנים מידו יניסו הצללים, וחרפתם בקהל תגלה כי נבערים מדעת המה ולא חכמת אדם להם. בימי חשך כאלה רבו חתחתים ערמים בדרך כל כותב ספר אשר לא בהררי קדש יסודו, ואשר לא על דבר מצות ה' ותורתו בקרניו ינגה, ובלאך החכם מדעתו את העם אשר הוא יושב בקרבו, מהר בערמה לזרות חול לעיניהם בציוני ש“ס ופוסקים, למען יחרישו ולא ידרכו לשונם למולו. אולם בימים אלה אשר בחסד עליון זרחה השמש על פני כל משכנות יהודה, וקרנים מידה לכל מחשכי זרע יעקב, ואף האספסוף אשר אין חלק להם בבינה, דעת ישרה למו, בראותם כבוד החכמה כי רב הוא, ובהיותם מעורבים בין הבריות והליכות עולם להם עם גויי הארץ, עיניהם תחזינה כי לא על התלמוד לבדו יחיה האדם, וידיעת הלשונות ודרישת המדעים הם למטה עוז ומשען לחם לאיש ישראל כל ימי חייו, והפתאים הפראים אשר התכסו באדרת קדש למען כחש, ויזידו ביד רמה להבאיש ריח כל דורש טוב, ולכבות שלהבת יה טרם תעלה על מוקדה, יחבאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני הדר גאון שומרי תושיה כי רב הוא. ומלבד אשר הדת נתנה מאדונינו הקיסר יר”ה ומכל מלכי ומושלי אירופא, לבל ישב איש על כסא ההוראה בישראל, אם לא אכל מעץ הדעת, וידו רב לו בהגיון, דקדוק לה"ק, לשון עם הארץ, קורות ימות עולם, ידיעת כנפות הארץ, חכמת הטבע ומה שאחר הטבע, וכדומה לאלה, ולא תתפאר עוד אחת הקהלות ברב המורה אשר לה, כי לא יכיר בצורת מטבע, ולא ידע מאומה מקיר העיר וחוצה. מלבד זה כל עין תחזה כי גם האיש הפרסי אשר לא ישב על מדין לא יוכל היות בלעדי החכמות, ואשר אין אלה לו כבהמה נחשב, ובכל מדרך כף רגליו שטן לימינו ומוקשים לרגליו. לעת אור נוגה כזאת, לא יעלה עוד מורא יושבי חשך על ראשינו וכל דבר חכמה ותושיה נערוך לעיני העם, בלי תערובות דברים אחרים אשר אין חפץ בם, ולא לעזר ולא להועיל המה:

אכן תמורת התבלין האלה אשר שם הר“ר בלאך מרקחת לספרו, בחרתי אנכי קנמן בושם אחר לעשות בו צרי ומתק נופת לספרי, הלא הוא, קורות כל ממלכה ומדינה מראשית הוסדה, קורות ישראל בכל ארץ וממלכה, עיר וקריה, מעת שבתם בם עד היום הזה, ושם כל הרבנים הגדולים והחכמים המצויינים אשר היו בם מני אז ואשר הם עתה בתוכם לזכרון דור אחרון, כי מלבד אשר מקום נכון לדברים האלה בספר הזה, ואינם זמורת זר על אדמת נכר, וגם לעתים ספרים כאלה, אשר ידיעת גלילות הארץ ומוצאותיהם לאגודה אחת בחובם חוברות אשה אל אחותה, ונקראים בשם תכונת הארצות והעמים (לענדר אונד פאלקר קונדע), מלבד זה יתנו גם נועם ממתקים אל הספר ומושכים לב הקורא אליו. וצרי וראשי בשמים כאלה נחוצים מאד לכל ספר עברי חדש בדור הזה אשר אנחנו בו, כי הורד כבוד ספרי שפת עבר עד מאד, אף בעיני כל אוהבי הלשון ודורשיה, ואין קורא בם, והרעה הזאת לא משונאי דעת ושוטמי הליטראטור העברית יצאה, כי אם ממחבקי חיקה ודורש שלומה, הם הבאישו את ריחה וימירו בקלון כבודה, כי תחת אשר הולידו מני אז חכמי לב בעצב את סופריהם, ובלו ימים ושנים טרם הבשילו אשכלות שרעפיהם ויעשו ענבים ליושבים בשבת תחכמוני, יולידו בני הדור הזה ספרים אין קץ בלי עמל ויגיע כמשחל בניתא מחלבא ובלי אורך ימים, כי שתים תחבולות חדשות מצאו למו, האחת היא לחפש ספרים עתיקים אשר המה בכתובים בבתי ביבליאטיקא, ולא נגה אור עליהם, מספרים האלה יקטוף האיש אשר תערוג נפשו להמנות בקהל מחברים, מאמרים מקוקעים זעיר שם זעיר שם, יקרב את המרוחקים בזרוע ולחוברת אחת ישימים וישית עליהם נוספות איזה הערות, ושם חדש יקרא להם אשר פיו יקבנו, והיה למחבר ספר. ואלו הוציאו דברים אשר ברכה בם וראויים להגלות בקהל החרשתי, אולם בכל המונם אין גם אחד אשר נאמר עליו כי טוב הוא, כולם יחד שירים קדומים כקול חסירים בלי כל טעם וריח כדמות הפיוטים, או מאמרים תפלים אין כל רוח בם וטעונים גניזה. ולדוגמא אציגה פה ספרי התורני ר' הירש עדלמאן, הלא הם גנזי אקספארד (הטוב מכולם באשר הר”ר דוקס היה לו לישועה, דברי חפץ, גדולת שאול וניר דוד, וחמדה גנוזה, כולם יחד רוח ישאם, ואף הטוב בם לא יסכון מאומה. ומה נאמר לאיש לא ידע בושה, בהצטדקו על מחסור הטוב אשר בספריו, לאמר: מחזיקנא טיבותא לימיני וללשון עמי דמגרמא עבדו שליחותייהו (הקדמת ס' חמדה גנוזה). עלובה עיסה שהנחתום מעיד עליה. הוא האיש עדלמאן אשר הוציא לאור סדר התפלה בשם הגיון לב עם הערות לכל תפלה על דבר מולדתה ומקורה, אם כמה רעה המלאכה הזאת, וכולם בלי שום שכל ובשפלות ידים, ואם לא השחוק הוא לראות כי יבוש האיש הזה בצביעותו לשאת שם החכם גזעניוס על שפתיו, ובכל מקום אשר יזכיר את שמו יכחידנו תחת לשונו בראשי תיבות חנ“א (חכם נוצרי אחד), וגם הרב החכם הגדול מוה' אברהם גייגר נ”י כאין נחשב בעיניו, ובדברו ממני בהקדמת ס' חמדה גנוזה בשם ראש הקהל יקראהו, ושמו גם הוא אך בראשי תיבות הרא"ג יציין. גנובא גנובי למה לך אי מכירא לך כפלוני אימא הלכה כפלוני. אך הרב גייגר שקיל למטרפיה בהאי עלמא, כי גם הוא העמיס עלינו איזה ספרי רוח כאלה ועונו גדול מנשוא, כי אתו החכמה והדעת, ובידו להכין לנו מטעמים ממורשי לבבו, ולמה זה יביא לנו מרורים מימי קדם ובאתרא דעייל ירקא,ליטול בשרא וכוורא. לא כאלה דרך חברת מעוללי ישנים אשר בלונדון, כי כל הספרים העתיקים אשר יוציאו לאור יקרים מפז, וברוח דעת הבר מן התבן יבדילו, ברוכים הם וברוך טעמם. התחבולה השניה היא לבקר ספרי הקדמונים ולהעיר עליהם, ואב לכולם הרב הגאון הגדול מו“ה שלמה ליב ראפפורט ני‘, אולם מה נשגבו דרכיו מדרכיהם, דבריו מלאים חכמה ודעת ושלהבת יה בוערת בקרבם, אולם דבריהם שיחה של מה בכך ששתיקותם יפה מדבורם, עטרן ונפט ופשתה בהם, וגם מאלה לא אשימה כה לדוגמא רק אחד. הוא המשכיל ר’ ישראל בעהמר מ”ס בברלין, והקורא דבריו בכרם חמד השמיני, ובספריו כתבי ישראל וכו' ירוק בפיו שבעתים ארצה על הלהג הרב אשר יכביר האיש הזה על דברים קלים שאדם דש בעקביו. אינני אומר כי רעה הבקורת ובאור מלות זרות אשר בש“ס ומדרשים ונשתבשו ברוב ימים, חלילה לי מזאת, ונהפוך הוא כי אפריון נמסייה לכל אשר ידבנו לבו להסיר צעיף השגיאות מעל פני המלות האלה, ולהגיה חשכם באור הבקורת, אולם זה ר”י בעהמר ואחרים כמוהו בארצות אשכנז, זה דרכם להרבות על כל מנה שנים שלשה קונטרסים כאשר בא החלום ברוב ענין, עד אשר תכלינה עיני הקורא בם, ובהגיעו למלון קצם יפן כה וכה וירא כי אין מאומה בידו. האנשים האלה בספריהם השדופים קדים הרעו לנו מאד, ועל ידם יצא שם רע על כל הספרים החדשים. לכן עלינו להרבות נועם ועדן לספרינו למען ימתקו לחיך קוראיהם, ובקהל חוברי חבר ההם בל יחד כבודם. בדברים האלה ראיתי לקדם פניכם בראש, ועתה בואו נא אתי אל תוך הספר פנימה:

לבוב בירח מנחם אב תרע"ו א' מענדלמאהר

אירופא    🔗

חלק התבל הלזה הקטן מארבעת חלקי הארץ האחרים במדת עפר ארצו, וגדול מהם במספר יושביו ובכל חכמה ומדע, לפאת מזרח הים השחור, הדארדאנעלן (מגדלי מבצר נשגבים מאד) ומדינות רוסיא אשר באזיא גבוליו, לפאת צפון ים הקרח והים הלבן גבולו. לפאת נגב ים התיכון בינו ובין אפריקא יפריד, לפאת מערב ים האטלנטי וים הצפוני לגבול לו. מדת שטח כל מדינותיו יחד מאה תשעה ושבעים אלף פרסאות מרובעות, הלא מצער הוא למול כל אחד מארבעת החלקים האחרים, כי גודל אזיא הוא תת“פ אלף פ”מ, אמעריקא תר“ע אלף פרסה, אפרקא תק”נ אלף פרסה, ואויסטראליען ק"פ אלף פרסה, ובכל זאת מספר יושבי אירופא מאתים וחמשים מיליאן בני איש, תחת אשר באזיא, אמעריקא, אפריקא, ואויסטראליען יחד הגדולים חמשה עשר פעמים ממנה אך שמונה מאות ושמונים מיליאן אנשים:

הימים אשר באירופא הם:

א) ים הקרח הצפוני והים הלבן.

ב) ים הצפוני, ממנו יסתעפו ים נארוועגן, ים בריטניא, ים אשכנז, ים קאטעגאט, יאור המזרחי, ולשונית ים באטני וים פיני.

ג) ים האטלנטי, ממנו יצאו ים אירלאנד, התעלה הגדולה בין ענגלאנד וצרפת, ים אקוויטאני, ים ביסקיי וים התיכון:

נהרותיה הגדולים הם, אברא, רהאנע, פא, הנופלים לתוך הים התיכון, דאנויא, דניעסטר ודניעפר, תוצאותיהם להים השחור. דאן השוטף לתוך ים האזאווי, וואלגא הנופל לים הכספי, דווינא נופל לים הקרח הצפוני. דינא, ווייקסל, אדר, השוטפים לתוך ים המזרחי, עלבא, וועזר, ורהיין, נופלים לים הצפוני, זעהן ישתפך לתוך התעלה הגדולה, לאאר, גאראנע, דוערא, טעיא, גואדיאנא וגוואדאלקווייר יפלו לתוך ים אטלנטי:

יאוריה הגדולים. יאור לאגאדא, אנעגא, פעפוס (בארץ רוסיא). יאור מעלאר, ווענער, וועטר (בשוועדן). יאור גארדא, קאמער, לאגא מאדשיארע (יאור ארוך) ולוגאן (באיטליה). יאור גענף, באדן, ציריך, יאור ארבע ערי היער, יאור נייענבורג (בארץ שוויץ). יאור נייזידל ופלאטענזעע (באונגארן):

פי שנים בה ארץ מישור ושפלה, ואך השלישית הרים וגבעות. כל חבל צפונית מזרחית (רוסיא, גאליציא, ופולין) וקצה פאת מערבית (פרייסן, אשכנז הצפונית, דענעמארק, הולאנד, בעלגיען, ואיזה מדינות צרפת לצד צפוני מערבי) בקעות ועמקים בלי כל הר, אך רמות וגבעות זעיר שם:

ההרים הרמים אשר בם הם:

א) הרי אלפן, ראשיתם בצרפת דרומית מזרחית, וישתרעו באורך מאה ועשרים פרסה ורוחב שלשים פרסה דרך איטליה הצפונית, ארץ שווייץ, ועסטרייך עד נהר דאנויא. הגדולים בשלשת ההרים האלה הם, הר מאנטבלאנק (הר הלבן) באיטליא, מאנטע ראזא אצל הגבול בוטליה ושווייץ, ראש ארטעל (ארטלסשפיצע) על גבול עסטרייך ושווייץ, וההר הנקרא גראס גלאקנר בערג בטיראל.

ב) הרי אפענינן: עוברים כל איטליא. הגבוהים באלה הם, הר גראן, סאסא בצל נהר טיבר, עטנא, המוריק אש מתוכו, בארץ זיציליא.

ג) הרי ארביטניה עוברים בארצות העירקייא ויון, השלשלת הפונה קדמה צפונית אל ים השחור בשם באלקאן תכונה, ושריגיהם ההולכים מצפון לדרום עד מארעא, שם פינדוס להם.

ד) הרי קארפאטן, נהר דאנויא יפריד בינם ובין הרי אלפן. ראשיתם בזיבנבירגן אשר לעסטרייך, וישתרעו כדמות קשת בארץ אונגארן מעבר מזה, ובגאליציא ומעהרן עד נהר דאנויא מעבר מזה. הגבוה מכולם הוא ראש לאמניץ אשר באונגארן.

ה) הרי הערציני, ראשיתם על פני הגבול אשר בין צרפת ואשכנז, עוברים כל אשכנז התיכונה, וחבל צפוני מערבי אשר בעסטרייך, ויתחברו עם הקארפאטן יערים רבים בם:

ו) הרי צרפת, עוברים כל ארץ צרפת (מבלעדי חבל המערבי) עד נגב הולאנד, ושמות שונים להם. סעווענן בנגב צרפת, יורא לפאת קדם, וואגעזן אצל נהר הריין, ארדענן, נכח הולאנד. ז) הרי פירענעען על גבול שפניא וצרפת, ששה וחמשים פרסה ארכם, וחמש עשר פרסה רחבם. ומחברת בינם ובין הרי סעווענן, יכילו בתוכם, הרי אסטורי העוברים כל דרומית שפניא, סירא גואדראמא, סירא עסטרעאליא, סירא מארענא, סירא נעוואדא, הנשאים בם הם, הר מאלאדעטא, מאנטפערדי, ומולהאקן.

ח) הרי שקאנדאניווי, עוברים מפאת תימן לפאת צפון כל שוועדן ונארוועגן, ההר הגבוה בם הוא סקאנעסטעל טינד,

ט) הרי אוראל אשר המה הגבול בין אירופא ואזיא:

בדבר אוירה נפרדת לארבעה אקלימים. א) האקלים החם אשר יפרחו בו כל פרי הנגב בלי עמל כפים, מדתו שלשים אלף פ“מ. ב) האקלים הממוצע, אשר האדמה תתן את יבולה וכל עצי פרי בו, ששה ושבעים אלף פ”מ מדתו. ג) האקלים הקר, אשר השדה תוציא תבואתה לא כביר, והעץ יתן את חילו אך מעט מזער, יכיל חמישים וארבעה פ“מ. ד) האקלים הצפון הקר מאד. אשר תחדל הארץ תת כחה, כל חיות הבית ובהמות שדי (מלבד חית המרוץ והכלב) אין בקרבו, אין עץ ואין צמח, אך חציר גנות, מעט עשב, וקני אחו, ומדתו תשע עשר אלף פ”מ.

מדת כל ארצות אירופא כאשר אמרנו מאה תשעה ושבעים אלף פרסאות מרובעות, באלה ארץ היבשה מאה חמשה וששים אלף פרסה, והאיים ארבעה עשר אלף פרסה:

מספר כל יושבי אירופא שני מאות וחמשים מיליאן בני אדם. הלאומים אשר בקרבה יפרדו לשלשה שבטים (מלבד בני ישראל עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב), והם, רומים, בהם איטלנים, צרפתים, שפנים, פורטוגזים, ורומנים. גרמנים, והם אשכנזים הולאנדים, בריטנים, דענים, שוועדן, בני שווייץ ונארוועגן. סלאוואקן, והם רוסים, בעהמן, פלונים, סערבן, סלאווענן, קראאטן, ווענדן ובולגארן. מלבד אלה ראשי המטות, עוד לאומים קטנים הלא הם, יונים, ישמעאלים, הגרים (בארץ אונגארן), באסקים, גאלן (באירלאנד ושאטלאנד) לעטן, ליטויאים, פינן, ואלבאנעזים:

הלשונות המדוברות בה עשרה ראשים להן.

א) שפת אשכנז, בנותיה הן לשון הולאנד, ענגלאנד, שוועדן ודענעמארק:

ב) שפת רומיה (לטיין) זה כבר חדל להיות לה אורח באנשים, ואך בספרי חכמים חיה עודנה, אולם בנותיה שוררות בארץ, הלא הן, שפת איטליא, צרפת, שפניא, פירטוגאל, וואלחי.

ג) שפת סלאווית, מבטנה יצאו שפת רוסיא, פולין, בעהמן, ווענדן, בולגאריען ואיליריען.

ד) שפת יונית החדשה:

ה) שפת ישמעאל.

ו) שפת פינלאנד.

ז) שפת אונגארן,

ח) שפת קימרי בצרפת צפונית מערבית ומדינת וואלעם,

ט) שפת שאטלאנד ואירלאנד.

י) שפת באסקי המדוברת בהררי פירענעא כל אחת מלשונות האלה שריגים רבים לה, עד אשר מספר כל הלשונות המתהלכות באירופא יותר מאלף המה:

האמונות אשר לעבודת ה' שלש הנה.

א) אמונת נדחי ישראל מראש הררי קדם, ומספר כל קהל המונה אך שני מיליאן, וגם המעט הזה אך בחסד עליון ואותות ומופתים נשאר לפליטה, אחרי אלפי רבבות מהפכות אשר עברו עלינו אם לשבט ואם לחסד עד היום הזה: לשבט כי נרדפנו על צואר מגוי לגוי ומממלכה לממלכה, עורנו מעלינו הפשיטו וכשה לטבח הובלנו, וגם עתה באזיא ובאפריקא לא הונח לנו, ואין יום אשר אין קללתו מרובה משל חבירו, ובכל מסלה אשר נדרוך אבני נגף וצורי מכשל לרגלינו וקול קורא אלינו, גש הלאה אל תקרב כי יהודי אתה המלאכה הזאת לא תוכל עשותה כי איש ישראל אתה, הבית אשר קנית לא תשב בו כי בן יהודה אתה, גם כי תזעק ותשוע שתם תפלתך כי מבית ישורון אתה, כאלה וכאלה סרבים וסלונים אתנו בכל מדרך כף רגל בארץ רומעניען על כי שם ה' נקרא עלינו, ונס ופלא מאין כמוהו בהיות לאל ידנו אחרי המועקות הרבות אשר שמו במחנינו. ומוסרות העול הכבד אשר נתנו על צוארינו, להחיות את נפשנו בכבוד ויקר מבלי פרוש כפינו למתנת חנם, ולתת מס מלך ושרים, ולחסד כי ירביון המדיחים והמסיתים יום יום לבלי ספירות, בתתם לפנינו חלב הארץ ומעדני תבל לאמר, עבדו את אלהינו וחיו, הנה מיטב הארץ רומעניען לפניכם, ורק דתכם תמנע הטוב מכם, ועתה למה זה תמותו בית ישראל, פנו אלינו ותתענג בדשן נפשכם. כאלה וכאלה חלקות ישיתו לנו להפילנו במשואות ואיש ישראל לא יעשה זאת, לבו חזק מצור, ובמעוז אלהי אבותיו יאחז ולא יסור ממנו, ותיטב לו פת חרבה ושלות דת הוריו בה, אחרי המון משואות נוגש מפה ומפה, אין פלא אם ימעט מספר עובדי אל אמת עד ככה, כי גם אם קדושים כולנו יחד, כולנו ממלכת כהנים וזרע ברך ה‘, הלא בני אדם אנחנו ובעפר יסודנו, ומה לא יעשה האדם כי אכף עליו פיהו, ולכן קבעו רז"ל לפסק הלכה, אין מקבלים גרים לימות המשיח (יבמות כד ב) כי ידעו בחכמתם הרחבה אשר כל הכופר באמונתו ונספח לעם אחר שוקט ובוטח, לא מצדקתו ויושר לבבו יעשה זאת, כי אם לאכול לשבעה ולמכסה עתיק. ואף בימי ענינו ומרודנו נקיים אנחנו מן האולת הקשורה בלב העמים לצודד נפשות ולהרבות גרים לכבוד שמים, ונהפוך הוא גר שבא להתגייר אומרים לו, מה ראית להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים חרופים ומטורפים ויסורים באים עליהם, אם אמר יודע אני ואיני כדאי, מיד מקבלין אותו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, מאי טעמא, דאי פריש נפרוש, דאמר ר’ חלבו קשים גרים לישראל כספחת, ומודיעין אותו ענשן של מצות (יבמות מ“ז ע”ב), ומה נאוה הדמיון הזה אשר המשילוהו לספחת, כי הספחת הזאת מלבד אשר יתרון תפל היא לגוף ואין חפץ בה: גם צרעת ממארת היא ותוליד מכאוב ומדוה לבשר בעליה, ורבות רעות מאתו תצאנה לעם אשר בא אל קרבו. בגלל הדברים האלה יחד, קטן יעקב ודל, ויהי מתיו מספר עד העולם, וגם נפשנו לא תכסוף כי ירבה מספרנו ע"י אנשים זרים אשר נולדו בחיק נכריה, לא באלה חלק יעקב, ולא ברב עם כזה הדרת מלך עולם, רחמנא לבא בעי, ולב טהור אחד ייטב בעיניו מהמון צבאות גוים ושפעת לאומים. הלא זה דבר משה איש האלהים מראש. לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים כי מאהבת ה' אתכם (דברים ז' ח).

ב) אמונה הנוצרית המכסה פני כל הארץ, ומספר בני בריתה מאה ארבעים וארבעה מיליאן ותפרד לשלשה ראשים: רומית קטוליקית בה יאחזו יושבי ארצות איטליא, שפניא, פורטוגאל, צרפת, בעלגיען, אירלאנד, פולין, עסטרייך. רוב בני אשכנז הדרומית וקצת בני שווייץ. גם בממלכות האחרות רבים מבני בריתה נפוצים הנה והנה, והפאבסט ברומי כהן הראש לה, יונית אשר לא תסור למשמעת הפאבסט, בה ידבקו בני רוסיא, סערביען, בולגאריען וארץ יון: פרוטסטנטית הוא האמונה אשר תקן לוטר והנוצרית הישנה ליסוד לה, בה יעבדו את אלהיהם בני ארץ ענגלאנד, ושאטלאנד, דענעמארק, נארוועגן, שוודען, הולאנד, אשכנז הצפונית, ורוב יושבי שווייץ.

ג) אמונת מחמד, למשמעתה יסירו יושבי ארצות ישמעאל, ומספרם ארבע מיליאן בני אדם, מלבד אלה עוד עובדי אלילים בארצות הצפון, ואך מתי מספר המה.

החכמות ומלאכת מחשבת תפרחנה בקרבם עד מאוד, בתי מדרש ובתי ספר בכל ארץ וממלכה לכל חכמה ומדע ולכל מלאכה שיש עמה חכמה, אך מצבם איננו שוה בכל הארצות יחד, ופורטוגאל, שפניא, ארץ יון ואיטליא עודנה בתחתית מדרגת הבינה והדעת למול הממלכות האחרות אחיותיהן:

אין מחסור לה בכל דבר אשר על פני האדמה, הארץ תוציא צמחה להשביע נפש שוקקה, ומטעיה לתענוגות בני אדם, החי אשר בה יעבוד כל עבודה, בטרם יהי לאכלה, צמרם לבגד וכל שמלה, שערם למעשה אורג, וקרנותם לכל כלי עבודה, והאדמה גם היא עפרות זהב לה, כסף נחושת בדיל ועופרת ברזל וגפרית, מלח וחומר יוצרים. גם כל סגולה ואבני יקר ממעיה יצאו:

המסחר רב מאד בכל דבר, ורבבות מעיני ישועה למחסור האדם ומחית ביתו, ובכל זאת עשרים מיליאן אביוני אדם בקרבם, אשר לחם עצלות יקבלו, ובנדבת חסד ישברו רעבון נפשם:

א) הארצות אשר באירופא אלה הן: קסריות ארבע, והן, עסטרייך ומדינותיה, בעהמן, מעהרן, שנעזיא, גליציא, בוקאווינא, קראקא אונגארן, זיבנבירגן, דאלמאציען, איליריען, שטייערמארק, טיראל, מיילאנד, וויניציא, רוסיא ומדינותיה, מאסקווא, קרים, פינלאנד, ליפלאנד, קורלאנד: ליטויא, פאדאליע, וואהליניען, ופולין. צרפת, היא פראנקרייך, טירקייא עם ארצות הדאנויא (וואלאחייא מאלדויא).

ב) ממלכות ט"ו. פורטוגאל, שפניא, בריטניא (כוללת ענגלאנד שאטלאנד ואירלאנד), דענעמארק ונארוועגן, שוועדן, הולאנד, בעלגיען, פרייסן, סרדיניא, נעאפל, בייערן, ווירטעמבערג, זאכסן, האנובר, וגריכן לאנד.

ג) קורפירשטענעהום, העססן

ד) גראס הערצאגטימר, באדן, העסן, מעקלענבורג שיוערין ומעקלענבורג שטרעליץ, וויימאר, אלדענבורג, טוסקאנא.

ה) הערצאגטימר: נאס יא, ברונשווייג, זאכסן אלטענבורג, זאכסן שיינינגן, הילדבירגהויזן ואאלפעלד, זאכסן קאמבורג נאטהא, אנהאלט דעם יא, אנהאלט בערנבורג, אנהאלט קעטהן, פהרמא, מודענא. לוקא.

ו) לאנד גראפשאפט, העסן האמבורג.

ז) פירשטענטימר: האהענצאלערן העכיננען, וזיגמארינגען, ליכטנשטיין, שארצבורג, זאנדרסהויזן ורודאלשטאדט, ריים, ליפע דעטמאלד שימבורג, וואלדעק.

ח) ארץ הפאבסט, היא רומי ובנותיה.

ט) הארצות אשר אין להם קצין ומושל, אך העם לבדו יבחר לו אנשים מקרבו אשר ימשלו בו, וידיהם אסורות ברצון כל איש ואיש, לארצות כאלה בשם רעפובליק יכנו, והן: שווייץ (שנים ועשרים מחוזות), איי יאניען, סנא מארינא, והערים המבורג, ברעמן, ליבעק, ופראנקפורט דמיין:

בריטניא הגדולה    🔗

שם שלש ארצות ענגלאנד, שאטלאנד, ואירלאנד, יחדיו בירטניא הגדולה, השם הזה ניתן לממלכה הזאת בימי המלך יאקאב הראשון, לכבוד ולתפארת יען היה בימיו ענגלאנד ושאטלאנד לממלכה אחת, ולעומת שם בריטניא הקטנה אשר הי' למדינת ברעטניא בצרפת מלפנים.

גדלה ומצריה

ממלכת בריטאניא היא (מלבד מבצר גיבראלטאר) ארץ איים כולה וימים ונהרות יסובבוה, ולכן אין לאל יד כל אויב להציג כף רגלו על אדמתם בלתי יעבור את החוף, ואם מבטח עוז לה על גדות הים לא שירא כל רע, לכן שמו עוד מימי קדם מצודות ובחונים חזקים בכל חוף למגן לה מפני צר ואויב, ואף נאפאלעאן האדיר הגדול אשר כל חומה בצורה וכל צבאות גוים לא עצרו כח לעמוד נגדו מאן לגשת למלחמה עליה פנימה, מדעתו כי אך לשוא יאמץ את חילו יוכל לה, ואך בתחבולות עשה אתה מלחמה כי סגר בעדה מבואות היבשה, לבל תסחור את ארצות אחרות ומקור מחייתה ייבש. הממלכה הגדולה הזאת תכיל בקרבה

א) אי גראסבריטאניען, אשר שם מחציתו הגדולה הדרומית ענגלאנד ומדינת וואלעס וחציו הצפוני הקטן שאטלאנד. גבוליה לפאת צפונית מזרחית ים הצפוני, לפאת נגב תעלה הבריטנית, ולפאת מערב ים אירלאנד. שטחה ארבעת אלפים שתי מאות ותשע עשר פרסאות מרובעות, מזה גודל ענגלאנד ומדינת וואלעס שני אלפים שבע מאות חמשים ושמונה פרסה, וגודל שאטלאנד אלף ארבע מאות ששים ואחת פרסה.

ב) אי אירלאנד ארכו מפאת נגב לפאת צפונה ששים פרסה, ומפאת ים לפאת קדמה שלשים פרסה, תימנה ימה וצפונה הים האטלנטי יקיפנו, ומקדם ים אירלענד גבולו. שטחו אלף שלש מאות וחמשה עשר פרסאות מרובעות.

ג) איי נארמאן על פני חוץ צרפת, ארבעה מספרם, שטחם שנים עשר פרסאות מרובעות.

ד) אי מאן בים אירלאנד עשרה וחצי פ"מ.

ה) איי סיצילי מלאים סלעים וגבנונים.

ו) איי העברידן, קבוצת שלש מאות איים על פני שפת ים שאטלאנד.

ז) איי ארקאדן במקצוע צפונית מזרחית לארץ שאטלאנד, גדלם עשרים ושמונה פ"מ.

ח) איי שעטלאנד שמונים וששה, שטחם ששה וארבעים פ"מ.

ט) אי העלנאלאנד דרומית מזרחי' לים הצפוני, רבע פרסה גדלו.

י) מבצר גיבראלטאר אצל רצועת ים גיבראלטאר בשפניא, חצי פ"מ.

יא) איי מאלטא, גאצא וקאמינא בים התיכון לפאת דרומית מזרחית זיציליען, עשרה פ"מ:

סוף דבר מדת כל ארצות ענגלאנד באירופא איננו רק חמשת אלפים חמש מאות חמשים ושש פרסה מרובעות, תחת אשר מלוא רוחב ארצותיה בחלקי התבל האחרים יחד עם אחוזת סוחרי הודו מזרחית רב וגדול מאד, וכביר לאין חקר. הלא הם, באזיא שתים וחמש אלף פ“מ (מאה ששים ושנים מיליאן תושבים בם), אמעריקא הצפונית מאה שלשים וחמש אלף וחמש מאות פ”מ (שני מיליאן איש), הודו מערבית שלשת אלפים ושש מאות פ“מ (שבע מאות אלף איש) אמעריקא דרומית ארבעת אלפים שמונה מאות וששים פ”מ (מאה אלף איש), אפריקא תשע אלף שש מאות שבעים ושש פ“מ (שלש מאות אלף איש) ואויסטראליען עשרים וארבע אלף פ”מ (שלשה מיליאן איש). אחרי המספר הלזה יגדלו ארצותיה החיצוניות בארבעים אלף פרסה יותר מכל אירופא:

אוירה לח ועב וטוב מאד ליושביה, ומספר המתים בערך החיים עד נאמן כי טובה הארץ לכל הגרים בה, ובכל ממלכות תבל אין דומה לה באורך ימי אנשיה, ורוב האנשים אשר לא יתנו בכוס עינם ולא ישחיתו בתענוגים רעים נפשם, יבלו ימיהם בטוב ושנותיהם עד תשעים ומאה יארכו, מחלה לא ידעו וכאב אנוש אך זר למו, ובראש כל חוצות זקנים וזקנות למכביר יחזיון. אך בני ארצות אחרות הבאים שמה ומרבים לחקור ממסך, ומעדנים כרסם ימלאו, יביאו חלאים רעים ונאמנים לנפשם, ובחטאם ימקו טרם יבא יומם. פני הרקיע בטהרתו זרים לארץ הזאת, כי אדים יעלו תמיד מן המים וישימו ערפל חתולתה, אולם האדים האלה יטהרו את האויר, יחלישו עוז הקור בחורף, וימעיטו חום השמש בקיץ. פעמים רבות יקרה בחדש חשון ערפל חזק ועב בצהרים, חשך יכסה פני הארץ, ואפלה ערים ויושביהם, דלתות הבתים יסגרו, כל מסחר יחדל, ובראש כל פנה יאירו הנרות, אולם קרה אין וירק עשב יפרח כבימי הקיץ. בסתיו יהי לרוב קרה חזקה בבקר וחום לעת ערב, כי אין מצב נכון לרוח היום בארץ הזאת וחליפות רבות לו יום יום. גם בסתיו חזק ונורא מספר ימי קרתו אך עשרים הוא, וגם באלה בהמות שדי בכר נרחב ירעו, וירק עשב יאכלו, האכר יחרוש את תלמי שדהו, הנהרות ישטפו במרוצתם ככל ימי הקיץ, וחציר ודשא פני כל ככר יכסו. יושביה לא יכסו באדרת שער את בשרם, עגלה זוחלת (שליטן) לא תראה בכל הארץ ואין שם לה בלשון העם, כי שכבת השלג לא תארך אך יום או יומים, אחר ימס ויהי למים. אך לעתים רחוקות יעלה הקור שתים עשרה מעלות, וכן גם הקיץ לח ונחמד מאד, ואין כל תבערה בחמתו. בגלילות הדרומיות מדת היום הארוך שש עשר וחצי שעה, והיום הקצר שבע וחצי שעה, ובגלילות הצפוניות יום הארוך תשע עשר ורביע שעה, ויום הקצר ארבע ושלשה רביעי שעה:

גם בשאטלאנד האויר ממוצע מאד, בקיץ אין חורב חזק ובסתיו הקור רפה: מזרע חטים בירח טבת, ובחדש אב יבא הקציר לו שבולת שועל יזרעו בניסן או אייר, ויקצרוהו באלול או תשרי. שני החדשים האלה לחים הם שמה ורוח קרה למו. יושביה יאריכו ימים, וישישים בני מאה וחמשים שנים רבים בקרבה. ימי הסתיו יארכו בם מאשר בענגלאנד, גם יקרה פעמים רבות מבול מים חזק בירחי אלול ותשרי השוטף כפרים עם קריות קטנות ויהפוך בתים ממקומם:

באירלאנד תכוסה השמש תמיד בצעיף ותתעלף, אוירה לח וחם, כפור וקרח אך לעתים רחוקות, עמקים יעטפו דשא אף בימי הסתיו, והבהמה תרעה תמיד במרחב, וירק עשב לחמה. בגלל הרפש והאגמים הרבים אשר בה, אוירה רע לאנשי ארצות אחרות הבאים אליה:

מימיה. אין ארץ מבורכת במים ויאורים כענגלאנד בכל ארצות תבל, וכל פרשת מסחרה ורב גדולת עשרה אך להם המה. יותר מחמשים נהרות לה, ובתוכם ארבע נהרות איתן, הלא הם: א) טעמזע הראשון לכל נהרות תבל ביופי מימיו, הוד שפתו, ורוב חין ערכו, וגלילות רבות ינצו על דבר תוצאותיו, אלה אומרים לנו המים ומאתנו יצאו ואלה יענו אחריהם למו אך בנו גזע מחצבתו, אשר מקורו בפלך גלאסעסטער ושם איזיס שמו, אחרי משך חמש פרסה יגדל ויהי למעבר אניות, בהגיעו לאקספארד בשם טעמזע יכונה, והקריבו ללונדן ירחב מאד ואניות רבות על פניו יעבורו:

ב) הומבער מקורו טרענט, זרועו הרחב יחלק גליל יארון מגליל לאנזא, עלות ורדת המים לו מעבר אניות רבות בו וכבואו לשפורנהעד יפול לתוך ים הצפוני.

ג) סעווערן מקורו מנהר פליאולימאן, ראשיתו מצער והולך וגדול עד היותו למעבר אניות גדולות עד נפלו לים אטלנטי. אורך מרוצתו חמשים וארבע פרסה: ד) מערזעה תוצאותיו מהררי העמק, ואצל ליווערפאל ים אירלאנד יגיה אותו אל תוכו. מלבד אלה נחלים רבים לה כנחל אוזע, טינע, טוועד, פארטה, טעה, דיה (נחל שוטף מאד), שפייא, עדן. קליידע, שענאן, פיפילע, בפן, אירנע, ליה, בלעקוועטר, בעראוו, נארי, סלעניי, לעפיי, ביינע, וכו', בכולם יחד אניות יעבורון:

ימים. ים ווינענדי, דירווינטווטע, אליס לעקע, לאך לאמאנד, לאך ניע, לאך עווי, לאך טעה, לאך לאכטה, לאך אייך לאך שעל, לאך מייא, לאך עטיווי, לוג נעג, לוג אירנע, לוג ריה, דיג, לוג קארבע, מעסק, כאן, עלטן, וקעלערנעה. רובם מלאים דגים, דגים מלוחים, דגי לאקס ופארעלן.

מלבד היאורים הרבים האלה אשר הכינה לה הטבע, עשו ידי אנוש בקרבה תעלות רבות וגדולות מאד, המחברות כל נהרות הארץ והיו לאחדים, ומלבד הקטנות הרבות מאד, מספר הגדולות מאה ושלש הנה, ושמונה וארבעים תהלוכות מתחת לארץ להנה. התעלות הגדולות מאד הן, תעלת ברעדגע וועטר, ראשיתה אצל ווארטלעה, תעבור הרים, בקעות, נהרות, ארחות עולם (אצל וועגן אורך שתים וחצי שעה מתחת לארץ), כשלש מאות וששים אניות עוברות על פניה תמיד, תחבר נהרות טרינט וסיווערן, עוברת דרך מאנשעסטר עד בואכה נהר מירזעה. תעלת גרעט טרונק בין הול וליוורפאל, תחבר נהרות מירזעה, עהרי, אוזי וטרינטי, ארכה מאה פרסה בריטניות, רחבה ארבעים ושתים רגל, עוברת פרסה וחצי תוך הר היריקעסטלי, וארבעים ושנים גשרים גדולים עליו. תעלת סעווערן המחברת ערי בריסטאל, בירמינגהאם, סט ברידגע, ודראטוויטש. תעלת ליוורפאל ההולכת עד נהר אוזע, ארכה מאה ושמונה פרסה ורחבה ארבעים ושנים רגל. תעלת אקספארד המחברת נהרות טרינטי וטעמזע, ארכה מאה ותשעה עשר פרסה. התעלה אשר בין גראווועזאנד וראשעסטר וקושרת אותם יחד: התעלה אשר כולה מתחת לארץ טונעל שמה, המחברת נהרות טאווי וטאמאס, ימי מלאכתה ארכו שלש עשרה שנה, ובשנת תקע“ו נשלמה, מלאכה נפלאה להלל ואין ערוך לה. התעלה בין נהרות וועה וארון. התעלה בין ליווערפאל ולעדס, ארכה מאה ועשרים ותשה פרסה. תעלת המלך, תחבר כל התעלות האחרות עד נהר טאמזע, ארכה תשע פרסה, שלשים ושבעים גשרים עליה, ימי מלאכתה ארכו שבע שנה משנת תקע”ד עד שנת תק"פ, ותוצאותיה עלו למספר שש מאות אלף ליטרא שטערלינג (ששה מיליאן גולדן כסף). במרוצתה תעבור מתחת לתעלת נעיוריווער ומתחת לאדמת עיר איסלינגטאן. מעבר האניות מתחת לארץ יארך רביע שעה. בשאטלאנד, התעלה הגדולה, המחברת נהרות קלידע ופארטה, מהלכה שלשים וחמש פרסה, עד הגיעה לגלאסגאוו, מעבר אניות גדולות בה, ושלשים ושמונה גשרים עליה. מלאכתה נשלמה בשנת אלף שבע מאות ותשעים למספרם. תעלת מאנקלאנד, שלש עשרה פרסה ארכה, אניות גדולות עמוסות גחלי אבן על פניה תמיד יעבורון: תעלת קאלעדאני גדולה מאד: באירלאנד תעלת שאנאן עד דובלין והים, תוצאותיה עלו ליותר מן מיליאן שטערלינג, הכנסותיה לשנה חמש עשר אלף ליטרא שטערלינג: התעלה מן יאור נעאגה עד קארלינגפארד: ועוד יעשו בכל שנה תעלות חדשות רבות. ומבלעדי אלה התעלה הגדולה בין לונדון וליווערפאל, ארכה מאתים ששים וארבעה פרסה, וזרועות ממנה יצאו לארבעים ושמונה תעלות אחרות אשר תהי עמהן לאגודה אחת:

יבולה וצאצאיה. עבודת האדמה טובה ושלמה מאד בקרבה, אדמתה פוריה ושמנה מאד, אך איננה שוה בכל חלקי הארץ, כי גלילות המערב לחים, וגלילות המזרח יבשים, לכן יביאו בשנות רזון תבואת השדה מאלה לאלה לממכר. בכל ברכת השדה אין די אוכל במו לכל יושבי הארץ, לכן יביאו אליה מחוץ לגבולה רב דגן ושבר פנימה ומספר רב במו. החטה אהובה למו מאד וכמעט בכל הארץ יאפו ממנה לחם נקי בלי כל תערובות. דקמח הנעשה ממנה הוא לבן וטוב מאד, ואין כמוהו בכל הארץ. בגלילות הצפון יזרעו את החטים אך למצער. את הדגן אך מועט יזרעו, כי לחם דגן לא יאכלו, ונפשם תגעל בו, ואך לעתים רחוקות יערבו קמחו עם קמח חטים. בגלילות צפון יאכלו לחם שעורים או שבולת שועל, אך באירלאנד זרע הדגן רב מאד. שעורים יזרעו למכביר וגרגריו שמנים ועבים מאד, לכן יחזק השכר הנעשה שם וחין ערכו רב הוא. השעורים אשר בשאטלאנד יגרע מערכו ונופל הוא בשמנו ממנו. שבולת שועל מינים רבים ושונים. הלבן יקר מאד למו וממנו יעשה קמח לאכלה, האדמדם טוב למאכל הבהמות, גם השחור טוב למזון. גם יש להם שבולת שועל הולנדי ופולני גם אפריקני ויקראו לו בשם שבולת תפוחי אדמה (קארטאפל האבר) וקמחו טוב כקמח דגן. אדמת ענגלאנד ושאטלאנד טובה מאד לשבולת שועל, והעוגות או התופינים אשר יעשו ממנה עולה על שולחן מלכים, ומאכל תאוה הוא לחיך כל השרים הגדולים. תפוחי אדמה לרב מאד, ואין בכל הארץ כמוהם בגדלם, טובם, וטעמם, ולראשית מחיית הארץ ואוכל עונג יחשבו, כי בכל משתה שמים להם משפט הבכורה ויאכלום יותר מן הלחם. מיני לפת, פול ועדשים טובים ורבים בה, מאכל לאדם ומזון לבהמה, ומבלעדי אלה גם חרדל, אורז גד וכמון.

כל ירק ועשב הארץ יגדל ויצמח אף בחורף וסתיו בקרבה, גם בימי הקור ימצאו על שלחן השרים כרוב, חזרת, לפתן, כרפס, וכל מיני עשב. דלת העם יבחר תבשילי בשר מכל ירק. גם קשואים ואבטיחים לא מעט בה. פרי כעץ רב מאד, מהתפוחים יעשו יין תפוחים הנודע בשם סידר ומהאגסים יעשו משקה הנקרא בשם פערי שניהם יחד טובים ומהוללים מאד, וישלימו מחסור היין לה. באירלאנד פרי העץ אך למצער, אולם במזרחה תפוחים רבים, ובדרומה גדגדניות מעט. עצים לתנור ולמאכולת אש אך מעט מזער. כשות (האפפן) רב וטוב, את הלבן יקחו לבשול שכר אלע, ואת האדמדם לשכר פארטר. פשתן טוב, קנבוס מעט: טאבק לא כביר, כרכום מעט ורע. לאקריץ וראבארבר אך מעט, שומשמין מעט וממנו יעשו שמן למאור. כסף וזהב ונחושת אשר יחצבו מהרריה לא כביר, אולם הבדיל רב וטוב מאד וכסף בלול בקרבו, ואין ערוך לטובו ורב יפיו, עופרת רב, גם הברזל רב מאד, אך לרוב הכלים והמכונות אשר יעשו ממנו, לא ימצאו בו די צרכם, לכן יקנוהו גם מארצות אחרות למכביר. גאלמיי, ארזעניק, צינק, אנטימאניום, וויסמוטה, אקער וברוינשטיין, כסף חי, כל אלה ימצאו בעפרה.

אבניה. אבני חול לבנין רבים, אבני משחזת, אבני רחים, צורי חלמיש, אבני אש, אבנים טובות מינים שונים, ובשאטלאנד ימצאו אודם, ישפה, פארפיר, אחאט, פטדה, שיש ואלבסאטר למכביר. חמר פארצעלאן, טיט סירות, נתר, ועפר כלי קטרת, מ צבע, עופרת מים אשר אין כמוהו בכל הארץ לטוב וליופי, וממנו יעשו עטי עופרת מהוללים. גם מעיני מי מתכות לרחצה ולמשתה רבים מעד.

גחלי אבן. אחרי אשר נחשפו יערות הארץ הזאת, ועץ השדה אך מעט בה, כי העץ הוא הדבר אשר לא יכול האדם היות בלעדו, אולם הרואה אחרית מראש הכין מרפא למחץ מכתה, וידיו יצרו מקור גחלי אבן למחיה בקרבה, ופרשת גדולת המסחר, גודל בתי המלאכה, מחצב ההרים וכל עושר הארץ אך מאלה המה, ואין מספר להמון הגחלים האלה אשר יכלו בעשן שנה שנה. בלונדון לבד יעלו לערך ששה עשר מיליאן ככר לשנה, ולאשר יובלו לארצות אחרות אין ספורות, מספר הגחלים אשר יוציאו מן אדמתה בכל שנה הוא חמש מאות מיליאן ככר. גם אדמת טארף השמנה מאד וטובה להסקה רבה בה: גפרית רב, וויטריאל, אליון וזאלפעטר רב. מלח מעיינות אשר יבושל ויהיה לשלשה מינים ומסחר רב בו למרחקים, מלח מי הים רע מאד ובעמדו איזה ימים הרוח ישחיתנו, לכן לא ימלחו את הדגים בו. אבני מלח אין בכל הארץ רק אצל נארטוויטש בפלך שעסטר לבד, אולם שפעת ברכה במקום ההוא, המשביר מלח לכל הממלכה, ככל אשר יוסיפו לחפור במעמקי האדמה כן ירבה, ומספרו שנים עשר מיליאן ככר לשנה. שטחיו אשר יגדלו זה על זה כגלדי בצלים קשים ומוצקים מאד, וכל כלי יוצר עליהם לא יצלח, לכן יבקעום באבק שרפה וקני רעם. גם מכרה גחלי אבן בתחתיות הארץ הוא, ועבודתו קשה מאד, האנשים אשר יחפרו אותם, כמתים באשמנים ישכנו, ושנים שלשה ירחים עליהם יעבורו אשר לא יחזו אור שמש בם, ובכל זאת נחלתם שפרה למו ויחדו עם כל הנלוים אליהם בבטן האדמה שמחים וטובי לב ושבו, ומלאכתם בנחת והשקט יעשו, כי שכרם רב מאד: ויען הסכן הסכינו מנעוריהם לשבת בבור, לא יזיק להם מאומה האויר המשחת אשר שם ויאריכו ימים עד זקנה ושיבה.

תרבית המקנה רבה וגדולה בה מכל ארצות אירופא, כי אהבתם את הבשר מאד תרבה חריצותם בה. בני הכפרים יגדלו את צאנם ובקרם באהבה עזה עד מאד, לכולם בשם יקראו, ותמונותיהם עלי לוח בקירות הבית לתפארת. ספרי הקורות החדשים לבקרים יספרו יום יום מצב מקנה כל איש, והדברים נקראים מכל איש ותודה למבשריהם יתנו. הבקרים על אבוסם לא ילינו, כי מרעה טוב להם בכל עתותי השנה והארץ כולה משקה. הרוח הצח והמרעה הטוב ידשנו את בשרם ויאמצו את חילם. הפרות הבריאות ורבות בשר תתנה שלשים קווארט חלב יום יום משדיהן, וגם הרזה ודלת הבשר תתן ששה קווארט חלב מדי יום ביומו: מכל פרה ישיג בעליה ארבע עשרה ליטרא חמאה בשבוע, הגבינה והעורות יובילו למרחקים, ואף בהולאנד אשר חלבה מהולל בכל הארץ, יקחו הגבינה הנעשה בשעסטר וגלוסעסטר ויוקירוה מאד. מגליל שעסטר יובילו בכל שנה חמש מאות אלף גבינות גדולות, אשר גם הקטנה ששים ליטרא משקלה, והגדולה מאה וארבעים ליטרא משקלה. מן גלוסעסטר יוציאו למרחקים מאתים אלף ככר גבינה שנה שנה. חוייצי החלב אשר יעשו בקאמברידגע טובים מאד ומחירם רב. לחלב חמאה וגבינת ענגלאנד אין ערוך בכל הארץ, ובגלל טעמם וטובם לחיך, יאכלו תושביה אחרי כל מאכליהם תבשילי חלב שונים. ולפי מספר כל החמאה הנמכר שנה שנה בתוך הארץ הזאת, תעלה ליטרא אחת לגלגולת יום יום. סוסים רבים עצמו מספר, קלים במרוצתם מאד ונחמדים למראה. כשלש אלף יקרים יובילו בכל שנה למרחקים ושכרם רב מאד. צאן רב ועצום, את בשרם יאכלו ובצמרם המהולל וטוב מאד יכסו את בשרם, וממנו יעשו כל בגד, מעיל ושמיכה לרבבות, אשר יעריכו את מחירם לשלש מאות מיליאן כסף לשנה. ואף לבית המלך וסגני הארץ מכלאות צאן רבים, ומרפתי המלך ימכרו בכל שנה אילי שפניא כבירים במחיר. חזירים ושפנים רבים. אווזים ותרנגולים טובים מאד, וחמשה פעמים בשנה ימרטו את הנוצות מן האווזים ומסחר רב במו. דבורים רבים.

בשאטלאנד בקר רב וטוב, ובהיותם בני שלש או ארבע שנה יביאום לענגלאנד לממכר. ומחירם רב כי בשרם טוב מאוד לאכלה. הסוסים אינם טובים כסוסי ענגלאנד, רובם קטנים ואך למסע העגלות ולא לרכבה. צאן אך מעט ובלתי טובים, עזים וחזירים למצער, בעלי כנף ודבורים מעט מזער.

באירלאנד בקר רב מאד, כולם רועים באחו מראשית השנה עד אחריתה, בשר השור יובילו מלוח למרחקים ומסחר רב בו, ומחלב הפרה הטוב מאד יעשו מיני חמאה שונים הנמכרים לארצות נכר. סוסים אך מעט. צאן רב אך דל הבשר, אולם צמרם טוב ויקר מצמר ענגלאנד. חזירים לא כביר, בעלי כנף רבים וטובים, ודבורים למכביר.

הדגים רבים מאד בשלש ארצות הממלכה הזאת, אך בגלל המלאכות הרבות והמסחר הגדול המעשירים את בעליהם, תקל צידת הדגים בעיניהם, ואך מתי מספר יתעסקו בה , אולם צידת דגים מלוחים רבה היא, באשר העושר כרוך בעקבה, יותר ממאה אלף איש מחזיקים בה, וימלאו בכל שנה יותר מארבע מאות אלף חביות, וחמשים אלף חביות ישלחו למרחקי ארץ: ובזה לשאטלאנד משפט הבכורה, כי בה דגים מלוחים לאלפי רבבה, ולולא יוקר המלח אשר שם, כי עתה הגדילו הציד הזה שבעתים. מלבד הדגים אשר אתנו בארצותינו כהעכט, שלייען, קארפפען ודומיהם, נמצאים במימיה מינים אחרים רבים כקאבליאוי, פילשארד, שעל, הומער, מאקראל פארעל, ולאקס אשר ימלחו את בשרו ויובילוהו למרחקים. גם אויסטערן רבים היקרים במחירם מרב טובם.

מלאכות ופועל כפים. במרבית ומיטב המלאכות אין בכל ממלכות תבל ארץ תשוה לענגלאנד, למגדול ועד קטן עושי מלאכת מחשבת, יוצרי תחבולות חדשות, וחרוצים בכל מפעלות מעשה ידי אמן. העושה במלאכה ידיו רב לו גם במלאכות אחרות, ורוחו לא יתננו השקט ללכת בדרך מורהו, כי אם מסבית מתהפך בתחבולותיו לפעלו חדשים לבקרים. ובכל אשר יפנה אין שטן לו בדרך, ידיו לא אסורות מבני החברה (צונפט) ורגליו לא לנחושתים יוגשו מחוקי הממשלה, ונהפוך הוא כי עזר ותומך לו מכל עבר וגם הממשלה לו לישועה. הממכר הרב לכל דבר חדש יאמץ את חילם, כי רבבות דברים אשר שמותם זרו לנו וכמעט נלעג למו אלו יביאום אלינו באמרנו אלה מה הם, ומה בצע לנו בם, ימכרו שמה חיש קל, ובעודם בכף עושם יבלעום, וכל המוציא דבר חדש וכסף אין לו, תסעדהו הממשלה מאוצרה ועד מהרה יעשר, וחלילה לאחר עשות כמתכונתו משך ארבע עשרה שנה או יותר. גם שמו לכבוד בארץ ותהלתו סופרי הקורות יגידו. מספר בתי המלאכה הוא עתה יותר משנים וחצי מיליאן:

מלאכת גלומי צמר ראשונה ביקר גדולתה לכל ממלכות הארץ הזאת, תשע מאות אלף איש עושים בה, יותר משני מיליאן ככר צמח תחת ידם בשנה יעבורו, וממנו יעש. טיפל, קאשעמיר, אקאנעל ומינים אחרים בצבעים שונים. מלאכת כלי צמר גפן רבה מאד, זה כשבעים שנה המציא הגלב ארקווריגטה מכונת אריגה הממהרת פעולתה מאד, וכאשר ראו את טובה ורב תועלתה, הרבו עשות כתבניתה בכל עיר וכפר, ועתה לה יותר משבעים אלף מכונות כאלה, ויותר משני מיליאן וחצי בני איש יכלכלו את נפשם במלאכה הזאת, מלבד האורגים ביד על הָאָבְנָיִם:

שמונים אלף איש עושים כלי משי, כפתורים, פוזמקאות, בתי יד, צעיפים, ורעלות, המשי יבא מהודו מזרחית. יותר משני מאות אלף אורגי כלי פשתן וקנבוס רב מאד. כלי ברזל רבים ונפלאים, כסכינים, תער הגלבים, חרוצות הברזל, מסגרות, כלי הרופאים, חרבות, כלי תותח, שרשרות, גלגלי מורי שעות, עוגני אניות, נשרי ברזל ודומיהם כולם טובים להלל ואין ערוך למו. בתי כלי נשק כבירים מאד. כלי נחושת, בדיל ונחושת קלל, מורי שעות רבים וטובים מאד. כלי פארצעלאן כבירים, ולא מעט ימצאו בה כברת ארץ ארוכה חמש או שש פרסה, רבתי כפרים אשר כל תושביה יחדיו אך במלאכת הזאת ידיהם תעשינה, כלי זכוכית טובים, בורית רבה וטובה מאד, אשר יעלה ערך מכס המלוכה ממנה עשרה מיליאן כסף לשנה. צוקר, מאה אלף חביות לשנה. עורות טובים מאד ביפים וחזקם, ובתי העבוד רבים מאד. נייר למכתב ולדפוס, מבלוי סחבות הבאים לרוב מאשכנז ואיטליא, גם מן תבן וחציר יבש, שני המינים יחד טובים ונפלאים. כסאות המתפרקים ויושמו במקל, כלי מחסה מזרם אשר יקפלוהו וישאוהו בצלחת, ארגזי מסע אשר ביד יקחו, ודברים אחרים דומיהם נפלאים מאד אשר ישתאה כל רואיהם. כלי זהב, כלי כסף, מקלעות תבן, כלי עץ, טאבאק, אבק שרפה, כובעים, מכונות קיטור. בשול שכר רב ומהולל מאד מינים שונים, ועל כולם שכר אלע ושכר פארטר. בשול יין שרף וראזאליע רב, בתי דפוס כבירים ומועקות דפוס טובים ומהוללים, ובתי הברזל אשר בה הם הנפלאים מכל, כי בתים רבים בה מברזל מוצק, ומחיר בית כזה אשר ארבע עשר חדרים בו יעלה לסך שמונה מאות טאלר, גם נקל מאד להעתיקו ממקומו:

מסחרה הוא הגדול בכל הארץ ושולח מוטות כנפיו עד פאתי תבל וים רחוקים, ומראש עפרות חלד עד אחריתו אין גוי ואין לאום אשר לא יסחר אתה ויקנה מרכולתה ממנה, והממלכה שבט עוז להמסחר הרב הזה, כי דרור אין קץ לחוקיו ועזר ומשען לו בכל משפטיו ומשלוח ידיו באין שטן ומפריע. בראש תומכי המסחר אלה המה: הנהרות הרבים והתעלות אשר אניות יעברו בם, הנתיבות הטובים מאד לעוברי ארחות, שבילי הברזל למכונות קיטור ולעגלות סוס. גם החברות הרבות אשר בה לאגודה אחת אודות כל מקנה וקנין. הגדולה מכולן היא חברת הודו מזרחית, חבר סוחרים אשר לכדו למו נ“ו אלף וב' מאות פ”מ ארץ, ומאה וארבעים מיליאן איש תחת שבטם, ולהם לבד המשפט לשלוח מהארץ ההיא ומן חינא לענגלאנד כל הבא בידם, ולהביא מענגלאנד שמה כל הטוב בעיניהם לממכר, הממשלה תסך עליהם באברתה, וחמש מאות אלף איש חיל למגן למו:

החברה הזאת נוסדה בשנת ה“א תס”ח, ומראש היה לה תוקף רב וכל זר לא התערב בה, אולם עתה ביד כל איש בריטניא לשלוח סחורותיו באניות החברה שמה, אך עליו לתת לה מס קצוב. ריוח החברה הנקי אחר כל ההוצאות יעלה לשנים עשר מיליאן כסף לשנה. מלבד החברה הזאת עוד חברות רבות אחרות, הלא הן, חברת ים הדרומי אשר נוסדה בשנת תע“א לסחור לבדה על פני הים ההוא. חברת אפריקא, חברת הודזאנסבייא (הוא זרוע ים אוקיינוס לפאת צפון ומסוכן מאד למעבר אניות), חברת סיערא לעאנא, חברת רוסיא, וחברת המבורג. לכל אחת מאלה לבד המשפט לסחור עם הארץ אשר שמה בקרבה. חברת הודו מערבית אשר נוסדה בשנת תקפ”ד, ותעודתה להלוות כסף להנוטעים בהודו מערבית אשר עבדי עולם למו, ונוטעים אורז, קני צוקר ודברים אחרים. החברה תקח מהם ערוגות מטעיהם לערבון ותתן להם כסף בנשך למען יוכלו עשות גדולות ולהרבות במחיר צאצאי אדמתם. חברות שונות לחצוב מהרי אמעריקא כל מיני מתכות. חברות שטרות (באנק גזעלשאפטן) חמש בענגלאנד, שלש בשאטלאנד ואחת באירלאנד: לאלה לבד המשפט לעשות שטרות קטנות וגדולות ככל אות נפשם, למען יתהלכו בארץ ככסף מלא, והממשלה ערבה בעדם, ובגלל זה ילוו לה כסף בכל עת מצוא, ומלבד אלה עוד אלף חברות שטרות אשר לא גושפנקא דמלכא חתים עלייהו, וגם להם המשפט לעשות שטרות היוצאות במדינה, אך בגבול ומדה. עשרים וארבע חברות נתיב הברזל, שלש מאות חברות מלאכת מחשבת, חברות גשרים רבים, שמונים חברות מבטח אש ומים וכל אסון, וחמש מאות בתי פקדון (שפאר קאסען):

הגדולה מכל חברות השטרות היא החברה הנוסדה בשנת ה“א תנ”ו בלונדון. אשר בה תמיד מאה מיליאן כסף וזהב מזומנים, ובערך שני מאות מיליאן כסף שטרותיה יתהלכו בארץ, אלף סופרים, מזכירים ונגידי האוצר לה, ושכרם לשנה שני ורביע מיליאן כסף, מספר סוחריה יותר מן שני מיליאן, ומספר האניות היוצאות ממנה בשנה על פני תבל, שלשים אלף ומאתים אלף מלחים בה:

מטבעות: כסף עובר לסוחר אף מעט בה: ויערכוהו לארבע מאות מיליאן כסף, אך רוב רכוש גוייה בשטרות, דברי מסחר ובתי מלאכה. חשבון כספם הוא לפי פעני, שילינג וליטרא שטערלינג. ליטרא שטערלינג תכיל בקרבה עשרים שילינג (וערכה כעשרה כסף). ושנים עשר פעני השילינג. מטבעות זהב: גינעע, בה עשרים ואחד שילינג גינעע כפולה, שנים וארבעים שילינג. מחצית גינעע ושלישית גינעע. סופרעהן. עשרים שילינג בו. ומחצית סופרעהן עשרה שילינג. מטבעות כסף: (קראנע), חמשה שילינג, שילינג, מחצית שילינג, ועוד איזה מטבעות קטנות. מטבעות נחושת: מחצית פעני (צל כסף), ורביע פעני אשר פארטהינג שמו. מחוקי הממלכה עונש רב על כל המוציא מטבעות זהב מחוץ לגבוליה, שטרות אשר הממלכה ערבה בעדן, מן חמשה ליטרא שטערלינג עד אלף.

מדת האורךְ. יארד. מדת הלח והיבש: גאלאן, פינטע. פעק בוזהעל, וקווארטער. המשקל הוא לפי הליטרא.

תושביה ותכונתם, מספר יושביה שלשים מיליאן איש, והנקבות רבות מן הזכרים, כי לעומת כל מאה גברים יש מאה ושש נשים. מספר המתים הוא שנים למאה בכל שנה. ראשית גוייה הוא מאנשי בעלגיען, זאכסן, דענעמארק ומעט רומים, ועוד עתה הכרת פניהם תענה כי מלאומי אשכנז מקור מחצבתם, גם השפה המדוברת אותותם לא תנכר כי רובה אשכנזית ישנה נשחתה בתערובת מעט רומית. בני הארץ ידבקו בשפתם ואהבתם אליה רבה עד מאד, לכן אף למצער ידוברו בה לשונות אחרות זולתי שפת צרפת אשר הסכן הסכינו בה בגלל הגולים הרבים אשר הגלו מצרפת בסוף המאה הי“ח למספרם וימצאו מקלט בתוכה. באמצע המאה הי”ד לנוצרים היתה שפתם ללשון חצר המלך והעם, וכבודה הורם להיות ככל שאר לשונות הגוים, ובסוף המאה הששה עשרה נעשו לה חוקות הדקדוק ומשפטי לשון, אולם בכל זאת עודנה חסרה שלמות רב ועוד לא הגיעה לתור המעלה ככל לשונות העמים. העושר רב מאד בארץ הזאת ואין ערוך לו, ולו הנזר והעטרה ומשפט הבכורה על כל יחש, חכמה ומעלה. לכן כל אשר הון רב לו, גדול יקרא ולו הכבוד וההוד, אליו ברך יכרעו, ושמו לברכה בפי כל, אולם כרוב עושר הגדולים, כן ירביון העוני והמסכנות בדלת העם, ולכל מאה תושביה יותר מעשרה אביוני אדם הקובצים על יד ומשתחוים לאגורת כסף על פתחי נדיבים, מחיר כל דבר אוכל רב מאד, ואף אשר במסכנת יאכל לחם, ואך בפת חרבה ישבור רעבונו, תוצאותיו שלש מאה כסף לשנה. הבריטני הוא חזק ואמיץ ובעל בשר, הנשים יפות מראה וצנועות במדותיהן, גם בני שאטלאנד גבורי כח ואורך ימים להם, ואך עד הגיעם לשנת השתים עשרה התמותה רבה בהם, אולם כל אשר עברה עליו השנה ההיא ולא ראה מות, יבטח כי זקנת שיבה תהי גורלו, ויבא בכלח אלי קבר, והנשים גם הן טובות תואר מאד. בני אירלאנד העשירים בריאים וחזקים, אולם דלת העם רזים וחלשים, נשותיהן יפות וצנועות. האנגלי שוקל כל דבר בפלס דעת טרם יעשנו, קר רוח, וחרוץ במלאכתו, ואיננו רודף אחרי מעדנים ותענוגות בני אדם, כי כל ממתקי חכו אך מאכלי בשר צלי אש (יען בושל במרק לא יטעם לו), אך מרום עם הארץ במרגוע ותענוגים תדבק נפשם. רוב בני הארץ אנשי מסחר המה ותחת אשר ישאל כל איש על גבר לא נודע לו מתמול שלשום. הלב נבון לו ורוח דעת בקרבו, ישאל הבריטני לאמר, כמה מספר רכושו ועד איפה גדולת עשרו. אהבת ארץ מולדתו רבה מאד בלבו, וכל גאונו ורהב נפשו כי בן ענגלאנד הוא. ראשיה בצדק ישפוטו, ושוטריה אך ביושר ואמת יתהלכו, וכל שוחד, מחיר, תרמית ונכלים, השמים לאין ואפס רצון המלך והחוקים בארצות אחרות, פה אך זרים המה, כי אם צדק ומשפט מכון כל שומרי משמרת הארץ, מן היושבים ראשונה במלכות עד הפקידים התחתונים אשר בחוות וכפרים. בני שאטלאנד נבוני מדע, עושי חסד, מכניסי אורחים, אוהבי גר, שונאי בצע, אוחזים במדות אבותיהם ועם בני ענגלאנד לא יתערבו, אנשי אירלאנד רובם עניים ודלים. רודפי שכר, נכאי רוח, מאמיני הבלי שוא, עושי חסד, ואוהבי רפיון ידים, עשיריהם ילבשו גאות, בעלי חמה ורודפי תענוגים. בענגלאנד ורוב שאטלאנד ידברו שפת בריטניא (ענגלישע שפראכע), והיא כאשר אמרנו למעלה, מולדת שפת אשכנז ישנה בלולה ברומית וצרפת, ומאה אלף מלות לה, ויותר משני מאות מיליאן איש בתבל ידברו בה. במדינת וואלעס ידברו שפת קימרי או וועלש, ובאירלאנד וגלילות הצפון אשר לשאטלאנד שפת גאלי ואירית. גם תתהלכנה בה שפת צרפת, אשכנז, איטליא ולשונות אחרות בגלל הנכרים הרבה מארצות מרחק היושבים בקרבה ויסחרו בה.

לב הבריטני בוער כאש תמיד לעשות גדולות, וחשק נמרץ בקרבו להתגבר על רעהו, אם בדעת והשכל או בכשרון ידים. מלחמת תנופה בין איש לרעהו, מחזה מרוצת הסוסים, מלחמת התרנגולים, ומשחקים אחרים כאלה ראשית שעשועיו המה. ועל כל דבר נקל יתערב איש את אחיו, באמור האחד ימין יאמר השני שמאל, וכמה רבבות דרכמוני זהב ישתקעו שנה שנה בזה. ראשית חנוך הנער הוא ללמד ידיו לקרב ואצבעותיו להאבק את רעהו. וחוקים מיוחדים לזה, בנפול האחד ארצה לא יכהו השני עד קומו, אם יאמר האחד חדל ואל תכה עוד, חלילה לרעהו להוסיף הנף ידו עליו, וכדומה, התאבקות כאלה תקרינה למכביר בחוצות ערי ענגלאנד. אם יחרף איש כבוד רעהו, יחדו למלחמה יגשו. ואנשים יבחרו למו למען ישימו עיניהם לבל יפרו חוק, בגדיהם מעליהם יפשיטו, ויחד לעין כל ילחמו בכח, ובהכניע האחד את נפשו ויאמר לאחיו הכרעתני, יפרוש המנצח כפיו אליו וירא פניו בתרועה, וישובו להיות אוהבים נאמנים, אף אם לרוב פני שניהם מלאים פצע וחבורה, ונהרי נחלי דם מעליהן יזובון. מרוצת הסוסים היא שעשוע רב מאד למו. פעמים רבות בשנה יקהלו הסוסים הנבחרים על פני כר נרחב אשר גדר סביבו, ורבבות אנשים עוטרים עליו לראות בשחוק הזה. המשחק הלזה יארך בכל פעם שבעה ימים, וכל סוס אשר יעבור רוכבו בו את רעהו ישיג מאה גינעע מאוצר המלוכה. הזהב הזה אך כאין נחשב בעיני בעליו למול הכבוד הרב אשר ינחל, כי ספרי דברי הימים תהלתו יגידו, ושמו לתפארת בפי כל. טרם יגיע השבוע, יודיע כל המביא סוסיו שמה, את שם הסוס, מספר שניו ומקור מחצבתו בספרי הקורות. ולחוק השם כי יהי משקל כל הרוכבים שוה, לכן שקול ישקלו טרם יחלו לרכוב, ואם האחד קל מרעהו ישימו עופרת באמתחתו עד אשר יכבד כאחיו. הסוס אשר כבר השיג גמולו שתי פעמים לא יוכל עוד לבא בשדה המרוצה בשנה ההיא. וכמעט אין די באר לקלות המרוץ הזה, כי לא יגעו רגליהם בארץ, אך כעוף השמים יעופו ואך ישמעו הרואים נחרת אפם והמון רגליהם. והמה כבר באו אל המטרה. ובעוד הם רצים יתערבו הרואים למאות ואלפים כסף, האחד יאמר הסוס הזה ישא הוד, והשני יאמר לא כי לסוס האחר מוכן הגמול, ובזה משנה עונג למו, מחזה המרוץ אשר אהבה נפשם, והתערובות אשר גם אותו יאהבו למאד. מלחמת התרנגולים גם היא אהובה למו מאד, ורבים מאפרתי וחורי הארץ יגדלו בעצמם תרנגולים כאלה ויכילום מעדנים למען יהי כח בם לצאת לקרב ועל אויביהם יתגברו. גם לזאת יתאספו המונים לראות איך ילחמו שני אויבים כאלה יחד, ומחזה הדם אשר יזוב מבשרם עונג ושעשוע להם. גם שחור השלכת הכדור נחמד למו. ועל כל אלה יאהבו מאד להתערב יחד ולמרות איש את רעהו. אם יחלה אחד העם, יאמר האחד כי יחיה מחליו, וכרגע יאמר השני מות ימות ולא יוסיף לקום, ובגלל זה ינצו יחד, זה יאמר הנני לתת לך אלף כסף אם לא כדברי יהי, והשני בתומו יענה טוב הדבר, גם אני אלף כסף אתן אם דבריך יאמנו, זה יאמר נפול תפול סעבאסטאפל והיתה למעי מפלה, והשני יתן אומר איתן מושבה ולא תלכד לעולם. כאלה כאלה יקרו יום יום לאין קץ בממלכה הגדולה הזאת:

ככל אשר יגדל כבוד איש והונו, כן יאחר הוא וכל ביתו לקום בבקר. ארוחת הבוקר היא ספל טהעע ולחם סולת. קאווע אך לעתים רחוקות ישתו. לחם הצהרים יאכלו בשעה רביעית אחר חצות היום. מאכלם בשר ולחם חטה, ולפעמים גם דגים או ירקות, מאכלי חלב, מבלעדי מרק חומט לא יאכלו המרק בראשית האוכל, הגבינה או לחם משוח בחמאה הוא המאסף לכל המאכלים. אחרי אכלם לשובע ישבו הגברים לבד על כוס יין פורטוגעזי כשעה או שתים. מטפחת אין להם בעת האוכל, אך אחרי כלותם לאכול יביאו להם מזרק מים וירחצו ידיהם בו. בערב ילכו לשוח. ממרום עם הארץ עד דלת העם אך מעסקי הממשלה ידברו, אחר כל דבר שלטון ומלך ידרושו וברוח בינתם יבחנוהו, ובשבתם בבית המשתה ובחומם ישתו שכר פארטר האהוב למו מאד, לא מעט הם המריבות אשר תצמחנה בגלל הדעות השונות אשר מאיש לרעהו בדברים כאלה, ואחריתם מכת אגרוף ומלחמת איש באחיו. במות להם מת יכסו שחורים את כל הבית, וגם כורת דבורים בבגדי אבל יכסו, ויכו במפתח על כל כורת להודיע אל הדבורים את האסון אשר קרה למו:

אמונה השלטת בכל הממלכה הזאת היא הנוצרית החדשה על פי לוטר, ותסתעף לשני שריגים, בענגלאנד ואירלאנד אמונת הכמרים (בישעפליכע) ובשאטלאנד אמונת הזקנים (פרעסביטעראנישע), שתיהן יחד דתיהן שונות מדתי הקאטוליקן, ולמשמעת הכהן הגדול אשר ברומי לא יסורו. המלך הוא הכהן הראש, הוא ימלא ידי הכמרים, יפקידם על משמרתם, קורא אליהם יעמדו יחד ליום הועד, ולו יתנו מעשר מכל תבואותיכם. גם לכל כתות הנוצרים דרור לעבוד עבודתם ולבנות להם במות והיכלות כאות נפשם באין מפריע, אך הקדושין אשר יסדר כומר האמונה הבלתי שלטת, אין כח ועוז להן. אחינו בני ישראל שלוים ושקטים בתוכה, עובדים את ה' ביד רמה, וחלק ונחלה למו בכל משפטי וזכיות הארץ, וכל משרה וכהונה ככל גויי הממלכה, וע“פ החוק החדש אשר ניתן עתה בשנה הזאת תרע”ז אף בין שרי הפארלאמענט יבואו. מספרם חמשה ושלשים אלף איש, ונפלגים לשתי קהלות, קהל אשכנזים וקהל ספרדים:

חברות רבות בתוכה אשר תעודתן להרחיב האמונה הנוצרית בתבל ולצודד נפשות בני ישראל ברשתם, ועל כולנה חברת הספרים אשר אנשיה יעברו בארץ ויחלקו בכל שנה יותר משש מאות אלף ספרי תנ"ך וספרי בריתם חנם או במחיר מעט, גם ידפיסו רבבות ספרים לאין חקר על אודות חזוק דתם ויפיצום בראש כל חוצות בלי מחיר. למוד החכמות בבתי המדרש הוא בלי סדרים ואיננו במצב טוב כאשר בארצות אחרות.. בתי מדרש כוללים (אוניווערזיטעטן) שלשה בענגלאנד, ארבעה בשאטלאנד ואחד באירלאנד. מלבד אלה יש יותר מאלף ושש מאות בתי מדרש לכל חכמה, ובתי ספר רבים לחכמת הצבא ומעבר אניות. ויען יחלו רוב אנשיה לעשות במלאכה בעודם בדמי ימיהם, לכן אין מספר לאלה אשר לא יוכלו אף לא לכתוב שמם עלי לוח, ומכל עשרה אנשים אשר בקרבה אך אחד יודע דעת ומבין בספרים, ותשעה הנותרים לא ידעו קרוא ספר ואין בינה למו. אולם הדרור אשר להם לדבר ולכתוב ככל העולה על רוחם, תהלוכותם עם בני בינה ודעת, מסעיהם עד אפסי ארץ, בתי מקרא ספרים הרבים, בתי השאלת ספרים בשכר, וקורות העתים הרבים מאד, ישלימו את המחסור אשר לבתי הספר, ויתנו דעת גם לאלה אשר לא למדו חכמה מנעוריהם. שלש מאות וששים קונטרסי חדשים לבקרים בה, המבשר טעמס היוצא יום יום, ישלם לאוצר הממלכה ששים אלף ליטרא שטערלינג מס החותם (שטעמפל) לשנה, ושלשים אלף ליטרא בעד המודעות אשר בו, ומכס הנייר ארבע אלף ליטרא, יותר מאלף בתי עקד ספרים בקרבה.

אף אם למקטנם ועד גדולם אוהבי בצע המה, ונפשם בכסף קשורה, כולם במישור יתהלכו, וכל עושק ורמיה אך תועבה למו, ולכן מספר פועלי און היושבים בבית הסוהר אך מעט הוא, בענגלאנד אחד לאלף, באירלאנד אחד לשני אלפים, ובשאטלאנד אך אחד לשלשה ועשרים אלף. רוב פשעי החוטאים האלה תרמית, גנבה וחמס המה, אולם רצח, שפך דם וקטל אך למצער ולעתים רחוקות. ובכל זאת רבים בחטאם ימותו בכל שנה, כי משפט מות שם לרוב פשעי בני אדם, ואף הגונב חמשה שילינג מות ימות, ואין כופר לו:

כל תושבי הממלכה יחד חפשים, משפטיה וזכיותיה שוים לגדול וקטן, ומותר האצילים מעם הארץ אין, כי כל הקהל חוקה אחת להם ואיש מרעהו לא יבדלו. הגוי כולו יפרד לשני ראשים, הראש האחד הוא האצילים ובעלי היחש, והראש השני הוא עם הארץ. האצילים הם הערצאג, מארקיה, גראף, וויסקונט, ובאראן, ושם לארד לכולם יחד. היחש הוא מורשה נחלת אבות לבניהם אחריהם, גם ירים המלך כחפצו אנשים אשר יבחר בם והיו לסגנים. גם ראשי הכמרים ובעלי פקידות פקודות הגדולים בתור היחש המה, אולם כבודם זה אך להם לבדם בחייהם, וזרעם אחריהם לא ינחלוהו, התואר פעער יוריש האב לבנו הבכור, והבנים האחרים גם הם אפרתים אך שפלים ממנו, אולם דור שלישי חלק ונחלה אין לו ביחש וכאחד העם יחשב, במות האפרתי ובן אין לו תירש בתו את כבודו, כל אזרח אשר הון ועושר לו שענטלמאן יקראוהו: לאמר איש נכבד. ולקצה מהם תואר באראנעט, קניגהט, ועסקיהר. והאכרים, העושים במלאכה, או שכירי יום, לדלת העם יחשבו:

סדר הממשׁלה: ממלכת בריטניא היא ממשלה מוגבלה, כי גבול לעוז המלך ותוקף גדולתו. המלוכה היא מורשה לבן המלך הבכור. ומלה בפי העם, המלך לא ימות לעולם, כי ברגע יישן המלך שנת המותה בנו הגדול ימלוך תחתיו מבלי צורך לצקת שמן המשחה על ראשו ולתת עליו הוד הנזר והעטרה. במות המלך ובן אין לו תמלוך בתו תחתיו, אולם אם בן ובת לו, והבת היא הבכירה, והבן צעיר ממנה לימים, ימלוך הבן ולא הבת, כי לגבר משפט הבכורה. הבכור יורש העצר יכונה מרגע הולדו, הערצאג קארנוואל, גראף שעסטר, הערצאג ראטהזיי, באראן רענפרעוו, וגראף קאריק, ובעד כל אחד התוארים האלה הכנסות רבות לו שנה שנה. ואביו יקרא לו בשם פרינץ וואלעס. לבני המלך האחרים ובני משפחתו אין כל תואר זולתי רום מלכות (קעניגליכע האהייט). אך הבנים כאשר יגדלו ויהיו לאנשים, והוא בהיותם בני שמונה עשר שנה, כי אז לגדולים יחשבו, יתן להם המלך תואר מה כאות נפשו, ואז יבאו בקהל הפארלאמענט, אולם לא יוכלו לקחת להם נשים עד הגיעם לשנת החמשה ועשרים בלי רשיון המלך, ולבנותיו ינתן מאוצר המלוכה ערך כסף בתת המלך אותן לאיש. המלך בשם הוד מלכות (קעניגליכע מאיעסטעט) יכונה, קדוש הוא לכל העם, וחלילה להם לשלוח יד בו, על כל מעשיו לא יבא במשפט, ודבר בפיהם: המלך לא יחטא לעולם. אולם את יועציו יביא העם במשפט על כל דבר הקשה, והם עתידים ליתן דין וחשבון לפניהם. להמלך לבד המשפט לעשות מלחמה, לכרות ברית שלום, להרים בתור היחש, לקיים כל דבר חוק ומשפט, ולמשוך חסד לאשר יצא רשע בהשפטו, ולו המשרה על אוצר הממלכה. לתוצאות החצר ושריו ועבדיו אשר בו, ינתן למלך א' מיליאן ונ“ז אלף ליטרא שטערלינג (עשרה וחצי מיליאן גולדן כסף) דבר שנה בשנה, ומלבד זה ינתן ליורש העצר ולבני המלך וכל זרע המלוכה הון עצום מאוצר הממלכה. המלך הוא כהן הראש לדת הארץ. במות המלך ובנו עודנו קטן תשתרר אלמנתו עד אשר יגדל בנה והיה לבן שמונה עשר שנה. ואם גם אשה אין לו, יקים המלך לפני מותו משל במקום המלך הצעיר עדי יגדל. ואם חדל המלך מהקים שלטון, יפקוד הפארלאמענט אותו. וכאשר ימלאו ימי המלך החדש לשב' על כסאו, בידו לבטל החוקים אשר נעשו בימי ממשלת האפטרופוס או לקיים אותם, ביום שבתו על כסא מלכותו, קול מבשר משמיע בחוצות לונדון, עדינבורג ודובלין בתרועה ורעם גדול לאמר, הנה מלכך בא. וראש הכמרים אשר בקאנטערבורי ימשחהו בהיכל וועסטמינסטע אשר בלונדון ויתן העטרה בראשו, והמלך ישבע בה' למשול בצדק ותום לבב ולשמור את כל חוקות הארץ כדת כמשפט. המלכה גם היא הוד מלכות לה כמותו, וכל משפטי ותוארי המלך גם לה המה בחייו, ואחרי מותו. בימי אלמנותה יתן לה הפארלאמענט ארוחת שלחנה לשנה, משכן כבוד המלך הוא בארמון סנט יאמעס אשר בלונדון הבירה, אך גם בווינדזאר בוקינגהאם הוזע, קענייגטאן, קעוו, ובירגטהאן היכלי חמד לשבתו, ובם ישב בעתותי הקיץ. יורש העצר לא יוכל לצאת מחוץ לארצו בלעדי בראש חילו למלחמה על אויביו. אולם המלך יוכל ללכת ככל חפצו לארצות נכר, אך שני מיניסטר יסעו אתו יחד, המלך יבחר לו שריו ויועציו העומדים לעזר לו לתפוש משוט בים האדיר הלזה כאות נפשו. ומאתם יצא כל דבר ריב ושלום. מקרא הפארלאמענט להקהל יחד, או דבר שלטון אליהם לאמר איש לאהליו. מפקד כל שרי הממשלה, זכיות אזרחי הארץ, כפרת משפטי מות וכדומה, כולם בשם המלך. מבלעדי אלה המלך גם מחסה ומגן לאיי יאניען. שם המלכה עתה וויקטאריא הראשונה, נולדה בשנת תקע”ט, שנת ראשית מלכותה תקצ"ז, ושם בעלה אלבררט פרינץ זאכסן קאבורג, ושם בנה הבכור יורש העצר אלבערט עדוערד פרינץ וואלעס (נולד בשנת תר"א):

לשׁלש הארצות האלה יחד שני חותמי תכנית, האחד ציץ המצח וארבע קרנות לו, בקרן הראשונה והרביעית שלשה כפירי (לעאפרדע) זהב, בקרן השנית ארי אדמדם ומסגרת מעשה שושנים סביב לו כולו זהב טהור, ובקרן השלישית כנור דוד מסולא בפז ומיתרי זהב לו. והשני כפתור החזה, מלמעלה כתר מלכות, לימינו שני אריות שנהב, משמאלו ליש מראה תכלת, וסוס לבן דוהר. מלמטה שני שריגים וחבצלת, קוץ, וירק עשב משזר בם, ותחתם חרותים הדברים, ה' מעוזי. חותם תכנית יורש העצר גם הוא כמוהו, אך פי שריון עובר בין שתי הקרנות העליונים, ותחתיו חרות, עבד אנכי, למזכרת דברי בן המלך עדוארד השלישי אשר נשבה יאהאן החסוד מלך צרפת בידו ויעש לו משתה, וכאשר בקש ממנו המלך לשבת אתו על השולחן, ענה אותו בענות צדק לאמר, עבד אנכי: צבע דגל הארץ הוא, אדום, תכלת ולבן. שרי המלוכה הם: א) שופט שליט, כהונתו רק לימים לא רבים, ולרוב יתמנה בעת ינתן הנזר בראש המלך או בעת ישפטו משפט מות את אחד הסגנים הגדולים. ב) המזכיר (גראס קאנצלר). ג) הסוכן אשר על האוצר (גראס שאלמייסטר). ד) נגיד בית העצה, הנותן לפני היועצים כל דבר אשר אודותיו יתיעצו, ואחרי צאת דבר חוק ומשפט מאתם יביאוהו לפני המלך. ה) שר טבעת המלך, החותם בטבעת המלך כל דבר דת וחוק. ו) שר חדר המלכות (גראס קעמערער) המלביש את המלך מחלצות, הכהונה הזאת מורשה למשפחת ווילאנבי. ז) קאנסטאבל, המשמרת הזאת איננה רק בעת תנתן העטרה בראש המלך. ח) (גראס מארשאל) נחלת עולם לבית הערצאג נארפאלק. ט) נשיא שרי חיל הים (גראס אדמיראל):

חצר המלך: רב שרי החצר, נשיא שרי הארוה, נגידי שרי החדר, רב שרי המלתחה, פקיד שרי הציד, שרי אוצר החצר, ועוד אחרים דומיהם. שומרי ראש המלך תשע אלף ושמונים איש, והמה שבעה גדודים איש רגלי, ארבעה גדודים פרשים, אצילי הארץ ובני שווייץ. ושרי ארבע חברות האפרכים (ריטר ארדן). א) חברת אזור חלצים (האזן באנד ארוץ)¹, מלבד בני משפחת המלך ומושלי ארצות אחרות לא יבואו בקהל לה כי אם חמשה ועשרים איש, כולם יחד אנשי שם, ראשונים לחורי הארץ ופרתמיה. לכל איש עדתה פתיל תכלת ממולא ספיר שוהם ופנינים צמיד על השוק השמאלי, וביום התקדש חג ומועד ילבש מעיל ואפוד, מגבעת משי, ושרשרת זהב על צוארו: המלך בראש החברה. מבלעדי אנשי בריתה נספחו אליה עוד ששה ועשרים איש, רובם אנשי צבא באים בימים, אשר לחם חוקם ינתן להם מכסף החברה, ולהם להתפלל ערב ובקר בעד שלום העדה הזאת. ב) חברת באטה, בקהלה יבואו בני בית המלך, שרי הצבא, ובעלי הפקודות הגדולים, ואין גבול למספר אנשיה, ולרוב הם יותר מאלף. חותמה, מטבע זהב בה חרות שרביט המלך ועטרה בראשו, ושני כתרים מצדו, וסביבם שנ שושנים אדומים ושני עלים ירוקים, אותה ישא כל איש מבני החברה קשורה בפתיל אדום על בגדו לפאת ימין, ומשמאלו ככב כסף לתפארת. גם לה המלך בראש. ג) חברת אנדרעאס, חותמה מטבע זהב אשר בה תמונת אנדרעאס הקדוש לבני שאטלאנד. ואנשיה ישאוה על לבם בפתיל ירוק, והמלך בראשה. הבאים בקהלה אך מתי מספר המה. ד) חברת פאטריק, ולא יבואו בקהל לה כי אם אפרתי אירלאנד ואפס בלעדם, חותמה מטבע זכוכית יקרה כתבנית ביצה, בם צלם פאטריק קדושם אדום, ועלי ירק סביבו ועליהם שלשה עטרות זהב, גם אותה ישאו אנשיה בפתיל ירוק על לבם והמלך בראשה. ובלעדו ככב בשמונה קרנים למו. מלבד אלה יסדה ממלכות בריטניא בשנת תקע"ח חברת מאלטא ואין פה מקומו (עיין מאלטא):

ידי המלך אסורות בחוקי הממלכה אשר מני אז וברצון שרי הפארלאמענט, אשר מהם יצא כל דבר חוק ומשפט, וערך כל מס ותרומה:

אלה החוקים והמשפטים אשר לא יסור המלך מהם ימין או שמאל. ספר הדרור הגדול הנקרא בשם מאגנא קארטא, אותו נתן המלך יאהאן בלי ארץ בשנת אלף רט“ו למספרם כי אכף עליו עמו, בו יבטיח המלך לבל ישם מס על הארץ בלי חפץ העם, לבל ירבה מכס על כל סחורת יד, ולשמור משפטי וזכיות כל עיר ועיר. שמירת הנפש, הנקרא בשם האבעאס קארפוס, על פי החוק הזה לא ינתן איש במשמר מבלי יודיעו לו את חטאו, וביום הראשון דרוש ידרש מאת השופט, ואם יתן ערב בעדו יצא לחפשי, מלבד המורד במלכות. בעת מצור כל הנמצא בחוץ או בבית המשתה אחר בא השמש בערב, וכל אשר ימצאו בידו נשק או או אבק שרפה, כתושב כגר, בגולה ילך לבאטאניביי באמעריקא ושם ישב שבע שנים, העונש הזה יושם עליו ברגע המצאו מבלי הביא אותו במשפט ומבלי תת לו להצדיק את נפשו ולנקות מעון. באור חוקות העם משנת תמ”ט. דתי הפארלאמענט על אודות אחוזת העטרה ומשפטי הנוי כולו. חוקות שאטלאנד, וחוקות אירלאנד, אשר על פיהם יתחברו שתי הארצות האלה לענגלאנד עד עולם, חוק זכיות הקאטוליקן משנת תקפ"ט, ועוד אחרים כאלה:

הפארלאמענט, והוא בית מועד זקני הארץ ויועציה, שלש מחלקות לו, הלא הם, המלך, בית העליון, ובית התחתון, לא יצא כל חוק בלי הסכמת שלשתם יחד. ועד הפארלאמענט יצא מפי המלך, ובידו להשביתו על זמן מיוחד או בלתי מיוחד. גם הזקנים לבדם יוכלו להשבית את הועד על ימים לא כבירים, ולמצער על המלך להשביתו פעם אחת בשבע שנים, אולם לא יוכלו להאריך ימי בטולו יותר משלש שנה, במות המלך ישבת הועד מאליו, אך ביד השרים לשבת בו עוד ששה ירחים לכלות אשר החלו. כל אחד מזקני הפארלאמענט כקטן כגדול יוכל לחוות דעו על אודות חוק חדש, ואין יתרון בזה לבית העליון על הבית התחתון, אך על דבר הכסף אשר יתנו למלך לצורך המלאכה, רק לבית התחתון המשפט. כל חוק חדש יקרא שני פעמים בשני ימים באזני השרים, אחרי כן בקורת תהיה עליו מאיזה שרים נבחרים משני הבתים יחד ויקראוהו פעם שלישית, ואז יעמדו למנין ואם יסכימו עליו רוב הדעות בשני הבתים, יקיים אותו המלך או יועציו, ויהי לחוק ולא יעבור: ואם ימאן המלך לקיימו, בטל ומבוטל.

האפרתים יוכלו לשלוח חוות דעתם ביד אחר בא כחם, אולם ליתר זקני הפארלאמענט אין המשפט להגיד אשר עם לבבם כי אם בשבתם בעת העצה ולא ע"י אחר. בני שני הבתים יחד נכבדים מאד, וחלילה להביא במשמר אחד מאלה, טרם יאמר הבית כי כשר הדבר לפניו. בבית העליון הנקרא גם בית השרים. ישבו ראשי הכמרים, אפרתי הארץ אשר הם הערצאגע, מארקיהם, גראפן, וויסקונטס ובאראנע, כולם יחד מבן אחת ועשרים שנה ומעלה, בני משפחת המלך אחרי מלאו להם שמונה עשר שנה, וששה עשרה איש שאטלאנד ושמונה ועשרים איש אירלאנד אשר יבחרו אצילי שני הארצות האלה וירימום בתרפעער. לאלה יחד המשפט להועץ ולדבר כטוב בעיניהם. מלבד אלה עוד איזה שרי המלך ובתוכם המזכיר הדובר בשם כולם, אולם גם הוא גם שאר שרי המלך גם שנים עשר ראשי השופטים היושבים בבית העליון, כנכרים נחשבו ועצתם ודעתם במספר הדעות לא יבואו. כי יחטא אחד בני בשני הבתים, הבית העליון יביאנו בפלילים ויחרוץ המשפט עליו, גם כי יהיה באחד בני הבית התחתון חטא מרי למלך, לפני הבית העליון יבא דברו, ובו יתיעצו אם להסגירו בידי השופטים ואם לא. בבית התחתון הנקרא גם בית ההדיוטים, ישבו אזרחי הארץ והשרים הקטנים הנבחרים מכל עיר כפר ומקום. חוק הבחירה הוכן בחכמה רבה, עד אשר אין לאל יד כל תרמית ותחבולה למלא הבית אנשים מחזיקים במעוז המלך ושריו להכניע את העם ולעשותו כחמור רובץ תחת משאו: מספר אנשי הבית העליון כחמש מאות איש, ואנשי הבית התחתון כשבע מאות. כל חוק דת ומשפט תחת שבטם יעבורו, אם חוקי הגוי כולו. אם משפטי אחת הערים, ואם דבר אחד מהם, אין נעלם מהם, ויחד למשפטם יקרבו. מדינות שאטלאנד ואירלאנד יתנו לבחיריהם שכר שנה בשנה כל ימי שבתם בבית הפארלאמענט, אולם ארץ ענגלאנד לא תתן למלאכיה מאומה. אך זכיות רבות למו ומסע הדואר ינתן להם בכל הממלכה חנם אין כסף.

מושב הפארלאמענט הוא בארמון החדש בוועסטמינסטר הנאוה לתפארת. חנוכתו היתה בשנת תרי"ב.

בראש אולם בית העליון נצב כסא המלך, שני טורים ממנו לאורך הבית ערשי מנוחה כתבנית שקי צמר אדומים, בטור הימין ישבו ראשי הכמרים והאפרתים הרמים, ובטור השמאל ישבו הכמרים (בישעפע), ולנכח הכסא בקצה השולחן ישבו הבאראנע, בראש בית התחתון כסא כבוד אשר בו ישב הדובר, הוא זקן הבית (פרעזידענט), אך הבריטנים בתוארי כבוד תגעל נפשם, לכן אך דובר יכנוהו, מעיל קדומים לבושו ופאה נכרית על ראשו אשר תכבד מאד עליו בימי הקיץ, אך שכרו הרב (ארבעים אלף כסף לשנה) יקל עולו מעליו, ושולחן לימינו אשר עליו יניח הכתבים. לאורך ימין השולחן ישבו הנוטים אחרי המלך, ומשמאלו ישבו דורשי שלום העם. לנגד הדובר תא השומעים (כי ביד ביד כל איש לבא הביתה לשמוע את הנדבר בו) וסופרים מהירים הכותבים כל המסובר למען יוחק במבשרי החדשות יום יום. הזקנים האלה יקהלו בשעה ד' אחר הצהרים ולרוב תארך עד שבתם עד שעה ב' או ג' אחר חצות הלילה, וכולם יחד כובעיהם בראשיהם. טרם יחלו להועץ יאמר כהן הבית תפלה קצרה, אחר ימנה הדובר מספר הנקבצים ואם ארבעים המה תחל הישיבה, ואם אין ארבעים ישובו לבתיהם. ביום השבת לא יקהלו והבית סגור, גם לרוב ביום הרביעי הבית לא יִפָתֵחַ.

תוצאות החוקים לפעולת אדם בידי המלך המה. יועצי המלך ושריו המנהלים אתו יחד כל מעשי המלוכה למשמעת הפארלאמענט יסורו וחתיתו ומוראו עליהם. מספר היועצים האלה לערך מאתים איש הוא ובתוכם בני בית המלך, שני ראשי כמרי ענגלאנד ושרים אחרים רמים. רבים מאלה משרי הפארלאמענט הם ובו ישבו. מלבד היועצים האלה חמשה פרתמים לו אשר שם מיניסטר למו, הראשון הוא נגיד האוצר ובידו כל הכנסות הארץ. ותחתיו הסוכן ושר האוצר הנותן חשבון לבית התחתון מצרכי הממלכה וכל הכנסותיה, כמכס, מס, שטעמפל ודואר. ולרוב שתי הכהונות האלה באיש אחד יתלכדו ולא יתפרדו. השני הוא נגיד כל מעשי הארץ פנימה. השלישי נגיד מעשי הארץ מחוץ לגבוליה. הרביעי שר מלחמה ונגיד כל עניני הודו מזרחית. והחמישי סגן המסחר. זולת אלה עוד שרים מיוחדים לכל ענין, כשרי חיל הים, שרי המטבעות ודומיהם. בכל גליל שליט מושל הנקרא בשם לארד לייטענאנט, ותחתיו שעריף גדול המוציא כל חוק ודת לפעולת אדם. את השרים האל היפקד המלך, אך בקארנוואל וגלילות וואלעס פרינץ וואלעס ימלא את ידם, ובדוראהם ושעסטר יבחרו הכמרים את השעריפס. את הגדול בעושר ונכסים מכל שרי הגליל יבחר המלך ללארדלייטענט, הוא ראש כל צבאות הגליל, יעשה שרי החיל כחפצו, ובידו לקחת אנשים לצבא כאות נפשו. השעריף יושב בראש עת יבחרו מלאכי כל עיר בעבור הבית התחתון, יודיע כל דתי המלך לעם, יאסוף מס, יעניש החוטאים, יעשה שופטים, יציל עשוק מיד עושקו, ועוד דברים אחרים כאלה בידו. ופקידים רבים לכל מקום. ראשי פקידי הערים יקראו בשם לארד מאיאר, אלדערמאן ובייליפס:

באירלאנד משנה למלך ולו יועצים סביביו. לכל פלך ולכל ערי הממלכה שר שלום (פרידענה רגכטר).

המשמרת הזאת יתן המלך לבעלי נכסים רבים. ואף אם שרים רבים להם העובדים אתם יחד, שכר אין להם בעמלם, אך לשר שלום מן וועסטמינסטר ינתן שכר מה לשנה יען עבודתו רבה מאד. עיני השר הזה על כל עניני הכנסות הממלכה, מוסר פועלי און, , הכנסות העיר או הפלך, משפטי וזכיות האזרחים וכל מעשיהם. כבוד השר הזה רב מאד, ואין בכל ארצות תבל כהונה אשר יסורו למשמעתה ביראה וכבוד כמוה. בתי משפט רבים לכל עיר ומקום, ועליהם בתי דינים גדולים אשר יצעק האיש חמס באזניהם בהגיע לו עול מאת השופטים, ומלבד אלה יעבורו שתי פעמים בשנה שרי משפט בכל הארץ, וכל החפץ יקריב משפטו אליהם. הכנסות הממלכה לשנה חמש מאות ושלשים מיליאן כסף, ותוצאותיה חמש מאות מיליאן כסף. מספר חובות הממשלה היא שמונה אלף מיליאן כסף, סך נורא ועצום מאין כמוהו. מספר צבאה מאה וחמשים אלף איש ובראשם תשעה שרי פעלדמארשאל, שמונה וחמשים גענעראלע, שבעה וששים גענעראל לייטענאנד, ושבעים וארבעה גענעראל מאיאר. צי אדיר אשר לה בים,, שש מאות ושבע אניות מלחמה, בם שמונה עשר אלף כלי רעם, פקיד נגיד בראשם בשם אבער אדמיראל, ותחתיו שלשים נציבים בשם אדמיראלע, חמשה וארבעים וויצע אדמיראלע, חמשה ושבעים קאנטרע אדמיראלע, שלש אלף ושבע מאות פקידים, חמשה וארבעים אלף מלחים, וארבעה עשר אלף איש חיל.

קורותיה. הארץ הזאת מימי קדם קדמתה, ועוד בימי צור המעטירה רוכלת העמים לדורות עולמים, כבר היתה בריטניא לארץ נושבת, וסוחרי צור וצידון וקארתאגא הרבו לבא אליה לקנות את הבדיל הטוב אשר בקרבה. ובקורות שנות קדם ללאומי פעניציען, זה כשלש אלף שנה נמצא מזכרת גוי בריטניא לעם שוקט ובוטח, יושב באיים והים חומתו. ראשית יושביה יונים היו. בימי יוליוס צעזאר החלו הרומים לשלוח יד בה, ובראשית המאה הראשונה לנוצרים היתה כל בריטניא הדרומית לרומים לנחלה. מן העת ההיא והלאה חדלו פרעות בה, וחוקי יושר ותהלוכות דעת שמו קן למו בה. כאשר נפלה מלכות רומי וצבאותיה עזבוה בראשית המאה החמישית לנוצרים, רבו המבוכות בקרבה ותהי חרב איש ברעהו. ויבואו עריצי זאכסן למחסה לה וילכדוה. ותהי הארץ לשבע ממלכות הלא הם, קענט, זוזעקס, וועסטזעקס, עסעקס, נארטהומבערלאנד, אסטאנגעלן, ומערציא, וישמידו כל זכר רומי לה, ויסדו דרכי והליכות אשכנז תחתיהם. באחרית המאה הששית באו מלאכי רומי ויטו את לב הבריטנים אחרי האמונה הנוצרית ויהיו כולם לאגודה אחת, ועגבערט מלך וועסטזעקס משל עליהם ויהי למלך ענגלאנד הראשון. בנו אלפרעד הגדול אשר מלך אחריו, היה מחסר לארצו מכל צריה, עשה צי אדיר לה ויאיר נר הדעת בקרבה. אולם במותו נפל עם דענעמארק עליה ותהי למס עובד. ימי הרעה האלה לא ארכו, ועד מהרה שבה המלוכה לבית עגבערט, ונכדו עדוארד ישב לכסא ענגלאנד. אחרי מותו שבו בהלות ומריבות להרים ראש, ווילהעלם הכובש מלך עליה בחזקה, ולאומיה היו בידו ככדור לכל אשר אותה נפשו, גם בניו אחריו הכניעו את העם וירדו בו בפרך וכל חוק ומשפט רמס ברגלים, אך האחרון מיוצאי חלציו, הוא המלך היינריך הראשון הקל לארץ ויושביה, וממנו יצא ספר הדרור הראשון, הנותן חוק וגבול לממשלת המלך. בשבת היינריך השני בן ריכארד לב אריה לכסא, החלה ממשלת בית אניוא, בימיו שקטה הארץ מכל אויב מסביב, ויקיים את ספר הדרור מאבי אביו, וישבר מטה עוז הכמרים והאצילים, ויעש חוקים טובים לעמו, במותו מלך אחריו אחיו יאהאן המכונה בלי ארץ, בימיו אבדו כל ארצות היבשה אשר לענגלאנד, ושמו היה לדראון עולם בגלל התועבות הרבות אשר עשה, ויעולל בעפר קרנו בלכתו שחוח להדום רגלי הכהן הגדול ברומי ויתודה על עונו, וכמעט נדח מן הכסא לולא מלט אותו כומר עיר לינקאלס בחכמתו, וכאשר קם העם עליו בשנת ד“א התקע”ה ועברתם מאד קשתה השבית שאון זעפם בתתו למו הברית הנודע בשם מאגנא קארטא, הנותן לכל בני בריטניא דרור וחופש, ומשפטי האצילים והגוי כולו בו כמעשה עבות יתלכדו ולא יתפרדו, והמולך אחריו היינריך השלישי ראה את תוקף גבורת הספר הזה ופעלו כי רב הוא, כי בהחלו להכביד אכפו על עמו, קם גראף לעסטער נאדר בכח הספר הזה, ויעביר כל בארץ לכל עיר ופלך למען יקהלו בחירי העם להועץ יחד ולהקל עולם מעליהם, ומאז והלאה נלחץ המלך לאסוף עדה כזאת שלשים פעמים שנה שנה, למען תאסור ידיו בזקים, ותשים עינה על כל דרכיו. בימי עדוארד הראשון החלה שלות הארץ להרים ראש, ובתי משפט הוכנו לתפארת. עדוארד השני בנו לכד מדינת וואלעע ותהי לענגלאנד לנחלה. עדוארד השלישי נכדו הכניע ארץ שאטלאנד תחתיו, עם הארץ נשא ראש, והמסחר הורם מאד. אכן במותו שבו פרעות בארץ ודמים רבים נשפכו בה, בשנת ה“א רמ”ה ישב היינריך השביעי, הראשון לבית טודאר, על כסא בריטניא, בימיו שקטה הארץ. אחריו מלך בנו היינריך השמיני. הוא היינריך אשר פרק עול הפאבסט מעל צוארו, וכל נכסי הכמרים אשר בארצו לקח ויהיו לאוצר הממלכה, וישם לחוק כי המלך הוא ראש האמונה עד היום הזה. עדוארד הרביעי אשר מלך אחריו הלך בעקבותיו, ואשר הניחו הם השלימה עליזאבעט אשר מלכה מן שנת שי“ח עד שס”ג, היא אמרה, ענגלאנד בעלי והבריטנים בני. בימיה נושעה הארץ מאד, המלאכות גדלו ויצליחו, ותהי סחר גוים. במותה באה המלוכה לבית שטוארט, ויאקאב הראשון מלך שאטלאנד ישב לכסא ענגלאנד, ואף אם חבר שתי הממלכות האלה יחד תחת שבטו לא הצליח בידו גם לא ביד קארל הראשון אשר מלך אחריו, להקים ברית האהבה ביניהן. ואחרי אשר הואיל קארל לרדות בעמו בפרך מרדו בו בני ענגלאנד וישפטוהו משפט מות, וימת בחטא לעין כל. ותהי הארץ לממשלת העם (רעפובליק) והשר קראמוועל בראשה, ויהי להם לנגיד עד יום מותו (משנת ת“ט עד תי”ח), גם הוא הרבה הרע, ודמים רבים שפך חנם, אולם חקיו בדבר המסחר עודם היום לתהלה בארץ, במותו שבה הארץ להיות ממלכה, וקארל השני בן קארל המומת מלך בממשלה מוגבלה, והמלך ההוא איבה נטורה בלבו לבני ענגלאנד על אשר המיתו את אביו, ונפשו נטתה אחרי הדת הקטוליקית, ויואל למשול כאות נפשו, להנקם בשוטני אביו, ולכונן האמונה הקטוליקית בארץ, אולם הפארלאמענט קם נגדו בזרוע נטויה ועצתו הופרה. ואחיו יאקאב השני גם הוא כמוהו אויה אכזרי לעמו, ותשא העדה את קולה ותקרא לווילהעלם מן אראניען חתנו לעזרה, ויברח יאקאב וימלוך וילהעלם תחתיו. בימיו הורם כבוד ענגלאנד מאד, וממשלת המלך רותקה באזקי העם עד היום הזה. וימת ווילהעלם ותמלוך אנא בת יאקאב השני תחתיו, ידיה גברו על מלכות שפניא במלחמות רבות, וענגלאנד ושאטלאנד היו לאגודה אחת עד עולם. במותה באה המלוכה לבית ברוינשוייג לינטבורג, והקורפירסט געארג הראשון ישב לכסא. גם הוא גם בנו געארג השני אשר מלך אחריו רעו את עמם בשבט מיסר. הרבו הצלחת מאד, עשו לה שלום מן הצר, ויגדילו אחוזותיה באמעריקא, הודו מזרחית ומערבית. בימי געארג השלישי רבו אחוזות ענגלאנד בכל חלקי התבל. אולם במלחמותיו עם אמעריקא הצפונית לא הצליח, ואחרי כל התוצאות הרבות לאין חקר (אשר בגללם רבו חובות הארץ מאד עד היום הזה) פסה תמה ממשלת ענגלאנד ברוב אמעריקא הצפונית ונכרתה לעולם (תקמ"ג): משנהו ווילאם פיט הרבה להלחם עם ארץ צרפת ויחבר את אירלאנד לענגלאנד ושאטלאנד, ויעשה גדולות ונפלאות בארץ. בימי נאפלען סבלה ענגלאנד תלאות רבות, כי סגר המלך האדר ההוא רוב ארצות הירופא לבלי נתון עבור אניות מרכלותה אליהן, אך אחרי הורד מכסאו שבה היות רוכלת העמים, ושלות השקט בקרבה עד היום הזה. בשנת תרי"ג באה בברית עם הסלטאן וקיסר צרפת להלחם נגד רוסיא, וחיל הים אשר לה עשה נפלאות במלחמותיהם על אדמת רוסיא במדינת קרים, עד אשר נכבש המבצר החזק סעבאסטאפל ואלכסנדר קיסר רוסיא כרת ברית שלום עם שלשה מלכי הברית האלה (שנת תרט"ז) לכבוד ולתפארת.

קורות בני ישראל בקרבה. אף אם לא חדלו אנשים יהודים זעיר שם זעיר שם לשבת בה מיום הוסדה, באשר סתר גוים היא, ורוכלת העמים עד אפסי ארץ, בכל זאת עד המאה האחת עשרה למנין הנוצרים אך מתי מספר היו, ואך בראשית המאה החלו יהודים רבים להאחז בה ויהי לקהל. בימי ווילהעלם הכובש (שנת ד“א תתמ”ט), היה המון בני ישראל רב בקרבה ונכסים רבים למו. בנו המלך ווילהעלם השני הרים את קרנם מאד ואף את המומרים הכריח לשוב לדת אבותם, אך לא בצדקו ויושר לבבו, כי אם למען הרבות עושר אוצרו, כי מס רב נתנו לו היהודים בכל מקומות מושבותם. בימיו גדלו והצליחו מאד ויבנו בתים ויקנו נכסים, וכל אשר שאלו לא מנע מהם, כי הכסף היה ראשית כל מחמדיו, ובו הטו את לבבו לכל חפצם, ובכל זאת לא היה להם רק בית הקברות א' בלונדון לכל הארץ, וכל מתי הממלכה הגדולה הזאת הובלו שמה. היינריך השני אשר הואיל ללכת לארץ הקדושה להלחם עליה, נתן ליהודים דרור וזכיות רבות ככל אשר אותה נפשם, בעבור הכסף הרב אשר נתנו לו למלחמה הזאת, ויעשו להם בתי קברות בכל עיר ועיר, ורבים מהם למדו חכמת הרפואה ויהיו לרופאים מומחים, ויקנאו בם רופאי הנוצרים ויעבירו קול בארץ כי מכשפים הם, וככל אשר הוסיף המלך להטות חסד להם, כן גדלה השנאה בלב העם עליהם, וישימו להם עלילות שוא כי ימיתו ילדי הנוצרים למען ישתו את דמם בפסח, ויאשימו אותם כי יזייפו את המטבעות ויעשו כל עושק ותרמית, עד כי סור טמא קראו למו ויהיו לפגול ושקוץ משומם בעיני כל רואיהם. ויהי ביום נמשח ריכארד לב אריה למלך (שנת ד“א תתקמ”ט), והדת נתנה מלפניו לבל יערב כל איש יהודי לראות בתפארת החג הזה, כי אולת קשורה בלבו אשר היהודים מכשפים המה, אולם איזה בוערים בעם מאחינו באו בהחבא בתוך הקהל להיכל וועסטמינסטר לחזות איך תנתן העטרה בראש המלך, וכאשר הכירום העם נפלו עליהם בזעם אף ויכום בלי חמלה, ועל כל העדה יצא הקצף, כי גדל הרעב בעיר עד מאד, ויושביה נפלו כזאבי ערב על בתי בני ישראל, את כל אשר בהם בזזו למו, והבתים שרפו באש, רבים וכן שלמים הרגו לפי חרב, ובתוכם גם רבינו יעקב בעל התוספות הנודע בשם רבינו תם, והנשארים נמלטו לתוך המבצר טאווער ויהיו לפלטה. והמלך לא ידע דבר מכל הנעשה, כי כאשר שאל את שריו על אודות הרעש אשר בעיר, אנו אותו לאמר, קול ענות העם בתרועת שמחה הוא על אשר ישבת לכסא שופט צדק, אך בערב היום השני כאשר שבעו הפראים די חפצם קמה הסערה לדממה, ויסך המלך באברתו על היהודים, ובראשי הקיסרים עשה שפטים, וכל הרעות אשר עברו על ישראל בעיר הבירה, אך כאפס המה למול התלאות אשר השיגום בכל הערים האחרות, ועל כולנה בעיר יארק אשר גרו בה שני עשירים גדולים, שם האחד ברוך ושם השני יוסי, שניהם יחדיו בתים בצורות למו, וסוכני אוצר המלך היו. ברוך היה ביום המשתה בלונדון, ויכוהו מכות אכזריות וילחצוהו להמיר דתו, וכאשר נודע הדבר למלך, הוציאו מחיק האמונה החדשה, והשיבו לברית אבותיו, אולם עד מהרה מת במכאוביו, ביתו היה לבז וכל בני ביתו נפלו לפי חרב לא נשאר אף אחד. בית יוסי נשרף עד היסוד בו, והוא ורוב בני העיר נמלטו אל תוך המבצר, ויצורו האויבים עליו וירעישו את חומותיו, ויהי כאשר ראו בני ישראל כי גם פה פלטה לא תהיה להם, ויאמרו כולם בפה אחד להמית את נפשם לבל יפלו בידי הערלים, את כל רכושם אשר היה אתם שרפו באש, יוסי שחט את אשתו וחמשה בניו, ואותו המית רב העיר, ורוב אנשי הקהל עשו גם הם כמוהו, וידיהם שפכו דם נשותיהם ובניהם, ואת המתים השליכו לתוך הנהר, והנותרים שלחו אל הצרים מחוץ להתחנן להם כי יחמלו עליהם, וישבעו להם האויבים כי לא תגע בהם רעה, ויאמינו בם האנשים ויפתחו למו שערי המגדל, אולם כאשר באו פנימה נפלו עליהם בחרי אף ויהרגו את כולם, ויהי מספר ההרוגים יחד חמש מאות משפחות. ובבא הדבר לפני המלך שם עונש על העיר, אולם להרוצחים לא עשה דבר, בשובו מארץ הקדושה עשה חוקים למחסה היהודים והקים להם מאחיהם שני ראשים ויקרא את שמם שופטים. ויאהאן אשר מלך אחריו נתן ליהודים דרור לסחור בארץ, בעבור ארבע אלף מארק כסף אשר נתנו לו (מארק היה מטבע כסף ששה גולדן ערכה). וכאשר התמוטט אוצרו בגלל מלחמותיו אשר עשה, נפל כדוב שכול על היהודים, את כל אשר מצא אתם לקח בחזקה, ואותם נתן במשמר וענה נפשם באכזריות חמה למען יתנו לו את הרכוש אשר טמנו באהליהם. לאיש אחד בעיר בריסטאל צוה כי יתן לו אלף מארק כסף, והאיש כילי וימאן תת, ויצו המלך להוציא יום יום שן אחד מפיו עד אשר יתן את מכסת הכסף, ויוציאו לו שבע שינים בשבעה ימים, וביום השמיני נלאה שאת מכאוביו ויתן את הכסף, ואת אשר השאיר המלך בזזו אצילי הארץ ואין מפריע בעדם. אחרי מות האכזר הזה הוקל לישראל מעט כי השר פעמבראקע אשר משל במקום היינריך השלישי הצעיר לימים, איש חסד היה ויעש בכל עיר שרי מחסה ליהודים, אולם במותו והיינריך מלך (סוף האלף החמישי) שבו ימי הרעה, כי אהב הבצע מאד, וצר ואויב לישראל. שלישית הון כל יהודי ארצו לקח ביד רמה, בית הכנסת חדש אשר נבנה לתפארת בלונדון עשק על בלי דבר וישם אותו בית תפלה לנוצרים, על העשיר אהרן בעיר יארק בא בעלילה עד אשר נלחץ תת לו שלשים אלף מארק כסף כופר נפשו, איש יהודי בעיר הערעספאר אשר ירש הון רב מאבותיו הוכרח לתת לו חמשה אלף מארק, וכאשר עשה אחד היהודים שמץ עון אשר חטא, על כל העדה יצא הקצף וכולם יחד נענשו, עד אשר שחדו את פניו בכסף רב ועצום, ויעש לחוק כי איש איש עונו ישא, והקהל לא יוכה באשמת היחיד. והכסף ענה את הכל בימיו, כי אף גנב והורג נפש יצא נקי בהשפטו אם כופר רב נתן. בשנת י“ג לאלף הששי צוה על היהודים לתת לו הון רב, אך כאשר השיבו אותו דבר כי נכונים המה ללכת לארץ אחרת מאין כח בם למלא די שפקו, נעתר להם לקחת מעט מאשר בקש. בשנה השנית נתן את כל יהודי ארצו לאחיו ריכארד לערבון בעבור כסף אשר הלוה לו, וגם הוא הרבה להריק אמתחותיהם כל ימי היותם תחת שבטו. בשנת כ' שלם המלך לריכארד את כספו והיהודים שבו תחת ידו, וישם עליהם מס רב. והכמרים הפשיטו עורם מעליהם כי קיים המלך את תקפם. בשנת כ”ב נתן את היהודים לבנו עדוארד למנחה, ועדוארד העביט אותם בידי השרים אשר הלוו לו כסף, וכעלוקה מצץ את דמם מהם כפעם בפעם. ויהי היום והכמרים סובבים בחוץ וצלמיהם בידיהם, ואיש יהודי עובר בשוק, ויעלילו עליו כי גזל פסל מידי אחד הכמרים וירמסוהו ברגלים, ויובאו כל יהודי עיר אקספארד (מקום המעשה) בבית הסהר, ואחר שוחד רב אשר נתנו יצא המשפט כי יעשו מכספם שתי וערב מן שיש אשר צלם זהב בעבר האחד, ופסל מרים מעבר השני, וברחוב יכינו מצבו למזכרת עולם, ומלבד זה צלם אחר בראש היכלם, והדת יצא לבל יהי בית נוצרי אפותיקי לישראל בלעדי רשיון המלך, לבל ישכיר איש ישראל את ביתו לנכרי, ולבל יקנו עוד היהודים בתים ונכסים. אולם גם החוקים האלה אך למען בצוע בצע היו, כי כל הבא וצרור כספו בידו, גם בתים גם נכסים קנה גם בתי נוצרים לקח לערבון, ואין עוצר בעדו מעשות כל חפץ לבבו, לכן לא יפלא בעינינו אם לא היה כל חכם וסופר בישראל בארץ הזאת בימי חשך התם, כי אחרי אשר היו ככדור בידי המלך וכצאן לגוזזים, ואך הכסף לבדו פדיון נפשם היה, לכן רק אחרי ההון רדפו, ואך לאסוף עושר בחפניהם מגמת רוחם היה. ועדוארד בנו אשר מלך אחריו הלך בעקבותיו, ויאכל את ישראל בכל פה, ובכל זאת לא שב אפו עד אשר יצא בשנת ה“א נ' הדת מלפניו לגרש כל היהודים מארצו. ויצאו שש עשר אלף איש בגולה לבקש להם מנוח באשר ימצאו, וכל רכושם היה למשסה. ומאז עברו כארבע מאות שנה אשר לא דרכה כף רגל איש ישראל על אדמת ענגלאנד. ויהי בשנת הי”ד ובימים ההם אין מלך בענגלאנד כי אם קראמוועל הוא השליט בארץ, וישלחו יהודי אמסטרדם את הרב ר' מנשה בן ישראל לחלות פניו כי יתן לבני ישראל אחוזת נחלה בארצו. והרב הזה דובר צחות ומליץ מהיר לפני מלכים יתיצב, והוד הלשון ורוב בינת לבבו קסם על שפתיו, וישא חן וחסד לפני קראמוועל וינתן כתב הדת כי גבולי ארץ ענגלאנד פתוחים לזרע יעקב, ובידם לתור מקום מנוחה למו בכל עיר ועיר. ויבאו ספרדים רבים שמה וישבו בה, ובשנת תכ“נ היו לקהל ויבנו להם בית הכנסת בלונדון. גם בני אשכנז רבים נהרו אליה יבדלו מקהל הספרדים ויהיו לעדה אחרת עד היום הזה. ושתי הקהלות יחד בנו להם בתים ויקנו נכסים ואין מתקומם נגדם, ואף אויביהם לא ערבו את לבם להאשימם בתואנות שוא, כי נשמרו מכל עול וחמס, את כספם לא נתנו בנשך, ואחרי הבצע לבם לא הלך, אך במלאכת ידים ועבודות הנותנות כבוד לבעליהן החיו את נפשם, ובכל חכמה ודעת הרבו לדרוש, ויהיו לשם ולתהלה בארץ. אחד גדולי חכמי ישראל בימים ההם הוא הרב ר' דוד ניטי הרופא, בעל ס' מטה דן (כוזרי שני), אשר חבר ספרים רבים בלה”ק, שפת שפניא, פרטגאל ואיטליא, וימת בעיר לונדון בשנת תפ“ת. ובימינו אלה בחסד עליון עם ישראל שוקט ובוטח בממלכה הזאת ולכל כהונה ומשמרת יקרבו ככל גויי הארץ ואף בבית הפארלאמענט (אשר נאסר להם עד כה) ישבו למשפט, ע”פ הדת אשר תצא מהרה (כאשר נקוה) מלפני השרים, ברם זכור אותו האיש לטוב, לארד רוסעל שמו, הוא לארד רוסעל היושב ראשונה במלכות, כי בישרו ותום לבו יגע שנים רבות, עד אשר הפך בנועם לשונו את לב השרים לטובה על ישראל אחינו, וה' הי בעזרו כי קמה מחשבתו הטובה ועצתו נהייתה. מי יתן והיו בכל ארצות פזורנו שרי חסד כאלה, ועד מהרה עיני העמים תפקחנה לדעת, כי אך שקר טפלו עלינו עד כה, ומלבד אשר ידינו רב לנו בכל חכמה ותושיה, נפשנו אך לטוב וחסד נטויה, לעשות צדק ומישרים עינינו תלויה, מעשינו טובים וכונתנו רצויה:

_____________

ארץ ענגלאנד תכיל שתי מדינות בקרבה, הלא הן, מדינת ענגלאנד ומדינת וואלעס. ענגלאנד תגדל שני אלפים שלש מאות תשעים ושמונה פרסה מרובעת, ובה שבעה עשר מיליאן איש, ותפרד לארבעים גלילות:

א) גליל מידלעזקס שלש עשר פ“מ, בו לאנדאן, עיר הראשונה לכל הממלכה ומקדש מלך, על נהר טעמזע, גודל שטחה שבע פרסה אשכנזיות, ארכה ד' פרסה ורחבה ג' פרסה אשכנז, רחוקה קצ”ה פרסה מן וויען, ע“ז פרסה מן עדינבורג, ס”ח פרסה מן דובלין. אין כמוה בגודל, עושר, ורוב עם בכל ערי אירופא. מצבה, בעמק נאוה מאד פורח כשושנה, וכפרי חמד סביב. מספר תושביה שני מיליאן וחצי ובתוכם שמונה עשר אלף יהודים: ארבע עשר אלף חוצות, ששים רחובות, וארבעה ושלשים שוקי מסחר בתוכם שוק הסחבות אשר ימכרו בכל שנה בעד שש מאות אלף כסף בלויי הסחבות. שלש מאות אלף בתים, רובם תחתיים, שניים ושלושים שבע מאות בתי תפלת הנוצרים, ק“נ בתי חולים, כ”ב בתי טיאטראות, שלש מאות בתי מלון אורחים, ת“ק בתי משתי יין, שש אלף בתי ממסך שכר, ת”ר בתי קאוע, ארבע אלף ושני מאות בתי חנוך נערים, מאה בתי מחסה לדל, ששה עשר בתי הסוהר, חמשים בתי משמר לאלה אשר אין להם לשלם לנושיהם, תשעים בתי ספר, מאה ושמונים בתי דפוס, אלף בתי ממכר ספרים, שלש מאות ושבעים בתי השאלת ספרים, חמש אלף ושלש מאות בתי בשול שכר, ושלשים בתי מעשה יין שרף. שלשה ראשים לה, הראש האחד הוא סיטי, העיר הישנה, סחר גוים ומושב כנעני ארץ, לעושר הרב אשר בה אין ספירות, וכמעט יוכלו לקנות כל ממלכת רוסיא בעדו, רוב משכן בני ישראל בתוכו. הראש השני וועסטמינסטר, בו שמו התפארת והיופי קץ למו, ארמון הפארלאמענט, טירות המלך, והיכלי השרים בקרבו. והראש השלישי סאטריק בנגב העיר על שפת נהר טעמזע. בו כל בתי המלאכה. העיר כולה נחלקת לששה ועשרים מחלקות ופקיד אלדרמאן בראש כל אחת. ענני ערפל ואדי גחלים חופפים עליה כל היום, ומראשית השנה עד אחריתה אין חמשים יום אשר נוגה למו. רצפת חוצותיה טובה מאד, ומשעול צר משני עבריהם למדרך כף רגל. באישון לילה השוקים ימלאו אורה מאלפי מנורות אשר מיץ גחלים (גאס) זך למאור בם, בכל עבר ופנה. רבבות צנורות מתחת לארץ בתוכה יעבורו, הנמשכים ועולים לכל בית וחדר, ולמן היציע התחתונה עד התא אשר תחת לגג יחד מימיהם ישפיעו. הרחובות עגולות או מרובעות, בתי תפארת סביבם, וככר נרחב לעונג בתוך וחיץ ברזל סביב לו. שבעה גשרים נפלאים בה, הלא הם גשר וואקסהאהל ברידש, נבנה בשנת תקע“ג ושלשה מיליאן כסף נתנו שכר עבודתו, שמונה מאות וששים רגל ארכו, נכון על תשע כפות ברזל. גשר וועסטמינסטר, עת מלאכתו ארכה מן שנת תצ”ט עד תק“כ, ומחיר עבודתו עלה לארבע מיליאן כסף, ארכו אלף רכ”ג רגל, ורחבו מ“ד רגל, על ארבעה עשר עמודים וחמשה עשר כפות. גשר הונגרפארד, תלוי על שרשרות ברזל ואיננו למעבר עגלות כי אם להולכי רגל. ארכו אלף שלש מאות וארבעים רגל, וחנוכתו היתה בשנת תר”ד. גשר וואטערלא אשר נבנה משנת תקע“א עד תקע”ז בעד עשרה מיליאן כסף, כולו אבני גראניט, אלף רמ“ב רגל ארכו וכ”ח רגל רחבו, עשרים עמודים ותשע כפות למשען לו. גשר בלעקפרייהערס (האחים השחורים) נעשה בשנת תקכ“ח, אלף רגל ארכו, ומ”ב רגל רחבו, מעשה אבן כולו, ותשעה עמודים מוסדותיו. גשר סאטריק, נבנה בשנת תקע“ט במחיר שמונה מיליאן כסף, שלש כפות ברזל מוצק לו, גדולות ורחבות מאד, מיוסדים על ששים אדני סלע. גשר נעוו לונדון אשר נשלם בשנת תקצ”א, תשעה מאות וכ“ח רגל ארכו, ונ”ה רגל רחבו, על חמש כפות עגולות. ומעברה מתחת לנהר טעמזע, טונעל שמה, אלף ושלש מאות רגל ארכה, חמשה ושלשים רגל רחבה, ועשרים רגל קומתה, ועבי האדמה אשר בין תהום הטעמזע ותקרת המעברה הזאת חמש עשרה רגל, מעשה אבנים כולה, בה יעבורו עגלות אין מספר, ובשני עבריה נתיבות להולכי רגל, ולילה כיום יאירו מנורות את החשך אשר בקרבה. ארמנותיה המהוללים הם, ארמון בוקינגהאם, בו משכן המלך, ארמון סנט יאמעס, בו יגלה המלך בהדרו בבא שרי ממלכות אחרות לראות באור פניו, ארמון קענזינגטאן משכן הערצאגין קענט, והיכל לאמבעטה מושב ראש הכמרים מן קאנטערבורי, בית עקד ספרים ואוצר תמונות ציורים יקרים בקרבו, בארמון סנט יאמעס פרדס גדול ונחמד מאד למראה, וברכות מים רבים מלאי חן ויופי. אצלו עוד שני פרדסים נפלאים, הם גן גרעען יהידע, שלשתם יחד פתוחים לכל עובר, ורבבות אנשים הולכים לשוח בם ובצל דליותיהם ישאפו רוח. המבצר טאווער על שפת נהר טעמזע צפונה, נבנה בימי המלך ווילהעלם הכובש בשנת אלף ע“ח למספרם, ארבעה מגדלים לו ונהר יסובבנו. מלפנים היה בית קטל לכל הגדולים אשר נחרץ משפט מות עליהם, בו הוסר ראש המלכה יאהאנא גרייא מעליה (זה שלש מאות שנה), בו מת הערצאג קלארענסע אשר נטבע בחבית יין בחטאו. בימי היינריך השלישי נאסרו בו שש מאות יהודים אשר האשימו אותם כי עשו מטבעות סיגים. בו צפון הגרזן אשר כרת ראש המלכה אנא באלען אשת היינריך השמיני כי האשים המלך אותה לזונה ויצו להמיתה. גם כמוס בו מטה היינריך השמיני אשר הלך תמיד לשוח אתו, ובכפתור אשר בראשו שלשה קני שרפה קטנים, בשנת ת”ר יצאה אש בארמון הזה ותאכל את בית הנשק הגדול אשר בו. שני מגדלים נשאים אצלו, ושני אולמים גדולים אשר היה בם נשק אניות רב. יותר משני מאות אלף כלי נשק היו לשרפה, וערך נזק התבערה הנוראה הזאת היה עשרה מיליאן כסף. סגולות הממלכה שמורים במגדל קטן אשר בתוכו. חמש עטרות בו, הלא הן, עטרת עדוארד הקדוש להם, עטרת הממלכה, צניף מלוכה, נזר המלכה, והכתר הגדול. ביום ימשחו מלך חדש ישימו עטרת עדוארד והצניף בראשו, בעטרת הממלכה שלש אבנים טובות יקרים מאד בערכם, הלא הם, אודם, מרגליות אין כמוה ליופי בכל התבל, ונופך. שאר הסגולות הם, תפוח המלוכה אשר ישאהו המלך בידו ביום המשחו, נשר זהב אשר בו שמן המשחה, חרב החסד אשר קצה רחב ולא חד , אותה יחגור המלך ביום ינתן הנזר בראשו בין חרב האמונה וחרב המשפט, מטה עדוארד אשר ישאוהו לפני המלך ביום ההוא, שרביט הזהב אשר תפוח המדינה ושו“ע בראשו, ארבעה שבטי מלוכה אחרים, כולם זהב טהור ממולאים אבני ספיר ויהלום, מטה שן, שרביט שן ושהב, אצעדות זהב הצמודים על ידי המלך ביום המשחו, ודברים אחרים מסולאים בפז ליום הגדול ההוא. מימי קארל השני והלאה הראו סגולות המלוכה לכל אשר נפשו נכספה לחזותם. ויהי בשנת ה”א ת“ג ואיש בליעל בלאד שמו, שר החיל באירלאנד, התנכל לגזול אותם בערמה, ויתחפש בלבוש כומר ויבא לתוך הטאווער לראות הוד הסגולות האצורים בו, ואתו אשת חן אשר אמר כי אשתו היא, המה משתאים על הדר האוצר והאשה אמרה בערמה כי מכאובים אחזוה, ותובא בית הסוכן אשר על הבית. מעת ההיא החל בלאד לבא כפעם בפעם אל הסוכן עד אשר התחתנו יחד, כי יקח בן אחיו את בת הסוכן לאשה. ויהי היום ויבא בלאד עם בן אחיו אשר אמר ושני אנשים אחרים, איש חרבו על ירכו וכלי נשק מתחת לבגדו, לבקר את בית הסוכן, וכאשר לא היו אשתו ובתו בביתם, חלו את פניו להראות להם את בית האוצר, עד שוב הנשים הביתה. כמעט באו פנימה ויפלו על הסוכן הזקן ויסגרו את פיו ויביאו בכבל רגליו ויצוו עליו לאמר, השמר לך מהשמיע קולך כי מות תמות, ויקחו את נזר הארץ, תפוח המלוכה, ושרביט המלכות, ויואילו לצאת, וכמעט קמה מזמתם, אך מאת ה' היה כי שב בן הסוכן מפלאנדערן פתאום, ארבעה בני הרשע האלה נתפשו ועצתם הופרה. ומני אז האוצר סגור ולא יפתחוהו כי אם לאחד השרים הנודעים בשם. בית מועד הסוחרים (בערזע) בנוי לתפארת וגדול מאד, מגדל רם לו, ובית משתה בתוכו אשר יתאספו כל כנעני ארץ שמה, וכל קורות דברי המסחר שמה נשמעים. בית השטרות (באנק), ארבע מאות סופרים בו, וכלי מורה העת נפלא מאד בקרבו. ארמון הפארלאמענט, בנין מפואר מאד, שכר עבודתו עלה לסך שבעה מיליאן כסף. בית זאמערזעט, בו בית מדרש החכמות, אסיפת זקני מדע, ופקידי מס החותם, מכס האניות, ותבואות המלך. בית מעשה המטבעות, כליל בהדרו, בשלש מכונות קיטור אשר בו יעשו יום יום שלשים אלף מטבעות. בית המכס גדול ונאוה מאד. בית הדואר מלא הוד והדר, אולם גדול בקרבו וצנור מתחת הרצפה אשר בו יעבירו פקידי הבית את המכתבים מחדר לחדר: הגג נשען על ששה עמודי שיש, ותעלה מתחת לארץ השולחת מים עד מרומי הגג להצילו מאש בוערה כי תבא: נעווגאטע מקום אשר אסירי המלך אסורים, חמש מאות אסירי ברזל בקרבו. אלד בעהלי, שני בתי דיני נפשות. פעניטענשערי בית ענושים לאלה אשר עוד תקוה כי ייטיבו מעלליהם, מספר היושבים בו שמונה מאות איש אשר יכלו בעבודה ודרישת האמונה ימיהם. ארמון מאנשן משכן הלארד מאיאר, נאוה מאד. נעוו קאהל עקסטשענדש, בית מועד סוחרי גחלי אבן, מחירו ארבעה מיליאן כסף, והדרו רב מאד. ארמון הודו מזרחית, פסילים רבים נפלאים בקרבו, ובתוכם הפסל הנחמד אשר ענגלאנד תחבק את הדרור בזרועותיה. גם בית אוצר ספרים בו. בית נארטהומבערלאנד, תמונות ישנות יפות בו. בית לאנדסדאוון ובית דעוואן שייר, גני חמד לתפארת בם. גילדהאל (בית העיר), אולם גדול בו אשר יכיל שבעה אלף איש בקרבו. שני פסילי גוג ומגוג בו, גם פסילי גבורי חיל אחרים וכל משתה הקהל ובחירת שרי המשפט והפארלאמענט בו המה: בית מושב שרי חיל הים ובגגו טעלעגראף לכל נהרות איתן וים רחוקים. מזכרת לונדון לזכר השרפה הגדולה משנת אלף תרס”ו למספרם, מחיר המזכרת הזאת עלה לי“ד וחצי מיליאן כסף, היא עמוד רם ונשא מאד, חלול בתוכו, ושלש מאות חמשה וארבעים מדרגות שיש שחור עולים לראש גגו, ומה נאוה הפסל הנצב עליו מעשה צעצועים כולו, בו תחזה עין רואה, לונדון יושבת ושוממה על חרבותיה, ועין ה' תאחזנה בזרועותיה, ותראה לה את תמונות השלום והשפע השוכנים בערפל ונכונים לבא אליה לעת מצוא. שטאק עקסטשענדש, בית מסחר בשטרות הממלכה, טעמפלע, בו בנינים וחצרים רבים, שני אוצרות ספרים, שני דבירים, גני חמד, ובית תפלה, בו קבורת אחד עשר גבורי חיל אשר הלכו לכבוש הארץ הקדושה במאה הי”ב למספרם. אולם סוחרי משי, אולם רוכלי בשמים דביר הדגים, ואולם צורפי כסף וזהב. בתי מדרש רבים לכל חכמה ודעת. בית הספר לעורים, בית אוצר ספרים גדול מאוד, שני מאת אלף ושלשים אלף ספרים, שנים ועשרים אלף וחמש מאות כתבי יד בו, בתי אוסף תמונות וסגולות יקרים שונים. בתי חולים הגדולים הם, בית טומהש, ארבע מאות ותשעים מטות בו ותוצאותיו מאה אלף כסף לשנה. בית ברטולמי, בית ני, בו ארבע מאות מטות. בית מאנדאלען. בית בית לחם, ובית לוקאס, למשוגעים ארבעים בתי מקהלות בה לכל אחד אוצר ספרים וכל אוכל ומשקה ובם יועדו אנשים אין מספר לעונג ושעשוע. הגדול מכל בתי מלון אורחים הוא בית התבל, ידי שלשה אנשים אמעריקאני, אשכנזי והולאנדי יסדוהו בשנת תר“ג ויכיל שנים עשר בתים בקרבו, לכל עם ולשון בית אחד וזר לא יתערב בו, לאשכנזים בית לבד, ואף משרתי הבית ורופאיו (כי רופאים לכל בית) כולם אשכנזים המה, לצרפתים בית לבד וככה לכל גויי הארץ. אחינו בני ישראל נפלגים בה לשתי קהלות, אשכנזים וספרדים, לכל קהלם בתי כנסיות, בתי חולים, ובתי ספר מיוחדים, רב קהל אשכנזים הוא הרב הגאון ר' נתן אדלר הכהן נ”י ובשם דאקטר יכונה, ורב קהל ספרדים הוא עתה ר' דוד מילדולה. הרב ר' נתן אדלר ישב בכל שני וחמישי בבית המדרש לשפוט את העם ולעשות שלום בין איש לרעהו. נשיאי העדה הם לשתי הקהלות יחד, והגביר הצדיק ר' משה מאנטעפיארע בראשם. עשרה בתי כנסיות גדולים בה. בשנת תר“א נוסדה בה חברה חדשה הנקראת בשם יהודי בריטניא, בני החברה הזאת שנו נוסח התפלה, בטלו יו”ט שני של גליות, ועשו תקנות אחרות אשר לא כדת, ובנו להם בית תפלה מיוחד, ויקם הרב ר' שלמה הירשל ז“ל ונתן חרם חמור בהסכמת רבנים אחרים לבל יקרבו אל הקהל. בה משכן גבירים גדולים אשר בצלם נחיה בגוים, הלא הם הרב הצדיק ר' משה מאנטעפיארע נ”י ובשם באראנעט יכונה, אשר אך לשפת יתר יהיה לספר חין ערכו כי רב הוא ותהלתו מלאה הארץ, וקצה פרשת גדולתו כתבתי בספרי כתר שם טוב (לבוב תר"ו) קחנו משם. ומנשים באהל תבורך תמתו הגבירה הצנועה וחכמת לב מרת יהודית תחי‘, בת הגביר התם ר’ יהושע לוי הכהן ז“ל אשר הרבה עשות חסד וצדקה בימיו. הכי קרא שמה יהודית, כי יהודית היא בכל לב ונפש, וכל מפעלותיה ומצעדי רגליה אך לעשות טוב וחסד לזרע יעקב ולהרים קרן ישראל בארץ. הרב החכם הגדול ר' אליעזר הלוי נ”י אשר בשם דאקטר לעווע יכונה הוא נאמן בית השר מאנטעפיארע, הוא דאקטר לעווע (מולדתו היא עיר פילץ בפלך אבער שלעזיען אשר בפרייסן) המלא בכרת ה' בחכמת התורה וכל מדע ותושיה, וידיו רב לו בלשונות בני קדם, הוא החכם הלוי אשר עבר בארץ הקדושה בשנת תקצ“ח וכתב קורות מסעיו על ספר בשפת אשכנז אשר העתקתי אנכי ללה”ק בספרי מבשרת ציון. ועל דבר תכונתו וספריו נדבר להלאה בעיר משכנו ברייטאן. הגבירים הגדולים ראהטשילד, ר' יצחק באראן גאלדשמיד, שר רם ונשא אשר בקרה המלכה וויקטריע עם בעלה הערצאג אלבערט ובניה אותו בהיכלו בשנת תרט“ו. השר הגדול ר' דוד סאלעמאנס אשר היה בשנת תקצ”ה שעריף לונדון ומידלעזעקס, ובשנת תקצ“ט אבער שערף מגליל קענט, ובשנה הזאת הורס להיות לארד מאיאר לונדון, הראשון לבני ישראל אשר נבחר לכהונה הגדולה הזאת, ר' חיים גדליה גביר נדיב ממשפחת רם, אשר הכין ישיבה של ת”ח בירושלים מהונו, ויסד עם עוד גבירים אחרים חברת מעוררי ישנים, אשר תעודתה להדפיס ספרי' עתיקי' הצפונים באוצרות מלכים. ועוד אחרים רבים כמוהם, יהי זכרם ברוך. לונדון היא הגדולה במסחר מכל ערי התבל, ערך הכסף הסובב בה מיד ליד הוא שני אלף שני מאות וחמשים מיליאן. חמשת אלף אניות לה, חמש עשר אלף אניות יבואו אליה בכל שנה, ושני אלף אניות תמיד לחוף מימיה ישכונו. ובתי אוצר רבים וגדולים מאד על פני החוף לכל סחורה ומרכולת. בתי מלאכה רבים בה, בכסף, זהב, משי, צמר, צמר גפן, ברזל מוצק, עורות, וזכוכית. בתי בשול שכר רבים וגדולים, זה לא כביר נבקעה חבית גדולה מאד תחתיה, ותהרוס בתים רבים, ותשטוף איזה רחובות, כי הכילה מיליאן מדות שכר בקרבה. גם בתי בשול יין שרף רבים בה. מקרא דברי הימים אהוב לבני לונדון מאד, ומן האפרתי אשר עפרות זהב לו עד הדל הסובב על פתחי נדיבים ואף הנשים המוכרות דג יחדו בספרי הקורות ידרושו, לכן ירביון מאד קונטרסים כאלה בקרבה, ואף מהקטן אשר בם חמש עשרה אלף העתקות יום יום יצאו, והגדול מכולם הוא הנקרא בשם טיימס (ילדי יום): ששים מסדרים לול, וששה ושלשים אלף העתקות ידפיסו ממנו מדי יום ביומו. הריש ועושר יחדו בחוצותיה נפגשו, כי למול העשירים אשר לאין חקר בקרבה, יש בה יותר משלשים אלף איש אשר בקומם בבוקר לא ידעו מאין ימצאו לשבור רעבונם ביום ולתור להם מנוחה בלילה. לכן לא יפלא בעינינו על מרבית הגנבים, שודדים, בעלי תרמית, רודפי מעשקות, ומשתחוים לאגירת כסף אשר בקרבה. ערך מספר הגנבות אשר בה בכל שנה הוא עשרים ושנים אלף מיליאן כסף. להמון העניים העומדים בראש כל פנה לבקש נדבת יד אין ספורות, הנשים שואלות אשה מאת רעותה ילדים קטנים אשר בם כל מום. ותשאנה אותם בזרועותיהן להעיר חמלת המתנדבים בעם. בערב יום יתאספו יחד במערת פריצים, ומה נפלא החזיון בקרבה. עיני עורים תפקחנה, פסח ירקד כאיל, מחזיק בפלח כגבור ירוץ, זקנים רפי כח ישובו לימי עלומיהם, וכל מום ונגע כצל יחלופו ואינם. כי כל אלה אך למראה עין היו להתעות לב רואיהם לחומלה עליהם. ליוקר כל דבר אין די באר. לכן צדקו דברי הכומר לאחת השרות אשר שלחה את בנה ללונדון למען ידרוש דעת בקרבה, ותשאלהו כמה תעלינה תוצאת מחייתו לשנה: ויען אותה ויאמר, אם לא ירבה בנך לפזר ימצא בחמשים אלף כסף דיו:

הסוחר האפע עשה בשנת תר"י משתה למיודעיו, ויעלה מספר הממתקים לבד לסך שנים עשר אלף ושש מאות כסף, ועשרים וארבעה מיני יין שונים נשתו בו. מחיר עדי הנשים אשר באו למשתה הזה היה ארבעים אלף כסף. גם האומנים העושים במלאכת ידים עשרם רב מאד: החייט זולץ איש אשכנזי אסף אלפי רבבות בחפניו מפועל כפיו בלונדון, שלש מאות איש עשו בביתו יום יום, ויבן לו היכלות רבות לתפארה. עושה מנעלים ושמו פלאי אשר מת זה לא כביר, מכר יום יום חמש מאות זוג מנעלים לאמעריקא מלבד אלה אשר מכר בעירו, כי שמונים איש היו לו סביבו אשר עשו מלאכתו, ושני סופרים מזכירים חשבונותיו וכותבים בספר, ושטרותיו התהלכו ככסף מלא בארץ. תושבי העיר הזאת שונים במאכלם וכל דרכיהם מיתר אנשי הארץ. את הבשר יאכלו נא, כי יצלוהו בשפוד, ובעודנו שרוף מחוץ כולו חי בקרבו , הירקות יבשלו במי מלח, ואך בבואם על השולחן ישפיכו חמאה אל תוכם ויאכלום. מעשיר ועד דל אך לחם חטים יאכלו ולחם דגן פגול למו. תנור אין בכל העיר. משקים משכרים אהובים להם מאד ואף החלב והקאווע מהולים באראק.

מספר הדברים הנאכלים בה בכל שנה הם, שני מאות אלף שורים, שני מיליאן צאן וכבשים, שלשים אלף עגלים, שלשים אלף חזירים, שלש מאות אלף ככר חמאה, ד' מאות אלף ככר גבינה, ב' מיליאן חביות פארטר, ד' מאות אלף חביות שכר אלע, ופרי העץ וירק עשב במחיר ט"ו מיליאן כסף.

לונדון נבנתה אלף ומאה שנה לפני מנין הנוצרים (זה שלשת אלפים שנה), והמלך לעאר הקיפה בחומה סביבה ויקרא שמה לוד (יער) דין (עיר) לאמר, עיר חומה. בשנת ששים ואחת למנין הנוצרים לכדה אותה המלכה לאדיקעא, בשנת תתכ“ה לכדוה הדענען ויהרגו כל יושביה לפי חרב, בשנת אלף שפ”א היה מרד האכרים הגדול. בשנת אלף תר“ה היה קשר רב להמית את המלך יאקאב הראשון, כי הכינו הקטוליקן אויביו כלי מות במרתף אשר תחת בית הפארלמענט להמיתו בבואו שמה, אולם אחד הקושרים התודה על עונו ועצתם הופרה. בשנת אלף תרכ”ה היתה מגפה גדולה בה, ויהי מספר המתים חמשה וחמשים אלף איש, ובארבעים שנה אח“כ מגפה נוראה ממה אשר מאה אלף איש היו שלל לבכור מות. בשנה שאחריה היתה מאכולת אש גדולה מאד אשר ארכה שלשה ימים, התבערה הנוראה הזאת נגעה בכל פנות העיר, ארבעים אלף בתים היו לאפר, תשעים מגדלים נהרסו עד היסוד בם וארבע מאות רחובות נשבתו והיו כלא היו, ומחיר הסחורות וכלי הבית לבד אשר נשרפו היה מאה מיליאן כסף. בשנה ה”א תקל"ח היה רעש גדול בקרבה, כי קם העם לנגד שרי הפארלאמענט על דבר הדרור אשר ניתן לאוחזי דת קטוליקית, כארבעים אלף איש נקהלו יחד ויהרגו ויבוזו ויעשו כל תועבה, בתים רבים היו לשרפה ונחלי דם הרוגים כזרם מים שטפו בחוצותיה, ככה עברו עשרה ימי מבוכה ומהומה, עד אשר גברה יד החיל, רבים מראשי המורדים נטלו, והעיר שקטה:

המקומו' הקרובי' אליה ולמגרשיה יחשבו, הם:

איסלינגטאן, כפר גדול, חמשים אלף איש, בתי מלאכה גדולים, מעין מים חיים למרפא האקנעה, ארבעים אלף איש בו, רובם עשירי עם, עושים מקנה וקנין ומלאכת מחשבת. שטעפנעה, מקום מסחר רב, מעשה שכר ומים חיים, ששים אלף איש בו.

האמפשטיהר. עיר נאוה לירכתי גבעה נשאה, כ“ד אלף איש, באר מי מתכת אצלה. בלאקוואל, כפר גדול על נהר טעמזע, מבנה אניות, מלאכת שמן שרפה רב, עשרים אלף איש. פאפלאר, מקום נחמד למראה, בתי קיץ בו למשכן השריה, יער צומח עצים וגנות ופרדסים רבים לשוח בם. פאנקראס, י”ב אלף איש, באר מי מרפא, בתי מדרש לרופאים, וגני עשבי רוקח. פאדינגטאן, מקום מבנה אניות ובתי מלאכה רבים. לינגהשע, על שפת נהר טעמזע, מלאכת תרני אניות, ואבני ריחיים. קענזינגטאן. עיר קטנה, כ"ב אלף איש בה ארמון המלך נאוה וגן נחמד מאד, הוא מקום מולדת המלכה וויקטריא המולכת עתה. האמפטנקורט, על נהר טעמזע, היכל עונג למלך ופרדס נפלא לו. שעלזיה, ארבעים אלף איש, בית מדרש לחכמת הצבא בית משכן לאנשי החיל הבאים בימים ולא יוכלו עוד צאת לעבודה , בית מלאכת כלי פארצעלאן, ברענטפארד, שלש אלף איש, משרפית לבנים, ומלאכת סיריה וקערות שיסוויק, שש אלף איש, היכל נאוה להערצאג דעוואן, בתי קיץ רבים בו. האמרשמיט, שנים עשר אלף איש, ובית מקלט לנשים עגונות אשר לנוצרים. עלינג, ופולהאם, שניהם יחד אחוזת הכמרים, וטירות חמד להם:

ב) גליל עסעקס. שבעים ושנים פ“מ. בו בירת הגליל קאלשעסטר על נהר קאלאן, שלש אלף בתים, כ”ה אלף איש, רחוקה ב' פרסה מלונדון, נבנתה במאה הראשונה למספר הנוצרים. מלאכת כלי צמר וכלי משי, צידת אויסטערן, בית מדרש לרופאים.

האריטש עיר מבצר על שפת הים. מבנה אניות, בתי מלאכת גלומי צמר, מסחר רב בגחלי אבן. דיגים רבים, מרחצאות חמים, עשרים אלף איש, רחוקה ג' פרסה מן לונדון. מילבאנק, בית מוסר פועלי און בו להלל. שעלמספארד, שש אלף איש, מקום מרוצת הסוסים לעונג ושעשוע, מסחר יבול הארץ. וויטהאם ארבע אלף איש, באר מי מרפא. טילבורי, מצודה על נהר טעמזע, מערות נפלאות מאד מימי קדם: זאפראן וואלדן, מלפנים נעטפו עמקיה כרכום למכביר, וגם עתה מעט כרכום בה, ורוב תושביה אשר מספרם שבע אלף איש עושים שכר ואורגים פתילים. וואטפארד, שלש אלף איש, מרחצאות חמות. מערזעה, אי מבצר בין קאלשעסטר ובלאוקוואטר, לכל אויב ילעג, וצרים משחק לו.

ג) גליל סופאלק, ששים ותשע פ“מ, בו העיר הבירה איפסוויש על נהר ארוועל, כ”ו אלף איש, חוף אניות, מסחר תבואה, מקנה ודגים, מעשה שמן דגים, ובתי מלאכה. נעוומארקעט שלש אלף איש, מקום מרוצת הסוסים לעונג. וואדברידש על נהר דעבן, שש אלף איש, חוף אניות, בשול מלח, מבנה ספינות, מסחר תבואה. סטאוומארקעט שלש אלף איש, בית מלאכת מפרשי אניות. בורי עדמונדס, שלש עשר אלף איש, מסחר רב במקנה, וכל יבול הארץ לאוועסטאפט, חמש אלף איש צידת דגים מלוחים, מלאכת פארצעלען, ומרחצאות חמים. סוטוואלד שני אלף איש, בשול מלח ומסחר דגים. דוגוויש, היה מלפנים עיר גדולה ועתה אך מקום קטן אשר יושביו יחיו בצידת דגים מלוחים את נפשם. לאנגוארד, עופל חזק על פי נהר סטור, מגדל עוז לחוף האריטש מפני אויב מעלפארד, כפר גדול מאוד, עשרים אלף איש, מלאכת גלומי צמר, ואורגים חורי. ארפארד, מקום קטן אצלו מגדל מאיר לעוברי ארחות ימים וואלפיט, מסחר סוסים, משרפו' לבנים טובים.

ד) גליל נארפאלק, שמונה ותשעים פ“מ, בו העיר הגדולה נאריטש על נהר ווינסדר, י”א אלף בתים, שמונים אלף איש, ארמון ישן בו אסירי המלך אסורים, מלאכת צמר, משי, כובעים, חומץ, צידת דגים, מסחר רב בגחלי אבן וצאן ובקר, בית ספר לעורים ובתי מדרש. יערמוטה על נהר יארע, חוף אניות, מסחר בגחלי אבן ויינות שפניא ופורטוגאל: ווינטרטאן מקום קטן, בו שמונה מגדלים מאירים על פני המים: וועלס לחוף הים, ד' אלף איש, צידת דגים ומסחר רב. שוואפהאם, ה' אלף איש, מסחר חמאה רב מאד. דאוונהאם, ג' אלף איש, כולם מוכרי חמאה: עלסהאם, כפר קטן, שני אלף איש עושי פוזמקאות: קליה, מקום בשול מלח ומסחר דגן. דיס, על נהר וואווענע, מלאכת נס אניות, פוזמקאו' וכלי פשתן. וואלזנגהאם, מזרע כרכום רב בו. ווארשטעד מלאכת כלי צמר טובים ומהוללים.

ה) גליל קעמברידש ארבעים פ“מ, בו העיר הבירה קעמברידש על נהר קאם וגשר עניו, עשרים וששה אלף איש, בית מדרש החכמות גדול אשר נוסד זה שש מאות שנה, שני בתי אוצר ספרים גדולים, בית חברת חכמים, גנת ביתן, מצפה ככבים, בית אוסף תמונות נפלאים, ושאר בתי חכמה רבים וטובים. הכרכום אשר יגדל בשדי מגרשיה והחמאה אשר יעשו בסביבותיה מהוללים ונודעים בשם, שני ירידים גדולים בה בכל שנה. עלע, עיר על נהם אוזע, תשעה אלף איש, גני ירק רבים וטובים בה, תלאות יושביה רבות מאד ע”י מימי הנהר השוטפים אותה כמעט בכל שנה. וויסבעהש, עשרת אלפים איש, מסחר רב בשבולת שועל, שמן, וחמאה, צמר ופשתן. סטורברודש, כפר נחמד אצל קעמברידש, מסחר רב בכלי צמר, ברזל וגבינה מלאכת זכוכית. שאטעריס, חמשה אלף איש: בתי מלאכה שונים: קאטנהאם, כפר קטן, שני אלף איש, גני ירק טובים, הגבינות הנעשים בו מהוללים מאד.

ו) גליל הערטפארד כ“ה פרסאות מרובעות, בו העיר הערטפארד בעמק נאוה על נהר לעע, שבעה אלף איש בה, עושים מקנה וקנין בחטים ושעורים קלופים (מאלץ), בית ספר ללשונות ומודעים בעבור העוברים ארחות ימים להודו מזרחית לסחור בה. היטשין על נהר היטש, שש אלף איש, מסחר חטה ושעורים. סנט אלבאנס עיר ישנה מאד מימי יוליאס צעזאר, חמש אלף איש בה. ווארע, על תוצאות נהר נעוו ריווער המשקה כל עיר לונדון מימיו, חמש אלף איש עושי מסחר רב ביבול הארץ. העמפעסטד מקום מסחר רב בחטים וכ”ב רחיים סביבו, שבעה אלף איש בו, בית מדרש חכמים ריקמאנסווארטה, חמשה אלף איש, מסחר חטים וקמח, בתי הלאכה. וואטפארד: על נהר קאלן שש אלף איש: בית מלאכת משי, בית ספר לנערים. בארנעט, מקום קטן בנוי לתפארת, שש אלף איש, מסחר צאן ובקר, בתי קיץ לעשירי לונדון.

ז) גליל בוקינגהאם ארבע ושלשים פ"מ, בו העיר בוקינגהאם על נהר אוזע, ארבע אלף איש, בתי מלאכת נייר ומעשה רשת לצוארי הנשים (שפיצן) עלעסבורי בעמק דשן ושמן מאד, חמש אלף איש, אנשי מקנה ועובדי אדמה, גם מרבים לפטם את האווזים. ומסחר רב בם ללונדון. איטן, על נהר טעמזע, וגשר עליו המחבר את העיר הזאת עם עיר ווינדזאר, ארבע אלף איש, בית מדרש מהולל. סלוג, כפר, בו ארמון התוכן הערשל, מצפה ככבים גדול, וכלי צופה למרחוק (טעלעסקאפ) בקרבו, שש מאות ככר משקלו, ומראה לטושה שלשה ככר משקלה. סטאוו, מקום קטן, בו גן צומח עצים נחמד מאד, בית אוסף תמונות ופסילי שיש מארלאוו, חמש אלף איש, עושי מלאכת נחושת קלל, כובעי אצבע ומסחר רב בנייר, משי, קמח ועצים. נעוופארטה פאעגנעל, ארבע אלף איש, מעשה רוקם לתפארת ומלאכת משי וצמר. שאסהם, שש אלף איש, מלאכת רקמה, כלי עץ, מנעלים, ומסחר תבואה:

ח) גליל אקספארד, חמשה ושלשים פ“מ, בו העיר המהוללה אקספארד על נהר איזיס, גשר אבנים עליו חמש מאות רגל ארכו, בית מדרש החכמות אשר נוסד זה שש מאות שנה, עשרים חברות חכמי מדע, בית אוצר ספרים גדול מאד, בו חמש מאות אלף ספרים ושלשים אלף כתבי יד עתיקים, ובתוכם ספרי לה”ק רבים ויקרים מאד, בית אוסף ציורים, תמונות, פסילים, ומטבעות ישנות, מצפה ככבים, גנת ביתן לחכמי הרפואה, בית דפוס גדול ומהולל, שלש אלף בתים, שלשים אלף איש, מסחר תבואה רב. ויטנעה על נהר ווינדרוס, שבע אלף איש, מלאכת שמיכות צמר טובים מאד, ומסחר רב בם לשפניא ופורטוגאל. באנבירי, שבע אלף איש, הגבינה והעוגות הנעשים בה נודעים לתהלה, מלאכת צמר ובגדים, ורועי צאן. וואודשטאק שני אלף איש, מלאכת בתי יד ומכנסי עור טובים מאד. גם יעשו כלי ברזל צרוף נחמדים בקרבה, אצלה הארמון בלענהעמהוזע, אשר נבנה לכבוד הנסיך מארלבארונה, בו בית אוצר ספרים, אוסף דברים עתיקים, וגן נחמד למראה. בורפארד עיר קטנה ושני אלף איש לה, מלאכת כלי צמר, אצלה מרוצת הסוסי' בכל שנה: שיפינג גארטאן, עיר קטנה שלש אלף איש בה, מלאכת בגדי צמר עבים וגזים, ומנעלים. הענלעה, שני אלף איש, מסחר דגן, שעורים, דבש וחלב:

ט) גליל גלוסעסטר, נ“ט פ”מ, בו העיר גלוסעסטר על נהר סעווערן, שש עשרה אלף איש, בית תפלה לנוצרים בנוי זה שמונה מאות שנה, נאוה מאד, בתי מלאכת מחטים, וממכר תבואה. שעלטנהאם על נהר שעלט, שלש אלף בתים, שלשים אלף איש, בארות מי מתכת רבים בה: סטרוד על נהר סדרוד, י“ב אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר אדומים רבים בה. סירענסעסטר, על נהר שורנע, שמונה אלף איש, מלאכת סכינים וגלומי צמר, ומסחר רב. טעווקעסבורי (או טעטבורג) על נהר איואן וגשר גדול עליו, שבע אלף איש, מלאכת פוזמקאות מצמר גפן עושים, מסחר תבואה. ביסלעה שבע אלף איש, בתי אריגת צמר. ווערמלעה, כפר קטן, אלף איש בו עושי מחטים, קליפטאן, מקום במישור נאוה מאד, שש עשר אלף איש, מעינות מתכת, מהוללים ומסחר רב במימיהם. בערקלעה על נהר סווערען. חמש אלף איש, מסחר רב בנחלים וגבינה. בו נולד החכם הרופא עדוארד יענר אשר המציא בשנת תקנ”ט להצמיח לוח הפרות בבשר האדם להוליד על ידו אבעבועות להצילו מן האבעבועות הטבעיים. פרומברידש כפר קטן, בתי מלאכת ברזל וגלומי צמר גדולים בו.

י) גליל מאנמוטה, כ“נ פ”מ, בו העיר הישנה מאנמוטה, שבע אלף איש, אצלה ארמון ישן אשר בו נולד המלך היינריך החמישי. מסחר יבול הארץ ובתי מלאכה. עשעפסטאוו חוף הים לה, ארבעה אלף איש, ומסחר רב על פני המים בעצים, תבואת השדה וצמר: מבנה אניות. נעוופארט חוף הים, עשרת אלפים איש, מסחר רב. אבערגאוועני על נהר גאוועני, חמש אלף איש בה, בתי מלאכת ברזל, ומכרה גחלי אבן רב. קערלעהן, מלאכת פתילי ברזל. פאנטיפוהל, שנים עשר אלף איש, מלאכת רקועי פחים מהוללים. אוסק על נהר אוסק, ארבע אלף איש, עושי מלאבת ברזל.

יא) גליל הערטפארד, ל“ט פ”מ, בו העיר הבירה הערעפארד על נהר וויע, שני אלף בתים, ארבעים אלף איש, ארמון נאוה. בתי מדרש, בתי חולים, בית מדרש לעבודת האדמה, בתי מלאכת נעלי יד ומסחר רב. ראס, עיר קטנה בככר נחמד, ארבעה אלף איש, זרע שעורים רב, ומסחר ברזל, צמר, ושכר. לעאמינסטר על נהר לוג, שש אלף איש, מלאכת כובעים, שדי שעורים ופשתן, מסחר חטים וצמר. לעדבורי, על נהר לאדען, ד' אלפים ות"ק איש, עובדי אדמה ועושי גלומי צמר. וועהבלי, כפר קטן, בתי בשול שכר טובים. פעמברידש, מקום על נהר אראוו, שני אלף איש סוחרי צמר ובגדים:

יב) גליל ווארסעסטר, שלשים ושלשה פ"מ בו העיר הגדולה ווארסעסטר, על נהר סעווערן, ארבעה אלף בתים, שלשים אלף איש, בתי מלאכת פארצעלאן, יריעות צעיפים, מחטים, בתי יד מן עור, בשול שכר פארטר, ויין שרף, ומסחר רב. פרעסקאט, כפר קטן, מלאכת גלגלי מורה שעות וכל כליו. דראטוויש שלש אלף איש, בארות מלח רבים. דודלעה, ארבע אלף בתים, שלשים אלף איש, מלאכת זכוכית וכלי ברזל. קידרמינסטר על נהר סטור, עשרים אלף איש, בתי מלאכת יריעות, משי וצמר. בראמסגראווע על נהר סאלווארי, מלאכת גלומי צמר, כלי ברזל, מחטים וחכי דגים. עוועסהאם, חמש אלף איש, מלאכת פוזמקאות, גני ירק רבים, בעוודלעה, חמש אלף איש, מלאכת מגבעות צמר, וכלי עצם:

יג) גליל ווארוויק, ארבעים ושלש פ“מ, בו העיר ווארוויק, חמש עשרה אלף איש. בתי מלאכת צמר, מסחר שעורים קלופים עופל ישן בה. קאווענטרי על נהר שערבורן, חמש אלף בתים, שלשים אלף איש, מלאכת פתילי משי, כלי מורי שעות, וגלומי צמר, מסחר רב בצמר. בירמינגהאם, קריה גדולה ונאוה בנויה על הרים ובקעות בלי סדרים, ורבתי בתי מלאכה מכל פרי הממלכה. רחוקה כ”ב פרסה מן לונדון, שמונה עשר אלף בתים, מאה ושבעים אלף איש, מאה וששים בתי מלאכת כפתורים, מאה בתי מלאכת תכשיטים, שלשים בתי מלאכת כלי נשק, חמש בתי מלאכת מחטים, חמשה בתי מלאכת זכוכית, שמונים בתי מלאכת כלי נחושת קלל, שמונה בתי מלאכת מפוחים, ומאה בתי מלאכת ימים, סכינים, כלי נחושת, כובעי אצבע, מקבות וחרוצות הברזל, ומלבד אלה בתי יציקת אותות דפוס, ובשול שכר רב, מסחר רב לאמעריקא. בתי ספר שונים ובניני תפארת. קרובים לה כפרים רבים כמו בראמוויש, סוטאן ודומיהם, אשר יושביהם יחד עושים במלאכה לבתי העיר. סאהא, בתי מלאכת ברזל וברזל צרוך גדולים מאד, מלאכת כפתורים, כלי כסף, מטבעות כסף ונחושת, בשמונה מכונות ההולכות ע"י קיטור אש, ומהן תצאנה בכל רגע חמש מאות ושלשים דאלאר (מטבע אמעריקאנית) וחמש מאות גינעע, מלאכת נייר, מכונות למעשה רחיים, רקועי פחים ולכל מלאכה. סטראטפארד על נהר אוואן, שמונה אלף איש, עושי מסחר רב, מקום מולדת המליץ המפואר שעקספיהר (זה כשלש מאות שנה), ביתו עודנו עומד לתלפיות, גם הערש אשר נולד בו והמטה אשר מת עליה שניהם יחד שמורים למזכרת עולם. אטהערסטאנע, כפר גדול, שש אלף איש בו עושים מסחר בגבינה. נייאאיטן, על נהר אנקר, שמונה אלף איש עושים מלאכת פתילים. רוגבי. שלש אלף איש, בית מדרש חכמים. לעמינגטאן, שמונה אלף איש, בארות מי מתכת. קענילווארט, חרבות ימי קדם:

יד) גליל נארטהמפטאן, שבע וארבעים פ“מ, בו העיר נארטהאמפטאן על נהר נען, ג' אלף בתים, שלשים אלף איש, בתי ספר, בית חולים גדול, בתי מלאכת מתנ , כר ורצועות הסוסים, מנעלים ופוזמקאות, מסחר סוסים עגלות וכלי עור, מקום מרוצת הסוסים. פעטרבארוגה על הקדוש להם, הבנין הזה חזק ונפלא מאד, מן היסוד עד הגג אבני גזית גדולים, אשר אף שמונה צמד בקר אך בכבדות ימישו כל אחת ממקומה. בה תשע אלף איש, בתי מלאכת כלי פשתן ופוזמקאות, מסחר תבואה ועצים. אצלה קבר המלכה מריא שטוארט מן שאטלאנד אשר הומתה במצות המלכה עליזאבעט דודתה. וועלינגבארוגה ז' אלף איש, מלאכת מעשה רשת ומנעלים, מסחר יבול האדמה. שטאמפארד שש אלף איש, מלאכת צמר ומנעלים. פאטהערינגהיי קעסטלע, ארמון ישן אשר בו ישבה המלכה מאריא שטוארט יותר מי”ח שנה במאסר עד אשר הוסר ראשה מעליה. דאווענטרי, מקום ישן אצל הדרך ההולך ללונדון, אלף וחמש מאות איש עושי פוזמקאות משי.

טו) גליל בעדפארד, עשרים ושנים פ"מ. בו העיר בעטפארד, על נהר אוזע, י' אלפים איש. הנשים תומכות פך, והאנשים סוחרי גחלי אבן, עצים, בעלי כנף, חמאה, תבואת השדה. ביגלעסוואדע. על נהר איוול, חמש אלף איש, מסחר גחלי אבן. לוטאן, עיר קטנה בין שני גבעות, חמש אלף איש, עושי כובעי קש. דונסטאבלע, עיר קטנה, שלש אלף איש בה, מלאכת כובעי קש, סלים, ומנעלים מן תבן. וואבירגע, שני אלף וד' מאות איש, ארמון נאוה וגן צומח עצים גדול ונחמד למראה:

טז) גליל הונטינגדאן, שבע עשרה פ"מ, בו העיר הונטינגדאן על נהר אוזע, חמש אלף איש עובדי אדמה ואנשי מקנה. בו נולד קראמוועל אשר משל על ארץ ענגלאנד זה מאתים שנה. סנט איוועס חמש אלף איש, מסחר תבואה ומקנה. בורן, מקום קטן, אלף איש, רובם בורסקים. שטילטאן, כפר נאוה, שני אלף איש, הגבינות הנעשים בו מהוללים מאד. זאמערזהאס, שני אלף איש, בארות מי מרפא בו:

יז) גליל רוטלאנד, עשרה פ"מ, בו העיר אקהעם בעמק נאוה ועושה פרי מאד, חמש אלף איש, חרבות ארמון ישן, מסחר. אופינגהאם, שלש אלף איש, בית מדרש חכמים, בית חולים, מסחר:

יח) גליל לייסעסטר, שלשים ושבע פ"מ, בו העיר הגדולה לייסעסטר על נהר סור, חמשה וחמשים אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, צמר גפן, פוזמקאות, מסחר רב, בנינים ישנים מאד מימי קדם. לונבארוגה, חמש עשר אלף איש, מלאכת פוזמקאות, אריגת צמר גפן, מסחר יבול הארץ. הינקלעה, שמונה אלף איש, מלאכת פוזמקאות רב מאד. לוטרעווארטה, שלש אלף איש, מלאכת מנעלים וגבינה. אטערסטאנע, כפר קטן, אלף וחמש מאות איש, מסחר גבינה רב מאד:

יט) גליל שטאפארד, חמשים וארבע פ“מ, בו העיר שטאפארד על נהר סאיו, עשרת אלפים איש. בתי מלאכת מנעלים, גלומי צמר, כלי פארצעלאן, ומסחר כלי פשתן. ליכפעלד, עיר נאוה ומלאה עשירי עם, עשרת אלפים איש, מכרה גחלי אבן וברזל רב, בתי בשול שכר, היכל לנוצרים בקרבה אשר נבנה זה שבע מאות שנה. בורסלעם על נהר טרענט, שמונה עשר אלף איש, יוצרי חרש רבים בה, מכרה גחלי אבן, ומסחר רב. וולערהאמפטאן, שלשים ושש אלף איש, מהוללה מאד בגלל כלי ברזל הנפלאים הנעשים בה, הלא הם, מסגרות מפתחות, קרדומות, יתדות, רקועי פחים ומקבות. בראדלעה, כפר ובו בית מלאכת ברזל אשר שם אלף איש יעשו בו במלאכה, שמונה אלף וחמש מאות ככר ברזל יצאו ממנו בכל חדש ימים, ומכרה גחלים רב מאד אצלו, ככל אשר יוסיפו לחצוב אותם ממעמקי האדמה, כן ירבו וכן יפרוצו. וואלסאל, עשרים אלף איש, מלאכת מתג סוסים, יתדות, וכלי ברזל אחרים, אבני שיד, ומסחר רב. בורטאן אופאן טרענט, עשרת אלפים איש, בתי בשול שכר טוב מאד אשר יובילוהו למרחקים, מלאכת גלומי צמר. וכלי ברזל רב. בילסטאן, עשרים אלף איש, בתי מלאכת כלי ברזל, רקועי פחים, תנורים, אבני שיש ופסילים. אוטאקסעטר, שמונה אלף איש, חרשי ברזל, יום השוק בה בכל שבוע לבהמות שדי, חמאה, גבינה וכל דבר מזון. טיפאן, עשרים אלף איש, מלאכת יתדות, בורית וצבעים. לעק, י' אלפים איש, מלאכת כלי ברזל. נעווקא סטלע אונדער לימט, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכת כובעים, מנעלים, פסילים ומטבעות, וכלי חרס. עטרוריא, אלף איש, מלאכת כלי ברזל רבע מאד, מחיר הדברים הנעשים בה בכל שנה יעלה לעשרה מיליאן כסף. פאטערי, חבל ארץ אשר הקיפו שתי פרסאות אשכנזיות, יכיל בקרבו ארבעה עשר ערים וכפרים קטנים ומאה אלף איש בהם, והיו כולם לאגודה אחת יוצרי חרש, עושי פתילים, בגדי משה וכלי שערות גמלים. ווערנעסבורי, י”ב אלף איש, מסחר רב במסגרות וגחלי אבן. עטאנהיל, על נהר דאווע, מעשה נחושת רב. קאווברידש, בית מלאכת כלי פארצעלאן:

כ) גליל שראפ, ס“ג פ”מ, בו העיר הנאוה שרעווסבורי. על נהר סעווערן. שלשים אלף איש, רחוקה ל“ב פרסה מן לונדון, עיר ישנה מאד ונודעה לתהלה מימי קדם, בית ספר לשפת לטיין, אוצר ספרים, שנים עשר חברות סוחרים, מסחר רב בבגדי צמר וכלי פשתן. ברידשענארטה, עיר נאוה מאד ונהר סעווערן עובר בתוכה, שמונה אלף איש, מערות רבות נפלאות בה, בתי מלאכת כלי נשק ופוזמקאות. לודלאוו על נהר טעמא, שמונה אלף איש, מגדל רם ושמונה פעמונים לו, חרבות ארמון ישן, מסחר תבואה. וועלינגטאן י”ב אלף איש, מלאכת כלי ברזל, גחלי אבן, ומכונות קיטור. האלעסאווען. י"ב אלף איש, מלאכת יתדות ברזל. בדאזעלעה. שיפנאל, קעטעלעה, שלשה מקומות גדולים, עשרים אלף איש בם, מלאכת ברזל, כלי קטרת וגחלי אבן רב מאד. עלעסמערע, עשרת אלפים איש, מסחר רב במלח ושעורים. אסוועסטרי. אחד עשר אלף איש, מלאכת גלומי צמר ומסחר רב. מאדעלעה מארקעט, שמונה אלף איש, מלאכת כלי ברזל ומסחר בם. וויטשורש, שמונה אלף איש, סוחרי יבול הארץ:

כא) פלךְ טשעסטר, חמשים פ"מ, בו העיר טשעסטר על נהר די, גשר אבנים עליו נשען על שנים עשר כפות, ששה ועשרים אלף איש, בית מלאכת אבק שרפה, מנעלים, כלי קטרת, גבינות מהוללים המובלים למרחקים, כלי פשתן, כישות ומלח, על פני החוף אשר לה יבנו אניות, עופל, בית אוסף סוחרים, שני בתי אוצר ספרים וארמון ישן. נארטוויטש, על נהר וויוור, ג' אלף איש, מכרה מלח אבן רב וגדול בו, במשקל א' וחצי מיליאן ככר לשנה, גם מלח מבושל לערך א' מיליאן ככר לשנה, מטוה צמר גפן ואיזה מלאכות אחרות. שטאקפארט על נהר מערזעה, ארבעים אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, כובעים, בגדי משי, מטוה צמר, מסחר רב בגבינה וקמח שבולת שועל מאקלעספעלר על נהר באלין, שלשים ושש אלף איש, בתי מלאכת כפתורים, חוטים, כלי משי ושערות גמלים, כלי נחושת ונחושת קלל. קאנגלעטאן על נהר האוולעה, שמונה אלף איש, בתי מלאכת כפתורים, פתילים ובתי יד, בדי נחושת. פראדסהאם, ג' אלף איש, בשול מלח, מסחר גבינה, מלח ותפוחי אדמה. גאנטוויש שש אלף איש, בשול מלח, מסחר גבינה, מלאכת צמר גפן ומנעלים. מידלעוויש, שני אלף איש, בשול מלח ומסחר רב בו, מלאכת כלי צמר:

כב) גליל דערבי, שבעה וארבעים פ"מ, בו העיר דערבי על נהר דערווענט, שלשים ושש אלף איש, בתי מלאכת משי גדולים ונפלאים מאד, אשר מכונותיהם יולידו בכל רגע שלש מאות אלף פתילי משי, כלי פרצעלאן, שיש, קערות וכוסות, רקועי פחים, מטוה צמר, ומנעלים, וועלפער עשרת אלפים איש, בתי מלאכת צמר גפן ופוזמקאות. ווירקעסווארט, שש אלף איש, מהרריה יחצבו עופרת רב מאד, מלאכת צמר גפן:

כג) גליל ראטיגהאם, ארבעים פ"מ, בו העיר ראטינגהאם על נהר טרענט, ששים אלף איש, מלאכת פוזמקאות רבה מאד, בתי מלאכת צבעים ושמן:

כד) גליל לינקאלן, קכ“ט פ”מ, בו העיר לינקאלן, על נהר וויטהאם, ארבעים עלף איש, בתי מלאכה ומסחר רב בבהמות שדי, באסטאן, בככר דשן ושמן מאד, ארבעים אלף איש, מגדל גבוה בו המאיר לעוברי הים באניות. שפאלדינג עיר קטנה ונאוה, תושביה עושי מסחר בגחלים. ותבואת השדה:

כה) גליל יארק, ר“פ פ”מ, בו העיר יארק, נהר אוזע עובר בחובה, ל“ב אלף איש, מלאכת מנעלים ומעשה משזר רבה בתוכה. ווהיטבי על נהר עסק, י”ב אלף איש, מעבר אניות. פקארבארוג עיר נאוה וחוף טוב לה, עשרת אלפים איש, מבנה אניות. צידת דגים, מעינות מי מתכת. הול על נהר המובער, ג' אלף איש, בית חולים לאנשי האניות. ליהדס על נהר עהר, וגשר נאוה עליו, ק“פ אלף איש, בתי מלאכת ברזל, נייר, גלומי צמר, ומסחר גדול מאד. שיפעלד על נהר שיף, תשעים אלף איש, בתי מלאכת כלי ברזל רבים וטובים מאד. ראטהערהאם, ד' אלף איש. מלאכת כלי ברזל. זכוכית ומשרפות שיד, מאסבארוג, כפר גדול, ד' אלף איש עושי כלי ברזל שונים. בראדפארד, ט”ו אלף איש, מלאכת ברזל וגלומי צמר, בארנסלעה, י“ב אלף איש, מלאכת ברזל, וכלי פשתן. קנארעסבארוג לרגל הר גבוה שמונה אלף איש, מלאכת כלי פשתן, מעינות מי מתכת. האראווגאטע, כפר נאוה, מעינות מי מתכת למשתה ולמרחץ. וואקעפעלד על נהר קאלדר. ג' אלף איש. אורגי צמר רבים מאד. הודערספעלד, ק”י אלף איש. מלאכת גלומי צמר ודברים אחרים רבים. העליפעקס, מאה ועשר אלף איש, בתי מלאכת צמר גדולים, מסחר רב מאד. דאנקאסטר, ארבעים אלף איש, עושי מלאכה ומסחר.

כו) גליל לענקעסטר, פ“ו פ”מ, בו העיר לענקעסטר על נהר לונע במועד גבעה אשר ארמון גדול בראשו, ארבעים אלף איש, מלאכת כלי פשתן. ומסחר רב. מאנשעסטר על נהר אירק וגשר ברזל עליו. שלש מאות ועשרים אלף איש, יותר משני מאות בתי מלאכת בד, כלי פשתן, וגלומי צמר הנקראים בשם מאנעסטר. הרב החכם דאקטר שילער מארץ אונגארן הוא עתה רב אב“ד בתוכה. בלאקבורגע, פ' אלף איש, בתי מלאכת כלי פשתן. ליווערפאהל, עיר רבתי עם וסחר גוים, ומלבד לונדון אין עיר מסחר כמוה בכל ארצות תבל, כ”ז אלף בתים, שלש מאות וששים אלף איש, בתי מדרש החכמות, גנת ביתן נאוה מאד, חוף גדול וטוב. מבנה אניות אשר בו יעבודו שלש אלף איש תמיד, אולם הממכר נאוה גדול י“ב אלף התמ”ב אמות מרובעות, והגג נכון על מאה ועשרים עמודי ברזל מוצק, בו ימכרו בשר, ירק, דגים ופירות, בתי מלאכת זכוכית, בורית, פארצעלאן, מורי שעות, וכלי ברזל שונים. מכס הסחורות אשר יבואו ואשר יצאו מינה יעלה לארבעה מיליאן ליטרא שטערלינג לשנה. נתיב הברזל ממנה למאנשעסטר מתחת לארץ. וארינגטאן, ל"ו אלף איש, בתי מלאכת כלי ברזל, זכוכית וצוקר. באלטאן לע מוהר, מאה אלף איש, מלאכת גלומי צמר רבה. בורי, שמונים אלף איש, מלאכת כלי צמר גפן ופשתן. אלדהאם, שבעים אלף איש, מלאכת כלי צמר וצמר גפן. וויגאן שבעים אלף איש, מלאכת כלי צמר גפן וכלי פשתן רבים, פרעסטאן שמונים אלף איש מסחר רב ומלאכת צמר גפן:

כז) גליל דורעם, חמשים פ"מ, בו העיר דורעם על גבעה נשאה, ארבעים אלף איש, מלאכת כלי צמר ויריעות, ארמון חזק. זונדרלאנד על נהר ווערע, גשר ברזל גדול מאד עליו, ששים אלף איש, מלאכת ברזל וזכוכית, מבנה אניות, מסחר רב בגחלי אבן.

דארלינגטאן, י' אלף איש, מלאכת בד וצמר, מעין מתכת:

כח) גליל נארטהומבערלאנד, פ“ח פ”מ, בו העיר נעווקעסטל, שמונים אלף איש בה, בתי מלאכה רבים, מכרה גחלי אבן לאין חקר, כ“ה אלף איש עובדים בו תמיד, ויוציאו בכל שנה מאה מיליאן ככר, היא ישנה מאד, וכבר בימי אדריאנוס קיסר היתה לעיר גדולה. שעלדסמוטה, נ”ה אלף איש, מבנה אניות, מסחר גחלי אבן, מלאכת ברזל, זכוכית, ומלח, מרחץ מי מלח:

כט) גליל קאמבערלאנד שבעים פ“מ, בו העיר קארלייל על נהר עדן. מ' אלף איש, ארמון מבצר, בית כסף, בתי מלאכה רבים בצמר גפן. וויטעהאוון אצל הים, ל”ב אלף איש, מכרה גחלי אבן רב מאד.

קעסוויק, שלש אלף איש, מעשי עטי עופרת מהוללים:

ל) גליל וועסטמארעלאנד, שלשים ושש פ"מ, בו העיר אפלעבי, שלש אלף איש: קענדאל, ארבעים אלף איש, מלאכת גלומי צמר, צמר גפן, פוזמקאות ודברים אחרים. מאן אי בתוך ים אירלאנד, בו הערים קאסטלעטאן ד' אלף איש בה. דונלאם שש אלף איש ואיזה כפרים, ורוב מעשה יושבי כל האי היא צידת דגים מלוחים:

לא) גליל קענט, שבעים ושנים פ“מ, בו העיר קענטרבורי כ”א אלף איש, בתי מלאכה שונים, מרחצאות מי מתכת. דאווער בעמק רב, והרי נתר סביבה, כ“ח אלף איש, ארמון מוצד, מלאכה ומסחר. ראשעסטר, י”ב אלף איש, צידת אויסטערן ומסחר. שאטאם, מקום בנין אניות המלך, בתי מסכנות רבים, מבצרים סביביו למגן בעד אויב, עשרים אלף איש. וואלוויטש, על נהר טעמזע, עשרים אלף איש, בתי משכן אנשי הצבא יפים מאד, בית חולים לחיל הים, בית מדרש לאנשי החיל, חצר כלי נשק גדול מאד אשר כ“ד אלף כלי תותח בקרבו, בנין אניות, מעשה חבלים וכלי ברזל לספינות המלך. גרינטש, שמונים אלף איש, ארמון גדול לחולי הצבא, בית מדרש עם מצפה ככבים, נתיב הברזל ממנה ללונדון עובר במרום על פני בתים נשען על אלף כפות. דעטפארט על נהר טעמזע, שלשים אלף איש, בתים רבים לחולי הצבא, מבנה אניות המלך, פה למד פטר הגדול קיסר רוסיא מעשה האניות ותחבולותיהם, ועשה במלאכה יחד עם האומנים. כ”א בתי ספר לחיל הצבא, גנות ירק מהוללים בה. ראמסגאטע, עיר נאוה לא רחוקה מן לונדון, בה מרחצאות חמים טובים למרפא, ארמון המלכה, ואצלו היכל השר היקר ר' משה מאנטעפיארע נ“י עם גגות ופרדסים נחמדים, ופעמים רבות התהלכה המלכה לשוח בו עם רעותיה. גם בנה הר”ר מאנטעפיארע ביהכ"נ בעיר הזאת מכספו, וכל הוצאותיו יתן מכיסו מיום הוסדו ועד היום הזה, שנים עשר אלף איש בה גראווזאנד, שש אלף איש, בחוף אשר בה יבקרו שרי המלך את כל האניות הבאות אודות המכס, מסחר רב בירקות גנותיה ללונדון. מעדסטאן, ארבעים אלף איש, מלאכת חוטים טובים מאד ומסחר רב.

לב) גליל זוזעקס, ס“ט פ”מ, בו העיר טשיטשעסטר על נהר לעוואנט, עשרת אלפים איש עושי מסחר.

ברייטאן על לשון ים אטלאנטי, חמשים אלף איש, ארמון מלך עם ארוס סוסים נפלאה, מרחצאות מי הים ומי מתכת מהוללים וטובים מאד, ובכל קיץ יבואו שלשים אלף איש שמה לרחצה בם. היא מקום משכן הרב החכם הגדול מוה' אליעזר הלוי נ“י המכונה בשם דאקטר לעווע, חין ערכו ועוצם חכמתו נשאו למעלה ראש, והספרים אשר פעל בתכונות כפיו ויצאו לאור עולם הם: א) מקור שפת מצרית, הוא חקירה ודרישה על הלשון אשר דברו אנשי מצרים בימי האבות הקדושים. ב) ספר המלים ליושבי הרי קויקאזוס. ג) באור צורות אותיות ומספרים של מטבע אשר נמצאה בעיר יארק. ד) באור מטבע קופיקא. ה) פסח יאשיהו, כולל דברי חכמה ודעת אשר דרש בבהכ”נ הגדולה דקהל ספרדים בלונדון שנת תר“ב. ו) תפלה על שגיונות, אשר דרש בחג השבועות תר”ב בבהכ“נ הגדולה לאשכנזים בלונדון. ז) קדושים תהיו, מספד תמרורים על מות הערצאג זוזעקס דוד המלכה וויקטאריא, אשר נשא בבה”נ הגדולה לספרדים בלונדון תר“ג. ח) משא אליעזר, אמרי נועם אשר הטיפו שפתיו בבהכ”נ הגדולה אשר בווילנא בשבת פ' קדושים תר“ו בהיותו שמה עם השר הגדול ר' משה מאנטעפיארע נ”י, כי חלו פרנסי הקהל את פניו למען ישמיעם את הוד קולו וישביעם מנופת צוף חכמתו. ואחרי אשר כתב אחד מחכמי ווילנא את הדברים אשר יצאו מפיו עלי ספר, והוא כבר חלף הלך לו, שלחו אליו רבני העיר ופרנסיה את ההעתקה הזאת למען ישים עיניו עליה אם לא שגה המעתיק, ואלה הם קצה דבריהם במכתבים אליו (הנדפס בקונטרס קול יעקב בשפת אנגלית). אשרך עיר ווילנא כי רבות נכבדת, הוד והדר לבשת בעטרה שעטרה לך כו' סיר משה מונטיפיורי הי“ו וכו‘, ובן משק ביתו החכם הלוי עומד ודורש, ושפתיו מרעיפים אגלי נופת וצוף אמרי נועם המענגים נפש שומעיהם וכו’. ואתה אלופנו ומיודענו החכם כי הקשבת לקול מבקשיך ומלאת רצונם, והפיצות ממעינות חכמתך על גפי מרומי קריתם כו‘. ואלו היתה דרשתו הנפלאה חקוקה בעט ברזל יוצאת מתחת מכבש הדפוס, לנחת ועונג לבב היה לנו כו’. מהמשכילים פה העלו על ספר את דברי קדשו אבל אינו דומה כותב דברי עצמו לכותב מפי השמועה וכו'. ט) מכתבים על דבר מסעיו בארץ הקדושה, נעתק ממני ללה”ק בס' מבשרת ציון. י) מטה דן, הוא כוזרי חלק שני להרב ר' דוד ניטו, העתיקו לשפת ענגלאנד. יא) אפס דמים, על דבר הכחשת עלילת דם מהחכם ר' יצחק בער לעווינזאהן ז"ל, מתורגם אנגלית. ועוד ידו נדויה להרבות ספרי חכמה כהנה וכהנה, יברך ה' חילו ופועל ידיו ירצה.

האסטינגס, י"ב אלף איש עושי מסחר:

לג) גליל סורי, שלשים וחמש פ"מ. בו העיר גלידפארט, ה' אלף אנשי מסחר. ריכמאנד, על נהר טעמזע, ארמון מלך עם פרדס גדול ונאוה, ד' אלף איש. קעוו, היכל עונג למלך. בו גנות ופרדסים אשר בם עצים ונטעים מכל כנפות הארץ:

לד) גליל בערק, שלשים ושש פ“מ, בו העיר רידינג, כ”ה אלף איש. בתי מלאכה ומסחר. ווינדזאר, עשרת אלפים איש, ארמון מלך ופרדס נחמד לו:

לה) גליל האמפ, שבעים וארבעה פ“מ. בו העיר ווינשעסטר עשרת אלפים איש, בית מדרש החכמות, בתי מלאכה. סאמהאמפטאן בככר נאוה מאד המכונה גן ענגלאנד, עופל חזק, שלשים אלף איש, מרחצאות מי הים טובים מאד. פארטסמוטה, מבצר חזק ששים אלף איש, בנין אניות, בית מדרש לחיל הים. בית חולי הצבא אשר יכיל שלש אלף איש בקרבו. בית מלאכת נשק, עוגנים וחבלי אניות, חוף גדול מאד אשר ימצאו אלף אניות מלחמה מכון לשבתם בו. נכח החוף הזה גאספארט מקום משכן אנשי האניות ועושי מלאכה במים רבים. זוטזיה, מקום מרחצאות טובים. יערזעה, נערנזעה, אלדערנעה, זארקע, ארבעה איי נארמאן אשר להם חוקים מיוחדים ושני שליטים עליהם, היקפם י”ב פ"מ, מספר תושביהם מאה אלף איש הדוברים שפת צרפת, מחייתם בעבודת האדמה, תרבית מקנה, צידת אויסטערן, בנין אניות ומסחר:

לו) גליל דעוואן מאה ועשרים ושתים פ“מ, בו העיר עקסעטר, על נהר עקס, ארבעים אלף איש. מלאכת צמר וצ”ג ומסחר. פלימוטה, עיר בצורה בין הנהרות טאמר ופליס, שבעה אלף איש עושי מסחר רב, ראש מקום בנין אניות המלחמה, מלאכת נשק, מגדל מאיר לעוברי הים. דארטמוטה, חמש אלף איש, צידת דגים ומסחר:

לז) גליל זאמרזעט, שבעים ושבע פ“מ, בו העיר בריסטאל, קריה ישנה מאד אשר נבנתה ארבע מאות שנה לפני ספיר' הנוצרי' י”ז אלף בתים. מאה ושלשים אלף איש, שש מאות חוצות, שלשים ושנים בתי מחסה לחולים, יתומים ועניים, בתי מלאכת נחשת קלל טוב מאד, עבוד עורות, י“ח בתי בשול ליקר, עשרים בתי מעשה זכוכית, בשול יי”ש ושכר רב, בארות מי מתכת טובים למרחץ ולשתות. באטה, בעמק נאוה על נהר אוואן והרים סביב לה, שמונים אלף איש, מהוללה בגלל המעינות החמים אשר בה. טאנטאן, ל"ח אלף איש, מלאכר גלומי צמר ובשול שכר טוב, פראמע, שלשים אלף איש עושי מלאכת צמר.

לח) גליל ווילט. ששים וחמש פ“מ, בו העיר סאליסבורי י”ב אלף איש, בתי מלאכת כלי ברזל צרוף, צמר גפן. ועבוד עורות.

בראדפארד, י"ג אלף איש, מלאכת גלומי צמר טובים מאד.

לט) גליל דארזעט, שבע וארבעים פ“מ, בו העיר דארשעסטר חמש אלף איש, בתי בשול שכר מהוללים מאד. פארטלאנד, חצי אי, מהולל ע”י מחצב האבנים אשר בו, לשון ארץ צר יחברו אל היבשה, מגדל מאיר אל הים בו, ויכיל שבעה כפרים אשר בה ארבע אלף איש. פאל, שמונה אלף איש, חוף נאוה, מסחר רב.

מ) הערצאגטהום קארנוואל, ס“ב פ”מ, חצי אי מלא הרים ובקעות חרבים בלי כל פרי, מהדריה יחצבו נחושת וברזל רב מאד. לאנקעסטאן חמש אלף איש עושי מסחר. פאלמוטה, תשע אלף איש, חוף טוב וחזק, מסחר רב לאמעריקא. טרורא, חמש אלף איש, שני בתי מלאכת בדיל, מסחר רב בבדיל. פענצאנקע. תשעה אלף איש, מרחצאות מי הים, מסחר רב בנחושת ובדיל. באטאלאק מקום מחצב נחושת ובדיל מתחת למי הים עמוק מאד. האיים סקיליק מ"ה במספר אך ששה מהם נושבים ויכילו שלש אלף איש בקרבם, ומקור מחייתם צידת דגים ושרפת עשב הים לאפר אשר יעשו ממנו זכוכית ירוק:

מדינת וואלעס

ארץ הררים אשר עמקים ונחלים קטנים יעברו בתוכם, שדי תבואה אך למצער, תרבית מקנה לא מעט, מהרריה יחצבו ברזל ונחושת, תכיל שלש מאות וחמשים פ"מ, נחלקת לוואלעס הצפונית והדרומית.

בוואלעס הדרומית יש הערים פעמבראקע, על שן סלע גדול וארמון בראשו, שמונה אלף איש, חוף גדול וטוב אשר מצב נכון לאלף אניות בקרבו, מסחר רב. קערמארטהען, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכת רקועי פחים וכלי ברזל, מסחר גדול. סוואנזעה, מ“ה אלף איש, יציקת ברזל, מכרה גחלי אבן ומעשה נחושת, מרחצאות מי הים טובים מאד. מערטהיר טידוויל, ששים אלף איש, מאדמתה יוציאו גחלי אבן וברזל לאין חקר, ורוב יושביה באלה יעבודו. בכל הככר הסביב לה בתי מלאכת כלי ברזל, מכונות קיטור ומוטות נחשת רבים מאד, בשנת תקט”ו היתה כפר קטן ומאתים איש בקרבו, ושר אחד שכר את מכרה גחלי אבן וברזל אשר בה על מאה שנה בעד מאה ליטרא לכל שנה, ואחרי עברו עשר שנים השכיר את המחצב לאחרים בעד עשרת אלפים ליטרא לכל שנה. בדאוולעס הקרוב אליה יעשו שלשים אלף ככר ברזל בכל שבוע. ברעקנאק, על נהר האנדי, שש אלף איש, מלאכת גלומי צמר ובתי רגלים. קארדיגאן, ד' אלף איש, חוף קטן, מסחר לא מעט. בוואלעס הצפונית יש הערים מאנטגאמערי, ב' אלף איש, כולם סוחרי ארץ ולא יעשו כל מלאכה. הארלעג, ב' אלף איש, בלי כל מסחר ומלאכת ידים. פלינט, מקום מרחץ, שלש אלף איש. האליוועל בבקעה עמוקה, שנים עשר אלף איש, איזה בתי מלאכה, חוף קטן. בארגאר, שש אלף איש, מלאכת כלים מאבני שיפר, מסחר רב באבנים האלה, מההרים הקרובים אליה יחצבו אבני שיפר, ואלף וחמש מאות איש תמיד בהם יעבודו. ענגלעזי, אי גדול תשע פ“מ, נ”ג אלף איש בו, אדמתו פוריה, מקנה רב בו, מהריו יחצבו נחשת למכביר, ובו העיר באמאריס, שלש אלף איש עושים במלאכה.

שאטלאנד

המלכות הזאת תפרד לשלשה מחוזות, ושמותן שאטלטנד הדרומית, התיכונה והצפונית, שטחה אלף ארבע מאות ששים ואחת פ"מ, ושלשים ושלש גלילות בה.

שאטלאנד הדרומית, ארץ הרים ובקעות, פוריה ושמנה.

א) גליל עדינבורג, שמונה עשר פ“מ, בו העיר מידלאטיאן, מחוברת מהעיר הישנה והחדשה, העיר הישנה בלי כל תואר, חוצותיה עקומות וצרות, בתים גבוהים מאד, ורבים מהם בני שש או עשר עליות אך אין כל יופי למו, ומרבית שוכניה מדלת העם, אולם העיר החדשה נאוה עד מאד, חוצותיה ישרות ורחובות, בתיה יחד מראה היכלות למו, ולא ירומו יותר משלש מדריגות, ורוב יושביה אצילי הארץ ועשירי עם. בקעה עמוקה ורחבה בין שתי הערים האלה, ושני גשרי אבן אשר עליה יחברו אותן יחד ולעיר אחת תהיינה: שלשה עשר אלף בתים, ושני מאות אלף איש בקרבה. בניניה הנפלאים הם, ארמון המלך ישן מאד, על פני מבוא השער כתר אבן גדול נשען על ארבעה עמודים, במדרגה השנית החדרים אשר ישבה בם המלכה מאריא שטוארט, ובחדר המטות ערשה אשר ישנה בו ביריעות דאמטסט אדום מחוטבות אשר הלבינו מרוב ימים, דביר גדול אשר תמונות מלכי שאטלאנד בו. בהיכל הזה גר קארל העשירי אשר מלך על צרפת אחרי הורד נאפעלאן מגאונו, וגם אחרי נדחף מכסאו בשנת תק”ץ שכן בו עם כל בני ביתו עופל חזק במרום סלע, יכיל שני אלף איש, בית נשק בו, בתוכו גרו רבים ממלכי שאטלטנד מלפנים ובא' החדרים יש נזר, חרב ושרביט הממלכה. בית הפארלאמענט גדול ונחמד מאד ואוצר ספרים גדול בו. בית המדרש הכולל אין כמוהו ליופי בכל אירופא, ואוצר ספרים בקרבו: בו שמור קרן ארוך אשר כרתוהו מראש אשה בת חמשים שנה בשנת ה“א תל”א ותחי עוד י“ב שנה. בית מועד הסוחרים, שני בתי תיאטראות, חברות ובתי ספר שונים לכל חכמה ומלאכה, אחד עשר בתי חסד לחולים יתומים ועניים. בתי מלאכה רבים לגלומי צמר, צ”ג, משי, מורי שעות, רקועי פחים, מרכבות, מחטים, כפתורים, פוזמקאות, נרות, בורית, צוקר, יי“ש, עורות וכלי בית. חמשים בתי ממכר ספרים, חמשים בתי דפוס. יושביה יאהבו את המחול והכנור עד מאד, ובלילות החורף כמעט אין בית אשר אין בו מחולות משחקים וקול עוגב ונבל. כאשר באה המלכה בשנת תר”ב אל שער העיר הזאת השליך העם אל ראש המיניסטר אשר בא אתה, נעל ישן, באשר ככה מנהגם לקדם פני שר וגדול ויקר תפארת הוא בעיניהם, גם עת תעזוב הכלה בית אביה ללכת אחרי בעלה, ישליכו בני שאטלטנד נעל ישן אחריה. ליטה, עיר קרובה לעדינבורג ומחוברת אליה, חוף גדול לה, שלשים אלף איש, בית מכס נאוה. בתי מלאכת זכוכית, עורות, נייר, מפרשי אניות, צוקר, מלח, כלי ברזל, בנין אניות, ומסחר רב. נעווהאפן, כפר דיגים, מרחצאות טובים. מוסלעבורג בככר חול על פי נהר עסק וגשר ברזל מוצק עליו, עשרת אלפים איש דיגים ועושי מלאכ' צמר, עבוד עורות, מעשה לבנים, גני ירק רבים. פארטאבעלא, כפר, ובו מרחץ מים חמים מהולל. דאלקעטה, שש אלף איש, מלאכת כובעי', עורות, בורית ונרות, מסחר רב בתבואה ומקנה. קרעגמילאר, מקום אשר יסדה המלכה מאריא שטווארט למזכרת עת שבתה בצרפת, ונקרא עד היום צרפת הקטנה, ארמון ישן.

ב) גליל לינליטהגאוו, חמש פ“מ, בו העיר לינליטהגאוו במורד גבעה, שלש אלף איש, עבוד עורות, משרפות יי”ש, ולבון בד. באראווסטאונעם, חמש אלף איש מלאכת כלי חרש, בורית ומלח, חוף גדול וטוב, מסחר רב בגחלי אבן, אצלה מחצב שיש ושיד.

ג) גליל האדינגטאן, ארבעה עשר פ"מ, בו העיר האדינגטאן, שבעה אלף איש, מלאכת גלומי צמר, עבוד עורות, ומסחר רב בדגן. דונבאר, שלש אלף איש, מלאכת צמר גפן, ברזל, בורית, בנין אניות, דיגים, מסחר דגים ושעורים קלופים פרעכטאנפאנס, שני אלף איש, מלאכת כלי חרש ולבנים.

ד) גליל בערוויק, שלשה ועשרים פ"מ, בו העיר גרענלאוו, שני אלף איש עושי מלאכת צמר. דונזע, חמש אלף איש, מלאכת גלומי צמר ונייר, מסחר רב במקנה. עהמוטה, שני אלף איש, חוף טוב, מלאכת נייר, מסחר דגן.

ה) גליל בערוויק, שלשה ועשרים פ"מ, בו העיר יעדבורגה, שש אלף איש, מלאכת בד, קשורים, יריעות, ופוזמקאות. אצלה מעינות מי מתכת ובאר מי גפרית לתרופה, האויק, חמש אלף איש, מלאכת בד, גלומי צמר, יריעות ובתי רגלים. קעלזא חמש אלף איש, בית תפלה לנוצרים אשר נבנה זה יותר משבע מאות שנה, בית אוצר ספרים, בית מדרש, בית עבוד עורות, עושי מנעלים רבים, מלאכת כלי פשתן, מסחר רב בדגן ובהמות שדי. מעלראזע ארבע אלף איש עושי בד וכלי צמר גסים, ראקסבורגה, שני אלף איש, כולם מגדלי דבורים, אצלם שני מעינות אשר מימיהם יהפכו לאבן כל דבר רך הבא לתוכם.

ו) גליל סעלקירק, שתים עשרה פ"מ, בו העיר פעבלעס בבקעה עמוקה, שלש אלף איש, מלאכת גלומי צמר ויריעות, מסחר בהמות. אינערליטהען, אלף איש עושי גלומי צמר, מעין מי מלח לרפואה.

ח) גליל דומפריעס, ששים ושלש פ“מ, בו העיר דומפריעס שנים עשר אלף איש, רוב בתיה בנויים מאבנים אדומות, ארמון חזק, מלאכת בד, פוזמקאות, נרות, יי”ש, מסחר רב. מאפאט. מקום מרחץ, באר מי ברזל וגפרית, בתי תפארת. קאנאבי, ארבע אלף איש, מכרה גחלי אבן ושיד רב, מעין מי ברזל. זאנקוהאר, שלש אלף איש, מלאכת פוזמקאות ויריעות. לאשמאבן, שלש אלף איש, דיגים ואורגי פשתן. לאנגהאלם, מלאכת בד ופוזמקאות צ"ג, ארבע ירידים גדולים. קלאזעבורן, מקום מרחצאות מי תרופה. וואנלאקהעד, מאדמתו יוציאו עופרת טוב ורב מאד.

ט) גליל קירקודברייט, ארבעים פ"מ, בו העיר קירקודברייט, שני אלף וחמש מאות איש, בית מדרש ואוצר ספרים בו, מסחר. נעווגאלאוועה, מקום מסחר רב בדגן. אור, שלש אלף איש, מכרה אבני שיד, תרבית מקנה ומסחר.

י) גליל וויגטאן, עשרים ושתים פ"מ, בו העיר וויגטאן, שני אלף איש עושים במלאכה. וויטהארן, עיר ישנה, שלש אלף איש, אצלה מחצב אבני שיש. שטראנרעד, שלש אלף איש, צידת דגים מלוחים ואויסטערן, בתי מלאכת כלי בד וצמר גפן, ומסחר רב מאד. פארט פאטריק במורד גבעות, שלש אלף ושלש מאות איש. מגדל מאיר אצל החוף, בנין אניות, מרחצאות מי הים, מסחר רב בצאן ובקר וסוסים. מאשרום, ג' אלף איש, חוף רחב, ארמון ישן בתוך הים. נעווטאוון שטעווארט על נהר קרעה, ארבע אלף איש, מעבדי עורות, ועושי מלאכת צמר גפן ויריעות.

יא) גליל עהר, שמונה וארבעים פ“מ, בו העיר עהר, שני מגדלים מאירים את החוף, עשרת אלפים איש, בית אקאדעמיא, בית מדרש לידיעת המסחר, אוצר ספרים, בנין אניות, מלאכת עור, מסחר צמר, צ”ג וכלי ברזל. קילמארנאק, שני אלף איש, בית מדרש, בתי חנוך, מלאכת צמר וצ"ג רבה מאד, ומסחר גדול, אירווין, חוף עמוק ורחב, תשע אלף איש, בית מדרש החכמות. בתי מלאכת צמר גפן, בנין אניות, מכרה גחלי אבן רב מאד. בעטה, שש אלף איש, בתי מלאכה רבים, משרפות שיד, מסחר סוסים, ארדראסאן, מרחצאות טובות, מסחר גחלי אבן וכלי ברזל.

יב) גליל לאנארק, ארבעים פ“מ, בו העיר הגדולה גלאסגאוו, שלשה ושלשים אלף בתים, שני מאות אלף איש, נהר קליד עובר בתוכה ושלשה גשרים גדולים עליו. האחד מעץ ושנים מאבנים, בית הסוהר נאוה מאד, בית מועד הסוחרים, בית טעאטר גדול ונאוה, בית מדרש כולל, מצפה ככבים, בית גימנאזיום, בתי ספר שונים, בתי חסד, בתי מלאכת כל דבר רבים מאד, ומסחר גדול אין ערוך לו. לאנארק, עשרת אלפים איש, בית מדרש, בתי מלאכת צמר גפן. אצלה בית מטוה צמר גפן גדול מאד הנקא בשם נעוו לאנארק ושני אלף וחמש מאות איש בו יעבודו. האמילטאן, תשע אלף איש, מטוה צ”ג ופתילי בד. לעדהילס, שני אלף איש, מחצב עופרת רב. וועסטמאנקלאנד, שמונה אלף איש, מלאכת כדורים וכלי ברזל אחרים רב מאד. קאמבוסנעהט, חמש אלף איש, מלאכת צמר גפן, כלי ברזל, מחצב שיש ומכרה גחלי אבן.

יג) גליל רענפרעוו, שתים עשרה פ"מ, בו העיר רענפרעוו, שלש אלף איש, מלאכת צמר גפן, פתילים, בורית ונרות. פעסלעה, על נהר קארט, ששים אלף איש, מחוברת מעיר הישנה ועיר החדשה, הישנה היא במורד גבעות, ובתי מלאכה רבים בה, בעיר החדשה בנינים רבים יפים מאד, בתי ספר שונים. גרינהאק, שלשים אלף איש, חוף גדול ובנין אניות, מסחר רב. פארט גלאסגאוו, שש אלף איש, מסחר רב. קילבארשן, חמש אלף איש, אצלה מכרה גחלי אבן רב מאד.

יד) גליל שטערלינג, שלשים ושלש פ“מ, בו העיר שטערלינג, תשע אלף איש, ארמון ישן חזק מאד במרום סלע, בית מדרש, בתי חנוך, מלאכת כלי צמר וצ”ג, ומסחר רב. פאלקירק, שנים עשר אלף איש, מסחר מקנה רב. קאראן, מלאכת ברזל רב מאד.

טו) גליל קלאקמאנאן, שלש פ"מ, בו העיר קלאמקמאנאן, ד' אלפים איש, עושים במלאכה. אלאה, שבעה אלף איש, מלאכת זכוכית, מסחר רב בגחלי אבן.

טז) גליל פעפע, עשרים ושלש פ“מ, בו העיר קופאראף פעפע, שבעה אלף איש, בית מדרש, בתי דפוס, משרפות לבנים, מלאכת בד ונרות. דינפערמלינע, שש עשר אלף איש, מלאכת צ”ג, מטפחות השלחן, מחצב ברזל, גחלי אבן ושיד רב. אנדרעווס, עיר מוקפת חומה, שש אלף איש, בית מדרש כולל, מסחר. קירקאלדי, ה' אלף איש מרחצאות טובים, בתי מלאכה שונים. וועמיס, חמש אלף איש, מלאכת צ“ג, בשול פארטר, מחצב גחלי אבן, אבני חול, שיד ומלח. שטראטמגלא, שני אלף איש עושי כלי פשתן. בשנת תקפ”ג מצאו בה במעמקי האדמה שלשים בתים מימי הרומים וכלים ומטבעות רבות בתוכם.

יז) גליל קינראס, ארבע פ"מ, בו העיר קינראס, שלש אלף איש אורגי בד ועושי גלומי צמר גפן.

יח) גליל דומבארטן, שתים עשר פ"מ בו העיר דומבארטאן, ארבע אלף איש, בית מלאכת זכוכית, עבוד עורות ומלאכות כלי פשתן.

יט) גליל בוטע, עשר פ"מ, בו האיים בוטע, שבעה עשר אלף איש צידת דגים מלוחים, מחצב גחלי אבן, ושיד. אראן, שבע אלף איש, מחצב שיש, שיד, בדולח הרים, ואבנים טובות. קילמארי, ארבע אלף איש, ההר ביינהארזיאן אשר בו, מכוסה שלג כל ימי השנה.

שאטלאנד התיכונה: ארץ הרים וגבעות, רבתי יאורים ואגמי מים.

א) גליל אינווארארי, קל“ו פ”מ, בו העיר אינווערארי, שני אלף איש, צידת דגים מלוחים מלאכת בד וכלי צמר, ארמון הערצאג ארגילע, ומגדלים לארבע רוחותיו. קאמפבעלטאוון, תשעה אלף איש, חוף רחב, בשול יי“ש, מלאכת צ”ג ופשתן, מסחר רב. גם שמונה עשר איים בתוכו הנקראים בשם איי העברידי, ואלה הם: א) מיל, מלא הרים ואגמי מים, עשרת אלפים איש בו. ב) איסלעה, עשרת אלפים איש. ג) יורא, שלש אלף איש. ד) טירע. ה) קאל. ו) אראנזעה. ז) קאלאנזעה. ח) איקאלמקיל. ט) רוס. י) מוק. יא) קאנא. יב) גנהא. יג) עעדאלא. יד) באלנאהעג. טו) ביסמארע. טז) שטאפא. יז) קערערא. יח) עלזא. כל אלה יחד מלאים סלעי מצוק והרים תלולים, ורוב מחית תושביהם מצידת דגים מלוחים.

ב) גליל פערטה, קט“ז פ”מ, בו העיר פערטה, עשרים אלף איש, בתי מדרשים לחכמות שונות, מלאכת צ“ג, כלי פשתן, שמן ונייר, ומסחר רב, אצלה הכפר הקטן שקאנע, לפנים היה בו היכל לנוצרים אשר נבנה זה שבע מאות שנה, בו נמשחו המלכים, והמלך ביום המשחו ישב על אבן ישנה מאד אשר יאמרו כי היא האבן אשר שם יעקב אבינו מראשותיו בלכתו לחרן, ואותה שם מלך שפניא בימי משה לכסא לו, ומסורת בפי העם כי במקום האבן הזאת שם מושב הממשלה. ועתה היא בהיכל וועסטמינסטר אשר בלונדון. גם יש גבעה בתוכו הנקרא הר המנעלים גם ארץ כל איש, כי כל אפרתי אשר בא למשיחת המלך הביא אתו עפר במנעליו מערי אחוזתו למען יוכל לאמר כי עיניו ראו על אדמתו איך נתנה העטרה בראש מלכו, ואחרי המשיחה הריק כל איש את מנעליו, ומן העפר ההוא נהייתה הגבעה הזאת. קרעף, חמש אלף איש, מלאכת בד, צ”ג, עורות ונייר. קאלענדר, כפר נאוה, בתי מלאכת צמר גפן. פארטינגאל, ד' אלף איש, מעין מי מתכת, מסחר. עראל, ד' אלף איש, רוב בתיה מחומר, אנשיה אורגי פשתן. עליטה ג' אלף איש, מלאכת בד ובגדי צבעונים.

ג) גליל פארפאר, שלשה וארבעים פ“מ, בו העיר פארפאר, שש אלף איש עושי מסחר. דונדעה, עיר ישנה מאד, ל”ו אלף איש, בתי מלאכה רבים, מסחר גדול. מאנטראזע, עשרת אלפים איש, צידת דגים, מלאכת מחשבת, חוף טוב, מסחר רב. אבערבראטיק, ז' אלף איש, עושי מסחר, מגדל מאיר נפלא מאד. ברעשין, שלש אלף איש, מגדל נאוה.

ד) גליל מערנעם, י“ח פ”מ, בו העיר בערוויה, שני אלף איש עושי פשתים שריקות, מפרשי אניות, ודיגים. לוירענקעקירק, שני אלף מלאכת כלי פשתן, בית מלון אורחים אשר אוצר ספרים גדול בו הפתוח לכל הסר אליו. שטאנעפאן, ג' אלף איש, צידת לאקס, ובתי מלאכה.

ה) גליל אבערדיהן, שמונה ושמונים פ“מ, בו העיר אבערדיהן, חמשים אלף איש, בתי אבן רבים, בית מדרש כולל, בתי מלאכת מחשבת, ומסחר רב. פעטרהעד, ז' אלף איש, מרחצאות מי הים מהוללים מאד, מלאכת גלומי צ”ג גסים. פראזענבורג, ג' אלף איש, פורשי מכמורות על פני המים.

ו) גליל באנף, ל“ד פ”מ, בו העיר באנף, ה' אלף איש, בתי מלאכה, בית מדרש. פארדיקע, ד' אלף איש כולם דיגים. פאשאבערם, כפר נחמד, תושביו עושי פוזמקאות ודיגים, אצלו ארמון נאוה וגדול, אשר בעבר הנשקף על פני חוץ חמש מאות חלונים.

ז) גליל עלגין, ל“ו פ”מ, בו העיר עלגין שש אלף איש, מסחר מקנה רב, מטוה בד.

ח) גליל נערן, שבע פ"מ, בו העיר נערן, שש אלף איש, מסחר רב בדגים מלוחים, לאקס ותבואת השדה. מרחצאות טובות.

שאטלאנד הצפונית, הרים גבוהים וסלעי מצוק יכסו פני כולה.

א) גליל אינווערנעס, מאתים פ"מ, בו העיר אינווערנעס, עשרים אלף איש, בית אקדמיא, מלאכת צמר ופשתים. פארט געארגע, מבצר חזק מאד. פארט וויליאם, מבצר, אצלו חרבות ארמון ישן. פארט אויגוסטוס מבצר, יכיל בקרבו ארבע מאות איש. חמשה איי העברידן ובם הערים פארטריה, אנשיה עושי מכמורת ועושי מסחר. שניצארט, תושביה בעלי מקנה, ועושים מסחר בבקרים.

ב) גליל קראמארטי, חמש פ"מ, בו העיר קראמארטי שלש אלף איש, מסחר בבשר מעושן, דגים, נסי אניות, חבלים, יתדות ושקים.

ג) גליל ראס, קכ“ד פ”מ, בו העיר טעהן, ג' אלף ות"ק איש, מלאכת בד, עורות, ובשול שכר. אולאפוהל, כפר דיגים, בו מושב ראשי חברת ענגלאנד לצידת דגים מלוחים. ששה איי העברידן.

ד) גליל סוטרלאנד פ“ח פ”מ, בו העיר דארנאש, אלף איש, דיגים ועושי מסחר. עדעראשיליס, כפר בקצה ארץ בריטניא, אצלו איזה איים חרבים ושוממים מבלי אש.

ה) גליל קעטנעס, ל“ב פ”מ, בו העיר וויק, שני אלף איש, צידת דגים מלוחים ולאקס מחייתם. טהורזא, חמש אלף איש, בתי מלאכה אקאדמיא, מסחר דגים מלוחים.

איי ארקאדי, קבוצת איים רבים, כ“ח פ”מ היקפם, שני הירחים סיון ותמוז בם כמעט כיום ארוך הם, כי לא יחדל השמש ואף בחצות הלילה יוכלו לקרוא בספר בלי אור נר, אולם ימי טבת ושבט לא יארכו רק ה' שעות. הטובים בהם הם א) פאמאנא, בו העיר קירקוואל, ג' אלף איש, חרבות ארמון מלך ישן, מלאכת צ“ג. סטראמנעס, כפר דיגים. סביבו הרי ברזל ועופרת ואין עובד במו מרפיון ידים. ב) ראנאלדזעה דרומי, רוב מחית תושביו מצידת דגים. ג) וועסטרעה, יושביו רועי מקנה. ד) פאפא וועסטרעה. ה) וועלס. ו) סטראנזעה. ז) ראווזעה, בו דגים, צפרים וארנבות רבים. ח) שאפינזעה. ט) עדעה. י) סאנדעה, כאשר ישב רוח קדים עז יביא על פני מימיו צמחי הודו מערבית הנה. יא) ראנאלדזעה צפוני, עושה פרי תבואה למכביר. איי שעטלאנד מחברת איים רבים, שטחם מ”ן פ"מ. ימי הקיץ יארכו בם כתשע עשרה שעות, וימי הסתיו כחמש שעות. הנבחרים הם א) מיינלאנד, בו המקומות לערוויק, ב' אלף איש, כולם דיגים. סקאלאוועה ובנותיו, צידת דגים מלוחים. ב) אונסט, בו הרבה אבני ישפה ובדולח. נעסטינג, תבואת השדה ותרבית מקנה. ד) ייעל. ה) פער איסלע, בו דגים ועופות הים למכביר. ו) בראסא, בו דגים מלוחים רבים מאד. ז) נאס, מרעה טוב לצאן ובקר.

אירלאנד

אי בים האטלאנטי, גדול שטחו אלף שלש מאות וחמשה עשר פ“מ, תשעה מיליאן בני אדם בקרבו, מהם שבעה מיליאן קאטוליקן והנותרים אוחזי דת לוטר. רוב יושביה במסכנות יאכלו לחם, וריש ועוני מנת חלקם, כי עין הממשלה מני אז לרעה על בני הארץ הזאת, ותתן להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם, לכן איבה נטורה בלבם למלכם, ואך המון גדודי חילו החונים באי הזה תמיד, יעמדו לשטן למו לבל יפרקו עולו מעל שכמם. איש חכם יודע דת ודין אקאנעל שמו, קרא מועד לשבור מטה הנוגש בם, ויתלקטו אליו אלפי רבבות, ויועצו כולם ללחוץ את המלכה לקרוא דרור למו, אולם צבאות החיל באו, ויאסרו את אקאנעל בנחושתים וישב בבית הכלא שנה תמימה (תקצ"ב), גם רבים מראשי הקשר נענשו, ואת הנותרים גרשו איש לאהלו. בשנת תר”ט באה המלכה וויקטאריא שמה למען הטות לב העם אליה. וכבוד רב עשו לה בכל מקום בואה, אולם מוקד המשטמה בקרבם לא נכבה, כי גם באור פניה תשועה לא היתה למו, ולמכתם האנושה לא הביאה מרפא בכנפיה, הארץ הזאת תפרד לארבע מחוזות, ושמותם ליינסטר, אולסטר, קאנאנגט, מונסטר:

א) מחוז ליינסטער, בו שנים עשר גלילות:

א) גליל דובלין, ט“ו פ”מ, בו עיר הבירה דובלין על נהר ליפי העובר בתוכה, חוף גדול ומגדל מאיר, שבעה גשרים על ההר, חמשה ועשרים אלף בתים, שלש מאות וחמשים אלף איש, ארמון ישן. בו משכן המשנה למלך ומושב שרי הממשלה, אוצר סגולות מלכים, בית נשק גדול, אצל ההיכל הזה בית מועד הסוחרים עגול ונאוה מאד, בית מדרש כולל עם מצפה כוכבים וגנת ביתן, בית חברת מדע, פ“ה בתי ספר, שני בתי טעאטר, בית מכס נפלא. בתי חולים, בתי חסד שונים, פרדס נאוה המכונה בשם פעניקספארק, בו בית קיץ להמשנה למלך, בתי מלאכת מחשבת רבים, בשול יי”ש רב מאד, מסחר רב, ובנין אניות. לוקאן כפר מרחצאות מי מתכת לתרופה מהוללים, בתי מלאכה. גלאסווענין, גנת ביתן בו. בלאקראק, מרחצות טובות.

ב) גליל ויקלאוו, שלשים פ“מ, בו העיר וויקלאוו, ג' אלף איש, בשול שכר, צידת דגים ומסחר. ראטהדרום, עיר קטנה, אצלה מחצב נחושת רב, ארקלאוו, אלף ות”ק איש, כור נחושת וצידת דגים. ברעה אצל הים, ב' אלף איש. מרחצאות לתרופה.

ג) גליל וועקספארד, ל“ז פ”מ, בו העיר וועקפארד, חמש עשר אלף איש. מעין מי מתכת לרפואה, מסחר בהמות ותבואה. עניסקארטי, שש אלף איש, מסחר בשר וחמאה. דונקאנן, מקום קטן, ומצודת עופל בו.

ד) גליל קילקעני, ל“ד פ”מ, בו העיר קילקעני, על נהר נארע, ושני גשרים יפים עליו, רצפת שש בחוצותיה. ארבעים אלף איש, ארמון ישן נאוה, מרחצאות טובות, בתי מלאכת שמיכות.

ה) גליל קארלאוו, י“ד פ”מ, בו העיר קארלאוו, י“ב אלף איש, מלאכת צ”ג ומסחר, דונלעקני, מקום קטן, ריחים רבים סביביו. טילאוו, מקום מסחר.

ו) גליל קעהנס, כ“ח פ”מ, בו העיר מאריבארוג, ג' אלף איש, אורגי צמר ופשתים. מאנטמעליק, ד' אלף איש, מלאכת מחשבת.

ז) גליל קילדארע, כ“ז פ”מ, בו העיר אטהי, ב' אלף איש אורגי צ"ג ועושי מסחר. קילדארע, ה' אלף איש, אצלה ככר גדול ונחמד אין כמוהו בכל אירופא, ובו מרוצת הסוסים שנה שנה. נאהם ד' אלף איש, חרבות ארמון ישן.

ח) גליל קינגס, ל“ג פ”מ, בו העיר קינגסטאוון, שני אלף איש, עושי מסחר. טולאמארע, ח' אלף איש, מלאכת בד, משי, ושכר, מסחר. ביר, עיר ישנה, ז' אלף איש, עושי מרכולת.

ט) גליל ועסטמעט, שלשים פ“מ, בו העיר מולינגאר. ז' אלף איש, ימי השוק לממכר סוסים וצמר. קינעגאר, מקום מהולל ע”י הגבינות הנעשים בו.

י) גליל לאנגפארד, י“ח פ”מ, בו העיר לאנפארד, שש אלף איש, מסחר כלי פשתן.

יא) גליל אסטמעט, ל“ח פ”מ, בו העיר טרים, ג' אלף איש, לבון פשתן. קעלם ה' אלף איש, מסחר מקנה ותבואה. נאוואן, שש אלף איש, בתי מלאכה, מסחר.

יב) גליל לוטה, ט“ז פ”מ, בו העיר דונאלק, חוף טוב, שמונה עשר אלף איש, בתי מלאכת מחשבת רבים, מסחר גדול. דראגעדא, כ"ד אלף איש, איזה בתי מלאכה, מסחר רב. קארלינגפארד, ג' אלף איש, רובם דיגים.

ב. מחוז אולסטער, בו תשעה גלילות.

א) גליל קאוואן, כ“ז פ”מ, בו העיר קאוואן, ד' אלף איש, אורגי בד. בעלטורבעט, ג' אלף איש, ירידים גדולים.

ב) גליל מאנאגהאן, ארבעה ועשרים פ"מ, בו העיר הקטנה מאנאגהאן, ב' אלף איש, אורגי בד. ²XXXXXX קאריקמאקראם, ג' אלף איש, בתי מלאכה, מכרה גחלי אבן רב.

ג) גליל ארמאג, כ' פ"מ, בו העיר ארמאג, עשרת אלפים איש, מושב ראש הכמרים לכל ממלכת אירלאנד, בית מדרש החכמות, מלאכת כלי פשתן רבה מאד, שארלעמונט, עיר קטנה בצורה. לודגאן, ד' אלף איש, מלאכת מחשבת, מסחר רב. טאנדעראגע, מקום מסחר רב בכלי פשתן.

ד) גליל דאוון, מ' פ“מ, בו העיר הישנה דאון פאטריק שש אלף איש, בתי ספר, מסחר. נעוורי, ששה עשר אלף איש, מלאכת ברזל, יי”ש, שכר פארטער, מסחר גדול בחמאה, בשר מליח, וכלי פשתן. קילוג, מקום קטן, בית למוד מלאכה, בחצר הבית הזה, מעין מי מתכת אשר כל שותה מימיו יקיא את בלעו מפיו. אצלו סלע אשר בעת עלות ורדת המים ישמיע קול תרועה כקרן הצידים. דאנאגהאדע, עיר נאוה, שש אלף איש. מעבר רב לשאטלטנד על פניה.

ה) גליל אנטריס, מ' פ“מ, בו העיר אנטריס, שלש אלף איש, מסחר. בעלפאסט על נהר לעגאן, ששים אלף איש, היכלות רבים, בתי ספר, בתי חסד, בתי מטוה צ”ג ולבון הפשתן נפלאים מאד, מלאכת זכוכית, כלי אבן, צוקר, וויטריאל, מסחר רב לאמעריקא והודו מזרחית בבשר מליח, חמאה וכלי פשתן וצמר גפן. ליסבורן, עיר נאוה, שש אלף איש, מלאכת כלי פשתן ומסחר. קאריקפערגוס, ארבע אלף איש. איזה בתי מלאכה. לארנע, ד' אלף איש, בשול מלח רב. גלענארס, כפר נחמד, מרחצאות טובות, אצלו מערות נפלאות מתחת לארץ.

ו) גליל לאנדאנדערי, כ“ט פ”מ, בו העיר לאנדאנדערי, עופל, ארבעה ארמונים, בית מועד הסוחרים, אורגי בד, שמונה עשר אלף איש, מסחר. קאלערעהן, על נהר באן, שש אלף איש, מסחר רב.

ז) גליל דאנעגאל, ע“ד פ”מ, בו העיר דאנעגאל, שש אלף איש, מסחר וצידת דגים. באלישאנאן, שמונה אלף איש, צידת לאקס, מסחר.

ח) גליל טיראנע, נ“ה פ”מ, בו העיר דונגאנאן, שבע אלף איש, בתי ספר, בשול יי"ש ושכר רב, אצלה מכרה גחלי אבן רב. סטראבנע, חמש אלף איש, מסחר רב.

ט) גליל פערמאנאג, כ“ה פ”מ, בו העיר עניסקילן. ח' אלף איש, בית גימנאזיום, תושביה אורגי בד ודיגים, בעלעקטאוון עיר בתי חומה, ב' אלף איש עושי מסחר.

ג. מחוז קאנאגט בה חמש גלילות:

א) גליל לעטריס, כ“ד פ”מ, בו העיר קאריק אן שאנאן, ג' אלף איש, לבון פשתן. לעטריס, עיר קטנה, ח' מאות איש, אצלה מכרה גחלי אבן רב.

ב) גליל סליגא, כ“ח פ”מ, בו העיר סליגא, י"ח אלף איש, מלאכת ברזל, בשול מלח ושכר, מסחר רב מאד.

ג) גליל ראסקאמאן, מ“א פ”מ, בו העיר ראסקאמאן, ד' אלף איש, ארמון מוצד. אטלאנע, ב' אלף איש, ארמון ישן, בתי מלאכה.

ד) גליל מאיא, פ“ה פ”מ, בו העיר קאסטלעבר, ז' אלף איש, אורגי בד וסוחרים. באלינא, ט' אלף איש, בשול שכר, צידת לאקס, מסחר תבואה וסוסים. קאנג, כפר, מלפנים היה עיר רבתי עם, בו חרבות היכל נוצרים אשר נבנה זה אלף וב' מאות שנה, אצלו מערה עמוקה ובס"ג מדרגות ירדו אליה, נחל מים זכים אשר דגים רבים בקרבו עובר בתוכה. מאיא, כפר קטן, מלפנים היה עיר גדולה.

ה) גליל גאלוועה, צ“ב פ”מ, בו העיר גאלוועה, בצורה בחומות ומגדלים בנוים לתלפיות, ארבעים אלף איש, בתי תפארת רבים, בתי ספר, בתי חסד, מלאכת צמר ופשתים. לוגריה, ח' אלף איש, מסחר. באלינאסלע, שש אלף איש, יריד גדול מאד לצאן ובקר. טואס, ז' אלף איש, מושב שני ראשי הכמרים לקאטיליקן ואנגליים.

ד. מחוז מייסטער בו ששה גלילות:

א) גליל קלארע, נ“ג פ”מ, בו העיר עניס, ט"ו אלף איש. קילאלא, ג' אלף איש, צידת לאקס ודגים אחרים. קילרוש, חמש אלף איש, צידת דגים מלוחים.

ב) גליל טיפערארי, ע“א פ”מ, בו העיר קאשעל, ח' אלף איש, בשול שכר ויי“ש רב. קלאנמעל, עשרים אלף איש, מלאכות רבות, מסחר גדול, ועל הכל בחמאה אשר יובילו ממנה חמשים אלף חביות בכל שנה לממכר. קאריק אן סיר, עשרת אלפים איש, מלאכות ומסחר רב. טיפערארי, ט' אלף איש אורגי צמר וסוחרי מקנה. נענאג, ח' אלף איש. טירלעס, עיר מסחר, ח' אלף איש. ראסקרעה, עיר נאוה, ח' אלף איש, בשול שכר ויי”ש רב. קאהיר, ד' אלף איש סוחרים.

ג) גליל לימעריק, מ“ד פ”מ, בו העיר הגדולה לימעריק, על נהר שאנאן, תכיל בקרבה העיר הישנה והעיר החדשה, חוצות הישנה עקומות ובלתי טהורות, ורוב בתיה ישנים ובלי כל הדר, אכן החדשה אשר נבנתה זה שבעים שנה נאוה מאד, תשע אלף בתים ומאה ועשר אלף איש. בתי ספר, בתי חסד, בית מועד הסוחרים, מלאכת נעלי יד וחכי דגים, מסחר תבואה, בשר מעושן, עורות, חמאה וחלב בקר, חוף טוב ועופל. נעווקאסטלע, ד' אלף איש, מסחר. קילמאלאק, מקום ישן מאד, ועוד עתה ארמנות ישנים בו.

ד) גליל קערי, ע“ד פ”מ, בו העיר טראלעה, עשרת אלפים איש, בנויה לתפארת, בתי חסד, מסחר. קילארני, ט' אלף איש, מסחר רב. דינגלע, שש אלף איש, היה מלפנים לבני שפאניא, מלאכת פשתים. ליסקאוועל, ג' אלף איש, מסחר.

ה) גליל קארק, קי“ז פ”מ, בו העיר הגדולה קארק, על זרוע ים אטלנטי, עשרה אלף בתים, מאה וחמשים אלף איש, בית נשק, בתי חסד, בתי ספר, היכלות יפים, בשול פארטר ויי“ש רב, בתי מלאכת זכוכית, בד, נייר וצמר, כלי המחרשה, ואבק שרפה, בה יזבחו יותר ממאה אלף שורים בכל שנה, אשר ימלחו את בשרם ויובילוהו למרחקים, גם יוציאו שנה שנה שמונה מאות אלף ככר חמאה מחלב פרותיה לארצות נכר, בנין אניות על בני החוף. באנדאן חמש עשר אלף איש, בתי צביעה, בשול שכר. מסחר. קאווע, י”ד אלף איש. מרחצאות טובות. יוגהאל, י"ב אלף איש, יוצרי כלי חרש רבים, מסחר. קינזאלע, עיר בצורה על נהר באנדאן עשרת אלפים איש, בוני אניות וסוחרי דגן. מאלאוו, שמונה אלף איש, מעין מים חמים לרפואה, ורבים ינהרו אליה בימי הקיץ. קלאנאקילטי, שש אלף איש, בתי ספר, מלאכת בד, מסחר. באנטרי, שש אלף איש, מסחר דגים ובשר מליח. שארלעווילע, חמש אלף איש. מאקראמע, חמש אלף איש, מטוה פתילים ובשול מלח, ארמון ישן. מיכלסטאוון, ה' אלף איש, אצלה נטועים חמשים אלף עצי בכאים לבנים, בעבור חבר סוחרים אשר למו תרבית תולעת המשי בה. באלערימארט, עיר חרבה אשר היתה קריה נשגבה מלפנים, אצלה איים רבים נושבים מדיגים.

ו) גליל וועטרפארד, ל“א פ”מ, בו העיר וועטרפאר חמשים אלף איש, ארמון נשגב הנבנה זה שמונה מאות שנה, בית מועד הסוחרים, בית ספר גדול מאד, בתי חסד, בתי מלאכת מחשבת שונים, מסחר רב בכל דבר ועל הכל בבשר החזיר אשר יזבחו יותר מחמש אלף בכל שבוע, גם צידת הדגים רבה. ליסמארע, רוב בתיה חדשים ויפים על ידי השרפות הרבות אשר היו בה, ד' אלף איש בה, ארמון ישן ממאה הי“ב למספרם, מסחר יבול הארץ וקמח. דינגארוואן, ד' אלף איש, מסחר בתפוחי אדמה ודגים. טראמורע, מקום מרחצאות תרופה מהוללים מאד. נאוו גענעווא (גענף החדשה), אשר נבנתה בשנת ה”א תק"ל למושב הגולים מארץ שווייץ, ועתה ישכנו בה בני ענגלאנד עושי מלאכת מחשבת, אלף ושני מאות מספר תושביה.

אי העלגאלאנד    🔗

יבא במלכות דענמארק (בשלזוויג המדינה) כי שם מקומו.

אי מאלטא    🔗

באיטליא מצבו ושם נדבר ממנו.

דענעמארק    🔗

ממלכה כוללת מדינות דענעמארק, שלעזויג, האלשטיין, לויענבורג, איי פערעער (קבוצת איים קטנים), ואי איסלאנד. מלבד האחוזות אשר לה בשלשה חלקי התבל אזיא, אפריקא, ואמעריקא.

גודל הממלכה הזאת באירופא, שני אלף שמונה מאות שבע וארבעים פ"מ. מצב מדינות דענעמארק, שלעזויג, הולשטיין, ולויענבורג, בין הים המזרחי והצפוני, כולן יחד ארץ מישור בלי הרים ויאורים בתוכן, ואיי פערער ואיסלאנד בצפון ים האטלנטי ואוקינוס האמעריקאני. אי איסלאנד הררים וסלעי מצוק יכסוהו, והרים רבים מוריקי אש בקרבו.

נהרותיה: א) נהר עלבע העובר במדינת לויענבורג והאלשטיין, ומפריד בינם ובין ארצות אשכנז. ב) טראווע, מקורו בהאלשטיין, ואחרי מרוצת ארבע עשר פרסה יפול אצל טראוועמינדע לים הקדמוני. ג) איידער, גם הוא בהאלשטיין ראשיתו, יעבור עשרים פרסה עד אשר ישתפך לתוך ים הצפוני. ד) גודען, מקורו ביוטלאנד ושוטף במרוצתו תשע עשרה פרסה והיה תוצאותיו אל לשון הים קאטענגאט. מלבד אלה עשו ידי אנוש ארבע תעלות גדולות בקרבה למעבר אניות, הלא הן, א) תעלת שלעזוויג האלשטיין, המחברת ים הצפוני עם ים בלטי, חמשה ושלשה רבע פרסה ארכה מאה רגל רחבה, ועשרה רגל עמקה, אניות כבדות שלש אלף ככר על פניה יעבורו. ב) תעלת שטעקניץ המחברת ים המזרחי עם נהר עלבע. ג) תעלת דאנעסקיאל, חמש פרסה ארכה. ד) תעלת אדענזע. אוירה טוב וממוצע, חוום הקיץ איננו בוער כאש, וקור הסתיו לא יחזק עד מאד. בגלילות הצפון יחלו הימים הקרים בחדש אלול, ובתשרי חורף על פני כולה. חדשי טבת ושבט קרים מאד, ובכל זאת אך לעתים רחוקות תגדל הקרה יותר מחמש עשר מעלות. הרוח הלח אשר בה ייטב מאד ליושביה, ובגללו יארכו ימים עד זקנה ושיבה, והמתים בנוער אך מתי מספר המה.

מספר יושביה שנים וחצי מיליאן, תבניתם, מדותיהם ולשונם יתנו עדיהן כי מגזע בני אשכנז מחצבתם. בנין גופם אמיץ וחזק, מעשיהם בנחת בלי חפזון, סובלים כל תלאה ולא יאמרו נואש, גבורי חיל, אוהבי שלום, נפשם תדבק בארצם ומלכם ויטו שכמם לסבול עולו, נדיבי לב, רוחם לא תבקש חדשות ותחבולות בחכמה ומלאכת מחשבת, עומדים על דעתם ומביני מדע. דלת העם יבחרו לבקש על פתחי נדיבים לחם הקלוקל, מאשר יעשו במלאכה להחיות את נפשם. כולם יחד מאכל תאוה ומשתה שמנים יאהבו, אך במדה ומשורה למלא רעבון נפשם ולשבור צמאם, מעדני בשר ראשית מחמדיהם. כקטן כגדול מנעלי עץ ברגליהם. שפת הארץ לשון אשכנז ישנה בלולה במלים זרים מרוב ימים, ואף אם היא רכה ונעימה מאד, עודנה רכה ודלת אמרים, ואין די בה לכל תהלוכות בני הארץ ומסחרם, לכן ידברו רוב עשיריה עוד שפה אחרת בלעדה. כאשכנזית, אנגלית, וצרפתית.

יבולה וצאצאיה. עבודת האדמה רבה מאד, תבואת השדה למכביר, ירק עשב, פול ועדשים, פשתן, קנבוס, חרדל, כרוב, ולפת, כישות, ציקאריע, טאבאק, תפוחי אדמה, פרי העץ, יערים צומחי עצים אך מעט, לכן יבערו על האח אדמת טארף, גם ישיקו התנור בה, ברזל לא כביר, שיד. נתר טוב מאד, אבני אש, חומר יוצרים, אדמת טארף השמנה, חומר פארצעלאן, סאלפעטער, וויטריאל, גחלי אבן, אבני בנין ואבני ריחים, מלח. סוסים טובים מאד. צאן ובקר רב, חזירים, כלבים גבורי כח וגדולים מאד אין כמוהם בכל הארץ, צפרים ועופות, יותר ממאה מיני דגים ורבים מאד, דגים מלוחים, חזירי הים הנקראים בשם דולפנין, סרטן, דבורים.

מלאכות ופועל כפים אך למצער בקרבה, כי מרוב עשות תושביה בעבודת השדה ובמסחר, לכן למעשה אמן אין ידים למו. רוב בתי המלאכה הם בקאפנהאגן ואלטונא. מלאכת גלומי צמר, צמר גפן ובד אך מעט בה, ואין די בם לצורך גויי הממלכה. גם יעשו בה מעשה שבכה, בגדי משי, בתי יד מן עור מהוללים מאד, נייר, כלי פארצעלאן, צוקר ויי"ש רב, משרפות שיד, בורית, משרפות לבנים, יוצרי חרש, איזה בתי מלאכת ברזל, כלי מלחמה, רקועי פחים, ונחושת. בנין אניות רב. מסחרה ישתרע על פני המים וישלח מוטות כנפיו עד הודו מזרחית ומערבית, חינא ואפריקא.

מטבעות. בזהב, פרעדיקדאר פשוט וכפול, קריסטיאנדאר,שפעציעס דוקאטן, וקוראנט דוקאטן. בכסף, שפעציעס טאלר, חצי טאלר, ושפעציעס קטנים. בנחושת, שילינג וחצי שילינג. שטרות המלך היוצאים ככסף מלא על מאה, חמשים, עשרה, חמשה ואחד רייכסבאנק טאלר.

החכמות ירימו ראש בקרבה, ואין מדע אשר לא ירבו ספרים אודותיו בלשון הארץ הזאת, בתי ספר בכל עיר ומקום, ובראש כל אחד כומר העיר וארבעה אזרחים נכבדים, אשר עינם על המורים ותהלוכות הבית, ולוחצים כל איש בחוזק יד לתת את בניו לבית הספר.

ממשלת המלך מוגבלה ע"י קאנשטיטוציאן. וכשני מאות שרים אשר יבחר העם מכל מדינות מלכותו, ישבו בעיר המלוכה, ולהם המשפט להועץ על דבר כל חוק ודת ולהביאו במסה אם טוב ונכון הוא עבור העם. לפלך לויענבורג זכיות מיוחדים משנות קדם, גם לבני המחוזות שלעזוויג והאלשטיין חוקי דרור רבים, וחלילה למלך לנגוע בם אף כשערה. המלוכה היא מורשה לבית המלך מאב לבן או לבת, יורש העצר יגדל ויהי לאיש בשנת הארבעה עשר לחייו, ואז ימשחהו הכהן, והוא לבדו ישים העטרה בראשו וכתר מלכות בראש אשתו.

כנוי המלך הוא: מלך דענעמארק ועם ווענהן וגאטהן, דוכס שלעזוויג, האלשטיין, שטארמארן, דיטמארזן, לוירנבורג ואלדענבורג. על דבר שני המחוזות האלשטיין ולויענבורג הוא אחד מבעלי ברית אשכנז, חותמו, מגן מרובע אחוז בידי שני פראי אדם וכתר מלכות עליו, ברבע הראשון שלשה אריות מראה תכלת ועטרות זהב בראשם, על אדני פז. ברבע השני, אריות שלעזוויג. בשלישי שלשה כתרי שוועדן, דג זהב מעוטר, שעיר שחור נקוד וטלוא, ודוב כסף. ברביעי ליש מראה תכלת על תשעה לבבות אדומים ונחש עקלתון תחתם. ג' חברות אפרתים (ארדן) לה: א) חברת הפיל חותמה, פיל לבן מעשה חושב ושרשרת זהב לו, בה לא יבואו כי אם מושלי ארץ, והיושבים ראשונה במלכות. ב) חברת דאנעבראג, חותמה שתי וערב זהב, ותאסוף אל תוכה כל אלה אשר הרבו עשות טוב לארצם. ג) חברת השלום, חותמה מטבע זהב וצורת פיל בקרבה, ויבואו בקהל לה גם אנשים גם נשים אשר ישאו חן בעיני המלך. שרי חצר המלך אך מתי מספר המה. לכן לא יעלה מספר תוצאות המלך רק לערך שני מאות אלף טאלר לשנה. לבני המלך ינתן ערך כסף דבר שנה שנה ככל אשר יאמר המלך, גם לבנותיו יתנו מהר ומתן בהיותן לאיש מאוצר הממלכה. המלך טרם מותו יפקד כחפצו איש אשר ימשול עד יגדל בנו, ואם לא הפקיד תשתרר המלכה או אחד הסגנים, ואם גם אלה אינם, ימשלו המיניסטר. משכן המלך בקאפנהאגן, והיכלי עונג לו בפרידריכסבערג, פרידריכסבארג, פרעדענסבארג ושארלאטנלונד. שם המלך המולך עתה, הוא פרידריך השביעי נולד תקס“ח וישב לכסא בשנת תר”ה, (מת תרכ"ד).

תושביה שלש מחלקות למו, אצילים, אזרחים, ואכרים, האצילים גם הם נפלגים לשני כתות, האחת היא השרים הגדולים הלא הם, הערצוג, גראף ובאראן, והשנית היא אנשי היחש ופקידי המלך אשר חותם חברת דאנעבראג להם למנה. האצילים זכיות רבות להם אשר אין לאחרים בלעדם. האזרחים הם יושבי הערים, גם הם יבדלו מכל הקהל בזכיות מיוחדות. האכרים עובדי האדמה היושבים בכפרים, עושים מלאכה לאדוניהם ונותנים מעשר למו.

דת לוטר היא האמונה השוררת, למשמעתה יסורו המלך וביתו שריו ועבדיו, והגוי כולו, אולם גם לבעלי ברית אחרת דרור לקרא איש בשם אלהיו ולעבדו כמשפטו ואין מכלים דבר. בני ישראל היושבים בקרבה אשר אך שמונה אלף איש מספרם, עובדים את ה' כתורה וכמצוה ואין מפריע, גם ישבו בבית בועד הגדול וימתיקו סוד יחד עם כל השרים על כל דבר חוק ומשפט, אולם לכל משמרת וכהונה לא יוכלו לגשת.

הכנסות המלוכה לערך שמונה עשר מיליאן רייכס באנק טאלר, וגם התוצאות ירבו כמספר הזה. מספר צבאה בעת שלום כ“ד אלף איש, ובימי מלחמה חמשה ושבעים אלף איש. חילה בים אלף ושש מאות איש, קמ”ב נציבים, ומאה אניות. גם בחלקי התבל האחרים איזה אחוזות לממלכה הזאת, הלא הם, באזיא שלשה האיים ניקאבאר ומקומות אחרים, מדת שטחם כ“ו פ”מ. באפריקא המצדות קריסטיאנסבורג ופרידנסבורג ואגפיהם, גדלם חמשה עשר פ“מ. באמעריקא הערים אשר בגרענלאנד, יכילו מאתים פ”מ. בהודו מזרחית איזה איים, שמונה פ"מ היקפם.

קורותיה הראשונים בערפל ישכונו ואין אתנו יודע עד מה, אך מהמאה העשירית למספרם נודעת לנו לממלכה. בראשית המאה הי“א היתה אחת ראש ארצות תבל, ויושביה קבלו עליהם ברית דת הנוצרית, אולם לא ארכו הימים ותרד פלאים, ידי הכמרים והאצילים עתקו גם גברו, והמלך היה ככדור בכפם, האכרים היו לעבדי עולם, והמסחר ועבודת השדה נשפלו עד מאד, המלך וואלדמאר השני (באמצע המאה הי"ג) נתק מוסרות האפרתים מעליו וימלוך ביד רמה, ויחם העם בזרוע עוז ויורידוהו מכסא מלכותו. במות וואנדעמאר השלישי מלכה אחריו בתו מארגרעטע חכמת נשים אשר היתה למלך נארוועגן לאשה, ויהיו דענעמארק, נארוועגן ושוועדן לממלכה אחת. אולם לא ארכו ימי המחברת הזאת אף מאה שנה, כי בגלל קנאת שלש הארצות האלה אשה ברעותה, רבו פרעות ומשובות אין מספר, עד אשר נלחץ המלך קריטסטיאן השני בשנת אלף תקכ”ג להפריד את דענעמארק ולעשותה ממלכה לבדה. דודו קריסטיאן השלישי אשר מלך אחריו עשה דת לוטר לשלטת בארץ. באמצע המאה הט“ז הרימו האפרתים ראש וידי המלך נאסרו עד מאד, אולם הועד הגדול בשנת אלף תר”ס נתן עוז ותעצומות למלך, ונתק את העבותים מעל ידיו. זה כששים שנה באה הממלכה הזאת בברית עם רוסיא להלחם על בריטניא, ואף אם נלחמה ברב גבורות, נאבדו ציי אדיר אשר לה ויכלו באפס תקוה. אחרי ה' שנים (ה“א תקס”א) בקש מלך ענגלאנד כי תתן הממלכה הזאת כל ציי אדיר אשר לה בידו לערבון, למען יהי לבו נכון בטוח כי לא תכרות ברית עם נאפאלעאן, וכאש נתן מלכה כתף סוררת, באו צבאות בריטניא לדענעמארק, ויצורו על עיר הבירה קאפנהאגן ויורו אליה זיקי אש ומות, עד אשר נלחץ המלך תת כל אניות המלחמה אשר לו עם כל אשר להם למלך בריטניא, בימי נאפאלעאן הראשון נכרתה מדינת נארוועגן ממנה ותינתן לה מדינת פאמערן תחתיה, ואחרי ירד נאפאלעאן מכסאו היתה פאמערן לפרייסן, ודענעמארק לקחה מדינה לויענבורג תמורתה. בשנת תר"ח קמו בני שלעזוויג האלטשטיין וירימו יד במלך על אשר הואיל קחת מאתם זכיותיהם ולכבוש ארצם תחת שבטו ככל ארצותיו האחרות, ומלך פרייסן היה בעוזרם, ותארך המלחמה שנתים ימים, עד אשר קיים המלך את זכיותיהם ותשקוט הארץ.

קורות בני ישראל אין בקרבה, ממנה לא גרשו נפוצות יהודה בזעף אף, בה לא שמו להם עלילות ברשע כי שחטו נערי בני עם הארץ לשתות דמם בפסח, גם לא צעקו חמס עליהם כי נאצו שם משיחם, ואבותינו לא ספרו לנו מאומה מכל רעה אשר עברה על ישראל בארצות הממלכה הזאת. ואתם אחי הלא תשאלוני, מה זה היה לגוי הגדול הזה כי לא הרע לזרע יעקב ולא השקה אותו כוס התרעלה ככל המון אחיו בממלכות האחרות, אף אני אשיב אמרים לכם, הלא תדעון יען מה, יען לא דרכה כף רגל איש יהודי בכל הארץ הזאת, ושערי גבוליה היו סגורים לפניו מבוא אל תוכה, ואך זה כמאה וחמשים שנה החלו בני ישראל להאחז בה, כי נתן המלך רשיון למו לעשות להם בתי מלאכת מחשבת ולסחור בה, ואחרי ראתה הממשלה כי באמונה הם עושים, והאשמות הרבות אשר התגוללו עליהם גויי הארצות האחרות אך שוא ותפל המה, נתנה דרור למו (זה כשבעים שנה) לעשות כל מלאכת ידים, ועד מהרה פנו רבים מן המסחר ויעשו בחפץ כפיהם. בשנת תקע“ה הרבה המלך חוקי חופש למו, ובשנת תקפ”ד יצא הדת מלפניו כי יבואו בחברות עושי המלאכה בכל מדינות המלך וחוקה אחת למו. ועד מהרה ראתה כל עין פרי החוקים הטובים האלה, כי כבירים מבני יהודה יושבי הארץ הזאת שלחו למלאכת עבודה ידיהם, ואין איש בכל הממלכה יערב לבו לאמר עליהם, נרפים הם נרפים. ועתה בני ישראל שלוים ושקטים בתוכה, וע"פ חוקי הארץ יוכלו להיות ראשי הערים ויועצי בתי המשפט, גם לבוא בקהל מלאכי הגוי כולו היושבים בבית הועד הגדול בעיר הבירה קאפנהאגן, אך במדינת האלשטיין איזה חוקים לשטן למו, ואף אם הואיל המלך לקרוא גם שם דרור למו, לא בצע אמרתו, כי יושבי המלך הזה הפרו מחשבתו הטובה, באשר זכיות מיוחדים למו משנות קדם, ויד המלך אסורות מעשות כל דבר בארצם בלי רצונם.

ארץ דענעמארק

תכיל בקרבה איי הדענען וחצי האי יוטלאנד, גודל איי הדענען שש מאות שמונים ושלש פ"מ, ונפלגים לשלשה פלכים, זעעלאנד, פינען, ולאאלאנד.

א) פלך זעעלאנד ארבעים איים לו.

א) אי זעעלאנד, בו העיר הגדולה ובירת כל הממלכה קאפנהאגן על נהר זונד, קריה בצורה ונאוה מאד, משכן המלך והפרתמים היושבים ראשונה במלכות, רחוקה ל' פרסה מהמבורג פ“ג פרסה מאמשטרדם, ק”י פרסה מפאריז וקל“ה פרסה מלונדון. שלשים ראשים לה, העיר הישנה, העיר החדשה הנקראת בשם עיר פרידריך, וחוף קריסטיאן, חמשה ועשרים סוללת סביבה, ומחוץ שלשים מגרשים לה. מספר תושביה מאה וחמשים אלף איש, ובתוכם שלש אלף יהודים, חמש אלף וארבע מאות בתים בקרבה, שני מאות ושלשים חוצות, שלש עשר רחובות, היכל המלך נאוה מאד, יקרא בשם קריסטיאנסבורג, בו אוצר ספרים גדול יכיל חמש מאות אלף ספרים, ובית אוסף ציורים נפלאים, בית אוסף דברים עתיקים, בית הסוסים אשר למלך כליל בהדרו, בית מועד הסוחרים ומגדל רם עליו, בית העצה ובו חרות עלי אבן, במשפט תבנה ארץ. מגדל נאוה בו ומצפה ככבים בראשו, ארמון ראזענבורג אשר בו שמורים סגולות הממלכות בכסף וזהב ואבני יקר, בית אוסף מטבעות, וגן המלך בית נשק, בית מדרש כולל אשר נוסד זה ארבע מאות שנה, אוצר ספרים גדול בקרבו, ארמון שארלאטע ואקאדמיא בתוכו. שמונים בתי חסד, כ”ב בתי חולים, בתי חסד ליתומים, אלמים, ועניים, ארבעה היכלי חמד, מחנה המלחים עושי מלאכה באניות כעיר קטנה לבדה, ל“ג חוצות לה ופקיד נגיד בראשה, בית מדרש לחכמת הצבא בית ספר למלאכת מחשבת, בתי ועד לחכמים, בית שעשוע, גן החיות, עופל חזק, חוף רחב וטוב מאד, יכיל ארבע מאות ספינות בקרבו, ובו צי אדיר אשר למלך. מקום מבנה האניות ותקונם. שלשה בתי כנסיות לזרע יעקב. בתי מלאכת גלומי צמר, צמר גפן, משי, נעלי יד, טאבק, וכלי פארצעלאן, בשול צוקר ויציקת ברזל, מסחר גדול בקרבה ורוב מחית תושביה בו, חוצותיה נקיות וישרות, ובתיה נחמדים למראה. מחסור רב לה במי מעינות, אך הצנורות המביאות ממרחק מתחת לארץ מים רבים אליה, ימלאו מחסורם זה. העיר הזאת נבנתה זה כתשע מאות שנה, באמצע המאה הי”ג למספרם נכבשה שתי פעמים מאנשי ליבעק והיתה לשרפה, בשנת אלף תמ"ג למספרם הורמה למקדש מלך וראש ערי הממלכה, זה ששים שנה חנו צבאות ענגלאנד עליה וימטירו כדורי אש אל תוכה, שלש מאות וחמשים בתים נהרסו עד היסוד בם ויהיו לאפר, שני אלף בתים נשחתו עד מאד, ושני אלף איש נפלו חללים, עד אשר נלחצה לקרוא לשלום ותתן שלשה ושלשים ציי אדיר להבריטאנים כופר נפשם.

אמאק, אי קטן נכח קאפנהאגן, פרסה מרובעת שטחו, אדמתו פוריה, מים טובים אין בקרבו, תושביו שש אלף איש, יובילו ירק עשב וחלב לעיר הבירה. פרידרכסבערג, מקום רחוק חצי פרסה מקאפנהגאן, היכל עונג למלך עם פרדס גדול ונאוה, בו ישב המלך בימי הקיץ, בתי משוש וגני חמד רבים לבני עיר הבירה. שארלאטלונד, ארמון המלך ויער צומח עצים נחמד, רחוק חצי פרסה ממנו גן החיות גדול אשר אליו רבים נהרו בחדשי סיון ותמוז לעונג ושעשוע. פרידנסבורג, היכל נאוה למלך אלף איש. פרידריכסווערק, שמונה מאות איש, בית מלאכת כדורי אש וכלי רעם גדול מאד, בשול סאלפעטר, וששה בתי מלאכת אבק אש. קראנבורג, ארמון ומצודה למחסה נהר זונד. ענזינגער, עיר מסחר על נהר זונד, שמונה אלף איש, מלאכת נשק, מרחצאות מי הים, מסחר רב. בה יבוקרו כל האניות הבאות על פני נהר זונד יתנו מכס למלך ממרכולתם, מספר הספינות העוברות על פניה הוא שמונה עשר אלף, בחוף אשר אצלה יבנו אניות. פרידריכסבורג, היכל עונג למלך ובית תפלה נאוה בקרבו אשר בו ימשחו מלכי הארץ הזאת. הילערעד, ב' אלף איש, בית בשול סאלפעטער, ובתי מלאכה אחרים. ראסקילדע, (ראטהשילד) היתה מלפנים הקריה הגדולה בכל הממלכה ומאה אלף איש גרו בה, ועתה ירדה עד מאד ואך שלש אלף איש מספר יושביה, בהיכלה הנושן קברי המלכים. קארלעבעה, כפר, בו בית מעשה אבק שרפה, אוסערעד, בו יעשו גלומי צמר לאנשי הצבא. העלעבעק, בו בית מלאכת נשק. קיגע, ב' אלף איש, עושי מסחר קארזעער, על נהר בעלט, אלף וח' מאות איש, מסחר באניות. קאלונדבארג, על נהר בעלט, שלש אלף איש, מסחר רב. סלאגעלזע, בבכר נחמד עושה פרי, שלש אלף וב' מאות איש, בית מדרש החכמות, בית חולים מהולל. יעגרפרייז, ארמון מלך, פרדס נאוה, אצלו אילן בן אלף שנה ויותר, האלבעק, שני אלף איש, בית ספר. ניעקיעבינק, אלף איש, בית ספר, מסחר. לערכענבורג, ארמון, פרדס נאוה, גן חיות, תרבית צאן.

ב) אי זאמזעע, שלש פרסה ארכו ופרסה אחת רחבו, שש אלף איש בקרבו, אדמתו פוריה מאד, ותבואת השדה טובה ורבה בו. אצלו אי קיהאלם, בו בתי מעצור לכל איש ולכל סחורה הבאים ממרחק, בם יתמהמהו ימים מספר לבל ישחיתו רוח הארץ באויר מעופש, וחמשה בתי מסכנות גדולים. סארעה, אלף איש, אקאדמיא. קארזער, על בעלט הגדול. שני אלף איש, חוף, דיגים, ומסחר. רינגשטעד, עיר ישנה, אלף ושני מאות איש, היכל לנוצרים נבנה זה כתשע מאות שנה, שלשה ירידים בשנה. שטאגעלזעה, עיר נאוה, שלש אלף איש, בית מדרש, בית דפוס, בשול יי"ש ומסחר. סקעלסקיער, היתה מלפנים עיר גדולה, ועת רק אלף וחמש מאות איש בה, בית ספר, שני ימי השוק בה בכל שנה. פסעסטעה:שמונה מאות איש, חוף טוב, בית ספר. נעסטוועד, שלש אלף איש, שני בתי ספר, בתי חסד, מסחר דגן רב. ווארדינגבורג, אלף וחמש מאות איש, בית מדרש ושני בתי ספר, מגדל ישן, רוב יושביה עובדי אדמה. שלשה ימי השוק בשנה. גיפעלפעלד, ארמון נחמד, יושבי הכפ' הזה פורשי מכמור' על פני המים.

ג) אי מעען, ד' פ"מ, בו העיר שטעגע, ב' אלף איש. חוף, מסחר. מאריענבארג, ארמון וגן נאוה.

ד) אי בארנהאלם, עשרה פ“מ, אדמתו מלאה אבני גראניט, גחלי אבן וברזל. בו העיר רענע, במרום גבעה, ד' אלף וחמש מאות איש, עושי מורי שעות, יוצרי חרש, וסוחרי ארץ. אקירקע, שבע מאות איש. היכל לנוצרים כולו מאבני שיש שחור. נעקסעה, שני אלף איש, חוף טוב, בית ספר, בשול שכר ומעבר אניות. סוואניקע הרים סביב לה, חוף, אלף וחמש מאות איש, עושי מורי שעות, יי”ש, ועוברי אניות. אצלה האיים קריסטיאנזעע ופרידריכסזעע, מצודת עופל, שמם בלי איש.

ב). פלך פינען שלשה איים לו:

א) אי פינען, נ“ו פ”מ,בו העיר אדענזע, על נהר אויע, הישנה מכל ערי דענעמארק, עשרת אלפים איש, מלאכת נעלי יד טובים מאד, מעשה גלומי צמר, בשול צוקר, מלאכת טאבק, בית מדרש, ארמון המלך, בית חולים גדול, מסחר רב. ניעבארג, עיר בצורה על נהר בעלט הגדול, ג' אלף ות"ק מאות איש, עושי מסחר רב על פני המים. אצלה טעלעגראף המביא לסוחריה בשורות ממרחקים בעת לא כביר. אסענס, על נהר בעלט הקטן, שלש אלף איש. מידלפארט על בעלט הקטן, שני אלף איש, צידת דולפנין. פאאבורג, ב' אלף איש, עושי מסחר, חוףטוב לה. סווענבורג, על נהר זונד, ד' אלף איש, בתי מלאכת מחשבת ומסחר על פני המים.

ב) אי טהארזענג א' ורבע פ"מ, נחמד ועושה פרי, בו הכפר טראענזע, שמונה מאות איש, דיגים, בוני אניות ועוברי ארות ימים.

ג) אי לאנגע לאנד, ה' פ"מ, בו עיר רודקיעבינג, שני אלף איש סוחרים. טראנעקיער, כפר, ארמון נאוה בו.

ג. פלך לאאלאנד, שני איים לו:

א) אי לאאלנד כ“ב פ”מ, בו העיר מאריבעע על פי יאור, אלף וחמש מאות איש, עושי מסחר. נאסקאו, ב' אלף ות“ק איש, סוחרי ארץ. ניעשטעדט, אלף וג' מאות איש, צידת דולפנין. רעדביע, אלף ות”ק איש עוברי ימים.

ב) אי פאלסטער ח' וחצי פ"מ מלא עצי פרי ויקרא בשם גן דענטמארק, בו העיר ניקעבינג, שני אלף איש, בית מדרש, בנין אניות ומסחר. שטובעקיעבינג, אלף איש, יוצרי חרש, עושי נעלי יד וסוחרי דגן.

יוטלאנד    🔗

המדינה הזאת הגדולה ארבע מאות ושמונה וארבעים פ"מ, מחוברת לפאת תימן עם מדינת שלעזוויג, ולרוחותיה האחרות נהרות יסובבוה, לכן חצי אי תקרא, ד' פלכים בה.

א) פלך אאלבורג, קל“א פ”מ, בו העיר אאלבורג, תשע אלף איש, ארמון, בית מועד הסוחרים, שני בתי מדרש, שני בתי דפוס, שמונה בתי ספר, בית עצה נאוה, בתי מלאכת צוקר, יי“ש, טאבק ועורות, חמשה ירידים בשנה, מסחר רב בתבואת השדה ודגים מלוחים. ניבע, עיר קטנה, אלף וחמש מאות איש, צידת דגים מלוחים ודגי אאל. לענסטער, שמונה מאות איש, יום השוק, אצלה מחצב נתר רב. האלם, אלף איש, רובם דיגים, אצלה מצודה ישנה. פרידריכסהאפן, על נהר קאטעגאט, אלף וחמש מאות איש, חוף מבצר, דרך פה המעבר לנארוועגן, שני ירידים בשנה, צידת דגים. סעבי, אלף איש, בשול יי”ש וצידת דגים. סקאגען, בככר חול וגם בקרבה גבעות חול המצירים מאד ליושביה, שני אלף איש, מגדל מאיר על פני הים חזק ונשגב. טהישטעדט נכח אי מארס, שני אלף איש. בסביבותיה סוסים ובהמות יפים, ויושביהם יעשו גבינות מהוללים. מארס, אי גדול, בו העיר ניעקיעבינג אלף ות"ק איש, חוף מסחר. פוהר, אי בנהר לימפיארד, אלף איש בו. לעסטע אי ביאור קאמעגאט, ג' אלף איש.

ב) פלך וויבורג נ“ד וחצי פ”מ, בו העיר וובורג, ד' אלף איש בית מוסר פועלי און ובהם יעבודו גלומי צמר, איזה בתי מלאכה. סקיווע, אלף איש עושי מסחר.

ג) פלך אארהוס, תשעים פ“מ, בו העיר אארהוס על נהר קאמעגאט, בנינים יפים לה, ל”ו חוצות בה, אלף בתים, תשע אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר וצ“ג, בשול צוקר, בית בורסקי גדול, בית מדרש החכמות, בית דפוס, מסחר רב. סקאנדרבארג בככר נחמד, אלף איש. הארזענס, שש אלף איש, בתים נחמדים למראה, בית מלאכת ברזל, חוף, מסחר על פני המים. ראנדערס על נהר גודן, שמונה אלף איש, בתי מלאכת נעלי יד, פוזמקאות. גלומי צמר, כלי פשתן, בשול צוקר ויי”ש, בית מדרש החכמות, מסחר רב בסוסים. מאריאגער, שמונה מאות איש, עושי מסחר ועוברי אניות. אנהאלט אי ביאור קאטעגאט, שלש מאות תושביו יחיו את נפשם בצידת דגים ודולפנין.

ד) פלך ריבע, קע“ב פ”מ, בו העיר ריבע, נהר ניבסאייע עובר בתוכה, ובינה ובין המגרש יפריד, שלש אלף איש, בית מדרש, מסחר. פאנעע, אי, שלש אלף איש בו, דיגים, ועושי מסחר. קאלדינג, הרים סביב לה, שלש אלף איש, ששה ימי השוק ובתוכם יריד העבדים, בו יבואו נערים ונערות ממרחק להשכיר את נפשם לעבדים ולשפחות. מסחר דגן, צידת דגים, ובשול יי“ש. פרידעריציא עיר חדשה בצורה בככר נאוה, על נהר בעלט הקטן, שש אלף איש, ביהכ”נ לישראל. פה תשלם כל אניה מכס בעברה, שדי טאבק רבים בה. ווילע, שלש אלף איש, בית מלאכת גלומי צמר, חוף, מסחר, האלכטעברע, אלף ות"ק איש, מסחר רב במקנה.

מדינות האשׁכנזיות הם שלעזוויג, האלשטיין, לויענבורג, ובשם הערצאגטימר יכונו.    🔗

על אודות המדינות האלה, מבוכות גדולות עתה בעולם הפוליטיק, כי זה כביר רע בעיני מלכי אשכנז על אשר הן ביד דענעמארק הזרה בלשונה ובתהלוכותיה לבני אשכנז, ועתה כאשר מת מלך דענעמארק (ט“ו נאוועמבר הוא ד' כסלו תרכ”ד) בלי בנים, וע“פ חוקי המדינה אין להמלך החדש חלק ונחלה בארצות האלה, קם נסיך אויגוסטנבורג והוכיח ע”פ משפט הירושה כי מדינות שלעזוויג האלשטיין אחוזתו הן. ויושביהן כולם בפה אחד קראו אליו לאמר, מלכה עלינו, וגלו את דעתם כי נלאו נשוא עול דענעמארק על צוארם, וימהרו קיסר עסטרייך ומלך פרייסן להזהיר את המלך החדש כי יתן דרור וחוקים טובים מיוחדים לארצותיו האשכנזיות למען תשקוט המריבה, אולם כאשר הקשה המלך את ערפו וימאן שמוע בקולם, יצאו למלחמה עליו, וילכדו מבצרים וסוללות רבות, וצבאותיהם עודם חונים עד היום הזה בשלש הארצות האלה וגם במדינת יוטלאנד אשר נכבשה תחת ידם. וכאשר התנפל המלך לפניהם והתחנן למו כי יכרתו עמו ברית שלום, נעתרו לו, ועוד עתה (ראשית שנת תרכ"ה) שרי דענעמארק ועסטרייך נועדים יחד בעיר ווין ונועצים על דבר השלום, אך אין עוד אתנו יודע אם יצא לפעולת אדם, כי נאפאלען השלישי קיסר צרפת וממשלת ענגלאנד יסיתו במסתרים את מלך דענעמארק לבל ימלא ציון עסטרייך, ויפתוהו בלשונם כי יעמדו למשען לו. שם המלך המולך עתה, קריסטיאן התשיעי, בן מ"ו שנה.

שלעזוויג    🔗

גדלה מאה ארבע וששים פ"מ, וערי המבחר אשר בה הן:

שלעזוויג, עיר הבירה על לשון יאור שליי, משכן המשנה למלך, שרי הממשלה, וב“ד הגדול, אלף וחמש מאות בתים, חמש עשר אלף איש, בית דפוס לחברת המיסיאנערע אשר בו נערים אלמים יעבודו, גם יעשו במלאכות אחרות, חברות רבות לכל טוב וחסד, בתי מלאכת מחשבת שונים. בית מדרש החכמות, ארמון גאטארף בו משכן השליט ושרי המלוכה, מסחר רב. פרידריכסשטאדט, אצל נהר איידר, שלש אלף איש, חוף, אנשיה יעשו חרדל ומלאכת מחשבת. פרידיכסארט, מבצר קטן, ויושביו מתי מספר. עקערנפערדע על לשון ים המזרחי, חמש אלף איש, בית לאנשי החיל אשר כבר רפה כחם לכל עבודה, צידת דגים, בנין אניות. בארביע, כפר, אצלו מרחצאות לתרופה טובים. קאפעלן, שני אלף איש, אשר יחיו בצידת דגים מלוחים את נפשם. פלענסבורג עיר רבת המסחר מכל ערי הממלכה הזאת, שמונה עשר אלף איש. בתי בשול יי”ש וצוקר רבים, מלאכת בורית, שמן, טאבק, גלומי צמר, כלי ברזל ודברים אחרים שונים, בית מדרש החכמות, בנין אניות בחוף הטוב אשר לה, ומסחרה ישתרע למרחקים עד מאד. גליקסבורג, אלף איש, ארמון ישן, אפענראדע, חמש אלף איש עושי מסחר, מרחצאות מי הים. האדרסלעבן, על לשון בעלט הקטן, ז' אלף איש, בית מדרש, מסחר. קריסטיאנספעלדע עיר חדשה בככר נאוה, אלף איש עושים במלאכה. טאנדערן, שלש אלף איש, בית מדרש למלמדים, מסחר על פני המים. הוזוס, ד' אלף איש, בית מדרש, מלאכת טהאבאק, מסחר רב בבהמות. שוואבשטעדט, אלף איש עובדי אדמה. גארדינג, אלף ות“ק איש, מסחר תבואה וצמר. טאטינג, אלף ות”ק איש, בשול יי“ש, מסחר קמח. ברעדשטעדט, שני אלף איש. טענינג, שלש אלף איש, בית מדרש, תרבית דבורים רבה, מסחר. נארשטראנד, אי, ג' רבע פ”מ שטחו, ג' אלף אנשי מקנה. פעלווארס, אי, א' ורביע פ“מ גדלו, ב' אלף ות”ק איש מגדלי צאן ובקר. סילט, אי גדול א' וג' רביע פ“מ, שלש אלף תושביו עוברי ארחות ימים. פעהר, שטחו א' וחמישית פ”מ, חמש אלף איש, עושים פוזמקאות ונעלי יד, ורשתם לבעלי כנף מזורה, מדי שנה בשנה יצודו שלשים אלף צפרי במכמרתם, ואחרי יבשלום בחומץ ישימום וישלחום למרחקים. בקיץ רוב תושביו עוברים ארחות ימים, והנשים חורשות, זורעות וקוצרות. מרחצאות מי הים בקרבו. העלגאלאנד, אי אחוזת מלכות ענגלאנד, (מעת שנת ה“א תקע”ד) יפרד לאי העליון והתחתון, העליון הוא סלע גבוה ורחב בראשו, ומגדל מאיר אצלו, מספר תושביו ארבע אלף איש, דיגים ועושי מלאכה. באניות. מרחץ מי הים, והתחתון הוא חרב ושומם מאין איש. יושביו לא יתנו מס למלך ענגלאנד וזכיות רבות להם. אי אלזען, נאוה מאד, בים המזרחי, שש פ“מ שטחו בו העיר זאנדרבורג, ד' אלף איש, בתי מלאכה, מסחר ומעבר אניות. אצלה ארמון דוכס אויגוסטענבורג ואין איש בו, אי ארעע, על בעלט הקטן, גדול א' וחצי פ”מ, בו הערים ארעעסקיעביג שני אלף איש עושי מסחר. מארשטאל, ב' אלף ות“ק איש, דיגים ועוברי ימים. אי פעמערן בים המזרחי, גדלו ג' פ”מ, מגדל מאיר בו, תושביו שבעה אלף איש, בו העיר בארג, שני אלף איש עושי פוזמקאות צמר. פעטערסדארף, אלף איש, עוברי אניות. לאנדקירכן כפר, אלף איש בו.

האלשטיין    🔗

שטחה קנ“ג פ”מ, ואלה הערים אשר בקרבה.

קיהל, בירת המדינה על לשון יאור המזרחי וחוף טוב לה, מושב ב“ד הגדול, ארמון גדול בו משכן הערצאג גליקסבורג, בית מדרש הכולל נוסד זה שתי מאות שנה, ובית אוצר הספרים בקרבו, בית אוסף סגולות הטבע, בתי מדרש ובתי ספר שונים, שמונה עשר אלף איש, בתי מלאכה שונים בתי חסד, מסחר רב בחמאה, גבינה, יבול השדה ועוגות שמן. אצלה יער צומח עצים דיסטערנברתק שמו, ומרחצאות מי הים בו. גליקסשטאדט עיר נאוה על נהר עלבע, היתה בצורה מלפנים, חוף חפשי לה (אשר ביד כל איש להביא סחורות יד מארצות נכר בלי תשלומי מכס למלך), שבע אלף איש, בית מדרש החכמות, בתי מלאכת מחשבת, ביהכ”נ לישראל, מסחר על פני המים, וצידת דגי וואל. על דבר מחסור מי מעין ישתו מי גשמים בקרבה. קרעמפע, אלף וח' מאות איש. ברונסביטל מקום על נהר עלבע, חוף קטן, אלף ות“ק איש, מסחר, איצהאע על נהר שטער, שבעה אלף איש, בתי מלאכה רבים, היכל ישן לנוצרים ממאה הי”ב למנינם, ירידים גדולים לממכר בהמות, מרוצת הסוסים לעונג, ומסחר. וויסטער, שלש אלף איש. מעלדארף, חוף, בית מדרש, שלש אלף איש. היידע, שש אלף איש, רחוב גדול מאד, בתי מלאכה, מסחר רב בדגן ובהמות. שדה. רענדסבורג עיר בצורה על נהר איידר, ארבעה עשר אלף איש, בית נשק, בית מדרש, בתי מלאכת מחשבת, התכת ברזל, מסחר. היילינגהאפן נכח אי פטמערו, שני אלף איש, צידת דגים מלוחים. אלדענבורג, שני אלף וחמש מאות איש. פרעטץ, חמש אלף איש עושי מנעלים. פלען עיר קטנה ונאוה, שלש אלף איש בה, ארמון במרום גבעה. נייאמינסטר, על נהר שוואלע, חמש אלף איש, מלאכת גלומי צמר רבה מאד. זעגעבערג, לרגל הר שיד גבוה ותלול, ד' אלף איש, בית מדרש, מחצב שיד רב. אלדעסלאע על נהר טראווע, שלש אלף איש, בשול מלח רב מאד, מרחצאות מי גפרית ומלח לתרופה. וואנדזבעק עיר קטנה יפה מראה רחוקה חצי פרסה מהמבורג, ד' אלף איש, ארמון, מלאכת גלומי צמר, כלי פשתן, אטון בד, ודברים אחרים. בתי עונג רבים לבני המבורג אשר ישבו בם בימי הקיץ. עלמפהארן, שש אלף איש עושי מסחר על פני המים. בשול שכר, מלאכת גלומי צמר, בנין אניות. איטערזען, ד' אלף איש בתי בשול צוקר, יוצרי חרש רבים. אלטונא, מלבד קאפנהאגן אין כמוה לגודל ויופי בכל הממלכה הזאת, על נהר עלבע הרחב פה פרסה אשכנזית. חוף חפשי, קרובה להמבורג, ומחוברת אליה ע“י המגרש סנט פוילי, שלש אלף בתים, שלשה ושלשים אלף איש, שמונים וחמש שוקים, ששה רחובות. שני בתי כנסיות לישראל. בית מדרש החכמות, מצפה ככבים, בית מעשה מטבעות, בית מועד הסוחרים, בתי ועד לחכמים שונים, בית לאנשי הצבא אשר לא יוכלו עוד לעבוד עבודה, בתי מלאכת גלומי צמר גפן, טאבק, עורות, צוקר, בורית, עצמות דגים. בשול שכר ויי”ש רב, מסחר גדול. נתיב הברזל ממנה לעיר קיהל. זה מאה וארבעים ושלש שנה היתה כולה למאכולת אש ע“י השוועדן אשר צרו עליה ונבנתה אח”כ מחדש.

הקריה הנשגבה הזאת עיר ואם בישראל היא מני דור דור, ונודעת בשם לאחת משלש הקהלות אלטונא המבורג וואנדזבעק, הרשומות גם בר“ת אה”ו, שלשתן יחד בדבר עסקי הקהל והאמונה לאגודה אחת הן ורב אחד בראשם. בה ישבו על כסאות למשפט הגאונים ר' יחזקאל קאצנאילנבוגן בעהמ“ח ס' כנסת יחזקאל, ור' יהונתן אייבשיץ הנודע לשם בכל נפוצות יהודה. גם היה משכן כבוד הגאון ר' יעקב עמדן אשר מלבד ספריו הרבים המלאים חכמה ודעת, יצא שמעו בכל העולם על דבר צדקתו ותום לבו כי קנא לה' ותורתו ושפך כאש חמתו על הגאון ר' יהונתן על אודות שמץ דבר אשר מצא בו, כי כתב קמיעות אשר לא כדת, ונחשב בעיניו לאוחז בכת ש”ץ. הגאון הזה היה בן הגאון חכם צבי. וה' ברכו בעושר רב, ובית דפוס היה לו בעיר הזאת וימאן להשתמש בכתרה של תורה, ואת הרבנות שנא עד מאד, כי אם בתוך עמו ישב, ומיגיע כפו אכל כל ימיו. מנוחת הרב המליץ הגדול מו“ה נפתלי הירץ ווייזל ז”ל היא בחצר מות אשר לקהל ספרדים בעיר הזאת, אצל קבר אביו ר' יששכר בער ז“ל אשר היה שר וגדול בחצר מלך דענעמארק, ויושב בשער המלך אשר בקאפנהאגן הבירה. עתה הגאון א' יעקב עטלינגר אב”ד בה. פרעדריקסגאבע, מקום חדש ג' פרסה מהמבורג, אלף וב' מאות איש. אטענזען, כפר, על נהר עלבע, מקום קבורת המליץ קלאפשטאק, מי באר טובים מאד לתרופה. בתי קיץ רבים לעשירי המבורג ואלטונא, מספר יושביו שלש אלף איש. בלאנקענעזע, כפר נאוה, שלש אלף איש בו, כולם דיגים ועוברי אניות.

לויענבורג    🔗

שטחה עשרים ושנים פ"מ. ובה הערים האלה.

ראצעבורג, בירת המדינה ומשכן שרי הממשלה, מצבה על פני אי וגשר ארוך יחבר אותה עם היבשה, שלש אלף איש בה עושי מסחר על פני המים. מחצית העיר הזאת לממשלת גאסהערצאטוס מעקלענבורג שטרעליץ תחשב, ושני שערים לגבול לה. לויענבורג על נהר עלבע, ארמון ובית המכס לעוברי הנהר, ארבע אלף איש עושי מסחר ועוברי ימים. מעלן, שלש אלף איש, בה קבורת איילעשפיגל הנודע בשם לאשכנזים ע"י התוליו החרוצים. אוימיהלע, מקום חרשי ברזל, מלאכת נחושת, ומעשה אבק שרפה.

איי פערער    🔗

אגודת חמשה ועשרים איים, שבעה עשר נושבים מבני אדם, והנותרים שוממים ואין יושב בם. אוירם קר, והקיץ לא יארך רק שני הירחים תמוז ואב, הרוחות הסוערות תמיד נגע רב הם ליושביה, כי מלבד הרעות הרבות אשר יולידו לעוברי אניות, ישחיתו למו כל עץ פרי, ואין לאל ידם לשבת כי אם בבקעות ועמקים, אולם לעומת הרעה הזאת ייטיבו ליושביהם בטהרם את האויר עד מאד. ולכן כל מחלה לא ידעו, ועד זקנה ושיבה מדוה וכאב אנוש זרים למו. אויר האקלים והאדמה הקשה שניהם יחד ישימו את תקות האכר לאפס ואין, ולכן ימהר לקצור תנובת השדה טרם בכורה, ומחסור הטבע ישלימו ידי אדם, כי ייבשוה בחום האש עדי תבושל. מלבד תרבית המקנה יחיו יושביהם את נפשם בצידת צפרי המים המסוכנת מאד לבעליה ולא מצער ימצאו קבר בה.

סטראממע, האי הגדול מכולם, שש פ“מ שטחו, בו העיר טהארסהאפן, בה משכן שליט האיים וכל שופטיהם, תושביה אלף איש. פרידריכסוואג, חוף ומקום מסחר. וועסטמאסהאפן חוף מסחר, שלש מאות איש, אסטערעע, אי ד' פ”מ שטחו, וחוף טוב לו, קאנגסהאפן שמו. סאנדעע אי ג' פרסה ארכו ב' פרסה רחבו. וואגעע, אי ארוך ב' פרסה ורחב פרסה אחת. סידרעע, שטחו ב' פ"מ, אלף איש בו, רובו סלעים וגבעות.

איסלאנד    🔗

אי בים הקרח בין גרענלאנד ונארוועגן יכיל אלף ושמונה מאות פ"מ, אולם אך שתי מאות פרסה נושבים מבני אדם, באשר צרה בו עין הטבע, ואדמתו לא תוציא לחם או פרי כל עץ להשביע נפש רעבה, הרים גבוהים מוריקי אש יכסו פני כולו, ומעינות חמים מאד רבים לבלי ספורות בקרבו. קור החורף לא יחזק מאד, אולם אין גבול וחוק לאוירו, ופעמים רבות ירד גם בימי הקיץ החמים שלג וברד מן השמים. סער מתחולל וערפלי חשך יפקדוהו כפעם בפעם, מן חדש אייר עד אלול כמעט יום ארוך הוא, ואור השמש לא יחשך, בימי החורף תזרח השמש אך מעט, אך לבנת השלג והקפאון יהיו למאור.

בעתותי קרה יבא דוב הלבן שמה להשחית ולבלע, וירדוף בזעם אפו בני אדם יחד, אולם בני האי הזה בתחבולות יעשו אתו מלחמה והאיש בפגעו בו ישליך אליו נעלו, כרגע יעמוד הדוב במרוצתו ויריח בו בחשבו לשבור רעבון נפשו, ובטרם יודע לו כי נתעה בשוא, ינוס האיש ויהי לפלטה או יכין לו כלי מות, וכל הורג דוב כזה ישיג ערך כסף מאת הממשלה, מלבד עורו אשר ימכרהו במחיר רב. צידת צפרי הים רבה מאד. יושבי האי הזה ינוגעו בשדפון וחולי החזה, וכמעט כולם בצרעת ממארת, ובכל זאת רובם יאריכו ימים. רייקיאוויג ראש ערי האי הזה, בין שני גבעות, משכן שליט האי, אך בתי עץ לו, מלבד בית ענושים הנבנה מלבנים ואבנים, שמונה מאות איש, מסחר בגלומי צמר. בעסאשטעד, בית מדרש החכמות, אחד אין שני לו בכל האי. האוונעפיארד, חוף מסחר, בנין אניות. שלש מאות איש, צידת דגים. קריזאוויק, מקום מלאכת גפרית. ניארדוויק, מקום דיגים, שלש מאות איש. אקרעפיעל, שני מאות איש, תרבית מקנה רב וטוב. לייראגאררע, מקום קטן, בית דפוס היחיד בכל האי. רייקהאלט, מרחצאות מי תרופה. סטארע אאס, אצלו יער צומח עלים ומלבדו אין עוד בכל האי. אצלו מערה גדולה ונפלאה. אייארבאק, מקום מסחר רב, שש מאות איש. סקאגאר, אצלו אשד מים נפלא מאד. האף, במרום גבעה הקרובה אליו יש עוד מזבח עובדי אלילים מימי קדם. עסקעפיארד, שני מאות איש, חוף מסחר. דיאפאוואג, מקום מסחר. הוזאוויג, מקום מסחר ומעשה גפרית. אקוריירא, שני מאות איש, מסחר רב. גרימסטונגא, אצלו מערה גדולה. סטאפן, חוף מסחר, מערות נפלאות. אינגיאלסהאל, ג' מאות איש, עושי מסחר. שטיקעסהאלם חוף מסחר. טהינגוואלא, בו מזבח עובדי אלילים מימי קדם. האגי, בו אשדות מים רבים פאטריקספיארד, חוף מסחר.

העקלא, הר מהולל על דבר נהרי אש אשר יריק מקרבו. ויושבי האי יאמינו כי קצה נפשות החוטאים יצורפו במעי ההר הזה אשר אשו לא תכבה, והנותרים יבואו בקרח הנורא אשר סביב האי ושם ידכאום מלאכי בלהות עד עולם.

את האי הזה כבש מלך נארוועגן זה שש מאות שנה, וכאשר היתה נארוועגן לממלכת שוועדן לנחלה, בא גם הוא תחת שבטה. רבים מתושביו יגורו מתחת לארץ מפחד אש ההרים וקור הרוח העז, כולם עצלים ומהירים בשחוק השאך.

שוועדן ונארוועגן    🔗

שתי הארצות האלה שתי ממלכות הן ומלך אחד מושל בהן, שלשלת הרים גבנונים תעמוד מפאת נגב לפאת צפון, והיא אשר תשים אותן לשתים וביניהן תפריד.

שוועדן    🔗

גבוליהן, לפאת קדים ארץ רוסיא, בנגב, הים המזרחי, למערב, הים הצפוני, ולפאת צפון ים הקרח הצפוני, מדת שטחם שלשה עשר אלף ושש מאות פרסות מרובעות, מאלה תפיל שוועדן שבעה אלף תשע מאות וארבעה עשר פרסה, ונארוועגן חמש אלף שש מאות שש ושמונים פרסה. ובם כאלף וג' מאות פרסה אגמי מים וארץ כבול אשר לא ישב בהם איש ולא יצלחו למאומה.

עתה נדבר רק ממדינת שוועדן לבד, ועל אודות נארוועגן הלא מקום אתנו בהגיענו אליה ושם נדבר ממנה.

מלבד המים הרבים אשר סביבה ולחוף ימים תשכון, יש גם בקרבה נחלים ויאורים רבים מאד, אך רוב מימיה לא יצליחו למעבר אניות, בגלל שטף מרוצתם, וסלעי נגף ואשדות המים אשר בם. נהרות איתן אשר בה הם טארנעא, מאליא, קאליקס, לולע, פיטעא, אומעא, העוברים כל פלך לאפלאנד, אנגערמאן עלף, (כל נחל גדול בשפת שוועדן בשם עלף יכונה) אינדאלס עלף, דאל עלף, מאטאלא, קלארא עלף. יאוריה: א) יאור מעלאר שתים עשרה פרסה ארכו ושש פרסה רחבו, שלש מאות איים בו. ב) יאור היעלמאר, ארוך שש פרסה ורחב שלש פרסה, ותעלה מעשי אנוש תחבר אותו עם יאור מעלאר. ג) יאור ווענער, תשע עשר פרסה ארכו ותשע פרסה רחבו, לשון ארץ תעבור בקרבו ולשנים תגזרנו. ד) יאור וועטר ארוך חמש עשרה פרסה ורחב ארבע פרסה. בני האדם בתחבולותיהם למען היות להם במים עזים נתיבה, עשו להם שמונה עשר תעלות להעביר אניות סוחר על פניהן, ונזכיר פה רק שתים הגדולות בהן, הלא הן: תעלת טראלהעטא על ידה תסובינה האניות את אשדות נחל גאטא עלף אשר בין ווענערסבארג וגאטהנבורג העומדות לשטן לכל מעבר, ותעלת גאטא המחברת הים המזרחי והצפוני, ארכה נ“א פרסה, ימי מלאכתה ארכו שתים ועשרים שנה, ותכל בשנת תקצ”ב, ועשרה וחצי מיליאן עלה שכר עבודתה.

הארץ הזאת מלאה הררי עד, סלעי מצוק, ורכסים גבנונים, ובקעות מישור אך למצער בקרבה. בפאת צפון הקיצונה אצל ים הקרח תצא שלשלת הרים תלולים אשר ירומו עד שחקים שיאם וראשם מגיע השמימה, אורך רוכסי הרים האלה הוא מאה וששים פרסה, ובמקומות רבות רחבם עשר עד עשרים פרסה, ולפאת נגב אצל הים גבולם. בקרבה אבני גראניט, שיד, שיפר וחול גם מתכיות אחרות. ראשיהם מכוסים בשלג וקפאון עולם, אשר אף בצאת השמש בגבורתו, לא ידעכו ממקומם, ושכבתם שמורה נצח. בהרים הגבוהים האלה יערים רבים, וכרים נרחבים למרעה צאן. הסלעים הנוראים היוצאים מהם אל תוך מימיה, צורי מכשול הם לאניות ומחתה עוז מפני אויב.

גם אדמת המישור אשר בה קשה עד מאד ומלאה חצץ וחול. או טיט היון ורפש. לכן מדינותיה הצפוניות רזים ודלים מבלי פרי תנובה, כי תתן האדמה כתף סוררת לכל עמל האדם ויגיעו, וכל חריש וזרע אך להבל וריק, אולם בגלילות הנגב, עמקים יעטפו בר ושדי חמד נושאים פרי תבואה אך לא למכביר.

אוירה כולו קר, זך וטוב מאד ליושביה, אך שונה מעט לפי מצב המקומות. במדינות הצפון לא ימס הקפאון עד חדש סיון. ובתשרי ישוב הקור לאיתנו, ומעטה קרח עב וחזק יכסה פני כל נהר ונחל, הקור החזק ירד בעומק שלש וארבע רגל אל תוך בטן האדמה פנימה, עד אשר תהי כאבן, ואף בימי הקיץ החמים אין לאל יד השמש באיתן תקפו לחמם אותה ולעשותה רך ככל עפרות תבל. השמש יזרח בקיץ תשעה וארבעים יום רצופים ואין כל לילה בם, ולעומת זה יעבורו בחורף תשעה וארבעים יום מבלי זרוח השמש, אך הירח ביום ומאורי צפון יאירו את הלילה הארוך הזה, עת האביב אין בתוכה, ובכל ממלכות תבל אין ארץ כמוה אשר הקיץ וחורף יחדיו יתלכדו ולא יתפרדו, ואחוזי יד יתהלכו בלי כל זר ביניהם, כי כמעט יחלוף הסתיו העז יבא כרגע הקיץ החוזק אחריו, הטבע לא תצעד לאט לאט מאחת עתות השנה לרעותה, כי אם פתאום תחליף כח בבא מועד כאיש אשר יעיר משנתו לקול קורא, אש להבה, ובחפזון תעבור מן הקור אל החום מבלי עמוד מאומה. כמעט ימס השלג והאדמה תסיר בגדי אלמנותה מעליה, הנצנים נראו בארץ, ושדי תרומות ככלה יעדו כליהם, ירקרק עשב פני עמקים יכסה ויקר תפארת הטבע בגאון עוזו יגלה, קול ישורר ביערים, צפרי שמים מבין עפאים זמרתם ישמיעו, ובכל פנה ועבר שלל צבעים, גיל וכבוד כמשוש דודים. ימי האביב הנאהבים והנעימים בכל הארצות, הם בה הרעים והמרים מכל ימי השנה, כי הגשם והשלג ירבו לרדת בם, והקור ימשול בשבט עברתו ולא ירף ממנה, חדש אלול נחמד מאד, רוח היום איננו חם, פני הרקיע טהורים בלי כל ענן ועמקים יעטפו נצני הוד ורקמה למשוש כל עין. בכל ימי השנה כקיץ כחורף, רוחות וסערות רבות, אבל רעש הארץ וזועות מהפכות ערים וכל אשר בם אין בקרבה, אנשי הארץ הזאת הסכן הסכינו לשאת עול הקרה מנעוריהם, ויכסו את בשרם בבגדים חמים ואדרת שער להשמר מפניה, וסתיו יבש וקר ייטב להם מן הלח, כי בהיות גשם על הארץ יעמוד הרפש וטיט היון אשר בנתיבותיה לשטן למו במסחרם, ותלה כל עגלה עמוסה מעבור בדרך, אולם כי יחזק הקור ושכבת השלג על פני האדמה, יפנו למו מסלה על פני כל אגם ונחל, ויעבירו את מרכולתם בלי גלגלים ככל אות נפשם, ועל דבר קלות מרוץ העגלות האלה, רוב ימי השוק והירידים הגדולים בעת הסתיו המה.

צאצאיה, סוסים קטנים וחזקים, צאן ובקר, חזירים, צפרי שמים, עופות הארץ וזיו שדי לרוב. צבאים, אילים, ארנבות, זאבים, דובים, עלענטהיר, חית המרוץ (רענטהיר) שועלים, עכברי היער גדולים מאד לעמינג שמם הבאים לפרקים בהמון רב גדודים גדודים, ואוכלים כל עשב ותנובת השדה, עד אשר יגיעו אל הים ושם ימצאו קבר למו, בדגים עושר רב לארץ הזאת ומיניהם הם, העכט, שלייען, לאקס, דגים מלוחים הממלאים בגלילות רבים מחסור יושביהם, ויהיו לברות למו במקום לחם, בשר, וכל אוכל. דגי וואל, עגל הים, בשרו טוב למאכל, שמנו רב, ועורו יהי לבגד, ועוד מינים אחרים רבים.

יבולה, מלבד תכונת אדמתה, כי ברע הוא כאשר אמרנו, ישחית לרוב גם קור הלילות בקיץ את הזרע, לכן אין די בתבואת השדה לצורך הארץ, וממרחק יביאו לחמה, גם יטחנו קליפת עץ וחצים יערבבו לתוך הקמח לאכלה. תבואותיה הם חטים אך מעט, דגן, שעורים, שבולת שועל, מיני קטניות, תפוחי אדמה, זרעוני גנה, פשתן, קנבוס, כישות, קצת טאבק, עשבי צבע, ופולים המכונים קאפעע שטראגאל הממלאים להם מחסור הקאווע. פרי העץ רק במדינות הנגב ולא כביר. יערים רבים מאד לאין מספר. כסף וזהב מעט, נחושת שלשים אלף ככר שנה שנה, ברזל רב מאד, יותר משני מיליאן ככר לשנה, ושלשים אלף איש בו יעבודו, ולרב טובו ויפיו אין ערוך בכל ארצות תבל. עופרת מעט, וויטריאל, גפרית, זאלפעטר, אלוין, מלח (א' וחצי מיליאן ככר לשנה), גחלי אבן, שיש, גראניט, פארפיר, אבני משחזת, אבני ריחים, אבני חול, שיפר, בדולח ואבנים טובות אחרות, ושיד. ארבע מאות מעיני מתכת בקרבה, כולם אך מים קרים ואין כל חום בם, וטובים מאד לשתות ולרחצה, להסיר כל מחלה ונגע.

תושביה, שלשה וחצי מיליאן איש מספרם, מקום מחצבתם מבני אשכנז, ויתפרדו לשלשה שבטים, הלא הם שוועדן, פינן ולאפן. שפתם גם היא כמוהם בת אשכנז ישנה, במדינות הנגב קרובה יותר לאשכנזית מאשר במדינות הצפון, ומעורבת בהרבה מלות שפת דענעמארק. בכל גליל ומחוז מבטא אחר לה. גדולי הארץ ועשיריה ידברו גם בשפת אשכנז הצחה. רוב עריה קטנים ומתי מספר בם. ואך ערים מעטים בה אשר יכילו יותר מארבע אלף איש בקרבה, אך בערים הגדולות בתי חומה, אבל בכל הערים הקטנות בתי עץ וחומר בלי כל הדר. על פני הארץ מחוץ לערים, מספר הכפרים אך מעט הוא למול בתי החצרים הנפוצים הנה והנה, חצר חצר לבדו. מדינות הצפון במתי מעט הן, ותחת אשר תכיל כל פרסה מרובעת במדינות הנגב שני אלף או שלש אלף איש בקרבה, אין על פני כל פרסה בגלילות הצפון רק מאה או מאתים איש.

תכונת גוויה, השועדע בעל קומה ואמיץ כח, הנשים יפות מראה הנה, נפשו תדבק לאהבה בדתו, וארץ מולדתו, אוהב את הדרור, ושומר חוקי המלוכה באמונה, נאמן רוח, מדותיו טובות וישרות, אומץ לב בקרבו, מכניס אורחים, ידו פתוחה לכל דורש ישע, רוח דעת לו, מהר לשמוע, ויוסיף לקח, עושה כל מעשה לאט ובכבדות, אוהב משקים משכרים, רודף גאון והוד ושמלות כבוד לתפארת. מלבד היי“ש ראשית מחמדיו, יאהב גם את הטבאק מאד, ויקטירהו להעלות עשנו באפו, גם ילעוס אותו בשניו, וגם הנשים כלי המקטרת בידיהן ועלי הטאבק בפיהן. המאכל והמשתה יחדיו אהובים למו מאד: לפני לחם הצהרים יאכל פת לחם קטן, ישתה כוס יי”ש, ואחרי שתותו יאכל לחם משוח בחמאה, דג מליח או סארדעל, גבינה, צנון וכדומה לאלה דברים המרבים תאות האוכל, כי כל אלה יחד ערוכים על שלחן כל איש ואיש, ורק הגברים ישתו ויאכלו אותם, אולם הנשים את היי“ש לא ישתו ולדברים החריפים לא תשלחנה ידיהן. אחרי אכלו אלה ישתה שנית יי”ש והוא ובני ביתו ישבו לאכול. בראשונה יאכלו דגים או דגים מלוחים ומאכלי בשר, אחריהם יביאו את המרק אל פיהם ומאכלי ירק וישתו חלב, ובאחרונה יביאו על השולחן עוגות ומאפה תנור אשר יאהבו מאד ולא יוכלו היות בלעדם, גם ישתו פאנש קר. מחיר היין רב מאד, לכן בל יראה ובל ימצא במדינות הצפון, ואף בגלילות הנגב שותיו לא ירביון. את השכר ירבו לשתות כקטן כגדול, גם משתה הפארטר רב מאד. בין לחם הצהרים והלילה יאכלו לחם הערבים. כולם יחד אף דלת העם יושבי הכפרים זה דרכם לשתות קאווע בבקר, אנשי הערים יעשו את הלחם דק כעוגה, ובכפרים עב וגבוה. באמצע הלחם יעשו חור ויתלוהו על מוט עץ למען יעמוד ימים רבים, כי יהי שם שנה או שנתים עד אשר יקשה כאבן. במדינות הצפון לא יאכלו רק לחם שבולת שועל ושעורים, ובשנת בצורת יערבו בו קמח קליפת עצים, ובימי רעבון וחוסר כל תבואה, יאפו קמח קליפת עצים לבד להשיב את נפשם, גם יעשו ממנו ריפות אשר יערבו עם מעט קמח וחלב לאכלה. בחתונת דודים יעשו משתה גדול, אחרי כלותם לאכול ולשתות, ידרוש הכהן לפניהם דברי חכמה ודעת, ככלותו לדבר יתן איש איש מנה כנדבת ידו להחתן והכלה ביד הכהן האוסף אותם בחפניו וקורא בקול רם באזני הקרואים שם כל איש ומשאת כפיו, אחר יאסוף נדבות בעבור עניים, בית התפלה ובית החולים, בערב יחולו במחולות וכל המרקד עם הכלה אשר מסוה על פניה יקריב אשכור עליה, באחרונה תסיר הכלה העטרה מעל ראשה ותשים אותה על ראש אחת הבתולות המאורשה לאיש, ועתה תהי מחולות מלחמה, הלא היא, הנשים יואילו בערמה לחמוס את הכלה ולהוליכה שבי אתן, והנערות תעמודנה נגדן ולא יעזבון עשות חפצן. האנשים יאחזו ביד החתן ויאבו לצאת אתו, והבחורים יקומו בזרוע רמה ויסגרו הדרך בעדם, ככה יתאבקו איש ברעהו ואשה ברעותה עד אשר יעשו שלום ביניהם וירקדו יחד במחולות ימי המשתה יארכו עד כלות השבוע, וביום הראשון, יום חגם, יובילו השושבינים ויתר הקרואים את החתן והכלה לבית התפל‘, ובשובם לבית יאכלו מגדנות וממתקי’. במות להם מת יעשו סעודת הבראה גדולה אחרי שובם מחצר מות, ובערב יתאספו שנית ויכרו כרה גדולה, בשתי הסעודות האלה יאכלו דגים, מרק, בשר צלי ועוגות, וישתו יי"ש, פונש, ושכר. ואף העני לא יגרע מאלה מאומה, כי חוק ולא יעבור הוא לכל העם הזה. זנות וגנבה כמעט בלתי נודעים בה, ואף אחד מאלף לא יאשם באלה. מבטא שפתותיהם טהור מכל שמצה וכל קללה או שבועה לא ישאו על לשונם. יום הראשון קדוש להם מאד, וכל איש אף זקן וחלש ילך לבית מקדשם. בימי החול יתפלל כל איש בביתו ערב ובקר עם אנשיו. הכנסת אורחים רבה מאד, ועל כולם במדינת הצפון, וכל עובר יאכל וישתה כאות נפשו, ויתמהמה ימים מספר כחפץ לבבו.

הפינן, אך מתי מספר בקרבה, כשש אלף איש, יפי תואר וגבורי כח, בעלי מדות טובות, עושי חסד, ונוטים שכמם לשאת כל תלאה. נשיהם ישאו שרשרת זהב על צוארן לאות כי נשואות הנה. תרבית הצאן ראשית מפעלותיהם, גם יעשו בעבודת האדמה, ילכו לצוד ציד, ויפרשו מכמורת על פני המים להעלות דגים בחכה, מאכלם אך במדה ובלי כל מעדנים וממתקי בני אדם, משתיהם, חלב חמץ. את המרחץ יאהבו עד מאד, לכן לכל איש בית מרחץ בחצרו. ילדיהם לא יינקו שדי אמותם, אך מיום צאתם מרחם בחלב פרה יכלכלום, אשר יתנוהו בכיס ואותו ימצו במו פיהם.

הלפאן גם הם אך מצער המה, שש אלף איש מספרם, גוי לבדד ישכון ובשבטים האחרים לא יתערב, ואך לעתים רחוקות יקרה כי יקח אחד מהם אשה מעם אחר. קומתם קטנה, כחם רפה, פניהם רחבים, עיניהם רכות וטרוטות, סובלי כל תלאה ויאריכו ימים, צנועים וישרים במדותיהם, רודפי שלום, סדרים בכל מעשיהם, ואת הטהרה והנקיות יאהבו עד מאד, ובכל זאת ריחם רע בגלל בגדיהם אשר מעור חית המרוץ המה. ערבים לדבר, מאמיני הבלי שוא, חיל ופחד נגד עינם תמיד, אנשי חסד, אוהבי בצע מאד, לבם שמח תמיד ואף בעת רעה לא יעצב רוח בקרבם, בשיר תדבק נפשם, מאכלם אך מעט, את היי"ש ירבו לשתות והטאבק ראשית חמדתם, כאנשים כנשים כלי מקטרתם בידם, ועלי טאבק פיהם מלא, חית המרוץ מרבית עשרם היא, ואף הדל והמסכן מאה חיות כאלה בגורלו. החיה הזאת לעזר רב למו כל ימי חייהם, ובכל אשר יפנו תהי להם לישועה, בלכתם בדרך תוליך אותם וכל אשר להם מעיר לעיר וממקום למקום, כי מרוצתה בחפזון, וכאחד הצבאים תרוץ עם עגלי עמוסה משא שלש וחצי ככר פרסה לשעה. חלבה הטוב כחלב בקר תשבור רעבונם ותרוה צמאונם בכל ימי הקיץ, בשרה יאכלו בעתותי החורף, עורה תהי להם לבגד, מן גידיה יעשו פתילים לתפור בגדים, מקרניה יעשו כפות, כפתורים ובתים לסכינים, עצמיה יהיו למו למחטים, עור ראשה ורגליה יפשיטו ויעשו מנעלים לרגליהם. ומסחר רב בם. בפרי בטן אין ברכה למו, כי נשותיהם לא תרבינה ללדת, ואחרי צאת שנים ממעיהן יעמדו מלדת. האב יבחר אשה לבנו מבלי שאול את פיו אם ישרה בעיניו, כי לא על היופי כי אם על העושר ישים עין, והעושר הזה איננו בצע כסף כאשר אתנו, כי אם חיות המרוץ, כלי בית, כפות כסף וגביעים. בקיץ יאכלו לחם הצהרים בחצי הלילה, וביום לא יאכלו כי אם מעט דגים וגבינה, ותחת הלחם דגים יבשים או בשר יבש (מחית המרוץ) מאכלם. בחורף יאכלו בשר חית המרוץ או בשר צפרים ודובים יבש או קפוא, כי עושר רב למו באלה באשר גבורי ציד המה ולא יחטיאו המטרה. נשותיהם שאננות וידיהם תרפינה למלאכה, ואף את האוכל יבשלו הגברים. בימי הקיץ ירעו צאן ויצודו דגים במכמרתם, ובחורף יעבודו בבית, יעשו בגדים, חגורות ודברים אחרים, או יעבורו בארץ לסחור בה. אף אם כולם נוצרים המה, עוד רבים מהבלי עבודת אלילים בידיהם. ומהם לא יסורו האכרים ואנשי הכפרים בכל ארץ שוועדן אין כל שם כנוי להם, כי אם על שם אבותם יקראו פלוני בן פלוני.

מלאכת מחשבת וכל מפעל כפים רבים מאד בקרבה, מספר בתי המלאכה כשלש אלף הוא, ובהם יעשו גלומי צמר, צמר גפן, כלי בד, משי, עורות, טאבק, זכוכית, מראות לטושות, מורי שעות, כלי פארצעלאן, כלי ברזל ונחושת, נייר, צוקר, י"ש, שמן שומשמין, נרות דונג, חומץ, משרפות לבנים, קרשים, מוטות עץ וקורות, ומכונות קיטור לכל בית מלאכה למען עשות בחריצות וחפזון מעשיהם, גם בנין אניות רב בקרבה.

מסחרה רב מאד בקרבה פנימה ועל פני המים לארצות אשכנז, ענגלאנד, צרפת, אמעריקא הדרומית ובראזיליע. מחיר הדברים היוצאים ממנה בכל שנה הוא ששה ועשרים מיליאן טאלר, ומחיר אלה הבאים אליה מארצות נכר שנים ועשרים מיליאן טאלר. בראש כל רכולתה היוצא ממנה למרחקים הם, ברזל, ברזל צרוף, נחושת, עץ, דגים מלוחים (שש עשר מיליאן ככר לשנה) דגים צלויים ויבשים, שמן דגים, זפת, אלוין. מספר אניות סוחר אשר לה אלף וחמש מאות. הדברים הבאים אליה מחוץ הם שש מילין ככר דגן, ארבע מיליאן ככר מלח, ומבלעדי אלה צוקר, פלפל וראשי בשמים, וכלי הוד ותפארת אשר יוכל האדם היות בלעדם. מלבד המים הרבים אשר סביב הארץ הזאת ובקרבה ויעשוה סחר גוים, חוקים טובים מאד בה המסקלים כל אבן נגף ממסלת המסחר ועומדים למשען לו, והמכס קטן ומצער מאד, ואין לאל יד המלך להגדילו בלעדי עצת הזקנים מלאכי העם. ועונש רב מאד על כל המביא או המוציא דבר מה בסתר בלי תשלומי המכס ומבלעדי עונש כסף רב אשר יושם עליו ינתן לבית הסוהר ושם ישב שנה או שנתים ויותר, וחרפתו לא תמחה עד עולם, בקהל מתי כבוד לא יבא, ואשמו בראשו בלי כופר ופדיום. ומשמר שמה הממשלה על סוחריה לבל יעלימו המכס מכל היוצא החוצה והבא פנימה, כי הבדילה שמנה ועשרים ערים, אשר רק על פניהם יצאו ויבואו כל סחורות יד, אולם כל חוף ומעבר אשר בערים האחרות רק למסחר הארץ פנימה הם ולא לארצות נכר.

מטבעות. בזהב, דוקאטן. בכסף, רייכסטאלר, שטיבר. בנחושת, חצי שטיבר, רבע שטיבר, וחלק י"ב משטיבר. גם יתהלכו שטרות אשר גושפנקא דמלכא חתום עליהם לערך ארבעה ושלשים מיליאן טאלר, והם על אלף, חמש מאות, מאה, חמשים, עשרה, חמשה, עד שני טאלר. המדה היא לפי אמה ורגל. מדת הלח והיבש, הין, קנקן, וסטאפ.

החכמות הן בקרבה בתחתית המדרגה, כי יען לא השפיעה למו הטבע משוד תנחומותיה, ובזעת אפם יאכלו לחם, עמל האיש לפיהו, לא יעזבנהו לדרוש חכמה ודעת, וראש מטרת מזמותיו למצוא אוכל לנפשו ולהכין שאר לביתו. בתי אוניווערזיטעט רק שנים באופזאלא ולונד, גם איזה בתי ועד לחכמים, בתי מדרש ובתי ספר לא כבירים.

האמונה השוררת היא דת לוטר, ואם יסור המלך ממנה, חלק ונחלה אין עוד לו בכסא המלוכה. גם לאנשי דת אחרת דרור לשבת בה ולשמור חוקי אמונתם, אבל בזכיות הארץ אין חלק למו, לכן אך כשלש אלף קטוליקן בה. לבני ישראל אין רשיון לשבת רק באיזה ערים, וחוקי הארץ ישימו מועקה במתניהם, לכן אך מתי מספר פה, כאלף איש מספרם.

ממשלת המלך מוגבלה על פי חוקי הארץ, עצת הזקנים אנשי היחש, ומלאכי העם, הלא הם, הכמרים, האזרחים, והאכרים אשר יבחר העם מכל עיר ועיר, כי כל משפחה ומשפחה מאצילי הארץ תשלח איש אחד ממנה ליום הועד, העיר הבירה שטאקהאלם תשלח עשרה מלאכים מן האזרחים, העיר געטהאבארג תשלח שלשה, הערים נארקעפינג, קארלסקראנא, געפלע, אופזאלא, מאלמע, קאלמאר, וועסטרווילע, מעסטערעס, אודעוואלא, וויסבי, ישלחו שנים שנים, והערים האחרות רק אחד אחד. כל אחד מבחירי האכרים ישיג שמונה עשר טאלר יום יום כל עת שבתו בבית הועד. הועד הגדול הזה יהיה פעם אחת לחמש שנים ולא יארך יותר מג' חדשים, ואם לא תכלה כל המלאכה, יארך עוד חודש ימים, אולם לעת הצורך ביד המלך להעביר קול בארץ כי יקהלו זקני ובחורי העם טרם יעבורו חמש שנים. בראשית הועד יערוך המלך לפני הזקנים מספר הכנסות המלוכה והוצאותיה, והם יועצו יחד אם לרבות הכנסותיו או להמעיטם, כי מלבד מס הים אין לאל ידי המלך לשום מס על הארץ, להשכיר ההכנסות, להלוות לו כסף לצורך המלוכה, לשנות מטבע, למכור נכסי המלוכה או להסגיר אחת ארצותיו למלך אחר בלעדי הסכמת זקני הועד. ביד כל אחד הזקנים האלה לדבר ככל העולה על רוחו בעת הועד ולהוכיח למלך או שריו את פשעם, וחלילה לשלוח יד בו או להביאו במשפט על דבריו אף אחרי עבור מועד הועד. בטרם ישובו הזקנים איש לאהלו יבחרו למו איש יודע דת ודין אשר ישים עיניו על השופטים ושרי המלוכה למען יעשו משפט וצדקה בארץ ולא ידכאו את הצדק תחת רגלם, והמשמרת הזאת בידו עד תור הועד הבא (חמש שנה), ובידו להביא במשפט כל סגן ושליט העושה עול, כי קול העם מדבר מתוך גרונו. בראש הממשלה שני סגנים, האחד על דבר כל חוק ומשפט, והשני אודות דברים שבין מלכו ומלכים אחרים, ומלבדם עוד ששה יועצי המלך. כל דת המלך אין תוקף לה אם לא יחתמו סגניו ויועציו את שמותם עליו, והם עתידים ליתן דין וחשבון לפני שרי הועד בבא מועד. אם יגזור המלך אומר אשר לא יישר בעיני אחד היועצים, באשר לדעתו נגד הקאנשטיטוציאן הוא, עד השרים האחרים יבא דברו, ואם יעמוד המלך על דעתו, וימאן לשוב ממחשבתו, השר ההוא נקי. הדת יצא מלפני המלך מבלי יחתום היועץ ההוא את שמו עליו, וביום ההוא יצא מעבודת המלך וישב בביתו עד אשר יקהלו הזקנים ליום הועד, והם ישפטו הצדק עם מי, אולם שכרו ינתן לו בכל העת ההיא דבר חדש בחדשו. טרם ישב המלך על כסאו ישבע לפני ה' לשמור חוקי הארץ והקאנשטיטוציאן, אחר ימשחהו ראש הכמרים אשר באופזאלא וישים כתר מלכות בראשו, המלך הוא בראש צבאות חילו, יעשה מלחמה ושלום ויכרות ברית עם מלכי ארץ, ובכל זאת ידיו אסורות מאד, כי לא יוכל עשות כל דבר גדול מבלי שאול פי יועציו, וכאשר יאמרו הם כן יקום, והמה בנפשותם כל אשר יעשו, כי עין זקני הועד על מפעלותיהם, ואם ימצאו בהם חטא, לא ינקו. גם יבחרו זקני העם ששה חכמי לב אשר ישימו עין על כל הספרים הנדפסים, כי דרור לכל איש לגלות רעיוניו ככל העולה על רוחו, ולחרות אותם בעט ברזל ועופרת עלי גליון, להיות נקראים בכל עיר ועיר מדינה ומדינה.

כסא המלוכה הוא מורשה אך לבני המלך ולא לבנות, ואף בנות הבנים לא ינחלו אותו, כי חוק ולא יעבור הוא אשר לא תקרב אשה לכסא שוועדן. במות כל זכר מבית המלך, יבחרו זקני העם מלך כחפצם. המלך יגדל ויהי לאיש בשנת העשרים לימי חייו. ארוחת המלך וערך כסף לצרכי שריו ועבדיו וכל תהלוכות החצר יקצבו זקני העם, אחרי דברם אין להוסיף ואין לגרוע. במות המלך ובנו אשר ימלוך אחריו לא הגיע עוד לשנת העשרים, ינהלו יועצי המלך את הממשלה עד אשר יגדל, כל בן המלך לא יוכל למשול על ארץ אחרת בלי רשיון זקני העם, ואם יעבור את רצונם חלק ונחלה אין לו ולזרעו אחריו במלכות שוועדן. בן המלך הבכור יירש המלוכה, ולבניו האחרים ינתן ערך³ כסף שנה שנה. חוק עולם על כל בני המלך והקרובים אליו ממשפחתו לבל יקרבו כל ימיהם אל משרה או כהונה במדינות מלכותו, וטעמו בצדו לבל יהי תוקף רב למלך בדברי הממשלה.

בכל עיר ומקום בתי דינים, ובתי משפט עליהם, ובכל הממלכה ארבעה בתי דינים גדולים אשר להם יבא כל דבר משני הבתי דינים האלה אשר תחתיהם כרצון איש ואיש, ועל כל אלה בית המשפט העליון אשר בשטאקהאלם, בראשו סגן המשפט ולימינו ששה אצילים וששה אזרחים. לב"ד הגדול הזה כח ועוז לבטל או לשנות כל גזרות בתי דינים האחרים, לבאר כל דת וחוק סתום, לעשות טוב וחסד עם כל חוטא ופושע אשר לא כדת. ולעשות שופטים בארץ.

ע"פ חוק הירושה מן י“ח דעצעמבר שנת תקס”ד כסא המלוכה הוא נחלת עולם לבית בערנאדאטע. תואר המלך הוא: פב“פ בחסד עליון מלך שוועדן ונארוועגן ולאום גאטהן, ועם ווענדן. שם המלך המולך עתה הוא אסקר, נולד בשנת ה”א תקנ“ט וישב על הכסא בשנת תר”ד. משכן המלך בשטאקהאלם, והיכלי עונג לו בשטרעמסהאלם, האגא, דראטינזהאלם, וגריפסהאלם. חותמו: מגן מרובע, בכל אחד משני רבעיו שלש עטרות זהב, ובשני רבעיו האחרים ארי אדום על רצפת תכלת ושלש קורות מראה תכלת. באמצע החותם ארי זהב ונזר בראשו, שני אריות מראה תכלת, גליון נעסל כסף, צפור שוואן כסף, ופרש אדום. ממעל כל אלה שני אריות נושאים כתר מלכות.

קהלות הפרתמים (ארדן) חמש הם: א) קהל שרפים, המלך בראשו, חותמו שתי וערב זהב, ושמונה שרפים בשמונה פנותיו. רוב אנשיו הם מושלי ונסיכי ארץ. בני הקהל הזה ישאו את חותמו בשרשרת זהב על צוארם ובימי מועד בגדים מיוחדים להם. ב) קהל החרב, חותמו שו“ע זהב, שמונה כתרים בשמונה קצות ראשיו, באמצע חרב זהב ושלש עטרות בראשו, ובצדו השני חרב זהב ומקלעת פקעים בראשו, בקהל לו יבאו אנשי החיל אשר עשו גבורות על שדה קטל או במחנה צבאותם, וישאו את החותם בפתיל תכלת. ג) קהל ככב צפון, חותמו שתי וערב זהב ושמונה ראשים לו, כפתור זהב בראש כל אחד, בתוכו ככב כסף, לארבע פנות הש”ו עטרות, גם כתר ממעל לו, וינתן לשרי ופקידי המלך אשר ישאו חן בעיניו וישאוהו בפתיל שחור על לבם. ד) קהל וואזא, חותמו מטבע בתבנית ביצה, בתוכה אלומת זהב, ויבא בקהל לו כל חרוץ במלאכות מחשבת ועושה טוב לארצו. ה) קהל המלך קארל הי"ג, הנקרא גם קהל הבונים החפשים, חותמו גם הוא שתי וערב מן ישפה וזר זהב סביבו, וכתר זהב סוכך עליו. מלבד אלה עוד מטבע זהב לגמול האזרחים אשר ישרו בעיני המלך, ומטבע כסף לגמול אנשי הצבא.

הכנסות המלוכה הן עשרה מיליאן רייכסטאלר, ובתוכם ז' מאה אלף טאלר לחצר המלך לחצר המלך וכל בניו, והוצאותיה הן שנים עשר מיליאן, את מחסור ההכנסות מול התוצאות ישלימו זקני העם ביום הועד על פי מס אשר ישימו על כל מלאכת יד ומשכורת. מספר חיל צבאה ארבעה ושלשים אלף איש, ונפלגים לשני מחלקות, האחת היא שכירי יום והם אלה אשר לחם חוקם ינתן להם דבר יום ביומו, זמן עבודתם חמש שנה, והשנית היא אלה אשר תתן להם הממלכה בתים ושדות וכל מחסורם להם ולביתם חלף עבודתם, והמה לעולם יעבודו, אולם בביתם ישבו כל ימיהם ולצבא לא יצאו כי אם ביום קרב ומלחמה. מלבד אלה עוד אנשי מחסה הארץ (לאנדוועהר), ואין נקי מהעבודה הזאת כל איש מבן עשרים עד בן חמשה ועשרים שנה, ומספרם כמאה ושלשים אלף איש. מספר אניות מלחמה אשר לה, שלש מאות וארבעים, ושני אלף וד' מאות כלי רעם. כל אלה אך לשוועדן לבד, כי למדינת נארוועגן חוקי דרור וזכיות מיוחדים, משנה למלך הוא השליט בקרבה, כל אשר יסכימו זקניה בבית הועד המיוחד להם, חוק ומשפט חרוץ הוא, אחריו אין לשנות, ובדבר כל מס וחיל הצבא עם שוועדן לא תתחשב. מלבד ארצותיה באירופא יש לממלכה הזאת האי בארטעעמי בהודו המערבית.

קורותיה. ראשית גוייה מבני אשכנז יצאו, אשר היו לאגודה אחת במאה החמשית למספרם וישימו להם ראש אחד ויקראו את שמו מלך אופזאלא, כי באופזאלא בחר למושב לו, בסוף האלף הראשון למספרם היתה אמונת הנוצרים לדת הארץ הזאת, ובכל זאת היו רוב יושביה שודדי הים ורודפי מעשקות. ממשלת המלכים היתה רפה מאד בידיהם, כי חורי הארץ וקציניה עמדו נגדם ויכשילו את כחם, עד אשר קמו מלכי בית פאלקונג והכניעו גאון האצילים תחתם, גם הרחיבו גבולי הארץ, כי כבשו את פינלאנד, לאפלאנד ומדינות אחרות. אחרי אשר מלכו בני המשפחה הזאת מאה שנים, נלאו אנשי הארץ נשוא את העול הכבד אשר שמו עליהם, וימליכו את אלברעכע הערצאג מעקלענבורג עליהם. בשנת הששה ועשרים למלכו הורד מכסאו, כי רבו צעקות העם עליו על אשר הביא נכרים רבים אל תוך הארץ פנימה ויתן להם אחוזת נחלה ככל התושבים. מארגרעטא אשת מלך נארוועגן עשתה את שוועדן, נארוועגן ודענעמארק לאגודה אחת, אולם שרי הארץ לא נחו ולא שקטו עד אשר נפרדו שוועדן ונארוועגן מן דענעמארק בימי קריסטיאן השני ולא התחברו עוד לעולם, (עיין דענעמארק למעלה דף מ“ד ע”ב), זאת פעולת גוסטאף וואזא, נצר נעמן מגזע מלכי קדם ורב תבונות, אשר הובל יחד עם בני הפרתמים האחרים לקאפנהאגן במצות האכזר קריסטיאן השני לערבון לבל ימרדו השרים בו, אולם אחרי ימים מספר התחפש בבגדי אכר ויברח בלאט, ויבא בשנת ר“פ לפלך דאלעקארלען אשר בשוועדן וישב שם בהחבא, וכאשר עצמה רעת קריסטיאן עד מאד, נלאה גוסטאף נשוא, ויקם בימין רוממה ויקהל יושבי העמקים אליו ויהי להם לראש וילחם עם העריץ הרודה באף ארץ מולדתו ויכניע לארץ נצחו, ולכן היתה עצת כל השרים וזקני העם ביום הועד הגדול בשנת רפ”ג לשומו למלך עליהם. מיום שבתו על הכסא נראה אור יקרות בארץ הזאת לא היה עד כה, ויכוננה על עמודי איתן בל ימוטו עדי עד. הממשלה, האמונה, הכנסות המלוכה, המסחר, עבודת השדה, והמדעים, כל אלה יחד החליפו כח וחדשו כנשר נעוריהם, את תוקף האצילים והכמרים החליש מאד ע“י הדת אשר נתן, כי יקהלו כפעם בפעם בחירי האזרחים והאכרים ליום הועד יחד עם האפרתים והכהנים, ועל פיהם יצא כל דבר חוק ומשפט, ויוסיף עוד להכניע גאות הכמרים, כי שם את דת לוטר לשלטה בארצותיו, ונכסי הכמרים לקח ויהיו לאחוזת המלוכה, וקצה מאלה עשה לקרן קימת בעבור הוצאות ביהמ”ד הכולל אשר באופזאלא. במלך הזה דבקה נפש העם עד מאד, עד אשר יצא הדת מלפני זקני הועד (בשנת של"ד לאלף הששי) כי מלוכת שוועדן נחלת עולם היא לו ולבניו אחריו עד עולם. נכדו זיגיסמונד נמשח בשנת שמ“ז למלך פולין, ואחרי מות אביו בשנת שנ”ב ישב גם על כסא שוועדן, ואחרי הורד מכסאו ע“י דודו קארל התשיעי, רבו המלחמות בין פולין ושוועדן ויארכו ששים שנה, גוסטאף אדאלף בן קארל התשיעי אשר מלך אחרי אביו, הרבה עשות גבורות ונפלאות במלחמותיו עם מושלי רוסיא ופולין ונצחם הוריד לעפר. קארל העשירי הכה את דענעמארק מכת בלתי סרה על אשר בגדה בו ותכרות ברית עם אויביו, ויקח בחזקת היד רבים ממדינותיה, וכמעט קט קמה מחשבתו להסירה מגבירה ולעשותה אחת מדינות מלכותו, אך המות אשר בא עליו טרם הגיע יומו הפיר את עצתו. מימי המלך הזה עד פרידריך הראשון (שנת תק"י) לא שקטה הארץ הזאת ממלחמות וריב עם מלכי פולין רוסיא ודענעמארק. בימי המלך אדאלף פרידריך (תקי"ז) גברה יד העם מאד וממשלת המלך היתה בשם לבד. גוסטף השלישי אשר מלך אחריו נתק את מוסרות העם מעל ידיו, אולם צבאותיו מרדו בו, ואחד שריו אנקרשטאעם שמו הרג אותו נפש. גוסטאף הרביעי לא אבה לכרות ברית עם נאפאלעאן לסגור מבואות מדינותיו בעד כל סחורות ענגלאנד, ובגלל זה הסיר העטרה מעל ראשו ויתנה לדודו קארל הי”ג, ואחרי אשר בא המלך הזה בימים ובנים לא היו לו, הסכימו זקני הועד בשנת תק“ע לעשות את בערנאדאטע שר הצבא ומרשאל צרפת יורש העצר, ויקח אותו המלך לו לבן, וישב אתו שמונה שנים, ובשנת תקע”ח אחרי מות קארל, ישב בערנאדאטע על הכסא ויקרא בשם קארל יאהאן. תחת פיזלאנד אשר לקח מלך רוסיא משוועדן, ניתנה לה מדינת נארוועגן לאחוזת עולם (תקע"ג), ואף אם קמו צבאות נארוועגן בשנה השנית ויואילו לפרוק עול שוועדן מעליהם, לא עשו פרי, ויהיו למס עובד.

שוועדן התיכונה ששה נפות לה:

א) נוף שטאקהאלם, גדלו מאה ועשרים פ“מ, אוירו קר וצח, אדמתו בלתי פוריה, רוב תושביו במסכנות יאכלו לחם. בו העיר הגדולה שטָאקהָאלם, קרית המלך וראש כל ערי הממלכה על יאור מעלאר ותכיל בקרבה איים המחוברים יחד ע”י שלש עשרה גשרים ובראשם הגשר הנאוה אשר בין העיר והאי נארמאלס הנשען על ארבע כפות גראניט וכליל בהדרו, גם גשר ברזל גדול, שש וחצי אמה רחבו. שלש מאות שוקים בה, שנים ושלשים רחובות, חמש אלך בתים, ומאה אלף איש, היקפה שתי פרסאות. שלש מחלקות לה, העיר שטאקהאלם, נארמאלס לימינה, וסעדרמאלס לשמאלה. בתוך העיר חוצות רבות ועקומות. בניניה היפים הם: ארמון המלך נאוה מאד, דביר גדול ובו שמורים למזכרת עולם כל שלטי גבורים אשר היו לשלל בימי אדירי שוועדן בימי קרב ומלחמה, גם אוצר הספרים אשר תשעים אלף ספרים וחמשה ועשרים אלף כתבי יד בו, בית אוסף סגולות הטבע. ברחוב ריטרהויז פסל ברזל מוצק תבנית המלך גוסטאף וואזא, וכנו שיש. בית מועד הסוחרים יפה מאד, בית מלאכת מטבעות. מקדש לנוצרים ובו קברי רבים ממלכי שוועדן. בית האצילים, בו יקהלו החורים ואפרתי הארץ ביום הועד, גג נחושת עליו מצופה זהב. שני בתי טעאטר. איזה היכלות לתפארת. המגרש נארמאלס הוא הגדול והיפה משתי מחלקותיה האחרות, בניניו כולם חדשים ומלאי הוד, וחוצותיו ישרות ורחבות, והגדולה מכולן היא הנקראת בשם רחוב המלך, ארוכה וישרה מאד. בית הנשק ומסכנות המלך, וששה בתי משכן החיל גדולים. בית אקאדמיא, ומצפה ככבים. בתי מדרש ובתי ספר שונים. גנת ביתן, שם עשרה בתי ממכר ספרים, עשרים בתי דפוס. בתי חסד רבים, לעורים, אלמים, יולדות עניות, ונערות דלת העם, גן המלך וגן החיות שניהם יחד כלילי הוד ופתוחים לכל עובר. המגרש סעדרמאלס גדול מאד, אולם חוצות רבות צרות בתוכו אשר בתי חומר להם וגגות חציר או קש עליהם. בתי מלאכה רבים מאד בכלי משי, גלומי צמר גפן, בשול צוקר ויי"ש, עבוד עורות, מעשה טאבק. מסחר רב מאד בברזל, נחושת, קרשים וזפת, ושני מאות וחמשים אניות סוחר לה. חוף רחב ובטח לה, וקרוב מאד אליה, עד אשר יגיעו האניות הבאות אל תוכו עד לפני חצר המלך. מחזה העיר הזאת נחמד מאד לעינים בימי החורף, האיים יחדלו, המים אשר יפרידו בין חוצותיה בקיץ יעשו עתה את כולנה לאגודה אחת, אניות אשר קפאו בלב ים נצבות כמו נד, ומרכבות מרקדות וסוסים צוהלים סביבם, במים אדירים יהתלו, ונוזלים משחק למו, ומי תהום הרבים והנוראים, הם עתה למשלח נער ולמרמס עולל, אך הנחל העובר תחת גשר הצפון הוא לבדו יעמוד באיתן תקפו כל ימי השנה, קור הסתיו לא יקרב אליו וקפאון לא יגע בו, ואף ביום הקרח הנורא יעבורו מימיו בין כפות הגשר בסאון ורעש, המפיצים ענני אדים סביבם הנקפאים לרוח היום וכאבני אלגביש ארצה יפולו.

במסבות העיר הזאת היכלי עונג למלך, האגא ישן והאגא חדש קראלבערג אשר עתה הוא בית מדרש לאנשי החיל דראטינגהאלם, ארמון גדול כליל בהדרו, משכן המלך בקיץ ואצלו בתי משוש רבים לעשירי עם, עד אשר לעיר קטנה יחשב אולריקסדאל (בו ישבו חלוצי הצבא אשר לא יוכלו לעבוד מרפיון כח ואין אונים) וראזערסבערג, גנות ופרדסים יפים להם. סיגטונא, כפר, היה מלפנים עיר גדולה, ובמאה הי"ב למנינם הרסוה שודדי הים, עתה שש מאות איש בו. נארטעלגע על זרוע ים באלטי, אלף וחמש מאות איש, בית מלאכת נשק, מעשה גלומי צמר, ערעגרונד, אלף איש עוברי אניות. עסטהאמר, אלף איש, רובם עושי נעלים ודיגים. סעדרטעלייע, שני אלף איש בו, עושי מסחר.

ב) נוף אופזאלא, ששה ותשעים פ"מ, אוירו קר. מהרריו יחצבו ברזל וטוב מאד, גם שיד, אבני ריחים ואבני משחזת, בו העיר אופזאלא, נהר פיריזא עובר בתוכה, שש אלף איש, מושב ראש כמרי המדינה, ארמון נאוה, בית אוניווערזיטעט גדול, אוצר ספרים, מצפה כוכבים, בתי מדרש רבים ושונים לכל חכמה ומלאכה, גנת ביתן, בית דפוס, רוב מחית תושביה מאלה היא. ענקעפינג שני אלף איש עובדי אדמה. עסטערבי, ארמון נאוה, יציק' ברזל רב. לעפשטאד, מקום מעשה ברזל. סעדרפארס, ארמון ופרדס, בית מלאכת עוגני הספינות וכלי ברזל אחרים.

ג) נוף וועסטעראם, קכ“ז פ”מ, בו העיר וועסטעראס, ארבע אלף איש, בית מדרש, בית ספר, בית דפוס, רוב בתיה מעץ המה. מסחר רב בברזל ונחושת ויבול הארץ, אצלה המקום עמאס, בו באר מים חיים לתרופה ורבים אליו ינהרו בימי הקיץ. ארבאג, על נהר ארבאגא, בתי עץ לה, שני אלף איש, מעשה שכר טוב מלאכת גלומי צמר וכלי עץ, מסחר רב על פני המים. באר מי תרופה אצלה. קעפינג, שני אלף איש, מטוה צמר, מסחר בברזל וטאבק. שטרעמסהאלם, היכל עונג למלך, בית תרבית סוסים, ריחים גדול. סאלא, שש מאות בתי חומה, שלש אלף איש, רובם חוצבי הרים, מהרריה יחצבו כסף, זה כחמש מאות שנה אשר החלו לחשוף את מבוע הכסף הזה, וברכה היתה בו, אולם בדור האחרון ספה תמה שפעת ברכתו ותוצאות העבודה עם מכסת ערכו בד בבד ישאו. נארבערג, כפר מהולל ע"י מחצב הברזל הרב אשר אצלו. אנאזא, אי ביאור מעלאר, אלף איש בו, עושי עגלות. ארמון נאוה.

ד) נוף ניקעפינג, קי“ט פ”מ, אוירו ממוצע, אדמתו פוריה. בו העיר נקעפינג, ארמון ישן הוא עתה בית מוסר פועלי און, שלש אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, פוזמקאות, מחטים, נייר וטאבק, מסחר רב בכלי רעם וכדורי אש הנעשים בסביבותיה ויובילום לדענעמארק, פרייסן, סרדיניא, נעאפל ומצרי', באשר אין ערוך לטובם בכל הארץ שטרענגנאם, בתי עץ לה, שני אלף איש, בית מדרש, בית ספר, היכל לנוצרים נבנה זה כשבע מאות שנה ומגדל גבוה מאד לו, גריפסהאלם, ארמון מלך, ארבעה מגדלים עגולים לארבע רוחותיו, שני מאות חדרים, ביציע התחתונה החדר אשר ישב בו המלך יאהאן השלישי אסור ארבע שנים, ביציע השנית הלשכות אשר היה בם המלך גוסטאוו הרביעי במשמר (בשנת תקס"ט), ובאחד המגדלים היה כלוא עריך הי"ד, אלף תמונות מלכי ופרתמי שוועדן משוחים בששר בקרבו. עסקילסטינא, יתר שאת לה בבתי מלאכת מחשבת על כל ערי הארץ הזאת, ונחלקת לארבע מחלקות, העיר הישנה, העיר החדשה, עיר מקלט, ועיר המלאכה, בעיר המקלט יגורו רוב עושי המלאכה. ופקיד נגיד עליה אשר עינו על דרכיהם, וכל חרוץ במלאכתו יוכל לשבת בה מבלי לתת כל מס, ואין מעצור לו לעשות ככל חפץ לבבו. מספר תושביה שלש אלף איש, רוב מלאכתם כלי ברזל, וכלי נשק. טארסהאלא, אלף איש, מגדל רם, מסחר רב על פני המים. איראזא על זרוע ים באלטי, אלף איש, דיגים ועוברי אניות. עריקסבערגנ, מקום מרחץ.

ה) נוף ערעברא, קנ“ב פ”מ, אוירו קר מאד, בתבואת אדמתו אין די למחסור יושביו, בו העיר ערעברא, נהר סווארטא עובר בתוכה, אלף בתי עץ, חמש אלף איש, איזה בתי ספר, בית דפוס, אריגת צמר ופוזמקאות, שני ירידים בשנה, ארמון ישן ונאוה בו משכן השליט, מסחר יבול הארץ. אצלה באר מי תרופה. נארא, אלף איש, מסחר ברזל. לינדע, אלף איש, עושי סירות ברזל ומכמרות דגים. אסקערזונד, אלף איש, חוף טוב. אצלה סטיערנזונד כפר אחוזת המלך. דילטא, מקום בישול וויטריאל וגפרית רב מאד. ניקאפארבערג, מחצב ברזל ונחושת רב. קארלסדאל, יציקת ברזל רב. גראפיטאן, בשול אלוין למכביר. לאקא, באר מי גפרית ומרחצאות למרפא.

ו) נוף קארלשטאדט, שלש מאות פ"מ, אוירו קר וזך, אדמתו עושה פרי. בו העיר קארלשטאדט, שש מאות בתי עץ, ארבע אלף איש, בית מדרש עם אוצר ספרים ומצפה ככבים, בית ספר בית דפוס, מסחר במוטות ברזל וכלי עץ. יום השוק לשנה. פיליפשטאדט, בככר נאוה, מחצב ברזל ונחושת רב סביבה, אלף איש, באר מים חיים לתרופה אצלה. ארוויקע, עיר קטנה חדשה במורד הר, ארבע מאות איש, יום השוק בכל שנה. קריסטינעהאם, שני אלף איש, בתי חומה, יריד גדול בה. קאטארינעבערג, מעשה ברזל רב, צידת דגי לאקס. אמבערגסהעדן, עמק נאוה מאד, בו יקהלו בכל קיץ כשלשים אלף איש, ועושים מסחר רב בשמונה ימים אשר יתמהמהו בקרבו.

שוועדן הדרומי שנים־עשר נפות לה:

א) נוף מאלמעה, תשעים ושבעים פ"מ, אדמתו דשנה ופוריה מאד, ולכן אוצר הדגן יקרא לכל הארץ הזאת, אוירו ממוצע. בו העיר מאלמעהי על נהר זונד, בככר נחמד נכח קאפנהאגן, בה רחוב גדול מרובע ועצי ערמונים סביבו, אין כמוהו ליופי בכל ערי הממלכה הזאת. מלפנים היתה עיר מבצר ועתה נהרסו חומותיה ולא נותר מהם כי אם עופל חזק וסוללות יקיפוהו. עשרת אלפים איש בה, בתי מלאכת נעלי יד, פוזמקאות, צוקר, ובורית, מסחר תבואה. ירידים גדולים. אצל החוף מגדל מאיר. לונד, עיר נאוה בצורה, חמש אלף איש, בית אוניווערזידטע השנית בכל הממלכה ובלעדה אין עוד. בה בית אוסף מטבעות וסגולות הטבע, גינת ביתן, מצפה ככבים, בה היכל לנוצרים כולו אבני גזית, נבנה זה שמונה מאות שנה, ותחתיו מערה גדולה ונפלאה, ובאר מי מתכת בה השולח דרך צנורות את מימיו לתוך העיר. רוב מחית תושביה מן האוניווערזיטעט. העלזינגבארג, על נהר זונד וחוף חדש לו, נכח עיר העלזינגער בדענעמארק (ראה למעלה דף מ“ה ע”ב), שלש אלף איש, יציקת ברזל, בשול צוקר, מרחצאות מי הים, צידת דקים, מסחר רב. הים מקום המעבר לדענעמארק. אצלה באר מים חיים למרפא. לאנדסקראנא עיר בצורה וחוף טוב לה על נהר זונד, חמש אלף איש, בתי ספר, בנין אניות, מצודת עופל, מעשה צוקר וטאבק, רחוק פרסה ממנה האי האוון, אשר היה אחוזת התוכן המהולל טיחא די בראהע, ויעש לו מצפה ככבים בתוכו הנקרא בשם אוראניען בורג ועוד שארית פלטה ממנו: מספר תושביו שמונה מאות איש עובדי אדמה: מסחר מעט: פקאנאר ופאלסטמרבא, שני מקומות קרובים זה לזה, ואלף איש בם, מגדל מאיר אצלם. אישטאדט, חוף טוב, ארבע אלף איש: מספר תבואה, ברזל ואלוין. על פניה ילך הדרך לארצו' אשכנז. באלערופ, כפר אחוזת המלך ופרדס נאוה לו.

ב) נוף קריסטיאנשטאדט, מאה ותשעים פ"מ, אוירו לח ועב ואדמתו עושה פרי, בו העיר הבצורה קריסטיאנשאטאדט, על נחל העלגע, רוב בתי עץ, חמש אלף איש. בית נשק, מסחר. קימבריסהאם, אלף איש, חוף קטן, מעחר סגן, ענגלהאלם אלף איש, עושי מסחר בכלי עץ ואנשי שדה.

ג) נוף האלמשטאדע. שמונה ושמונים פ"מ, אוירו ממוצע, ואדמתו לא תעשה פרי למכביר. בו העיר האלמשטאדט, ארמון, שני אלף וחמש מאות איש, שני בתי מדרש, מרחצאות מי הים, צידת דגים, מסחר כלי עץ וכלי ברזל: אצלה הכפר שפערלינגסהאלם, מעין מתכת בו ורבים אליו ינהרו. ווארבערג על הים וארמון ישן אצל החוף שני אלף איש, מסחר בכלי ברזל נחושת ועץ. לאהאלם על נהר לאנא, אלף ושני מאות איש עושי נעלי יד, פוזמקאות וצידי דגי לאקס. אשדות מים נחמדים למראה אצלה, קאנגסבאקא, עיר קטנה ואך שמונה מאות איש בה, עושי כלי עץ ועוברי אניות. פאלקענגרג, חוף קטן, אלף איש, דיגים, עושי לבנים, וסוחרים.

ד) נוף ויושביו, הנקרא גם בשם גאטלאנד, ששה וחמשים פ"מ, אוירו טוב ונעים מאד, ושפע ברכה בשדותיו. בו העיר וויסבי, שש אלף איש, עושי כלי שיש יפים, עוברי אניות וסוחרי יבול הארץ. קלינטעהאם חוף רחב וסוללות ודיק למבטח עוז לו, שש מאות איש עוברי ימים. הומרא, באר מים חיים לרפואה. ראמא, משכן השליט, היכל ישן אשר רוב קירותיו מאבני שיש, היה עתה לרפת בקר ואורות סוסים. פארע. אי קטן, שמונה מאות איש בו, משרפות זפת וצידת צפרי הים מחיתה, קארלזא, אי חרב ושמם מאין איש, ומערה גדולה ונפלאה בו:

ה) נוף קארלסקראנא, חמשים וארבע פ"מ, אוירו טוב וממוצע, עבודת האדמה אך למצער בו, בו העיר קארלסקראנא, קריה בצורה וחוף מלחמה הגדול בכל הממלכה, בים המזרח על חמשה איים חומות אבן סביבה ושלשה מגרשים גדולים לה, שני אלף בתים, שמונה עשר אלף איש, בתי מלאכת כלי פשתן, משי, עורות, מפרשי אניות, ארבעה בתי ספר, בתי חסד, בית דפוס, מלאכת נשק וכלי ברזל לאניות המלך, מחסור רב לה במים לשתות. החוף אשר לה הוא לשם ולתהלה בכל חופה המלחמה אשר באירופא, מצב נכון בו למאה אניות מלחמה ושתי מצודות למגן עליו בעד כל צר ואויב. ליקעב. כפר רחוק שלש רבעי פרסה מקארלסקראנא, ואנשיו יובילו מים חיים אליה לממכר. קארלסהאם, שש מאות בתי עץ, שש אלף איש, סלעי מצוק יקיפוה מסביב, מעשה טאבק ומסחר. מבצר קטן על פני סלע בים למגן על החוף. ראנעבי, באר מי תרופה, בשול צוקר, שמונה מאות איש, אשדות מים יפים: סעלוויטסבורג, אצל הים, חוף קטן, אלף איש, חרבות ארמון ישן. עלעהאלם ארמון ופרדס מהולל.

ו) נוף קראנאבערק, קע“ב פ”מ, אוירו קר מאד, החורף יארך שבעה ירחים, אדמתו רזה ומלאה אבנים, לכן תבואת השדה אך מעט. בו העיר וועקסיא, שני אלף איש, בית גימנאזיום, שני ירידים גדולים בשנה. אצלה עוועדאל, באר מי מרפא. קאמפן פרדס נאוה. בראוואלאהעד, פה היתה מלחמת נשים זה שני אלפים וארבע מאות שנה, ועד היום זכיות רבות לנשי המקום הזה ואנפיו על דבר אומץ רוח אמותיהן הראשונות, ואזור אנשי הצבא לאות יקר תפארת על חלציהן. הוזעבי, מלאכת ברזל רב ומשרפות לבנים קראנאבערג, אקמון, בו משכן השליט.

ז) נוף יאנקאפינג, מאה חמשים ותשעים פ“מ, אוירו קר ולח. אדמתו פוריה, בו העיר יאנקאמפינג על יאור וועטר, היתה מלפנים עיר בצורה ועתה רק סוללות עפר יקיפוה, שבע מאות בתי עץ, חמש אלף איש, בבית העצה אשר בה נכרת בשנת תקס”ט ברית השלום בין שוועדן ודענעמארק. הוסקארן, בית נשק, וקרובים אליו בארות מתכת. גרענא, שמונה מאות איש, וויזינגזע, אי במים עזים, וגנות וירק עשב רבים בו. עקעסיא, אלף וחמש מאות איש, עושי כלי עץ ומלאכת טאבק.

ח) נוף קאלמאר, קס“ה פ”מ אוירו קר ולח, אדמתו לא תעשה פרי רב. בו העיר קאלמאר על פני האי קווארנהאלמן בתוך הים, שש אלף איש, ארמון ישן בו היה משכן המלכה מארגרעטא (זה כחמש מאות שנה) אשר חברה את שוועדן, נארוועגן, ודענעמארק לממלכה אחת תחת שבטה, ואף אם היה כל הארמון הזה לבית מלאכת עבודה חדר המטות אשר למלכה ההיא עודנו שמור בהדרו. יושביה יעשו טאבק, אפר מלח, ויבנו אניות, ומסחר רב למו על פני המים. וועסטרוויק, ארבע אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר גדולים מסחר על פני המים, מגדל מאיר, בנין אניות. ווימערבי בעמק והררי יערים סביב לה, שלש אלף איש, מסחר צאן ובקר. סעדראווי מרחצאות מי תרופה. מענסטעראם, שש מאות איש, מסחר עץ וקרשים.

ט) נוף לינקעפינג (או אסטנאעלאנד) מאתים ושלש פ"מ, אוירו קר, אדמתו ברוכה בכל, בו העיר לינקעפינג על נהר שטאנג, ארבע אלף איש, גימנאזיום, בית דפוס, בית מלאכת גלומי צמר ופוזמקאות, מסחר מעט. נארקעפינג, עיר נאוה, נהר מאטאלא עובר בתוכה, חוף, ריחים ואשדות מים, היקפה שלש רביע פרסה, שלש עשר אלף איש, איזה בתי ספר, שני בתי יתומים שני בתי אלמנות, בתי חולים, בית הכנסת לישראל, בית דפוס, טעאטר, בית מועד הסוחרים, עשרים בתי מלאכת גלומי צמר גדולים, ארבעה בתי מלאכת טאבק, הרבה בתי מלאכת צמר, צוקר, צמר גפן, כלי פשתן, עבוד עורות, בורית, כלי ברזל, שמן שומשומין, השחזת שיש, מעשה נחושת ונחושת קלל, בשול שכר, ועוד מלאכת דברים אחרים, מקומות לבנין אניות, ומסחר ברזל, נחושת וכלי עץ. אצלה מקום המרחץ הימלשטאלונד טוב ונחמד. ואדשטענא, שני אלף איש בית מלאכת כלי פשתן, לבון בד. סקענינגע, אלף וחמש מאות איש, רובם אנשי שדה, מלאכת כלי משי. בד ויריעות. סעדרקעפינג, שני אלף איש עשי מסחר. פינשפאנג, ארמון ופרדס נאוה, יציקת ברזל וכלי רעם, באקסהאלם, מלאכת ברזל רב. קאנוגזונד, מלאכת כלי שיש נחמדים למראה. מעדעני באר מים חיים למרפא.

י) נוף סקאראבורג, מאה וששים פ"מ, אוירו ממוצע ולח. בו העיר מאריעשטאד על יאור ווענער, שני אלף איש, מעשה נייר, עבודת השדה ומסחר על פני המים. סקארא, זה שבע מאות שנה היתה משכן מלכי שוועדן, ועתה ירדה פלאים ואף אלף וחמש מאות איש בה, היכל נוצרים אשר יותר משמונה מאות שנה עברו עליו, גימנאזיום, בית מדרש לרפואת בהמות, בית דפוס, באר מי תרופה. לידקעפינג, שני אלף איש, יום השוק גדול בחורף, צידת דגים ומעבר אניות לונד, באר מי מתכת ומרחצאות טובות. הוזאבי כפר, בו היכל נוצרים אשר נבנה זה שמונה מאות וחמשים שנה, והוא היה הראשון למקדשיהם בארץ הזאת אחרי קבלו עליהם דת הנוצרית.

יא) נוף עלפסבארג, שני מאות חמשה וארבעים פ“מ, אוירו קר, בו העיר ווענערסבארג, בככר נחמד מאד לא רחוקה מתעלת טראלהעסא, על נהר זונד, וגשר אבנים ארוך שלש מאות קלאפטר עליו, בתי עץ לה, שלש אלף איש, עושי מסחר. אלינגזאם, אלף ושש מאות איש: מלאכת גלומי צמר, בתי רגל, כלי קטרת, משרפות לבנים, באר מי מתכת. באראם, היתה בשנת תקפ”ב למאכולת אש, וכל בתיה נבנו מחדש בתפארת וסדר, שלש אלף איש, רובם רוכלים הסובבים בערי נכר, מלאכת שש משזר, מסחר צאן ובקר, באר מים חיים למרפא. אולריקעהעס, אלף ושלש מאות איש, ארבע בתי מלאכת טאבק, שני בתי צביעה, משרפות לבנים, מסחר ברזל ובהמות. אמאל על יאור ווענער, אלף וחמש מאות איש, מסחר עץ רב. בילינגפארם, מלאכת ברזל רב. גערמונדעריד, חצר, בו נולדה הקסרית קאטארינא, אשת פעטר קיסר רוסיא:

יב) נוף געטבורג, ששה ושמונים פ"מ, אוירו קר, ואדמתו רזה וחרבה. בו העיר געטעבורג (גאטענבורג) על נהר גאטהע, מלפנים היתה עיר בצורה, ועתה אין שארית בה מכל מבצריה רק שני מגדלים הנקראים בשם האריה והכתר, שני אלף בתים לה, שלשים אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, בית ספר לחכמת הצבא, ועד לחכמים, בתי חולים, שלשה בתי דפוס, ארבע מקומות לבנין אניות ותקונם, חוף טוב. המים לשתיה יבואו אליה דרך צנורות מתחת לארץ מן מעין רחוק חצי פרסה ממנה. מלאכת גלומי צמר גפן, אטון בד, טאבק וצוקר. גם יעשו בה שכר פארטר טוב מאד ויובילוהו לרוסיא ואמעריקא לממכר. מסחר רב על פני המים. קאנגעלף עיר ישנה אשר היתה מלפנים משכן מלכי נארוועגן, רחוקה שתי פרסה מן געטעבורג, אלף וחמש מאות איש. מארשטראנד אצל הים. אלף וארבע מאות איש, דיגים וסוחרי ארץ. אצלה במרום סלע ארמון מוצד קארלשטען שמו, בו אסורים המורדים במלכות. אודעוואלא עיר נאוה, בתי חומה לה, שש אלף איש, בתי מעשה טאבק וצוקר. חבלים ופתילי נעורת, צידת דגים ומסחר. אצלה גוסטאווסבארג, מקום מרחצאות מי מתכת ומי מלח טובים מאד. שטרעמשטאד על היאור הצפוני, שני אלף איש דיגים ומסחר. באר מי מרפא, מרחצאות מי מלח.

שוועדן הצפונית ששה נפות בקרבה:

א) נוף סטארא קאפארבערג (הנקרא גם דאלעקארלען), חמש מאות ותשעים פ“מ, אוירו קר מאד, בו העיר פאלן בין היאורים ווארפן ורון, תשכון בערפל ועננים תמיד יכסוה בגלל מעשה הנחושת הרב אשר אצלה, וכל בתיה חשך משחור תארם ע”י העשן הרב העובר על פניהם תמיד, שבעה אלף איש, בית ספר למחצב ההרים, בית מטוה צמר גפן, השכר הנעשה בה והבשר המעושן טובים ומהוללים מאד, אדי הגפרית העולים ממקום מעשה הנחושת ישמרו את יושביה מכל נגף וקטב מרירי, וכל משלחת מלאכי מות אשר תעבור בארץ לא תקרב אל העיר הזאת. מחצב הנחושת אשר בקצה גבולה גדול ורב מאד, עומק הבור שני מאות קלאפטר ומאה קלאפטר רחבו, ובשלש מאות חמשה ועשרים מדרגות ירדו אל תוכו, חמשה ועשרים מכונות בו, אשר אופניהם לשטף מים עזים יתגלגלו, כי נהר עובר בתוכו והשקה את כל כור ומכונה ועל פיהו כל מעשה המחצב ומלאכתו. מפה יצא שנה שנה עשרת אלפים ככר נחושת, שני אלף ככר עופרת, שני אלף ככר גפרית, שנים עשר אלף ככר וויטריאל, שלש מאות מארק זהב, חמש מאות מארק כסף, ועשרת אלפים ככר צבע אדום, המחצב הזה קנין אחוזת סוחרים הוא, זה מאה ושבעים שנה אשר החלו לחפור בו, וכל אשר יוסיפו להוציא כן ירבה וכן יפרוץ. אוועסטא, אלף איש, פה יזקקו הנחושת היוצא ממחצב עיר פאלוון, גם יעשו מטבעות נחושת, וכלי נחושת וברזל. העדמארא, עיר קטנה אלף איש בה, עובדי אדמה סעטר' בככר נאוה מאד ומעשה ברזל רב בבנותיה. אצלה מחצב ברזל רב הנקרא בשם ביספבערג, הוסבי, בית מלאכ' אבק אש רב מאד. פורדאל, מלאכת ברזל רב. ארנעם, חצר, בנין עץ כולו, בו נחבא המלך גוסטאף וואזא בשנת ר"פ לאלף הששי, ופסל תבנית המלך וחרוזים המספרים מוצאותיו שמורים בחדריו למזכרת עולם עיין קורותיו למעלה (דף נ“ו ע”ב) הממלכה תתן ערך כסף שנה שנה לבעל החצר למען יחזיק בדקיו ולא יהרס לעולם. אוטמעלאנד, כפר, במרתף אחד הבתים אשר לו נחבא גוסטאף וואזא מפני צבאות דענעמרק אשר רדפו אחריו. עלף דאל, כפר אחוזת המלך, בו מחצב אבני פארפיר בצבעים שונים רב מאד. גארפענבערג, מחצב נחשת וכור ברזל. שטירנזנד, מלאכת כלי ברזל רב. מאלונג, כפר, מהרריו יחצבו אבני ריחים רבים.

ב) נוף געפלעבארג, שלש מאות שנים וחמשים פ"מ, אוירו קר מאד, ופרי אדמתו אך מעט. בו העיר געפלע, ישנה ורבת המסחר מאד, נהר געפלע עובר בתוכה, רוב בתיה מעץ ובכל זאת תחתיים שניים ושלישים הם, ומצופים שיד עד אשר כבתי חומה יתראו, עשרת אלפים איש בה, גימנאזיום, בית ספר, ארמון נאוה, בית דפוס, בתי מלאכת מפרשי אניות, צוקר וטאבק, חוף רחב, ומעקה ברזל לו, בנין אניות, רוב מסחרה בברזל, קרסים וזפת, ויצאו ממנה בכל שנה מאה ועשרים אלף ככר ברזל, מאה ועשרים נסרים, ועשרים אלף ככר זפת. הודיקסוואל, שני אלף איש, סוחרי עץ, פשתן וצפרים סעדרהאם, שני אלף איש, עוברי אניות וסוחרי ארץ.

ג) נוף עסטרזונד, שמונה מאות שבעים ואחד פ“מ, אוירו קר מאד. בו העיר עסטרזונד, נבנתה זה מאה ושבעים שנה, אך שמונה מאות איש בה, מסחר לא כביר. קאל, כפר. אצל מחצב נחושת. קנגסגארדן, פלך גדול יכיל שמונה כפרים, וישביו ירביון משנה לשנה ע”י הדרור אשר תתן הממשלה לכל הבא לגור פה.

ד) נוף וועסטר נארלאנד, המכונה גם הערנעזאנד, ארבע מאות ארבעה וארבעים פ"מ, אוירו קר, אדמתו פוריה, בו העיר הערנזאנד, באי הערנא, ישנה מאד, חוף טוב, שלש אלף איש, בית גימנאזיום, בית דפוס אשר רק לו לבד המשפט להדפיס ספרים בשפת לאפלאנד, מסחר רב בקרשים, כלי פשתן, זיז שדי, ופרי האדמה מטוגנים בדבש. זונדסוואל, על לשון ים באטני, שני אלף ושלש מאות איש, חוף עמוק וטוב, בנין אניות, מסחר. עסקיא, מקום מסחר. גילאנד, חוף אניות. נידא, בית מעשה נייר. סאנדא, בית מלאכת זכוכית. אוטאנזיא, משרפות לבנים רב. גאלשטרעם, מלאכת ברזל. לאגפארס, כור ברזל.

ה) נוף אומעא (גם וועסטרבאטן שמו), החורף יארך פה תשעה ירחים, ובקיץ הקצר והחם מאד לא יעזוב השמש מקום עמדתו, ויזרח מראשיתו עד אחריתו כיום תמים, כמעט ימס השלג יציץ העשב וירום כגובה אצבע ממעל לארץ, ובין חריש וקציר אך ששים יום יעבורו, גדלו אלף שלש מאות שמונה וששים פ"מ, בו העיר אומעא במרום סלע יבש ונהר אומטא שוטף לרגלו, שני אלף איש בה, בתי ספר, באר מים חיים לתרופה. ראטאן, חוף אניות. ראבערספארס, מלאכת ברזל.

ו) נוף נארבאטן, ימי החורף שמונה חדשים, ולרוב יעלה הקור שלשים מעלות, ולעומתו יחם הקיץ מאד, ופעמים רבות יגדל החום אף בצל כ“ד מעלות, בחדשי סיון ותמוז לא ישקע השמש אף בלילה. זבובים רבים בקיץ המצרים מאד ליושביו, ומחנה רב יסעו עד אשר יאפילו פני השמש בטהרתו, ויגרפות מאת הבתים ע”י אש בוערה, והעובדים בשדה משחו פניהם בזפת לבל יקרבו אליהם. מדת שטחו אלף חמש מאות תשע ושלשים פ"מ, בו העיר פיטעא, על פני אי, שני אלף איש, דיגים ועושי מסחר בקרשים, צפרים, אדרת שער, וזפת. בנין אניות על פני החוף. לולעא, אלף ושש מאות איש, בוני אניות לממכר, דיגים וסוחרים. רחוק פרסה ממנה העיר לולעא גאעלאשטאד בככר עושי פרי תבואה למכביר, בתים מעט אשר אין בם איש זולתי בימי חג ועתותי השוק. שטרעמזונד, מקום בנין אניות. שלעט, כור ברזל. קאליקס עלית והאליהס תחתית, כפרי מסחר.

נארוועגן    🔗

הארץ הזאת אשר מדת שטחה חמש אלף שש מאות ששה ושמונים פרסאות מרובעות, תשתרע לפאת צפון עד ים הקרח הצפוני, לפאת קדמה וצפונית מזרחית ההרי עד וסלעי מצוק לגבול לה בינה ובין ארץ רוסיא ושוועדן אחותה, ולפאת נגב ומערב, ים הצפון וים האשכנזי גבוליה.

אוירה במדינות הצפון קר מאד ויעלה עד ל“ח מעלות, במדינות הים אדים רבים וגשם שוטף אולם במחוזות האחרים רוח צח ובהיר וטוב מאד ליושביה, ולכן התמותה אך למצער בה, ורובם בכלח אלי קבר יבואו. בגלילות הצפון יעמוד השמש על אמדו ולא יזח מאמצע חדש אייר עד סוף ירח תמוז, ואין כל עופל במשך העת ההיא, ולעומת זה לא יצא השמש ממבואו ממחצית חדש חשון עד סוף טבת, ואך הירח, מאורי צפון ולבנת השלג יגיהו הליל הארוך הזה. בגלילות הנגב מדת היום הארוך י”ח וחצי שעה, והיום הקצר ה' וחצי שעה. בחורף וסתיו ימשלו רוחות וסערות חזקות בעוז אפם, ורעתם רבה ליורדי הים באניות, אכן בחסד עליון לא ירעשו הסערות האלה רק ביום, ולעת ערב עד אור הבקר דומית השקט ושלות חרישית. הארץ הזאת הררים יכסוה, וכמעט כולה צחית סלע וראשו בשמים. הרים רבים לה אשר לא דרכה עוד רגל אנוש במאום שיאם העולה עד שחקים, ועל דבר תבניתם השונה זו מזו, יקראו לכל אחד בשם אחר, את זה כובע יקראו, והאחר מחט יכנו, האחד שדה שלג שמו, ורעהו בשם רמה יכונה. רבים מהרריה טעופים מעטה שלג מדורות עולמים, אשר כחום השמש לא יזורבו, וכל שרב וקרני אור משחק למו. על פני הררי קפאון הנקראים בשם יוסטעדאלסברעה, מצע שלג עשר פרסה ארכו ושתי פרסה רחבו, הרי הענק הנקראים בשם זאננע פעלד ויאטון פעלד, קרני סלעים עד גבהי שחק רומם וראשם עד במתי עב, הקרח לא יטשם לנצח, והקפאון לא יסור מהם עדי עד. אולם בכל המון הרריה בקעות רבות וארץ מישור, וממערבה למזרחה ישתרע עמק נאוה מאד אשר בחמשה חדשי הסתיו אין כל זהר חמה בו בגלל ההרים הרמים המקיפים אותו מסביב, והקור נורא מאד בקרבו, עד אשר לא יכילו בני אנוש זעמו, ואף בהמות וחיתו יער מאיתן תקפו ימותו, ובקיץ ישגא החום מאד מאד, עד אשר גם הדשא וירק עשב יהיה לשרפה.

מימיה רבים מאד, נהרותיה הגדולים הם, גלאמן, אורך מרוצתו ארבעים פרסה, בעברו יגיח נהר לוגן הגדול אל פיהו, עדי יגיע לעיר פרידריכסשטאדט ושם נהר קריסטיאנאפיארד יבלענו. דראמן גם הוא אחד הנחלים הגדולים, לאוון המשתפך לתוך נהר קאטעואט. ראמסד איל עלף, טידאל-עלף הנופלים ליאור הצפוני. אלטען אלף (ארוך י"ז פרזה), וטאנא עלף (ל"ז פרסה ארכו) שניהם יפלו לים הקרח. כשלשים אלף יאורים לה, ולכן בפי המשוררים ארץ היאורים תקרא, והגדולים מכולם הם, א) יאור מעזן, שלשה עשר פרסה ארכו ושלש פרסה רחבו. ב) יאור פעמונד, שלש פרסה ארכו ושתים רחבו. בדבר אשדות המים אין ערוך לה בכל ארצות תבל, ובאשר רבים הם מאד, ובכל עמק וסלע אשדות שונים, גם תאריהם שונים, האחד מראה קשת, השני כעמוד ישר, השלישי מעשה רשת, וככה לכל אחד ואחד, לכן לא נערוך פה אפס קצה הנפלאים מהם, והם: א) ריאוקאנד פאס (אשר פאם שמו בלשון הארץ הזאת), המון מים רבים יזלו בגובה ארבע מאות וחמשים רגל ממעל לארץ מפי סלע ברעש גדול כאלו יאבו להשחית ולבלע כל הקרב אליהם, עמוד מים עב וחזק, וקרנים מידו לכל אגפיו, יורד ארצה בחפזון נמרץ, זעם נורא, וקול המולה גדולה, עד אשר תחרד הארץ ועמודיה יתפלצון במרחק ד' פרסאות סביביו. בגלל האדים הרבים העוטרים עליו תארו כעמוד ענן אשר עשן לבושו וערפל חתולתו. בחורף יקפאו האדים האלה ויהיה לכפת קפאון עגולה סביב לו. בעת האביב כאשר יגאו מי האשד והקרח המקיף אותו ימס ויפול ארצם יחזק הרעש מאד, כל חלונות ודלתי הבתים הקרובים כליו כחצי פרסה יחוגו וינועו ממקומם, וכמעט תבקע הארץ לקולו. כח האשד הזה עז מאד למשוך בחוזק יד כל הקרב אליו ולהורידו ארצה אתו במרוצתו. גם הרוח היוצא ממנו תמיד יפיץ בעוז חילו שני נהרות איתן השוטפים אליו וישליך מימיהם אחור. ב) בערינג פאס, גם הוא עצום ונפלא מאד, ולא נופל הוא בתקפו וגבורתו מאחיו הראשון. ג) לעער פאת אשד נחמד למראה אצל דראנטהיים, ומפלאות תמים דעים בקרבו:

צאצאיה, סוסים קטני קומה. כבירי כח, והולכי חפזון בכל הר וגבעה, לכן מסחר רב בם לארצות אחרות. צאן ובקר רבים וטובים, עזים טובים מאד, חזירים אך מעט. חית המרוץ. דובים וזאבים. הדוד לא יטרוף טרף אדם, אך לצאן ובקר ישלח ידו, בחורף ישכון במערות או ישים חורי עצי היער למעון לו ואת חלבו יאכל עד צאתו, ואנשי הארץ ישימו לרוב משמר עליו וילכדוהו במשכנותיו אלה, גם בקיץ יארובו לו ביערים ולא מצער יפלו שדוד בידיהם. בשרו לא יאכל כי רע הוא ולא טעם לחיך, מבלעדי כרעיו אשר ייבשום בעשן ויהיו לאכלה, וכפות רגליו ערבים מאד וכאחד המעדנים הנה. שועלים. מארדר, הערמעלין, ארנבה (בחורף לבנה כשלג), חולד (וויזל). והלטאה (אייכהארן) כביר מאד ביערים, זיו שדי לבלי ספורות, נשר, נץ, תחמס, צפרי המים. אוזים ותרנגולים. דגים רבים מאד במימיה, דגים מלוחים, לאקס, אאל, שקער, ומינים אחרים כבירים אשר המה למחית תושביה ולמסחר.

פרי אדמתה. מלחמה עזה לבני הארץ הזאת עם האקלים הקר ומצב העמקים בין קרים רמים ונשאים העוצרים בעד קרני השמש לבל יבואו אליה פנימה, ואחרי כל עמלם ויגיע כפם לא תרבה האדמה את חילה, ואף אם רבים מיושביה אך לעתים רחוקות לחם יאכלו, גם תפוחי אדמה למכביר, אין די בתבואת הארץ לשבור רעבונם, ואך יבול ארצות נכר ימלא את מחסורא זה. תנובותיה אשר תוציא השדה שנה שנה הם, חטים אך מעט, דגן, שעורים, שבולת שועל, פשתן, קנבוס, עדשים, כישות, פרי העץ לא כביר, זרעוני גנה מעט, תפוחי אדמה, כרוב ולפת רב. זהב וכסף מעט מזער, נחושת (עשרת אלפים ככר לשנה) ברזל (מאה וחמשים אלף ככר שנה שנה ). ארזעניק, גפרית, וויטריאל, אלוין, שיש רב בצבעים שונים, אלבאסטר מעט, אבני ריחים טובים, בדולח, שיד, עפרות צבעים שונים, אדמת טארף שמנה למכביר, מלח על פני אי וואלא שבעים אלף ככר מדי שנה בשנה. יערים רבים מאד ואין מספר למו, ובם עצים שונים, ארזים, אלונים, תרזה ושקמים.

תושביה. א' וחצי מיליאן מספרם, ושלשה שבטים הם, בני נארוועגן, פינן ולאפן, מספר השנים האחרונים אך כארבעים אלף איש. הנארוועגן, גם הם כבני שוועדן אחיהם ארץ אשכנז גזע מחצבתם, כולם חזקים ובריאי כח, יפי מראה, והולכי מישרים, חרוצים במלאכה, גבורי חיל, ומתתפקים במעט, אוהבי הדרור וארץ מולדתם, נבוני לב, נדיבי רוח ועושי חסד. שפת יושבי הערים, לשון דענעמארק וגם על פני הארץ ידברו בלשון הזה רק במבטא אחר. כל המונה אכרים ובעלי בתים. האכרים אין כל שם כנוי להם, כי אם פלוני בן פלוני כמשפט אכרי שוועדן, ולרוב ישרם ותום לבם, שפת חלקות זרה למו, ואת כל איש בשם אתה יכנו, ואף אם ישאו עול מנעוריהם, ומלאכתם בזעת אפים, כולם יחד ידעו קרוא ספר, ולכתוב שפת ארצם בלי כל משגה. לכל אכר שכין גדול מלוטש בימין החגורה אשר במתניו, ובזעם אפו ידקור עמיתו בו. הנשים אחרי הפאר והיופי ירדופו, ובגדי תפארת ראשית חמדתן. כפרים אין בכל הארץ הזאת זולתי חצרים מפוזרים הנה והנה. לחם חטים לא יאכלו בכל הארץ הזאת, לחם דגן יאכלו רק עשירי עם ושרי הארץ, אנשי החצרים יאכלו עוגות דקות עגולות אשר יעשו מקמח שבולת שועל. בגלילות הצפון יטחנו קליפות עץ ואת לחמם יאכלו. דלת העם אך בדגים יחיו את נפשם, ושנים רבות יחלופו אשר לא יבא לחם אל פיהם. הכנסת אורחים רבה מאד בארץ הזאת, וכל בן נכר הבא אף לבית מסכן ודל, ימצא כרגע ערוך לפניו שלחן ועליו חמאה, גבינה ובשר עזים יבש, אך הבשר הזה לא ינעם לכל אשר לא הסכן הסכין בו, כי יבש כעץ מרוב ימים ושנים, ואף אם יחתכוהו לדקים קטנים קשה מאד ללעוס וכבד להתעכל. את האוכל יאהבו עד מאד, ואין שולחן בלי דגים יי“ש ומשקים אחרים חחריפים לא ירבו לשתות. בבקר עודם במטה ישתו צלוחית קאווע, בשעה עשירית ישתו קאווע שנית ויאכלו בשר צלי חם וכוס יי”ש אחריו, בשעה א' כחצות היום יאכלו לחם הצהרים, והוא תבשילי בשר ולאקס מליח, אכילתם זאת תארך כשעה ויותר, את הטהעע יאהבו מאד וירבו לשתותו. הקטרת הטאבק, שחוק הקארטן ותענוגים אחרים במסבת מרעים אהובים למו עד מאד ונפשם תדבק בם, ובראש כולם המוזיקא ומחולת מחנים. כל מחלה וכאב זרים למו, ובטוב ובנעימים יאריכו ימים.

מעשי יושבי החצרים הם, עבודת השדה, מרעה צאן ובקר, ציד, צידת דגים, וכריתת עצי היער. תרבית המקנה לא תעשיר את בעליה, כי אין מרעה בחורף הארוך. הציד יתן טרף לרבבות הנשים. כל הורג דוב וזאב ישיג שכר לפעולתו מאת הממשלה. שועלים, מארדר, חתולי יער והלטאה, ירבו לצוד בעבור עורם כי טוב הוא, אחרי זיו שדי ירדופו בגלל בשרם ונוצותיהם, לנשר הים טורף הצאן בתחבולות יארובו וברשתם ילכדוהו, וצפרי הים השונים למיניהם יצודו ע"י כלבים מלומדים מנוער לציד הזה, ואת בשרם יאכלו חי ומלוח. צידת דגים רבה מאד, ורביעית תושביה בה יחיו את נפשם. והיותר גדולה היא אצל אי וואאגע, על פני כברת ארץ שתי פרסה ארכה, ופרסה רחבה, יקהלו עשרים עלף איש בארבע אלף סירות דוגה ופורשים מכמורת להעלות דגים בחכה, אשר מחירם יעלה לערך שמונים מיליאן כסף שנה שנה. הצידה הזאת היא מאמצע טבת עד ניסן. רוב הדגים ימלחו או ייבשו למען יעמדו ימים רבים, גם צידת דגים מלוחים רבה היא. מעצי היער יעשו קרשים, קורות, מוטות, בדים וכלי אניות, ורבים בהם יעבודו כי שפע רב לארץ הזאת בכל עץ:

בתי מלאכת מחשבת לא כבירים בה, ובהם יעשו מטוה צמר גפן, מפרשי אניות, שכר ויי"ש, זכוכית, נייר, צוקר, משרפות זפת ובלבנים, כלי שיש ואבנים אחרות, כלי רעם ותנורי ברזל, בדי ברזל ויתדות, עבוד עורות, וטאבק. גם יבנו אניות לממכר.

המסחר ומעבר אניות יגדל יום יום בקרבה, יושביה נוצרו מבטן לעבור ארחות ימים, וייטב להם לתפוש משוט על פני המים אשר ברכה בם, מאשר יעדורו במעדר אדמת היבשה החרבה אין כל, וכמעט אין מדינה או ממלכה בכל כנפות הארץ אשר לא יבואו אניותיה שמה. הדברים היוצאים ממנה הם קרשים ומוטות וכל כלי עץ, דגים, כלי ברזל ונחושת, עורות עזים, נחושת, אדרת שער, זפת, שמן דגים, אפר מלח, צבעים, ושיש לבן, ואליה יבואו דגן, יין, מלח, ראשי בשמים. מעשה ידי חרשים, וכלי תפארת. ועל אשר מחסור רב לאנשי הארץ הזאת בכסף מלא. לכן רוב מסחרם בחליפין הוא, כי רוכלים יעבורו בארץ פנימה ומביאים לאיש איש מחסורו, ויקחו דברים אחרים תמורתם, ובפלך פינמארקן הצפוני יבואו אנשי רוסיא מגדות ים הלבן באניות טעונות קמח, קנבוס ופשתן, ויושבי הארץ יתנו למו דגים בעדם. המסחר בינה ובין שוועדן אחותה חפשי ואין כל מכס ביניהן. מספר אניות סוחר אשר לה, שני אלף ארבע מאות ושמונים. על פי חוקי המדונה לא יבא כל איש בקהל האזרחים להיות סוחר ארץ טרם ימלאו לו חמשה ועשרים שנה, ובמסה יביאוהו שרי המלך וזקני העם אם יוכל לכתוב ולקרוא בשפת נארוועגן, ענגלאנד, צרפת ואשכנז, ואם ידע לערוך חשבונות כמשפט, גם עליו להביא ספר בידו הנותן עדותו עליו כי שרת ארבע שנים את אחד הסוחרים בבית מסחרו כי בלעדי כל אלה משפט המסחר לא ינתן לו.

סדר הממשלה. תוקף המלוכה כמעט כולו ביד העם ולמלך רק השם אין עוד. על פי הדת משנת ה“א תקע”ד הארץ הזאת ממלכה לבדה תחת מלך שוועדן, על המלך וכל ביתו להאמין בדת לוטר, ואם באמונה אחרת יחליפנה חלק ונחלה אין לו במלוכה, גם לכל גוייה הדת הזאת מחמרת עולם, וכל בני ברית אחרת לא יבואו שעריה. המלך קדוש לא תגע בו יד ולא יבא במשפט על כל מעשיו, אכן יועציו עתידים ליתן דין וחשבון על כל פעולותיהם. המלך יגדל ויהי לאיש בשנת השמונה עשרה לימי חייו, תחת אשר בשוועדן לא יגדל עד שנת העשרים (למעלה דף נ“ה ע”א). טרם ישב על הכסא ישבע לעיני זקני העם ובחיריו למלוך בצדק ולבל יעבור על חוקי הארץ, ואם אין ועד הזקנים בעת ההיא יכתוב שבועתו בספר אשר יתנהו ליד שרי המלוכה. ובועד הראשון הבא יקוב אותה בפיו באזני הזקנים או אחד השרים יביאנה בכתב לפניהם. אחר השבועה ימשחהו הכהן במקדשם אשר בעיר דראנטהיים ויתן העטרה בראשו. על המלך אשר איתן מושבו בשוועדן, לבא בכל שנה לנארוועגן ולהתמהמה בה איזה ירחים. המלך יבחר שבעת נבונים מאזרחי הארץ הזאת ליועצי הממשלה וסגן בראשם ושם מיניסטר לו, ורק על פיהם יחרוץ המלך כל דבר משפט אשר לארץ הזאת, ועליהם משנה למלך השליט בארץ, ואותו יוכל המלך לבחור גם מבני ארץ שוועדן כאות נפשו. כל ימי שבת המלך בשוועדן, סגן נארוועגן ושנים מיועצי המלוכה לימינו, לבל יעשה בלעדם מאומה על אודות ארצם. המלך הוא פקיד נגיד על חיל היבשה והים, בידו לעשות מלחמה ושלום ולכרות ברית עם מלכים אחרים, להפקיד פקידים, ולכפר עון כל חטאת מרי. כל יושבי הארץ הזאת חוקה אחת להם, ואין כל יחש ותור המעלה בקרבה, וכל תוארי כבוד כמו גראף, באראן ודומיהם לא יזכרו ולא יפקדו בה עד עולם. מקצה כל שלש שנים בחדש פעברואר יקבלו אנשים מביני מדע אשר יבחר העם מכל עיר ומקום לבית הועד בעיר קריסטיאניא, הועד הגדול הזם שם סטארטינג לו, ימי הועד הזה יארכו שלשה ירחים, וביד המלך לקרוא ליום מועד בחירי העם עוד טרם עברו שלש שנים לעת הצורך. מספר זקני הועד לא ימעט מחמשה ושבעים ולא ירבה ממאה. אלה הם מעשי הועד: לתת חוקים או לבטלם, לשום מס ומכס, לקבוע ארוחת המלך וערך כסף לכל ביתו, לשום עין על הכנסות המלוכה, ולעשות חוק לתוצאותיה, להלוות כסף לצורך הממשלה, לבקר כל דברי הממשלה, ולהביא במסה כל ברית אשר יכרות המלך עם מושלים אחרים, להביא כל אזרח הארץ מלבד בית המלך לפני כס משפטם, להוסיף שכר השוטרים והפקידים או לגרוע כחפץ לבבם, ולתת לבני נכר אחוזה בארצם. טרם ישובו הזקנים לאהליהם יבחרו חמשה אנשים מתוכם אשר יעבירו כל חשבונות המלוכה תחת שבטם עד היום הועד הבא. כל דבר חוק אשר יסכימו עליו זקני הועד יחתום המלך בטבעתו ויהי לחוק, ואם ימאן המלך לקיימו, יוכלו להועץ אודותיו בועד השני הבא, ואם גם אז אין נפש המלך אליו, שוא ותפל הוא ובדתי הארץ לא יבא, אולם אם גם בועד השלישי ידובר ממנו והזקנים יסכימו עליו, יסור עוז המלך ממנו וגם אם יקום נגדו ולא יאבה לחתום שמו עליו, תוקף וכח עז לו וחוק ולא יעבור הוא. כל השומע למצות המלך אשר היא לרעת זקני הועד, מורד בעם הארץ הוא ומשפט חרוץ יעשה בו. דלתי בית הועד פתוחים לכל בא, וכל המדובר בו יגלה בקהל ע"י הדפוס.

לכל פקודה או משמרת לא יקרבו כי אם אנשים מילידי הארץ הזאת, בני המלך לא יכלו לגשת אל כל כהונה או משרה, אולם בן המלך הבכור או יורש העצר יוכל להיות משנה למלך. כל איש מבן עשרים עד חמשה ועשרים שנה יעבוד עבודת הצבא, אין נקי בלעדי אלה העושים במלאכה. ימי העבודה הם שבע שנים, אולם רק בעת מלחמה יצאו לצבא, ובימי שלום ישובו איש לאהלו ומעשהו, אך ארבעה עשר יום לשנה יקהלו יחד ללמד ידיהם לקרב ומשפטי המלחמה, אכן שלישית אנשי החיל כל ימי צבאם עבודת המלך עליהם, ורובם למשמר המבצרים, ותחת זה לא תארך עת עבודתם רק חמש שנים. ע"פ דתי הארץ לא יוכל המלך להעביר את חיל צבאותיה מחוץ לגבוליה. ואף בעת מלחמה אין לאל ידו להוציא אף איש אחד לקראת אויב מבלעדי מצות זקני הועד והסכמתם. גם מספר החיל אם בימי שלום ואם בימי ריב ומדון ביד זקני העם הוא, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, וחלילה למלך להביא אל תוכה יותר מן שלש אלף איש צבאות שוועדן. ביד המלך לקחת לצבא השומרים לראשו מבני נארוועגן, אולם רק אנשים ההולכים בחפץ לבבם לעבודה הזאת, אין אונס. מספר אנשי הצבא חמש עשר עלף איש. חילה בים חמשה ועשרים אלף איש, מאה וששים אניות מלחמה להם, וחמש מאות וששים כלי רעם. הכנסות והוצאות המלוכה בד בבד יחד תשאינה לערך שלש וחצי מיליאן שפעציאם טאלר לשנה.

הארץ הזאת ארץ נושבת זה כארבע אלף שנה, היתה ממלכות קטנות לפנים ושליטים רבים משלו בם, יושביה היו עד המאה העשירית למספרם שודדי הים ומגור לכל שכניהם מסביב, עד אשר קם הארפאנעס המלך מבית אינגליננאר ויעש את כל ממלכותיה השפלות לאגודה אחת תחת שבתו. המלך אלאף הביא בראשית המאה הי“א את תושביה במסורת ברית הנוצרית. באמצע המאה הי”ד היתה למלכות שוועדן לאחוזה, ובסוף המאה ההיא היתה למחברת אחת עם שוועדן ודענעמארק, והמלכה מארגריטא משלה בהן, ואף בימי גוסטאף וואזא אשר הפריד את שוועדן ויעש אותה לממלכה מיוחדה, נשארה נארוועגן ביד מלכי דענעמארק, עד אשר שבה בשנת ה“א תקע”ד לשוועדן על פי ברית המלכים, וישימו חוקים טובים לה לבל תתערב בכל דבר משפט, מס, מכס ומעשי המלוכה עם שוועדן אחותה, אף אם מלך אחד לשתיהן יחד.

נארוועגן    🔗

מספר ערי הארץ הזאת שלשה ועשרים, וחמשה וארבעים אלף חצרים בה, ותפרד לחמשה מחוזות, קריסטיאניא, קריסטיאנזאנד, בערגן, דראנטהיים, ונארדלאנד.

א) מחוז קריסטיאניא, יכיל אלף חמש מאות שבעה ושמונים פ“מ, אוירו קר, ובפנות צפון ומזרח יגדל עד שלשים מעלות. עבודת האדמה רבה בו, גם תרבית המקנה לא מעט. בו העיר הגדולה קריסטיאניא, בירת הממלכה, משכן המשנה למלך ומושב זקני הועד הגדול, שרי המלוכה וב”ד העליון, לרגל הר טנע בככר נחמד מאד, בתבנית חצי ירח, על הים הצפוני, נהר אנער עובר בתוכה. העיר הזאת מחוברת מהעיר התיכונה וחמשה המגרשים, וואטרלאנד, פיפרוויגן, גרענדזן, פירדינגן וגרענלאנד: חוצות העיר ישרות ורחבות ובתי חומה למו, אבל חוצות המגרשים צרות ועקומות ורוב בתיהם מחומר ועץ. גם אפסלא הקרובה אליה. למגרש היא לה, ומושב ראש הכמרים בה. מספר תושביה שלשים אלף איש, שש אלף בתים, בית אוניווערזיטעט, בית מעשה חימיא, בית נתוח הגוויות, מצפה ככבים, גנת ביתן, אוצר ספרים, אוסף מטבעות, סגולות הטבע וכלי יקר, בתי מדרש לחכמות שונות ולמעשי המלחמה, עשרה בתי ספר, ארמון המלך נאוה, היכל המשנה למלך, בית מועד הסוחרים, חוף טוב מאד, ובתי מסכנות גדולים אצלו, שלשה בתי חולים, שני בתי יתומים, בתי חסד שונים, שלש עשרה בתי דפוס, ששה עשר בתי בשול יי"ש, מלאכת גלומי צמר, עגלות, חרש יוצרים, משרפות שיד, טבק שרפה, מסחר בכלי עץ, ברזל, זכוכית, כמון נייר ועורות, בנין אניות על פני החוף, חצרות יפים וגנות ופרדסים סביב לה. לעבר היבשה פתוחה בלי כל חומה, ולעבר הים המבצר הישן אגערהוס ואיזה סוללת אצלו.

העיר הזאת נבנתה במצות המלך קריסטיאן הרביעי בשנת שפ“ד לאלף הששי אחרי נשרפה הבירה הישנה אפסלא, ושארית הבירה ההיא שם למגרש לה. פרידריכסהאלד, על נהר טיסטעדאל העובר בתוכה וגשר ארוך עליו. שמונים חוצות, שני רחובות, שש מאות בתים רובם מעץ, חמש אלף איש, שלשה בתי ספר, שני בתי דלים, בתי בשול יי”ש, מסחר רב בכלי עץ, חוף עמוק וטוב, אצלה למגן ולמחסה מבצר הר פרעדעריקסשטען שמו, גדול וחזק, ושלשה מצודות אצלו. פה נפל חלל קארל הי“ב מלך שוועדן בהיותו במצור על העיר בשנת אלף תשי”ח למספרם, ומצבת אבן למזכרת מפלתו עד היום הזה.

פרידריכסשטאדט עיר נאוה ובצורה על נהר גזאמן וקרובה אל הים, חמשה אלף איש: ארבעה בתי ספר, חוף טוב ובטח: מסחר רב בעצים, מעבר אניות. שמבצר חזק מאד ומצודות וסוללות להעיר בכל עבריה, גם קרוב אליה מבצר הר נקרא בשם קאנגסטען ודרך סתר ממנו מתחת לארץ לתוך העיר, גם תעבור תעלה גדולה ממנו אל העיר אשר תשפיע מים למשתה יושביה, כי חוסר כל מים בקרבה. רחוק פרסה ממנו אשד מים זארפעפאם שמו נפלא מאד. מאס עיר קטנה חוף עמוק וטוב, שלש אלף איש, שני בתי ספר שני בתי חולים: בתי מלאכת ברזל, טאבק, בשול יי"ש רב, מסחר בעץ וברזל. קאנגסבערג, לרגל הר יאנסקונדן ונהר לוגן עובר בה, עשרת אלפים איש, מעשה מטבעות, ברזל, כלי נשק, גלומי צמר, רחוק פרסה ממנה מחצב כסף מההר, גם אשד מים גדול מאד. מאדם, מקום מחצב צבע תכלת נאוה מאד, אשר מבלעדי צבע ארץ זאכסן אין ערוך לו בכל ממלכות תבל, ויובל להולאנד וענגלאנד לממכר: דראמען, עיר מסחר נאוה, נהר דראמען השוטף בסאון ורעש עובר בתוכה, אלף ושני מאות בתים עשרת אלפים איש. בתי מלאכת מפרשי אניות, טאבק. ועבוד עורות, חוף רחב וטוב, חוצותיה מלאות חניות סוחרים, מסחר עץ רב אין כמוהו בכל הארץ הזאת, גם צידת דגים רבה: שבעים אניות סוחר ליושביה. הוגזונד, על נהר דראמן, אלף איש, מלאכת ברזל. טענטבערג, עיר ישנה מאד על לשון הים, שלש אלף איש, חוף טוב, בנין אניות וצידת דגים, משרפות לבנים, מסחר עץ, בשול מלח רב. לוירוויג על זרוע נהר קאטענאט בין גבעות סלע, ארבע אלף איש, בתי מלאכת טאבק, חבלים, מסחר עץ וכלי ברזל, ארמון ישן במרום סלע, אצלה כור ברזל גדול מאד אין כמוהו בכל הארץ הזאת, ממנו יצאו ששים אלף ככר מיטות ובדי ברזל שנה שנה. נכחה המבצר פרידריכסווערן ובית מדרש בו לחיל הצבא. קאנגסווינגר מבצר הר חזק מאד, ולרגלו עיר קטנה ואנשים בה מעט, ושמה גם היא קאנגסווינגר. סקעען, שלש אלף איש, עוברי ימים ועושי מסחר בכלי עץ, ברזל ואבני ריחים. פארסגרונד על נהר קאטענאט, חוף טוב, שני אלף איש. קראנשטאד, מקום מסחר, בערומס, מקום מלאכת ברזל רב מאד. עדיסוואד, מעשה נחושת רב: טירן, מעשה יתדות ברזל. גארדר, חצר ויום השוק גדול בו בכל שנה. האמאר, חצר, ואצלו חרבות עיר ישנה אשר נהרסה זה שלש מאות שנה:

ב) מחוז קריסטיאנזאנד, עדת שטחו ארבע מאות שבעים ואחת פ"מ, הררי מצוק יכסו פני כלו, ועמקים אך למצער בו. פרי אדמתו לא כביר, ורוב תושביו, דיגים, מגדלי צאן ועושי כלי עץ. בו העיר קריסטיאנזאנד בירת המחוז על נהר יארעדאל. וחוף רחב וטוב לה, אשר איזה סוללות למבן לו שמונה אלף איש, מלאכת מפרשי אניות. חבלים, מסחר רב על פני המים. בית מקלט בו אשר בתוכו ישבו הבאים מארץ אחרת ימים אחדים, לטהרם מכל רוח רע הבא אתם, לבל ישחיתו הארץ ויושביה. שטאוואנגר, עיר ישנה נוסדה זה שמונה מאות שנה, היתה רבת עם, אך זה כמאה וחמשים שנה אשר ירדה מאד ותהי לקריה קטנה, ואך ארבע אלף איש בה. מגדל צופה ישן על מרום סלע בתוכו, מלאכת חרש יוצרים, מסחר בקרשים, עורות ודגים. ארענדאל, כולה בלב ים וכאשר בווענעדיג כן גם בה הבתים מיוסדים על אדני אבן בתוך המים, שלש אלף איש, עושי מסחר, דיגים, ועובדי אניות. מאנדאל. מקום מסחר וצידת לאקס. עסטרריזעער, שני אלף איש, חוף מסחר. פארזונד. אצל הים, אלף איש דיגים, קארמעע, אי עושה פרי רב, שמונה אלף איש דיגים וסוחרי ארץ:

ג) מחוז בערגז, גדול שש מאות שלשה וארבעים פ"מ, הרי קפאון רמים ונשאים בו למכביר, אוירו לח מאד, אדמתו רזה ודלה ולא תכלכל את יושביה. רוב מחית תושביו תרבית הצאן וצידת דגים. בכל גבולו אין רק עיר אחת והיא הקריה הגדולה בערגן, על לשון ים וואאג. לעבר היבשה שבעה הרים רמים יסובבוה, ולפאת הים המבצר הישן בערגנהוז, העופל פרידריכסבערג ואיזה סוללות למגן לה. חוצותיה צרות ועקומות, ורוב בתיה מעץ הם. ששה רחובות לה, חמשה בתי ספר, בית שעשוע, שני בתי דפוס, שני אלף ושש מאות בתים. שלשים אלף איש, ובהם אשכנזים רבים אשר הם לעדה מיוחדה בתוכה. בתי מלאכת נעלי יד, חכי דגים, מעשה נרות, עבוד עורות, מטוה צמר ובד, חבלים, שלשה מקומות לבניי אניות ותקונם. העיר הזאת אשר נבנתה זה שמונה מאות שנה, רוכלת העמים היא מני דור, וראש סחר גוים לכל הממלכה. מאה ושלשים אניות סוחר לה, ושנה שנה יוציאו ממנה שני מיליאן ככר דגי שטאקפיש, שש מאות אלף ככר דגים מלוחים. ארבע מאות אלף ככר דגים אחרים ושש מאות אלף ככר שמן דגים. המבצר בערגנהוז היה משכן מלכי הארץ הזאת מלפנים, ועתה בו מושב שר הצבא, מסכנות המלך, ובית הסוהר. ניאסטערע, אי בנהר וואאג, מחצב שיש רב בו. פה נבנה המקדש הראשון לנוצרים זה שמונה מאות וששים שנה. ראזענדאל, מחצב שיש ואבנים אחרים טובים. ווינעער, תושביו חרוצים מאד במעשה מלאכת מחשבת. ליירדאל. יום השוק בו בכל שנה:

ד) מחוז דראנטהיים, שטח מדתו אלף ועשרה פ"מ, כונן הררי עד וסלעי מצוק, ואף עמקיו ארץ מלחה בלי תנובת השדה ופרי תבואה, וכמעט כל יושבי פורשי מכמורת על פני המים ודגים בחכה יעלו. בו העיר דראנטהיים, אשר היתה מלפנים קרית מלך רב על לשון הים וסלעי מצוק לשני עבריה: נבנתה זה שמונה מאות וששים שנה (בסוף האלף הראשון למספרם) כל בתיה מעץ המה ובכל זאת כלילי הוד ותפארת, שמונה עשר אלף איש בה. מקדש הנוצרים גדול ונאוה אשר בו ימשחו כל מלכי הארץ הזאת, איזה בתי מדרש, בתי ספר, בתי מלאכת נעלי יד, בשול צוקר וזאלפעטר, עבוד עורות, מסחר רב בנחושת ודגים. נעעראס אצל גבול שוועדן בין הרי שלג נשאים, שלש אלף איש, מחצב נחושת רב, כשלש מאות אלף ככר לשנה. קריסטיאנזונד, עיר מסחר, חוף טוב, שני אלף וחמש מאות איש, דיגים ועושי מסחר. לעוואנגר, יום השוק בו בכל שנה אשר יקהלו בו סוחרים רבים מבני שוועדן. היטערע שש אלף איש דיגים, ווערדאל, אלף איש עושי נעלי יד טובים מעור חית המרוץ. שטערדאלן, יוצרי חרש רבים בו. שטיקלעשטאד, חצר, בו מצבת אבן למזכרת המלך אלוף אשר קמו האכרים עליו יען שם את דת הנוצרית לאמונת הארץ (זה שמונה מאות שנה) ויפול חלל לפניהם במלחמה, וקברים רבים ישנים בכל הכפר הזה. מאלדע, חוף טוב, אלף איש, מסחר עצים ודגים:

ה) מחוז נארדלאנד (גם פינמארקן בו) גדול אלף תשע מאות שלשה ושבעים פ"מ, אדמתו כמעט כולה מדבר שממה, ואף בימי הקיץ החמים, הקפאון שמור במעיה, ולכן לא יצא ממנה לחם למחית יושביה, וגם עצי היער קטני הקומה וענפיהם מאד יצערו מכובד קרה וקרח: בנארדלאנד יש המקומות האלה: אלסטען אי גדול, בו שלשלת הרים גבוהים מאד הנקראים בשם שבע אחיות אלסטאהוג מקום מושב כומר המוחז. הונדהאלס, מקום מסחר, חוף טוב. באדעה, שש מאות איש עושי מסחר, מאסקעה. אי אשר שלג יכסה פני אדמתו ברוב עתותי השנה, שבולת מים בו הנקרא בשם מאהלשטראס, ומלא דגים רבים על כל גדותיו. שני האיים וואאגע מזרחית ומערבית, כעשרים אלף איש דיגים יבואו הנה בחדש יאנואר ועוברים על פני המים בארבע אלף סירות דוגה לצוד דגים במכמרתם, ימי הציד הזה יארכו עד ירח אפריל שנה שנה, זה אלף שנה אשר החלו להריק צאצאי המים האלה, וככל אשר יוסיפו להוציא כן תרבה שפעת הברכה. גם ציד הצפרים רב מאד באיים האלה.

יושבי פינמארקן פינן ולאפן הם, והנהר פאסוויג עלף הוא הגבול בין הפלך הזה ובין לאפלאנד אשר ברוסיא. בו הערים, טראמסעה, אלף איש בה, חוף טוב. בחדשי סיון ותמוז אין כל לילה פה, כי לא יחדל השמש לזרוח. בכל הככר אשר סביבה ובנותיה אין בית תפלה לעם הארץ, ויושבי החצרים הרחוקים שתים עשר פרסה ממנה יבואו אל מקדשה להתפלל. אלטענגארד בתוך יער צומח עצים, שש מאות איש עושי מלאכת יד. קאאפיארד. מקום מחצב נחושת רב, את המחצב הזה מצא זה לא כביר איש סוחר מארץ ענגלאנד ואלף וחמש מאות איש בו יעבודו, ערך הנחושת היוצא ממנו שנה שנה הוא חמש עשר אלף ככר. האמרפעסט, עיר מסחר בעיר קוואלעה, שמונה מאות איש, ממנה יובילו לרוסיא דגים ושמן דגים, ואלה יבואו יבול השדה. קילוויג חוף מסחר. ווארדעה אי ומקום מסחר, מבצר חזק בו ווארדעהוס שמו. וואדסעה, חמש מאות איש דיגים.

בטרם אכלה לדבר מן הארץ הזאת אשימה כה דברים אחדים מאחד החכמים אשר עבר בה זה לא כביר: יותר משליש המדינה הזאת סלעים ערומים ומים עזים, ואך כברות ארץ זעיר שם זעיר שם יכשרו לשדה זרע ולהוציא פרי תבואה. חופי הים רחבי ידים מאד, מלאים דגים שונים, לא יקפאו לעולם, וכל ציי אדיר אשר בכל ממלכות תבל יוכלו למצוא מכון למו בקרבם. הקיץ חם מאד, בסתיו קור חזק אבל אוירו יבש וטוב מאד ליושביו. חוקיה טובים מאד, ושופטיה בצדק ישפוטו כי עין העם עליהם, וביד כל איש להביאם בפלילים בעשותם עול. המסים רבים מאד, אולם המכס אך מצער הוא, לכן לא ירבה מחיר הדברים הבאים אליה מארצות נכר מאשר הוא בארץ מולדתם, והיה גם הוא לה לישועה כי המעבר על פניו חיש קל מאד ותוצאותיו אך מעט הנה. ונוסף על אלה יש לאל יד כל סוחר להביא לו סחורות רבות כאות נפשו ממרחק, מבלי שלם המכס למלך בבואם, כי יאספם אליו הביתה, ואחרי ממכרם ישיב המכס לבעלי הפקודות.

האי בארטהעלעמי אחוזת הממלכה הזאת בהודו מערבית, גדול שלש פרסאות מרובעות, ומספר תושביו שלשים אלף איש.

הָאלַאנד    🔗

ממלכה חדשה אשר בשם הארצות הנמוכות (נידר לאנדע) תכונה, גדולה שש מאות עשרים וארבעה פרסאות מרובעות, ותכיל בקרבה תשע מדינות הולנדיות, ושתי מדינות אשכנזיות הלא הן, לימבורג ולוקסעמבורג. מדת המדינות ההולנדיות חמש מאות חמשה ושלשים פ“מ, וגודל המדינות לימבורג ולוקסעמבורג תשע ושמונים פ”מ.

גבוליה לפאת נגב ארץ בעלגיען, למזרחה ארצות אשכנז, ולפאת צפון ומערב הים הצפוני: מדינת לוקסעמבורג נפרדת ממנה ואין כל מחברת ביניהן, אף אם מלך אחד להן, כי מצבה בין בעלגיען, צרפת, ופלך רהיין אשר בפרייסן.

הממלכה הזאת צפונית מערבית באירוא, כעין כף יונית (תבנית משולש) בין הנהרות רהיין, מאאס, ושעלדע, ואחרי אשר נמצא במפות הארץ הישנות, ימים ואגמי מים במקום רוב מדינותיה, נחשוב למשפט כי לא מראש עפרות תבל יסודה, אך ברבות הימים גרשו מימי הנהרות רפש וטיט, ויעבור רוח מאת ה' וישוכו המים, ויהיו ליבשה, ועין כל תחזה כי לא ידי הטבע כוננו אשיותיה, אך האדם בתחבולותיו הוציא אותה בחוזר יד ורב תבונות מגאון הים וגליו, ואין ספורות למרבית תוצאות העבודה שנה שנה לבל תשוב היות שלל למים הזדונים, כי כולה ארץ עמקים בלי הר וגבעה, בלי סלע ורמה, והמים אשר סביב לה ואשר אצל כל עיר וכפר בה, ממעל לארץ ירומו, שואפים בשאון דכים להכרית כל שארית לה, אך האדם בתבונות כפיו שם גבול לים לבל יעברנהו, ויאמר למי תהום רבה, עד פה תבואו ולא תוסיפו, וגם גבעות חול אשר סביב הים לישועה לארץ הזאת לבל יגע בה רע, לכן תושביה חלב הארץ יאכלו, ואף בהמות הים לגליו ברעש וסאון, בשלות השקט על ערשותם ישכבון, וחיל ופחד לא יפריעום ממנוחתם: ידי אנוש עשו בה תעלות רבות לבלי ספורות העוברות בכל עבר ופנה, ויגיחו מימי הים והיאורים אל תוכם, ויהפכו כל אגם מים ויון מצולה לשדה פוריה ואדמת תנובה, כי האדמה כולה משקה, ולא תירא כי יבא חום, ובשנת בצורת לא תשם. כל כברת ארץ כזאת אשר בתחבולות ממים רבים יוציאוה, ולמקום זרע יהפכוה, פאלדר שמה בלשון הארץ הזאת.

מימיה. כל נהרות איתן אשר בה מארצות נכר יבואו ובקרבה יכלו מרוצתם, כי כולם יחד אל תוך הים הצפוני ישתפכו, ולא יוסיפו עוד היות לנחליה. הגדולים בהם הם: א) נהר רהיין, ראשית מבואו לגבול הארץ הזאת אצל כפר לאביץ בפרייסן, ויחלק לשני זרועות, הזרוע הצפוני שם רהיין התחתון לו והדרומי בשם וואאל יכונה, ומדי עברו יחובר עם נהר מאאס. ובהגיע רהיין התחתון לעיר ארנהיים יפרד גם הוא לשני ראשים, הראש הימיני שם איסל החדש לו, ובבואו אצל דוסבורג יחובר עם נהר איסל הישן עד עברם אל יאור צידר ויפלו אליו. והשמאלי גם הוא שתי זרועות לו, הימנית לעק שמה ותפול לנהר מאאס, מהשמאלית אשר שם רהיין העקום לה, יצא זרוע אחד אצל אוטרעכט בשם וועכט ובהגיעו ליאור צידר ישתפך אליו, והזרוע האחר בשם רהיין הישן עובר דרך עיר ליידן, ותעלה גדולה תגיח אותו אל פיה, ותעביר את מימיו דרך גבעות החול הרבים לבל יבלעום אל תוכם. ב) נהר מאאס יבא מבעלגיען ובמרוצתו יאסוף את הנהרות רוהר, ניערס ודאמעל אל קרבו, בהגיעו אצל ווארקום יתחבר עם נהר וואל ובשם מערווע יכונה, ובבואו קרוב לעיר בריעל יהי לנהר גדול רחב ידים ושם מאאס ישוב לו ואחרי ישטוף נהר לעק אל תוכו ישתפך לים הצפוני. ג) נהר שעלדע, מבואו מעיר אנטווערפן בבעלגיען ויפרד לשעלדע המזרחית והצפונית, במרוצתו ישגא מאד ויהי לנחל שוטף והיו תוצאותיו אל הים הצפוני. נהר מאזטל עובר בגבול דרומית מזרחית לוקסעמבורג. הים הצפוני עובר לצפונה ומערבה לאורך חמשים פרסה, ובולע כל נהרותיה אל תוכו, וששה לשונות ממנו יצאו לתוך הארץ פנימה ואלה הם: א) דאלאר, בין מדינת גרעניגן ופריזלאנד מזרחית אשר במלכות הנובר, שלש פרסה ארכו ופרסה רחבו ונהר עמוס עובר בתוכו. היאור הזה נהיה במאה הי“ג למספרם ע”י פרץ מי הים, כי עברו את גבולם, וישחיתו יותר מחמשים כפרים ועל היקום אשר בם, ויהי למי תהום רבה עה היום הזה. ב) יאור לאוועער בין המדינות גרענינגן ופריזלאנד, פרסה ארכו ופססה רחבו. ג) יאור צידר, היה גם היא ארץ נושבת, וברבות הימים שטפוה גלי המים ותהי לים גדול ששים פרסה ארכו ועשר פרסה רחבו, עובר במדינות אוטרעכט, געלדערן, הולאנד, אוועריסל ופריזלאנד, ובדרכו ימשוך נהרות רבים אליו. ד) יאור ביעסבאש בין דארטרעכט וגערטרידנבורג, נהיה ע“י מבול מים בשנת קפ”א לאלף הששי, ושנים ושבעים כפרים וערים טבעו במצולות, ובמקומם בתה איי רפש ובוץ אשר צפרי מים עליהם ישכונו. ה) יאור צווינע אצל נועל בעלגיען לפאת דרומית מערבית. ו) יאור האארלעם שלש פרסה ארכו וא' וחצי פרסה רחבו, ומחובר ליאור צידר ע"י נהר איי, ראשיתו זה כארבע מאות שנה כי באו המים וישימו כפרים רבים למהפכת עולם, ויפעלו מכון לשבתם פה עד היום הזה, אולם זה כעשרים שנה אשר החלו בני האדם לגרוע נטפי מימיו ולשומו שדה זרועה, והמים העזים במעוזם יחזיקו וימאנו צאת, ואין אתנו יודע דבר מי יקום. ראש נהרותיה הקטנים הם: פיעוול, הונזע, לאווערס, לונדע, אא, צווארטע וואטר (מי שיחור), עעס, ואמסטל.

הלא זה דברנו מראש כי תעלות ומקום מים רבים בה מעשה ידי אנוש עוברים בכל ככר ופלך עיר וכפר, ומבלעדי ארץ חינא אין מדינה או ממלכה בתבל אשר תעלות רבות כאלה בקרבה, והן המחברות כל ערי המסחר יחד ולאגודה אחת אותן תשימנה, מלבד אניות סוחר, גם עגלות בית דואר בהם יעבורו וסוסים אותם ימשוכו, העגלות האלה כתבנית ספינות קטנות הן, ובשם טרעקשיטן יקראום. הגדולה והנפלאה מכל תעלותיה, היא תעלת הולאנד הצפונית, ימי עבודתה ארכו משנת תקע“ט עד תקפ”ה, וכסף הוצאות המלאכה עלה לתשעים מיליאן כסף, עוברת מן חוף אמשטרדם דרך עשרת פרסה, ורחבת ידים מאד עד אשר גם אניות גדולות וציי אדיר על פניה יעבורו ולא יכשלו בלכתם, ואצל החוף ניעוופ דיעפ מכונת קיטור גדולה המשפיעה רליה מים רבים גם בעת רדת המים ומפלתם. התעלה הזאת עזר רב היא למסחר הארץ, כי החוף אשר לפני חוף אמשטרדם (רחוק שבע פרסה עמנו) אך עשר רגל עמקו, וידו תקצר שאת אניות כבדות על פניו, לכן אל התעלה הזאת יסורו והיא למחוז חפצם תביאם.

אוירה ממוצע וטוב מאד ליושביה, קור הסתיו לא יחזר עד מאד, וחום הקיץ לא יבער כאש. וכולו לח, עב, ומלא אדים העולים מן המים הרבים. רוב ימי השנה תשכון בערפל, וימים צחים בלי כל עננה אך מעט המה, ופעמים רבות לא יותר משלשים בשנה. חליפות רבות ואין סדרים לרוח היום, ובתבים מימי הקיץ הבקר אור סער וקרח, בצהרים חום השמש בגבורתו, בערב רוח אביב צח, ובלילה קור סתיו חזק עד אשר יקפאו המים כעין הקרח הנורא. מן הרוח הלח תעלה חלודה רבה על כל כלי מתכת, והעץ ירקב מהרה, לכן ימשחו בני הארץ הזאת כל כלי ברזל ונחושת אשר להם וכל כלי עץ בצבע שמן השומר אותם מכל רע. זרים הבאים גבולה ילאו שאת רוחה הכבד, אולם אחרי הסכן יסכינו בו ייטב גם להם.

צאצאיה. הארץ הזאת כולה כעדן גן ה', ומלבד המתכיות לא תחסר כל בה, חסד עליון רצון יעטרנה. וברכת שדי בכל פנה ומקצוע. מספר הסוסים אשר בה רב מאד, אבירי כח ונושאי עול, והממשלה תתמוך ידי כל המרבה לגדל סוסים טובים וגמולו תשלם לו. הבקר רב ועצום, משקל כל שור רזה שבעה או שמונה ככר, והשמנים ובריאי הבשר עד עשרים ככר משקלם, גם משקל הפרות מן ששע עד ארבעה עשר ככר. צאן כביר וטוב רובם בהולאנד הצפונית, פריזלאנד וגרענינגן, והטובים מכולם באי טעקסל, אשר ארץ ענגלאנד הורתם, צמרם חלק וטוב כמשי, ומחלבם יעשו גבינות מהוללים, וכל המוסיף לאמץ את חילו למען הרבות את צאנו, הממשלה מרבה בשכרו. חזירים אך מעט, אוזים, תרנגולים, וכל עוף אשר נוצות לו, אוז הבר וזיז שדי לרוב מאד. צפרי המים (זעע מעוון) למכביר, העוזבים בחול ביציהם והשמש תחמם אותם עד אשר יצאו אפרוחים מהם, ואי אחד אצל אי טעקסל, על דבר מרבית הבצים האלה בו, ארץ הבצים שמו, ורוב מחית יושבי החוף מהם, כי יאספום ויאכלום למעדנים, את אוז הבר יצודו ע"י צפרים מלומדים לציד הזה. החסידה שמה קן לה בקרבה, ויושביה יכלכלוה, ובקעה ודגרה בצלם. גם השפן והארנבת בה: דגים לבלי ספורות מינים ממינים שונים, ובראשם דגי חאל ושטאק, דגים מלוחים טובים מאד ומהוללים בכל הארץ, וכל אניה העוברות במים לצוד הדגים האלה תשא חן בעיני המלך, וכסף ינתן לה מאוצר הממשלה בגמולה. גם הדבורה רבה בקרבה, דבשה לבן עד מאד, ומהולל ברב טובו.

פרי אדמתה. חטים, דגן, שעורים, ודוחן על פני כל רוחב ארצה, ובכל זאת אין די בם לכלכל את יושביה. שבולת שועל רב מאד ויובל מחוץ לגבולה לממכר, פול ועדשים, תפוחי אדמה כבירים אין חקר, ירק עשב רב, כרוב, לפת, ואספרגוס רב וטוב מאד. פשתן וקנבוס, עשבי טאבק, ליקאריע, וצמחי תרופה. קני אחו הגדלים בנהרות ואגמי מים לרוב, ומהם יעשו מחצלאות טובים מעשה עבות. פרחים טובים מאד ונמכרים במחיר רב. פרי העץ רב ועל כולם תפוחים, אגסים וגדגדניות, גם שזופים (פפלוימן), לכל איש ואיש גן פרי אצל ביתו, ולעשירי עם גני חורף אשר יעשו ענבים, תאנים רמונים. תפוחי אנאנאס, אבטיחים וירק עשב בימי שלג וקפאון, כי מצופים קירות זכוכית מסביב לבל תקרב כל קרה אליהם, ולרוח תנור אש פרי יתנו. יערים צומחי עצים אך מעט מזער, אבנים אך למצער במדינת גרענינגן. כל מתכת אין באדמתה. מלח אפס מעט, עפר לבנים ויוצרי חרס רב, עפר פארצעלאן וחומר לכלי קטרת טאבק אך מעט, אדמת טארף השמנה רבה מאד (לערך שני מאות אלף ככר לשנה), והיא לבדה תמלא להם מחסור העצים, ומדאגה מדבר פן תשם הארץ ברבות יושביה לחפור ממעמקי בטנה האדמה הזאת כי רבה היא ואין מקום ריק ממנה, הפקידה הממשלה אנשים המחוקקים במשענותם כל מקום מוצא האדמה הזאת, ומחוץ לגבול הרשום מאתם בל ירים איש את ידו להוציא אף מלא קומצו:

מספר תושביה: אף אם קטנה הממלכה הזאת במדת אדמתה מארצות הצפון האחרות אשר דברנו מהן עד כה, רבת בנים היא מכולנה, כי תחת אשר בדענעמארק הגדולה ממנה ארבעתים ויותר (ב' אלף תתמ"ז פרסה) אין רק שנים וחצי מיליאן איש, בשוועדן הגדולה שלשה עשר מונים ממנה (ז' אלף תתקי"ד פרסה) אך שלשה וחצי מיליאן, ובנאוועגן הגדולה עשר פעמים ממנה (ה' אלף תרפ“ו פרסה9 אך מיליאן וחצי בני אדם, ישבו בקרב הארץ הקטנה הזאת אשר מלא רוחב אדמתה איננו כי אם שש מאות ארבעה ועשרים פרסה, שלשה וחצי מיליאן בני איש, הלא רב הוא. גם מספר הערים והכפרים אשר בה רב ועצום מאד, כי למול אשר בדענעמארק צ”ה ערים, ל“ז מקומות, וה' אלף ות”ק כפרים, בשוועדן פ“ח ערים, וי”א מקומות, ובנארוועגן כ“ד ערים ול”ד מקומות, יש בכברת ארץ קטנה הזאת מאה ושמונה ועשרים ערים, שלשים ואחת קהלות קטנות, ושני אלף חמש מאות ששה ושלשים כפרים, מלבד שתי המדינות האשכנזיות אשר לה, לימבורג ולוקסעמבורג, כי אף מדתם קטנה מאד (תשעים פרסה מרובעת) יכילו שש עשר ערים, ששה ישובים, וחמש מאות וחמשים כפרים בקרבם, כי טובה הארץ מאד, בניה לא יחליפו אותה באחרת, ואף בן נכר הבא מארץ רחוקה, עד מהרה תדבק נפשו בה, וגם הוא גם זרעו אחריו לא יצאו ממנה כל ימי עולם.

גוייה לשני מטות יפרדו, הלא הם הולנדיים ובני פריזן. ההולנדיים מבני באטאויא באזיא ראשית מחצבתם. רובם גבורי כח, גדלי קומה, בריאי בשר, והדרת פנים להם, אנשי אמונה, מוצא שפתם ישמרו כשבועת אלהים, דוברים בלי לב ולב, נוטים שכמם לסבול, עושי חסד, אוכלים ושותים במדה ומשורה, בחברת רעים לא יאהבו לשבת, אוהבים הטהרה והנקיות, ודבקים בארץ מולדתם מאד, אהבת הבצע תמשול בם עד מאד, ואין כל תלאה ועבודה קשה אשר לא יחרפו את נפשם בהן, בהיות תקוה למו כי ימצאו שכר בעמלם, ובכל זאת לא יפתה לבבם לעשות עול ועושק, אך ישרים הם במסחרם ותהלוכותיהם, וכל מפעלותיהם באמונה הם עושים. בצאתם לאדמת נכר לא יחליפו את מדותיהם וארחות דרכם, ואף לבושיהם לא ימירו, וגם אם ימים רבים ישבו בארץ אחרת, כל רואיהם יכירום כי הולנדיים הם. עבודת האדמה היא האחת אשר תגעל נפשם בה, וכל חריש וקציר ידי בני אשכנז תעשינה, הבאים הנה לאלפיר שנה שנה ועושים במחיר מלאכתם. נקיון אנשי הארץ הזאת ואהבתם את הטהרה היו למלה בפי כל, ונוכל נאמר עליהם כאשר אמרו חז“ל על הפרסיים, שאני בני הולחנד דאנקיותא קא קפדי. ואף בתי האכרים ודלת העם טהורים מכל שמצה, ורוח חן על פניהם שפוכה כהיכלי מלך, והממשלה גם היא שמה לחוק ולא יעבור, כי ירחצו בכל שבוע רצפת החדרים ופרוזדור הבתים, ואיש איש יטאטא האבק מנתיב אשר לפני ביתו, ויזרוק מים עליו. הפריזן גם הם כבירי כח ובריאי בשר, אך שונים מעט במדותיהם מההולנדים, גם ירבו לחשוב מחשבות ולחפש אחר תחבולות שונות יותר מההולנדים אחיהם. ברוב בתי הכפרים אין כל תנור אש, ותמורתם בכל בית הדום עץ וסיר בתוכו, אשר פחמי טארף חמים בו ועליו יציגו הנשים את רגליהן וחם להן. לבתי הארץ הזאת חלונות רבים, עד אשר כמעט אין כל אבן לקיר הנשקף על פני חוץ, כולו זכוכית, למבוא הבית כקטן כגדול אין כל שער כי אם דלת צר כדלתות החדרים. ברוב בתי הכפרים ריחים אשר אופניהם על פי סוסים יתגלגלו, גם ריחים רבים ההולכים לרוח היום, והם לטחינת קמח, כריתת עצים, מעשה נייר, אבק אש, שמן שומשמין, וטאבק. אף אם קר רוח הארץ הזאת, לא ירבו יושביה לשתות את היי”ש, והשכרון זר בקרבה, ותחת זה ירבו לשתות קאווע וטהעע עד מאד, ואין ערוך לה בזה בכל כנפות הארץ. העושה במלאכה ועובד אדמתו ישתה בבקר ובערב קאווע וטהעע, ויאכל לחם וגבינה, ובצהרים לברות לו תפוחי אדמה או דגים, בשר מליח או מעושן ותבשיל קמח או חלב, ופעמים רבות אך דגים מלוחים יאכלו. ומלבד אלה לא יסור כמעט כל היום ספל הטהעע משפתיו, ובו ישבור צמאו הרב מאד על דבר המאכלים המלוחים אשר יאכל. גם במרבית הקטרת הטאבק אחת היא ואין שנית לה בכל הארץ, מן הבקר השכם עד ערב יום לא ימוש קנה הקטרת מפי יושביה, בבא איש אל רעהו, ראשית דברו אליו, הנה הטאבק והמקטרת ערוכים לפניך, והאיש גם הוא ימהר לשלוח ידו אליהם, ואך אחרי צאת העשן מפיו, ידבר ככל עם לבבו. בחתונת אנשי הכפרים יקדמו פני החתן כצאתו עם הכלה מאת המקדש, בכלי קטרת וכיס מלא טאבק. אנשי האניות ילעסו עלי טאבק בשניהם. הנשים צנועות ונאמנות לבעליהן, ועושות מלאכת הבית בחריצות ידים. דתם וברית אלהיהם ישמרו עד מאד, בשבת ומועד תשבת כל מלאכה, יחדל כל מסחר, ואיש איש יבא אל מקדשו להתפלל, גם בימי המלאכה יקראו מקראי קדש בבתיהם. מחולות משחקים, נגינות משוררים, ושעשועי זמירות אך לעתים רחוקות בקרבה, וכל שעשועיהם ומשוש נפשם הם אך יריית הכדור והמרוצה על פני הקרח. פרחי הוד יאהבו עד מאד, ולכל איש, שושני ריח וצמחי לבונה בביתו.

שפת הארץ הזאת בת לשון אשכנז היא, אשר עמד טעמה בה אף אם דורות כבירים חלפו עליה, ועד היום תדמה להורתה זו ילדתה. השפה הזאת עשירה במלים ורבתי ספרי מדע, ובכל עיר וגליל מבטא אחר לה. לבני פריזן לשון אחרת הדומה לשפת בריטניא ואך מעט מלות הולנדיות בלולות בה.

האמונה. רוב יושביה יאמינו בישוע משיחם על פי דת הכהנים אשר באו אחרי לוטר והוסיפו לטהר אותה מכל סיג. אולם גם קטוליקין רבים בה ואנשים אחרים מכל כתות הנוצרים, גם ששים וארבע אלף בני ישראל, הנפלגים לבני אשכנז וספרד, מספר האשכנזים ששים אלף, והספרדים אך ארבע אלף המה, ואין כל אמונה שוררת בארץ הזאת, פה לא תשאל הממשלה מאיזה עם אתה, ומה העבודה אשר תעבוד לאלהים, אך כל היושב בקרבה, עושה מלאכתו באמונה, ונושא עול הארץ על שכמו, חוקה אחת לו יחד עם כל אחיו האחרים, אין שטן ואין מפריע לו בכל אשר הוא עושה, ואין כל כהונה ומשמרת אשר לא יוכל לגשת אליה, הקטוליק יאמר בקהל קטווליק אנכי ולה יבוש, ואיש ישראל ישמיע בחוץ קולו אשר הוא יהודי, כי נכתב בדתי הולאנד ולא יעבור. אשר בדבר כל ברית ואמונה המשפט לאלהים הוא, ואדם לא יריב לו.

המסחר. איננו רב בקרבה כאשר היה בימי קדם ובכל זאת עודנו גדול הדברים היוצאים ממנה לכל ארצות תבל הם, חמאה (שני מאות אלף ככר לשנה) גבינה רב מאד, ובשלשה ימי השוק, איקאמר, הארן, ופומערענד לבד ימכרו כשני מאות אלף ככר שנה שנה, הטובים מאד ואין ערוך למו, דגים מלוחים ודגים אחרים שונים, פרחים, צמר טוב מאד, שבולת שועל, יין שרף רב מאד, בשר יבש, עצמות דגים, שמן דגים, תפוחי אדמה, טאבק, צבע צינובר, קאמפר, שמן שומשמין, כלי מקטר טאבק, גלומי צמר, בגדי שש, ונייר, גם מסחר רב במקנה אשר יביאום מדענעמארק, שלעזוויג והולשטיין בעודם דלי בשר, ואחרי ילינו על אבוסם ודשן הארץ יאכלו, יובילום מחוץ לגבוליה לממכר. מארצות נכר יביאו אליה תבואת השדה, עץ, גחלי אבן, כסף חי, חלב, דונג, שער החזיר, כלי משי, כלי ברזל צרוף, מלח, יין, כסף וזהב, מורי שעות, מים לשתות, ובלויי הסחבות למעשה נייר. מספר אניות סוחר אשר בה, שני אלף וארבע מאות.

מלאכות ומעשה ידים. עוד בשנות קדם עת ישנו הארצות האחרות אשר סביבה תרדמת העצלות, וכל מלאכת מחשבת זרה למו ולא ידעוה, הרחיבו יושבי הארץ הזאת מפעלותיהם מעשה ידי אמן ויהיו לנס. ואף אם ירדה מעט מבמתי גדולתה זאת בדור האחרון, באשר אין לאל ידה למכור סחורותיה במחיר אשר ימכרום הארצות האחרות, כי מצער הוא, עוד לא שבתה כל מלאכה בה, ויושביה ימצאו את חילם בכשרון ועמל כפים לכל מעשה ועבודה. ראשית מלאכתה הוא הבד, המהולל מני אז על דבר לבנת השלג אשר לו, דקותו, חזקו וטובו. גם יעשו פתילי שש למעשה שבכה אשר לצוארי הנשים טובים מאד, ומחיר ליטרא מעשה משזר כזה עד שלש מאות כסף. מפרשי אניות, חבלי ספינות, נייר טוב מאד ומהולל בכל הארץ, גלומי צמר, כובעים. מטוה צמר גפן, כלי משי, עורות, טאבק, בשול צוקר רב מאד, מעשה נרות ובורית כמעט בכל עיר. בשול יי"ש למכביר, בשול שכר רב, כלי קטרת טאבק לאין חקר, מלאכת צבעים, חומר חותם, כלי פארצעלאן, לטישת אבני שוהם, משרפות לבנים, כלי כסף וזהב, מחטים, כלי עץ יפים, ובנין אניות.

החכמה שוררת בשבט מלכות בארץ הזאת דורשיה ירביון מאד, ושוחריה כבירים אין חקר למו. זה דרך הגוי הזה מני אז לחשוף מצפוני דעת, ולגלות תעלומות כל מדע ותושיה, ורבים אנשי שם לה בכל שריגי החכמה למיניהם, ואף בחכמת השיר אשר אין כשרון רב לה אליה על דבר כח הדמיון כי חלש הוא בהם, רבים עשו חיל. וזמירותיהם ישמחו לב ונפש יחד. בתי אוניווערזיטעט שלשה לה, בעיר אוטרעכט, גרענינגן וליידן, בתי גימנאזיום רבים, בתי ספר לחכמת הצבא, למעבר אניות, ולמלאכת מחשבת. יותר מארבע אלף בתי ספר וחברות חכמים לכל חכמה ומדע, מלאכה ומעשה, קבים מאד, אין כמוהם בכל הארצות האחרות. ששים קונטרסים יוצאים בה חדשים לבקרים, הדוברים מעניני חכמה ודעת, ונותנים לאנוש בינה בכל דבר מדע ותושיה, ושלשים קונטרסים ילדי העת, המספרים יום יום קורות כל ממלכות תבל ומוצאותיהם, ולכל עיר קונטרס מסחר היוצא פעמים או שלש בשבוע, ובשורה בפיו על אודות כל מעשי המסחר ותהלוכותיו.

מטבעות. בזהב, ווילהעמסדאר (והוא עשרה גולדן הולנדיים) ומחצית ווילהעמסדאר (חמשה גולדען). בכסף, גולדן (ערכו פ“ז צל ע”וו שלנו) ושלשה גולדן. בכל גולדן יש מאה פרוטות הנקראות סענט. ויש מטבעות קטנות מחמשים: חמשה ועשרים, עשרה וחמשה פרוטות כאלה. בנחושת, פרוטה (סענט) וחצי פרוטה. גם תתהלכנה בה עוד מטבעות ישנות רבות בזהב וכסף ונחושת, כדוקאטן, רייכסטאלר, שטיבר, ודינר. מדת האורך, אמה. המשקל הוא לפי הככר, לכל ככר מאה ליטרא, וכל ליטרא היא שתי ליטרא שלנו. מדת היבש, שק או מדה. מדת הלח, קנקן.

סדר הממשלה. המלוכה נחלת עולם היא לבית אראניען נאסויא, בן הבכור יורש הכסא, במות המלך ובן אין לו תירש בתו הבכירה את המלכות. המלך לא יוכל למלוך גם על ארץ אחרת, גם לא יוכל לכונן קרית ממשלתו חוץ לגבולה. לתוצאות חצר המלך ינתן לו שני מיליאן וארבע מאות אלף כסף שנה שנה. איתן מושבו בקרית האג, ושני היכלי עונג לו אצל האג ואצל ארנהיים, לתוצאות שני ההיכלות האלה לא ינתנו מאוצר הממלכה יותר ממאה אלף כסף לשנה. אחרי מות המלך יתנו לאלמנתו מאה וחמשים אלף כסף שנה שנה. שם התואר אשר למלך הוא, מלך ארצות הנמוכות, גראסהערצאג לוקסעמבורג, פרינץ אראניען נאסויא. בן בכורו יורש הכתר שם פרינץ אראניען לו. המלך יגדל ויהי לאיש במלאת לו שמונה עשר שנה לימי חייו. במות המלך ובנו עודנו צעיר לימים, הקרובים אליו ממשפחתו ואיזה גדולי המדינה אפטרופסים עליו, והממשלה ביד שליט אשר יבחרו נשיאי העם עד יגדל המלך. המלך הוא קדוש לעמו, לא תגע בו יד, ולא יבא במשפט על כל מעשיו, עוז וגבורה בימינו להוציא החוקים לפעולת אדם, אולם את החוקים ועשותם, בידו וביד העם יחד, כי ממלכת הארץ הזאת ממלכת קאנשטיטוציאן היא: על פי הברית אשר הושם לחוק בשנת ה“א תקע”ה, וכה משפטה: לימין המלך בממשלתו יעמדו קריאי מועד, אשר כל עינם ולבם לטוב העם ושלומו. הנשיאים האלה שם עדעלמעננדע העררן להם ונחלקים לשתי מחלקות או שני בתים, הבית הראשון הוא קהל שרים אשר יבחר המלך, והמשמרת הזאת כל ימי חייהם למו, מספרם לא ימעט מעשרים ולא ירבה משלשים. הבית השני, היא קבוצת שמונה וחמשים איש אצילים, אזרחי הערים, ואכרים, אשר יבחרו תושבי הארץ כחפץ לבבם. ביד המלך לעשות מלחמה ולכרות ברית שלום, אך עליו להודיע את אלה לזקני שני הבתים ולערוך אותם לפניהם. הוא פקיד נגיד חיל הצבא וציי אדיר אשר לו, בידו תוצאות והכנסות הארץ, לעשות מטבעות אשר תבניתו חרותה בהם, להרים בתור היחש כל אשר ישא חן בעיניו, לכפר כל עון וכל חטאת, לקרוא זקני העם ליום הקהל, ולצוות עליהם כי ישובו לביתם. המלך ישלח כל דת היוצאות מלפניו לשרי הבית השני. ואם תשא חן בעיניהם, יערכוה לפני שרי הבית הראשון ותהי לחוק. לשרי שני הבתים המשפט לערוך חוקים חדשים לפני המלך, וכאשר יגזרו אומר זקני הבית השני כן יקום. זקני שני הבתים יקהלו שנה שנה פעם אחת, וביד המלך לקרוא להם עצרה פעמים ושלש בשנה. בראש הממשלה שבעה סגנים (מיניסטר) הלא הם סגן המשפט, סגן הצדק והמישרים, סגן כל הדברים אשר בין הארץ הזאת והממלכות האחרות, סגן כל מעשי הארץ פנימה, סן תוצאות והכנסות הארץ, סגן המלחמה, וסגן האחוזות אשר לממלכה הזאת בחלקי התבל האחרים. הסגנים האלה גם בשני בתי הועד ישבו, אם לחוות דעתם, ואם לגזור אומר.

בראש כל מדינה רב ושליט אשר יפקד המלך, ולימינו זקני העם אשר יבחרו מאצילי אזרחי ואכרי המדינה ההיא, והזקנים האלה ינהלו יחד עם השליט כל מעשי מדינתם, גם לכל עיר ועיר אנשי שם מאזרחיה, ובשם יועצי הקהל יכונו, ובלעדם לא יכול פקיד המקום עשות מאומה. בכל מדינה בית דין הגדול על דיני ממונות ודיני נפשות, ובעיר הבירה האג בית דין העליון אשר אליו יבואו כל דברי, בתי דיני הארץ.

שרי חצר המלך אך מעט המה, חמשה אלופים, אברמארשאל ראש חדרי המלכות, ראש ארות הסוסים, ראש שרי הציד, ושר המנהגים וארחות ההיכל. חותם המלך הוא מגן זהב וכתר מלכות עליו, בו ארי זהב מראה תכלת ונזר בראשו, חרב זהב בימינו, ופצירה פים בשמאלו, ולשני עבריו שני אריות זהב ועטרותיהם בראשיהם, ופתיל אדום להדום רגליהם.

קהלות הפרתמים (ארדן) שתים הנה. א) קהל ווילהעלם, לאנשי הצבא, חותמו שתי וערב מעשה זכוכית יקרה ושמונה ראשי זהב לו, שני ענפי זית סוככים עליו, ובקרבו חרותים הדברים האלה: בעבור אומץ רוח, תבונה, ויושר לבב. ארבע מחלקות לאנשיו, ושכר ינתן להם שנה שנה. ב) קהל ארי ארצות הנמוכות. חותמו שתי וערב מזכוכית לבנה מעשי ידי אמן, שמונה ראשי זהב לו, בתוכו מגן תכלת ובו חרותים הדברים: הצדק ירים בתור היחש. ובעבר השני ארי אשר פצירה פים בכפו ונזר זהב בראשו.

תושבי הארץ שלש מדרגות למו, א) האצילים וחורי הארץ, ב) האזרחים יושבי הערים. ג) האכרים היושבים בכפרים. ושלשתם יחד בני דרור וחופש, ואין לאחד יתרון על רעהו אף כשערה זולתי בשם.

הכנסות המלוכה לערך שבעים מיליאן כסף, וגם תוצאותיה כערך הזה, ויחדו בד בבד תשאינה. מספר החובות העמוסים כמטיל ברזל עליה, אלף מיליאן כסף.

מספר חיל צבאה, חמשים אלף איש, מאה וחמשים ושבעת אניות מלחמה, ושני אלף וחמש מאות כלי רעם.

שם המלך המושל בה עתה, ווילהעלם השלישי נולד בשנת תקע“ז וישב לכסא בשנת תר”ט.

כאשר תמעט מדת ארצות הממלכה הזאת באירופא, כן תרבינה אחוזותיה בחלקי התבל האחרים, הלא הן, באזיא, המדינות יאפא, מאדורא, ואיי הבושם, האיים סומאטרא, באנקא, טימאר, בארנעא, צעלעבעס, גינעא החדשה ואיי באנדא, מדת שטח הארצות האלה חמש אלף פ“מ, ושנים עשר מיליאן איש בם. באפריקא כברת ארץ במדינות גינעא, מאה וחמשים פרסה מרובעת מדתה, שלשים אלף איש בה. באמעריקא הדרומית מדינת סורינאם, גדולה שני אלף פ”מ, שמונים אלף איש בה, בהודו מזרחית האיים אייסטאץ, סנט מרטין, שבא, קוראסא, מדתם ששים פ"מ, ויושביהם ארבעים אלף איש. הכנסות כל הארצות האלה, מאה מיליאן, והוצאותיהם תשעים מיליאן כסף. הדברים היוצאים מהם על פני תבל לממכר הם, צבע אינדיגא, קאפע, קנמן בושם, פלפל, אהלים, אגוזי מוסקט, אורז, דונג, זהב. נחושת, בדיל, אבני שוהם, ברזל, צוקר, צמר גפן, פנינים, טאבק, שן, וקאשענילע.

קורותיה. מלפנים היתה הארץ הזאת תחת מדינות אשכנז, אך ברבות הימים נפרדו מדינותיה והיו למושלים שונים. במאה הט“ו למספרם באו ד' מדינותיה, הולאנד, זעעלאנד, פריזלאנד וגעלדרן לבית דוכס בורגונד ממשפחת מלכי צרפת. כאשר היתה מריא בת הדוכס קראל האביר מבית בורגונד למקסימיליאן בן פרידריך השלישי קיסר אשכנז לאשה, ואביה נפל חלל במלחמה, באו המדינות האלה לבית עסטרייך. נכדם קארל החמישי מלך שפניא וקיסר אשכנז כבש גם המדינות אוטרעכט וגרענינגן תחת שבאו, ויעש את שש המדינות האלה יחד למדינת אשכנז בשם פלך בורגונד. בימיו הכתה דת לוטר שרש בארץ הזאת, ויושביה נטו אחריה עד מאד. פיליפ השני אשר מלך אחריו הואיל להשמיד האמונה החדשה מן הארץ, וישלח את שר צבאו דוכס אלבא האכזר ליסר בני הארץ הזאת על אשר סרו מאמונת אבותם, אולם העם הזה לא חת ולא זע מפניו ויקומו בימין רוממה והגביר ווילהעלם נסיך אראניען בראשם ויפרקו עול שפניא מעליהם. שלשים ושבע שנה ארכה המלחמה בינם ובין מלכי שפניא, ואחרי אשר גברה ידם וגם מלכת ענגלאנד היתה בעוזרם, נלחץ מלך שפניא לכרות אתם ברית מנוחה על שתים עשרה שנה. אחרי ארבעים שנה נכרת ברית שלום בינה ובין מלך שפניא, בשלום ההוא בטל המלך כל זכות ומשפט אשר היה לו עליה ותהי לארץ בלי קצין ומושל, אך העם לבדו ימשול בה כחפצו (שנת ת"ח לאלף הששי). לא ארכו הימים וישלח לודוויג הי”ד מלך צרפת את ידו ויקח איזה מדינותיה לאחוזה, אולם העם קם נגדו בזרוע נטויה ויוציאו את טרפו מפיו, וישימו את ווילהעלם השלישי מלך ענגלאנד לשליט עליהם. עת נלחמו המלכים על הקיסרית מריא טרעזיא תמכו אותה בני הארץ הזאת ברב גבורות, וכאשר נקרבו עליה הצרפתים בגלל זה למלחמה, קראה לווילהעלם הרביעי מלך ענגלאנד ויושע אותם מיד צרפת ויהי לה לשלטון. בימי נאפאלעאן היו מהומות רבות בקרבה, כי נחלק העם לשתים, אלה נטו אחרי השליט, ואלה צעקו למה זה ימשלו זרים בנו, ויקראו לגוי צרפת לישע למו, ואחרי אשר עברו עשר שנים, וסער הריב והמלחמה היה הולך וחזק, הסיר נאפאלעאן את הארץ הזאת מממשלת עם וישם את אחיו לודוויג למלך עליה (שנת תקס"ו), וכאשר הסיר המלך הזה אחרי איזה שנים העטרה מעל ראשו, כי לא אבה שמוע לקול אחיו הקיסר לסגור שערי ארצו בעד כל סחורות ענגלאנד, היתה הארץ הזאת לאחת מדינות צרפת תחת שבט מלכות נאפאלעאן. בשנת תקע“ג באו צבאות פרייסן לישע לה, ותפרוק עול צרפת מעליה, ובשנת תקמ”ה היתה ע“פ גזרת מלכי עסטרייך, ענגלאנד ורוסיא לאגודה אחת עם ארץ בעלגיען, וימליכו עליה את הנסיך ווילהעלם מבית נאסויא ארניען. בשנת תק”ץ קמו בני המדינות הדרומיות הנכללים בשם בעלגען וינתקו כל מוסרות הברית אשר בינם ובין מדינות הולאנד, ותהיינה מלחמות רבות ודמים כבירים נשפכו לאין חקר עד אשר השלימה מלכות ענגלאנד ביניהן, ותצב גבולות לממלכת הולאנד, ובעלגיען היתה לממלכה מיוחדה אשר מלך אחר ימשול בה.

קורות בני ישראל. אודה לה' חסדו כי לא שתו אחינו כוס התרעלה בארץ הזאת, מעת שבתם בה לא לחצום גוייה להמיר כבוד דתם, גם לא שמו להם עלילות ברשע כי נאצו את דתם, או כי הרבו עושר ומרוצה לקחת נשך ותרבית. וכדומה תואנות שוא אשר טפלו עליהם שקר בארצות אחרות, ונהפוך הוא כי בעת אופל כסה ארץ ובני ישראל נרדפו בחמת קרי מפני איבת הדת, פתחה למו הארץ הזאת שעריה וימצאו מנוח בתוכה. ראשית בואם הנה היתה בתחלת המאה הי“ז למספרם (זה מאתים וחמשים שנה), כי כאשר פרקה הארץ הזאת עול שפניא מעל צוארה, העבירה קול כי ביד כל איש לבא אליה ולהאחז בה. ואחרי אשר גרש אז פיליפ מלך שפניא כל האנוסים מארצו, בא קהל גדול הנה, ויבחרו למי מכון לשבת באמשטרדם. ראטרדאם וערי הים הטובים למסחר, ויצליחו גם עשו חיל, ובעוד שלש שנה (שנת שס"ו) בני הביהכ”נ הראשונה באמשטרדם. גדולי החכמים אשר באו להולאנד בעת ההיא הם, הרב ר' מנשה בן ישראל אשר ברח עם אביו מפורטוגאל מפני חמת המציק, חכם גדול בתורה ובלשונות העמים ורופא מומחה, ומלבד אשר ישב על כסא הרבנות באמשטרדם ויגד ליעקב דבר חוק ומשפט, הלכו גם רבים מחכמי העמים לאורו וישמעו לקח מפיו, והקים לו בית דפוס באמשטרדם אשר בו הדפיס ספריו היקרים בלה“ק ובלשונות אחרים. הוא האיש אשר נדבה רוחו אותו ללכת לענגלאנד ולהתחנן אל קראמוועל מושל הארץ ההיא בעד עמו ואחיו כי יפתח לפניהם שערי ארצו ונועם לשונו מצא חן בעיני השליט, ויתן לו ככל אשר שאל (עיין לעיל דף י“ז ע”ב ובנוספות לצמח דוד ח“א ממני דף מ”ה ע"ב). הרב ר' יוסף שלמה רופא הנודע בשם יש"ר מקאנדיא, אשר כל רז לא אניס ליה, וספרו אלים לאות ומופת בישראל, הרב רב אברהם זכות בעל ס' יוחסין מליסאבון אשר בפורטוגאל, רופא מומחה וחכם גדול בתורה. ר' דוד די בארא הכהן מגולי ספרד בעל ס' כתר כהונה ועיר דוד. ר' יעקב יהודה די ליאון הנקרא מהר"י דליאון, המשורר והמדקדק המהולל ר' משה בן גדעון אבודיענטי. ר' שלמה די אלווירא, דרשן ומליץ מפואר, ועוד רבים אחרים כמוהם. וישבו בני ישראל בארץ הזאת שלוים ושאננים. רק לכל כהונה ומשמרת לא יכלו לגשת כי משפט האזרחים לא היה למו, אולם בשנת תקנ”ו יצא הדת מלפני שרי הממשלה כי לזרע יעקב אחוזה בארץ ככל אזרחיה, ואין יתרון לגוויה על בני ישראל אף כשערה, ועד מהרה נועצו יחד חכמי לב ויסדו חברה חדשה בשם עדת ישורן להפיץ אור בישראל, לתקן איזה תקנות בדבר עבודת אלהים לפי צורך העת, ולאמץ לב אחיהם לעבודת האדמה ולכל מלאכה, אולם הדבר הזה היה לסלון ממאיר בעיני עושי המלאכה אשר בעם הארץ, גם הרבנים לא ישרה נפשם בו ותשבת החברה ההיא. כשבת לודוויג נאפאלעאן על כסא מלכות הארץ ההיא, שם את עינו לטובה על בני ישראל, אך צורי מכשול רבים עמדו לו בדרך, עד אשר קם הקיסר נאפאלעאן והרים כבוד ישראל בארצותיו, וישם להם ראשים בשם סנהדרין, בעת ההיא (שנת תקס"ז) הלכו מלאכי גוי יהודה אשר בהולאנד לקרית פאריז, ויערכו תחנה לפני הקיסר, וישאו חן וחסר לפניו, ויצא דבר מלכות מלפניו, כי חוקה אחת ליהודי ולנוצרי בהולאנד וכל יתרון או מגרסת על דבר האמונה לא יזכרו ולא יפקדו עוד לעולם. המשפט החרוץ הזה הרס את קיר הברזל אשר בין ישראל ואם אחר, ולא יבנה עוד לעולם. ומני אז ועד עתה אחינו בני יהודה גדולים מאד בארץ הזאת ורבים מהם יושבים על כסאות למשפט, ויכהנו פאר בבית המלכות, וכמעט אין בית פקודות ומשרה אשר אין איזה בני ישראל בקרבו, ואין פוצה פה ומצפצף נגדם, כי באמונה הם הם עושים, וכל מפעלותיהם צדק ומישרים.

_____________________

הממלכה הזאת כאשר אמרנו מראש, תכיל תשע מדינות בקרבה (מלבד לימבורג ולוקסעמבורג), ולכל אחת שליט בראשה. מלבד מדינת הולאנד הנחלקת להולאנד הצפונית והולאנד הדרומית ושני שליטים להן. כל מדינה ומדינה נפלגת לגלילות.

א. האלאנד הצפונית

מדת שטחה שלשה וארבעים פרסאות מרובעות, כולה ארץ מישור ועמוקה מאד, אדמתה לחה, טובה למרעה צאן ולא לשדה זרע. אוירה לח ומלא אדים, ובחורף ינוגעו יושביה בקדחת סירוגין חזקה ורעה מאד. מים לשתות אין בקרבה, וברוב מקומותיה ישתו מי גשמים. ארבע גלילות לה.

א. גליל אמשטרדם, בו העיר הגדולה.

אמשטרדם, בירת כל הממלכה, אולם לא קרית משכן המלך, מדת היקפה ארבע פרסאות, תבנית חצי ירח לה, לשלש פאות מזרח, דרום ומערב סוללת סביב לה, ולפאת צפון נהר איי יקיפנה, רחוקה חמש פרסה מן לונדון, קנ“ב פרסה מן ווין שבעים פרסה מן פאריז, ומאה פרסה מקאפנהאגן. תעלות מים רבות עוברות בתוכה, ותשימנה אותה לתשעים איים, אשר שני מאות ותשעים גשרים עליהם. נהר אמסטל עובר בתוכה וגוזר אותה לשני גזרים, העיר הישנה והעיר החדשה. שמונה שערים לה. על דבר אדמתה כי לחה היא מאד, כל בתיה מיוסדים על עמודי עץ, התקועים בעומק רב מתחת לארץ. שבעה ועשרים אלף בתים בה, שני מאות וחמשים אלף איש, ובתוכם שלשים אלף בני ישראל, ונחלקים לשתי עדות, עדת אשכנזים ועדת ספרדים, בתי ה' ורב מיוחד לכל אחת לבדנה שתים עשרה רחובות גדולות לה. בניניה המפוארים הם היכל המלך, בנין נחמד רבוע אין כמוהו ליופי בכל הארץ הזאת, מיוסד על שלש עשר אלף שש מאות תשעה וחמשים עמודי עץ רפ”ח רגל ארכו, רנ“ה רגל רחבו, וקי”א רגל קומתו, ומגדל רם עליו. העבר הנשקף על פני הרחוב אבני שיש כולו, אולם הכסא בו אין ערוך ליפיו בכל ארצות תבל. בחדרי יציע התחתון אוצר המלכות. טרם היתה הולאנד לארץ ממלכה, היה ההיכל הזה בית עצת זקני העיר, וכאשר מלך לודוויג נאפאלעאן שם אותו למשכן לו. לארבע רוחותיו נשרים וכתר מלכות אשר נתן הקיסר מאקסימילאן לעיר הזאת למנחה על אשר מצא את לב יושביה נאמן לפניו. בראש המגדל פעמונים רבים ומשקל הגדול מהם שבעים ככר. בית מועד הסוחרים גדול ונאוה מאד. נכון על שלש אלף וארבע מאות עמודים, ונהר אמסטל עובר תחתיו, בית האדמיראליטעט, הוא הבית אשר בו ישבו שרי המלך הממונים על כל ציי אדיר אשר לו ומעשיהם. בית מלאכת כל נשק וכל כלי האניות למלך, אלף ושני מאות חלונים בו. אוצר הנשק. בית חברת סוחרי הודו מזרחית נאוה מאד. תשעה וארבעים בתי תפלה לנוצרים. בית הכנסת לקהל ספרדים נחמד ונעים מאד, חוצה לו בתי חנוך ובתי תלמוד תורה, בקצה החצר החיצון יציע נשען על שנים עשר עמודים, ומקוה מים גדול בתוכו אשר ירחץ כל הבא את ידיו בתוכו. בחצר הפנימי המקדש לה' כפת גגו על ארבעה עמודי אבני גזית, קרוב למבוא השער פנימה מגדל ברזל ומנורות כסף לארבע פנותיו, עליו יעמוד החזן שליח הצבור, וכסא לרב העדה. ארון הקדש בקיר המזרח מעץ יקר מפז מעשה צעצועים, לשני קירות הבית תאים לנשים מסוגרים בשבכות ברזל. חמש עשרה בתי ועד לחכמים בה, לכל חכמה ומלאכת מחשבת, בית אקדמיא, מצפה ככבים, גנת ביתן, בית מדרש לחכמת חיל הים, בית יתומים גדול לאלף נערים ונערות, בית אסופים, הוא מקום מחסה לאלף ילדים הנמצאים בחוץ מבלי דעת מי הורם ויולדם. בתי חולים, בתי ספר שונים, ארבעה בתי שעשועים. בתי חסד רבים. בתי מלאכת גלומי צמר, משי, זכוכית, מטוה צמר רב, מעשה יריעות, עורות גפרית, צבעים, לטישת אבני שוהם, לבון דונג ובגדי שש, יציקת ברזל ופעמונים, בשול קאמפר רב, שבעים בתי מעשה צוקר, שלשים בתי דפוס, מסחר רב לכל כנפות הארץ. בנין אניות רב מאד. חוף הים אשר בה גדול מאד ורחב ידים, ג' רבע פרסה ארכו ומצב נכון לאלף אניות בקרבו. גשר אבנים על נהר אמסטעל הנקרא בשם האג שלייס ארוך שש מאות וששים רגל, ושבעים רגל רחבו, מעקות ברזל לשני צדיו, נשען על שלשים וחמשה כפות אבן, ואחד עשר מאלה גבוהות מאד, עד אשר יעבורו אניות גדולות תחתיהן ולא יכשלו בדרכן. מעינות ובארות מים אין בקרבה ויושביה מים בכסף ישתו, אשר יביאו אליה ממרחק, גם בורות חצובים רבים למו, אשר יאספו בם מימי הגשם לשבור צמאם. הקריה העליזה הזאת נבנתה זה שש מאות שנה, במאה הי"ג למספרם היתה כפר קטן ודיגים ישבו בו, ובגלל מצבה הטוב מאד למסחר גם אחרי נרדפו רבים מגויי שפניא בזעף אף על דבר האמונה והדת, נהרו סוחרי ארץ אליה, ותלך הלוך וגדול, עד אשר היתה לעיר כלילת יופי ומשוש לכל הארץ.

כאשר רב חין ערך רבתי בגוים הזאת על דבר הודה וכבוד מסחרה כי רב הוא, כן גם היא גדולה לאלהים, ובה יצאה תורה ודבר ה' מפי רבים חכמי ישראל אשר באו ממרחק לשבת בקרבה או נולדו על ברכיה. ובראשה הם הגאונים הרבנים, רב יצחק אבוהב שר וגדול בחצר מלך פורטוגאל בעל ס' מנורת המאור, רב יש“ר מקאנדיא הרופא, ר' מנשה בן ישראל בע”ס נשמת חיים, רב אברהם זכות בכל ס' יוחסין, ר' דוד הכהן די לארא בע“ס עיר דוד, ר' שאול מורטיירא הלוי בע”ס גבעת שאול, ר' משה רפאל די אגילאר, ר' שלמה די אלווירא, רב יעקב ששפורטס נציב קיסר מארוקא, מקנא קנאת ה' צבאות נגד כת שבתי צבי, הלא היא כתובה על ספרו ציצת נובל צבי. החכם אוריאל אקאסטא מפורטוגאל, גדל דעה ורב תבונות, ומלחמה עזה היתה בינו ובית רבני העיר הזאת כל ימי חייו, כי לא ישרו ספריו אשר כתב בעיניהם ויתנוהו לחרם. ואחד הרבנים החכם הרופא רב שמואל די סילווא הוציא ספר בקהל להרוס כל מבצריו, גם צעקו הרבנים חמס עליו באזני שופטי העיר ויתנוהו במשמר, ואחרי אשר דנו שפריו לשרפה ונתן כסף רב כופר נפשו יצא לחפשי. הדבר הזה העלה להב האיבה בקרב אוריאל שבעתים, וירב לחרף מערכות הרבנים והוסיף נאצות ובוז על כבודם בספרים שונים, ויוסיפו שנית לנדותו באלה ושמתא, עד אשר נלאה נשוא, ויתנפל בתחנה לפניהם לאמר, הנני לסבול כל עונש אשר תשיתו עלי, אך הסירו ממני את החרם הרע הזה, ויקראו יום מועד, וילבישוהו בגדים שחורים, ויתנו נר דונג שחור בידו, וכל אנשי העיר נאספים לראות את המראה הגדולה הזאת, איש עתי קרא מעל הבימה את חטאיו באזני העם, והוא התודה בפה מלא כי ינחם על רעתו, וכי נתעה בשוא, וכל דבריו ודעותיו בתוהו יסודם ורוח ישאם. אחרי כלותו לדבר, פשטו בגדיו מעליו, ויאסרוהו לאחד העמודים, שמש הקהל הכהו מכת מרדות בחרי אף, עד אשר זב דמו מעור בשרו, וקהל משוררים שרו פסוקי והוא רחום יכפר עון עד תום כל המכות. הבזיון הרב הזה העלה עשן באפו וחמתו בערה בו עד מאד, כי באמת חטא חטאו הרבנים ההם ובגובה אפם השליכו מנגדם עצת חז“ל לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סנהדרין קל"ו א'). ומשפט חרוץ הוא, זקן שסרח אין מנדין אותו אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך (מועד קטן י“ז ע”ב) נעימים הדברים האלה וראויים למי שאמרום, כי בחכמתם הגדולה הבינו עד כמה תגדל הרעה היוצאת מאיש חכם הנרדף מאחיו, וככל אשר יוסיפו למרר את רוחו, כן ירבה לחתות גחלי מדון על ראשם, ומי יודע אם לא תקום האמת לישע לו, ויצא צדיק בהשפטו. לכן זאת העצה היעוצה לכסות על פשעיו, ולהשקיט זעם אפו בשפה רכה ואמרי נועם, אולם רבני הדור ההוא אבו בשצף קצפם להכניע מורשי לבב אוריאל בחוזק יד תחתם, ולא שמו על לב כי רעיוני גבר בני דרור המה, וגם אם ירבו לשום בריח ודלתים למו, במשמר לא יבואו, וארחות דרכם לא יעזובו, מקל חובלים אך גו ובשר יכאיב, ובכל מקדש כליות ומזמה לא יבא, הן אמת כי חלל אוריאל את הקדש, ודבר סרה על תורה שבע”פ, וכל אריגות שרעפיו בספריו אך קורי עכביש המה, אולם הטותו שכמו לסבול משפט הרבנים בסוף ימיו, לעד נאמן לנו, כי אלו הוכיחו על פניו משוגתו בטוב טעם ודעת לא ברצועה ושבט אכזרי, כי עתה שב לעמו ואלהיו בלב תמים ורוח נשברה, וכתב ספר לבטל כל הדעות הכוזבות אשר יצאו מתחת ידו ונפוצים לאלפים בקהל. מעת ההיא קצה נפשו בחייו, ויאמר לעשות קץ לימי חלדו בארץ. ויהי היום ויעבור בן דודו לפניו, והוא האיש אשר הבאיש את ריחו בקהל עדתו, והסית את הרבנים להשמידו, וישלך זקי אש למולו להכותו נפש. וכאשר לא בצע אמרהו כי החטיא המטרה, וישלח יד בנפשו וימת בשנת ת“ז לאלף הששי היא שנת הששים לימי חייו. ויתר דברי חיי האיש האומלל הזה וקורותיו הלא הם כתובים במאמר תולדות אריאל אקוסטא מגיסי החכם מהו, יעקב בודק ז”ל אשר בס' צפירת תפארה להמשכיל רב מאיר לעטריס סי' ז' ח' ט‘, ובראש ס’ אוריאל אקוסטה (ע"פ שיר) מהמשכיל רב שלמה ראבין נ“י (ווין תרט"ז). בדור ההוא היה החכם הגדול ברוך שפינאצא תלמיד הגאון רב שאול מורטיירא, מלבד חכמתו בתורה, גדלה למעלה ראש תבונתו בלשונות העמים ומדעיהם, וחדש שטה חדשה בחכמת הפלסופיא, אשר השתאו כל חכמי דורו עליה, ואף שונאיו נתנו כבוד לשמו, והודו כי אין חקר לתבונתו, אך בעיני רבני אמשטרדם היו דבריו לצנינים, וכראותם אותו הולך וגדול, מהרו לאחוז את הנשק אשר בידם, הוא אלותא דרבנן דלית ליה אסותא, ויעבירו קול בעיר כי חרם הוא, ויעזוב את העיר הזאת וילך לעיר האג מפניהם, רבים משרי העמים חלו את פניו כי יורה דעת בבית מדרשם, ויואילו תת לו כסף רב בשכרו, אולם הוא מאן עשות חכמתו קרדום לחתוך בו, ויאכל יגיע כפיו, כי היה לוטש אבנים טובות ובזה כלכל את נפשו כל ימיו, וימת בשנת תל”ז, כן חמשה וארבעים שנה. על אודות יושר לבב החכם הזה וטהרת שטתו בפלסופיא, כתב אדוננו הרמב“ן ז”ל באחד מכתביו כדברים האלה: אף אם רבו הצועקים חמס על החכם שפינאצא, יתרון רב לו בחכמה ודעת כל כל מריביו אלה, המתברכים בלבבם, כי לקדושים יהיו אם את כבודו יחרפו, ספרו על המדות מלא דברים יקרים, הטובים ונכוחים יותר מספרי מוסר רבים אשר כתבו נבוני מדע, גם שטת מחקרו איננה זרה כאשר יחשוב השם עין עליה בחפזון, כי דורשיה בשום שכל ימצאו רב טוב צפון בקרבה.

בעת ההיא בא שמה הרב ר' שבתי משורר להדפיס את ספרו שפתי ישנים, וכראותו את הסדר הטוב מאד בבתי הספר אשר לה לא יכול התאפק מהודיע זאת בקהל, וכה דבר בהקדמת ספר ההוא: ומאז באתי לכאן ק“ק אמשטרדם והלכתי כמה פעמים בבתי מדרשות של ק”ק ספרדים יצ“ו, ושם ראיתי בני ענק ילדים רכים קטנים כחגבים וגדיים נעשו תישים, והיו בעיני כענקים לרוב בקיאותם בכל המקרא ובחכמת הדקדוק ולחבר חרוזים ושירים על פי המשקל ולדבר בצח לה”ק וכו‘. והנה עד כה שמעתי קול איש קדוש קורא ומדבר, ה“ה הגאון הגדול המהור”ר שבתי שעפטל הורוויץ הלוי בספרו ווי העמודים כו’ וז“ל, חי ראשי בזכרי נחתכו בני מעי בעברי מק”ל פראנקפורט לק“ק פוזנא. הלכתי דרך הים ועברתי בק”ק אמשטרדם. ומצאתי אנשים חשובים וכו' והייתי בבתי מדרש שלהם וכו‘, ראיתי שהקטנים לומדים המקרא מן בראשית עד לעיני כל ישראל ואח“כ כל העשרים וארבע, וחח”כ כל המשניות, וכשנעשה גדול אז מתחיל ללמוד גמרא פירש“י ותוספות, וגדלו והצילחו וגם עשו פרי, ואנכי בכיתי על זה למה ועל מה לא יעשה כן בארצנו,⁴ הלואי שיתפשט המנהג הזה בכל תפוצות ישראל, ומה יזיק בזה שימלא כרסו במקרא ובמשנה עד שיהיה בן שלש עשרה שנה ואח”כ יתחיל ללמוד התלמוד, כי בודאי בשנה אחת יגיע לתכלית ולכמה מעלות טובות למקום בחריפות התלמוד, מם שאין כן בלמוד דידן וכו’. וכן הוא הסדר של ק“ק ספרדים יצ”ו, הם בנו את בית ה' ביהכ“נ המפוארה, ומי שלא ראה בנין זה לא ראה בנין נאה מעולם, בתוך בני ישראל, ואצלה סמוך לה בנו ששה חדרים לתלמוד תורה אשר בדעת חדרים ימלאו, ובכל חדר יש מלמד א' אף אם ירבו התלמידים למאות וכן ירבו. בחדר הראשון שם לומדים הילדים לקרות בתפלה, ואז משימים אותם לחדר השני ושם לומדים התורה עם נגון הטעמים כו' ואז יכנסו לחדר השלישי ושם לומדים תורה עד שהם בקיאים לפרש בלשונם לשון לעז וכו', ואז יבואו לחדר הרביעי ושם לומדים נביאים וכתובים כסדר בניגון הטעמים, והנער קורא הפסוק בלה”ק ואח“כ מפרש אותו בל' לעז וכו' ואח”כ ילך לחדר החמישי ומרגילים לנערים לקרות הלכה מעצמן וכו' והם לומדים חכמת הדקדוק היטב וכו‘, ואז ילכו לחדר הששי של הישיבה לביהמ“ד של החכם אב”ד יצ"ו וכו’, וזמן הלמוד הוא בה לכל הרבנים ומלמדים, והוא בשחרית כשהזמן מכה שמונה, ואז יבואו כל המלמדים והתלמידים כל אחד לחדרו ולומדים שלש שעות עד שיהא אחד עשר שעות, ואז יצאו כולם כאחד, וכשיכה הזמן שנים אחר חצות יום באים ג“כ כלם כנ”ל ולומדים ג“כ עד שיכה חמש ובימות החורף עד שנכנסים לביהכ”נ ובאותן שעות שהילדים בבתיהם יש לכל ב“ב איש אחד המלמד עם הילד לכתוב בלשון לעז ובלה”ק ולחזור הלמוד בביר ולעשות שירים וחרוזות וכו‘. והרבנים המלמדים הנ“ל נבחרים ונרמנים מן הקהל ונפרעים מתוך הקופה של ח”ק הנקראת תלמוד תורה וכו’ ואין המלמד צריך להחניף לשום אדם עכ“ל. כשמחת הרב בזה בימיו על הסדר הישר והנחמד לאחינו יושבי אמשטרדם, כן גם יגיל לבנו עתה בראותנו בארצנו גאליציא חמשת הערים לעמברג, בראדי, טארנפאל, טשערנאוויץ ובאלחוב, כי הסירו שמנות השביה מעליהם, הוא המבוכה הרעה בתהלוכות למוד הנערים וארחותם, והקימו בתי ספר להורות בם נערי בני ישראל ספרי קדש, יסודי הדת, ולשונות הארץ לכל משפטיהם וחקותיהם, בסדר נאות מאד לתפארת, וחפץ ה' בידם הצליח כי רבים מתלמידי הבתים האלה יצאו מוכתרים בנמוסין, ויעשו להם שם בכל חכמה ומלאכה כאחד העמים מי יתן ועיני גם יושבי הערים האחרות תפקחנה לדעת את רוע הלמוד המבוהל בהן עד כה, ודרך אחיותיהן אלה החמשה תחזנה לטוב לזרעם אחריהם כל הימים. נטיתי מעט מן ההסלה, כי גדול דבר חנוך הנערים מאד בעיני, ונפשי יודעת מאד כי כל הריש והעוני אשר בנו יושבי הארץ הזאת, ארץ גאליציא, אך בתהפוכות חנוך בני הנערים שרשו, אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. אבותינו חטאו כי כלו את מבחר ימי עלומנו לתוהו וריק, באשר לא שמו על לב כי הימים ההם עת חריש וזרע המה לכל עתותי האדם וחלדו, אם ילמוד בעודנו נער דבר אשר ממנו יצא לחם, ברנה ישא אלומותיו כאשר יגדל, ימיו בטוב יבלה ושנותיו בנעימים, אולם אם בדברים לא יועילו ראשית שנותיו ישחית, אך רע ומר גורלו, ואחריתו לא תבורך. ואנחנו עונותיהם סבלנו, כי הננו הולכים שחוח מכובד רעב וכפן ובנפשנו נביא לחמנו. צאו וראו את העמים אשר בקרבם אנחנו יושבים, כולם שלוים ושקטים וברכת ה' בכל אשר יפנו, ומדוע, יען לא טמנו יד בצלחת בנעוריהם בית אביהם, איש איש למד חכמה או מלאכה, אשר בה יאחז כאשר יגדל, ובה ימצא טרף לו ולביתו כל הימים, לכן פסת בר להם ושפע הארץ יינקו, שאלו נא בנוים מה מלאכתם ומה מעשיהם, והאחד יענה שוטר אנכי השני יאמר רופא אמן אני, השלידי ישיב ידי עושה במלאכה, והרביעי יתן אומר עובד אדמה הנני, וכולם יחד להם הכבוד והגדולה, כי גם נגד מלכים יוכלו לדבר מה מעשיהם ולא יבושו. אבל זרע יעקב אהה, כולם יחד אל התלמוד לבדו הוא הבאר אשר ממנו ישקו העדרים, כעני כעשיר רש ואיש תככים יחדו את בניהם למורי התלמוד יביאו, וכעגלי מרבק על אבוסי גפ”ת ילינו, וגם האב אשר יראה כי קצרה בינת בנו מהבין, יתן בקולו על המורה לאמר, הלעיטהו נא אמרי קדוש ככל אשר תוכל, את גוו נתתי למקלך אשר בידך, ובשרו לשבט אשר בכפך, מיום הראשון בבקר עד יום הששי בצהרים, ואתה אל תחוס עינך עליו, עד אשר תבא תורה בקרבו ודבר ה' בעצמותיו, למען תביאהו במסה ביום השבת וגם יוכל. כה יכוף העלם כאגמון ראשו עשר מיטב שנותיו תחת העול הקשה כי נטל עליו, וכאשר יגדל ויפקח את עיניו, אימה ופלצות יבעתוהו בראותו כי עירום הוא, ערום מתורה, ערום מחכמה, ערום ממלאכה, ואין כל להחיות את נפשו. הנני קורא לעדים כל בית ישראל. הגידו נא אחי מי מכם לא למד ש“ס ופוסקים עד היותו בן חמש עשרה שנה או יותר, בבית מי לא רעשו אמות הספים ביום השבת לקול השעור אשר צפצף פנו כסיס עגור, העובר בחוץ אצל כל פנה הנושא בלויי הסחבות על אצילי ידיו וקורא בקול: קנו, קנו, יחד עם הרב המגיד ליעקב דבר חוק ומשפט. בנוער ימיהסי אחרי רבם במקהלות ענו, ש”מ אין כותבין שובר, אין הבעל מיפר בקידמון, עירוב מקואות כשפופרת הנוד, וכדומה לאלה דברים הנשגבים מבינתם. ואתם הגידו נא אחי מה הבאתם אחרי כל זמן הרב אשר כליתם באלהי, הלא אך רעבון בית וחוסר לחם, אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. ומה פרי החטאת הזאת, מסכנות וחיי צער, תוך ומרמה בות וקיקלון. רוב אחינו שפעקולאכטן המה. התדעו אח אחי מלאו רוחב המלה הקטנה הזאת אשר תכיל בקרבה כל עול וכל תרמית על פני תבל ארצה, תהום נורא היא לבלי חוק לכל חמס ועושק. מקל חובלים היא למחזיקים בה להכות שאיה גבר עמיתו, בראות כי בה ישבור רעבונו וימלא נפשו ותאות לבבו. ולא לשוא שמו העמים הראשונים אשר הציבו גבולות אליליהם למספר מעשי בני אדם, את אליל מערקור למגן הסוחרים והגנבים: ומקרא מלא דבר הכתותב, כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב (הושע י"ב ח'), כי מה מעשה הסוחר, הלא אך לקנות מרכולתו מבעליה בעד מחצית מחירם, ולמכרה אל הקונה בכפלים מערכה, עיני המוכר יעור ורע רע יאמר לעזבונו, ואת הקונה יכה בסנורים להרים אין ערכה שבעמים, יפות כזבים, ידבר שקר וישא בכל נשמת רוח פיהו שם ה' לשוא, וכל אלה למה, אך למען בצוע בצע, למלא נפשו כי ירעב. ואחר כל אלה מה אחרית לחם כזבים הלזה, הלא אך גזל ועוזק, כאשר עינינו הרואות קץ כל סוחרי ארץ, כי ינקש נושה לכל אשר להם, ובכל הנמצא בביתם אין די השב אף מחצית הכסף אשר רבים נושים בהם, וסופם מוכיח על תחלתם, כי בכל המון העול והתרמית אשר פעלו לבלי ספורות, לא אכלו אף חלת לחם אחת מיגיע כפם, אך חיל זרים ורכוש אחרים מלאו בטנם, ומארת ה' בביתם היתה. הן יש ויש בגויי הארץ גם הם סוחרים רבים עורבי מערבה, אולם יתרון רב למו עלינו, כי למדו מנעוריהם את המסחר לכל משפטיו וחקותיו, וכל מעשיהם בו בהשכל ודעת, לא כן אתנו אשר רוב הסוחרים לא ידעו להבדיל בין כרתי ללבן ובין צמר למשי בראשית החלם בו, באשר מבית הספר יצאו לסחור כי אכף עליהם פיהם, ואך אחרי ירבה הנזק להכותם בשבט עברתו, אותותיו ינכרו, ואז כבר עבר המועד, והחסרון לא יוכל להמנות. והמחיה הזאת היא עוד היפה והטובה מכל האחרות אשר לנו, ולה הנזר והעטרה על אחיותיה הרעות ממנה, כי במה יכלכלו האחרים את נפשם, זה נותן כספו בנשך, וזה יארוב בחוצות לאחד השרים לרוץ אחריו ככלב אחרי אדונו בגלל שתים או שלש קשיטות, זה נושא צרור גלומים ומטפחות על אצילי ידיו מבית לבית למכור לעבדים ולשפחות, וזה יעבור משער לשער ויצעק בקול למען ימכרו לו בגד קרוע וטלוא, כהנה וכהנה פרנסות נמבזות ונמאסות אתנו אשר לא תחיינה את בעליהן. ולא אשמים אנחנו בדבר הזה, כי אף תולעה הרומשה בעפר תבקש תחבולות למצוא אוכל לנפשה, אף כי בן אדם, הרעבון נוגש אדיר ואיום הוא, לפני זעמו מי יקום, הטובע במצולות ים, גם לתער שלופה ישלח יד להציל את נפשו, ולנפוחי כפן גם נבלת פגר מובס תנעם, שארית ישראל לא יעשו עולה, ונקיים הם מכל דבר פשע אשר טחו תפל עליהם, אך האבות, ההורים, הם הביאו לנו כל הרעה הזאת, ונחנו מה כי ילינו עלינו. אם כן איפא, הלא הקולר תלוי בצואר אלה המוסיפים חטא על פשע אבותינו, אחרי רואם איך מררו את חייהם בחנוכם הרע, והם עודם מחזיקים בפתיות הזאת לתת לשמצה בניהם וזרעם לגדופים, בשאט בנפש ישימו מועקה במתניהם לבל יצאו מקיר התלמוד וחוצה, וכל דבר חכמה פגול הוא לא ירצה, כל הנוגע בם יטמא ויצא מן הקהל מכי נפש הם, שופכי דם בניהם, עליהם חמס אזעק, ואוי להם מיום התוכחה. ואינני אומר כי יגרשו את כל התלמוד מהסתפח בנחלת ה‘, חלילה לי מעון, אך הלא כה דברי, איש איש יביא במסה את בנו אם יכשר היות רב ומורה כי יגדל, גם יפלש במאזני שכלו אם יש לאל יד צרור כספו להעלותו אל המעלה הרמה הזאת, ואם אין, ישחית זמנו לריק, וינחהו במעגל צדק ככל אשר יש את לב הנער, אם לאחת החכמות או המלאכות אשר תחיינה את בעליהן, כדבר המלך החכם חנוך לנער על פי דרכו, ומה נעמו על זה דברי חז"ל, כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו מלמדו ליסטות (קדושין כ"ט א'). וראה מה שכתבתי בבאור המאמר הזה בספרי ערוגת הבושם סי’ תס"ט.

אחרי הריקותי מעט מורשי לבבי לפקוח עינים עורות, אשובה לקרית משושי אשר בה אנחנו דובים.

בבתי הדפוס לישראל, לה משפט הבכורה. ועין מי לא ראתה ספרי התנ“ך, משניות, ש”ס, וספרים אחרים לאלפים מדפוסי פרופס, קאשמאן, ועטייאש, המהוללים ברב יפים והדר תפארתם. בדור אשר לפנינו היו בה הרב המליץ רב הירץ ווייזל (משנת תקכ“ה עד תקל”ג) והמשורר המהולל רב דוד פראנקן מינדס (מת בשנת תק"נ) בשנת תר"א הורם איש את ישראל ר' ד. ז. בועז שמו, ראש בית דיני נפשות באמשטרדם, להיות שר ושופט בבית דין הגדול אשר לכל המדינה הזאת. האדוואקאט ליפמאן, איש דובר בלי לב ולב, אשר קם פעמים רבות נגד שרי המלך בעשותם עול, ורבים השיב מעון, הובא בחסד המלך לקהל הפרתמים חברת הררי (לעוון ריטר ארדן), וחותם תכנית כבוד ישא על לבו תמיד לגאון ולתפארת. האיש היקר הזה הקהה את שני קונסל נארוועגן אשר כתב שטנה על בני ישראל לשרי ארצו, אשר שאלו את פיו אם ראויים הם לקבל רוב טובה, והרעיש עליו כל שרי המלוכה, כי ערך שאלתו לפני סגן הפנימי, סגן האוצר, סגן המשפט, סגן המלחמה, נשיא בית המשפט, נגיד החיל, אם דבר אמת בפי צורר היהודים הלזה, ואיש איש מהאלופים האלה ענה במכתב גלוי לכל העמים, כי דבר סרה בעם ה', באשר כולם יחד אך טוב וחסד ירדופו, עבדים נאמנים למלכם וארצם, וכבוד ועוז יתנו לכל כהונה ומשמרת אשר על שכמם ישאו.

מידן, עיר בצורה על נהר וועכט, שני אלף איש, רובים דיגים, ארמון ישן, בשול מלח, ממנה תלך תעלה לאמשטרדם. באארדן עיר מבצר, שלש אלף איש אורגי כלי משי, גם ממנה תעלה לאמשטרדם. וועעזפ, אלף וחמש מאות איש, בשול יי"ש רב. ממנה יובילו לאמשטרדם מים לשתות. גראוועזאנד, כפר, שני אלף איש. בתי עונג רבים בו לקציני אמשטרדם. אצלו הארמון טראמפענבורג בתבנית ספינת מלחמה. קראנעבורג ארמון נאוה קרוב לנסר וועכט. הילווערזום. חמש אלף איש, אורגי יריעות וגלומי צמר גפן. אאלסמעערר, כפר אצל ים הארלעם, שלש אלף איש, גני פרי רבים. אודר קערק כפר על נהר אמסטל, בו בית הקברות לקהל הספרדים אשר באמשטרדם. אמסטעלוועען, על נהר אמסטל, שבעה אלף איש, עושי מלאכה ודיגים.

ב) גליל האארלעם, בו העיר.

האארלעם, הנואה והיפה מאד, על ים האארלעם, בה משכן שליט הולאנד הצפונית. תשע אלף בתים, שלשים אלף איש, בה היכל לנוצרים הגדול מכל מקדשי הארץ הזאת. נבנה זה שמונה מאות שנה, בו עיגב גדול מאד אין כמוהו בכל העולם, שמונה מאות חלילים לו, ששים ושמונה קולות ממנו יצאו, וחליל אחד שש עשרה אמה ארכו, ושש עשר זרת אלכסונו, לפני ההיכל הזה מצבת אבן למזכרת לארענץ קאסטר, אשר יאמרו כי הוא המציא מלאכת הדפוס בשנת קפ“ד לאלף הששי (שש עשרה שנה לפני גוטענבערג). בית אוסף סגולות יקרות, בו מכונת עלעקטריציטעט נפלאה וגדולה מאד, ואבן שואבת אין כמוה לגודל בכל אירופא: גם אוצר ספרים גדול בו. בית גימנאזיום, בתי מדרש החכמות והמלאכות, מצפה ככבים, גנת ביתן. בתי חולים, בתי יתומים, בתי חסד, בתי מלאכת בגדי משי רבים פתילי שש טובים מאד, מעשה שבכה, כלי כסף וזהב, שמן רוקח מהולל. בשול מלח, יציקת אותיות הדפוס, מסחר רב בפרחים שונים. אצלה פרדס נאוה מאד ובו ארמון המלך מאבני שיש, ומעלותיו, דלתיו ורצפות חדריו כולם מעץ יקר מאד, ואף הארובות אשר דרכם יצא העשן שיש הנה. בשנת של”ב ושל“ג לאלף הששי צרו עליה צבאות שפניא, ואחרי נלכדה נתלו חמש מאות אזרחיה על העץ. שלש מאות אנשי מלחמה נאסרו בזקים ונשלכו לתוך המים, וגם ביושביה האחרים עשו שפטים רבים ורעים. בלעמנדאל, כפר מהולל ע”י לבון הפשתן אשר בו. העמסטעדע, אמון ישן, בתי קיץ רבים לעשירי עם, גני פרחים רבים. העלזן וצאנדפארד, שני כפרים אשר בתי משוש וגני עונג רבים בם. קראמעני, בתי מלאכת מפרשי אניות וצבע צינובר. זאארדאם על נהר צאאנע המשתפך פה דרך שלשה צנורות אבן לנהר איי, חמש עשר אלף איש בה, מסחר רב בעצים. בנין אניות רב. בה הבית אשר גר בו פטר הגדול קיסר רוסיא זה כמאה וששים שנה, כי התחפש בשמלות אחר העם, ויעש מלאכת האניות עד אשר חקרה גם הבינה. בבית הזה אין רק שני חדרים ושלחן וכסא בהם. גם מקדש לנוצרים אשר לפי מסורת העם נבנה לזכר אות נפלא, כי נגח שור פר את אשה הרה והשליכה למרום, ובעודה מרחפת ממעל ילדה בת, ותפול לארץ, והאם עם הבת חיו ולא נגעה בם רעה. שבעה מאות ריחים ההולכים על כנפי רוח יקיפוה מסביב, ובהם יעשו שמן, צבעים, נייר, טאבק, אבק אש, וחרדל, גם ירכתו עצים.

ג) גליל הארץ בו העיר

הארן על יאור צידר, עיר בצורה ונאוה,,שנים עשר אלף איש, חוף ובנין אניות. אריגת גלומי צמר, מסחר רב מאד בגבינה, צאן ובקר, בה המציאו את הרשת הגדולה לצידת דגים מלוחים, ענקהייזן, עיר בצורה על יאור צידר, תשעה אלף איש, צידת דגים מלוחים רבה, יציקת כלי רעם, מסחר גבינה, עץ ומקנה. בנין אניות. מעדעמבליק על יאור צידר, חוף רחב וטוב, שלש אלף איש, עושי מסחר בגבינה ועצים. פורמערענט, עיר קטנה יפה מאד, שלש אלף איש בה, מסחר רב מאד בגבינה ומקנה. עדאם, קרובה ליאור צידר, חוף, ארבע אלף איש, הגבינות הנשלחים ממנה למרחק מהוללים מאד. דורגערהאם, כפר על פי נהר איי ומגדל מאיר בו לעוברי הנהר. ביקסלאט, כפר נאוה נכח אמשטרדם, בתי גדולים וגני חמד רבים בו. שעלינגוואונע, כפר על שפת נהר איי, בתי עונג רבים בו, ונשקף על פני אמשטרדם. בראעק כפר נחמד מאד למראה, ואלף תושביו אשר מראה אכרים למו, כולם יחד בעלי הון ועושר רב, ועושים מסחר באמשטרדם להודו מזרחית ומערבית. חוצותיו רצופות לבנים בצבעים שונים, עד אשר יחשוב הרואה כי יריעות מחוטבות יכסום, ומנורות יקרות מאבני גזית לשני עבריהם. מאניקעדאם, עיר קטנה, שלש אלף איש בה, עושי מסחר. מארקן, אי ביאור צידר, שתי פרסה היקפו, בתיו בנוים על עמודים רמים מפחד המים העזים הבאים כפעם בפעם ושוטפים עפר ארנו, מספר יושביו שמונה מאות איש. אזרק, אי ביאור צידר, פרסה אחת היקפו, שמונה מאות איש בו.

ד) גליל אלקמאר, בו העיר הבצורה.

אלקמאר, שנים עשר אלף איש בה, ביהכ“נ ישראל, גני ירק ופרחים יסובבוה, בתי מלאכת מפרשי אניות, בשול מלח, מעשה קלף, מסחר תבואה, חמאה, וגבינה, כשמונים אלף ככר גבינה יצאו ממנה שנה שנה. שאנן, שני אלף איש, מסחר חמאה ופשתן. פעטן, כפר, תושביו בצידת אויסטערן יחיו את נפשם. היילא כפר, באר מהולל בו. בערגן, כפר, אשר עשה לו שם ע”י מלחמה אשר היתה אצלו בשנת תקנ"ט בין צבאות ענגלאנד, רוסיא, והצרפתים. עגמאנד אפ צעע, כפר על ים הצפוני, גם בו היתה מלחמה כבדה בעת ההיא. העלדר, כפר כל תושביו מלומדים מאד למעבר אניות. אצלו התעלה הצפונית המהוללה (עיין לעיל). והחוף ניעווע דיעפ אשר שני מגדלי מבצר למגן לו. טעקסל, אי שלש פרסה ארכו, וא' וחצי פרסה רחבו, שבעה אלף איש בו, רובם רועי צאן המהוללים בעבור צמרם כי טוב הוא מאד, גם הגבינה אשר יעשו מחלבם נודעת בשם על אודות טוב טעמה. בו כברת ארץ גדולה אשר שם ארץ הבצים לה, כי ירבו צפרי המים לעזוב ביציהם בחול אשר על שפת הים, ויושביה יאספו אותם והיו להם לאכלה. פלילאנד, אי קטן, אלף איש בו, אשר ירבו המים למרר את חייהם, כי יבואו עליהם כפעם בפעם וישטפו גבול אדמתם. טער שילינג, אי עושה פרי, שלש אלף איש בו, שדי תבואה רבים וטובים. ווירינגן, אי אשר שש פרסה היקפו, שני אלף וחמש מאות איש בו רועי צאן, צידי דגים וזורעי פשתן.

האלאנד הדרומית

מדת אדמתם חמשים ושלש פרסאות מרובעות, כולה ארץ מישור, תרבית הצאן רבה בקרבה וראשית מחית תושביה, ותחת אשר יושבי הולאנד הצפונית ירבו עשות גבינה, יוסיפו אנשי המדינה הזאת עשות חמאה. אוירה איננו לח מאד, אבל פני הרקיע בטהרתו, בלי כל עבים, אך לעתים רחוקות. הארץ תתן יבול לא מעט, ובכל זאת אין די בו לשבור רעבון יושביה. נהרותיה הגדולים הם רהיין ומאאס. ששה גלילות בה.

א) גליל האג, בו העיר הגדולה

האג, קרית מלך רב ומשכן כל שרי המלוכה, בבקעה פוריה מאד, רחוקה פרסה אחת מן הים, בין הערים ליידן וראטרדאם, במרחק שבע פרסה מאמשטרדם, חוצותיה ישרות ורחבות והרצפה אשר בהן כולה לבנים אדומים וירקרקים, שמונים אלף איש בה, ארמון המלך ופרדס נאוה לו, פתוח לכל עובר. גם אוצר ציורים ותמונות נפלאות בקרבו. ארמון עתיק יומין. בו ישבו זקני העם בהתאספם ליום הועד, היכל נסיך אראניען נחמד למראה. בית אוצר ספרים ואוסף מטבעות יקרות וסגולות אחרות בו. בית העצה נאוה. בית נסיך מאריץ, בו סגולות יקרות מארצות חינא, יאפאן וכל ממלכות תבל, בתי כנסיות לישראל קהל אשכנזים וקהל ספרדים, בית יציקת כלי נשק גדולים, בית שעשוע נאוה, בתי מדרש, בתי ועד לחכמים, בתי מלאכת כובעים וחומר חותם. בית דפוס לישראל.

בשנה הזאת (תרט"ז) נעשה יקר וגדולה לאחד אחינו בעיר הזאת, הוא השר ויועץ המלך וואן מעזריטץ, כי שם אותו המלך לנגיד על כל נכסי המלכות, והרימו בתור הפרתמים אשר לקהל הארי. בה מצא החכם ברוך שפינאצא מפלט לנפשו מחמת רבני אמשטרדם אשר רדפוהו בזעם אפם, וישב בה עד יום מותו (שנת תל"ד). אצלה יער צומח עצים נחמד מאד, חצי פרסה ארכו, ובו היכל עונג למלך. שעווענינגן, כפר דיגים, ארבע אלף איש בו, מרחצאות מי הים טובים מאד אשר רבים אליהם ינהרו בימי הקיץ. זארגעפליעט (בלי דאגה) מקום גנות ופרדסים לעונג ושעשוע בני העיר הבירה. ארענסבורג, מקום עונג למלך, איים עתיקים מימי קדם נמצאים בבטן אדמתו. לאסדינן, כפר נאוה, בתי משוש וגני ירק רבים בו. קאטוויק אפ זעע, עיר קטנה, שלש אלף איש בה, פה יעשו שיד מקליפת חומט אלפן, שלש אלף איש, משרפות שיד מקליפות חומט, ומעשה כלי קטרת טאבק. ווערדן, על נהר רהיין הישן, סוללות עפר יקיפוה, ארבע אלף איש. רינסבורג כפר אל נהר רהיין, אלף איש משליכי בים חכה:

ב) גליל ליידן, בו העיר

ליידן, גדולה ונאוה מאד, בעמק נחמד למראה אשר בשם גן הולאנד יקראוהו. נהר רהיין עובר בתוכה, תעלות בכל חוצותיה ומאה וחמשה וארבעים גשרי אבן עליהם, מאה ותשעים חוצות בה, ובראשה רחוב ראפענבורג, אשר נהיה במקום המהפכה הגדולה עלי חבית גדולה וארבע מאות ככר אבק שרפה בה אשר נבקעה בשנת תקס"ז ותהרוס בתים רבים עד מאד. דומיה חרישית ברחובותיה, ועוברים ושבים אך מעטים בם. שמונה שערים לה, חמשים אלף איש. בית אוניווערזיטעט אשר נוסד זה כשלש מאות שנה, מצפה ככבים, אוצר ספרים, גנת ביתן, אוסף סגולות הטבע ודברים עתיקים, גימנאזיום, בתי מדרש לכל חכמה ומלאכה, בתי ועד לחכמים, בית העצה נאוה, בתי מלאכת גלומי צמר, שמיכות, עורות, ובורית, ממכר ספרים רב. בית יתומים, בית אסופים מן השוק, שלשה בתי חולים. בימי הרומים כבר היתה לעיר גדולה נודעת בשם. נארדוויקבינן, כפר, שלש אלף איש, נוטעי ירקות קרוב אליו הכפר נארדוויקאן זעע, יושביו דיגים, ומגדל מאיר בו. ליידרדארף, כפר נאוה, רוב יושביו עשירי עם, ובתי עונג יפים בו. באדענראווע על נהר רהיין. שני אלף איש, עושי כובעים, חבלים, ומעבדי עורות: ליסע, כפר על ים הארלעם, גני ירק ופרחים רבים בו הילענאי, מקום על יד הארלעם, גני פרי וירק רבים:

ג) גליל ראטערדאם, בו העיר:

ראטרדאם, גדולה ורבתי המסחר, וכלילת תפארת, על נהר ראטע, עשרה שערים לה, חוצות רחבות וישרות, ובראש כולן הרחוב באמפעס, אשר ישתרע באורך פרסה ליד נהר מאאס, שבעה אלף וחמש מאות בתים בה, ורבים מהם בני רבעים גם בני ששה עליות, מספר יושביה תשעים אלף איש, בית מועד הסוחרים נאוה, בו אוצר ספרים וכלים שונים. בית פקידי אניות המלך ומסכנות רבים לו. בתי כנסיות לישראל. בתי מדרש לחכמות שונות, חברה להברכת אבעבועות הפרות בבשר האדם, בתי ועד לחכמים, חברה להשיב החוטאים לדרך הישר. בית שעשועים נאוה, בתי מלאכת מחטים, נייר, צוקר, גלומי צמר, כלי פשתן, בשול יי“ש רב, מסחר אין חקר בתבואת השדה, יין, טאבק, פשתן, וכל דבר. בנין אניות רב. בה היה רב ומורה הגאון ר' אריה ליבש מברעסלויא בעהמ”ח ס' פני אריה, זה כשבעים שנה.

דעלפט, עיר נאוה, בין ראטרדאם והאג, ריחיי רוח, גני פרי ובתי עונג יסובבוה, מלפנים היתה מבצר חזק מאד, נהר שיע עובר בתוכה. שבעה שערים לה, שבעה עשר אלף איש, בית נשק, בית מדרש גדול לאנשי החיל, בית מלאכת כלי נשק וכלי מלחמה, היכל לנוצרים בו קבר ווילהעלם נסיך אראניען נפלא מאד מסכה שיש עליו נכונה על ארבעה עמודים. מגדל רם עליו ובו חמש מאות פעמונים, בתי מדרש, בתי חסד שונים, בשול שכר ויי“ש רב, מלאכת כלי אבן, יריעות, שמיכות, גלומי צמר, ובורית. מסחר רב. דעלפס האפן על שפת נהר מאסס, חוף מסחר גדול וטוב, ארבע אלף איש, בנין אניות רב, בית העצה נאוה, צידת דגים מלוחים. שיעדעם, אצל שטף נהר שיע לנהר מאאס, שנים עשר אלף איש, יותר משני מאות בתי בשול יי”ש בה, המהולל מאד לרב טובו, גם ירבו עשות בה מכמרות דגים ולבנת עופרת. גודא עיר ישנה על נהר גובע, שש עשר אלף איש, מחציתם עושים מקטרות טאבק מן החומר אשר בתהום תעלותיה, גם יעשו בה גבינות טובות מאד ומסחר רב בם, מלבד אלה יש בקרבה מטוה צמר, מעשה חבלים, ומשרפות לבנים. אודעוואטר על נהר איסל, סוללות ישנות יקיפוה, שלש אלף איש בה. ציור גדול בבית העצה בו משוח בששר כל אכזריות בני שפניא אשר עשו לאנשי העיר הזאת בשנת תפ"ה על דבר האמונה. שאנהאפן, עיר בצורה על נהר לעק, שלש אלף איש בה, מעשה כלי כסף, נייר, כלי נחושת, ומקטרות טאבק, צידת דגי לאקס רבה מאד ומסחר גדול בהם. אצלה בקעה פוריה מאד אשר תוציא קנבוס אין כמוהו בכל הארץ, גם העשב אשר בה מהולל מאד באשר ירום ממעל לארץ כגובה שבלי חטים. בלארדינגן, על נהר מאאס, וחוף טוב לו: שמונה אלף שיש, צידת דגים מלוחים רבה מאד, מאאסלאנדסליד, שני אלף תושביה יחיו בצידת דגים מלוחים את נפשם. אווערשיע, כפר גדול ונאוה, שלש אלף איש בו, עושים כלי ברזל שונים, ארמון ישן. קאפעלע אפ דר איסל, כפר, תושביו יעשו לבנים קשים, קלים וטובים מאבנים, את החומר יקחו מקרקע נהר איסל: כל עושה לבנים כאלה שם אופה אבנים לו:

ד) גליל דארטרעכט, בו העיר

דארטרעכט, כל פני אי בתוך הנהרות מאאס וביעסבהש צשר נהיה נהיה ע“י מבול מים בשנת ה”א קפ"א, לעבר היבשה מגדלי מבצר יקיפוה, ד' אלף ושני מאות בתים, שלשים ועשרים אלף איש, בתי מלאכת צוקר, לבנת עופרת גלומי צמר, פתילים, וטאבק. מסחר רב לה ביין, פשתן, דגים, ושמן דגים. ועל כולם בעץ, וכה משפטו. רפסודות עץ ארוכות כחמש מאות אמה, ורחבות ארבעים אמה יביאו על פני נהר רהיין ממרחק, ובהגיעם לתוך החוף אשר בה, יפרידו קרשיהם זו מזו וכל חבליהם ינתקו, והיו לממכר. מן ערך תוצאות כל רפסודה כזאת מדי עברה על פני המים, נוכל לדעת עד כמה ירבה שכר בעליה, כי אנשי כל רפסודה יאכלו בימים הרבים אשר יעבירוה עד בואם למחוז חפצם, מן ארבע מאות עד חמש מאות ככר לחם, לערך שני מאות ככר בשר, כשנים עשר ככר בשר מעושן, כשנים עשר ככר גבינה, כארבעה עשר ככר חמאה, כארבעים כור קטניות, וישתו כששים חביות שכר, וכשמונה חביות יין. איסלמאנד, אי בנהר מאאס, בו הכפר קידרקערק, בתי עונג רבים בו לעשירי ראטרדאם. בייערלאנד אי, ובו שני הכפרים אודבייערלאנד וסטרין, יושביהם פורשי מכמורת על פני המים. טין געניטן, כפר, בו בית מקלט למושב הבאים על פני המים, עד טהרם מרוח הים הרע.

ה) גליל גארקיס, בו העיר הבצורה גארקיס, (גם גארינכעס שמה) על שפת נהר מאאס, שש אלף איש, דיגים, סוחרי תבואה, ועושי כלי קטרת טאבק. וויאנען על נהר לעק, שארית חומות מבצר בה, שלש אלף איש, פרי העץ טובים בגנותיה. אצלה היכל עונג ופרדס נאוה. ניופארט, עיר קטנה בצורה על נהר לעק, שש אלף איש, צידת דגי לאקס בה. לערדאם על נהר ליננע, שלש אלף איש. ווערדר בקעה גדולה אשר הנהר אלבלאס עובר בתוכה, עשרה כפרים בה, פוריה ודשנה, והקנבוס אשר תוציא אדמתה טוב מאד.

ו) גליל בריעל, בו העיר בריעל על פני אי ווארנע אצל פי נהר מאאס, חוף עמוק וטוב, ארבע אלף ושלש מאות איש, רובים דיגים ועוברי אניות. חומות וסוללות סביב יקיפוה, ותעלה רחבה עוברת בתוכה. העלוועטסליס, סוללה ובורות סביבה, חוף עמוק, שני אלף איש. ממנה המעברה לענגלאנד. בנין אניות בה. גערוולעט, שמונה מאות איש.

ב. פריזלאנד

מדת המדינה הזאת תשעה וארבעים פ"מ, מצבה עמוק מאד מתחת למים, ובאשר אין גבעות חול בקרבה, עשו ידי אנוש גבול לים ולא יעברנו, אכן בעת סער וסופה יצאו המים ממכון שבתם, מבלי משוא פנים לכל מפעלות האדם ותחבולותיו, ויהפכו עריהם ויושביהם. וזה לא כביר (בשנת תקפ"ה) הרבה מבול המים תלאה ומהפכה בבקעותיה, ולולא חסד עליון היתה כולה שלל למי תהום רבה. גם בה הרוח לח וערפל חתולתו, אך איננו קר. ראשית מעשי תושביה הם תרבית מקנה, עבודת השדה, ואשר לחוף הים ישכונו יצודו דגים במכמרתם. דבש הדבורים אשר בה טוב מאד. שפת יושביה שונה מאד מלשון הולנדית. שלשה גלילות לה.

א) גליל לעהווארדן, בו העיר לעהווארדן בעמק נאוה, עשרים ושנים אלף איש בה, בית מדרש, בית הכנסת לישראל, ארמון השליט, מעשה נייר, מטוה בד, מסחר רב בסוסים. פראנעקר, עיר ישנה, שש אלף איש בה, בית מדרש החכמות, גנת ביתן, משרפות לבנים. הארלינגן, עיר בצורה על יאור צידר, חוף לאניות קלות, עשרת אלפים איש, בית אדמיראליטעט גדול לשרי אניות המלך וכל מלאכתם, מלאכת מפרשי אניות, בשול מלח, משרפות לבנים, מסחר עץ, בנין ספינות. דאקום, עיר קטנה, חמש אלף איש, בית העצה נאוה, מגדל רם עליו ופעמונים רבים בו, בשל מלח, שכר, ויי"ש, בנין אניות, מסחר בחמאה וגבינה. וויטמארזום, כפר, אלף איש בו. קאלום, יריד גדול לממכר סוסים שנה שנה. בערליקום, כפר נחמד למראה, ממכר מקנה וצאן רב בו. אמערלאנד, אי בים הצפוני, שתי פרסאות ארכו ופרסה רחבו, טוב מאד למרעה צאן, בו הכפר האלום, ארבע אלף תושביו יצודו דגים, יעברו אניות ויעשו שיד מקליפות החומט. שירמאניקאג אי, פרסה היקפו, אלף וחמש מאות איש בו היושבים בחצרים נפוצים הנה והנה, וצידת דגים, ומרעה צאן מחיתם.

ב) גליל סנעעק, בו העיר סנעעק בבקעת רפש ויון מצולה, שמונה אלף איש, בית העצה נאוה, מלאכת כלי פשתן, שמן שומשמין, יוצרי חרש, מסחר רב בחמאה ותבואת השדה. בסביבותיה ירבו לעשות מורי שעות טובים מעץ. שטאווערן, היתה מלפנים משכן מלכי הפריזן, וברבות הימים היתה לעיר קטנה, ואך שלש אלף איש בה. הינדעלאפן, על יאור צידר, חוף, שני אלף איש, מצויינים בבגדיהם תבנית שנות קדם אשר ימאנו להחליפם ולשנותם כשערה. ווארקום, על יאור צידר וחוף לה, ארבע אלף איש, דיגים, עוברי ימים,, ועושי שיד מקליפות תולעי המים. יעסט, שני אלף איש, בנין אניות. סלאטן, שני אלף איש עושי מלאכה במים רבים. מאלקווערום, כפר על יאור צידר אשר תבנית בגדי יושביו עוד מימי קדם היא, ובאולתם יחשבו כל שנוי בהם לחטאת מרי, כדרך כל תועי לבב החושבים בסכלות לבבם הנבער מדעת כי הלבוש מצות עליון הוא, וכל צדק ומישרים אך בכסות ובגד גבר המה.

ג) גליל הערנוועען, בו העיר הערנוועען, שני אלף איש, מכרה אדמת טארף רב מאד סביבה, וכל מחית תושביה בו. היכל עונג אצלה. לאנגעצוואג, כפר גדול, שש אלף איש בו, חופרי טארף ועוברי ימים.

ג. גרענינגן

מדת המדינה הזאת שלשה וארבעים פ"מ, כולה ארץ מישור ועמוקה מאד לפאת הים, אוירה קר ולח, ומוליד קדחת ליושביה, תרבית המקנה היא ראש מחית עמה. עבודת האדמה שפלה מאד בקרבה. שלשה גלילות בה.

א) גליל גרענינגן, בו העיר הגדולה גרענינגן, על נהר הונזפ העובר בתוכה יחד עם נהר אא, סוללה רמה ושבעה עשר מגדלי עופל מגן לה, גני פרי, בתי עונג וכרים דשנים יקיפוה, שמונה שערים לה, שמונה עשר גשרים, שבעים שוקים, שלשה רחובות גדולים, שש אלף וארבע מאות בתים, ארבעים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, גנת ביתן, ואוצר ספרים בו, בתי מדרש לכל חכמה ומלאכה, בית חנוך לאלמים, בית מועד הסוחרים, בית העצה נאוה, היכל השליט, הרחוב ברעעמארקט אשר בה, גדול מאד ואין שני לו בכל הממלכה הזאת, שלש מאות ומשים אמות ארכו, שני מאות אמה רחבו, בית מעשה נייר, מלאכת כלי צמר ופשתים, פתילי צמר, ופוזמקאות. המסחר איננו רב בקרבה.

ב) גליל ווינשאטן, בו העיר ווינשאטן על נהר רעמל ומבצרים ישנים סביבה, ארבע אלף איש בה, מסחר תבואות השדה ומקנה. אצלה הגבול בין הולאנד וארץ הנובר.

ג) גליל אפינגאדאם, בה העיר אפינגאדאם על נהר פיוול, ארבע אלף איש, מסחר רב בסוסים. דעלפציל, עיר בצורה על שטף נהר פיוול לתוך נהר דאלארט, וחוף טוב לו, ארבע אלף איש, עוברי נהרות ופורשי מכמורת על פני המים. סלאטקאמפ, כפר על פי נחל הונזע, מצודות עופל לו. ראטום, אי בים הצפוני, חמש מאות איש בו אשר יחיו בצידת דגים את נפשם.

ד. דרענטהע

המדינה הזאת קטנה במספר תושביה מכל אחיותיה האחרות, כי אף אם חמשה וארבעים פ"מ מדת אדמתה, אין כי אם שבעים אלף איש בה. גם היא ארץ מישור כולה, אך איננה שפלה מן המים אשר סביב יקיפוה. רוב עפר ארצה יון מצולה ואדמת טארף. אוירה לח וערפל חתולתו, אך טוב מאד ליושביה, לכן רובם יאריכו ימים עד זקנה ושיבה. פרי תבואה אך מעט בה, כי אחרי שנת קציר תשבת הארץ שתים ושלש שנים, באשר אין כח בה להוציא זרע שנה שנה. אך גליל אחד לה.

א) גליל אסען, עיר נאוה וגני חמד סביבה, שני אלף איש בה, עושים מסחר בתבואת השדה. קאווערדן, היתה עיר בצורה לפנים על נהר וועכט, שלש אלף איש סוחרי ארץ. מעפל, על נהר האוולטערא, שבעה אלף איש, בית מדרש החכמות, בית מלאכת צבע תכלת יפה, מטוה כלי פשתן. סמילדע, עיר חדשה קרובה לעיר אסען, שמונה מאות איש בה עושי מלאכת מחשבת. האגעווען, מקום נאוה, שש אלף איש בו, עובדי אדמה ועושים במלאכה. פרעדעריקסארק, עיר חדשה, מקום מקלט לכל דל ומסכן אשר בלחם עצלות תגעל נפשו וחפץ למצוא בזעת אפו די מחסורו, שבעה אלף איש בה העושים בחריצות ידים כל מלאכה ועבודת השדה הקשה, ומשנה לשנה יושביה ירביון.

ה. אוועריסל

מדת המדינה הזאת ששים ואחת פרסאות מרובעות, גם היא כשאר אחיותיה ארץ מישור, אך איזה גבעות חול בתוכה. נהר איסל הוא בראש נחליה. הנהר צווארטע וואטר (מים שחורים) הוא קבוצת ארבעה נחלים, ובגיחו מרחם אניות יעברו בו, אך אחרי מרוצה קצרה יפול ליאור צידר. אוירה גם הוא לח וטוב ליושביה, ראש מחית תושביה תרבית צאן ומכרה טארף.

שלשה גלילות בה.

א) גליל צוואלע, בו העיר צוואלע מוקפת חומות ומצודות עופל על נהר צווארטע וואטר, שתי תעלות עוברות בתוכה, חוצות רחובות ויפות, שלשה שערים לה, שלשה מגרשים, שני אלף ושש מאות בתים, עשרים אלף איש, מלאכת חבלים, עבוד עורות, לבון דונג, בשול מלח, צידת דגי לאקס, מסחר רב. הרב החכם הר“ר הערצפעלד אב”ד בעיר הזאת ורב הגליל, הואיל בשנת תר“א לתקן איזה תקנות לפי צורך הזמן, כי רוח העת נוססה בו, והתקנות ההן טובות מאד וישרות בעיני אלהים ואנשים, הלא הן, שיתפלל הש”ץ עם קהל משוררים בערך וסדר, תפלת העם תהי בלחש ולא בצעקה ושאגה כנביאי הבעל, לבטל מכירת המצות בשבת ויו"ט, לדרוש לעם בלשון הארץ צחה ונעימה לאוזן שומע, ללמד בני הנעורים יסודי הדת ולהביאם במסה בתוך קהל ועדה, וכהנה עוד דברים אחרים נכונים וראויים, אולם רבים שומרי נשף קמו נגדו וישפכו בוז וקלון על כבוד, אך בעוד הם מחרפים ומקיפים רשפי אולתם למולו, הרימו המלך בתור הפרתמים ונתן לו חותם תכנית חברי הארי לאות יקר וגדולה, ושונאיו ראו ויבושו. הראגנעטן אשר אצל העיר נחמד מאד לשוח בו, וגני פרי עליו. קאמפן על נהר איסל, עיי מבצר סביבה, עשרת אלפים איש, בית העצה נאוה, בית מדרש, מעשה שמיכות צמר, צידת דגי לאקס, מסחר במחצלאות של קני אחו הנעשים בבנותיה. וואלנהאפן על יאור צידר, שלש אלף איש, אצלה חרבות ארמון ישן. אלדנהאף, כפר קטן, תרבית צאן טוב בו. שטענוויק בככר חול על נהר אא, שלש אלף איש. האסלט על נהר צווארטע וואטר, סוללות ובורות יקיפוה, שני אלף איש. גענעמידן על שטף נהר צווארטע וואטר ליאור צידר, אלף ושש מאות איש, מסחר רב במקלעות קני אחו. מאסטנבראק כפר נאוה, שמונה מאות איש. בלאקציל, כפר, על יאור צידר, חוף, סוללות, שני אלף איש, נכחו האי שאקלאנד ביאור צידר, מגדל מאיר בו, אלף איש רועי מקנה ומעלים דגים ברשתם.

ב) גליל דעווענטר, בו העיר דעווענטר בככר נחמד על נהר איסל וגשר גדול עליו, מצודות עופל יקיפוה, ארבע עשר אלף איש מבה, בית מדרש לחכמים, מלאכת כלי ברזל, מאפה עוגות פלפל טובים מאד ויובילום למרחקים, מסחר רב. הארדענבערג, בבקעת כבול, שלש אלף איש, חופרי אדמת טארף. אמען, על נהר וועכט, אלף איש עושים במלאכה.

ג) גליל אלמעלא, בו העיר אלמעלא, יון מצולה ואגמי רפש סביבה, שש אלף איש, עובדי פשתים שריקות, מלבני בד, ועושי מסחר בפתילים ובגדי שש. ארמון נאוה. ענשעדא, אצל גבול פלך וועסטפאלן אשר לפרייסן. שש אלף איש, אורגי כלי פשתן וצמר גפן. דעלדן, על נהר רעגע, ארבע אלף איש. טוויקעלא, היכל תפארת בו. דיעפענהיים, כפר קטן וארמון נחמד בו.

ו. געלדערן

המדינה הזאת היא הגדולה מכל מדינות הממלכה הזאת, כי מדתה חמשה ותשעים פרסאות מרובעות, יושביה שונים בתואר פניהם, תהלוכותיהם, מדותיהם ומעשה ידיהם מכל אנשי הארץ הזאת, והכרת פניהם תענה בם כי בני אשכנז המה, ובכל זאת שנאה עזה בלבם לאנשי אשכנז, ובשם פתאים ואביונים יכנו אותם, כולה ארץ מישור, אך מגבולה הצפונה תשתרע שלשלת גבעות חול עד ארנהיים עיר הבירה בה, ובאשר אין הרים בארץ הזאת, יקרים הגבעות האלה מאד בעיני יושביה ובשם הרים יקראום. ראשית מחית גוייה תרבית צאן ועבודת האדמה. פרי העץ רב בה ובראש כולם גדגדניות ושזופים. אוירה ממוצע וטוב, לח ובלי ערפל. ארבעה גלילות בה:

א) גליל ארנהיים, בו העיר ארנהיים, על שפת נהר רהיין ולרגל גבעות החול, בצורה וחזקה מאד, ארבעה שרים לה, שלש רחובות גדולים, חוף הנהר, ארמון, בית מדרש, ועד לחכמים על דבר מלאכת הציור והבנין, אלף ושש מאות בתים, חמשה עשר אלף איש, בתי מלאכת נייר, שמן שומשמין, יוצרי חרש, מעשה בורית, טאבק, מסחר תבואה. וואגענינגן על נהר רהיין, וחוף לו. ארבע אלף איש, זורעי טאבק, ועושי מסחר. בארנעפעלד, כפר, ארמון נאוה לו. עלבורג על יאור צידר, סוללות יקיפוה. שלש אלף איש, חוף טוב, צידת דגים ומעבר אניות. האטעם על נהר איסל, שלש אלף איש, זורעי טאבק. הארדרוויק על יאור צידר, חרבות מבצר, שש אלף איש, בית מדרש, ועד לחכמים, מסחר יבול השדה ועצים, צידת דגים. סעווענער, אלף ושני מאות איש עושי מסחר. היסן, אלף וחמש מאות איש, עובדי אדמה. ניוקערק, ארבע אלף איש, זורעי טאבק, לאא, היכל עונג למלך ויער צומח עצים נחמד. באצענדאל, ארמון נאוה ומקומות לשוח תאוה לעינים.

ב) גליל ציטפן, בו העיר הבצורה ציטפן על נהר בערקל העובר בתוכה ובין העיר הישנה והחדשה יפריד, מגרש גדול וגנות ובתי עונג רבים חוצה לה, חמשה שערים בה, שנים עשר אלף איש, ארבעה בתי חולים, שני בתי מדרש, גשר ארוך מאד על הנהר, בתי מלאכת נייר, דבק, בגדי שש, בורסקים, בשול שכר. דאסבורג עיר מבצר על נהר איסל בבקעה פוריה ונאוה, ארבע אלף איש, בית מדרש, בית יתומים, זרע טאבק רב. דייטיחעס על נהר איסל הישן, שלש אלף איש, בית יציקת כדורי מלחמה. ליכטענווארדע, שלש אלף איש, ארמון. ברעדעווארט עיר קטנה בצורה, שני אלף איש, קעפל, כפר על נהר איסל הישן, מעשה בדי ברזל בו.

ג) גליל נימוועגן, בו העיר נימוועגן, קריה בצורה מאד על נהר וואאל, תשע עשר אלף איש בה בית העצה ישן וכליל תפארת, חוף הנהר. נאוה מאד, שלשה בתי מדרש בה, מגדל רם ונשא, בתי מעשה חומר חותם. צבע תכלת, דבק, עבוד עורות, רקועי פחים, כלי נחושת קלל. בשול שכר לבן אשר מסחר רב בו. וואטנבורג על נהר מאאס, ארמון עתיק יומין בה. לער, כפר, קרוב אליו ימצאו מטבעות רומיות וסגולות קדמוניות רבות בבטן האדמה. דרוטן, כפר, ארמון יפה בו.

ד) גליל טהיל. בו העיר טהיל על שפת נהר וואאל, שבעה אלף איש, אורגי צמר ופשתים, בית מלאכת צבעים, מסחר רב ביבשה ובים. באמעל, על פני אי בתוך הנהרות וואל ומאאס, שש אלף איש, מגדל גבוה, חוצותיה שוממות כל היום כי אין מלאכה ואין מסחר בה. קילענבורג. על נהר לעק, עמוקה מאד, וכמעט בכל שנה מימי הנהר ישטפוה, נפלגת לשלש מחלקות, העיר הישנה, החדשה, והחוף, וחומות בין כל אחת לרעותה, שש אלף איש, מלאכת גלומי משי וכלי נשק, ומסחר רב, בורן, שני אלף איש, וארמון ישן. לעוועשטיין, עופל חזק.

ז. אוטרעכט

מדינה קטנה מכל מחוזות הארץ הזאת, כי מדתה איננה כי אם חמשה ועשרים פרסאות מרובעות, גם היא כולה עמקים ובקעות, אך בפאת מזרח רוכסי גבעות בין הערים אוטרעכט ואמערספארט. אדמתה דשנה ופוריה מאד. מרעה צאן ועבודת השדה הם ראשית מחית יושביה, אוירה טוב ונעים. תושביה גם הם ישוו לבני אשכנז בכל ארחות דרכם ומפעלותיהם. שני גלילות לה.

א) גליל אוטרעכט, בו העיר אוטרעכט, קריה גדולה ונאוה על נהר רהיין הישן עובר בתוכה, חומות ומגדלים יסובבוה. לפנים היתה רבתי עם וסחר גוים, אך בדור האחרון ירדה מגדולתה וכאשר נגרע מספר יושביה, חלף גם המסחר והלך לו, ואף אם בית מדרש הכולל בו, ותלמידים רבים למאות יבואו אליה לשמוע תורה מפי המורים, רחובותיה שוממות ודומיה חרישית בקרבם, ואף אם שמונה אלף ושני מאות בתים בה, אך חמשים אלף איש בקרבה. חמשה שערים לה, ארבעה מגרשים, שתי תעלות, ששה ושלשים גשרים, בית אוניוורעזיטעט. גנת ביתן, מצפה ככבים, בתי מדרש שונים, בית מדרש לרפואת בהמות, בתי ועד לחכמים, בית מעשה מטבעות, איזה בתי חולים. היכל לנוצרים עתיק יומין, מגדל רם לו ופעמונים רבים בו. בה מושב ראש הכמרים לקטוליקן. מי בארות טובים מאד בקרבה, ויום יום יצאו איזה אניות ממנה טעונות חביות מים רבים לאמשטרדם לממכר. בתי מלאכת גלומי משי מעורבים בצמר, פוזמקאות צמר, פתילים, לבון פשתן, בשול מלח, מעשה צוקר, חומר חותם, מנורות זכוכית, ומחטים. נתיב ברזל ממנה לאמשטרדם, צייסט שני אלף איש בה, עושי כלי עץ נפלאים, כלי כסף וזהב, נעלי יד, עורות, פתילי משי, ודברים אחרים מעשה ידי אמן, ארמון יפה בה. איסלשטיין, עיר ארמון ישן, שלש אלף וארבע מאות איש, מאנפארט, על נהר איסל, ארמון עתיק יומין, שני אלף וחמש מאות איש. מארזן, בתי קיץ יפים בה, אלף ושש מאות איש רובם בני ישראל. וביהכ"נ להם. ברעסוויק, על נהר לעק, אלף איש:

ב) גליל אמערספארט, בו העיר אמערספארט, קרית מסחר רב, לרגל רוכסי

גבעות העוברים באורך שתי פרסה ממנה עד נהר רהיין, ועל נהר עהם. סוללות

ומצודות יגיפוה. ארבעה עשר אלף איש, רובם נוטעי טאבק ועושים מסחר בו, בתי

מלאכת זכוכית, כובעים, מחצלאות קנים, וכלי צמר. המסחר הגדול בה הוא בסחורות

הבאות מארצות אשכנז בעגלות דרך היבשה, ופה יטענו אותן באניות ויעבירום על

פני המים לאמשטרדם. אצלה הארמון זאסדיק אשר להמלך וגן חיות בו.

וויקבידורשטעדע, עיר ישנה מאד על נהר לעק, שלש אלף איש בה, חרבות ארמון

עתיק יומין. רהענען, במורד גבעה אצל נהר רהיין, שלש אלף איש נוטעי טאבק

בה כלה הקורפירשט פרידריך החמישי את אחרית ימיו אחרי הורד מכסא מלכות בעהמן בשנת ה“א ש”פ, והבית אשר גר בו עודנו עומד על תלו. בונשאטן, כפר על יאור צידר, אלף דיגים בו. ווענענדאל, כפר גדול ומכרה אדמת טארף רבה בו.

ח. בראבאנט הצפונית

מדת המדינה הזאת שלשה ותשעים פ"מ, גם היא ארץ מישור כולה, ובמקצועות מערב וצפון שפלה ועמוקה מאד. אדמתה שונה מאד, ויש בקרבה שדי תנובה, בארות חמר וטארף, חול, נאות דשא ויון מצולה. יושביה יאכלו וישתו במדה ובמשורה, והשכרון תועבה למו ובל יראה ובל ימצא בה. כולם יחד מעשה אבותיהם בידיהם ומהם לא יסורו ימין ושמאל, לכן לא יגה עליהם אור הדעת, וחכמה לא תקרב באהליהם, כח מתניהם ואון שרירי בטנם עז וחזק, אולם כח נפשם רפה מאד. אין חלק למו בדעת ולא נחלה בתבונה, כדרך כל העמים הדבקים בדרכי אבותיהם, ואינם שמים על לב כי הזמן רכב ברגל וסוסי אש לו, מגמת פניו קדימה. וגם אם יאמר האדם לשוב אחורנית לא יוכל, כי רוח העת בחוזק יד יטהו אל המסלה, ולמרות רוחו למחוז חפץ הדור יובילהו. ופן יחסדני שומע כי לקעקע את בירת הדת באתי, והלא שלח מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידכם (ביצה ג' ב') לכן אומר בפה מלא כי לא ממנהגים הנוגעים בדת ואמונה אני דובר, באלה יאחז צדיק דרכו ולא יסור מהם, אך דברי פה בנמוסי העולם וארחות בני אדם, אשר אין חלק להם בחוקי חיים. ולא נחלה בעבודת אלהים, בהם יסוד מוסד לנו, אזלת לקרתא הלך בנמוסה (ב“ר פ' פ”ח), לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם ומלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם (ב“מ פ”ז א'), ואמרו במקום אחר נהרא נהרא ופשטיה. לו חכמו ישכילו זאת בני עמי יושבי ארץ מולדתי, וטוב להם כל הימים.

המדינה הזאת שלשה גלילות לה.

א) גליל הערצאגנבוש, בו העיר הערצאגנבוש, מבצר חזק מאד שמונה מצודות גדולות, עופל חזק וסוללות ודיק סביב יקיפוה. א' וחצי פרסה היקפה, על נהר דאמל, ארבעה שערים לה, ארבעים רחובות ובראשם הרחוב הינטהאמר אשר רביע פרסה ארכו, שלשים אלף איש בה, בתי כנסיות ילשראל, שני בתי מדרש החכמות, שני בתי יתומים. בית מלאכת נשק, בתים גדולים למשכן אנשי בצבא, חמש עשרה היכלות לנוצרים ובתוכם ההיכל יאהאנסקירכע נפלא מאד בבנינו, מאתים אמה ארכו ותשעים אמה רחבו, בתי מלאכת מחטים, מראות זכוכית, גלומי צמר, מעשה שבכה, יריעות מחוטבות, בתי מעשה שכר וחומץ רבים וגדולים, בשול מלח, מסחר רב מאד. טילבורג חמש עשר אלף איש בה, רובים עושים גלומי צמר, ויותר משמונים בתי מלאכה בקרבה, הגלומים הנעשים בה מהוללים מאד לרב טובם, ומסחר גדול בם. גראווע. עיר מבצר על נהר מאאס, ארמון ישן, שני אלף איש. קרעוועקער, מבצר קטן על נהר מאאס, אלף וחמש מאות איש. הייסדן מבצר קטן על נהר מאאס. שני אלף איש. וואלוויק, שני אלף איש, מסחר תבואה רב. אסטרוויק, על נהר ליי, שני אלף וחמש מאות איש, בתי מלאכת צמר וצמר גפן, אשרה גדולה מאד בקרבה בת שמונה מאות שנה, מסחר רב. מיכלגשטעל על נהר דאמל, שלש אלף איש, בית העצה נאוה. גנות ובתי עונג יפים למראה. לאן אפ לאנד. עיר קטנה בבקעת חול. שש אלף איש, בית הכנסת לישראל, מטוה צמר, מסחר דגן. הילוערענבעק עיר קטנה נאוה, שני אלף איש, גני פרי טובים ונחמדים. דונגן, כפר קרוב לעיר הערצאנגנבוש. גני פרי וגני ירק רבים וטובים בו.

ב) גליל ברעדא, בו העיר ברעדא, מבצר חזק על נהר ווערק. שלש עשר מגדלים ועופל נשגב לו. אלף ושש מאות בתים בה, ששה עשר אלף איש, בית מדרש, שני בתי מדרש לחיל הצבא, ארמון נאוה. בתי מלאכת כלי פשתן, גם יטעו טאבק בגנותיה, בשנת שמ“א לכדוה צבאות שפניא, בשנת ש”נ לקחו אותה ההולנדים מהם בערמה, כי באה אל החוף אניה טעונה אדמת טארף ובתוכה נחבאו שבעים אבירי לב אנשי חיל. ומתי מספר האלה פרקו עול שפניא מעליה. בשנת שפ“ה שבה לידי שפניא אחרי אשר צרו צבאות חילה עליה תשעה ירחים, בשנת שצ”ז כבשוה ההולנדים בחוזק יד. בשנת תקנ"ג נלכדה בידי חיל צרפת, ותהי שתי שנים בידיהם. בערגן אפ צאם, מבצר חזק מאד במורד גבעה על נהר צאם, אחד המגדלים אשר במבצרה נפלא מאד בבנינו, כי שמונה פאות לו, רחב ממעל וצר מתחת. שמונה אלף איש בה, רובם יוצרי חרש ודיגים. צידת הזארדעלן רבה מאד בה. שני בתי מדרש לחכמות הבנין והציור. גערטרידנבערג, עיר קטנה בצורה על נהר דאנגן, שני אלף איש, צידת דגי לאקס רבה. שטענבערגן, עיר מבצר. חמש אלף איש בה. קלונדרט, עיר בצורה על נהר ראדעווארט, אלף איש בה. ווילעמשטאדע, מבצר. חוף טוב, שני אלף איש, אסטרהוט, שבעה אלף איש, עושי גלומי צמר, ויוצרי חרש, גם משרפות לבנים רבים בה. מסחר רב, שלשה ירידים בקרבה שנה שנה לממכר גלומי צמר ובגדי שש. ראזנדאל על נחל ווארטמאל, ארמון יפה. חמש אלף איש, מסחר דגן.

ג) גליל איינדהאוון, בו העיר איינדהאוון על נהר דאמל, שלש אלף איש, בית מדרש, מלאכת כובעים, מנעלים, גלומי צמר וצ"ג, בגדי שש, עורות, בשול שכר וחומץ, עשרה ירידים בה בכל שנה, העלמאנט, על נהר אא, ארמון ישן, שלש אלף וחמש מאות איש, רובם עובדי פשתים שריקות, בה ובסביבותיה יעשו בגדי דאמאסט יפים מאד. וועבל על נהר אא, וגשר ברזל עליו. ארבע אלף איש, מסחר רב בחמאה, בגדי פשתן וגחלי טארף. שיפדל, ארבע אלף איש, בית העצה נאוה. הילווארנבעק, שלש אלף איש, ארמון נאוה. ארשאט כפר גדול מאד על נהר ברעזע, שבעה אלף איש בו, ארמון גדול, מעשה כלי פשתן רב. מסחר רב במקנה, ונעלי עץ. געמערט כפר מהולל בעבור בגדי שש הנעשים בו, אשר מחיר כל אמה לערך חמשה כסף על דבר טובם ויפים. ענדראדט, מקום מסחר מקנה. געלדראפ, כפר, בו ארמון גדול, מעשה גלומי צמר, ארלעריקסטל, כפר, שני ירידים בכל שנה לממכר סוסים, בית יציקת כלי רעם, מעשה שמן פרחים, מסחר עופות.

ט. זעעלאנד

המדינה הזאת מים סביב לה מכל עבריה, תכיל בקרבה תשעה איים, והארץ היבשה מפלך פלאנדערן אשר נתנה מלכות שפניא לממלכת האלאנד לאחוזת עולם. מדתה שלשים וחצי פ"מ, המים בשאון גליהם ירבו מהפכות נוראות בקרבה, אך בני האדם בתחבולותיהם יעשו מעצור בעדם, ובתבונות כפם המון דכים ישביחו. אדמתה דשנה ופוריה מאד. אוירה טוב מאד, וצנת שלג אך מעט בשנה. תושביו יחיו את נפשם בעבודת השדה. מרעה צאן. מסחר וצידת דגים.

שלשה גלילות לה:

א) גליל מידעלבורג, יכיל בקרבו את האי וואלחערן ופלאנדרן מערבית. על פני

אי וואלחערן יש העיר הגדולה מידלבורג, קריה בצורה ושלש עשרה מגדלי מבצר למגן לה, ראש ערי האי וכל המדינה. עשרים אלף איש, ביהכ“נ לישראל, בתי ועד לחכמים, בית מדרש החכמות, בית מועד הסוחרים, בית מעשה מטבעות, מלאכת גלומי צמר ופשתן, השאקאלאד הנעשה בה מהוללה מאד, מסחר ביין, דגן וחמאה. בנין אניות אצל החוף. פליסינגן מבצר נשגב בנגב האי על שפת הים, חוף אניות לה שמונה מאות וחמשים אמה ארכו ומאה אמה רחבו, ומצב נכון לשמונים ספינות מלחמה בקרבו, והחוף החדש אשר לאניות סוחר הקטן ממנו, גם הוא טוב וחזק מאד: שש אלף איש בקרבה, בית מדרש החכמות, בנין אניות רב, מסחר מלח. ווערן עיר בצורה על פי נהר אסטרשעלדע, מגדל ישן רם, שני אלף איש, בבית העצה אשר בה צפון גביע כסף מצופה זהב אשר נתן הקיסר מאקסימיליאן לבני העיר למנחה. מסחר לא כביר: דאמבורג, אלף איש, דברים עתיקים מימי קדם נמצאים קרוב לה. וועסטקאפעלן, שני אלף איש. ארנעמידן, היתה מלפנים עיר מסחר גדולה ועתה אך אלף וארבע מאות איש בה המבשלים מלח וצודים דגים במכמרתם. בכברת ארץ פלאנדערן אשר לגליל הזה יש הערים סליס, עיר בצורה קטנה על נהר צווין, חוף, שני אלף איש. איזנדיק על נחל בליק, חומות וסוללות יקיפוה, אלף ושש מאות איש עושי מסחר. בירוולידט, אלף וחמש מאות איש, בה מקום קבורת פטרבעקל אשר המציא זה ארבע מאות ושבעים שנה מליחת ההערינג, וכל כבוד הארץ הזאת לו הוא, כי רק ע”י המליחה הזאת היתה לסחר גוים ותרים ראש בכל ממלכות התבל. ועד היום הזה יתרון רב לדגי הערינג אשר מהולאנד יצאו על כל אחיהם אשר בארצות אחרות, על דבר המליחה הטובה אשר יעשו יושביה בהכשר דעת, והיא משמרת אתם ואינם מגלים אותה לבני ארץ אחרת. אארדנבורג, מחוברת לים הצפוני על ידי תעלה, שני אלף איש סוחרים ועוברי אניות.

ב) גליל גאעס, בו שלשה האיים בעוועלאנד מזרחי, דרומי וצפוני, אי

וואלפרסדיק, ופלאנדרן מזרחית. באי בעוועלאנד דרמי רק עיר אחת והיא גאעס גסטערגאס יקראוה, על נהר שענגע, בצורה וחזקה, חוף טוב, ארמון ישן, שש אלף איש, בשול מלח, בנין ספינות ומסחר. באטה. מגדל עופל, צנה וסוחרה לנהר שעלדע. על פני אי בעוולאנד צפני, העיר הקטנה קארטעגנע, אלף איש בה, צודי דגים ועושי מסחר. האי בעוועלאנד מזרחי, ארץ מלחה כולו ואנשים בו מעט. בפלאנדרן אשר בגליל הזה יש הערים. הילסט, עיר בצורה, מים סביב לה, חוף, שלש אלף איש, איזה בנינים יפים. אקסל, עיר מבצר, שלש אלף איש, עושי מסחר בקליפות תולעי הים טובים מאד. סאסוואנגענט, עיר קטנה בצורה על זרוע נהר שעלדע, אלף איש בה. פילפינע, עיר בצורה על נהר בראקמאן, שש מאות איש בה:

ג) גליל צירקיצע, יכיל בקרבו ארבעה האיים שובן, דיוועלאנד, טהאלן,

ופיליפסלאנד. באי שובן יש העיר צירקיצעע, על תעלת דיקוואטר, שמונה אלף איש, בית מועד הסוחרים, בית יתומים שני בתי חולים, בית מחסה לדל, בור חצוב גדול מאד האוסף מי הגשם בקרבו, בנין אניות, מסחר רב בדגים שונים. ברויערסהאפן על נחל גרעוועלינגן, נקראת בשם זה על דבר בתי בשול שכר הרבים בה, אלף ושש מאות איש, מסחר רב בשכר ואויסטערן. האמשטעדע, כפר, ארמון יפה בו. נארדגובן כפר, בתי קיץ רבים בו, יושביו יצודו צפרים ויאספו בצים עזובות מצפרי המים. האי דיוועלאנד מצער הוא ויושביו אך מתי מספר המה. באי טהאלן, יש העיר אשר שמה גם הוא טהאלן על נהר ענדראכט, שלש אלף איש, אורגי חוטים כולם. מארטענעדיק שני אלף איש: פארטווליט, כפר אלף איש בו משליכי בים חכה: שערפעניסע, כפר, תושביו עוברי ארחות ימים. שטאוועליסע, כפר, חוף טוב לו, שש מאות אנשיו עושי מסחר. האי פיליפסלאנד, אך כפר אחד בו אשר שמו גם הוא כשמו, ורק חמש מאות איש יגורו בו.

––––––

המדינות האשכנזיות אשר למלכות הולאנד שתים הן:

1) לימברוג

המדינה הזאת תואר הערצאגטוס לה, והיתה ע“פ ברית המלכים בעיר לונדון בשנת תקצ”ט להולאנד לאחוזה, מדתה מ“ב פ”מ. רוב יושביה באמונת סומית קטוליקות יאחזו, ועבודת השדה ומרעה צאן ובקר ראש מעשה ידיהם. אוירה ממוצע וטוב מאד: שלשה גלילות לה.

ב) גליל מאסטריכט, בו העיר מאסטריכט, אחד המבצרים הנשגבים באירופא, על נהר מאאס אשר גשר אבניה גדול עליו, ונהר יאאר עובר בתוכה, חוצותיה רחבות, ישרות ובלי כל שמצה. עופל חזק על ההר הנקרא פעטרסבערג, שלש אלף ושני מאות בתים, שלשים ושנים אלף איש, ששה בתי ספר, בית מדרש, ועד לחכמים על אודות עבודת השדה, שני בתי חולים בית חפשית לחולי הצבא, שני בתי יתומים, בית העצה נאוה ואוצר ספרים בו, היכל השליט, בית נשק, שבעה בתי בורסקי אשר יעשו בם עורות מהוללים מאד, עשרים בתי בשול שכר חמש עשרה בתי מעשה יי“ש, עשרה בתי מלאכת כובעים, שמונה בתי מעשה צבעים, חמשה בתי מעשה נרות ובורית. ובתים אחרים רבים למלאכת גלומי צמר וצ”ג, כלי כסף וזהב, שמיכות, נייר, מראות זכוכית, טאבק וציקאריע. עוגות פלפל הנעשים בה מהוללים מאד. המסחר איננו רב. אצלה ההר הנפלא פעטרסבערג, ממנו יחצבו אבנים רבים מאד, הרכים בקרבו ועבודת פסיליהם אך קלה היא, ובצאתם לאור עולם יקשו כברזל, והמערות אשר תחתיו גדולות מאד ומבוכות נוראות בקרבן המוליכות תועה כל איש זר הבא אל קרבנה מבלי דעת מוצאו ומבואו. אחת מהן היא המערה אשר על שפת נהר מאאס תחת העופל סנט פעטר, מבואות רבים לה, אך ראש שעריה בתוך העופל ובשני מאות מעלות ירדו אל תוכה. וכל זר הקרב אליה בלי מנהל ובלי אבוקה. לבו נכון בטוח כי סבך מסלותיה יאחז את רגליו, ועת רב יתע הנה והנה טרם ימצא מקום לצאת, ואף העובדים בו שנים רבות. איש כלבו או סוסו לימינו, מפחד המחשכים האלה לבל יתעו בם ויאבדו דרך. מספר נתיבותיה עשרים אלף. זה יותר משני אלף שנה אשר יעבודו ידי אנוש במערה הזאת ויוציאו אבנים ממנה, ארכה שש פרסה, ושתי פרסה רחבה, ובמקומות רבות עמוקה מאד. בימי קדם מצאו אנשי מאסטריכט ובנותיה מפלט בקרבה מפחד אויב בעת קרב ומלחמה. בה ימצאו גויות חיות שונות קשים כאבן מדורות עולמים, עצים ונטעים מארצות הנגב כולם יחד כראי מוצק וקליפות תולעי הים לרבבות אין מספר. מעין יוצא בתוכה מאחד העצים אשר נתקשה כאבן מרוב ימים, מימיו זכים מאד ונוזלים בלי הפוגות. גם יש בקרבה בני אדם רבים דוממים מתים אשר עורם ובשרם עליהם ולא שנו את תואר פניהם, ואין ספק כי מתו מפני זלעפות רעב באשר נתעו במעקשי נתיבותיה ולא יכלו צאת. וזה לא כביר מצאו איש עומד על רגליו אשר שמלותיו לא בלו מעליו, אגודת פרחים בידיו וכובע משולש לימינו, ומתבנית בגדיו הכירו כי יותר ממאה שנה עברו עליו, ואותות רבים נתנו עדיהם כי בכפן מת. בקירות המערה הזאת חרותים אלפי רבבות שמות מלכים, שרים, רוזנים, חכמים, גבורים ואנשי מופת מני אלף דור, אשר בקרו אותה וראו את הדרה, ואף שם נאפאלעאן הקיסר הגדול היה בתוכם, אך כאשר ירד מגאון עוזו בשנת תקע“ה מחה אותו אחד הבוערים בחרו' אפו בו, ובאולתו לא ידע כי זכר האיש הרם והנשא הלזה לא יסוף מקרב תבל עד אחרית הימים, ותהלתו בעמים יגידו לעולמי עולמים. סיטארד אצל גבול פרייסן, חמש אלף איש, בית ספר, שבעה בתי מעשה שכר, ששה בתי בורסקי, ובתים אחרים למלאכת צבעים, נרות, טאבק ושאקאלאדט. מסחר תבואה ומקנה, וואלם כפר גדול, שלש אלף איש בו, בתי מלאכה גלומי צמר, שמיכות צמר, מעשה שכר רב. הערלן, עיר קטנה חמש אלף איש בה, בתי בשול שכר, מעשה שמן שומשמין, בית מלאכת מחטים גדול מאד, מסחר בצאן ובקר. גראנספעלד, כפר, שני אלף איש בו. אייסדן על נהר מאאס, בתי בורסקי, מעשה יי”ש ושכר רב, מסחר מקנה. גאלפע, על נהר גיילע, שני אלף איש, בית מעשה נייר גדול מאד. וויטעס, כפר, שלש אלף וארבע מאות איש, מעשה נייר רב. בילזן על נהר דעמר, שלש אלף ושלש מאות איש, בתים רבים למעשה שכר, צבעים, שמן פרחים, משרפות לבנים ויוצרי חרש. מעין מי מתכת קרוב אליה. פאקעמאנט, אלף איש, מעשה יי“ש ושכר ובורסקי. רעקהיים, אלף וחמש מאות איש, ארמון, משרפות לבנים, מעשה יי”ש ועבוד עורות. באסענגע, כפר, בו בתי מלאכת כובעי תבן. בעעק, שלש אלף איש, בורסקים, מסחר עץ ועורות. געעלן, כפר, שני אלף וחמש מאות איש, מעבדי עורות, בתי מעשה חומץ ושכר. שערן עלדערן, כפר, ארמון ופרדס נאוה, בו אוצר סגולות יקרות ומטבעות עתיקות. ברונזוס, כפר, אלף וחמש מאות איש בו, בית מלאכת חגורות משי. שינן, כפר, שני אלף וארבע מאות איש, בתי מלאכת יתדות ברזל, בשול שכר וחומץ. וואנק, כפר, שני אלף וארבע מאות איש, עושי כובעי כש, בית מעשה מרקחת.

ב) גליל רורעמאנדע. בו העיר רורעמאנדע, סוללות מבצר יקיפוה, על נהר מאאס, שש אלף איש, שני בתי ספר, מלאכת גלומי צמר, חמשה בתי בשול שכר, בתי בורסקי, מעשה חומץ, נייר, בורית, מסחר רב בגבינה. ווענלא, עיר בצורה על שפת נהר מאאס, בעמק חול, אצל גבול פרייסן, שבעה אלף וחמש מאות איש, בתי מעשה שכר ויי“ש רבים, מעשה חומץ, טאבק, בורית, מסרקות, מי ריח, כובעים, חומר חותם, שמן פרחים, צבעים, כלי נחושת, בדיל ועופרת, עבוד עורות. מסחר. ווערדט בבקעה עמוקה מלאה רפש ואגמים, שבעה אלף איש, שלשה בתי ספר, בתי מלאכת כובעים, גלומי צמר, פוזמקאות, שמן פרחים, נעלי עץ, כלי נחושת, עורות, בשול שכר, מסחר במקנה. העלדן, כפר נאוה, שלש אלף איש בו אורגי חורי, עושי נעלי עץ, בתי בורסקי, מעשה שכר, שמן שומשמין, מי מרקחת ויי”ש.

2. לוקסעמבורג

המדינה הזאת תואר גראסהערצאגטוס לה ותחת אשר כל מדינות הולאנד בקעות ועמקים בלי כל הר וגבעה, היא רבתי הרים, וגבעות ארדענן פני כולה יכסו, הגבעות האלה יערים רבים למו, והעמקים אשר בתוכם מבורכים במים הנוזלים מראשי הצורים. אדמתה מלאה אבנים וסלעים, ופריה אך מצער הוא. אוירה זך וטוב, הסתיו לח וקרתו איננה חזקה מאד, אבל גם ימי האביב קרים לרוב. רוב יושביה אשכנזים, דלי הדעת ונעדרי בינה ואף הכמרים וכהני העם חוסר מדע להם, וחכמה זרה למו. הנותרים וואלאנן הם, חוטר מגזע צרפת, גבורי חיל אשר המות וכל גדודיו אשר משחק למו, ואיבה עצומה בינם ובין האשכנזים, ואחרי הצרפתים יט לבבם, לכן אף שפתם שפת צרפת ישנה בפיהם. המסחר ומלאכת מחשבת אך למצער בקרבה, ומרבית אנשיה בתרבית מקנה ועבודת השדה את נפשם יחיו. מידתה שבעה וארבע פרסאות מרובעות, שלשה גלילות לה:

א) גליל לוקסעמבורג, בו העיר לוקסעמבורג, קריה בצורה מאד, וצבאות פרייסן תמיד תוך המבצר יחנו למגן לה. היא עתיקת יומין מאד, ובימי הרומים (זה יותר משני אלף שנה) כבר היתה לעיר נשגבה ורבתי עם, נהר אלצעטע עובר בתוכה. שמונה שערים לה. שלש עשרה אלף איש, בית מדרש החכמות גדול, בתי ספר רבים, בית אוצר ספרים ואוסף סגולות הטבע ומעשה ידי אנוש. בתי בורסקי רבים וגדולים, מעשה גלומי צמר, נייר, דבק, שיד מזוקק, כלי פשתן טובים, מסחר רב בברזל. אזרחיה ידברו בשפת צרפת, אבל גם לשון אשכנז אתם, וכולם יחד יבינוה. מערש, על נהר אלצעטע, שני אלף ושלש מאות איש, מטעי גנים וחוצבי ברזל מההרים. לאראשעט, אלף ושלש מאות איש, עושי גלומי צמר. ביסן, כפר על נהר אטערט, אלף יושביו יחד בעלי הון ועושר, כור ברזל בו, ושני בתי מלאכת ברזל. פישבאך, כפר, בתי מעשה נייר וכלי ברזל, נידראנוון, שלש אלף איש, מעשה נייר רב. דיפרדאנגע, כפר, כור ברזל ומלאכת כל כליו בו. סעפטפאנטענס, כפר, בו בית גדול למלאכת כלי פארצעלאן.

ב) גליל גרעוונמאחערן, בו העיר גרעוונמאחערן על שפת נהר מאזל קרובה לגבול פרייסן, שלש אלף איש, בית מלאכת קלפי שחוק, כרמים רבים, עחטרנאך, על נהר סורע, ארבע אלף איש בה, מלאכת בגדי שש טובים, נייר, טאבק, שיד מזוקק, וכלי פארצעלאן. ביום השני לחג הפפי נגסטן הוא חג השבועות אשר להם, יתאסף קהל רב מכל הכפרים אשר סביבה בכר נרחב אצלה וכמרי העיר בראשם, ובקול רנה ותודה יעבור המון חוגג הלזה עד מקדשם אשר בעיר, והמעברה הזאת תארך מאור הבקר עד חצי היום, כי מדי לכתם שני צעדים קדימה, ישובו לדלג צעד אחד אחורנית, וכבירים ירעו לנפשם ויפלו למשכב ע"י העמל הרב הזה מימים ימימה, אשר הוא למזכרת נגף גדול בבהמות שדי בימי קדם. הצרפתים, עת משלו בארץ הזאת אבו לבטל המנהג הנואל הזה ולא עלה בידם, כדרך כל הבוערים בעם, אשר כל מנהג ישן קדוש בעיניהם, אף אם הבל שרשו ואולת יסודתו וכל הנוגע בו לכופר ומין יקולל. רעמיך. על נהר מאזל, שני אלף וחמש מאות איש, כרמי גפן. וואסרביליך, כפר, משרפות שיד מזוקק ומעשה כלים.

ג) גליל דיקירך, בו העיר דיקירך, על נהר זורע, שני אלף ושש מאות איש, בתי בורסקי, משרפות שיד מזוקק. וויאנדן, בעמק נאוה, הרים וסלעים רמים סביב לה, שני אלף איש, מעשה עורות מהוללים, כפר ישן במרום סלע נאוה מאד מבית ומחוץ. ווילץ, הררי יערים מסביב יקיפוה, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר, בורסקי, ונייר. עשזורלאזורע, בין יערים רבים, אלף וחמש מאות איש אורגי גלומי צמר. קלערווא, על נהר ווילץ, אלף איש, מעשה דבק ועורות טובים מאד.

בכלותי לדבר מן הארץ הזאת, אוסיפה עוד דבר קטן, והוא, על פי רשימת סופרי המלך, לא ירבה מספר המובאים לבתי הסהר אשר בה, על דבר כל עון וכל חטאת, משש מאות איש שנה שנה. אם כן איפא, אין אף בחמש מאות אלף איש, מאה אנשי בליעל, וזה עד נאמן אין כמוהו על יושר לב יושביה. ובזה אין ערוך לה בכל ארצות תבל ומדינותיה.

בעלגיען    🔗

ממלכה חדשה, נאוה ומבורכת מאד, היתה מני אז אחת מדינות הולאנד אשר לעסטרייך, ובשנת תק"ץ נפרדה ממנה ותהי לארץ מלכות לבדה ומלך חדש ימשול בה. לפאת צפון ארץ הולאנד גבולה, לפאת מזרח ארץ פרייסן, לפאת נגב ומערב ארץ צרפת, ולפאת צפונית מערבית הים הצפוני יקיפנה. מדת גדלה חמש מאות שלשים ושש פרסאות מרובעות. ומספר תושביה ארבעה וחצי מיליאן בני איש. אוירה ממוצע, זך וטוב מאד.

נהרותיה שנים המה:

1. נהר שעלדע בא מארץ צרפת גדול ורחב ידים ואניות בו יעבורון. עובר

המחוזות הענעגויא, פלאנדערן מזרחית, אנטווערפן וגענט, עד גבול הולאנד, מדי עברו ישטפו אל תוכו הנהרות לים אצל גענט, דענדר אצל טערמאנדע, רופל אצל רופלמאנדע.

ב) נהר מאאס גם הוא מארץ צרפת מבואו ועובר המחוזות נאמור, ליטיך ולימבורג והיו תוצאותיו להולאנד. במרוצתו יגיח אל פיהו את הנהרות סאמברע אצל נאמור, ואורטהע אצל ליטיך. תעלות רבות בה המחברות כל עריה יחד, והגדולות מכולן הן, התעלה מן בריסל דרך ווילווארדן לנהר רזפל, מן בריסל לשארלעראא, מן מאנס לקאנדט, מן אסטענדט לבריגע, התעלה הישנה והחדשה מן בריגע לגענט, התעלה הגדולה והיפה מן גענט לטערניידען בפלאנדערן, התעלה מן לעוון עד נהר רופל. יאורים רבים רחבי ידים אין בקרבה.

מעינות מי מתכת רבים בה, ובעיר שפאא לבד שבעה מעינות, ובראש כולם הבאר אשר ממנה שתה פטר הגדול קיסר רוסיא ומצבת אבן עליה לזכר לו, מימיה חמים וטעמם יעמוד בם גם אם ישלחום למרחקים, רפאות תעלה בם לרפיון האברים, חולי הריאה והחזה, מרה שחורה, כאב הכליות והשלחופית ומחלות הנשים.

לחוף הים היא ארץ מישור כולה, ובמחוזות אנטווערפן ופלאנדרן מערבית אין כל גבעה, אולם לפאת נגב ובמחוזותיה האחרות הרים וגבעות רבים אשר יערים וכל עץ בם, ועמקים כבירים בתוכם עטופים בר וירקרק עשב. גם מערות רבות בהרריה, ואחת מהנה היא במחוז נאמור אצל ראשעפארט, גדולה ונפלאה מאד ונהר לעסע עובר בתוכה.

מלבד הככר פעעל הארוך עשר פרסה ורחב שלש פרסה, אשר כולו יון מצולה ואדמת טארף, אדמתה דשנה ופוריה מאד, וכגן עדן ברוכה בכל.

צאצאי עפר ארצה הם, גחלי אבן לאין קץ ואין חקר, ובבורות רבים יחפרו זה שמונה מאות שנה, וככל אשר יוסיפו להוציא מהם, כן תפרוץ הברכה בהם, וארבעים אלף איש יתעסקו בחפירתם, ברזל, נחושת, עופרת, גאלמיי, טארף, חומר יוצרים ופארצאלען, שיד, שיש, אבני ריחים, אבני משחזת, אבני בנין ואבני גזית, מלח, אלוין, וויטריאל, ומי מתכת.

תבואת השדה לרוב, ובכל זאת לא תספיק למחית יושביה כי רבים הם. גם על דבר מעשה השכר והיי"ש אשר צורך הדגן רב להם מאד. פרי העץ, שומשמין, כרוב, לפת, קטניות, פשתן, קנבוס, תפוחי אדמה למכביר, כישות, גפן, ערבי נחל, עצי היער רבים.

החי אשר בה, סוסים גדולים וחזקים, בקר וצאן טובים מאד, עזים, חזירים, עוף כל כנף, זיז שדי אך מעט, דבורים, תולעת המשי, ודגים.

העם היושב בה, בבני אשכנז וגוי צעלטן (אשר בא מן אזיא) גזע מחצבתו. תכונתם קרובה לגויי צרפת, חיים הם בכל מעשיהם ומפעלם, אחרי העונג והפאר ירדופו, שמחי לב, פושקי שפתים, ופחז כמים בעסקיהם. את הטהרה והנקיות יאהבו מאד, רוב הכפרים אשר בה גדולים כערי הארצות האחרות, ובתי חומה, מסלות רצופות ונתיבות רחבות למו.

השפה המדוברת היא הולנדית בלולה בלשון צרפת, גם שפת אשכנז מתהלכת בה, והשרים בשפת צרפת ידברו, גם רוב הספרים נכתבים בלשון הזה.

אמונה שוררת אין בקרבה, כי דרור לכל איש לעבוד את אלהיו ככל אשר ייטב בעיניו. ובכל זאת מרבית יושביה בעלי ברית רומית קטוליקית, ואך כעשרים אלף בני דתות אחרות בקרבה, ובתוכם כשלש אלף בני ישראל:

מלאכת מחשבת רבה מאד בקרבה, לכל מעשה ופועל בני אדם, הלא הם, מעשה בגדי שש שונים מאד למיניהם, מטוה פשתן רב, מעשה שבכה יקר מאד, גלומי צמר, פוזמקאות, כובעים, עורות, נייר, בדולח, מראות זכוכית, בורית, חומץ, יריעות, עגלות צב, שמנים. בשול מלח וצוקר, משרפות לבנים, מעשה שכר ויי"ש רב מאד, מהלומות ברזל, רקועי פחים, כלי כסף וזהב, ברזל בדיל ונחושת, כלי מלחמה, ומכונות קיטור, גם מלאכת נעלי עץ רבה בה:

המסחר גדול מאד בתוכה, ותעלות המים, המסלות הטובות, ונתיבות הברזל אשר על פני כולה מגבול פרייסן עד הים, ומגבול צרפת עד גבול הולאנד, שלש אלה יחד לה לישועה, ולרוכלת העמים ישימוה. רוב מסחרה עם ממלכות ענגלאנד, צרפת, הולאנד, פרייסן ואמעריקא הצפונית. מספר אניות סוחר אשר לה מאה וחמשים וארבעה, הדברים היוצאים ממנה לארצות אחרות הם, חמאה, גבינה, פשתן, קנבוס, פרחים, נחושת קלל, צמר, עורות, יין שרף, מלח, תפוחי אדמה, צינובר, גחלי אבן, גלומי צמר ומשי. בגדי שש, כלי נשק ונייר, ומחירם כשני מאות ושלשים מיליאן פראנקן, והבאים אליה ממדינות נכר הם. תבואת השדה, כסף חי, דונג, שער החזיר, מורי שעות, כלי ברזל צרוף, בלויי הסחבות למעשה נייר, יין, כסף וזהב, וכלי בית וערך מחירם כשלש מאות מיליאן פראנקן.

מטבעות. מדה ומשקל יחד כארץ צרפת לה. המטבעות הם על פי הפראנק, בכל פראנק מאה סאנטים, וערכו ל“ח צל ע”וו, בזהב: מעשרים וארבעים פראנק, בכסף. פראנק, שני פראנק, חמשה פראנק. חצי פראנק, ורביע פראנק. בנחושת: סאנטים (אחד ממאה בפראנק) שני סאנטים, חמשה ועשרה סאנטים, וגם המטבעות הישנות לא נפסלו, ויוצאים במדינה כמלוא ערכם. המשקל לפי הככר, בכל ככר מאה קילאגראם, בכל קילאגראם שני ליטרא שלנו.

חנוך בני הנעורים רב וגדול בה, ובתי מדרש וספר כמעט בכל עיר ומקום, וידי המורים אינם אסורים בזקים ללמד לתלמידיהם מתוך הספרים אשר תתן לפניהם הממשלה, כי בתי אוניווערזיטעט ארבעה בה. בעיר בריסל, לעוון, גענע, וליטיך: בתי ועד לחכמים רבים בה: ביד כל איש להדפיס מורשי לבבו ככל אות נפשו, גם כל המוציא לאור דברי הימים חדשים לבקרים איננו מוכרח לתת ערך כסף לערבון כמנהג הארצות האחרות, וכי יהיה חטא בדבריו, ישפטו המושבעים בעם ועל פיהם יצא נקי או חייב. בשנת תקפ"ח נוסדה בבריסל חברה חדשה לצקת אותות הדפוס בעבור כל דפוסי הממלכה הזאת.

מספר העניים אשר אין כל מחיה למו רב ועצום מאד, ולעומת זה ירביון החברות אשר הוקמו להיות עזר לדל ומחסה לאביון. החברות האלה אשר הממשלה למשען למו, יקנו כפרים, יבנו בתים, יזרעו שדות, והיו למקלט לכל עני ומסכן ללמד את ידיו למלאכה ואצבעותיו לעבודת האדמה, להוציא לחם מעמל ידיו וזעת אפו, ולא יפרוש כפיו למתנת חנם ונדבת חסד בל תשאל נפשו.

הממשלה. על פי ברית המלכים בשנת תקצ"א, חוק בארץ הזאת ולא יעבור, כי המלכות ממשלת קונשטוטיציאן היא. המלוכה נחלת עולם היא לבית זאכסן קאבורג, לבנים ולא לבנות, כי כל אשה לא תשב לכסא לה. תוצאות החוקים לפעולות אדם ביד המלך הן, אבל תת כל חוק ומשפט ועשותם, בידו וביד העם יחד, ולא יוכל האחד לעשות מאומה בלעדי השני. המלך קדוש לעמו ומשפט חרוץ לא יעשו בו, אכן יועציו מחוייבים ליתן דין וחשבון על כל מעשיהם. המלך בראש צבאותיו, בידו לעשות מלחמה ושלום ולכרות ברית עם מלכים אחרים, להפקיד שרי המלוכה, לכפר עון כל חוטא, להרים בתור היחש, לתת יקר וגדולה לאשר ישא חן בעיניו, לעשות מטבעות בתבניתו, ולקיים כל דבר חוק ומשפט. הכסא, כאשר אמרנו, מורשה לבן הבכור ולא לבת, ואם אין בן למלך, יפקיד בהסכמת זקני העם איש אחר אשר ימלוך תחתיו, ואם לא הפקיד בחייו ממלא מקומו, יבחרו בחירי העם מלך כאשר יישר בעיניהם, המלך יגדל ויכשר לשבת על הכסא בכלות שנת השמונה עשרה לימי חייו, בטרם תנתן העטרה בראשו ישבע לשמור את חוקי הארץ כתורה וכמשפט. עד יגדל המלך יפקידו זקני שני החדרים אפוטרופס עליו ושליט הארץ. המלך לא יוכל למשול על ארץ אחרת בלעדי רשיון זקני העם. המלך לא יוכל עשות אחד מבניו או ממשפחתו ליועץ ושר היושב ראשונה במלכות. תוכן הכסף לתוצאות המלך וכל החצר יקבצו זקני העם. ערך הכסף למלך המולך עתה הוא א' מיליאן ושלש מאות אלף כסף שנה שנה. משכן המלך הוא בעיר בריסל, ובימי הקיץ ישב בהיכל עונג אשר אצל בריסל, לעקן שמו. תואר כבודו הוא בלי כל גאון ותפארת: מלך עם בעלגיען. בנו המולך אחריו בשם יורש הכסא יכונה. חותם המלך, ארי. צבע הארץ הוא, אדום, ירקרק ושחור. שרי החצר אך מצער המה. אותות יקר וכבוד לאנשי סגולה שתים המה.

א) ככב הכבוד מזהב ומכסף, ינתן לאלה אשר הרבו עשות גבורות עת פרקה הארץ עול הולאנד מעליה. ב) חותם השלום הנקרא גם חותם לעאפאלד, בו חרותים הדברים: שבת אחים יחד תתן אומץ וגבורה. וינתן לכל עושה טוב וחסד לעמו וארצו. אף אם אצילים ואפרתים בה, אין כל יתרון למו על יתר אנשי הארץ, כי כל יושבי הממלכה הזאת חוקה אחת הם, ומותר האפרתי מן האזרח והאזרח מן האכר אין. גם הדת אין חלק ונחלה לה במשפטי וזכיות הארץ, הממשלה אינה שוטר אלהים באדמה, לריב את ריבו, למנוע את הטוב מכל אשר לא יעבוד את ה' כמנהגה וחוקותיה, כי כל הנולד בקרבה או בן נכר הבא אליה להשתקע בתוכה, חלב הארץ יאכל, לכל כהונה ומשמרת יגש, ואין שטן לו בכל אשר יפנה, ולא יערב לב איש לשאול את רעהו, מה העבודה אשר תעבוד לאלהים, כי בוז יבוזו לו.

זקני העם היושבים בבית הועד בשם כל הגוי, שתי מחלקות למו, סנהדרין ומלאכי העם (רעפרעזענטאנטן) ושניהם יחד יבחר העם מתוכו, אך זמן הסנהדרין הנבחרים הוא לשמונה שנים, וזקני העם נבחרים לארבע שנים, מספר הזקנים הוא כפלים כמספר הסנהדרין. כל זקן ישיג שני מאות כסף דבר חדש בחדשו כל ימי שבתו בבית הועד (אם אין הועד בבית מגורו), אבל הסנהדרין לא יקחו מאומה בשכרם. שני הבתים יחד יועדו בכל שנה בחדש נאוועמבר, ועת שבתם לא תמעט מארבעים יום. ביד המלך לבטל הועד על איזה ימים או עד השנה הבאה, להאריכו כחפץ לבבו, ולקרוא יום עומד בתוך השנה טרם יגיע התור. כל זקן או אחד הסנהדרין אשר יפקידהו המלך לאחת הפקודות יצא מן הקהל ואיש אחר יבחרו תחתיו. זקני שני הבתים יוכלו להגיד ככל העולה על רוחם ולא יבואו במשפט אף אם ידברו במלך ושריו; כל דבר הכנסות והוצאות המלוכה ומספר חיל הצבא, יבא בראשונה לבית זקני העם וכמשפטם כן יקום. על אודות כל חוקי הארץ יועצו יחד שני הבתים וכאשר יסכימו רוב הדעות כן יהיה: לשרי המלך היושבים ראשונה במלכות, המשפט לבא אל תוך שני הבתים, אולם אך כשואלים לא כיועצים. ביד שני הבתים לשלוח לקרוא את יועצי המלך ולשאול את פיהם כטוב בעיניהם. לבית השני (בית הזקנים) המשפט להביא איזה מיניסטר בפלילים בעשות עול, ועד הב"ד העליון אשר בשם קאסאציאנס האף יכונה יבא דבר שניהם, בצאת המיניסטר חייב בדינו לא יוכל המלך לזכותו, אולם אחד שני הבתים יוכל להעביר על פשעיו. כל חוק היוצא מן המלך אין תוקף לו אם אין מיניסטר חתום עליו, והמיניסטר ההוא ענוש יענש בעדו אם עול בקרבו. דלתי בית הועד פתוחים לכל איש, וכל המדובר בם נכתב בספרי דברי הימים החדשים לבקרים. חוקי בחירת הזקנים הוכנו בחכמה גדולה, ועל פיהם לא יגיע לכל ארבעים אלף איש כי אם זקן אחד. שרי המלכות חמשה הם, ושם מיניסטר להם: סגן המשפט, סגן הפנים (על כל מעשי הארץ פנימה), סגן החיצון, על כל הדברים אשר בין ארצו לארצות אחרות, גם חיל הים תחתיו, סגן האוצר, סגן המלחמה.

הכנסות המלכות מאה שבעה ועשרים מיליאן פראנקן, וגם התוצאות בערך הזה. חובותיה אשר רבים נושים בה הם שלש מאות ושמונה עשר מיליאן פראנק.

שם המלך המולך עתה בה הוא לעאפאלד הראשון נסיך זאכסן קאבורג נולד בשנת תק“נ, וישב לכסא בשנת תקצ”א.

מספר חיל צבאה תשעים אלף איש, אניות מלחמה אך חמש לה. מרבית יושביה מלומדי מלחמה, איש חרבו על ירכו, ותחת אשר גדודי החיל למחסה הארץ מפחד אויב מחוץ, הם למשמר מפחד אויב מבית, לבל ירהבו שרי המלך עד מאד ויבולע לעם, והיה כי יחזיק המלך בקרנות הכסא לדכא לאומיו תחתיו, הם בימין רוממה נגדו יקומו, וזרוע רמה תשבר.

הממלכה הזאת תשעה מחוזות לה, ולכל מחוז איזה גלילות.

א. בראבאנט הדרומית

מדת המחוז הזה ששים פרסאות מרובעות. אדמתו פוריה מאד לכן עבודת השדה ראש מחית תושביו, מלאכת מחשבת רבה בקרבו, ועל כולם מעשה שבכה מן אטון בד אשר אין כמוהו בכל הארץ.

שלשה גלילות בו:

1. גליל בריסל, בו העיר הגדולה והנאה בריסל, קרית משכן המלך ומושב כל

שרי המלוכה, על נהר זענע העובר בתוכה, עגולה וארוכה כתבנית ביצה ושתי פרסה היקפה. הסוללות אשר סביב לה מוסבות לעונג ושעשוע מאין כמוהם, נפלגת לעיר העליונה והתחתונה. העליונה על פני גבעה נשאה, מלאה תפארת וכלילת יופי. בה יגורו השרים ובני מרום עם הארץ, בה ידובר בשפת צרפת, גם כל תהלוכות וארחות יושבי העיר הזאת כבני צרפת המה, אולם העיר הישנה אשר בבקעה, רוב יושביה עושים במלאכה ודלת העם, לשון הארץ בפיהם, ומדותיהם שונים מבני העיר החדשה. שמונה שערים לה, שלש עשר אלף בתים, שמונה רחובות גדולות, מאה וששים אלף איש. רחוב המלך היא הנאוה מכל רחובותיה. בית העצה יפה מאד, נבנה זה ארבע מאות שנה. מגדל רם לו, ובראשו פסל תמונת מיכאל השר מנחושת מוזהב, רחוב הקדושים מקום קבורת האנשים אשר נפלו חלל בשנת תק“ץ בהלחמם בעבור דרור ארצם, בתוכו ארבע ערוגות גדולות מלאות פרחים וצמחי הוד, ותחתם שארית אדמת הנפילים ההם. בתוך העיר פרדס גדול צומח עצי פרי וכל עצי לבונה נחמד מאד למראה ונעים לשוח בצלו. בקצה הפרדס הזה ארמון המלך מלא הוד והדר, ארמון זקני העם אשר בו ישבו בחירי העם ביום הועד היכל המשפט נאוה, בית מעשה המטבעות, ארמון תפארת אשר בו שפונים כל סגולות מלאכת מחשבת ופועל כפים, ועוד היכלות אחרים רבים. בית אוניווערזיטעט אשר נוסד בשנת תקצ”ז, גנת ביתן, מצפה ככבים, בתי מדרש רבים לכל חכמה ומלאכה, בתי ועד לחכמים, בתי אוסף סגולות כל יקר, אוצר ספרים גדול, שני בתי שעשוע, בתי חולים, בתי חנוך לבני העניים, בתי מחסה לדל, ביהכ“נ גדולה, חמשה בתי יציקת אותיות הדפוס, יותר מארבעים בתי, ל' בתי דפוס ממכר ספרים, מעשה אטון בד רב מאד, אין ערוך ליפיו וטובו בכל כנפות הארץ, מלאכת גלומי צמר, כובעים, כלי כסף וזהב, מרכבות מהוללות מאד, אשר מחיר כל אחת מן שלש אלף עד חמש עשר אלף כסף, מחטים, כלי זכוכית ובדולח, ויריעות מחוטבות. לבני העיר הזאת חג מקץ כל חמשים שנה לזכר עוגת מצה הקדושה להם אשר חללו בני ישראל את כבודה זה חמש מאות שנה. גם אם תכתוש את גויי הארץ במכתש הדעת, ואופן התבונה על ראשם יוסב, לא תסור מהם אולתם הקשורה בלבם, ואיבתם לזרע יעקב שמורה נצח. המסחר רב מאד בקרבה. בה משכן רב המדינה אשר כל רבני הארץ הזאת למשמעתו יסורו, ובית דינו בשם קאנסיסטאריוס יכונה, ומאוצר הממלכה ינתן לו שני אלף וארבע מאות פראנקן לשנה, ולשני דייניו העומדים לעזר לו, שני אלף וחמש מאות פראנקן, גם כל תוצאות בתי ה' ודברים אחרים אשר לקהלות ישראל בכל הממלכה הזאת, מאוצר המלך ינתנו. בשנת תקצ”ח הרים המלך את איש ישראל הר“ר ל. ריכטענבערגר שמו בתור היחש, ונתן לו חותם השלום למען ישאהו על לבו לכבוד ולתפארת. הרב החכם הדאקטר מוה' אליקים כרמולי נ”י ישב שנים רבות על כסא הרבנות בקרבה. בכ“ה לחדש אויגוסט שנת תק”ץ נקהל המון רב בתוכה ויהרסו את בתי פקידי העיר וזעקתם גדלה עד מאד, כי לא ישרה נפשם בממשלת הולאנד אשר עליהם, כחדש ימים ארכה המלחמה בתוך העיר בין יושביה ובין אנשי הצבא, ואף אחרי שלחו גדודי החיל שלש פנות העיר באש, לא נמוג לב העם בקרבה, ותושע למו זרועם כי ברחו הצבאות לנפשותם, ובעוד לא כביר הורם עול מלכות הולאנד מצואר הארץ הזאת ותהי לממלכה לבדה עד היום הזה.

סביב העיר הזאת אללע כפר נאוה. איקסעלעס, כפר, בו בתי מלאכה רבים. מעלעבעקע, כפר, בתי לבון דונג, גני חמד, ובתי מלאכה שונים. יאסע טענאדע, כפר, בתי מלאכת מרכבות, חומר חותם ונייר. שעזעבעקע, בתי עונג וגני פרי בו, כל אלה יחד יקיפוה, וכמגרשים המה לה. לא קאמברע, מקום מקלט לאביוני אדם ונערים בלי אב ואם. לעקן, ארמון המלך מלא הוד והדר, ומערה נאוה בו. האל, עיר על נהר זענע, שבעה אלף איש, בתי בשול שכר רבים בה, בשול יי“ש, מעשה טאבק, שמן, נייר, כובעים, סירות, עבוד עורות, מלאכת כלי פשתן, מסחר רב בעץ, תבואת השדה, עורות וכלי בד. אסשע, במסלה אשר מבריסל לגענט, שש אלף איש, בתי בשול שכר, צוקר, צבעים, מטוה צמר, מסחר רב בעצי בנין, תבואת השדה, בגדי שש, כישות, נעלי עץ. אצלה מכרה אבנים רב. ווילווארדן, מקום נאוה על נהר זענע, שש אלף איש, בית מוסר פועלי און אין כמוהו לגודל בכל הארץ הזאת מבלעדי העיר גענט, לבון כלי פשתן רב, בגדי שערות סוסים, מעשה שמן, חומץ, מחטים, נעלי עץ, חוטי קמח, כור שיד. מסחר עצי בנין וקמח. אנדרלעכט, מקום קרוב לבריסל, לבון דונג, בשול שכר, מלאכת גלומי צמר ושמיכות, נעלי יד ובתי צבע. גרימבערגן, מסחר רב בתבואה, מעשה שכר ויי”ש. נרות ובורית, מחצב אבן. עטערבערק, מעשה שכר, עבוד עורות אפר מלח, נעלי יד. קאסטרע, מעשה נייר. גאמעראנעס, לבון בד, מעשה יי“ש, מלאכת נרות דונג, מסחר מקנה. אוקלע, מטוה צמר, מעשה שכר רב. לאנדרצעל, בתי מלאכת כלי אורגים, מעשה שכר, שמן, בתי צביעה. הערינעס, לבון בגדי שש רב, מעשה שכר ויי”ש. אפוויק, בתי בורסקי, מסחר עץ ושפתן. לעמבק, בתי מלאכת גלומי צמר.

2. גליל לעוון, בו העיר המהוללה לעוון, קריה ישנה מאד על נהר דילע, היתה

מלפנים רבות עם, שלש מאות אלף איש ישבו בקרבה, ובתוכם היו שני מאות וחמש אלף איש עושי גלומי צמר, אך בשנת ה“א קמ”ב התקוממו האורגים האלה נגד אדוניהם, ואחרי אשר תלו שבעה עשר שרי העיר על העץ, יצאו מאתה וילכו לענגלאנד וישימו להם בה מכון לשבתם, ואתם יחד גלתה המלאכה הגדולה הזאת אשר כל עושר ארץ ענגלאנד לה היא ומאתה תוצאותיו. מני אז ירדה העיר הזאת אחורנית, ועתה אין כי אם ארבעים אלף איש בה, אף אם רחבת ידים היא לה יכיל ארבעתים כמספר הזה. בית אוניווערזיטעט, נוסד זה ארבע מאות ושלשים שנה, נשבת בימי ממשלת נאפאלעאן בה, ובשנת תקע“ו שב לאיתנו, לו גינת ביתן, אוצר ספרים, אוסף סגולות הטבע. בית העצה בנין מפואר מאד וארבעה מגדלים לארבע פנותיו, נבנה זה ארבע מאות שנה, בית נאוה מאד לאנשי הצבא אשר לא יוכלו עוד לעבוד עבודה. היכל לנוצרים כליל בהדרו אשר נבנה זה יותר מחמש מאות שנה. בתי חולים, בתי יתומים. כ”א בתי מעשה שכר מהולל מאד, בשול צוקר, מלאכת בגדי שש, יציקת כלי מלחמה, מעשה שמן שומשמין, מסחר שמן, פשתן, קנבוס ויבול השדה. טירלעמאנט תשעה אלף איש, מעשה שכר רב, מלאכת כלי צמר, שמן, נרות דונג, כובעים, כישור ופלך למעשה שבכה, ויי“ש טוב. מסחר יבול הארץ וצמר. נערווינדן, כפר מהולל על ידי שתי המלחמות הגדולות אשר היו בו, האחת בשנת ה”א תמ“ג, במלחמה ההיא נפלו שמונה עשר אלף גבורי ענגלאנד ובעלי בריתם חלל על פני השדה, ותעז יד הצרפתים, וכמאה שנים אחריה (ה“א תקמ”ג) הכה חיל עסטרייך את הצרפתים מכה רבה מאד. דיעסט על נהר דעמר בבקעה פוריה מאד, שמונה אלף איש, כ”ח בתי בשול שכר, אחד עשר בתי בשול יי"ש, מלאכת כובעים, עורות ושמן. בשול מלח. מסחר רב בשכר. ערשאט, על נהר דעמר, ארבע אלף איש, מעשה שכר, מטוה שש, מלאכת סכינים, משרפות שיד. העגערדן, ארבע אלף איש, בתים רבים למעשה שכר, בורסקי, לבון בד, ומעשה שמן שומשמין. געטבעץ, שני אלף איש, מעשה שכר, מסחר דגן ומקנה. מאנטעגי, שלש אלף איש, מסחר רב בעצים.

3. גליל ניוועל, בו העיר ניוועל, עשרת אלפים איש, בתי מעשה שבכה, נייר, בגדי

שש, גלומי צמר, נרות דונג, מסחר רב בעצים ומקנה. וואוור על נהר דילע, שש אלף איש, מעשה שכר, כובעים, מטוה צמר גפן. וואטרלא, מקום רחוק שתי פרסה מבריסל, אצלו היתה המלחמה המהוללה בשנת תקע“ה, אחרית וקץ לכל מפעלות הקיסר נאפאלען הגדול על שדה קטל, ובה הורד גאונו ונפלה עטרת ראשו, פרשת גדולת המלחמה הזאת כתבתי בספר דגול מרבבה צד קס”ט (טשערנאוויץ תרט"ו). בהיכל הנוצרים אשר הרחיבו אותו אנשי ענגלאנד והגדילוהו מאד, חרותים בלוחות שיש שמות הגבורים אשר נפלו במלחמה ההיא. קרוב לו בית מלון לאבעלע אליאנס שמו (החברים היפים), על דבר שני בעלים יפי תואר אשר היו לו, בשער הבית הזה לוח שיש ועליו חרותים דברים למזכרת מלחמת ווארטלא, ואצלו עמוד ברזל מוצק אשר נעשה במצות מלך פרייסן לזכר שרי צבאיו אשר מתו מות גבורים בזבח הרב ההוא. ברען לאלעד, חמש אלף איש, מעשה שכר, גלומי צמר וצ“ג, פוזמקאות, לבון פשתן, מסחר יבול השדה. גענמפע, במסלה ההולכת מבריסל לעיר נאמור. שני אלף איש, עושי כלי עץ מעשה צעצועים, עבוד עורות, גלומי צמר גפן, ובתי צביעה. גרעץ דאקא. שני אלף וחמש מאות איש, מעשה שכר, מלאכת יתדות, מחצב שיד ונתר, מסחר עץ. יאדאנייע, מקום נאוה וגדול, ארבע אלף איש, עשרה בתי מעשה שכר, מלאכת כובעים, חרמש ומגל, שמיכות צמר, נרות דונג, מסחר עץ ודגן. לא הולפ, מעשה נייר רב. פערוועץ, שלש אלף איש, מלאכת עץ מעשה צעצועים, עבוד עורות, מעשה נעלי עץ ושמן שומשמין. רעבעק ראנייאן, שלש אלף איש, מעשה שכר רב, מחצב אבנים. דוביצע, כפר יפה, לבון פשתן, מעשה שכר, גלומי צמר וטאב”ק, מסחר תבואה ועץ. טורנעפע. מעשה נייר רב.

ב. פלאנדערן מזרחית

המחוז הזה חמשים וארבעה וחצי פ"ע מדתו, כולו ארץ מישור, אדמתו פוריה מאד, וכל שעל עפר ארץ יתן יבול למכביר. גם המקנה רב וטוב מאד בקרבו. מלאכת מחשבת רבה בו. אוירו לח וטוב, קור הסתיו וחום הקיץ יחדו במדה ולא יחזקו עד מאד.

ששה גלילות בו.

א) גליל גענט, בו העיר גענט על נהר שעלדע, הנהרות לים, לעהר ומאר ותעלות רבות עוברים בתוכה, אשר לששה ועשרים איים ישימוה, ויותר משלש מאות גשרים יחברום יחד, תבנית משולש לה והיקפה ארבע פרסה, סוללות עפר יקיפוה, ומצודה ישנה אצל שער המלך. שמונה עשר שערים לה, חוצותיה ישרות ורחבות, שלש עשרה רחובות גדולים מאד, שנים עשר אלף בתים, מאה אלף איש, בית אוניווערזיטעט גדול ונכבד, גנת ביתן, אוצר ספרים, בתי מדרש שונים, שני בתי חנוך לאלמים, בתי ועד לחכמים, שמונה עשר בתי חולים, בית מועד הסוחרים, בית מוסר פועלי און גדול מאד, וכולו כבית מלאכה הוא, כי יארוגו האסירים כלי פשתים ועושים מלאכות אחרות שונות, מהכנסות המלאכה יקחו לתוצאות הבית, והנותר יהיה לפקדון לאיש איש כעבודתו עד כלות ימי צבאו, חצר מקלט גדול לנשים, מוקף חומה, ובו יותר ממאה בתים, בית ספר, ובתי חולים, וכמעט כעיר קטנה יחשב, כאלף נשים בו יגורו, עושות כל מלאכה ותומכות פלך. בית הכנסת לישראל, מ“ד בתי מטוה צמר גפן, ובתי מלאכות אחרות רבים מאד, אשר בהם יעשו, גלומי צמר, שמיכות, עורות, בתי רגל, לבנת עופרת, יריעות מחוטבות, מעשה שבכה, בגדי שש, חוטים, נרות דונג, כובעי תבן, נייר, צבעים, שכר ויי”ש, צוקר וחומץ, כלי יוצרים ודברים אחרים. מסחר רב בכל דבר. בשנת תר“ג נעשה יקר תפארת רב לאיש ישראל, נער בן שש עשרה שנה, מרדכי לעוויזאן שמו, אשר למד בבית המדרש הכולל בקרבה, ואחרי בא במסה מצאו המורים כי הצליח בלמודו וחכמה באה בלבו, ויתנו לו שרי הבית מטבע זהב למנחה, ובמצות פקיד העיר שרו קהל משוררים בקול כנור ועוגב לפני בית אביו, וכל חלונות בתי הרחוב אשר בית אביו בתוכו האירו בנרות ואבוקות לעת ערב. דענזע, על שפת נהר לים, ארבע אלף איש, מעשה שכר ויי”ש, עבוד עורות. שמן שומשמין, גלומי צמר, מטוה פשתן, ומסחר בקמח, עץ, בגדי שש ונרות דונג. עלטרע, כפר גדול, שש אלף איש, מעשה בתי שכר ויי“ש, שמן, צבע תכלת ובורסקי. עווערגעס, עיר קטנה, תשע אלף איש, מעשה שכר, שמן, גלומי צמר, נעלי עץ, מסחר בגדי שש ועצי בנין. מאריאקערקע, כפר, אלף ושש מאות איש, בתי מעשה שכר ויי”ש, דבק, חומץ, נעלי עץ לבון כלי פשתן. מערבעקע, מקום, ארבע אלף איש, לבון כלי בד, מעשה שכר ויי"ש, שמן ונרות דונג, וגלומי צמר. זאמרגעס, שמונה אלף איש, עושי מסחר רב בפשתן, שמן ונעלי עץ. ווערשאט, שבעה אלף איש, אורגי כלי פשתן וצמר גפן, ועושי נעלי עץ, מסחר פשתן.

ב) גליל אלאסט, בו העיר אלאסט, על נהר דענדר, חמשה שערים לה, שש עשר אלף איש, מלאכת גלומי צ“ג, כובעים, שמן, חומץ, שכר, וצבעים, מסחר בכישות, חיטים, ותבואת השדה. נינאווע, נהר דענדר יקיף אותה סביב, חמש אלף איש, מלאכת פתילים, שמן, חרדל, שכר, וכלי חרש. גראמאנט, נהר דענדר עובר בתוכה, שמונה אלף איש, בתי מדרש החכמות, מעשה שכר, יי”ש ומלח, מטוה צ"ג ולבון דונג. מארזל, מעשה נעלי עץ, שמן ושכר. אנקרזעלע, גני פרי רבים, יציקת פעמונים, מסחר סוסים ודבש. שענדלבלעקע, מקום מסחר.

ג) גליל סנט ניקולאס, בו העיר סנט ניקולאס, שנים ועשרים אלף איש, בתי מדרש שונים, בתי מלאכת מחטים, גלומי צמר, נעלי עץ, שכר ויי“ש רב, דיו, חומץ, כובעי קש, נרות דונג, עוגות דבש טובים מאד, משרפות לבנים, מסחר רב בבגדי שש, צמר גפן, פשתן, סוסים ותבואת השדה. לאקערן, עיר מהוללה על דבר לבון הפשתן הטוב אשר בה, עשרים אלף איש, בית יתומים, בתי ועד לחכמים, שש עשרה בתי מעשה שכר. בתי מלאכת כובעים, מעשה חומץ, נרות, חוטים, ועוגני אניות. מסחר תבואה. פשתן ושמן. רופלמאנדע, שלש אלף איש, עוברי ימים, מלבני פשתן, מעבדי עורות, עושי עגני אניות, משרפות לבנים. טאמיזע, על נהר שעלדע, שמונה אלף איש, מטוה פשתן וצ”ג, מעבר אניות, מעשה שכר ומנעלים. שטעקנע, שש אלף איש, משרפות לבנים, מעשה צבעים, בורסקי, יוצרי חרש, מסחר שמן ומקנה. בראסענע, כפר נאוה, שש אלף איש, מעשה שכר, נרות דונג, ונעלי עץ. קאלא, מסחר תבואה ומכרה טארף. בעלסעלע, שלש אלף וארבע מאות איש, מעשה שכר רב, מסחר יבול השדה ועץ. עקסערדע, מעשה שכר, נעלי עץ, מסחר תבואה. העסדאנק, מלאכת נעלי עץ רבה מאד.

ד) גליל אדענארדע, בו העיר אדענארדע, היתה מלפנים עיר בצורה, ועתה פרוצה אין חומה, שש אלף איש, בתי מדרש שונים, בתי חסד, מלאכת כלי פשתן, שמיכות צמר גפן, שמן פרחים, מסחר תבואה וכלי בד. ראנזע, חמש עשר אלף איש, חמשה בתי מדרש, בתי ספר רבים, מלאכת גלומי צמר גפן, נעלי עץ, מעשה שכר רב, בתי מלאכת בגדי שש רבים, גם מעשה דברים אחרים למכביר, מסחר רב ביבול הארץ ושמן. סביבה כרמים רבים תאוה לעינים. בערחעס. שלש אלף איש, שמונה עשר בתי מעשה ציקאריע. נעדרבראקל, חמשה אלף איש, ימי השוק גדולים בכל שבוע, מעשה שכר רב, בשול מלך [כנראה צ"ל מלח – הערת פרויקט בן-יהודה], שמן, מלאכת מסרקי האורגים. קריסהאטעס, אלף איש, רובם עובדי פשתים שריקות, מסחר חמאה, פשתן וכלי בד.

ה) גליל עקלא, בו העיר עקלא, תשעה אלף איש, מלאכת גלומי צמר וצ“ג רב, מעשה שאקאלאד, שכר, שמן, דבק, וטאבק, ריחים רבים. ירידים גדולים לממכר יבול השדה ומקנה. מאלדעגעס, שבעה אלף איש, מעשה זהב, שמן וטאבק, שכר ויי”ש. קאפריקע, ארבע אלף וחמש מאות איש, מעשה שכר, שמן, כפתורים, נעלי עץ וחבלים. מרגריטא, מקום מהלומי ברזל. קליזע, בית מעשה צוקר גדול מאד.

ו) גליל טערמאנדע, בו העיר טערמאנדע, קריה בצורה על נהר שעלדע, ארמון מוצד לה, שמונה אלף איש, בתי ספר רבים, בתי חולים ויתומים, מלאכת בגדי שש, גלומי צמר, כובעים, נייר, שמן, מלח, כלי בית לתפארת, מעשה שבכה מאטון בד, בשול שכר רב. בעסראדע, ארבע אלף איש, בוני אניות, חרשי ברזל, מעשה מפרשי ספינות, מסחר גחלים. באלקן, חמש אלף ושני מאות איש, מעשה שכר, חבלי אניות. שמן פרחים. צעלע, עיר נאוה, עשרת אלפים איש, מלאכת כלי פשתן גסים, מסחר רב בפשתן, יבול השדה וסוסים. האמע על נהר דורמע, תשעה אלף איש, מעשה חבלי אניות, בנין ספינות. וועסמינסטר, כפר נאוה, מעשה גלומי צמר, צבעים, שמן, ירידים גדולים לממכר פשתן ומקנה. וועטערן, מקום על נהר שעלדע, תשעה אלף איש, בית מעשה אבק שרפה, מסחר גחלים, יבול השדה וכלי פשתן.

ג. פלאנדערן מערבית

מדת המחוז הזה נ"ח פרסאות מרובעות, רובו עמקים ובקעות, אדמתו עושה פרי. ימי הקיץ חליפות למו, ופעמים רבות תבא קרה פתאום אחרי חום חזק, אולם עת החורף טובה ונעימה מאד. מחסור לו בעצים, לכן יבערו אדמת טארף תחתיהם.

שמונה גלילות בו:

א) גליל בריגע, בו העיר העדינה בריגע, קריה בצורה ונשגבה מאד, תעלות מים רבות עוברות בתוכה, וחמשים גשרים עליהם. זה שבע מאות שנה כבר היתה לעיר מסחר גדולה, מקוה מים גדול בקצה התעלה ההולכת לאסטענדע ואניות על פניה יעבורון, בו מצב נכון למאה אניות גדולות, שמונה שערים לה, חמשה וחמשים אלף איש, בית מדרש החכמות ואוצר ספרים, בית מדרש למעבר אניות, איזה בתי חולים, בתי מלאכת גלומי צמר, אטון בד, יציקת פעמונים. בורסקי, מעשה שכר, מלח, שמן, צוקר וצבעים. בנין אניות. מסחר בגדי שש. בלאנקנבערגע, שני אלף וחמש מאות איש. יצודו דגים במכמרתם, ועושי כלי עץ מעשה צעצועים. אסטקאמפ, כפר נאוה, ארבע אלף איש בו, מעשה שכר, ציקאריע ונעלי עץ, לבון פשתן. מערקערקע, כפר, ארמון, מסחר עץ ותבואת השדה.

ב) גליל אסטענדע בו העיר אסטענדע, מבצר חזק, על הים הצפוני וחוף מסחר לה, ארבעה עשר אלף איש, נתיב ברזל ממנה לבריגע, גענט, וערים אחרות, בנין אניות על פני החוף. מרחץ מי הים, ומגדל מאיר לעוברי אניות. מים לשתות אין בקרבה, ויביאו אותם מן בריגע לממכר. מעשה מפרשי אניה, נרות דונג, חבלים ושכר רב. מסחר רב במקנה, חמאה, עצי צבע, ודגים. גהיסטעלערס עיר קטנה, שלש אלף איש בה, מעשה נעלי עץ, מסחר דבש ופרחים.

ג) גליל איפערן, בו העיר איפערן, על נהר איפר, שמונה עשר אלף איש, בית מדרש, בית העצה בנין עתיק יומין גדול ונאוה מאד, בתי מעשה שבכה, גלומי צמר, עבוד עורות, שכר רב. מסחר תבואת השדה. פאפערינגן. שנים עשר אלף איש, מעשה שבכה, פתילי בד, שכר. מסחר כישות. ווארנעטאן, על נהר לים המפריד בינה ובין ארץ צרפת, שבעה אלף איש, מעשה שכר, מלח, שמן, מסחר פשתן ומקנה רב. ווערוויק, שש אלף איש, מעשה חוטים ושמן פרחים, מסחר פשתן. בעקעלער, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר ומהלומי ברזל. קאמינעה, מחציתה לצרפת, בחלקה אשר לבעלגיען שלש אלף ושש מאות איש, מעשה גלומי צמר, שכר ושמן. געליווע, ארבע אלף איש, עושי כלי עץ מעשה צעצועים, גלומי צמר, ובדי נחושת. הארנגע, כפר, ארמון נאוה, שני אלף ושלש מאות איש, בתי מעשה דיו, נעלי יד, שכר, שמן, ונעלי עץ, לאנגעמארק, שש אלף איש, מעשה מסרקות, שמן וציקאריע, לבון כלי פשתן. פאשנדעלן, כפר, שלש אלף איש, מעשה חומץ, שכר, משרפות לבנים, כור שיד.

ד) גליל פורנעס, בו העיר פורנעס, חמש אלף איש, שני בתי מדרש, מלאכת פוזמקאות, מעשה צעצועים, בורסקי, לבון בד, מסחר רב בחמאה, גבינה, פשתן, שמן ןמקנה. ניופארט, מבצר חזק על נהר איזר, חוף, שלש אלף איש משליכי בים חכה, עושי חבלי ספינה, ובוני אניות. אלווערינגהעס, שלש אלף איש, מהלומי נחושת, בתי צבע, מעשה שכר, ושמן, מכרה טארף, מסחר בגלומי צמר.

ה) גליל דיקסמודע, בו העיר די קסמודע, ארבע אלף איש, ששה בתי ספר, בתי ועד לחכמים, מעשה שכר רב, מלאכת פוזמקאות, בורסקי, מסחר רב בחמאה, גבינה ומקנה, האנדצעמע, שלש אלף איש, מעשה שכר ושמן, כלי אורג, טאבק ונרות, מסחר כלי פשתן. קאנטעמארק, חמש אלף איש, ארמון נאוה, מעשה שכר רב, מסחר שמן וכלי בד. וואומן, כפר, שלש אלף איש, עושי מורי שעות, חופרי טארף ומבשלי שכר. רענינגהע, כפר, מלאכת נעלי עץ, שכר, משרפות לבנים, מסחר עץ. בערסט, כפר, ארמון, אלף ושש מאות איש, מעשה שכר וחומץ, משרפות לבנים מכרה טארף.

ו) גליל קורטרעה, בו העיר היפה קורטרעה, שנים ועשרים אלף איש בה, ששה בתי ספר, בתי מלאכת בגדי שש, גלומי צמר, מעשה שבכה, נייר, שכר, מלח, צוקר, שמן, טאבק, צנורי עופרת, כלי קטורת, כובעים, פוזמקאות, שני ירידים גדולים בה בכל שנה לממכר בגדי שש רב מאד. מענין. עיר בצורה על נהר לים אצל גבול ארץ צרפת, תשעה אלף איש, בתי מלאכת מעשה שבכה גלומי צ“ג, צבע תכלת, שמן, שאקאלאדע, מלח, כבשן למעשה שיד, מסחר מקנה ויבול השדה. סוועוועגהעס, שש אלף איש, מעשה שכר, שמן ונעלי עץ, מסחר מקנה ופשתן. מוסקראן, על גבול צרפת, שש אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, שמן, משרקות, מעשה שכר. לאווע, כפר גדול ונאוה, שני ארמונים, שלש אלף איש, עושי כלי עץ מעשה צעצועים, שכר ושמן. אנזעגהעס, עיר קטנה, חמש אלף איש, מעשה שמן, טאבק וכלי אורג, מסחר מקנה. אוועלגעס, חמש אלף איש, מעשה שכר שמן וטאבק, מסחר בהמות וכלי פשתן. הארלבעקע, חמש אלף איש, מעשה שכר ויי”ש רב, שמן וטאבק. בעלעגהעס, כפר, ארבע אלף איש, מעשה שכר, שמן ונעלי עץ. הילסטע, כפר גדול, שלש אלף איש, מעשה שכר ונרות, משרפות לבנים. מסחר בהמות. וועוולגהעס, כפר, ארבע אלף איש, מעשה שכר ושמן. קערקנאווע, כפר, ארמון נאוה ופרדס לו, שני אלף איש, בתי מלאכת צעיפי הנשים, כלי אורג, וציקאריע.

ז) גליל טהילט, בו העיר טהילט, בנויה לתפארת, שלש עשרה אלף איש, בתי מדרש, בתי ועד לחכמים, מעשה שכר, שמן, גלומי צמר גפן, נרות דונג, צבע תכלת, דיו, מפוחים, וכלי בית. מסחר בגדי שש, חמאה, מקנה, ויבול השדה. מעלעבעקע, עשרת אלפים איש, מלאכת יעים, חומץ, שכר, צבעים, שמן, נרות דונג, טאבק, ומסחר בם. ריסעלעדע, שבעה אלף איש, מעשה נעלי עץ, שכר ושמן, מסחר תבואה. ווינגענע, יערים רבים סביבה, שבעה אלף איש, מעשה נעלי עץ, שכר, שמן וטאבק, כלי אורג, ומסחר בם, אסטראזעבעקע, חמש אלף איש, מעשה שכר, חומץ, שמן, נרות דונג, מסחר פשתן. ערצעלע, כפר, ארבע אלף איש, מעשה שכר, שמן, חומץ וטאבק.

ח) גליל רולערס, בו העיר רולערס, על נהר מאנדלבעקע, אחד עשר אלף איש, משרפות לבנים, מעשה ציקאריע, שכר, שמן, יי“ש, צבע תכלת, בורסקי, כלי עץ מעשה צעצועים, מסחר מקנה וכלי פשתן. איזעגהעס, תשעה אלף איש, מלאכת גלומי צמר וכובעים, מסחר בגדי שש. טהוראט, שמונה אלף איש, מלאכת נעלי עץ וכובעים, מסחר פשתן. אינגלמינסטר, שבעה אלף איש, מעשה שכר, מלח, יי”ש, מהלומי נחושת, מלאכת נעלי עץ. ארדאה, שמונה אלף איש, מעשה שכר, נרות דונג, מסחר רב בראשי בשמים. ליכטרוועלדע, שש אלף איש, מעשה שכר, מרקחת, טאבק, בורסקי, מסחר עץ ותבואת השדה. מארסלעדע, כפר גדול, שבעה אלף איש, בתי מעשה שכר, שמן, ציקאריע, כלי אורג, ארמון ופרדס נאוה. גיטס, כפר, ארמון, ארבעה אלף איש, בתי מעשה שכר. חומץ, שמן, נעלי עץ ופוזמקאות.

ד. הענעגא

המחוז הזה שמונה וששים פ"מ מדתו, גבעות רבות בו. אוירו נעים וצח מאד. תבואת השדה רבה בקרבו. אדמתו ברוכה בגחלי אבן עד מאד, ושנה שנה יוציאו יותר מחמשים מיליאן ככר מתוכה. גם יחצבו ברזל, שיש ואבנים רב מאד מהרריו.

ששה גלילות בו.

1. גליל מאנם, בו העיר מאנם, (בערגן) בצורה וחזקה מאד נהר טרילע עובר

בתוכה, חמשה שערים לה, ששה ושבעים חוצותיה רובם עקומים וצרים, רוב בתיה מאבנים, ששה ועשרים אלף איש בה, בית מדרש החכמות. אוצר ספרים, בתי חסד שונים, בית העצה נאוה, בתי מעשה מלח, צוקר, שכר, שמן, גלומי צמר, מחטים, חבלים, שכינים, מסחר רב בגחלים, כישות, פשתן, אבני ריחים, שיש ובהמות. סנטגיסלען, שני אלף איש, מעשה שכר ושמן. בנין אניות. קיפטי, כפר רחוק פרסה מן מאנס, ארמון, מחצב שיד רב מאד, מערה גדולה נכונה על עמודי שיד בקרבו. דור, עיר קטנה, שש אלף איש, חוצבי ברזל וחופרי גחלי אבן. גם איזה בתי מלאכת כלי פשתן ובורסקי בה. בוסו, שלש אלף איש, מחצב גחלי אבן ושיד, בשול מלח ומעשה ברזל, השכר הנעשה בה מהולל מאד. גלין, שלש אלף איש, מעשה זכוכית, כבשן שיד, בשול שכר, מחצב אבנים רב. לענס, שלש אלף איש, חוצבי אבנים ושיד. שאסעה גאטר דאס, כפר, בו היכל לנוצרים בן אלף ושתי מאות שנה. הארנו, ארבע אלף איש, חופרי גחלי אבן. בה מקלט לעניים המבקשים אוכל למו ביגיע כפם, וכשלש מאות בתים למו. פראמערעס, תשעה אלף איש, מעשה שכר. שמן, וחבלים, מחצב גחלי אבן. נימי, כפר נאוה, שני אלף וחמש מאות איש, בתי עונג בו לעשירי מאנס כי קרוב הוא אליה. בתי מלאכת כלי פארצעלאן, כבשן שיד, בשול מלח, שמן, ציקאריע, ושכר. מחצב אבנים רב אצלו. קארענייאן, כפר, ארבע אלף איש, כור ברזל, מעשה שיד, כלי קטורת, מחצב גחלי אבן רב ומסחר בם.

ב) גליל סאנייעס. בו העיר סאנייעס, קריה ישנה מאד, סוללות יקיפוה, שמונה אלף איש, רובם יחיו את נפשם במחצב האבנים אשר סביבה. בית מדרש החכמות, מהלומי ברזל, מעשה שכר ויי“ש, בורסקי. ענגהין, עיר קטנה, נהר מארק עובר בתוכה, ארבע אלף ושלש מאות איש, איזה בתי מדרש, מעשה שכר, מלח, שמן. העיר הזאת היא אחוזת הערצאג ארעמבערג. את הארמון אשר היה בה הרסו הצרפתים בימי המרד (סוף המאה הי"ח למספרם), אבל הפרדס נשאר לפליטה, כי חסה עינם עליו באשר כליל הוא בהדרו, ולא תשבע כל עין מראות יפיו כי רב הוא. לעסינעס, עיר נאוה, חמש אלף איש בה, חומות ישנות וסוללות יקיפוה, מעשה שמן, ציקאריע, יי”ש, מלח, כלי חרש, עורות, משרפות לבנים. מסחר גחלי אבן, שמן ועץ. ברעהן לעקאמט, שלש אלף איש, מטוה צ"ג, חוטי שבכה, מעשה שמן, מסחר תבואה. קאסטאה, שני אלף איש, בית מעשה אבק אש, מעשה ציקאריע, כבשן שיד, משרפות לבנים. שני ארמונים יפים בו.

ג) גליל אט, בו העיר אט. קריה בצורה וישנה מאד על נהר דענדר, עשרת אלפים איש, בית מדרש החכמות, מלאכת בגדי שש רבה בה, וכמעט אין בית אשר לא יעשו בו במלאכה הזאת, גם מטוה צמר, בשול שכר, שמן ומלח בקרבה, מסחר רב בכלי פשתן ודברים אחרים. מגדל בתוכה אשר נבנה זה יותר משבע מאות שנה. שיוורע, עיר קטנה, ארמון ישן בה, ארבע אלף איש, איזה בתי מדרש, בתי מלאכת גלומי צ"ג, בגדי שש, שכר, משרפות לבנים, יריד גדול לממכר בהמות. אטרע, כפר, מחצב אבנים רב, ארמון ופרדס גדול, מערה נפלאה בו. בעלאייל, שלש אלף איש, מעשה שכר ושמן, פוזמקאות ובורסקי, ארמון גדול ונאוה מאד וארבעה מגדלים לארבע פנותיו, יער צומח עצי הוד והדר בקרבו תאוה לעינים. מאפלעה, כפר, מחצב אבנים, מעשה שיד. פאמערעל, שני אלף איש, מעשה שכר, מסחר סוסים. קעוואקאמפס, שני אלף איש, מחצב אבנים רב, גם יחצבו אבני שיש בקרבה, מעשה שיד רב. בתי מלאכת כלי צמר ומשי, נרות דונג ופוזמקאות, חומץ ושכר. סטאמברוגע, שני אלף איש, כבשן שיד, מעשה שכר, טאבק, גלומי צמר, מחצב שיד, שארית עיי ארמון ישן. בליקי, כפר על נהר דענדר, שני אלף איש, ארבעה בתי ספר, מעשה בגדי שש, פוזמקאות, ארמון נאוה. אירשאנוועלץ, כפר, אלף איש, לבון כלי פשתן רב וטוב. גיסלענגין, כפר, אלף איש, עובדי פשתים שריקות, יוצרי חרש, ועושי ציקאריע.

2. גליל טורנעה, בו העיר טורנעה. קריה עתיקת יומין מאד, וכבר בימי הרומים (זה יותר משתי אלף שנה) היתה לעיר רבתי עם, נהר שעלדע עובר בתוכה, מגדלי מבצר סביב יקיפוה ולאחד המבצרים הנשגבים ישימוה. ובראש כולם העופל בפאת נגבה, אשר כל מלומדי מלחמה יעידו על תוקף אמצו כי רב הוא, שלשים אלף איש בה, בתי מדרש לחכמות ומלאכות שונות, בתי חסד, בתי מלאכה רבים מאד, ובראש כולם למעשה פוזמקאות, יריעות מחוטבות מהוללות מאד, כלי צמר גפן, כלי פארצעלאן, בשול צוקר, מלח רב, ציקאריע, ודברים אחרים. שני ירידים גדולים בכל שנה, מסחר שמן, תבואת השדה, שיד ואבנים. לעצע, קריה ישנה, שש אלף איש, מעשה שכר, שמן, פוזמקאות ועבוד עורות. פעראוועלץ, לרגל הר, שמונה אלף איש, בית למוד חכמת המוזיקה, מלאכת פוזמקאות, גלומי צמר, משי, בורסקי, מעשה שיד רב. בראפע, אלף איש, מסחר תבואה ומקנה. האלען, כפר נאוה, ארמון נחמד למראה, אלף איש עובדי אדמה וחוצבי אבנים. ראנגי, כפר, אלף וחמש מאות איש, יערי עץ סביב לו, חמשה בתי מלאכת טאבק, מסחר יבול השדה, מעבר אניות. וועלעהנע, עיר קטנה, שלש אלף איש, מעשה שכר, יי“ש, מלח, מסחר תבואה. וועצוועלווען, כפר, אלף איש, בית מקלט לנשים אשר לא תהיינה לאיש כל ימי חייהן, בתי בשול שכר, בלאטאן, כפר, שני אלף איש, שלשה בתי ספר, בתי מעשה צמר, שכר, שיד, וכלי שיש. שערק, כפר על נהר שעלדע, ארמון נאוה, שמונה מאות איש, רובם חוצבי אבנים מההר. קען, שני אלף איש, גני ירק רבים בה, בתי עונג כבירים לעשירי עם בימי הקיץ, מעשה שכר ויי”ש, מעין מתכת, ארמון נחמד. רומילעה, כפר, בו גני ירק רבים וטובים מאד. קאלעה, שלש אלף איש, עובדי פשתים שריקות, בשול מלח ושכר. בורי, ארמון כליל יופי. עסטעמעפיה, אלף וחמש מאות איש, איזה בתי מלאכה.

ה) גליל טהין, בו העיר טהין, על נהר זאמבר, ארבע אלף איש, מעשה שכר, בית מלאכת ברזל רב אצלה. בינשע, במרום גבעה וחומות יסובבוה, שבעה בתי ספר בה, שש אלף איש, מעשה נעלי רגל רב מאד, מלאכת שכינים, שמן, בורסקי, יי“ש טוב, שארית חומות ארמון המלכה מריא אחות הקיסר קארל החמישי. באמאנט, עיר ישנה, שני אלף ושלש מאות איש, חוצבי אבן, עושי כלי שיש, וגלומי צמר. שומעה, בין יערים וגבעות, ארבע אלף איש, מעשה שכר, בורסקי, מחצב הרים, ומסחר רב בחשאי לצרפת. האמזורהער, מלאכת ברזל רב, מעשה יתדות, בגדי שש, מעשה שבכה, שלש אלף איש בה. לאבע, על נהר זאמבר, שלש אלף איש, מעשה ציקאריע רב, מסמרי ברזל, מחצב אבנים, בשול שכר. מארלאנוועלץ, כפר בראש הר גבוה, מחצב גחלי אבן רב בו, מעשה כלי ברזל, בגדי פשתן וגלומי צמר. סאלרעזיר זאמבר, ב”א איש, ארמון, כור ברזל, מעשה כלי שיש, מחצב שיד, מסחר בסוסים. אנדליה, כפר, ארמון מפואר, ב“א איש, ארבעה בתי מדרש, מעשה מסמרות ברזל, בגדי פשתן, ציקאריע. בארבאנסאן, כפר, ארמון נאוה, מחצב שיש רב, יושביו יעשו ממנו שלחנות וכלים שונים, ומסחר רב בו. באוועלץ, כפר, אלף איש, עושי פוזמקאות ואורגים חורי, מסחר במורי שעות גסים וכלי עץ. פארגעס, יוצרי חרש רבים בו. ראנסע, אלף ושני מאות איש, יציקת ברזל, מעשה כלי שיש, בשול אפר מלח, מחצב אבניה. סיוורי, ג”א איש, מלאכת פוזמקאות, כלי פשתן, מסחר גחלים, וחמאה.

ו) גליל שארלעראה, בו העיר החדשה שארלעראה, נהר זאמבר עובר בתוכה, ז“א איש בה, בתי מדרש שונים, מחצב גחלי אבן לרוב מאוד, בתי מלאכת זכוכית, כלי ברזל, שכר ויי”ש, יריד גדול בכל שנה, וימי השוק בכל חדש לממכר בהמות. מסחר בגחלי אבן וכלי ברזל. פאנטען לעוועקי, על נחל באבלאנע, ג“א איש, מלאכת מסמרות ברזל, משרפות שיד, מעשה שכר, שמן, מחצב אבנים ואבני שיש. שאטעלעט, שלש אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי חרש, עבוד עורות, מסחר מקנה רב. גאסעלער, חמש אלף איש, רובם חופרים גחלי אבן, בתי מלאכת זכוכית, כובעים, שכינים, שמן שומשמין, בורסקי. סענעפע, ארבע אלף איש, מלאכת זכוכית, כובעים, עבוד עורות, בשול שכר. היכלי תפארת רבים סביבה, ובראש כולם ארמון גראף סענעפע, אבני גזית כולו, מלא הוד והדר, דביר שיש בו, מרחצאות, אוצר ספרים, ופרדס נחמד כליל תפארת. יומעץ, שבעה אלף איש, בתי מלאכת זכוכית, יתדות ברזל, מעשה שכר ויי”ש, מסחר גחלים. ארקענע, שני אלף איש, ארמון ישן, מחצב אבנים רב, מעשה ברזל. ריחים לכריתת אבנים, כבשן שיד. טראצעגנעה, שני אלף איש, פרדס גדול, מעשה גלומי צמר ומסמרי ברזל. עזאה, כפר, ח' מאות איש, ארמון נאוה, מעשה ברזל, כריתת אבנים, מלאכת כלי פשתן. פלעריה, ג“א ות' איש, ארמון גדול חדש, בתי מלאכת גלומי צמר, מטוה פשתן, עבוד עורות, מסחר רב במקנה. אצלה היתה המלחמה הראשונה בשנת תקע”ה בין מלכי הברית ובין נאפאלעאן הגדול לפני מלחמת וואטערלא אשר בה הורד לעפר כבודו. פאמילעריה, כפר, ארמון, מלאכת פוזמקאות, וכלי פשתן. פעלי ארמון ישן, מחצב אבנים רב. גי, כפר, מלאכת יתדות, מעשה שכר. לאדעלינזארט, כפר, בתי מלאכת זכוכית, מסמרי ברזל, מכרה גחלי אבן, ארמון.

ה. נאמוֹר

המחוז הזה שבעה וששים פ"מ מדתו. ארץ הררים כולו, אוירו קר ולח, שכבת השלג תרום כשני אמה מעל הארץ, ובקיץ גשם ומטרות עוז למכביר. רוב יושביו מאמיני הבלי שוא וחוסר דעת להם, אדמתו תתן את יבולה לשובע. יער וכל עץ בו לרוב.

שלשה גלילות בו.

א) גליל נאמור, בו העיר נאמור, מבצר חזק והרים רמים יקיפוה מסביב, אחד עשר שערים לה. מספר בתיה שמונה אלף ושלש מאות, רובם בתי אבן, בתי מדרש רבים, בתי מלאכות שכינים, כלי קטרת, לבנת עופרת, כלי חרש, נייר, ועורות, כלי ברזל שונים, כלי זכוכית ופארצעלאן, בגדי שש, מסחר פשתן וכלי ברזל, מספר יושביה ששה ועשרים אלף איש, אצלה מחצב אבנים, ברזל, עופרת, גחלים, ושיש רב מאד. ארדענע, עיר ישנה מאד, חמש אלף איש, בתי מלאכת כלי פארצעלאן, בגדי פשתן, נייר, בורית שחורה, משרפות לבנים, כור ברזל. פאסע, שלש אלף איש, עושי מסחר עץ ועורות. געמבלא, עיר ישנה מאד, שלש אלף איש, עושי מלאכת שכינים. ליגני, כפר, אשר קנה לו שם עולם על דבר המלחמה אשר היתה בו בשנת תקע“ה בין צבאות פרייסן והצרפתים, ותעז יד הצרפתים, הלא היא כתובה בספרי דגול מרבבה צד קס”ט. מחצב שיש ואבני בנין רב אצלו. באסר, כפר, אצלו מחצב שיש שחור רב. מעצערעט, כפר, כור ברזל, מלאכת כלי שיש, כבשן, מחצב אבנים. געסווע, כפר, ארמון נאוה, מחצב אבני רחים ואבני שיש, מסחר עץ. פלארעסע, מכרה גחלי אבן רב מאד אצלו. סקלען, מקום נאוה, שני אלף איש, ארמון, מכרה גחלים, מחצב שיד, כבשן, יוצרי חרש, עושי בגדי שש, מסחר עץ ויבול השדה. דענעה, כפר, אצלו מחצב שיש שחור. טעמפלא, כפר, שני אלף איש, בית מלאכת נפה, מסחר עץ. סנט מארק, כפר, מחצב בדיל ועופרת, כור עופרת, מעשה גפרית, מי נחושת. וועדרין, כפר, יושביו יחצבו ברזל ועופרת, גם יחפרו חומר פארצעלאן מאדמתו. סנט סערוועה, כפר, בתי מלאכת כלי פארצעלאן, לבנת עופרת, גלומי צ"ג, נייר ומלח. מעטעט, שלש אלף איש, מעשה בגדי שש רב מאד, מחצב ברזל, שלשה ארמונים. טהאן, כפר, מחצב ברזל ואבנים רב, כור ברזל, מהלומי ברזל, ריחים לכרות אבנים ולתת להם זהר.

ב) גליל דינאנט, בו העיר דינאנט, ישנה מאד ויותר מי“ח מאות שנה עברו עליה, בין הרים וסלעי מצוק, מצודת עופל חזקה לה, על נהר מאאס, וגשר אבנים עליו אשר נבנה זה ח' מאות שנה, ו”א איש בה, איזה בתי מדרש, בתי מלאכת כלי זכוכית, כלי שיש, נייר, שמן ושכר, שכינים, כובעים וגלומי צמר, עוגות פלפל נעשים בה ונשלחים למרחק מרב טובם. מערה נפלאה בקרבה מתחת למצודה. ראשפארט, שני אלף איש, מסחר מקנה, עץ וקליפת עצים. אצלה מחצב שיש אדום. סינעה, בראש גבעה, חומות וסוללות סביב לה, שני אלף איש. מעשה כלי ברזל, וכלי חרש מצופים זכוכית. מסחר רב בסוסים וגחלי עץ. באווינייעה, אלף איש, כור ברזל, מלאכת כלי ברזל, כלי חרש, משרפות לבנים ובשול מלח. אצלה חרבות ארמון ישן ומגדל בראש סלע, אשר הפילו עצמן שלש נשים צעירות לארץ בשנת ה“א שי”ד אחרי נפלו בעליהן במלחמה, לבל יתעללו בהן הצרפתים בלכדם את העיר, ותמותנה מות גבורים. אנזערעמע, כפר, בו מלאכת ברזל רב, משרפות לבנים, כבשן, ומחצב אבנים. ביאל, ארמון נאוה מאד. האן זור לעסע, כפר, מהולל ע“י המערה הנפלאה אשר בסלע שיד אצלו, ונהר לעסע עובר בתוכה. אנעוואה, כפר, מלאכת ברזל רב, מעשה יי”ש, ארמון נחמד מאד. באנעשע, אלף איש, בית גדול למלאכת זכוכית, בתי מעשה מסמרות ברזל.

ג) גליל פילעפעווילע, בו העיר פילעפעווילע, אשר בנה הקיסר קארל החמישי בשנת ה“א שט”ו וקרא אותה על שם פיליפ בנו. מבצר במרום גבעה, ב“א איש, בתים יפים למשכן, ה”א אנשי חיל מחצב אבני בנין ואבני שיש. וואלקורט, עיר קטנה, אלף איש בה, מלאכת כלי ברזל. פלארענעס, אלף ושש מאות איש, רובם חוצבי ברזל, מסחר בהמות. מאריענבורג, עיר קטנה בצורה, אלף איש בה, עושים מלאכה בכור הברזל אשר אצלה. קאווין, על מי שיחור, שני אלף ושלש מאות איש, מלאכת ברזל ובורסקי. איווע גאמעצע, כפר, אלף וחמש מאות איש, ארמון גדול, מחצב ברזל, כבשן, כור ברזל, לבון פשתן.

ו. ליטיךְ

מדת המחוז הזה נ“ג פ”מ, הרים וגבעות יכסו פני כולו. אוירו ממוצע וטוב. יערים רבים בו. מהריו יחצבו עשרים אלף ככר ברזל מדי שנה בשנה. גחלי אבן לאין חקר בקרבו. גם ביבול השדה שפע רב לו.

ארבעה גלילות בו.

1. גליל ליטיך, בו העיר ליטיך על נהר מאאס, וי"ז גשרים עליו, הרים רמים

יסובבוה, ומצודת עופל לה. רוב חוצותיה צרות ואין נוגה למו בגלל הבתים הגבוהים מאד אשר בקרבם, מספרם רל“ו, י”א רחובות גדולות, ט“וק' בתים, ח”א איש, י“ח בארות הזורקות מים למרום, ארמון המשפט גדול ונאוה מאד. בית העצה מלא הוד והדר, בית שעשוע נחמד למראה, בית אוניווערזיטעט אשר נוסד בשנת ה”א תקע“ו, בתי מדרש שונים, גנת ביתן, אוצר ספרים, ביהכ”נ לישראל, בית יציקת כלי תותח, בתי מלאכת כלי נשק גדולים ומהולים מאד, אשר מאתם יצא בשנת תר“ט יותר מן מיליאן כלי מלחמה שונים, ונמכרו לבני אונגארן אשר נלחמו אז עם צבאות עסטרייך. מטוה פשתן רב מאד, בתי מלאכת כלי מתכות שונים, רקועי פחים, כלי זכוכית, בגדי שש, עורות, מכונות קיטור, לבנת עופרת, נייר, שמן, חומר חותם, כור ברזל גדול, ששים בתי מעשה שכר ויי”ש, מסחר רב להולאנד וצרפת. במאה השמינית למספרם כבר היתה לעיר גדולה רוכלת העמים וכומר נוצרי משל בה. בשנת ה“א קס”ז היה הרג רב בתוכה, כי מרדו יושביה בכהן המושל בם, ויפלו גדודיו כזאבי ערב עליהם, ושלשה ועשרים אלף איש הכו לפי חרב, מכרה גחלי אבן רב מאד אצלה. וויזע, שני אלף איש, מעשה צרי וחומץ, שכר ויי"ש, פוזמקאות ועורות. שאפאנטען, מקום מרחצאות טובות, שני אלף איש, בתי מלאכת כלי מלחמה, רקועי פחים, מהלומי ברזל, מחצב שיש ואבני רצפה. המים החמים הנוזלים מן המעינות אשר בה, טובים מאד למרפא חולי הכבד, הטחול, ועצירות הבטן. סערענג, ארבע אלף איש, בתי מלאכת כלי זכוכית ובדולח יציקת כלי ברזל, מכרה גחלי אבן.

2. גליל האי, בו העיר האי על נהר מאאס וסלעי מצוק יקיפוה, ח"א איש, ארמון

נשגב. בתי מלאכת כלי ברזל, רקועי פחים, אבק שרפה, שמן, נייר, שכר ויי“ש, גני ירק טובים, מסחר רב ביין ויבול השדה. אמעה, כפר, ג”א איש, רובם הולכים בקיץ לאשכנז, צרפת ורוסיה לעשות לבנים, ובחורף ישובו לביתם ויכלכלו את הנלוים אליהם בשכר עבודתם.

ג) גליל ווערוויר, בו העיר ווערוויר על נהר וועצע, כ“ב אלף איש, בתי מדרש וחנוך רבים, בתי מלאכה כבירים מאד למעשה גלומי צמר, כלי ברזל ובדיל, צבעים ועורות. לימבורג במרום הר, היתה מלפנים עיר בצורה, ג”א איש, מלאכת גלומי צמר רב. הערווע, ד“א איש, הגבינה הנעשה בה מהוללה בכל הארץ ובשם גבינת לימבורג תכונה. שפאא, מקום מרחץ, ד”א איש, בתי תפארת רבים בו למשכן האנשים הבאים לשבת בו בימי הקיץ, ט“ז מעינות מי מתכת חמים בו הטובים למרפא כל חולי ומכאוב, גם ישימו את מימיו בכלי חרש ויובילום למרחקים. המקום הזה עתיק יומין מאד וכבר בימי הרומים נודע לשם ולתהלה. ד) גליל ווארעמע, בו העיר ווארעמע, ב”א איש, עובדי אדמה, ועושי עוגות דבש טובים מאד. האלעט, כפר, אלף איש, ארמון, מגדל ישן, מטוה קנבוס. מחצב אבנים.

ז. אנטווערפן

המחוז הזה יכיל נ“א וחצי פ”מ, עמק השוה כולו בלי הר גבעה, אוירו לח וממוצע. אדמתו פוריה מאד,

ג' גלילות בו.

א) גליל אנטווערפן בו העיר אנטווערפן. קריה בצורה נשגבה מאד על נהר שעלדע, רבתי עם וסחר גוים, חוף הנהר גדול מאד, ומצב נכון הגדול מכולם מאה וששים ככר. בית העצה נאוה מאד, בית מועד הסוחרים ישן וגדול מכל הבתים האלה בארצות אירופא, נשען על שלשה וארבעים לד“א אניות בקרבו, ט”ו שערים לה לפאת המים, וג' שערים לעבר היבשה, מאה וס“ב חוצות לה, כולם יחד רחבים וישרים ורצופים אבנים, כ”ו רחובות גדולים, לילה כיום יאיר בה בגלל המנורות הרבות אשר בכל שוק ורחוב, מ“ד גשרים, י”א ות' בתים, וצ' אלף איש. היכל לנוצרים הנקרא בשם קאטעדראל קירכע גדול ונפלא מאד בבנינו ר“נ אמה ארכו, ק”כ אמה רחבו, וק“ח אמה קומתו נכון על קכ”ה עמודי אבן, ומגדל רם עליו אבני גזית כולו, אשר בשש מאות עשרים ושנים מעלות יעלו אליו, בראשו צ“ט פעמונים, ומשקל הפעמון עמודי שיש, בו יקהלו כל הקונים, המוכרים והסרסורים יום יום לעת קבוע וכל מעשי המסחר נעשים בקרבו, חצר גדול מוקף חומה ובתים רבים בתוכו למעשה כל כלי האניות, בתי מדרש רבים בה לכל חכמה ומלאכת מחשבת, בתי ועד לחכמים רבים, ביהכ”נ לבני ישראל, בתי חסד שונים, בתי מלאכת גלומי צמר, משי, יריעות מחוטבות, כלי כסף וזהב, כלי חרש, נייר, חרדל, שמן, שכר, יי“ש, צוקר מסרקות, כברות, כובעי תבן שאקאלאד, נעלי יד, פתילים, בגדי שש, לטישת אבנים טובות, רקועי פחים, מורי שעות, כלי עץ מעשה צעצועים, בתי דפוס רבים, ומסחר רב מאד לכל כנפות הארץ. בשנת תקצ”ב צרו עליה הצרפתים ארבעה ועשרים יום, וישליכו אל תוכה כדורי אש נוראים, אשר אלף ככר משקל כל אחד, ואף אם נהרסה כולה ותהי לתל שממה נלחמו יושביה ברוח גבורה וימאנו להרים קרן צריהם, אך אחרי סתמו האויבים כל המעינות חוצה לה, ולא היה מים לשתות בעיר נפתחו שעריה ויבואו הצרפתים אל תוכה ויתנוה לממלכת בעלגיען לאחוזת עולם (כי ביד הולאנד היתה עד העת ההיא). מלפנים היו שני מאות אלף איש בקרבה, אך צוק העתים והמהפכות הרבות אשר עברו עליה הורידו גאון עוזה, ויצא כל כבוד מסחרה לאמשטרדם העליזה: רומפסט, כפר, שלש אלף איש, בוני אניות ועושי מסחר גחלים, שיד, ולבנים. שטאבראק, כפר, מעשה ציקאריע רב.

ב) גליל מעכעלן, בו העיר מעכעלן, שלשים אלף איש. בתי מדרש שונים, בתי מלאכת כלי נחושת, גלומי צמר, מחטים, מעשה שכר ויי“ש רב. ליערע, ט”ו אלף איש, מעשה סכינים, שכר ויי“ש, גלומי צמר, בגדי משי, מסחר סוסים. הינגענע ד”א איש, מעשה חומץ, שכר, שמן, ונרות דונג. עוערס, ו“א איש, מעשה צבע תכלת, כובעים, כלי חרש, שכר ושמן. בארנהעס, חמש אלף איש, מעשה שכר ויי”ש.

ג) גליל טהורנהוט, בו העיר טהוריהוט, ט“ז אלף איש, בה יעשו כלי פשתן הנקראים בשם צוויליך מהוללים מאד. מאל, כפר ו”א איש, מעשה גלומי צמר רב מאד. ארעגדענט כפר, ד“א איש, מלאכת פוזמקאות רב מאד. ליכטערט, כפר, ב”א איש, מלאכת נרות דונג, מסחר חמאה ועצים.

ח. לימבורג

מדת המחוז הזה שלשה וארבעים פ"מ, ושני גלילות בו.

א) גליל האסלט, בו העיר האסלט, תשעה אלף איש, מעשה שכר ויי“ש רב. צבעים, בורסקי. טאנגערין על נהר יאאר, עתיקת יומין מאד, שש אלף איש, שני בתי מדרש, מלאכת כובעים, שכינים, צבעים, שמן, מסחר עץ ומקנה. אצלה מעין מי ברזל לתרופה. סנט טראד, עשרת אלפים איש, כור ברזל, מעשה שכר, יי”ש, ומלח רב.

ב) גליל מאזעק, בו העיר מאזעק, ה“א איש, מעשה שכר ויי”ש. כובעים, נייר וכלי פארצעלאן. ווענרעה, ארמון, ה“א איש, מעשה צרי, צבעים. הארסט, כפר, שלש אלף איש, מעשה שכר, יי”ש וצרי.

ט. לוקסעמברוג

המחוז הזה אשר כתבנו למעלה (דף צ"א א [6 – בהקלדת פרויקט בן-יהודה]) תכונתו, יכיל ע"ט פרסאות מרובעות בקרבו, ארבעה גלילות לו.

א) גליל ארלאן בו העיר ארלאן, ד"א איש, כור ברזל מכרה טארף.

ב) גליל בילאן, בו העיר בילאן עיר בצורה, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר. סנט הוברט, שני אלף איש, מקדש לנוצרים נאוה מאד מבני שיש כולו, וכל הנשוך מכלב שוטה יבוא הנה להרפא.

ג) גליל מארכע, בו העיר מארכע אן פאמען, שני אלף איש.

ד) גליל באסטאנייע, בו העיר באסטאנייע, שלש אלף איש, סוחרי מקנה. הופאליצס, אלף איש, ארמון ישן.

תם

 

חלק ב    🔗

ראש דבר    🔗

קורא אלופי, אם יש את נפשך לבא אל תוך ספרי זה פנימה, עמוד נא פה עמדי, כי דבר לי אליך, הן עד כה אחזתי ביד ימינך, והדרכתיך במעגלי ישר מארץ ענגלאנד דרך ארצות הצפון עד באכה בעלגיען, ועתה סוב פנה לך דודי הנגבה, ודרך המלך יחד נלכה לפאת תימן, מראש ממלכת צרפת עד קצה איטליא, וכאשר נפגש שם את ארץ שווייץ, נסור גם אליה ונעבור בקרבה עד אשר נגיע אל קצה גבולה. ואתה תחזה יקירי בחלק הזה אשר בידך עתה גם את מלכות פורטוגאל לפניך, ופן יהי את לבבך לאמר למה זאת לי והיא כבר נדפסה בס' זהב שב"ה להרב המליץ ר' שמשון בלאך הלוי ז“ל (זה שנתים ימים), לכן אמהר להשיבך דבר טרם תשאל, ואען ואומר, דע לך אחי כי לא כפורטוגאל בס' זהב שב”ה פורטוגאל אשר בספרי, לא ראי זאת כראי זאת, ושונות הן אשה מרעותה בכל אשר להן. אנכי מחפצי תת ספר שלם לפניך, לא תחסר כל בו מארצות אירופא, מאנתי הונות אותך באמרי שוא לאמר, פורטוגאל בס' זהב שב“ה תמצאנה, קום קרא בו. חלילה לי מאון, לא חסתי על עמלי, ובתור אחד היתה בעיני ככל שאר הארצות דברי הר”ר בלאך היו בעיני כלא היו, ואעצום עיני מראות בהם, כי אם ירדתי אל העין אשר ממנו כל דברי שאובים, אספתי מים זכים מן המקור הנאמן, והבאתים בכלי טהור לפניך, כי מלבד אשר לא דרך החכם הלוי דרכי, ולא מחשבותיו מחשבותי, דרכו לנהג את הקורא בכבדות, להרבות מליצות ומלות קשות העומדות לשטן לו בכל מדרך כף רגל, ומחשבותיו מדלגות מענין לענין ובלולות בפלפולים ודברים אחרים המוליכות את הקורא תועה, ויטוהו מן הדרך אשר הוא מבקש, ודרכי לנחותו באורח מישור אין כל עקוב בו, להלביש את רעיוני במליצות קלות, ומלות מובנות לכל איש, ומחשבותי מרחיקות כל דבר זר מעל גבול ספרי, וחק עולם לי, כד קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתא. מלבד זה קטן מאד כבוד ס' זהב שב“ה בעיני וכאין אחשבהו, כי אף אם רב יקר תפארת ידידי החכם בלאך ז”ל, וכאח וריע אתו התהלכתי, כבר מלתי אמורה (בהקדמה לחלק הראשון מספרי זה), כי גלה את אזני לפני מותו, אשר יש תכונת פורטוגאל עמדו, ויחל את פני כי אקח את דבריו אלה, ואעבירם תחת שבטי, באשר לא כתב אותם רק בעבורו, ויהיו לו לחומר ולמזכרת רעיוני לבבו, והצורה עודנה נעדרה, וזה היה דרכו בכל ספריו, לכתוב בתחלה ככל העולה על רוחו, בלי שום לב על יופי הלשון, סדר הרעיונים ופלס האמת, כעין מהדורא קמא בש“ס, ואחרי הריק כל מורשי לבבו אל תוך הגליון, עבר שנית אל פניהם בשום שכל ודעת, צרפם כצרוף את הכסף, הביא כל דבר על מכונו בסדר וערך ישר, והסיר כל שוא ותפל מהם, על פי מאזני בינה ומשקל צדק, ומהדורא בתרא הזאת הוציא אור. ודרך זה לרבים חכמי לב מני דור ודור. ולפי דעתי זה הוא מקור הדברים הסותרים זה את זה בס' קהלת אשר בקשו חז”ל לגנזו על ידיהם (שבת ל' ב'), כי היה גם דרך המלך שלמה מחברו לרשום בספר כל מזמותיו לנפשו, ולא עלה על לבו כי יפוצו חוצה בקהל עם ועדה טרם יבדיל את התבן מן הבר, בימי נעוריו בעוד האפילו ענני הבחרות את עיניו, כתב רעיוני רוח, כמו ראה חיים עם אשה (ט' ט'), ככל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (שם י'), שמח בחור בילדותך (י"א ט') וכדומה לאלה וכאשר בא בימים ויחכם מכל האדם, ועיניו נפקחו לדעת כי מחמדי תבל אך שוא המה וכח תענוגיה מהבל יחד רשם בספרו דברי מוסר ויראת ה‘, ובטל כל דבריו הראשונים. וע"פ השערתי זאת, יהיו לאפס ולאין כל דעות האחרונים אשר בקשו לשלול ס’ קהלת משלמה ויחלטו כי איש אחר חברו, ע“י המלות הפשוטות, הבנינים הזרים והמליצות התפלות אשר בו, כי הרושם דברים בפנקסו לעצמו, לא יחפש מלות יפות ומליצות רמות, אך יכתוב זכרון מחשבותיו ככל אשר תפלוט הקולמוס, ואם הבאים אחריו אספו כל אשר מצאו כעמיר גורנה, ולא שמו אל לב לזרות ולהבר, אשמם בראשם, והמלך שלמה וכסאו נקי. אחר הדברים האלה תראה איפא יקירי, כי תכונת פורטגאל לרשב”א וכל דבריו בס' זהב שב“ה, דברים שלא נגמר בשולם הם, ולא יבואו בקהל לנו. ואתה הקורא, יהי נא חסדך לקחת את פורטוגאל בס' זהב שב”ה למול פורטוגאל בספרי זה, ועיניך תחזינה אם לא כנים דברי. ואף אם כבר אמרתי בהקדמתי לחלק ראשון, כי לא לשום מגרעת במלאכת אחי הלוי חפצי, אומר עוד הפעם כי אין רצוני להתכבד בקלונו, ועוד נאמן לי הוא השם שבילי עולם אשר בו קראתי את ספרי זה, כי אלו רדפתי אחרי הכבוד, ונפשי צמאה לגאון תפארת, בחרתי לספר שם אחר, למען ידע כל רואהו כי חדש הוא, תחת אשר עתה בהיות שם שבילי עולם לו, רבים למעשה החכם בלאך יחשבוהו, הוא הדבר אשר אמרתי, כבוד וגדולה לא ארדוף, ומה גם כי כל כותב ספר בימים האלה כלמה ובוז יירש, ואך הון ועושר תפארת אדם המה, אך כל מגמת נפשי עשות טוב לבני עמי, ולתת לפניהם ספר אשר לא היה כמוהו מעת היתה יהודה לגוי. ובאמת חדה סתומה היא בעיני לא אדע פתרונה, אחרי אשר כמעט אין כל חכמה ודעת אשר לא נכתבו ספרים רבים עליהם בשפתנו, מדוע הדעת הזאת היא ידיעת גלילת הארץ ועריהם, מרחוק תעמוד, ואין אף ספר אחד בה בלשון עברית, והיא הלא תור המעלה לה, ברכה בקרבה, ופרי תועלתה רב ועצום מאד, כי מלבד אשר תתן דעה וערמה להוגים בה, ותומכיה מאושר לדבר נגד מלכים ולא יבוש, תעבירנו ארחות ימים, ותדריכהו על במתי ארץ בלי טורח הדרך ובלי כסף מוצא, תורנו דעת דרכי מתי תבל וארחותיהם, המון לאומים ומעשיהם, מפעלות שדי וגבורותיו, הליכות עולם ואותותיו, ולכן אחת החכמות הכלליות לעמים היא, ולא יוכל איש היות רופא כל בשר, מליץ יודע דבר חוק ומשפט, נגיד החיל, נשיא ופקיד, כהן מורה או מוכיח בשער, טרם יביאוהו במסה על דבר ידיעת הגעאגראפיא וגם יוכל, בלעדי זה נחוצה לנו בני ישראל החכמה הזאת עד מאד למשמרת חוקי אלהים ותורותיו, ורבים מגופי ההלכות תלויים בה, כי פשר דבר על אודות נהר אם מים שיש להם סוף או שאין להם סוף הוא לענין עגונה, על איזה נחל אחת הערים היא יושבת לענין גטי נשים, היתרים ואסורים רבים המתחלפים לפי שנוי האויר והמקומות, טבע הנצנים והפרחים לענין ברכת הפירות, ודברים אחרים דומים לאלה הנוגעים לדת תוה“ק, כל אלה יחד למשמעתה יסורו, וכדברה כן יקום. ואלו שמו זאת הרבנים אל לב, כי לא בלמוד הש”ס יצא המורה ידי חובתו, באשר ענפים רבים בעסקי הוראה אשר בחכמות אחרות שרשם, והירא דבר ה' החפץ לבל יצא מידו משפע מעוקל, עליו לדרוש את המדעים ההם בספריהם, אלו שמו זאת אל לב, לא שגו בדברים רבים, ולא נתנו יד לפושעים הם פריצי עמנו אשר בעו“ה לא אלמן ישראל מהם בכל דור ודור, למלא שחוק פיהם ולכתוב פלסתר עליהם. ולדוגמא אשימה פה לפניך דבר אחד קטן והוא איזה שמות בני ישראל אשר טעו במח”כ הרב בית שמואל ובעל טיב גיטין בהם, בתתם להם שמות עברים אשר אין כל ערך ביניהם, וזה הגיע להם יען לא דרשו מעל ספרי לשונות העמים למען דעת מקור השמות ההם ופתרונם. פקח עיניך וראה אבלי, לדעת הב“ש הוא כנוי לאברם, וכמה רחוקה השערה זו מן האמת, ואך שווי המלות הטעהו, אולם מלת האבילע בשפת צרפת הוא שרש השם הזה, באשר חלוף הה”א באלף רגיל לרוב, ופתרונו חרוץ, נבון. וגם שם הבל המובא בב“ש בגזע האבילע הצרפתי מחצבתו, וקריאתו הבל (בפתח) כמשפט הע' בשפת צרפת שנכתבת ואינה נקראת, כי בלי ספק איננו הבל העברי, באשר אין להאמין כי יקרא איש לבנו בשם רע כזה המורה אפס וריק. בונם, הוא מן בונהומי בלשון צרפת, פתרונו גוטמיהטיגקייט בל”א, ושמו בלה“ק טוביה או חנניה, בינוש הוא או מן בינוט בשפת צרפת ופתרונו ברוך, או בייניט, ושמו בלה”ק תם. בער או בעריש, מן בערנארד בל“א אשר פתרונו הוא גלענצענד, פרעכטיג, וא”כ איפא שמו הקדש הדר ונמצא בס' בראשית (ל“ו ל”ט), ולא כהרב ב“ש אשר העלים עין ופגעו הדוב. וואלף הוא קצור מן וואלפגאנג אשר הוראתו צולח או מאושר, וא”כ שם הקדש לו חנינא או חנניה ולא זאב כאשר חשב הרב ב“ש. טודרוס הוא טעאדורוס ופירושו בלשונם מתנת ה', וא”כ שמו הקדוש מתתיהו, נתנאל או יהונתן. פאלק, הוא פעליקס לאשכנזים אשר פתרונו מאושר וברוך, ושמו בעברית אשר או אחיטוב. קלמן, על השם הזה טפלו שם קלונימוס אשר חשבוהו לקדש, וכבר דברתי אודותיו בספר ירושלים (ח“א צד נ”ו), אולם אין ספק כי הוא קלעמענט בשפת צרפת (כי הט' נכתבת ואינה נקראת בלשון ההוא), אשר ממנו קלעמענס בשפת אשכנז, והוראתו איש חסד, וא“”כ שמו הקדש חנן, חנינא, חנניה, או חסדא ובספרי תפארת ישראל (צד ל"ח) אמרתי השערה אחרת בזה. מצורף לזה ראה מה שכתבתי בספרי ירושלים (ח“א צד נ”ו) על אודות איזה שמות אחרים. כאלה יש ויש שמות רבים לישראל אשר משפת עם לועז שאולים אתנו, כי כאשר ירד כבוד ישראל מימי גלות בבל והלאה, והיונים והרומים הרימו ראש עליהם, נשפלה גם מעלת שמות הקדש, ושמות בני נכר באו תחתיהם, כאש נמצא בימי חכמי המשנה הראשונים השמות ארסתובלוס, הורקנוס, הרכינס, אנטיגנוס, יוסי (מן יוסף העברי), לויטס הוא לוי העברי בכנוי יוני., וכמשפט הזה היה בכל דור ודור, כי בכל ארץ וממלכה אשר ישבו בני ישראל בה, קראו לבניהם שמות כלשון העם אשר בקרבה. אך הגאונים מהרי"ל ובית שמואל והבאים אחריהם לא העמיקו לחקור עליהם, לכן יצאה שגגה מלפניהם, ובכל זאת כבודם במקומם מונח, וחוסר דעתם בלשונות נכר לא הוריד גדולת תורתם מאומה, כי אם אנכי להראותך באתי, עד איפא תגדל תועלת החכמות החיצונית למשען התורה, ובלעדם יגששו המורים כעורים קיר ולא ידעו במה יכשלו. ובמקום אחר אוסיף לדבר בזה כאשר יתן ה' בפי. ועתה אכלה דברי כי רב הדרך לפני, הלא הוא המסע בארצות האלה, אשר לפניך פה. הבא נא אחי הקורא, אזר כגבר חלציך, ויחד נסעה ונלכה, הלאה שערי ארץ צרפת פתוחים לפנינו, נבואה אל קרבה, ממנה נתהלך ממלכה לממלכה עדי נגיע אל פתחי ארץ שוויץ ושם נרגיעה.

לבוב ירח כסליו תרי"ז.

א. מענדיל מאהר

עַל הִשָנוֹת הַסֵפֶר פַעֲמָיִם    🔗

ספרי זה יצא לאור זה ארבע שנה, וכאשר תם עד כלה ואיננו, דרש אחד המ"ס ממני להדפיסו שנית, ואאות לו, ושניתי דברים רבים בקרבו, גרעתי והוספתי כטוב בעיני, ובראש מלכות זיציליא הוספתי דבר גדול, הוא קורות בני עמי בממלכה ההיא, אשר לא היה בהדפסה הראשונה.

אף אם עברה תמורה גדולה על ארצות איטליא בשנה אשר חלפה, מושליה ירדו מכסאותם, ולאומים יצאו ממלכה אל עם אחר, עזבתי אנכי את כולנה במצב נכון כאשר היו עד כה, כי הדבר הזה עודנו מסור ללב מלכים אין חקר, ואין אתנו יודע מה יהי אחריתו, הלא מקום אתי, כי עוד שני חלקים טמונים באהלי, הם מלכות עסטרייך, טורקייא ויון, רוסיא וכל ממלכות אשכנז, ובבא קצם אתן לפני הקוראים כל החליפות אשר היו ואשר תהיינה באיטליא עד העת ההיא.

הנה שמעתי רבים אומרים, כי הקורות אשר נתתי בראש כל ארץ ומדינה אך מצער הן, ואין די בם לרוות צמאונם, לכן אשיב להם פה תשובה נצחת וכללית: ספרי זה איננו דברי הימים, כי אם מדע ארצות התבל ועריה כמשפט כל ספר גיאוגראפיא בלשון העמים, והקורות אשר הוספתי הן (כאשר הגדתי מראש בהקדמתי לחלק הראשון) רק צרי ומרקחת לחיך הקורא, ואל נא תשכחו דברי משל הקדמוני, מעט מלח יטעים אוכל ורב ישחיתנו. החפץ לדעת פרטי כל מוצאות ארץ ומדינה מני אז, הלא ספרי דור דור ודורשיו לפניו, ולחלק הזה אשר אתנו פה, ישפיק ס' דברי הימים מר“י הכהן הספרדי ז”ל, או הקצור ממנו הוא ס' עמק הבכא אשר הדפיס זה לא כביר ידידי המליץ מו“ה מאיר הלוי לעטעריס נ”י בווין.

ואל יפלא בעיניך על קראי ס' עמק הבכא בשם קצור ס' דברי הימים לר“י הכהן, כי כן הוא, וכל החושב כי ר”י הכהן חבר שני ספרים, ד“ה למלכי צרפת ועמק הבכא, אינו אלא טועה, באשר מתחת ידי הכהן הספרדי לא יצא כי אם ס' ד”ה לבד, וברבות הימים בא איש אחר והוציא ממנו רק הדברים הנוגעים לישראל לבד, ויקרא את שם הקצור הזה בשם עמק הבכא, באשר כולו אך בכי ואנקה, ופלגי מים תרדנה עיני כל קוראיו.

ופליאה נשגבה על המליץ מה“ל ורעהו החכם שד”ל כי נעלמה זאת מעיניהם, והדבר הזה הלא גלוי הוא לכל רואה שני הספרים האלה בסקירה אחת, כי בקחתו את זה לעומת זה יראה כל הדברים אשר בס' עמק הבכא הם כלשונם וכצורתם אות באות בס' דברי הימים, מלבד חסר או יתיר זעיר שם זעיר שם כדרך כל מעתיק מס' אשר לפניו, ואף אם חותם האמת על דברי, וכל ראיה אך למותר היא, בכל זאת לא אחדל תת איזה הוכחות לדעתי יען אדע את האיש שד"ל ואת שיחו, כי יפגע כדוב שכול כל איש הנותן כתף סוררת לדעתו, ויקדש עליו מלחמה בגדופים ונאצות לבלי די.

ואלה הם קצה העדים הנאמנים אשר לי:

א) בסוף גירוש ספרד כתב בד“ה אמר יוסף הכהן גירוש צרפת והגירוש הזה העירוני לחבר הספר הזה, למען ידעו בני ישראל וכו‘, והדברים האלה אמורים גם בס’ עמק הבכא במקום ההוא. והנה בס' ד”ה אשר רובו הוא ספורי מלכי העמים, הטיב לדבר, כי בכל הספורים ההם ראש המטרה היא קורות בני עמו ונחלתו, אולם בס' עמק הבכא אשר כולו הוא רק מוצאות בני ישראל, הדברים האלה הם אך כדבר אחד המשוגעים, הנני כותב הכותב הגירושים בעבור הגירושים, הכזה יאמר יוסף הסופר החכם, אין זאת כי אם מעתיק הדיוט העתיק כל אשר מצא לפניו מבלי פלס דעת אם נכונים הדברים חוץ למקומם אם לא.

ב) אלו עשה ר“י הכהן בעצמו את ס' עמק הבכא, מדוע לא הזכיר בכל הס' מאומה מס' ד”ה, ואין זה דרך שום מחבר לכחד תחת לשונו זכרון ספר אשר כבר יצא מלפניו, ובפרט אם שניהם מענין אחד הם דוברים, והאחד הוא מקור להשני.

ג) כל רואה את טהרת לשון ר“י הכהן בס' דברי הימים, וישים עין פקוחה על הנוספות בעמק הבכא משנת שי”ג והלאה, יודה כי אלה לא מתחת ידי הכהן הגדול יצאו וזיופם על פניהם.

ד) אחר הנוספות האלה תבאנה עוד נוספות אחרות בס' עמק הבכא, וכלשון סיום הנוספות הראשונות, כן לשון סיום השניות, ועתה אני שואל היעשה כן סופר מהיר כר“י הכהן. גם מדת כמותם תעיד עלינן כי לא מעשה ידי ר”י הכהן הנה, כי איככה יאומן שהסופר הגדול הזה אשר ידיו רב לו ומחשבותיו עמקו מני ים, לא יכתוב במשך עשר שנים (מן שכ“ד עד של”ה) כי אם ארבעה דפים קטנים, גם מכתבו לר"י אוטלינגי פועל זר הוא וזיופו נראה מתוכו.

סוף דבר, ס' עמק הבכא אפאקריף הוא משנה חיצונית, ויקרא שמו בישראל קצור ספר דברי הימים למלכי צרפת, כי אך קצור הוא ולא ספר בפני עצמו.

הנה הארכתי בדבר הקטן בעיני ובעיני כל חכמי פולניא, אבל גדול ורב הוא למשכילי אשכנז, כרי“ל דוקס, ר' משה שטיינשניידר ודומיהם אשר מדה חדשה להם בזמן הזה לכתוב ספרים בלי עמל ובלי למוד, כי יחפשו למו ספרים ישנים מתוך הביבליאטעקן וירבו פלפולי שוא עליהם, אם ספר פלוני נדפס בשנת ר”ב או ר“ג, וכמה פעמים נדפס, ומה שם מדפיסו, ואיש את רעהו יעזורו על אודות אמרי רוח כאלה, האחד יספור את הדפין של איזה ספר ויקצוב מספרם והשני יערהו כי טעה בחשבונו באשר מספר זה הוא מבלעדי השער, השלישי יאמר כי מצא בכת”י אחד מלת אף ובהעתקה אחרת מלת גם תמורתה, והרביעי ישיב אמרים לו כי מצא עוד שנוי אחד בשני כת"י האלה, הלא הוא, באחד כתוב יען ובשני מלת עקב תחתיו, הזיות ופטפוטי מלין כאלה מלאים כל ספריהם בדורנו זה, ובהם עשו להם שם בארץ. אוי לו לדור שכך עלתה בימיו. לאנשים כאלה תהי חקירתי זאת על דבר ס' עמק הבכא מציאה רבה ונפלאה, וישישו בה כמוצא שלל רב. יהי מה, יחזו האנשים האלה כי גם אנחנו בני פולניא נוכל (אם נאבה) להשפיל ראות על דברים של מה בכך, ויכירו וידעו כי אף בזאת נפלינו מהם, באשר המה נוטים קו תוהו על אבני בוהו, וכל מגדליהם פורחים באויר, אולם אנחנו כח וגבורה לנו גם בדברים קלים כאלה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והאמת הטהורה לימיננו נצבת.

לבוב בירח עשתי עשר כת"ר.

המחבר

צרפת    🔗

הארץ הגדולה הזאת אשר הורמה זה שמונה שנה (תרי"ג) בתואר קסרית (קייזרטהום), נקראה מלפנים בשם גליא על שם עמי גאליא אשר ישבו בה, ובשם זה יקראוה בש“ס ומדרשים כמו (יבמות ס"ג א') אפילו ספינות באות מגליא לאספמיא. וכן כתב הרב רמ”ל במערכי לשון ערך גליא, פי' שם מדינה גדולה בל' רומי והיא הנקרת לנו צרפת וממנה היו המאורות הגדולים רש“י ובעלי התוספות עכ”ל. ובשפת אשכנז שם פראנקרייך לה, לאמר מדינת פראנקן, על דבר עם פראנקן מבני אשכנז אשר באו אליה במאה החמישית למספר הנוצרים וילכדוה תחת ידם. ואנכי פה בשם צרפת אקרא אותה ע“פ הסכמת חכמי ישראל מני דור ודור, וראשון לכולם מאור עינינו רש”י ז“ל בפירושו לעובדי' פסוק כ', ואומרים הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ”א עכ“ל, והחכם ר' אליהו בחור בס' התשבי ערך צרפת כתב, שני צרפת הם כו' והשני שם מדינה שנאמר כנענים עד צרפת בלע”ז פרנצ“א ובל”א פראנקרייך עכ“ל, וכדברים האלה כתב גם בספרו המתורגמן, והאחרון הכביד הוא החכם ר' שלמה לעוויזאהן בס' מחקרי ארץ ערך ספרד, אלה דבריו הנעימים. ויען כי מדברי הנביא יראה אשר צרפת היה בשכונת ספרד, לכן קראו היהודים גם כן אל ארץ אשר בשכונת ארץ הישפניא פראנקרייך בשם צרפת. והגם כי קריאת שמות שתי הארצות האלה מאת היהודים, נוסדה על הבל ותעתועים, בכל זאת לא יחדל לדעתי הכותב העברי מקרוא אותן כזה, אחרי אשר הורגלו בהם היהודים ימים רבים, כי קריאת השמות בלשון איננה כי אם הסכמת האנשים המדברים בלשון ההוא כידוע עכ”ל. בדעת המוסכמת הזאת החזקתי, ולפראנקרייך המדינה אשר ממנה דוברים עתה בשם צרפת קראתי, זה שמה בשפת קדש, וזה זכרה, לבני ישראל.

גבוליה. לפאת צפון ארצות אשכנז, הולאנד והים האשכנזי, והתעלה הגדולה המפרדת בינה ובין ארץ ענגלאנד, למזרחה ארצות אשכנז, שווייץ ואיטליא, לפאת נגב הים התיכון וארץ שפאניא, ובמערבה הים האטלנטי הוא ים אוקיינוס. מדת גדלה יחד עם אי קורסיקא עשרת אלפים פרסאות מרובעות.

אדמתה רובה ארץ מישור. ההרים הרמים אשר בה הם, הרי אלפן אשר הם לגבול לה בינה ובין ארצות איטליא, הרי יורא המגבילים בינה ובין השווייץ, הרי וואסגא (הנקראים וואגעזן), הם הגבול בינה ובין ארצות אשכנז, הרי ארדענן אשר בינה ובין הולאנד יפרידו, הרי קאווענע אשר גבעו' הזהב בתוכם, הרי לאצערע, הרי פירענע המבדילים בינה ובין שפניא. לכל אחד מאלה שעיפים רבים המשתרעים באורך וברוחב. על פני אי קורסיקא יש שני ההרים גבוהים ראטאנדא, והר הזהב.

אוירה טוב ונעים וממוצע על פני כולה, ובכל זאת ישתנה בגלילותיה לפי קרבתם אל המים או רחקם מהם, והרוח הטוב באחת הגלילות יצמיח רעה רבה לגליל האחר, רוח הצפון הקר מאד ונורא לגבי גלילות הזעהנע והלאארע, ימעיטו חום השמש בעמק דיראנטע וייטיב מאד לכל פרי ותבואת הארץ. רוח קדים הבא מהרי אלפן ומחולל שלג וקפאון בגלילות הדיראנסע, יביא מרפא וכל טוב בכנפיו לנפות הזעהנע. רוחות תימן הלחים ומחלישים כח היושבים לפאת ים התיכון, יולידו ברד ורוח קרה בעמק גארארנע, הרוח מיסטראל אשר יפקוד הגלילות וואר, פיות ראהנע ולאאר בזעם וקטב מרירי, יחולל בברעטאניא גשמי נדבה ומטר ברכה. בדבר ימות הגשמים תפרד הארץ הזאת לשני ראשים, הראש האחד הוא בגלילות הצפוניות, באלה מספר ימי הגשם מאה וחמשים לשנה, והראש השני הוא גלילות הנגב, בם מאה שלשים וארבע ימי מטר שנה שנה..

בדבר האקלים חלקוה חכמי הגעאגראפיא לארבע מחלקות.

א) ארץ הזית, היא רצועת ארץ ההולכת מן באנייערע די לישאן (בגליל גאראנע העליון) עד דיע (בגליל דראמע) ונסבה עד עמברין והלאה. בקו הזה הקיץ חם מאד כמו בארצות איטליא, והארץ תוציא כל פרי הנגב ממעיה, החורף צח ונעים מאד וימיו יארכו עד מחצית חדש טבת. ימי הסתיו לא יארכו יותר משני חדשים, והקור לא יחזק בו למאד.

ב) ארץ חטי טורקיא, ראשיתה אצל פי נהר גיראנדע ותשתרע עד גבול עלזאס הצפוני, רוח היום חם גם בקו הזה, הארץ תתן חטי טורקייא למכביר, אולם הסתיו יארך כארבע ירחים ופרי הנגב לא יצמח בלעדי עמל בני אדם ותחבולותיהם.

ג) ארץ הגפן, תחלתה אצל פי נהר לאאר עד נהר רהיין, הקיץ הוא חם. הגפן תתן חילה, הרוח צח מאד, והסתיו חזק ועז.

ד) ארץ התפוחים, הם גלילות הצפון, רוחות וסערות שונות בם, הקור ימשל בעוז שבטו, כל תאנה רמון וגפן אין בקרבם, אך התפוח, אגסים וכל פרי הצפון מהם יצאו.

מימיה. הארץ הזאת מבורכת במים עד מאד, מספר נהרותיה ונחליה שש אלף ובתוכם תשעים ושנים גדולים אשר אניות על פניהם יעבורון. ראש נהרותיה הם גאראנא, לאארע, זעהנע, רהאנע, רהיין, מאאס, שעלדע. אל האוקיינוס יפולו:

א) נהר אדור, תוצאותיו בהרי פירעעא, אורך מרוצתו שלשים ושלש פרסה.

ב) גאראנע, גם הוא בהרי פירענעא מקורו, ואחרי לכתו תשעים וארבעה פרסה יגיחנו האקיינוס אל פיהו. מדי עברו יסתעפו ממנו הנהרות גיראנדע, אריעגע, טארן, אוועראן, דארדאנייע, וועצערע, איסלע.

ג) שארענטע.

ד) לאארע הגדול מכל נהרי צרפת, אורך מעברו מאה שלשים ושתים פרסה.

ה) ווילען.

אל התעלה הנקראת לא מאנש, הלא היא לשון ים אקיינוס ישתפכו הנהרות. א) זעהנע מקורו בגבעות הזהב אצל דיאן ואורך מרוצתו תשעים ושש פרסה. ב) זאמע, דרך מהלכו עשרים וארבעה פרסה. אל הים הצפוני יפלו הנהרות. א) שטלדע, דרך מעברו חמשים וארבע פרסה. ב) מאאס, מרוצתו שמונים ושמונה פרסה. ג) רהיין, יעבור בארץ הזאת שלשים פרסה, ולא מצער המה המהפכות אשר ישים שנה שנה בהליכתו, כפרים רבים ישחית עד היסוד בם, ושדי תרומות ישים למי תהום רבה, לכן כפעם בפעם יבואו שרי המלך ופקידיו לפנות לנהר הזה דרך טרם יפרוצו מימיו. הים התיכון יגיח אל פיהו. א) נהר אדע היוצא מהרי פירענעא, דרך מרוצתו חמש עשרה פרסה. ב) העראלט גם הוא חמש עשרה פרסה אורח לכתו. ג) דאהאנע, מקורו בארץ שווייץ. ד) וואר, מהרי אלפן XXXX⁵ ואורח דרכו ארבעה עשר פרסה.

מלבד ענגלאנד והולאנד אין בכל ארצות אירופא תעלות רבות כאשר בארץ הזאת, הנפלאה והגדולה בכולן היא תעלת המלך הנקראת תעלת לאנגעדוק, אשר נעשתה במצות המלך לודוויג הי“ד, וימי מלאכתה ארכו משנת תכ”ז עד תמ“א לאלף הששי. עשרת אלפים איש עשו בה ארבע עשרה שנים ומחיר העבודה עלה למאה ושבעים מיליאן כסף, ארכה ל”ב פרסה, עומקה שש רגל, ורחבה ששים רגל מתחת ההר. בין נרבונא ובציער תעבור באורן ו' מאו' רגל מתחת ההר, רום הכפה ההיא ל' רגל ורחבה עשרים רגל.

מלבד התעלה הזאת עוד שש תעלות גדולות, והן א) תעלת שאראלעה, ארוכה חמש עשרה פרסה, ומחברת את הנהרות לאאר וסאאנע. ב) תעלת בריארע, גם היא חמש עשרה פרסה ארכה ולה משפט הבכורה על כל התעלות האחרות על דבר מספר ימיה, כי נעשתה בשנת ה“א שס”ד. ג) תעלת בורגונד. שלשים פרסה ארכה, וכסף מלאכתה עלה לארבעים מיליאן פראנקן. ד) תעלת מאנסיער המחברת הנהרות רהאנע ורהיין ועשרים ושבע פרסה ארכה. ה) תעלת סנט קענטין, שתים עשרה פרסה ארכה. ו) תעלת ברעטאנייע. כל אלה מעשה ידי אנוש בתחבולותם אשר חפרו במעבה האדמה להעביר את המים למחוז חפצם ולשנות למו מסלה כאות נפשם.

עת הקציר בגלילות הצפון בסוף חדש תמוז וראשית ירח אב. בגלילות התיכוניות בחדש תמוז, ובגלילות הנגב בסוף סיון עד מחצית תמוז. בגלילות הצפון יזרח השמש בקיץ בשעה רביעית הבוקר השכם ויבא בשעה ח' לעת ערב, ובנפות הנגב יצא בשעה חמישית בבקר וישקע בשעה שביעית בערב.

שפעת ברכה ועושר רב לארץ הזאת בתוצאות הארץ ויבולים שונים, אשר מלבד כי ישפיקו למלא מחסור יושביה. עוד די והותר במו לארצות אחרות אשר מחוץ לגבולה. ונדבר פה מכל אחד למינו.

המתכת. זהב וכסף אך מעט. נחושת לא כביר. עופרת וברזל רב וטוב מאד. אנטימאניום לבלי ספורות ודי בו לכל מחסור אירופא, מי עופרת, ארזעניק ועפרות מתכת אחרים לרוב. גחלי אבן למכביר, אדמת טארף רבה מאד. גפרית ושמן הרים לא מעט. מלח, סאלפעטר, אליון, וויטריאל, אבנים שונים, אבנים טובות, עפר פארצעלאן, בכל אלה שפע רב מאד.

מעיני מתכת יותר מחמש מאות וחמשים, מהם מימי גפרית, מים חמוצים, מי ברזל ומי מלח. הטובים מכולם הם בגלילות הר פירענעא.

הנטעים. בגלילות הצפון ולפאת דרומית מערבית עושר רב בתבואת השדה, אולם בגלילות דרומית מזרחית לא תשפיק האדמה תת חילה לכלכל יושביה. צאצאי אדמתה הם, חטים, דגן, שעורים, שבולת שועל. כוסמת, חוטי טורקייא הוא הקוקרוץ, דוחן, פול ועדשים. תפוחי אדמה, כל ירק עשב, שומים ובצלים לרוב מאד בגלילות הנגב, אספרגוס, אבטיחים. קשואים גדולים מאד אשר רבים מהם שני ככר משקלם, פשתן וקנבוס. שומשמין וצמחים אחרים אשר יעשו שמן מן המיץ אשר בקרבם, זיתים טובים מאד בפלכי הנגב הנאכלים חיים, ומהם ידרכו השמן הטוב הנודע לתהלה בכל הארץ בשם שמן פראוואנס, גם מן הבד, צנון חינא, חרדל ענגלאנד, פרחי שמש, ואגוזים יעשו שמן למכביר, צמחי צבע שונים, ובתוכם הצמח הנודע בשם נטע לאקמוס אשר צבע תכלת לו, מקום גדולו בגלילות לאגנעדוק ופראוונס, ואך אנשי הכפר גראסגאלארקע יתעסקו באסיפתו מני דור דור, מדי שנה בשנה בכ"ה לחודש יולי, יצאו ממעונם משפחות משפחות לבד לתור בארץ במרחק חמש עשרה עד עשרים פרסה לבקש למו הנטע הזה, ולכל בית אב מסורת מיוחדה מימים קדומים על דבר מקום מוצא הנטעים האלה, הקבלה הזאת משמרת בידיהם ולא יגלו אותה לאיש זר. בצבע הנעשה מן הלאקמוס מסחר רב למרחקים. קצח רב בגלילות הנגב, זרע גד, חרדל, פלפל שפניא, לענה, חציר יון ציקאריע, לפת אשר יערבוהו לתוך הקאווע, טאבק, כישות לא כביר, נטע קאפערן, אשר יכבשו גרגריו בחומץ ומלח ויובילום למרחקים למסחר. פרחי הוד וריח שונים ורבים מאד. פרי הגפן רב מאד בארץ הזאת, ומבלעדי ארץ אונגארן אין ערוך לה בדבר מרבית היין טובו בכל ממלכות אירופא. בשבעים ושמונה גלילותיה הגפן אזרח רענן ולא יחדל תת פריו מימים ימימה. ואך בשמונה גלילות הנותרים בל יראה ובל ימצא. היינות המהוללים מכל המינים השונים אשר בה הם: א) יין שאמפניא אשר ארץ מולדתו היא גליל מארנע (מלפנים היה שאמפניא שמו). ב) יין בורגונד, לבן ואדום, בשלשלת גבעות הזהב גזע מחצבתו. ג) יין בארדאה, רובו אדום וגליל גיראנדע (במחוז גינע מלפנים) מקום מולדתו, היין הלבן אשר למין הזה ריח טוב וחום רב לו יתר שאת על רעיו האחרים. ד) יין גאסקאנייע, ממנו יעשו יין שרף טוב מאד הנודע בשם קאנייאק. ה) יין לאנגעדוק, הנקר' על דבר החום הבוער בו בשם יין צרבת. ו) יין רוסילאן, דומה בחומו וטעמו ליין טאקיי. ז) יין פראוואנס, חזק מאד ומראה כהה לו. ח) יין רהאנע, אדום וטוב מאד. ט) יין ארלעאנס לבן ואדום, מסחר רב בו לפאריז. י) יין עלזאס. יא) יין קורסיקא, הדומה ליין מאלאגא. גם הצמוקים מגפני הארץ הזאת טובים מאד.

בפרי העץ עושר רב לארץ הזאת, תפוחים ואגסים מינים שונים לבלי ספורות, ומהם יעשו שכר תפוחים הנודע בשם סידר ויין אגסים ונקרא בשם פאארע, שני המשקים האלה ימלאו מחסור היין בגלילות אשר אין הגפן בם. אפרסקים, שזופים, גדגדניות, לוזים, אגוזים, בכאים, שקדים, תאנים, ערמונים אשר הם לבני צרפת כתפוחי אדמה לבני אשכנז ופולין, כי דלת עם הארץ יאכלום חי ומבושל בשמן וישברו רעבונם בם, גם יטחנום לקמח ויאפו מהם לחם. המין המהולל בהם הוא ערמוני מאראנן. בגלילות הנגב ציטראנן, פאמעראנצן, רמונים, זיתים, הדסים, ותמרים.

בעץ השדה אין די בער, כי יערים רבים היו לשרפה בימי המהפכה הגדולה זה ששים שנה, לכן ימלאו במקומות רבים בתבן את מחסור העץ.

החי אשר בה. סוסים לא כבירים, חמורים פרדים לרוב, טובים למשא ולעבודה. פרים ופרות טובים ורבים. צאן רב וצמרם טוב מאד, ונפלא מאד לראות העדרים הרבים במחוזות פראוואנס ודאפינע, אשר ערך מספר כל עדר מן עשרים עד ארבעים אלף צאן ורועה אחד נוהג בם. בקורסיקא יש צאן בעלי ארבע קרנים. עזים רבים וטובים, חזירים כבירים, צבי, עופר, ארנבת, שפן, חזיר היער, אקו, וחיתו יער אחרים לא מעט, דובים מעט, זאבים רבים, שועלים, מארדר, חתולי יער, הילטים, כוח, וקאסטאר. אווזים ותרנגולים בכל עיר ומקום. גם ברבורים טובים מאד. זיו שדי למכביר. דגי הים מינים שונים ורבים מאד לבלי ספורות, גם דגים מלוחים וסארדעלן כבירים, ודגים לבנים אשר יעשו מקשקשיהם פנינים מזוייפים, אלמוגים טובים, עלוקות רבות. תולעת המשי, הדבורה תרבה תת דבשה במחוזות ברעטניא, סאלאנייע ולאנגעדוק. זבובי שפניא אשר ימיתום בחומץ ואחרי אשר ייבשום יכתשום הדק היטב וימכרום לרפואה.

אף אם הרבה המות להפיל חללים רבים ביושבי הארץ הזאת משך חמשה ועשרים שנה (משנת ה“א תק”נ עד תקע"ה על ידי משלחת מלאכיו הרעים, הלא הם חרב איש ברעהו בתוך הארץ פנימה בימי המהפכה הגדולה טרם ישב נאפאלעאן לכסא, וכובד מלחמה מחוץ כל ימי מלוכת נאפאלעאן, ואין מספר לרבבות האנשים אשר הוגשו לטבח בימים ההם, בכל זאת רב ועצום מאד הגוי אשר בקרבה, ומספר תושביה ששה ושלשים מיליאן, ואף הם כולם בשם צרפתים יכונו, יש בם תערובות אשכנזים, וואלאנן, קימרים, איטלינים ובאסקים. הצרפתים בגויי קעלטים, רומים ופראנקן גזע מחצבתם. שפתם היא שפת צרפת בה שפת לטיין מהולה במלות אשכנזיות, בערים הקטנות ובכפרים ידברו בשפת צרפת נשחתה בלולה במלות זרות מעמי נכר. בני מחוזות הצפון שונים מאד בתכונתם מיושבי מחוזות הדרום. יושב הצפון חרוץ במלאכה, אוכל ושותה במדה ומשורה, נאמן רוח, נדיב לב, עושה חסד, בעל דעת ישרה, נושא עול כל תלאה, ולבו לא ימס בקרבו ביום צרה. רוח אומץ לו, וכל מעשיו לאט ובלי חפזון, מתון בדבריו, קר רוח אף בעת כעסו, ונפשו שוקטת בעת שמחתו. בן הנגב גם הוא חרוץ לכל מעשה אולם בלי סדרים ומערכה, לבת אש התאוה בוערת בקרבו לכל דבר חדש, אכן עד מהרה תכבה הלהבה ונפשו תקוץ באשר בחר, ובדומיה חרישית תגעל נפשו עד מאד, וישא כל עול קשה על שכמו אם לא יניאו בעדו למלא שחוק פיו ולהשמיע בחוץ קולו ככל אות נפשו. שפתיו לא ינוחו רגע, ידבר בחפזון, יעקש פיו לכל מום עמיתו, יקרוץ בעיניו, יורה באצבעותיו, ויסתיר מזמותיו במסוה שוא, ופעמים רבות יעשה עושק ותרמית לא למען בצוע בצע כי אם לעונג ושעשוע נפשו. כי ישבו אחים יחדו שאונם והמית קולם ינדלו עד מאד, ואחת הוא אם בשלום יחד ידברו או אם יריבו על דבר מה, כי שלוה ודברי נחת נכרים למו, כל דבר היוצא מפיהם כפטיש יפוצץ סלע, עיניהם מזרי פחד, וידיהם כבעלי כנף הנה והנה ינודו, עד אשר יחשוב הזר הקרב אליהם, כי מלחמת תנופה ביניהם, ומה מאד ישתאה בראותו בעוד רגע איש איש יקום ממושבו בשחוק וקול תרועה ואיש לאהלו בשלות השקט ישובו. נוח לכעוס, זעמו כמעט רגע, אולם כהרף עין ישוב אפו וחמתו תסור מעליו. בפיד ושבר ירפה רוחו בקרבו ויאמר נואש, ובהגיה אור ההצלחה לו אין קץ לשמחתו ומשוש לבבו. הצרפתים כולם יחד בני קומה ממוצעת, בעלי תואר והדרת פנים, חזקים וגבורי כח. הנשים יפות מאד וטובות תואר, צנועות במדותיהן והולכות מישרים. את התענוגים והפאר יאהבו עד מאד. אנשי הכפרים במחוזות הצפון ישבו בבתי חומר מלאים סחי ומאוס ואף חלוני זכוכית אין למו, ולעומתם אכרי הנגב בתי אבן למו, וכל פאר ונקיון בחדריהם. מטות אנשי הכפרים גבוהות מאד, כי למטה רמה ראשית הבכורה, ולרבות מהן יעלו במעלות מרוב גבהן, גם מסך ויריעות לכולן. אף אם כל הצרפתים יחד בלבושי מכלול ובגדי תפארת ידבקו לאהבה, לא יערב איש את לבבו להעלות בגד על בשרו אשר איננו ראוי לו לפי מצבו, ואף הבא מארץ רחוקה לצרפת, יבדיל מהרה בין הנקלה והנכבד על פי מלבושיו. בדבר צבע הבגדים לכל מחוז נמוס מיוחד, במחוז האחד מנער ועד זקן אדום ללבושיהם, ובני השני לבושי תכלת כלם, בזה יתעטפו שחורים, ובאחר שמלות כרפס על בשרם. את המעדנים יאהבו מאד, ואך במאכלים ערבים לחיך רעבונם ישבורו, השכרון חטאת מרי היא, ואך לעתים רחוקות יראו סובא עברו יין בחוצותיה. את השומים והבצלים יאכלו חי ויערבו לחכם. שאיפת הטאבק לתוך האף רבה מאד, אולם העלות עשנו אך למצער כי לזרא הוא להם. ראשית תענוגיהם הם הנגון, מחולות, מסבת רעים, ושחוק. גם מלחמת הפרים יאהבו עד מאד.

במחוזות ההרים אשר לא תרבה האדמה תת חילה לכלכל יושביה, יבקשו רבים טרף לנפשם ממקום אחר, וכבירים אין חקר יצאו שנה שנה למחוזות האחרות או לארץ שפניא, ולא ישובו לביתם עד אשר צרור הכסף בידיהם. רבים מבני פראוואנס יטשו בימי החורף יחד עם נשיהם ובניהם את ביתו ונחלתם, ללכת באשר ימצאו אוכל לנפשם. האיש יעשה במלאכה, האשה תבס בגדים, הנערים ינקו מנעלים, ישאו ערמונים לממכר, או יסובבו בעוגב וכלי שיר בראש כל פנה בעבור אגורת כסף, והנערות תופרות או מוכרות תאנים וגבינה. איש איש מבני הבית יעשה דבר מה בעבור בצע כסף. בכלות הסתיו ישובו למקום מגורם, ואת אשר יביאו בידם חלף עבודתם יהי למחיה למו בכל ימי הקיץ. גוי קימרי נבדל בתכונתו ומדותיו מבני צרפת, הגוי הזה בא למחוז ברעטניא אשר בצרפת במאה החמישית למנינם, כי גרשום האנגלזאכסן מן בריטניא ויגלום לארץ אחרת. שפתם שפת בריטניא ישנה ובלולה, ונקראה בפי הצרפתים בשם בריטנית רעה (בא ברעטאן), ואם יאבה הצרפתי להגיד על דבר מה כי אין בינה לו, יאמר: בריטנית רעה הוא. כל מעשיהם בתום ויושר, טובי לבב, ורוח נדיבה להם, מאמיני הבלי שוא, דבקים עד מאד בכל מנהג ישן אף אם הבל וריק יסודו, ושונאי כל חדש משטמה עזה, לכן החכמה זרה למו, ורובם לא ידעו קרוא ספר. מאכלם דל ורזה, וייטב בעיניהם ממשמני שרים וממתקי מלכים. מספר הגוי הזה בצרפת כמיליאן וחצי. האשכנזים אשר בצרפת שלשה מיליאן וחצי מספרם, רובם במחוזות עלזאס ולאטרינגן, לשונם אשכנזית ישנה ונשחתה, ורבים מהם שפת צרפת בפיהם, כולם גבורי כח ורוב עצמיהם איתן. מדותיהם טובים וישרים עושים באמונה, דוברי אמת, שומרים כל חוק ושפט, ומחרפים את נפשם למות בעבור ארץ מולדתם. העמים הנותרים אשר בה אך מצער המה, לכן לא נדבר מהם מאומה.

מעשי בני אדם ומפעלותיהם. עבודת האדמה רבה בקרבה, מרבית המקנה אך מעט ובתחתית המדרגה. עבודת הגנים והכרמים רמה ונשאה מאד. מחצב ההרים רב מאד בברזל (ארבע מיליאן ככר לשנה) ובגחלי אבן (שלשים מיליאן ככר שנה שנה).

כשרון הצרפתים לכל פועל כפים בהשכל ודעת ירים כל מעשה מלאכת מחשבת בקרבה, ובראש כלם מלאכת המשי כי רבה היא, למיטב גלומי משי הנעשים בליאן, להוד צבעם, ולתפארת מיניהם השונים אין ערוך בכל הארץ, ומסחר רב בם לשפניא, איטליא וארצות אחרות. מלאכת גלומי צמר גם היא רבה מאד, מעשה כלי עור שונים ורבים, אדרות שער טובים מאד ונמכרים לשפניא ואיטליא, מעשה בורית רב וטוב מאד אין ערוך לו בכל אירופא, ובעיר מרסילייא לבד יעשו יותר משש מאות אלף ככר שנה שנה, כלי פשתן יקרים, חבלי בוץ, ומעשה שבכה אשר ערכם רב מאד, נייר רב וטוב מאד, גלומי צמר גפן כבירים לאין חקר, בתי מעשה צוקר רבים וגדולים, בתי מעשה שמן, חומץ, יין שרף ושכר רבים. כלי עץ שונים, אניות סוחר וספינות מלחמה, מעשה ברזל רב וכל כליו, רקועי פחים שחורים ולבנים. מן הלבנים יעשו מראות לטושות נפלאות מאד הטובות ממראות זכוכית, בתי יציקת מסמרים, עוגני הספינות, מזמרות, כלי נשק, חרב חנית וכידון, מעשה כלי שעות טובים מאד, כלי נחושת ונחושת קלל, משכיות כסף, כלי זהב מסולאים, בתי מלאכת זכוכית ומראות לטושות, כלי בדולח נפלאים, מעשה כלי יוצרים, פארצעלאן וכלי אבן, בתי מלאכת צבעים, שמני ריח ועשבי תרופה.

המסחר רב וגדול מאד בקרבה פנימה ומחוצה לה, מחיר הדברים הבאים אליה מחוץ יעלו לשלש מאות אלף מיליאן כסף (שבע מאות אלף מיליאן וחמשים אלף פראנקן) וערך הדברים היוצאים ממנה שנה שנה הוא שלש מאות ועשרים אלף מיליאן כסף. הדברים היוצאים ממנה הם, יין, יין שרף, מטוה צמר וצמר גפן, כלי משי (במחיר ארבעים מיליאן כסף) כלי פשתן, חומץ יין, בורית, תמרוקי הנשים, שמן, כרכום, פרי הנגב, מראות לטושות, יריעות מחוטבות, כלי כסף וזהב, כלי פארצעלאן וזכוכית, מורי שעות, נייר, ספרים, צבעים ואלמוגים.

הבאים אליה מארצות נכר הם, תבואת השדה וקמח, סוסים צאן ובקר, מתכיות, פשתן וקנבוס, משי, צמר וצמר גפן. עצים לבנין אניות, מפרשי הספינות, עטרן ונפט, גחלי אבן, צוקר, טהעע, בשמים, שרף הנוטף מעצי הקטף, עשבי צבע. מכס רב על כל מעשה אנוש הבא אליה מארץ אחרת, על כן ירימו ראש כל העושים במלאכה אשר בקרבה ופרי עמלם לא במסכנות יאכלו, גם יש דברים רבים אשר לחוק ולא יעבור הוא לבל יבואו גבולה מחוץ גם אם ירבה בעלה מכס ומתן, והם פוזמקאות, עורות, פתילי צמר גפן, גלומי צמר וצ"ג, כלי מתכת, טאבק וכלי זכוכית. אניות סוחר אשר לה הן חמש עשרה אלף ספינות.

מטבעותיה הן: בזהב, לידאר עשרה זהובים כסף ערכו, נאפאלעאנדאר, שמונה כסף מחירו, מחצית לידאר. בכסף, פראנק (ארבעים צל ע"וו) מאה סאנטים בו, בנחושת: זוז (אל תקרא זוז אלא זוה), בכל זוז חמשה סאנטים.

הגוי כולו אשר ששה ושלשים מיליאן איש מספרו יפרד לארבעה שבטים. א) הפרתמים בני היחש הישן והחדש, אנשי היחש הישן הם הערצאג, גראף, ויקאמט, מארקיה, ושעוואלייעה. ותוארי היחש החדש הם, פרינץ, הערצאג, גראף, באראן וריטר. היחש הישן מורשה הוא מאבות לבנים עד עולם, וגם אם בנים רבים לו כולם יחד תור היחש להם. ואף אם ירדו מנכסיהם כבודם אתם ולא יסור מהם, אולם את היחש החדש לא יירש רק הבכור, ובאבדן רכושו יסור הודו מעליו והיה כאחד העם, וע"פ החוק לא יוכל היות הערצאג בלעדי אם הכנסת שלשים אלף פראנקן לו לשנה, גראף לא יהיה אם אין לו עשרים אלף פראנקן לשנה ועל הבאראן להיות לו עשרת אלפים תבואת הונו לשנה, ואם אין אלה לו, יצא מקהל האצילים ואך אזרח הארץ יהיה. ב) הכמרים. ג) האזרחים, להם זכיות מיוחדים, ולבני ארבעים ערי הארץ הזאת שכם אחד על אחיהם, כי כל אחת מהערים האלה תואר עיר טובה לה, ומלפנים היה הרשיון לראשי הערים האלה לבא אל חצר המלך לראות ביום המשחו כאשר תנתן העטרה בראשו, ובמועדי שמחה אחרים אשר למשפחת המלך. ד) האכרים, הם ככל בני צרפת חפשים ואינם עבדים לאדונים בעלי הכפרים.

כל תושבי צרפת יחד חוקה אחת למו, ומותר הדוכס היושב ברום שמי היחש על העבד אשר אחר הריחים אין, כולם יחד ישאו עול כל מס וכל תרומת המלך על שכמם, וגם חלב הארץ חלק כחלק יאכלו, ובן האכר יוכל לגשת אל כל כהונה ומשמרת כבן הסגנים וחור הארץ.

יותר משלשים ושנים מיליאן יושביה קטוליקן הם ולמשמעת דת רומית קטוליקית יסורו, ובכל זאת בני האמונות האחרות שלוים ושקטים בקרבה, כי אמונה שוררת אין בארץ הזאת, איש איש יעבוד את אלהיו כאות נפשו, והממלכה מחסה לכולם יחד מבלי תת יתרון לבעל ברית אחת על בעל ברית אחרת, וגם אחינו בני ישראל יושבים בשלום ורב טוב, ומשפט אחד להם בכל דבר עם שאר יושבי הארץ, בה לא תתערב הממשלה בדברים שבין האדם לאלהיו, המאמין והכופר יחדו בניה הם אם ארץ צרפת מולדתם, והשם צרפתי לבד יתן כח וחיל, ויקהה שני כל משטין ומרשיע.

החונן לאדם דעת חנן את הצרפתים ביתרון הכשר בינה לכל דבר חכמה ומדע ולכל מלאכת מחשבת, ובכל שריגי המדעים למחלוקתם רבו מני אז בקרבה חכמי לב אשר עשו להם יד ושם בהן, ומלאו פני תבל ספרים אודותם, אכן אלה אך מצער הם בכל דור ודור לעומת המון עם הארץ ההדיוטים אשר אין להם חלק בבינה ולא נחלה בדעת, ובתוך ששה ושלשים מיליאן תושביה, יותר מעשרים מיליאן בוערים בעם אשר לא ידעו קרוא ספר ולכתוב מלים אחדים אשר נער יכתבם, ובקהלות רבות אין גם אחד אשר יוכל לחתום שמו ואך הכומר לבדו הוא היחיד בכל העדה אשר ידע קרוא נכוחה כל הכתוב בספר, ובעבור היתרון הזה כמלאך עליון יכבדוהו. ולא בעם הארץ האשם, כי אם הממשלה היא בעוכרם, באשר לא תשים עין על בתי הספר, ומצבם פרוע ושובב מאד, שכר המלמדים בם מצער מאד, לכן רובם בני לא בינה המה, כי מי זה גבר חכם ימכור נפשו למלאכה אשר לא תחיה את בעליה, ואם המורה חוסר דעת לו, מה יוכל היות גורל התלמידים ההולכים לרגלו, גם נציבים המשגיחים על בתי הספר אין, וביד המורים לעשות כחפץ לבבם מבלי תת דין וחשבון על מעשיהם וערים ומקומות רבים מבלי כל בית ספר, כי בתוך ארבעים אלף קהלות הארץ הזאת, חמשה עשר אלף קהלות אין תורה, אין בית ספר ואין בית חנוך נערים. אולם בתי מדרש לכל חכמה רמה ומלאכת מחשבת, כבירים מאד בקרבה, וכבוד והדר יעטרום, כי עין הממשלה עליהם להרבות ביקרם ולנהלם בשבט מישור.

ממשלת הארץ ממשלת קאנסטיטוציאן היא, נחלת עולם לבית בונאפרטע, שם הקיסר המולך עתה הוא לודוויג נאפאלעאן בן לודוויג בונאפרטע מלך הולאנד אחי הקיסר הגדול נאפאלעאן הראשון ובשם נאפאלעאן השלישי יכונה, נולד בשנת תקס“ח, נבחר בשנת תר”ח לראש ארץ צרפת ופקיד נגיד עליה, כי מלך אין לצרפת בימים ההם, ובשנת תרי"ג בחר העם בו למלך עליהם ובשם קיסר עטרוהו. שם רעיתו אייגענייע בת גראף מאנטעייא אשר בשפניא. קורותיו ופרשת גדולתו כתבתי בס' חוט המשולש (לבוב תרי"ג).

הכנסות הממשלה לערך אלף מיליאן פראנקן לשנה, וגם התוצאות כמספר הזה, חובות הממלכה אשר היא חייבת לאחרים הם יותר משני אלף מיליאן פראנקן.

מספר חיל צבאה ארבע מאות אלף איש, ציי אדיר אשר לה הם, שלש מאות ושלשים אניות מלחמה ושמונה אלף כלי רעם בקרבם.

במרבית המבצרים אשר בה יחידה היא ואפס בלעדה בכל ארצות אירופא, כי יש בקרבה מאה וששה מבצרים, ובתוכם חמשה המבצרים לילע, מיץ, שטראסבורג, ברעסט, טולאן, הגדולים ונשגבים מאד ואין רבים כמוהם בכל ממלכות תבל. המבצרים אשר לה צנה וסוחרה הם עליה מפחד אויב, ולקיר ברזל הם בינה ובין הארצות הקרובות אליה, רובם הם אצל גבולי ארצות הנמוכות כי ישתרעו בשלשה קוים, הקו האחד הולך מן דינקירכן עד גיוועט על נהר מאאס. השני הוא מן גראוועלינעס עד מעצירעס על נר מאאס, והשלישי מן קאלעה עד פעראנע על נהר זאמע. בגבולי ארצות אשכנז חופפים עליה מבצרים רבים על הנהרות מאאס, מאזעל, רהיין והרי וואגעזא. אצל גבולי שפניא ואיטליא יש גם כן איזה מבצרים למגן לה, אך לעבר ארץ שווייץ פתוחה ואין כל מחסה לה.

האחוזות אשר לצרפת בחלקי התבל האחרים הם, א) באזיא ארבעה ועשרים פרסאות מרובעות, ובם הערים פאנדיחערי קאריקאל, מאהע, מספר יושביהם שני מאות אלף איש, ב) באפריקה חמש אלף וחמשים פרסה, ובם המחוזות אלגיר, דענעגאל ואי בורבאן, מספר יושביהם שלשה מיליאן איש. ג) באמעריקא הצפונית, שלשה איים קטנים והם, סנט פיערע, מיקעלאן, ולאנגלעה, שבע פרסות מדתם, שני אלף איש בם, וצידת דגי שטאק רבה מאד בקרבם. ד) באמעריקא הדרומית חמש מאות ושמונה עשר פרסה ובם המחוז גואייאנא, עשרים וששה אלף איש יושביהם. ה) בהודו מערבית האיים מארטיניקע, וגואדעלאפע ועוד מחברת איים קטנים, כולם יחד שלש וששים פרסה מדת ארצם, ושני מאות ושבעים אלף איש בם. ו) באויסטראליען איי מארקעזא, עשרים וארבעה פרסה, ושנים ועשרים אלף איש בם. האחוזות האלה יביאו תועלת רב לה מאד, כי מלבד ההכנסות הרבות אשר להממשלה מהם, באשר מס שני האיים גואדעלאפע ומארטיניקע לבד יעלה לחמשים מיליאן פראנקן שנה שנה, ימלאו גם את מחסור יושביה בדברים רבים טובים ונחוצים, הלא הם, צמר גפן, ראשי בשמים, צוקר, תבואת השדה, פנינים, תמרים, נוצות צפרים, קאווע, פלפל, טאבק, שמן קאקוס, אה, שמן דגים, וצמר.

ארץ צרפת נחלקת לשמונים וששה מחוזות, על פי הדת אשר יצאה מאת הועד הגדול בשנת ה“א תק”נ, תחת אשר נפרדה עד העת ההיא לשבע עשרה מדינות, ויען עוד עד היום הזה שמות המדינות האלה בפי העם ובספרים רבים ישנים וחדשים, לכן נערוך פה את שמותם.

א) מדינת איל די פראנסע, בה חמשה המחוזות זעהנע, זעהנע אאזע, אאזע, עזנע, זעהנע מארנע.

ב) מדינת פיקארדיע, בה המחוזות זאמע, ומצר ים קאלעה (פא די קאלעה).

ג) מדינת שאמפאנייע, בה המחוזות, ארדענן, מארנע, מארנע העליונה, אבע, יאנע.

ד) מדינת ליאנאאה, בה הגלילות רהאנע, לאאר, אלער, קאנטאל, פי דע דאמע, לאאר העליונה, קרעזע.

ה) מדינת בורגונד, בה הגלילות, גבעת הזהב (קאט דאר), שאאנע צאאר, עהן.

ו) מדינת דאפינע, בה המחוזות איזערע, דראמע, ואלפן העליונים.

ז) מדינת פראוואנס (הנקראת בפי הספרים פרובינצא), בה הגלילות פיות נהר רהאנע, אלפן התחתונה, וואר, וואקלוזע.

ח) מדינת לאנגעדוק, בה הגלילות ארדעשע, לאצערע, גארד, העראלט, טארן, גאראנע העליון, אדע, הרי פירענעא המזרחים, אריענע.

ט) מדינת גיענע וגאסקאנייע, בה המחוזות, שארענטע, גיראנדע, לאנדעס, פירענעען העליונים, גערם, לאט גאראנע, דארדאנייע, לאט, טארן גאראנע, אוועראן, שארענטע תחתית, וויענע עליונה, קארעצע, פירענעען התחתונים.

י) מדינת ארלעאנס (נקראת בספרי קדמונינו אורלייניש). בה המחוזות עהר לאאר, לאאר שעהר, לאארעט, מאייענע, זארטהע, אידרע לאאר, אינדרע, מאייענע לאאר, יויענע, וענדעע, סעוורעם, שער, ניעווערע.

יא) מדינת ברעטאניע, בה הגלילות פיניסטערע, קאאט די נארד, איל ווילעהן, מארביהאן, לאאר תחתית.

יב) מדינת נארעאנדיע, בה המחוזות ועהנע תחתית, עהר, קאלוואדאס, לא מאנש, ארנע.

יג) מדינת ארצות הנמוכות, נקראת עתה גליל הצפון.

יד) מדינת פראנשע קאמטע או בורגונד העליונה, בה המחוזות זאאנע העליון, יורא, דובה.

טו) מדינת לאטרינגן, בה הגלילות, וואגעזע, מערטהס, מאזעל, מאאס.

טז) מדינת עלזאס, בה הגלילות רהיין התחתון, ורהיין העליון.

יז) אי קורסיקא בים התיכון, גם עתה גליל קורסיקא שמו.

קורות הארץ הזאת. כל המוצאות את צרפת בימי קדם תעלומות מאתנו ולא נדעם, כי אין זכר למו בספרי דברי הימים, אך מימי ממשלת הרומים והלאה בא זכרה בספרי הקורות, ואת אשר נחזה בם נספרה. זה שני אלף שנה לכדו הרומים איזה מחוזות נגב צרפת ויהיו תחת ידם, המדינות פראוואנס ודאפינע היו ראשית משלוח ידם, ועד מהרה כבשו גם רצועת הארץ אשר למערב נהר ראהנע עד הרי סעווענן, ויקראו כל הגלילות האלה בשם פרובינציא לאמר הארץ הנלכדה. בשנת החמשים ושש לפני מנין הנוצרים (זה אלף ותשע מאות שנה) קראו בני גליא יושבי צרפת אשר נלחצו מאד מגוי שוואבן את יוליוס צעזאר קיסר רומי לעזרה, וימהר יוליוס צעזאר ויבא, ויך את השוואבן ויגרשם, ובאשר היתה הארץ קרועה לגזרים כי שמונים מושלים קטנים משלו בה, ואיש ברעהו נלחמו והעם אשר בקרבה היה פרוע ושובב, בלי דעת ובלי מישור וסדרים, הושיעה לו ימינו וזרועו סמכתהו, להכניע את כולם תחת שבטו ותהי לממלכת רומי למס עובד ארבע מאות שנה, ובשם גליל נקראה, בראשית המאה החמשית למנין הנוצרים, כאשר החלו ענני אופל לכסות פני שמש הרומים, באו עמי אשכנז אליה ויאחזו בה, באמצע המאה ההיא באו הפראנקן, מטה עוז מגזע האשכנזים, וישבו במחוזות הצפון אשר לצרפת, וישמידו את שם גליא אשר היה לה עד כה מאת הרומים, ויקראו שמה פראנקרייך, לאמר ארץ פראנקן. בשנת תפ“ח למנינם הכרית המלך חלאדוויג כל שם ושארית ממשלת הרומים בקרבה, ויקבל עליו עול דת הנוצרית, וישם חוקים ומשפטים בארץ. צאצאי המלך הזה משלו שני מאות וששים שנה, עד אשר קם פיפין הקצר שר וגדול בבית המלך, בזרוע רמה הרחיק כל משפחת הפראנקן מכסא המלוכה וימלוך תחתיהם, אתו החלה שלשלת מלכים חדשים לצרפת היא שלשלת הקארלינגים, הנקראת כן על שם קארל בנו הוא קארל הגדול קיסר רומי. חליפת רבות עברו על צאצאי המשפחה הזאת איזה מהם מלכו בכיפה על צרפת אשכנז ואיטליא, ואיזה מהם משלו רק בצרפת לבד, עד אשר מת לודוויג החמישי האחרון לבית קארלינגים, והוגא קאפעט דוכס איל די פראנסא וגראף פאריז וארלעאנס איש חכם וגבור חיל, הורם לשבת על הכסא ונמשח בעיר רהיימס (בשנת תשמ"ז לאלף החמישי), וממנו החלה שלשלת הקאפעטינגים אשר מחלציה יצאו כל מלכי צרפת עד הדור האחרון הזה אשר אנחנו חיים בו. פיליפ הכובש הרחיב ממשלת צרפת מאד, ובעמו ונחלתו רדה בעוז שבתו. בימי יאהאן השני כבשו בני ענגלאנד גלילות רבות בצרפת, אולם נכדו קארל השביעי גרש אותם בחרבו הקשה ובעזרת הבתולה מן ארלעאנס אשר הפיחה באומץ רוחה להב אש גבורה בלב צבאות צרפת, ולא נשאר בידיהם כי אם העיר קאלעה ובנותיה. המלך ההוא שם חוק וגבול לעוז הפאבסט אשר ברומי ויקצץ את כנפיו לבל ירבה לעוף על ראשי הנוצרים המחזיקים בבריתו. קארל השמיני הביא את מדינת ברעטאניא לממשלת צרפת ע”י אשתו אשר לקח, היא אנא אשר היתה לה ברעטאניא אחוזת עולם. היינריך השני אשר מלך באמצע המאה הט“ז למספרם, לכד את הפלכים מין, טול, ווערדון, ויחברם לארץ צרפת, בימי פראנץ השני נשפכו דמים רבים בצרפת כי היתה חרב איש ברעהו על דבר האמונה, באשר קבלו רבים מיושביה דת קאלווין עליהם ותהי מהומה גדולה ונוראה בקרבה. המבוכות האלה גדלו מיום ליום גם בימי קארל השלישי אשר מלך אחריו, עד אשר הגיע הלילה הנורא ההוא ליל בארטאלמאוס בכ”ד אויגוסט שנת אלף תקע“ב למספרם הנודע לדראון עולם בשם ליל חתונת דמים, בלילה הוא נפל העם על האוחזים באמונת לוטר הם ההוגנאטן, לקול צלצול הפעמון בארמון המלך כי מצות המלך היתה, ויהרגו מהם רב. הזבח הנורא ההוא היה בכל ערי צרפת שלשים יום ויהי מספר ההרוגים יותר משלשים אלף איש, לודוויג הט”ו לכד את המדינות לוטרינגן וקורסיקא ויחברם לצרפת, המלך הזה הכביד מאד את עולו על עמו והכשיל כחם באכזריות חמה עד אשר נהפכו כולם לאויבים לו ומשטמת מות שנאוהו. חטאת המלך הזה נפקדה על נכדו אשר מלך אחריו, לודוויג הט“ז. המהומה היתה הלוך וגדול מיום ליום, אוצר המלוכה הורק, ועם הארץ לא עצר עוד כח לשאת עול המס הרב אשר השתרג על צוארו ומספרו הגדיל משנה לשנה, וכראות המלך כי אין עוזר לו, קרא יום מועד לכל אזרחי הארץ להקהל ולהועץ כדת מה לעשות, ויתאספו כל האזרחים והשרים בשנת ה”א תקמ“ט ויקראו את שם האסיפה הזאת נאציאנאל קאנווענט, ויעשו חוקים חדשים, ויקחו כל נכסי הכמרים מהם ואת ממשלת המלך הגבילו לבל יהי דן יחידי ולבל יעשה כל חוק ומשפט כאות נפשו מבלי הסכמת העם, וכראות המלך כי ידיו אסורות ומועקה במתניו, ברח עם אשתו הגבירה מריא אנטאנעטע (בת מריא טרעזיא קסרית עסטרייך ואחות הקיסר יאזעף) ובניו ושני אחיו ודודו בשנת תקנ”א מפאריז, ויתחפשו בבגדים אחרים לבל יכירום, אולם אך דודו ושני אחיו הצליחו בדרכם וימלטו משחיתותם, לא כן המלך והמלכה ובניו, כי כאשר נקרבו אל גבול הארץ בעיר ווארענעס, הכירם שר בית הדואר דרועט שמו, וישם עליהם משמר וישיבם לפאריז, ובעוד לא כביר התגועשה ותרעד הארץ, והעם קם בחמת אפו ויפרצו כפרץ מים אל תוך היכל המלך ויהרגו את השומרים לראשו ויברח המלך והמלכה ובניו אל בית ועד העם לחסות בצלם, אך לשוא יחל לעזרה, כי הובא משם לבית הסוהר והורד מכסאו, צרפת היתה לארץ ממשלת עם (רעפובליק). ואת המלך שפטו משפט מות, באשר חלל את השבועה אשר נשבע לבל יצא מחוץ לארצו בלעדי רצון העם, ושלח ידו באוצר המלוכה אשר לא הוא, כאלה וכאלה עשה עושק וחמס בשבתו על הכסא לא ברשעתו ורוע לבו, כי אם בפחזותו כי רך לבב היה, ושריו הטוהו לכל חפצם, וימת בחטאו בשנת תקנ“ג לעין כל בתרועה וקול שמחה כאחד הנבלים תחת יד הגולאטינע (היא מכונה אשר תכרית כרגע את הראש מן הגוף), והמלכה רעיתו יפת תואר וחכמת לב, ואהובה בראשית ימי מלכותה לכל עמה, גם עליה עבר כוס התרעלה, כי נהפכו לה כל עבדיה לאויבים, על אשר פזרה הון רב והרימה אנשים רעים אשר מצאו חן בעיניה, ועוד בשנת תקמ”ט היה כפסע בינה ובין המות בקש העם להרגה. אך שרי הגארדע הצילוה, ועתה אחרי מות בעלה הומתה גם היא לעיני כל העם בשנה ההיא. בימים ההם נלחמו ארץ צרפת מלחמות רבות וגדולות עם מלכי הארץ, ונאפלעאן שר צבאה הרבה עשות גבורות ובכל אשר פנה הצליח, לכן הרימוהו בשנת תקנ“ט למושל על צרפת ושם קונסל ניתן לו, ובשנת תקס”ד נתנו העטרה בראשו ויהי לקיסר הצרפתים, ובשנת תקס“ה נכתר במיילאנד למלך איטליא, הוא נאפאלעאן האדיר אשר היה מהעדא מלכין ומהקם מלכין, בדבר פיו הוריד מלכים מכסאותם, וברוח שפתיו הרים קטני ארץ על במתי המשרה והמלוכה, הוא נאפאלעאן הגדול אשר אף אם לא מזרע המלוכה היה, נתן לו פראנץ הראשון קיסר עסטרייך את בתו לאשה, והוא נאפאלעאן אשר נדחף מכסאו בשנת תקע”ה והלך בגולה לאי סנט העלענא, ואחרי אשר ישב שם שש שנה ופקיד האי המרה את רוחו וינאץ את כבודו, גוע בשנת תקפ“א, בנפש מרה, בלי נזר ועטרה. כל קורות הקיסר הרם והנשא הלזה ומעשי תקפו וגבורתו כתבתי באר היטב מפורש על הלוחות בספרי דגול מרבבה (טשערנאוויץ תרט"ו) כאשר הורד נאפאלעאן מבמתי גדולתו, שבה המלוכה לבית בורבאן, ולודוויג הי”ח נצר נעמן מגזע מלכי בורבאן היה למלך צרפת, ואחרי מותו בשנת תקפ“ד מלך אחיו קארל העשירי תחתיו, אולם נפש בני צרפת געלה בו ובכל צאצאי בית בורבאן, ובשנת תק”ץ יצאה המשטמה הזאת לפעולת אדם ויהי רעש גדול בפאריז ובכל ערי הארץ הזאת, וירד קארל מכסאו, ולודוויג פיליפ חוטר מגזע ארלעאנס הורם תחתיו, ותהי ראשית ממלכתו חסד וצדקה, אך כאשר נפתה לבבו ברבות הימים לשמוע לעצת בני בליעל להכביד עולו על עמו, ויקומו כל העם כאיש אחד בשנת תר“ח ויגרשו את לודוויג פיליפ וימגרו לארץ כסאו, ויאמרו רבת שבעה לה נפשנו לעג ובוז המלכים אשר מלכו עלינו, הבה נהיה נא לעם אשר אין קצין ומושל לו, כי אם אנחנו לבדנו נמשול בנו, וכאשר רבה המכשלה בקרבה, אמרו נתנה ראש אשר על פיו נצא ונבא, רק העטרה לא תהיה בראשו, ויבחרו למו בראשית שנת תר”ט את לודוויג נאפאלעאן בן מלך הולאנד אחי הקיסר נאפאלעאן הגדול, וישימו אותו לפקיד נגיד עליהם ונקרא בשם פרינץ פרעזידענט. ובשנת תרי“ג עמד העם למנין ויבחרוהו לקיסר עליהם, הוא לודוויג נאפאלעאן המולך עתה בצרפת, וזה שמו אשר יקראו לו נאפאלעאן השלישי, קיסר הצרפתים. קצה פרשת גדולתו וכל המוצאות אותו כתבתי אנכי בספרי חוט המשולש (לבוב תרX"X), בשנת תרי”ד קם הקיסר נאפאלעאן השלישי הזה בפרץ נגד קיסר רוסיא אשר ערך מלחמה למול הסולטאן קיסר הישמעאלים, ואחרי נלחמו צבאות צרפת בעוז ורב גבורות שלש שנים, שלח קיסר רוסיא את מלאכיו לפאריז הבירה (בשנת תרט"ז), ויועצי צרפת יחד עם שרי עסטרייך, ענגלאנד וסרדיניא ירדו לעומק הדין ועשו פשרה בין הנלחמים, ועל פיהם נכרת ברית השלום בין רוסיא וטורקייא לאורך ימים.

קורות ישראל בצרפת. קורא נכבד, טרם אחל לדבר מכל ערי הארץ הזאת לשמותם במחלקותם, עמוד פה עמדי, הלא מזרע יעקב אתה, ונפשך נכספה לדעת גורל אחיך אנשי גאולתך בממלכה הזאת מיום שבתם בה עד עתה, ואשר עבר עליהם אם לטוב ואם לרעה, ידעתי כי זאת עמך, והנני לעשות כטוב בעיניך, ואספר באזניך קצת קורות אחינו במדינות צרפת, ואף אם המוצאות לבדן לא לעונג ושעשוע נפש לך תהיינה, כי אם למורת רוח ולדאבון לב, ונחלי דמעות כזרם מים מעיניך ישטופו, בכל זאת יגיל רוחך בקרבך בהביטך בעין חודרת אל מפלאות ה' וגבורותיו הצפונים בתוכם, ועיניך תחזינה כי גם אחרי כל הרעות הרבות אשר מצאו את אחינו מני אז, לא סרה עין ה' מעליהם ולא עשו אתם כלה, כאזרח רענן עמדו נגד כל רוח וסער חזק, ואך ציץ נובל ועלה נדד ארצה השליכו, אולם גזעו באתן מושבו נצב סלה, אשר כל הרוחות שבעולם אינן מזיזות אותו ממקומו, ואחרי תמו ימי הפקודה, וה' נחם על הרעה, זרחה שמש צדקה עליהם, ומעפר כנעתם הורמו לשבת עם נדיבי עמים ולהיות ברכה בקרב הארץ.

אחר אשר היתה הארץ הזאת מלפנים ביד הרומים לאחוזה, אין ספק בידינו כי ישבו בה בני ישראל מימי קדם קדמתה, כאשר ישבו בכל המדינות אשר למלכות רומי, ולכן נשאו חז“ל את שמה גליה על שפתם במדינה נודעת למו אשר ישבו בני ישראל בה, כאשר הראינו למעלה, אולם אך למצער היו בקרבה, זעיר שם זעיר שם, אך אחרי כלות האלף הראשון למנין הנוצרים נמצא זכר קהלות לזרע יעקב בתוכה, והחוקים אשר יצאו בכל ימי האלף הראשון למנין הנוצרים אודות היהודים יוכיחו לנו כי עמדו בתור המעלה העליונה למרות רוח העמים. הכומר פערעאל שליט עיר אוזע נקרא לפאריז להצטדק בעיני המלך (באמצע המאה הששית) על דבר האחדות והרעות אשר בין הכמרים והיהודים, ושלש שנים כבדה חמת המלך עליו, לכן גרש בשובו לביתו את כל היהודים מעירו, אך אשר המירו דתם נשארו. בכ”ה שנים אחרי זה קם כומר העיר קלערמאנט על היהודים להדיחם מביתם ונחלתם. ובגלל הצרה הזאת קבלו חמש מאות איש למראה עין את אמונת הנוצרים עליהם, והנותרים יצאו למרסילייא. אכזריות כאלה נעשו פעמים רבות בערי הממלכה, ותעל חמת היהודים באפם, וינקמו נקם בשונאיהם וינאצו את קדשיהם עת הקיפו אתם בחוצות, עד אשר נלחץ המלך הילדעבערט לתת דת לבל יהי לכל איש ישראל דבר עם אחד הנוצרים בימי חגיהם, ולבל תשאר פרסה מאיש יהודה בחוץ עת לכתם עם פסלם. בועד אשר בעיר אווערנייע יצא החוק לבל יהי כל איש יהודי שר אחד ערים, או שר המכס. בועד עיר ארלעאנס נאסר החיתון בין ישראל ונוצרים, ובועד אשר היה בארבע שנים אחריו נאסר שנית החיתון בעונש רב מאד, גם בועד עיר קלערמאנט יצא האסור הזה. האזהרה השנית הזאת תוכיח לנו כי לא שמרו אותה. וכי לא לחרפה היתה אז בעני הנוצרים להתחתן עם בני יהודה. בועד אחר מעיר ארלעאנס יצאה הדת מלפני הכמרים כי כל עבד נוצרי קנין כסף ישראל הנס אל מקדשם, יצא לחפשי, אך כופר נפשו יתנו לבעליו, ובזמן לא כביר אחריו אסרו על היהודים לקחת פלגשים נוצריות או לגייר נוצרים, וכאשר הסכן הסכינו יושבי הארץ למכור את ילדיהם ע“י כסף הגלגולת אשר היה רב מאד, נאסר ליהודים לקנות בנים מהנוצרים. כה עברו ימים רבים (איזה מאות שנה) לישראל בעוצר רעה ויגון. ויהיו ככדור ביד אדונים קשה, בתולת ישראל לקרקע עולם היתה בידי המלכים, אשר כפעם בפעם הניפו חרמש ומגל עליה עת בא הקציר לה, ולא ידעו בושת לשום להם עלילות דברים אשר כל עין ראתה כי שקר בם, ואם בקשו ולא מצאו כל תואנה למו, קמו בדבר אלהים לנקום נקמת הדת, והשיאו אותם עון אשמת צלמיהם, ובימי איזה מלכים נחשבו כעדרי צאן, כי נתנו אותם לערבון בעבור בצע כסף, וקהלות שלמות ניתנו למנחה לשרי הארץ או לכמרים. אולם ככל אשר הוסיפו לענותם כן היתה עין ה' לטובה עליהם, ויאמץ את זרועם לשאת כל תלאה, ויברך את כל מעשה ידיהם ויהי להם עושר והון רב. כבוד עשרם ורוב גדולתם העלו את קנאת יושבי הארץ, ויאמרו כי עצמו מהם ע”י נשך ותרבית, ותגדל המשטמה מאד, וישימו להם עלילות דברים, עד אשר קם המלך לודוויג השביעי (במאה הי"ב למספרם) והכביד את עולו על בני ישראל, והשקיט את צעקת העם עליהם. פיליפ אויגוסט אשר מלך אחריו הגדיל המדורה, העביר קול בכל מלכותו, כי כל אשר איש יהודי נושה בו כסף הוא פטור מלשלם, כל בית נכרי אשר עשה אותו אפותיקי לישראל הוא נקי מכל חוב, כל הערבונות הושבו לבעליהם, גם כל בית אשר לקחו היהודים כבר מן הנוצרים בעבור נשיים, נמכר בב“ד, חמישית כסף ממכרם היה לאוצר המלוכה, והנותר הושב לבעליהם הראשונים, ויהי כאשר עברו פקידי המלך לחפש בכל בתי היהודים וימצאו אתם שתי וערב זהב ממולא אבנים טובות, וספר בריתם בתכריך יקר מאד, אשר נתנו להם הנוצרים לערבון ובהגיע הדבר הזה אל המלך אמר עם הספר כי נלאה נשוא חטאת כזאת בארצו, וחלילה לו לתת מנוח לחוטאים כאלה בכל ארץ מלכותו, ותנתן דת (בשנת אלף קפ"ב לנוצרים) כי יעזבו היהודים כל ארץ צרפת בעוד שלשה ירחים. בטרם יצא כתב הדת גלוי לכל העמים, נפלו צבאות המלך ביום השבת כזאבי ערב על בתי התפלה הקדושים בעת נאסף כל העם בתוכם לשפוך שיח לפני ה‘, ובעוד אשר הם צרו על בתי ה’ אלה ונתנו עליהם משמר לבל יצא איש החוצה, פשטו האחרים על השלל ויבוזו את כל רכוש בני ישראל אשר מצאו בבתיהם ומבלעדי כלי הבית הנקלים אשר מחירם אך מעט לא הותירו מאומה, וכל זה איננו שוה להם, כי אצו עליהם יום יום לאמר קחו את אשר לכם ולכו, וכל שוחד כסף ושוחד דברים לא הועילו להם, ונלחצו לצאת מפאריז ולעזוב את בתיהם בידי צורריהם, ארבעים ושנים בתי מלאכת גלומי צמר ועורות הובלו שי לאיזה שרים, ובית ה' היה לשרפה מאכולת אש, אולם רק מן פאריז ובנותיה נתגרשו, כי ביתר ערי הממלכה נשארו בחסד עליון עליהם. ודבר נפלא הוא, כי בכל רעת הדור ההוא, בכל גודל השנאה לזרע יעקב, היו רבים מבני ישראל בעלי פקודות ושרים ושופטים בצרפת בימים ההם. לא ארכו הימים והמלך ההוא נאחז בסבך מלחמה גדולה עם ריכארד לב אריה מלך אנגלטירא, וכראותו את אוצר מלכותו רזה ודל ואין מקור נפתח לו לכסף מוצא, קרא לבני ישראל כי ישובו לקרית המלוכה ויפתח למו שערי פאריז, גם נתן להם איזה זכיות, ובדבר ההלואה עשה איזה חוקים, הלא הם, לבל ילוה יהודי כסף לאיש אשר חייו תלואים לו מנגד, כבעל מלאכה, רוכל המחזיר בעיירות וכדומה, רק לאיש אשר טרף ביתו נכון בטוח מבלי פחד כל פגע, גם אסר להם לקחת כלי מקדשם לערבון, זמן הפרעון לכל מלוה קצב לשנה תמימה ולא יותר, מספר הנשך הוגבל עד מ”ח למאה. גם שם לחוק לבל יקרב איש ישראל לכל כהונה באחת משמרות המלוכה, וצוה עליהם בעונש רב לבל יקחו מניקות נכריות לבניהם, לודוויג השמיני שם עליהם עוד חוקים קשים מאלה בעניני ההלואה, ויצא דבר מלכות מלפניו (במחצה הראשונה למאה הי"ג) כי יהיה לכל איש ישראל חתיכת בגד צבע כרכום בראש מלבושיו למען יכירוהו כל רואיו כרי מבית יעקב הוא. לודוויג התשיעי הוסיף עוד להכביד עול על אבותינו, וישימם כעפר לדוש, ואחרי מצץ דמם כעלוקה, שפך את חמתו על ספרי הקדש, ויצו ויעבורו עבדיו בכל ערי מלכותו ויקבצו את כל ספרי הש“ס מבתי בני ישראל, ויטעינו בם עשרים וארבעה עגלות מלאות וכבדות מאד ויביאום לעיר פאריז וישרפו את כולם לא נשאר אף אחד, ביום הששי לפרשת זאת חוקת התורה שנת חמשת אלפים וארבע לב”ע. על דבר האכזריות הזאת געלה נפש רבים מישראל לשבת עוד בארץ גזרה כזאת, ויצאו רבים מצרפת לתור להם מנוחה בארץ אחרת הטובה ממנה. פיליפ הרביעי אשר מלך אחריו הקל מעט את עול בני ישראל בראשית ימי מלכותו, אולם עד מהרה נהפך לבו לרעה להם, ויהיו עשוקים ורצוצים בכל מדרך כף רגלם, ובעשירי לחדש אב שנת ס“ו לאלף הששי נתפשו כל היהודים בלאנגדוק, ויקחו מהם כל רכושם והונם ויגרשו אותם מהארץ, ובעוד חודש ימים יצאה הרעה הזאת גם על יושבי הערים האחרות, כי הרשיעו אותם למכי נפש בזדון ומחללי מקדשיהם, דברים אשר לא עשו ולא עלו על לבם, וחכמי ישראל אשר היו בדור ההוא נתנו סימן לגירוש הזה, ויגרשהו וילך (ר"ל וילך הוא פרט השנה), והרלב”ג כתב כי היה מספר בני ישראל אז בצרפת כפלים כיוצאי מצרים (גוזמא קתני), והקהלות ההם היו גדולות בחכמה ובמנין, ומתי מספר המירו את דתם, אבל קהל טולוזא המירו כולם (שבט יהודה שמד כ"א). לודוויג העשירי אשר מלך אחריו ראה את נפשו ברע כי נתמעטו מאד כל הכנסות המלוכה מעת יצאו בני ישראל ממנה, במצר הזה קרא ליהודים לשוב לארצו, והשיב להם כל מקומות מושבותם ובתי תפלותיהם וכל זכיותיהם בימי קדם, ובעבור זה נתנו לו מאה ועשרים ושנים אלף וחמשה מאות ליוורעס, וספר נתן בידם כי המשפט להם לשבת בכל גבולו שתים עשרה שנה, ובכלות העת ינתן להם זמן שנה תמימה אם לחדש את הברית בינם ובין המלך או לצאת מן הארץ בלי חפזון ומנוסה. כמעט עברו איזה שנים, ויקומו רבים מעם הארץ ויפלו על היהודים בחמה שפוכה וזעף אש קנאת דת להכותם נפש אם לא יקבלו את אמונתם עליהם, וינוסו בני ישראל מפניהם לתוך המבצרים, בעיר ווערדין על נהר גאראנע באו חמש מאות יהודים במצור מפניהם, וכראותם כי אין מפלט להם, קם אחד אביר לב מתוך העדה והמית את כולם לבל יתעללו בם הערלים, ואחרי כן הרגו הנכרים אותו ועל בניו זרקו מי נדה, ולקחום לחיק דתם, ומשם נסעו וילכו לטולוזא, אויך, גימאנט, קאסטעל זאראזין וערים אחרות, ויבוזו ויהרגו את היהודים, וילחצו רבים מהם לפרוק עול הדת מעליהם ולהביא את נפשם במסורת הברית החדשה, וכאשר הגיעה השמועה לאזן המלך שלח גדודי חילו להציל את היהודים, אולם העזרה הזאת מאוד אחרה לבוא, באשר כבר הרבו האויבים עשות כלה, והשמידו כבירים אין חקר, ואחרי מלחמה כבדה נפוץ האספסוף איש מעל אחיו. כמעט קמה הסערה הזאת לדממה, הקהלות החלו לשאוף רוח, לנוח מעצבם ומרגזם, לטהר חוצותיהם מן הדמים הרבים אשר נשפכו, ונפשם קותה למצוא מנוח, והנה סער חדש ונורא התחולל על ראשיהם, כי פשתה צרעת ממארת בעם הארץ והרופאים נלאו למצוא תרופה, ואחרי אשר נשמרו בני ישראל מן המחלה הרעה הזאת ולא נגעה בם, על דבר מאכליהם אשר היו במדה ומשורה ומדותיהם הטובים כדרך כל בני יהודה מני אז, נתעה המלך ושריו יחד לגול עליהם שרש הצרעת הזאת באמרם כי השליכו סמים לתוך הבארות להכות את השותים אותם בשאת וספחת, ובגלל העלילה הזאת נשרפו בעיר שינאן שמונה ועשרים איש ישראל, בוויטרי שמו ארבעים יהודים במשמר באחד המגדלים, ואחד מתוכם המית את כולם, ואותו הרגו האויבים. בפאריז פדו את נפשם בכופר אשר שתו עליהם מאה וחמשים אלף ליוור. אחרי איזה שנים היה נגף רב בכל ארצות אירופא, וימצאו צוררי ישראל תואנה חדשה לאמר כי באשמתם יצא החרון מאת ה' עליהם, ויגרשו כל היהודים מצרפת, אך אשר החזיקו בדתם נשארו בארץ. בשנים לא כבירים אחרי הגירוש הזה ניתן להם הרשיון לשוב לצרפת וזכיות רבות נתנו למו בעבור בצע כסף. בראשית מלוכת קארל הששי החל שמש צדקם לזרוח להם, אולם ימי השלוה האלה לא ארכו, כי קמו האפרתים ועם הארץ ויצעקו אל המלך על אודות היהודים, ויפצירו בו עד אשר נלחץ להגלותם גלות שלמה בשנת שנ“ד לאלף הששי, ובכל זאת היה להמלכה מריא די מעדיציס רופא יהודי מונטאלדי שמו ונהג את כל ביתו כדת ישראל לעיני כל העם, ובמותו (שנת שע"ה) צותה המלכה לחנוט אותו, ותשלחהו ביד יהודים קרוביו להולאנד למען יקברוהו שמה, ובפלך גאשקוניה נשארו ג”כ איזה בני ישראל ואחד מהם ר' יצחק קאסטרא שמו נתפס בידי שרי האינקוויזיציאן הם החוקרים על דבר האמונה, ונשרף על קדוש השם, ובעלותו על מדורת העצים לשרפה קרא בקול שמע ישראל.

מלבד אשר בכל המון התלאות הנוראות האלה, לא עצרו העמים והמלכים כח להדיח את אבותינו מאחרי ה' צבאות למען ישקרו בבריתו וככל אשר הוסיפו לענותם כן הרבו לאהבה את ה' אלהיהם ולדבקה בו, מלבד זה רבו כמו רבו חכמי לב בקרבם, ודורשי תורה אשר האדירו והגדילו דבר ה‘, עצמו לאין מספר בכל דור ודור, ובראשם ר’ משה הדרשן, בעיר נרבונא, רבינו גרשום מאור הגולה בעל התקנות, (במאה התשיעית לאלף החמישי), ר' יצחק בעל העטור ממרשיליא, (באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי), רבנו שלמה יצחק מן טרוייש, הוא הנשר הגדול רש“י ז”ל, אשר לאור פירושיו אנחנו הולכים בתנ“ך ש”ס ומדרשים, שלשה נכדיו רבינו שמואל בן מאיר הנודע בשם רשב"ם, רבינו יצחק בן מאיר המכונה בר“ת ריב”ם, ורבינו יעקב הנקרא רבינו תם ע“ש הכתוב ויעקב איש תם, אלה היו ראש פנה לבעלי התוספות אשר רבו מאד לבלי ספורות ונמשכו יותר ממאה שנה, ורובם מארץ צרפת היו, ולכן נקראו בפי כל הקדמונים בשם חכמי צרפת, ורבים מהם נקראו בפרוטרוט על שם ערי מושבותם בצרפת כמו הר”ר אברהם מבורגיל (ביצה ט') הר“ר אברהם מאורליינש (מכות ו') ר' אליהו הצרפתי (סוטה י"ז), הר”ר אליהו מבורגוש (ר“ה כ”ד), ר' אליעזר ממיץ (שבת לו) הוא רבנו העזרי, ר' אליעזר משאנץ (יבמות צ"ג), ר' אליעזר מפלירא (ב“ב ע”ט) רבינו אשר מלוניל (ב“ק ס”ד א'), ר' דוד ממיץ (ברכות ל"ז), רבינו יהודה מפריש (ע"ז כ') ר“י בר נתן חתנו של רש”י אשר סיים פי' מסכת מכות מן דף י“ט ע”ב עד סוף המסכתא, רבינו יחיאל מפרי“ש (יומא י"ח ב') ר' יוסף מאורליינש (שבת י"ב), ר' יוסף ממרשיליא (ברכות נ"א) רבינו יעקב מקורביל הקדוש (שבת כ"ז), רבינו יעקב מאורליינש המובא במקומות רבות, הר' יצחק מדנפירא (שבת קמ"ג), ר' מאיר מבורגניא (מכות ד') ר' משה מפונטיזא (יומא ו'), ר' משה מפויישטוש (ע“ז ל”ו) הר”ש מטרווייש (פסחים כ"ג) הר' שמואל מלוניל (תמורה י"ב) רבינו שמחה מויקרי בעל מחזור ויטרי תלמיד רש“י. אך בדבר הליכתם בקדש נפלגו יושבי הצפון בצרפת מיושבי הנגב, כי בני הצפון אחזו רק במעוז התורה וכלו כל עתותיהם במשא ומתן של הלכה, לכל דבר חכמה אשר מחוץ לתורה צא צא אמרו, והתבונה אשר בארץ יסודה היה פגול בעיניהם, וייראו מנגוע בה, לא כן אנשי הנגב, עיניהם נפקחו לדעת כי התורה והחכמה ידיו תאומי בטן הן, שתיהן יחד אשה את רעותה יעזורו, האחת נר לרגלי השנית ואור לנתיבתה, וכי יתרון רב לנוצר תורה אשר באה חכמה בלבו, על המאמין אשר טחו מראות עיניו, לכן פנו אל המדעים והרבו לדרוש בחכמת הפלסופיא. הדבר הזה היה לסלון ממאיר בעיני רבני מדינות הצפון אשר לצרפת, ועל ספר מורה נבוכים להרמב”ם ז“ל אשר נשאוהו כל שוחרי תושיה וירוממוהו עד שחקים, על הספר היקר הזה יצא הקצף. הספר הזה אשר כתב הרמב”ם ז“ל בלשון ערבי העתיקו שני חכמים מפורסמים ללשון הקדש, האחד הוא ר' יהודה אלחריזי בעיר מרשיליא בעל ס' תחכמוני, והשני הוא ר' שמואל אבן תבון בעיר לוניל (העתקת אבן תיבון היא אשר בידינו עד היום וטוב הוא מהעתקת אלחריזי), ויהי כאשר קראו הרבנים אשר לא נגה אור הדעת עליהם את דבריו הנשגבים, לא ישרה נפשם בו, ויקם הרב ר' שלמה בהסכמת שני דייניו ר' דוד ור' יונה מעיר מונטפליר, וישרפו את ס' המורה לעין כל וחרם גדול יצא מלפניו על כל ההוגים בס' הזה והאוחזים בדעותיו, ורבנים רבים בערי צרפת נתנו עדיהם והצדיקו את מעשה ר' שלמה זה המכונה מן ההר על שם עירו מונטפליר (כי מונט בשפת צרפת הר בלשון עברי), אולם רבנים רבים אחרים קמו למולם וישיבו את החרם בראשם. והרב ר' דוד קמחי מעיר נרבונא הנודע לתהלה בשם רד"ק חגר בעוז מתניו והרעיש כל פאתי תבל על דבר הנבלה הזאת אשר נעשתה בישראל. והוכיח בנועם מליצותיו כי צדיק הרמב”ם בכל דבריו. מלחמת מצוה הזאת יצאה כאש מתלקחת על פני כל תפוצות ישראל, המימינים והמשמאילים רבו מארבה, עד אשר גברה יד האמת, והרב רבנו משה בן נחמן (רמב"ן) קרא לשלום וישיבו את כבוד הרמב“ם על מכונו ובטלו את החרם וישביתוהו מן הארץ. בימים ההם (אמצע המאה הראשונה לאלף הששי) היה בצרפת הרב המליץ ר' ידעיה הבדרשי, הנקרא כן על שם עירו בעצירס (אשר בדרש היה שמה לפנים) במדינת פרובינצה, הוא הבדרשי בעל ס' בחינות עולם, אשר שלח מכתב ארוך מלא דברי חכמה ודעה אל הרשב”א לזכות ס' המורה ולהצדיק כל דורשי מדע, וייקר המכתב הזה בעיני הרשב“א ויאספהו אל תוך תשובותיו, הלא הוא כתוב בתשובת הרשב”א סי' תי"ח.

כמאה שנה אחרי הגירוש האחרון בימי קארל הששי שבו היהודים לאט לאט לשבת בצרפת, והמלכים לא הניאו בעדם. כי מצאו יהודים רבים במדינות עלזאס ולוטרינגן אשר לא היו תחת ממשלת צרפת בימי הגירוש, ויראו את הטוב הרב היוצא מבני ישראל לארצות מושבותם, ועד מהרה היו לקהל רב ונפוצו בכל ערי צרפת, ובשנת תק“נ כאשר פרקו גויי צרפת עול המלך מעליהם, ועיניהם נפקחו לראות כי בני האדם חפשי המה, ואינם כחמור למשא מלך ושרים, עלה גם זכרון בני ישראל לפניהם, ויצא חוק מלפניהם כי אינם עוד גרים בארץ, כי אם אזרחים נולדים בקרבה, וכל איש ישראל הנשבע לעבוד את הארץ בכל נפשו ומאודו, צרפתי הוא, ואחוזת עולם לו ולביתו בכל מלכות צרפת. ויהי אך נהרס קיר הברזל אשר בין ישראל ועם אחר, כבוד ישרון נראה בהדרו, כי הרימו קרן בכל חכמה ותושיה, וידם עשתה חיל בכל מלאכת מחשבת, ויסכרו פיות דוברי עתק, וכל שוטני ישראל נחפרו ויבושו. כשבת הקיסר נאפאלעאן על כסא מלכותו, העביר קול בכל ארצו כי יתאספו ראשי בני ישראל אנשי שם מכל ערי צרפת ליום מועד בפאריז, ויקהלו קריאי מועד אלה בכ”ו לחדש יולי שנת אלף שמונה מאות ושש למספרם בהיכל הכבוד אשר הוכן למו בקרית פאריז בתרועה וצבאות הקיסר למגן למו, והרב ר' אברהם פורטאדא היה לראש להם, ושלשה שרי הקיסר גם המה באו שמה ויערכו לפניהם י“ב שאלות, הלא הן א) אם מותר לאיש ישראל לקחת נשים רבות. ב) אם הגירושין דבר אמונה ודת היא, ולחוקי צרפת תשחק. ג) אם יוכלו בני ישראל להתחתן עם נוצרים. ד) אם הצרפתים בעיני יהודים כנכרים נחשבו. ה) איך יתנהג איש ישראל עם בעלי ברית אחרת ע”פ דת התורה. ו) אם ארץ צרפת בעיני יהודי צרפת ארץ מולדתם היא. ז) בידי מי לבחור את הרבנים ולהפקידם. ח) מה תעודת הרבנים ומה יהיה מעשיהם. ט) אם כח הרבנים הוא על פי המנהג מכבר בידם. י) אם אסורים איזה מלאכות לבני ישראל מצד האמונה. יא) אם תתיר האמונה לקחת נשך ותרבית. יב) אם מותר לקחת רבית מנכרים. ואחרי אשר נאספו הקרואים האלה חמשה פעמים ונוסדו יחד במועצות ודעת על דבר כל שאלה ושאלה, יצאו התשובות מלפניהם דבר דבר על אפנו: א) אסור לאיש ישראל לקחת נשים על אשתו על פי חרם רבנו גרשון. ב) ספר כריתות אין כח ועוז לו בלתי רשיון שופטי המלך. ג) החיתון עם הנוצרים איננו אסור לישראל. ד) יהודי צרפת אחים הם לכל הצרפתים אשר במדינות הקיסר. ה) בדבר כל המצות אשר בין אדם לחבירו לא תבדיל התורה בין ישראל ועם אחר. ו) ארץ צרפת בעיני ישראל ארץ מולדתם היא. ז) לאופן בחירת הרבנים ומנויים אין כל חוק. ח) יד הרבנים איננה תקיפה ע“פ הדת. ט) כח הרבנים ועוזם הוא רק ע”י המנהג מכבר. י) אין כל מלאכה האסורה לישראל. יא יב) הנשך אסור לישראל והלוקח יותר מרבית קבועה חרפת אדם ובזוי עם הוא. התשובות האלו נשאו חן בעיני הקיסר, ויצו ויקהלו שבעים ואחד איש חכמי לב מכל ערי מלכותו ובשם סנהדרין נקראו, והרב ר' דוד זינצהיים בראשם. הסנהדרין האלה נועצו יחד על דבר שתים עשרה התשובות האלה, ואחרי אשר הסכימו כי נכוחים הם וישרים כולם, נכתבו בספר וישימם הקיסר לחוק בצרפת ולא יעבור. ותנתן דת כי לכל שני אלף איש ישראל יהיו איזה נשיאים בראשם ובשם קאנסיסטאריום יכונו, ובראש כולם יהיה ב"ד הגדול בפאריז ושם צענטראל קאנסיסטאריום יהי לו, אשר כל דבר הקשה יביאון אליו. והקיסר קרא דרור לכל בני ישראל היושבים בצלו, ויעש לחוק עולם כי אין כל יתרון לאיש נוצרי על איש ישראל בדבר חוקי וזכיות הארץ, כי כל היושב בצרפת חלק ונחלה לו בכל דבר משמרת וכהונה זכות ומשפט, ודבר האמונה לא יבא בפלילים, ומבלעדי בית ה' לא יזכר ולא יפקד בפי איש. ומאז ועד עתה כל בית ישראל דשנים ורעננים בממלכה הזאת, אין שטן ואין מפריע, וכל בתי המשפט והממשלה מלאים מאנשים יהודים שרים ופקידים, ובראש שרי המלך עתה איש יהודי סוכן החצר ויועץ הקיסר פולד שמו ובשם מיניסטר יכונה, וכל רואי תהלוכות בני ישראל בארץ הזאת יכירו ויודו כי זרע ברך ה' המה, וכי אך שקר בפי הטופלים עלילות שוא על בית יעקב, כי ישרים אנחנו ואין עולתה בנו.

א. מדינת איל די פראנסע, תכיל חמשה גלילות בקרבה

א) גליל זעהנע, קטן מכל הגלילות האחרים במדת ארצו, וגדול מכלם במספר תושביו. גדלו כתשע פרסאות מרובעות, והעם אשר בקרבו יותר מן מיליאן ושני מאות אלף איש, שמו על דבר נהר זעהנע העובר בתוכו. כולו ארץ מישור ועמקים, ואך איזה הרים בלתי גבוהים בתוכו. פרי העץ וירק למכביר בו. הערים אשר בקרבו הם:

פאריז, עיר המלוכה, הנאוה והיפה מכל ערי התבל, הנקראת בצדק על דבר גדלה ויפיה בשם עולם קטן, מהלך חמש שעות היקפה, מצבה לשני עברי נהר זעהנע ועל איזה איי הנהר הזה, רחוקה קנ“ח פרסה מווין, צ”ה פרסה מלונדון, חמש מאות פרסה מסטמבול, וקרובה להן ולכל ערי הארצות האחרים ע“י נתיבות ברזל היוצאות מאתה לכל עבר. הקריה המעטירה הזאת רבתי ימים מאד ודורות אלפים עברו עליה, בימי מלוכת הרומים כבר היתה לעיר גדולה ומשכן השליט אשר הושיבו מלכי רומי בקרבה, ויבנו בה היכלות לאליליהם וארמנות שרים לשבת בם, פעמים רבות באה במצור, שני פעמים היתה לשרפת מאכולת אש הלא הם בשנת תקפ”ה, ובשנת אלף ל“ד למספרם. בשנת אלף ר”ו למנינם היה מבול מים בקרבה, ורובה היה שלל למים נזדונים. כל התלאות אשר עברו עליה לא האפילו את יפעתה, עד אשר עלתה על גפי מרומי קרת ותהי לקרית מלך רב, למשכן החכמה והדעת, למושב כל מעשה חרשים ומלאכת מחשבת, ולאוצר כל הוד וכליל תפארת, חומה גבוהה חמש עשרה רגל תקיף אותה מסביב, חמשים ושמונה מבואות ממנה החוצה, ותשעה שערים לה.

על נהר זעהנע ששה עשר גשרים המחברים כל חלקי העיר יחד, והנפלאים בתוכם הם: א) גשר אויסטרליץ ארבע מאות רגל ארכו ול“ז רגל רחבו, נשען על חמשת כפות ברזל מוצק הנכונים על עמודי אבן, ימי בנינו ארכו משנת תקס”ב עד תקס“ו, וכסף מלאכתו עלה לשלשה מיליאן פראנקן. ב) גשר גרעווע תלוי בשרשרות ברזל ואיננו למעבר עגלות כי אם להולכי רגל. ג) הגשר החדש, אלף ועשריםרגל ארכו וע”ב רגל רחבו, ועליו תבנית המלך היינריך הרביעי על סוסו מברזל ונחושת, שני מאות וחמשים ככר משקלו. ד) גשר מעשה חרשים מעקות ברזל לשני צדיו, לעוברי רגל. ה) גשר המלך אצל היכל טילערין, ושנים עשרה עמודי שיש עליו, תבנית אדירי צרפת מימי קדם. ו) גשר לודוויג הששה עשרה, שש מאות רגל ארכו, ומ“ח רגל רחבו, כולו נחמד אף נעים, ופסלי אנשי שם שונים עליו. ז) גשר יענא (גם נקרא גשר אינוואלידן) ימי בנינו ארכו משנת תקס”ו עד תקע"ג, ומחיר מלאכתו עלה לתשעה מיליאן פראנקן.

העיר העדינה הזאת שלשה ראשים לה, הלא הם, העיר לימין נהר זעהנע, העיר הישנה על אי הנהר, והאוניווערזיטעט לשמאל הנהר, וארבעה עשר מגרשים לה, מספר יושביה א' מיליאן וששים אלף איש, ובהם יותר ממאה אלף דלים המשתחוים לאגורת כסף. אלף ומאה וחמשים שוקים גדולים בה, שלש מאות ושמונים חוצות צרות, שלשים ושלשה נתיבות לחוף הנהר, ושבעים וחמשה רחובות גדולים, שלשים אלף וארבע מאת בתים, שבע מאות בתי מלון אורחים. רוב חוצותיה עקלקלות ובלתי רחבות, גם אופל בקרבם על דבר הבתים הגבוהים מאד. הסאון וההמולה גדולים ורבים מאד בקרבה, קול שוט ורעש אופן, וקול ענות העם בתרועה, כי אין קץ להמון העגלות והמרכבות העוברת יום יום בחוצותיה, ומלבד העוברים והשבים הכבירים לבלי חקר, ירבה מארבה המון דלת העם הנצבים בראש כל פנה, אלה יעים בידיהם לנקות נעלי כל עובר בעד אגורת כסף, וזה מספרים בידו לגלח שערות הכלבים, זה יערוך ספרים או ציורים לעיני העוברים לממכר, וזה פרי העץ ועוגות דבש ישים לפניהם, זה צלצלי שמע בידו האחת, וידו השנית לנדבת כסף פרושה, וזה משבר רוח ייליל להעיר חמלת המתנדבים בעם, כאלה וכאלה יעמדו אנשים שונים בכל צעד ומדרך כף רגל, וחוסמת היא את העוברים, אך בני העיר כבר הסכן הסכינו באלה ולא ישימו על לב, לא כן בני נכר הבאים אליה, אזניהם תצילנה לקול הרעש הגדול, רגליהם יתנגפו בצורי מכשול וראשם עליהם כהולם פעם. מחזה העיר בלילה לאור המנורות הרבות נחמד מאד לעינים, והבא מארץ אחרת בנשף בערב יום יחשוב כי חג לעם הוא, באשר הסוללות מקומות הטיול מלאות אדם אין מספר, אורה ושמחה בכל זוית ומקצוע, ושאון עליזים בכל אשר יפנה.

הרחובות הנחמדים למראה בה הם: א) רחוב ווענדאמע, בקרבו עמוד גדול ונפלא מאד, מברזל ונחושת, מאה ושמונה עשר אלף ככר משקלו, קל“ג רגל קומתו ושנים עשר רגל עביו, וכנו הגבוה כ”ב רגל ארבעה נשרים לו על ארבע פנותיו, משקל כל נשר חמשה ככר, העמוד הזה הוצק מארבע מאות עשרים וחמשה כלי תותח אשר נפלו לשלל בידי הצרפתים בשנת תקס“ה, כי הוכן במצות הקיסר נאפאלעאן הראשון למזכרת המלחמות אשר נלחם בשנה ההיא עם מלכי עסטרייך ורוסיא, ותמ”ה פתוחי חותם יושבים על מלאת בעמוד הזה לזכרון כל מלחמות השנה ההיא, מיום עברו צבאות צרפת את נהר רהיין עד מלחמת אויסטרליץ המהוללה. בראש העמוד הזה יציע רחבה אשר בקס“ז מעלות יעלו אליה ונשקפה על פני כל העיר. ב) רחוב מרוצת הסוסים לפני היכל טילערין, ארמונים רבים יפים בו. ג) רחוב השלוה (נקרא ג“כ רחוב לודוויג הט”ו) בין גן הטילערין ושדי העדן, גדול ונאוה מאד, ומשנה שברון היה בקרבו, האסון האחד קרה בו בשנת תק”ל בעת חתונת המלך לודוויג הט“ז עם מריא אנטאנעטע בת הקסרית מריא טרעזיא, כי מתו יותר מאלף איש ע”י הלפידים אשר עשו לעונג ושעשוע העם, כי יצאה אש ותאכל את מגדל עץ אשר הכינו למשוש היום ההוא, וההמון החוגג לא מצא ידים לנוס מרוב עם ומרבית מרכבות לאין חקר. והשני הוא כי הסירו בו שני ראשי המלך והמלכה ההם בשנת תקנ“ג וכנפול בני עולה נפלו לעיני העם, גם נהרגו בו שרים רבים אחרים בימי המהפכה. ד) רחוב המלך, רבוע, וכליל תפארת. ה) רחוב הנצחון אצל ארמון המלך ופסל המלך לודוויג הי”ד בו. ו) שדה מארס בנגב העיר אצל נהר זעהנע רחב ידים מאד, ומצב נכון לשלשים אלף איש גדודי חיל ללמד ידיהם לקרב בקרבו.

הבנינים הנפלאים אשר בה הם: היכל טילערין, מעון הקיסר וכל ביתו, השם הזה ניתן לו על דבר משרפות לבנים אשר היו במקומו לפנים, כי למלבן בשפת צרפת טילערין יקראו, את הארמון הזה החלה לבנות המלכה קאטרינא די מעדיציס בשנת ה“א שכ”ד, יותר ממאה שנה היה משכן המלכים בו עד לודוויג הי“ד אשר העתיק אהלו לעיר ווערזעלייע ויבחר לשבת בה, ומימי נאפאלעאן הראשון שב היות מעון למושלי צרפת. ההיכל הזה חמשה ראשים לו וכולם יחד ישאו הוד ותפארת, והגן הגדול אשר בו מלא מן הבקר עד הערב רבבות אנשים המתהלכים לשוח בו ויושבים בצלו כי טוב. ארמון לאוור אצל הטילערין, אשר היה מלפנים בית משכן המלכים, נבנה זה שלש מאות שנה, כולו יפה אף נעים, ואוצר שכיות החמדה וסגולות עתיקים רבים מאד בקרבו. ארמון בורבאן אצל גשר לודוויג הט”ז. ארמון לוקסעמבורג גדול ונחמד מאד. ארמון המלך, כולו כעיר קטנה על דבר החניות הרבות ובתי העונג אשר בו. ההיכל (טעמפל) נבנה זה שש מאות וחמשים שנה, ובו ישבו המלך לודוויג הט“ז והמלכה אשתו אסורים, והמלך לודוויג הי”ח הקדישו לבית תפלה. בית מועד הסוחרים גדול ונאוה מאד ותוצאות מלאכתו עלו לשמונה מיליאן פראנקן, שבעים עמודי שיש על פניו, והאולם הגדול בתוכו אשר אין חלונות לו, אך צוהר בראש גגו יאיר פני כולו, יכיל שני אלף איש בקרבו. באזאר הוא חצר מפואר אשר שלש מאות חניות בו לממכר כל דבר. בית מעשה מטבעות גדול מאד וששה חצרים לו, גם אוצר סגולות מתכת שונים בקרבו. בית הנשק גדול ונפלא, בית האינוואלידן לאנשי הצבא אשר לא יוכלו עוד לעבוד עבודה, רחב ידים מאד ויכיל שש אלף איש בקרבו. במערה אשר בו טמונה גוית הקיסר נאפאלעאן הראשון אשר הושבה בשנת ת“ר מן סנט העלענא, ומצבת תפארה בתוכו לזכר האדיר הזה עד עולם. בית מקדשם נאטערדאמע נפלא מאד על דבר רוב ימיו, כי נבנה באמצע המאה השמינית לאלף החמישי, ועל דבר גדלו והוד בנינו כי רב הוא. שני מגדלים רמים לו, התקרה נכונה על מאה ועשרים עמודים, ואוצר שכיות החמדה וסגולות מלכים בקרבו, פעמונים רבים בראש מגדליו, ומשקל האחד שלש מאות ועשרים ככר. בית אוניווערזיטעט הוא בית מדרש לכל חכמה ותושיה, ארבעים בתי מדרש שונים לכל מדע ומלאכת מחשבת, בתי ספר לחרשים ועורים, בית מדרש לחכמת הצבא, בתי חנוך רבים ושונים, בתי ועד לחכמים, בתי אוצרות ספרים רבים ובראשם בית אוצר המלך אשר בו שבעה מאות אלף ספרים נדפסים ושמונים אלף כתבי יד, גם מטבעות, ציורים ופסילים עתיקים רבים בקרבו, שני בתי מצפה ככבים לחזות בגבהי שחקים תהלוכות ככבי השמים ונתיבותיהם, גנת ביתן גדולה ונחמדה מאד, בה כל עצי ונטעי ארצות הנגב וחיתו יער למינם רבים מאד, בתי חולים ובתי חסד רבים. בתי מלאכת מחשבת לכל מעשה חרשים, תשעים בתי דפוס, ארבעים בתי יציקת אותיות דפוס, שש מאות בתי ממכר ספרים, מסחר רב מאד בכל דבר. מי שתיה אין בעיר הזאת, לכן יטהרו מי נהר זעהנע ע”י תחבולות, גם יביאו אליה מים מחוץ ע“י צנורות. מלבד הארמונים המנויים למעלה, יש עוד יותר מחמש מאות היכלות מלאים הוד והדר בקרבה שלשה עשר תיאטראות גדולים בה, ולבתי העונג ושעשוע אין תוכן ואין מספר. לילה כיום יאיר בחוצותיה ע”י חמש מאות אלף מנורות אשר יגרשו כל אופל וחשכה, מלבד עשרת אלפים איש נושאי מנורות זכוכית בידיהם, העוברים הנה והנה ומאירים לכל איש בעבור בצע כסף. דלת העם במסכנות יאכלו לחם, ופרועים ושובבים במדותיהם, ובראשם הנשים המוכרות דג, אשר אלה פיהם מלא, וקללה נמרצת בכל מוצא שפתיהן. אביוני אדם רבים מאד בה, ויותר ממאה אלף איש מספרם. בנגב העיר מחצב אבנים, ההולך מתחת הרחובות והבתים, גם ימלאו עצמות אדם בקרבם, כי פה היתה פאריז הישנה בדורות קדומים. אחינו בני ישראל לקהל רב בתוכה, ארבעה בתי כנסיות להם, ובהם חכמים וגבירים רבים אשר לפני מלכים יתיצבו, ומלבד האח אשר לנו בבית המלך הוא השר פולד מיניסטר הקיסר, יועצו ונאמן ביתו, יש בה השר המליץ ר“א קרעמיע אשר היה מחסה על המלך לודוויג פיליפ כאשר הורד מגדולתו בשנת תר”ח, והוציאו מן העיר בשלום, ומשל איזה ירחים בצרפת, כי בחר אותו העם להיות לאחד משרי הממשלה לשעתה בשנה ההיא, הוא קרעמיע אשר הלך בשנת ת“ר יחד עם השר הצדיק ר' משה מאנטעפיארע לארץ סוריא על דבר עלילת דם אשר שמו לבני ישראל בדמשק, וחכמתו ודעתו הוציאו לאור צדקת ישראל, והקללה נהפכה לברכה, כאשר כתבתי במאמר משא דמשק הנספח לס' שארית ישראל (לבוב תר"ו). גם יש בקרבה הגביר הנעלה ר' יעקב ראטהשילד, ר' אברהם (המכונה אלברט) כהן, חכם בתורת ה‘, חרד לדבר אלהים ומצותיו, נדיב ועושה חסד, הוא אברהם כהן לאל עליון אשר יסד בירושלים עיר הקדושה בית חולים. בית הלואת חן, בית למוד מלאכות לנערי בני ישראל, ובית ספר לנערים, ואשתו הגבירה מאטהילדע תחי’ התנדבה לתת מכספה מאה ועשרים ככר לחם מדי שבוע בשבוע לעניי ישראל אשר בירושלים כל ימי חייה, כאלה וכאלה ירבו הכהן ורעיתו התמימה האלה עשות טוב וחסד לאחיהם בכל מקומות מושבותם, ויעברו ארחות ימים להרים קרן ישראל בארץ, וגם בקיץ הזה (שנת תרט"ז) בא לירושלים והרבה תקנות טובות בקרבה, ודרש ברבים דברים נעימים הנכנסים אל הלב להשיב רוח נכאים וללמד בני יהודה בינה, ויסד להדפיס בירושלים ספר אשר יכיל דברי חכמה ומדע, ובשם מנחה חדשה פיו יקבנו, וההכנסות תהיינה לבתי החסד אשר הכין. ועל הטוב יזכר החכם ר”ש כהן אשר העתיק ספרי תנ“ך לשפת צרפת, גם כתב ספרים אחרים בהשכל ודעת. ומצאתי בס' מסעות ר' בנימין אשר היה בשנת תתק”ל לאלף החמישי, כי היתה כבר בעת ההיא קהלה קדושה לבני ישראל בפאריז, אלה הם דבריו בסוף ספרו: ומלכות פרנצייה שהיא ארץ צרפת מעיר אל סודו עד פאריש המדינה הגדולה מהלך ששה ימים, והיא למלך לואיש, והיא יושבת על נהר סינא, ושם תלמידי חכמים אין כמותם היום בכל הארץ, עוסקים בתורה יומם ולילה והם בעלי אכסניא לכל עובר ושב, אחים ורעים עם כל אחיהם היהודים עכ"ל.

ראש הקאנסיסטאריום אשר בה עתה הוא הרב ר“ש אולמאן, והרב אב”ד הוא החכם הר"ר איזידאר. גם בה משכן החכם הגדול ר' שלמה מונק ני' אשר כהו עיניו מראות והעולם חשך בעדו, ישלח ה' לו עזר מקדש, ומעורון ירפאהו.

פאסי, מקום קרוב לפאריז, ובתי עונג רבים בו לבני עיר הבירה, ארבע אלף איש בו, מעין מי מתכת טובים מאד אשר יובילו למרחקים. מאנטמרטרע, כפר אצל פאריז על הר שיד הנקרא גם הוא מאנטמארטרע, ריחים בו רבים ההולכים לרוח היום. ארקעל, כפר, בתי משוש בו, צנור גדול השולח מים לפאריז. ווינצענעס, מקום לא רחוק מפאריז, בו ארמון עתיק יומין ועשרה מגדלים לו, אשר שמו אותם לבתי כלאים, בו נהרג הערצאג ענגהין על לא חמס עשה במצות נאפאלעאן הראשון.

שארענטאן, עיר קטנה, בה בית מרפא לארבע מאות משוגעים, ארמון אלפארט בו מדרש חכמת רפואת בהמות מהולל מאד, מעשה ברזל רב וחמש מאות איש בו יעבודו. סנט דענעיס על נהר קרולט, שמונה אלף איש בה, קברי כ“ו מלכי צרפת, ט”ז מלכות ופ"ד סגנים.

ב) גליל זעהנע ואאזע, שטחו מאה ושלש פ“מ, וחמש מאות אלף איש בו. אדמתו פוריה מאד, וגנים וכרמים רבים בקרבו בו הערים, ווערזעלייע, עיר גדולה רחבת ידים, וקטנה במספר תושביה, כי אך ארבעים אלף איש בה, תחת אשר היו מלפנים מאה איש בתוכה, כי היתה בימי המלכים לודוויג הי”ד והט“ז עיר מקדש מלך, ורבבות אנשים נהרו אליה לבלי קץ. בתים רבים וטובים ריקים מאין יושב, ורחובותיה דשא וירק עשב מבלי עובר. ארמון נאוה מאד בקרבה אשר בנה לודוויג הי”ד משנת תל“ג עד ת”מ לאלף הששי, מכון לשבתו, ביציע התחתון אשר לבית העבדים בו אלף חדרים, ומגנת לב ודאבון רוח יאחזו כל הבא אל חדר המטות אשר להמלכה מריא אנטאנעעט אשת לודוויג הט“ז, בהעלותו על לבו צרת העדינה ההיא כאשר פרץ ההמון אל תוכו בשנת תקמ”ט ויבתקו את המטה בחרבותם. אצל הארמון הזה פרדס כליל יופי וגדול מאד, פרסה היקפו. שני היכלי עונג נפלאים. טריאנאן גדול וטריאנאן קטן.

קרובים אליה הארמון סנט סיר, בו בית מדרש לאנשי הצבא. סעוורעס, חמש אלף איש בה, בית מלאכת כלי פארצעלאן מהוללים מאד. סנט קלוד, בה שלש אלף איש, ארמון תפארת, מורה שעות בו אשר כל הון לא יערכנו. מאלמעזאן, ארמון מהולל אשר אותה למושב לה הקסרית יאזעפינא אשת נאפאלעאן הראשונה, גם מתה בקרבו. מארלי, שני אלף איש, מכונות נפלאים בה, המעלים את המים מנהר זעהנע ויגרשום עד ווערזעלייע הרחוקה פרסה ממנה. סנט גערמען, ארבעה עשר אלף איש, היכל עונג למלך, אצלה יער צומח עצים אשר יריד גדול בו בכל שנה ואליו כל בני פאריז ינהרו. ראמבולעט, ארבע אלף איש, ארמון מלך ופרדס. מאנטעס עיר יפה על נהר זעהנע וגשר גאוה עליו, חמש אלף איש בה. פונטויזע, שש אלף איש, רחים רבים בה, רוב יושביה אנשי מקנה, בה היה ר' משה מפונטייזא בעל התוספות, הנזכר בתו' יומא דף ו'. קורבייל, ארבע אלף איש, רחים רבים, בתי מלאכה, היא מקום ר"י מקורביל בעל התוספות. מאנטמאענסי, עיר קטנה ונאוה במרום גבעה, שני אלף איש, מרחצאות גפרית אשר ינהרו רבים אלה בימי הקיץ.

ג) גליל זעהנע ומארנע מדת ארצו מאה ושמונה פרסה, ארבע מאות אלף איש בו, תרבית המקנה רבה בו, בקרבו הערים,

מעלון בירת הגליל, שמונה אלף איש, מסחר רב בה על פני נהר זעהנע לפאריז. פאנטענבלאה, יער גדול סביב לה, שמונה אלף איש, ארמון מלך, בו כתב נאפאלעאן (שנת תקע"ד) בספר וחתם כי דין ודברים אין לו עוד עם המלוכה וידו מסולקת הימנה. מלאכת כלי פארצעלאן, כרמים טובים. רטמור, חמש אלף איש, מסחר. מאנטעראה, חמש אלף איש, בה הכה נאפאלעאן את אויביו בשנת תקע"ד. פראווין, שש אלף איש, מעין מי ברזל לרפואה, יושביה יעשו מי שושנים לממכר מן השושנים הרבים אשר בגנותיה. לאפערטע, על נהר מארנע, חמש אלף איש, מסחר רב בגבינה הנעשה בה, מחצב אבני רחים אצלה רב מאד ומסחר גדול בם לכל ערי צרפת ואנגלטירא. מאקס, תשעה אלף איש עושי מסחר בגבינה הטובה הנעשה בה, ובקשקשי דגי לבן הנמצאים בנהר מארנע, אשר יעשו מהם מרגליות מזויפות. קולאמער, ארבע אלף סוחרי גבינה.

ד) גליל אאזע, גדלו מאה ועשר פ"מ, ויושביו ארבע מאות אלף איש. אדמתו פוריה וגבעות והרים יכסוה, תרבית המקנה רבה בו, שכר תפוחים הנקרא בשם סידר ימלא מחסור היין בו. אלה הם עריו.

באוועה בעמק נאוה על נהר טהערען, חמש עשר אלף איש בה, עושי גלומי צמר, כלי פשתן ויריעות, מסחר רב, לא רחוק ממנה למזרחה ההר מאנט צעזאר, גבוה מכל הרי הגליל הזה, בו חנה יוליוס צעזאר שליט רומי עם צבאותיו זה כשני אלף שנה. ערמענאווילע, כפר, ארמון ופרדס אשר בו קבורת החכם המהולל רוסאה. קאעפענייע, עיר נאוה, שמונה אלף איש, ארמון המלך נאוה מאד, בה נלכדה הבתולה מן ארלעאנס (בשנת ה“א ק”ץ) אשר עשתה גבורות על שדה המלחמה והובילוה לעיר רוען ושם הוציאוה וישרפוה לעין כל. אצלה יער גדול הנקרא בשם יער קאמפענייע וכפרים רבים בתוכו. סענליס שש אלף איש, ירק עשב רב וטוב בגניה, מלאכת כלי בד ומעשה שבכה, בהיכל הנוצרים אשר בה מגדל רם מאד אין ערוך לגבהו בכל צרפת ונשקף עד חמשה פרסה. שאנטילי, שני אלף איש, מעיני מי ברזל, מלאכת כלי פארצעלאן טובים. נאייאן עיר נאוה, שבעה אלף איש, בתי מלאכת כלי פשתן, עבוד עורות, בשול וויטריאל. היא מקום מולדת קאלווין ראש כת הנוצרים הנקראת על שמו קאלווינים.

ה) גליל עזנע, מדת אדמתו קל"ו פרסאות מרובעות, וחמש מאות וחמשים אלף איש בו, רובו ארץ מישור, עמקיו יעטפו בר, כרמים וגני פרי רבים בו. עריו אלה המה,

לאאן, עיר בצורה, שמונה אלף איש, עושי כלי בד ופוזמקאות מסחר דגן וצמר. סנט גאבין, כפר בתוך יער, בו בית מעשה מראות לטושות מהוללים מאד. לא פערע, עיר קטנה בצורה, שלש אלף איש, בית מדרש לחיל הצבא, בית נשק. סנט קענטין מבצר חזק, עשרים אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר וכלי בד, בסביבותיה בתי מלאכת צמר ופשתן רבים מאד, מאה ושלשים אלף איש בם יעבודו, ומחיר הדברים הנעשים בם יעלה לשלשים מיליאן פראנקן שנה שנה. סאאסאנס, עיר נאוה על נהר עזנע, תשעה אלף איש, מלאכת צמר ועורות, מסחר יבול השדה וקמח. שאטא טהירי במורד גבעה, חמש אלף איש, יין כרמיה מהולל מאד, איזה בתי מלאכה.

ב. מדינת פיקארדיע, שני גלילות בה.

ו) גליל זאמע, שטחו מאה ושתים עשרה פרסה, ושש מאות אלף איש בו. אדמתו כולה כגן ה', תוציא צמחה ותצמיח זרועיה לשובע וברכה, ואדם ובהמה יחד ימצאו כל מחסורם די והותר. בו הערים: אמיענס, בירת הגליל, נהר זאמע עובר בתוכה, סוללה רמה מקפת אותה מסביב, ומצודת עופל למגן לה בעד אויב. מספר בתיה שש אלף ושלש מאות, מושביה חמשים אלף הם, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי משי, בית מועד הסוחרים. בית מדרש החכמות, מסחר רב. אבעווילע. מבצר, נהר זאמע עובר בתוכה, שמונה ועשרים אלף איש בה. בתי מלאכת כלי בד, גלומי צמר ויריעות. סנטוואלערי, עיר קטנה, חוף מסחר, חמש אלף איש. קרעסי, מקום מהולל בספרי דברי הימים ע“י המכה הרבה אשר הוכו בו בצרפתים מאת הבריטנים בשנת ק”ו לאלף הששי. דולענס, עיר מבצר, שני אלף איש בה. פּעראנע, עיר קטנה בצורה. האם, ארמון מוצד בית כלא לאסירי המלך, אשר בו ישב לודוויג נאפאלעאן המולך עתה בצרפת משנת ת“ר עד תר”ו, במצות לודוויג פיליפ מלך הארץ הזאת בעת ההיא ואך בערמה נמלט ממנו, ככתוב בספרי חוט המשולש צד י"א, קום קרא בו.

ז) גליל מצר ים (פאה די) קאלעה, קכ“ו פ”מ מדת ארצו, ושבע מאות אלף איש בו, רובו ארץ מישור, אדמתו דשנה ורעננה, ואין כל כברת ארץ בו אשר לא תתן פרי תבואה למכביר. גחלי אבן ואדמת טארף רבים מאד בו, וימלאו את מחסור העץ אשר בקרבו. עריו הם:

אראס, עיר בצורה, עתיקת יומין מאד, על נהר שקארפע, ששה ועשרים אלף איש, מצודת עופל, בתי מדרש, אוצר ספרים, בתי מלאכה שונים, מעשה שבכה, מאפה עוגות פלפל טובים. אסענקוהר, כפר נודע לשם ע“י המלחמה הגדולה אשר היתה בו בשנת ה”א קע“ה בין הצרפתים והאנגליים, ותעז יד האנגליים ועשרת אלפים ממותי חלל וששה נסיכים מבית המלך אשר לצרעת נשארו על פני השדה במערכה. סנט אמער, עיר בצורה על נהר אא, ותעלת מים תשתרע ממנה עד קאלעה, שמונה ועשרים אלף איש בה, מלאכת כלי קטרת, גלומי צמר, יציקת ברזל, מסחר. קאלעה, מבצר חזק מאד על התעלה לא מאנש נכח עיר דאווער בענגלאנד, עופל, חמשה מגדלים, מגדל מאיר לעוברי אניות, שמונה עשר אלף איש, בתי מדרש, בית נשק, בתי מלאכה, מרחצאות מי הים, מסחר רב בה לבריטניא הקרובה אליה, ועל כולם ביין אשר יובילוהו בערמה מבלי תשלומי המכס. בחוף אשר בה עמוד אבן למזכרת שיבת לודוויג הי”ח לצרפת בשנת תקע“ד. בולאנייע, עיר נאוה על ים אטלנטי, בצורה וחזקה, ומצודות ומגדלי עופל לה, שלשה ושלשים אלף איש בה, ועל דבר קרבתה לאנגלטירא (כי אך דרך שתי שעות ממנה לעיר דאווער) תמיד כשבע אלף בני בריטניא בה, מסחר רב בה לענגלאנד ורובו בסתר מבלי תת המכס הקצוב. בתי מלאכת מפרשי אניות, ורשת דגים, מרחצאות מי הים. עמוד שיש רם בה אשר הוצב בשנת תקע”ה לזכר ברית השלום אשר נכרת בין צרפת ומלכי אירופא, באפאמע, מקום מבצר. בעטהונע, מבצר, שבעה אלף איש, איזה בתי מלאכה בה. סנט פאל, ארבע אלף איש, מעיני מתכת, העסדין, מבצר, שני אלף איש.

ג. מדינת שאמפאנייע, בה חמש גלילות.

ח) גליל ארדענן, גדול מאה וחמש פרסאות מרובעות, ויושביו שלש מאות ועשרים אלף. לפאת צפון הרים ויערים יכסוהו, ואדמתו לא תצלח לעבודת השדה, אולם לפאת נגב עמקים יעטפו בר, וגני פרי וכרמי יין למכביר. בו הערים:

מעצערעס, עיר בצורה על נהר מאאס, שש אלף איש, עושי כלע נשק, יתדות, כלי שיש, כובעים ומעשה קרן. שארלעווילע, נכח מעציערעס וקרובה אליה, אחד עשר אלף איש, בתי תפארת, מעשה חרבות וכלי נשק, מסחר. סעדאן, עיר בצורה, שש עשר אלף איש, בתי יציקת כלי רעם, מלאכת גלומי צמר, ארמון ישן. שארלעמאנט, מבצר חזק על הר תלול, אשר לא בא עוד במצור כל ימי היותו. ומצב נכון בו לחמשה ועשרים אלף איש חיל. גיוועט, עיר בצורה קטנה, שני אלף איש. ראקראאה, מבצר, שלש אלף איש. רעטהל, עיר קטנה, שלש אלף איש.

ט) גליל מארלע, מדת ארצו קנ“ד פרסאות מרובעות, וארבע מאות אלף איש בו. שני חמישית אדמתו צחיחה ומלאה נתר, השדה לא תוציא לחם די מחסור יושביו. אולם הגפן ירבה תת חילו, והיין אשר בו ישמח לבב אנוש, ומסחר רב בו עד פאתי ארץ וים רחוקים. בקרבו הערי' שאלאן סיר מארנע (להבדיל בינה ובין שאלאן סיר סאהן אשר בגליל סאהן ולאאר) שמונה עשר אלף איש, בית מדרש למלאכת מחשבת, גנת ביתן, אוצר ספרים, בתי מלאכת גלומי צמר ועורות, שלשה עשר גשרים בה על נהר מארנע. מסחר רב ביין שאמפניע. ריימס על נהר וועסלע, עיר גדולה ונאוה, בה ימשחו את מלכי צרפת מני אז, בית העצה נחומד למראה, חמשים וארבעים אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר שונים, נרות, עוגות פלפל, ואגסים יבשים, מסחר רב ביין. עפרנעה, עיר קטנה, נודעת לשם ע”י המסחר הרב אשר בה ביין, שלש אלף איש, מרתף בה מתחת לרוב בתי העיר, וכעיר קטנה מראהו בגלל גדלו והחדרים הרבים אשר בו, ותמיד נכונים בקרבו ארבע מאות אלף בקבוקים ושמונה מאות חביות יין שאמפאנייע המובחר: היין אשר בסביבותיה הוא הנבחר והטוב מכל יינות שאמפאנייע. לא פערע שאמפענאזע, עיר קטנה, שני אלף איש, בה הכו מלכי הברית את צבאות נאפאלעאן בשנת תקע"ד. סנט מענעהולד, שני אלף איש. ויטרי לא פראנסעה, עשרת אלפים איש, מעין מי מתכת לתרופה.

י) גליל אהב, גדול מאה ועשר פ"מ, שלש מאות אלף איש בו. כולו ארץ מישור בלי הרים. הרצועה הצפונית מלאה שיד ונתר ולא תוציא פרי תבואה, אולם לפאת נגב ברכת ה' ביבול השדה, כרמי יין וכל פרי העץ. בו הערים,

טראייעס על נהר זיינע, עיר גדולה ועתיקת יומין, חמשה ושלשים אלף איש בה, בתי מדרש, אוצר ספרים, בתי מלאכת צבע לבן מהולל מאד ומסחר רב בו לארצות תבל, גם מעשה דברים אחרים. העיר הזאת היא מקום מולדת מאור עינינו רש“י ז”ל בשנת ד“א ת”ת. באר, עיר קטנה על נהר זיינע, שני אלף איש בה, מלאכת גלומי צמר. נאגענט, מסחר רב בה לפאריז על פני המים. באר זיר אהב, שני אלף איש, מסחר יין. ארסי סיר אהב, עיר קטנה, בה נלחמו מלכי הברית עם גדודי נאפאלעאן בשנת תקע“ד ויוכלו למו. בריען לא שאטאה, שלש אלף איש, בה היה בית מדרש לחיל הצבא אשר בו למד נאפאלעאן ראשית יסודי חכמת המלחמה, בה נלחם נאפאלעאן עם מלכי הברית בשנת תקע”ד ותעז ידו עליהם.

יא) גליל מארנע העליון, מאה ועשרים פ"מ שטחו, ושלש מאות אלף איש בו. הרים וגבעות יכסוהו, גם יערים רבים בו. אדמתו פוריה מאד. בו הערים:

שאמאנט על נהר מארנע, עשרת אלפים איש. מלאכת סכינים, לבון דונג, נעלי יד. פה נכרת הברית בין מלכי רוסיא עסטרייך ובריטניא בשנת תקע"ד, כי יעזרו איש את רעהו בעת צר. נאשאן לע ראאה, ארבע אלף איש. מלאכת סכינים. לאנגר, תשע אלף איש, מלאכת סכינים, מספרים, צבעים ועורות. בורבאנע לע בעהן, עיר קטנה, מרחצאות מי גפרית חמים בה, אשר נודעו כבר בימי הרומים, ורבים ינהרו אליהם מני אז. סנט דיציר. מלאכת כלי ברזל רבים, ובנין אניות.

יב) גליל יאנע, מדתו קל“ה פרסה, ארבע מאות אלף איש בו. לצפונו ומערבו האדמה שמנה ופריה רב ועצום, אכן לדרומו ומזרחו אדמת סלעים ושיד, וענבי הגפן תחת שבלי הדגן, גם אגוזים, ערמונים, שזופים וכל פרי העץ למכביר בו. עריו הם אקסער במרום גבעה, חמש עשר אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי פארצעלאן, מיתרי כנור, מסחר רב ביין ועצים. אוואלאן, שמונה אלף איש, מסחר חטים, יין ועצים. טאנערע, על נהר אמאנסאן, שבעה אלף איש, כורמים ויוגבים, בהיכל מקדשם צל המעלות, הוא כלי מורה השעות ע”י קרני השמש וצלליהם, נפלא מאד. יאאניי, שש אלף איש, מלאכת כלי פשתן, דבק, כרמים.

ד). מדינת ליאנעה, שבעה גלילות בה.

יג) גליל רהאנע, חמשים וארבע פ"מ מדתו, וחמש מאות אלף איש בו. הרים וגבעות יכסו פני כולו. יבול אדמתו לא ימלא מחסור יושביו, פרי הגפן רב מאד, גם פרי העץ וירק עשב כבירים בו. עריו הם:

ליאון, עיר בצורה והרים סביב לה על נהרות סאאנע ורהאנע, ומבלעדי פאריז אין כמוה לגודל ואין ערך בכל מלכות צרפת, שמונת אלפים ושני מאות בתים בה. שני מאות ושלשים אלף איש, בית מדרש החכמות, מצפה ככבים, אוצר סגולות דברים עתיקים, בית מועד הסוחרים, אוצר ספרים אשר מאה ועשרים אלף ספרים בו. שמונה גשרים על פני המים, והנפלאים בם הם, גשר מאראנד בנין נשגב מעץ, וגשר גי לא גילאטער, מעשה אבנים כולו, עשרים כפות לו נבנה זה יותר מחמש מאות שנה. מלבד בית המדרש עוד בתי מדרש אחרים לכל חכמה ומלאכה. גנת ביתן, בית ועד לחכמים, בתי מלאכת גלומי משי רבים מאד אין ערוך למו בכל הארץ הזאת, אשר חמשים אלף איש בם יעבודו. ומחיר הדברים הנעשים בם יעלו למאה ושלשים מיליאן פראנקן שנה שנה. בתי מלאכת מעשה חושב ורוקם, כובעים, מיתרי כסף, צבעים, פרחים מעשה משזר, רקועי פחים, כלי ברזל שונים. העיר הזאת בת אלף ותשע מאות שנה, כי נבנתה ארבעים שנה לפני לידת משיחם, ועוד צנורות המים שארית פלטה בה מימי קדם. בימי המהפכה הגדולה (שנת ה“א תקנ”ג) השיגוה רעות אין מספר, ורבות תושביה היו לחרב עריצים לאכלה, כי כאשר מאנו אזרחיה להטות שכמם תחת עול היאקאבינים אנשי בליעל שופכי דם נקיים אשר משלו בצרפת בימים ההם, נקראו צבאות רבות אליה להכניעה ביד חזקה. ואחרי היתה במצור שבעים יום, נפלה בידם וילכדוה, והדת יצאה מלפני המושלים האכזרים כדברים האלה: ערו ערו את ליאון עד היסוד בה, ואל יהי שארית לה כי אם בתי העניים, בתי המלאכה, בתי החולים, ובתי המדרש, ולא יקרא עוד שמה ליאון כי אם קאמונע אפראנשע (קהל דרור), ועמוד מזכרת יציבו על תלה לאות לבני מרי, בו יהיו חרותים הדברים: ליאון נלחמה נגד הדרור ותחדל להיות לעיר בצרפת. ושלשה שרי המושלים באו מפאריז אליה למען תחזינה עיניהם אם יעשה המשפט החרוץ הזה ככל חוקותיו, וכאשר גזרו אומר כן היה, כי דבר לא נפל ארצה מכל אשר יזמו לעשות, בתי משושה ותפארתה נהרסו ולא נשאר אבן בם, וכל עשיריה, יותר משמונים אלף איש, כצאן טבחה נזבחו, עד כי הודשנה הארץ מחלבם, ומי הנהר נאדמו כתולע מדמם. בראשית שנת תקצ“ב הית מהומה גדולה בקרבה, כי קמו עשרים אלף איש העושים במלאכה, ויצעקו מרה על דבר שכר פעולתם כי מעט הוא ואין די בו לשבור רעבונם, וכאשר אטמו בעליהם את אזנם לקול שועתם, הניפו יד ויגרשו את חיל הצבא מתוך העיר, ויהרסו בתי מלאכה רבים, וישחיתו מכונות כבירים, ואת הסחורות בבתי המסכנות קרעו לגזרים ויעשו אתם כלה, ארבעה עשר יום ארכה המבוכה הזאת, עד אשר בא שר הצבא זולץ וגדודים רבים אתו, והשיב את המנוחה על מכונה. בשנת תקצ”ד פרץ הסער הזה שנית בעיר הזאת, בתים גדולים וטובים היו לשרפה מאכולת אש, פגרי המתים שכבו בחוצות ואין קובר, כל שערי העיר סוגרו מאין יוצא ואין בא, וגדולי החיל הוכו ולא יכלו קום, אולם עת הרעש הזה לא ארכה רק ששה ימים, כי לקול השמועה הנוראה הזאת עפו כנשר גבורי מלחמה אליה מסביב וישיבו את השלום אל קרבה.

בארבע, אי רחוק פרסה מן ליאון, בו בית עונג אשר בנה לו קארל הגדול, וביום השני והשלישי אחר פסחם וחג השבועות ינהרו יושבי ליאון הנה מימים ימימה לחול במחולות ולשבוע שמחות וגיל, גיווארס, עיר קטנה מלאכת זכוכית רבה מאד. אמפיה, כפר, כרמים רבים בו ובסביביו. קאנדריה, עיר קטנה, כרמים ועצי בכאים, שקדים, אפרסקים וערמונים רבים בה. ווילעפראנש שמונה אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר גפן, מסחר רב בבקרים. טאראנע, שנים עשר אלף איש, מלאכת גלומי צמר גפן רב מאד. טהילי, מקום מלאכת משי.

יד) גליל לאאר, תשעים ושתים פ"מ מדתו, וארבע מאות אלף איש בו. רובו ארץ הררים, יבול אדמתו אך למצער, הגפן תתן חילה ומבחר פרי העץ אשר בו הם הערמונים הנודעים לתהלה ומסחר רב בם. מכרה גחלי אבן רב, גם יחצבו מהריו עופרת, אבני גראניט ושיש. בו הערים.

מאנטבריזאן, שבעה אלף איש, בתי מלאכת יריעות. מרחצאות מי תרופה. סנט עטיענע, עיר גדולה על נהר פיראנד, חמשים אלף איש בה, בית מדרש לאנשי הצבא, בתי מלאכת כלי משי רבים מאד, בית גדול למעשה כלי נשק, מלאכת כלי ברזל שונים, מכרה גחלי אבן, מסחר רב, נתיב ברזל ממנה לעיר ליאון, ריווע די גיער, עשרת אלפים איש בתי מלאכת זכוכית, כלי ברזל, מכרה גחלי אבן, סנט שאמאנד, תשעה אלף איש, מלאכת כלי משי ומחטים רב מאד, ראאנע, עיר נאוה על נהר לאאר, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכה רבים בצמר וצ"ג, מסחר גדול.

טו) גליל אלייעה. שטחו מאה ושלשים פ"מ, שלש מאות ועשרים אלף איש מספר תושביו, תבואת השדה איננה רבה בו, אולם ביין שפע רב לו. בו הערים.

מולין, על נהר אליער וגשר גדול עליו, עשרים אלף איש, בתי מלאכת שכינים ומספרים, כלי עץ, מיתרי כנור, מסחר עץ וגחלים. בה היה רבינו משולם חבירו של רבנו תם הנזכר בספר הישר הגדול (אל תחליפנו בספר הישר הקטן המוסרי כי איננו מר"ת) לר“ת דף ע”ד ב'. אצלה מעין מים חמים. בורבאן לארשמבולט, שש אלף איש, עיר מולדת אבי מלכי בית בורבאן, מרחצאות חמים מאד. ווישי, עיר קטנה, שש אלף איש, מעיני מי תרופה טובים מאד ומסחר רב בם. גאנאט, שבעה אלף איש, איזה בתי מלאכה. מאנטלוסאן, על נהר שער, שמונת אלף איש, בתי מלאכת כלי פשתן, סכינים, כובעים, כלי מתכת, מסחר תבואה.

טז) גליל פי די דאמע, מדתו קנ"ד פרסאות מרובעות, ושש מאות אלף איש בו. הרים רמים יכסו פני כולו, ומהם יחצבו עופרת, ברזל וגחלי אבן, במעיני מתכת שפע רב לו, גם יבול השדה לא מצער בקרבו. בו הערים, קלערמאנט, עיר ישנה אשר תכיל גם העיר מאנטפעראנד בקרבה, ששה ושלשים אלף איש בה, חרבות רבות בה מימי הרומים, מעיני מי מתכת כבירים, בתי מלאכה שונים, בתי מדרש, גנת ביתן, אוצר ספרים. בילאם, שבעה אלף איש, מעשה שמן אגוזים. וויק לעקאמט, עיר קטנה מהוללה על דבר המרחצאות החמים אשר בה. מאנדארלעבעהן, מקום מרחצאות חמים. איססאר, שמונה אלף איש, איזה בתי מלאכה בכלי נחושת. אמבערט, מקום מלאכת נייר רב. טייער, על נהר דוראלע, שלשה עשר אלף איש, בתי מלאכת כלי ברזל שונים. ריאם, עיר נאוה, שש עשר אלף איש, מלאכת דברים שונים. עגעפערזע, עיר קטנה, שש אלף איש בה, אצלה מעין מים קרים, אשר כל חיה או בהמה השותה ממנו מות תמות.

יז) גליל קאנטאל, מאה ושש פ"מ מדתו, ושלש מאות אלף איש בו. הרים רבים בו, וגחלי אבן ומעיני מתכת כבירים בקרבם. יבול אדמתו אך מעט ואין די בו לכלכל את יושביו. עריו הם.

ארילאק, על נהר יורדאן, חמש עשר אלף איש, בתי מלאכת מעשה שבכה, יריעות, גלומי צמר, כלי נחושת. סנט פלור, עשרת אלפים איש, מלאכת כלי נחושת, צמר, דבק, ובורסקי. מיראט, שלש אלף איש, בתי מלאכה. שאדעגיה, שלש אלף איש, מרחצאות חמים מהוללים מימי הרומים.

יח) גליל לאאר העליון, מדתו שמונה ושמונים פ"מ, ושלש מאות אלף איש בו. רובו ארץ הררים, ועפרות פארצעלאן ומתכות לו. אדמתו בלתי פוריה ויושביו ממרחק יביאו לחמם. בו הערים.

לעפיה ענוועלעה על הר אני, שמונה עשר אלף איש בה, מלאכת כלי ברזל שונים, כלי פארצעלאן, שמיכות, גלומי משי ופעמוני נחשת קלל. מסחר סוסים ועורות. בריאודע, שבעה אלף איש, מחצב גחלי אבן ושיש, איסענגאה, שמונה אלף איש, מעשה שבכה לתכשיטי הנשים.

יט) גליל קרעזע, מאה ושש פ"מ מדתו, ושלש מאות איש מספר יושביו. גם הוא ארץ הרים כולו, ואדמתו לא תשבור רעבון העם אשר בו. עריו הם.

גוערט, בין שני הרים, שש אלף איש, איזה בארות הזורקים מים למרום, בתי מלאכה מעט. בוסאק, במרום סלע מצוק, שני אלף איש. אבוסאן בבקעה עמוקה, שש אלף איש. איזה בתי מלאכה. עויאה מקום מרחצאות רותחים אשר נודעו כבר בימי הרומים. בורגאנעף שלש אלף איש, רועי צאן.

ה. מדינת בורגוניא שלשה גלילות בה.

כ) גליל גבעות הזהב (קאט דאר) נקרא כן על דבר שלשלת גבעות אשר ענבי הגפן רבים וטובים מאד בם. מדת ארצו קס"ה פרסה, ויושביו ארע מאות אלף איש המה. אדמתו תתן את יבולה ותכלכל את יושביו. הגפן היא ראשית טובו, וממנו יצא יין בורגונד לתהלה עד קצוי ארץ. בו הערים.

דיאן עיר עתיקת יומין, על נהר אוש, מצודת עופל, שלשים אלף איש, בתי מדרש החכמות, אוצר ספרים, בית שכיות החמדה, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי ברזל, פארצעלאן ועורות, מסחר רב ביין. אקסאנע, עיר בצורה על נהר סאאנע שמונה אלף איש. בית יציקת כלי נשק. בית מדרש לאנשי הצבא, בית כלי מלחמה. בעאנע, מבצר, אחד עשר אלף איש, כורמים וסוחרי יין. ניטס לרגל גבעה, שלש אלף איש, רובם עושי חביתים וקנקנים. קיסי לא קולונא, כפר מהולל ע"י עמוד עתיק יומין הנצב בקרבו, שמונה מקצועות לו, ופסלי אלילי הרומים חצובים בו מעשה חושב כולם. סעמור, על פני סלע, שבעה אלף איש, היכל לנוצרים נבנה זה תשע מאות שנה. שאטילאן זיר זעהנע, חמש אלף איש. בתי מלאכת ברזל.

כא) ליל סאאן לאאר, קס"ב פרסה מדתו, חמשמאות וששים אלף איש, הרים רבים בו. אדמתו מבורכת ביבול השדה, פרי הגפן ותנובות כל עץ. בו הערים.

מאסאן במורד הר על נהר סאאן וגשר אבנים גדול עליו, ארבעה עשר אלף איש, בנינים ישנים מימי קדם, כי עתיקת יומין היא, איזה בתי מלאכה, מסחר רב ביין. קליני, עיר קטנה, שש אלף איש. אטאן, עיר קדומה מאד, עשרת אלפים איש, איזה בנינים נפלאים שארית פליטה מימי הרומים. שאראלעס, ארבע אלף איש, סוחרי יין. בעליוויה לעבעהן, ארבע אלף איש, מרחצאות חמים טובים בה. שאלאן זיר סאאן, ארבעה עשר אלף איש, מרחצאות חמים, מלאכת פוזמקאות משי וצמר, מסחר רב ביין, יבול השדה, ברזל, נחושת, שמן ופרי העץ. קרעזאט, כפר, בית מלאכת כלי בדולח טובים ומהוללים מאד, יציקת כלי רעם, מכרה גחלי אבן. בורבאן לאנסי, מקום מרחצאות מי גפרית חמים. שארית בנינים מימי הרומים בקרבה.

כב) גליל לעהן, מאה ושלש פ"מ מדת ארצו, וארבע מאות אלף איש בו, רובו הרים ויערים, יאורים ואגמי מים רבים בו, יבול אדמתו יתן לחם לשובע. בו הערים.

בורגען ברעסע, על נהר רעסוסע, רוב בתיה מעץ, עשרת אלפים איש בה, מלאכת גלומי צמר, מגבעות, מסרקות, ועורות. גאנטוא, ארבע אלף איש עושי מלאכת מחשבת בעלעה, הרים סביב לה, שש אלף איש. לעקלוזע, מבצר נשגב, טרעוואור, עיר ישנה, ארבע אלף איש עושי מסחר גבינה.

ו. מדינת דאפהינע, שלשה גלילות בה.

כג) גליל איזערע, גדלו קס"א פרסאות מרובעות, וכשש מאות אלף איש בקרבו. הרים רבים בו, אדמתו פוריה, פרי הגפן וכל עץ בו למכביר, מהריו יחצבו כסף, נחושת, ברזל, עופרת וגחלי אבן. בו הערים.

גרענאבלע, עיר בצורה על נהר איזערע, שלשים וששה אלף איש, בתי מדרש החכמות, אוצר הספרים, בית נשק, מצודת עופל חזקה, בתי מלאכת גלומי צמר, נעלי יד, גלומי פשתן, מסחר רב באדרת שער. סנט מארצעלין, חמש אלף איש, איזה בתי מלאכה. לאטור דיפין על נהר בורבע, חמש אלף איש עושים במלאכה. וויענע, עיר ישנה על נהר רהאנע. קדמוניות רבות ויקרות בה מדורות עולמים, שש עשר אלף איש, בתי מלאכת כלי ברזל ונחושת רבים וטובים, גלומי צמר וכלי זכוכית. סאסענאשע, מקום מהולל על דבר הגבינה הנעשית בו, אצלו מגדל המכונה מגדל בלי ארס, על דבר אמונת תועי רוח כי כל חי אשר ארס לו, לא יוכל לשבת בקרבו, גם מערה נפלאה. גוא, כפר, אצלו מעין נפלא אשר בשם מעין שרפה יכנוהו, כי מימיו יעלו אבעבועות תמיד מקרבם, ובגעת איש בם יצאו עמודי אש מתוכם, ובימי הקיץ אחרי הגשם תעלה שלהבת ממנו, ובכל זאת מימיו קרים המה. וואאראן, ט"א איש בה, מלאכת כלי ברזל טהור, מסחר רב בכלי פשתן. פאנט די באוואזי על נהר גיר, הנהר הזה עובר בתוכה והוא הגבול בין צרפת וסאווייען, לכן מחצית העיר לצרפת ומחציתה לסאוואייען חמש אלף איש בה, מעשה משי ומטוה פשתן רב. קרעמיע, עיר קטנה לרגל הרי שיד, שני אלף איש. לא באלמע, כפר, אצלו מערה גדולה ונפלאה.

כד) גליל דראמע, גדול קכ"ד פרסאות מרובעות, ושלש מאות אלף איש בו. רובו ארץ מישור. אדמתו לא תרבה תת יבולה. בו הערים.

וואלענסע, על נהר רהאנע, עיר ישנה ואין כל הדר לה, שנים עשר אלף איש, עופל, בתי מלאכת גלומי צמר, פוזמקאות, משי, ושמן, מסחר. ליווראן, עיר קטנה, כרמים רבים בה. קרעסט מעשה משי רב בקרבה. דיע, עיר קטנה חמש אלף איש, רחוק פרסה ממנה הר אשר לא יוכלו לעלות עליו, כי צר מלמטה ועולה ומתרחב בשפוע עד אשר רחבו ממעל כפלים מתחתיתו. טעהן, על פני גבעה אשר הרים רמים סביב לה, מסחר רב ביין הגדל בה ובסביבותיה. מאנטעלימארט, עופל ישן, שמונה אלף איש, מלאכת גלומי משי, צמר ועורות, ולחם שקדים מהולל. ניאנס, ארבע אלף איש, מעשי משי, גשר גדול על נהר עגעס ישן מאד מימי הרומים.

כה) גליל אלפן העליונים, מאה ושלש פ"מ מדתו, ושני מאות אלף איש בו, הרי אלפן יכסו פני כולו, אדמתו בלתי פוריה, בו הערים.

גאפ, על נהר בענע, תשע אלף איש, בתי בורסקי רבים בה. רחוק פרסה ממנה אי נפלא בתוך יאור אשר כל רוח יסערנו ממקומו וינוע הנה והנה כאשר ינוד הקנה במים. סעראס, עיר קטנה ונאוה מאד ע“י חוצותיה אשר תרימנה ראש אשה על פני רעותה, והעומד מחוצה לה יחשוב כי כל בתיה תלואים ברוח. לא באטימאנט סאלאן, כפר, אצלו מצאו בשנת ה”א תקס"ה במעמקי האדמה חרבו' העיר מאנס סעלייקוס מימי הרומים, בתוכם היה בנין גדול שש מאות רגל ארכו ושבעים רגל רחבו וכל עמודיו, ובית אחר גדול אשר כפי הנראה היה מלאכת מחשבת. עמברון, על סלע מצוק ונהר דיראנסע לרגלו, עיר בצורה ומצודת עופל לה, ארבע אלף איש בה. מאנט דאפין, עיר קטנה בצורה מאד, חומותיה מן שיש אדום, שלשה מעינות חמים בה. בריאנסאן, על נהר דיראנסע, וגשר גדול נפלא עליו, שבעה מגדלים חופפים עליה וסוגרים את הדרך בין צרפת ואיטליא. חמש אלף איש בה, מלאכת כלי זמר.

ז. מדינת פראוואנס הנקראת בפי חכמינו פרובינצה, וכוללת בקרבה גם

הפלכים ווענעסין ואוויניון.

במדינה הזאת ר' ידעיה הבדרשי בעל בחינות עולם, ואתו דור דעה כולם יחד חכמים ישרי לב, שותים בצמא דברי הרמב“ם ונותנים כבוד לשמו, עליהם שפך הרשב”א כמים עברתו, והבדרשי בחכמתו הסיר את קצפו מעליהם כמ"ש למעלה (דף י“ב ע”ב). גם הרב בעל כפתור ופרח, רבינו ירוחם בעל ס' מישרים וגדולים אחרים רבים. ארבעה גלילות בה.

כו) גליל פיות (או אשדות) נהר רהאנע, צ"ו פרסאות מרובעות מדת שטחו, וכארבע מאות אלף איש בו, רובו ארץ מישור. בתוכו כברת ארץ אשר ארבע עשר פרסה שטחה קרא שמה, כולה מדבר חול ואבנים, על פניה יתגוללו אבני חצץ גדולים אשר רבים מהם ככר משקלם. ובהם אבני גראניט, ישפה, בהט. ושיש בצבעים שונים. רוב אדמות הגליל הזה מלחה ולא תתן את יבולה. אולם בפרי העץ שפע רב לו, ועל כולם הזית אשר שמנו מהולל בכל הארץ ונודע בשם שמן פראוואנס, גם גפן, רמון וערמון למכביר. תרבית תולעי המשי רבה מאד. בו הערים.

מארסעלייע, עיר גדולה ונאוה, ושלישיה בגדל ותפארת לפאריז כלילת יופי, בתבנית חצי ירח על לשון ים התיכון, לעבר היבשה הרים סביב לה, ומחוברת מהעיר הישנה והעיר החדשה. הישנה אין כל תואר לה, חוצותיה צרות ועקומות ובלתי סלולות, ובתים קטנים ובלי תפארת, אולם החדשה טובת מראה מאד, חוצותיה רחבות, ישרות וסלולות, ובתיה גדולים ומלאים הוד והדר למשוש כל רואיהם. מספר בתיה שש עשר אלף ושני מאות, ויושביה מאה ושמונים אלף איש, רוב גגי בתיה בלתי משופעים. חוף הים אשר לה נפלא מאד במעשהו, כי הטבע ומלאכת אנוש יחד ככלו את יפיו, ומצב נכון לשמונה אלף ספינות בקרבו. שני מגדלים למבטח עוז בראשית מבואו. בית מועד הסוחרים, בית העצה נאוה, שני בתי נשק, חמשה עשר בתי חולים, בתי מדרש, אוצר ספרים, גנת ביתן, מצפה ככבים, בית אוצר סגולות הטבע ומעשה ידי אנוש, בתי מלאכת בורית רבים מאד אשר יעשו בם יותר מן מיליאן ככר שנה שנה, בתי בשול צוקר, מעשה מפרשי אניות, אלמוגים, תמרוקי הנשים, צבעים, עורות, ודברים אחרים. מסחר רב בה לכל קצוי תבל, כל הדברים הבאים אליה מחוץ חפשי ממכס המה, וערך מכס הדברים היוצאים ממנה הוא ארבעים מיליאן לשנה. על פני הגבעות אשר סביבה יותר מן חמשת אלפים בתי עונג, ועצי זית ושקדים עוטרים עליהם. העיר הזאת עתיקת יומין מכל ערי צרפת, נבנתה כשש מאות שנה לפני מנין הנוצרים ומאסיליא שמה מלפנים, ויוליוס צעזאר כבש אותה ותהי למס עובד לרומים. בשנת ה“א ת”פ נפקדה בנגף גדול ונורא אשר ארכה עתו שנה תמימה, ע“י אניה אשר באה מן סוריא, וששים אלף איש היו לבכור מות לשלל. בימי המהפכה הגדולה בצרפת לפני מלוכת נאפאלעאן, עשה לו דלת העם אשר בה שם וזכר בתועבות הרבות אשר יצאו מקרבם, והשירה אשר היתה בפיהם לחלל כל קדש ולנאץ כל חוק ומשפט נודעת בשם שיר מרסילייא (דיא מארסעלעזע). בעיר הזאת היו לפנים גדולי ישורן חכמי לב, ובהם ר' יהודה אלחריזי המליץ הגדול בעל ס' תחכמוני והעתיק ס' מורה נבוכים ללה”ק, והרב ר' יוסף ממרשיליא המובא בתוספות ברכות (נ"א א') ד“ה זוכה. קאסיס, עיר קטנה, סביבה גני פרי ובם זיתים, שקדים תאנים ורמונים לרוב, וכרמים רבים אשר יצא מהם היין הטוב הנודע לתהילה בשם יין מוסקאט. לא סיאטאט, שבעה אלף איש, בנין אניות, צידת דגים, כרמים, זיתים ושקדים מהוללים. אבאנייע, תשעה אלף איש, מעשה כלי פארצעלאן ויוצרי חרש רבים, כרמים טובים. אייקס, עיר נאוה ומהוללה מני אז על נהר ארק, אשר בנה סעקעטיוס קאלווינוס שליט רומי קכ”ג שנה לפני לידת מחוקק הנוצרים, ותהי לפנים קרית ממלכה וראש כל ערי פרובצינא, שלשים ושנים אלף איש בה, חוצותיה רחבות וישרות ובראשם הרחוב הנחמד קור, ארוך תשע מאות רגל, ורחב תשעים רגל. אלונים רמים ונשאים נטועים לשני צדיו לגאון ולתפארת, בו שלשה בארות זורקות מים למרום, והאחת מימיה חמים. מלבד אלה יש בה עוד בארות מזי מים אחרות רבות אין כמוהן בכל ארץ צרפת. בנינים רבים נחמדים בה, ובתוכם בית העיר, בו אוצר ספרים גדול מאד. בתי מרחצאות חמים אשר נודעו כבר בימי הרומים לתהלה. בתי מלאכות משי וצמר גפן, כרמי זית רבים וטובים מאד, אשר ידרכו מהם השמן הטוב אשר מסחר רב בו למרחקים, גם מרכולת רבה ביין וצמוקים הגדלים בה. בימי בקיץ רבים ינהרו אליה לשתות מימיה החמים ולרחוץ בם, כי טובים למרפא, ורוח חיים בם. סנט שאמאס, יושביה ירקחו זיתים במלח וישלחום למרחקים, גם יבשלו מלח. בתוכה סלע כבד וגבוה אשר יבתר אותה בתוך וישים אותה לשני ראשים, וידי אנוש חצבו חור נרחב בתוכו אשר דרכו יעברו הנה והנה. רחוק רביע פרסה ממנה, גשר אבנים גדול אשר נבנה זה שני אלפים שנה על נהר טולובר. מארטיג, תשע אלף איש, שלשה ראשים לה, הראש האחד ליל שמו, אי בתוך המים, ושני הראשים האחרים ארץ יבשה הם ומחוברים בגשרים אליו, יושביה דיגים ועוברי אניות, ויעשו מסחר רב בדגים מליחים וקאוויאר אשר יעשו מביציהם. סאלאן, שמונה אלף איש, כרמי זיתים ומעשה משי רב. ארלעס על נהר רהאנע, עיר ישנה מאד, מלפנים היו בה יותר ממאה אלף איש, אך אחרי חליפת העת ירדה פלאים, ועתה אין בקרבה כי אם חמשה ועשרים אלף איש, בנינים רבים בה שארית ימי קדם. ובתוכם בית משחק החיות בנין מפואר ונשגב מאד אשר יטבע במעמקי האדמה מרוב ימים, וזה לא כביר הסירו העפר מעליו והנו נצב לתפארה כיום הוסדו. שארית בית שעשוע, והם שני עמודי שיש וחמשה כפות. עמוד גראניט ס“א רגל קומתו וארבע אריות אבן למכון לו, נמצא בבטן הארץ בשנת ה”א קמ"ט, והוצב זה לא כביר ברחוב העיר לתפארת. שדי גן עדן, הוא מקום קברי עובדי אלילים ונוצרים קדמונים, מצבות רבות ונפלאות מאבני שיש מעשה חושב כולם. המסחר איננו רב בקרה, ורוב מחית תושביה מיבול אדמתם הוא. סביבותיה מבורכים בדגן ותבואת השדה, ולכן אוצר הדגן לפרובינצא יקראו למו. טאראסקאן על נהר רהאנע, שלש עשר אלף איש, עיר ישנה מאד, ארמון נשגב על פני סלע כבד, חומות ומגדלים לו. בו היה משכן שליטי פרובינצא, ועתה היה לבית הסוהר. בתי מלאכת גלומי צמר ומשי. באקעהר, עיר קטנה נכח טאראסקאן ושני גשרים ביניהם.

כז) גליל אלפן התחתונים, קל"ד פרסאות מרובעות שטחו, ושני מאות אלף איש בו, רובו הרים וגבעות. אדמתו צחיחה ולא תכלכל את יושביה, היין רב בו, גם בפרי העץ עושר רב לו. עריו הן.

דינייע, על נהר בלעאנע, חומות ומגדלים יקיפוה, כולה יפה אף נאוה, שבעה אלף איש בה, בתי מלאכת כלי ברזל ופארצעלאן, ששה מעיני מי גפרית טובים לשתות ולרחוץ בם. גרעאה, כפר, מרחצאות מי גפרית חמים. ריעץ, עיר קטנה ובלי כל פאר, שארית קדמוניות רבים מימי הרומים. מוסטיער, בית מלאכת פארצעלאן, אצלה שני סלעים גבוהים ושלשלת ברזל ביניהם אשר ככב גדול בתוכה. קאסטעלאנע על נהר ווערדאן, ארבע אלף איש, השזופים אשר בגנותיה מהוללים מאד. קאלמאר, עיר בצורה לרגלי הרי אלפן, אצלה מעין נפלא הנובע שבעה רגעים, ויחדל שמונה רגעים, אחר ישוב שנית תת מימיו שבעה רגעים, וכה משפטו כל הימים. בארצעלאנעטע, שלש אלף איש, איזה בתי מלאכה. סיסטעראן מבצר ומגדל לה, נהר דוראנסע עובר בה, שש אלף איש. פאר קאלקיר, ארבע אלף איש, עושים במלאכה. מאנאסקע, כרמי זית יסובבוה, שמונה אלף איש, מטוה משי, מכרה גחלי אבן, מעיני מי גפרית, מסחר רב בזרע בצלים, שקדים בכאים ואגוזים אשר בבנותיה.

כח) גליל וואר, מדתו קל"ג פרסה, ושלש מאות וחמשים אלף איש בו, רובו ארץ הררים וסלעים. אדמתו רזה ויבולה אך מעט מזער, אולם מבורכת ה' ארצו בכל פרי הנגב, הלא הם, גפן וזית, תאנים, שקדים, ערמונים, אפרסקים ציטראנן ופאמעראנצן, ואין ערוך לשפע ומיטב פריו בכל ממלכת צרפת, והדסים וכל עצי בשמים משוכות הגנים הם, כי לרובם כאין נחשבו, בו הערים.

דראגינייאן, במישור נחמד מאד על נהר פיה, כרמי גפן וזית סביבה, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר גסים, בורית, עבוד עורות, אוצר ספרים ובית סגולות הטבע. גראסע לרגל הר גבוה, חמש עשר אלף איש, בתי מלאכת תמרוקי הנשים, יי“ש, ומאפה צוקר. מכרה שיש טוב קרוב לה. ווענסע, עיר קטנה עתיקת יומין, מסחר בפרי הנגב. אנטיהב, עיר בצורה אצל הים, ישנה מאד, שני מגדלים לה מימי הרומים, מצודת עופל למגן עליה ועל החוף, שבעה אלף איש בה. קאנעה על לשון ים, ארבע אלף איש, אשר יחיו את נפשם בצידת דגים וזארדעלן. סנט מרגריטא, אי, בו מגדל אשר אסירי המלך ישבו בקרבו, ובו היה כלוא במצות המלך לודוויג הי”א האיש עם מסוה הברזל אשר כל אנשי דורו לא ידעו מי הוא, ועד עתה אין מכל חוקרי דברי הימים יודע פשר דבר אודות האיש ההוא. במשמר הזה ישב שלשים שנה עד אשר הובל לפאריז וימת שם. פרעיוס, בימי הרומים היתה עיר גדולה ויוליוס צעזאר הרחיב אותה מאד, אולם ברבות הימים ירדה מגדולתה ואך ארבע אלף איש בקרבה, יושביה יעשו מקני האחו מִקְנאוֹת פקעים, מכמרות דגים וכלים אחרים שונים אשר מסחר רב בם. שארית דברים קדמונים רבים בה. סנט רפאל מקום דיגים ומעבר אניות. סנט טרואפעץ, עיר הים, חמש אלף איש, יושביה יצודו דגים ברשתם יבנו אניות, ויובילו עץ לממכר. היעראם, תשעה אלף איש, גני תאנים ורמונים, ציטראנן ופאמעראנצן רבים וטובים מאד, איי היערי, יערים רבים וזיז שדי בקרבם. טולאן, עיר בצורה מהוללה על לשון ים התיכון, וסלעי מצוק יסובבוה, ארבעים אלף איש, בתי תפארת רבים, חוף מלחמה גדול ונשגב מאד, ושמונה מגדלי עופל למחסה לו מפני אויב, בנין אניות וכל כליהם, בית נשק גדול, מלאכת מפרשי אניות, חוף לאניות סוחר. בתי מלאכת טאבק ודברים אחרים, מסחר שמן ויין ופרי העץ. בשנת ה“א תקנ”ג כבשוה האנגליים, אולם עד מהרה נגרשו ממנה. לא זעהנע, שבעה אלף איש, חוף, צידת דגים. ברינייאלעס, עיר נאוה בין הרים, עשרת אלפים איש בה, בתי בורסקי רבים בה, גם ייבשו שזופים בקרבה הנודעים לשם, ומסחר רב בם.

כט) גליל וואקלוזע, ס"ו פרסאות מרובעות מדתו, ושלש מאות אלף איש בו, רובו ארץ הררים. אדמתו לא תרבה לתת חילה. שפע רב לו ביין, זיתים, תאנים, שקדים, אגוזים, בכאים, אפרסקים, וכל עצי לבונה, בו הערים.

אוויניון לרגל הר דאנס, למערבה ישטוף נהר רהאנע בחזקה, מהלך שעה היקפה, חומות נשגבות יקיפוה, שבעה שערים לה, ארבעים אלף איש, איזה בתי מדרש, גנת ביתן, בתי מלאכת משי רבים וטובים, יציקת כלי רעם, מהלומי נחושת. העיר הזאת היתה מימי קדם לממשלת הפאבסט, אך בשנת ה“א תקנ”ז ניתנה לצרפת לאחוזת עולם. קאוועלאן, תשעה אלף איש, גני ירק רבים וטובים בה. אפט, עיר ישנה מאד, שש אלף איש, קדמוניות הרומים רבים בה, וואקלוזע, כפר, אצלו עיי ארמון ישן. קארפענטראס, על נהר אוזאן, חומה נשגבה סביבה ומגדלים רבים לה, היתה מלפנים עיר רבתי עם, ועתה אך שלשה עשר אלף איש בה, איזה בתי מלאכה. וועזאן, עיר קטנה, בה גשר על נהר אוועצע אשר נבנה בימי הרומים, ועוד קדמוניות אחרים. אראנשע, עשרת אלפים איש, רוב בתיה מאבנים, מטוה משי רב מאד, וכמעט בכל מדרך כף רגל ימצאו בה שארית קדמוניות מימי הרומים.

ח. מדינת לאנגעדוק, תשעה גלילות בה.

ל) גליל ארדעשע, מדתו מאה ושמונה פ"מ, שלש מאות ושמונים אלף איש בו, ארץ הררים כולו, בתבואת השדה אין שפע רב, אולם הערמונים ימלאו את מחסורו, כי יאכלום יושביו תמורת הלחם וישברו רעבונם בו, אגוזים רבים בו אשר יעשו מהם שמן, גם גפן וזית לא מעט. בו הערים

פריוואס, שש אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר ועבוד כורות, מסחר רב בעורות. וויווירס, שלש אלף איש, בה עץ גדול מאד וראשו עד שחקים אשר נטעוהו בשנת ה“א שנ”ג, וככל אשר ירבו ימיו כן ירבה תקפו וגבורתו. אבענאס על נהר ארדעשע, שש אלף איש, מלאכת משי רב. וואלס, מקום מרחצאות מים חמים. לארגענטער, בבקעה עמוקה, שלש אלף איש, מעשה משי רב. טורנאן, ארבע אלף איש עושי מסחר. אנאנעה בין הנהרות דעאס וקאנסע, מעשה נייר רב. בה המציאו האחים מאנגאלזער בשנת ה“א תקמ”ב את הכדור הפורח באויר.

לא) גליל לאצערע, צ"ז פרסה מדתו, ושני מאות אלף איש בו, כולו ארץ הרים, וכמדבר ציה למול הגלילות האחרים. בו הערים

מענדע על נהר לוט, שבעה אלף איש, עושי גלומי צמר גסים. באנייאלס לע בעהן, כפר, מעינות חמים בו למרפא. פלאראק, שלש אלף איש, כרמי יין סביבה. מארוועייאל, עיר נאוה, שש אלף איש, עושים מלאכת מחשבת.

לב) גליל גארד, גדול מאה וחמש פ"מ, ארבע מאות אלף איש בו, ארץ הרים ועמקים, אדמתו פוריה, פרי העץ, תאנים, שקדים, רמונים, אפרסקים וערמונים למכביר. קשואים, אבטיחים, פלפל שפניא. ירק עשב וכל עצי לבונה, גם גפן וזית לו. בו הערים

נימעס, עיר גדולה רוכלת העמים בעמק נאוה מאד, נחלים רבים היוצאים מההרים עוברים בתוכה, שמונה מגרשים לה, חמשים אלף איש, בתי מדרש החכמות, גנת ביתן, בתי מלאכת משי רב מאד, גם בתי מלאכה אחרים, מסחר רב מאד במשי למרחקים, בקדמוניות הרומים עושר רב לה אין שנית כמוה בכל ערי צרפת. ובראשם בית השעשועים בנין רם ונשא מאד, ויכיל עשרים אלף איש בקרבו, רבים חשבו כי נבנה בימי הקיסר אנטונינוס החסיד רעו של רבינו הקדוש זכרו לברכת עולם (למורת רוח בעלי החלוץ אשר זדו בגובה אפס לחלל גאון עוזו), אולם זה לא כביר מצאו כתובת קעקע בו, אשר נראה מתוכה כי נבנה בימי אספסיינוס קיסר או טיטוס. היכל ישן נפלא מאד בבנינו, אשר נבנה לעבודת אחד האלילים לפני הנוצרים. שני שערים עתיקי ימים, ועוד קדמוניות אחרים אשר לא היה לאל יד העת לכלותם. רחוק פרסה ממנה תעלה נפלאה מימי הרומים, אשר חשבוה ימים רבים בבלי דעת לאחד הגשרים, ועליה אמר החכם רוסע, מיום היותי על אדמתי לא ראיתי בנין נפלא ונשגב כמוהו, מדי נשקפתי עלין הייתי כחגב בעיני, ואחשוב לשמוע קול רעם באזני, סורי תולעת, אך הבל יסודך. עגעס מארטעס עיר בצורה, ארבע אלף איש, בשול מלח רב. באקערע על נהר רהאנע, שנים עשר אלף איש יריד גדול בה בכל שנה מן כ“ב עד כ”ח יולי, אשר יותר ממאה אלף איש יבואו הנה, ומחיר הדברים הנמכרים בה, אשר בראשם הם משי, יין, שמן זית ותמרוקי הנשים, יעלה עד חמשים מיליאן פראנקן. אוצעם על נהר אוצאן, שמונה אלף איש, אצלה מעין מי מתכת, איזה בתי מלאכה. באנייאלס, שש אלף איש, מהוללה ע“י המשי הנעשה בה. לעפאנט סנט עספריה, עיר קטנה בצורה מהוללה ע”י הגשר הנפלא אשר בה על נהר רהאנע, הנשען על ששה ועשרים כפות אבן, ארכו יותר משני אלף רגל, ורחבו אך שנים עשר רגל. אלעה, שנים עשר אלף איש, מלאכת משי רב. סנט היפאליט, שבעה אלף איש, מעשה משי רב. לעוויגאן, שש אלף איש, מלאכת משי.

לג) גליל הערלאט, מדתו קל"ג פרסה, ארבע מאות אלף איש בו, רובו הרים וגבעות, אדמתו פוריה, כל פרי הנגב למכביר בו, עריו הם

מאנטפעליר, עיר רבתי עם וכלילת יופי, שמונה וארבעים אלף איש בה, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש שונים, גנת ביתן, אוצר ספרים, בית סגולות הטבע, בתי מלאכת מחשבת, מסחר רב. בה היה הרב ר' שלמה מן ההר אשר נכנס בעובי הקורה בדבר המחלוקת בימים ההם בין הולכי חשך ודורשי אור כמובא למעלה (דף כ"ב). לוניל, עיר ישנה ורוב יושביה עשירי עם, שבעה אלף איש בה, מלאכת דבק, בשול יי“ש, מסחר רב ביין מוסקאט לבן. בה היו גדולי ישראל מני אז הנזכרים באגרות הרמב”ם בשם חכמי לוניל, והאיש הגדול רבינו זרחיה הלוי בעל המאור ישב בתוכה, גם נקרא שמה בפי רבים מחכמינו עיר הירח, כי לונעל בשפת צרפת ירח פתרונו. פראנטינייאן, חומות ומגדלים יקיפוה, שלש אלף איש סוחרי יין. סעטע על לשון ים התיכון, שני מגדלים למגן החוף, שנים עשר אלף איש, מסחר רב על פני המים ביין, שמן, יי“ש, ומלח. אגדע. על נהר העראלט, עשרת אלפים איש, מסחר צידת דגים ומעבר אניות, בעצירם, עיר נאוה מאד על נהר ארבע, ולרוב יפיה יאמר משל הקדמוני, אילו שם ה' בארץ מעונו, בחר את בעצירם למושב לו. מלפנים בדרש שמה, והיא עיר מולדת ר' ידעיה הבדרשי בעל בחינות עולם. עשרים אלף איש, בתי מלאכה, בשול יי”ש, ומסחר. פעצענאס, כרמים וגני חמד יסובבוה, עשרת אלפים איש, מלאכת משי, גלומי צמר ובורית, מסחר רב ביין ושמן, יריד גדול בה בכל שנה. גאנגעם על נהר העראלט, חמש אלף איש, מעשה משי רב. לאדעווע שנים עשר אלף איש, מלאכת גלומי צמר, ובתי צביעה רבים.

לד) גליל טארן, מדתו ק"ה פרסה, וארבע מאות אלף איש בו, רובו ארץ מישור, אדמתו פוריה. הגפן וכל עץ פרי בו. עריו הם:

אלבי על נהר טארן, שלש עשרה אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, נייר, כלי פשתן, יציקת ברזל, ומסחר רב, קאסערעס על נהר אגוט, תשע עשר אלף איש, בתי מלאכת משי, נייר, מקלעת קש, מסחר רב. אצלה סלע מתנועע לרגל הר גבוה, היקפו כ“ו רגל ורומו י”א רגל, ולרוח חזק יעתק ממקומו וינוע הנה והנה. מאצאמעט על נהר מאלע, שמונה אלף איש, מלאכת גלומי צמר רב. לאוואר, על נהר אגוט, שמונה אלף איש, מעשה משי רב. געלאק על נהר טארן, תשע אלף איש, כרמים רבים, מסחר רב ביין.

לה) גליל גאראנע העליון, גדול קי"ב פרסה, ארבע מאות וששים אלף איש בו. רובו הרים וגבעות, אדמתו מבורכת בכל. בו הערים:

טולוזא על נהר גראנע, עיר רבתי עם וסחר גוים, חומות ומגדלים יקיפוה, תשעים אלף איש בה, בית העצה נאוה מאד, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש שונים, מצפה ככבים, גנת ביתן, בית יציקת כלי רעם, מעשה טאבק, בתי מלאכת מגל וחרמש, מעשה כלי צמר ופשתן, משי ומעשה שבכה, מסחר רב בכל דבר, מורעט, עיר קטנה יושביה עושים במלאכה, סנט גאדענס, שש אלף איש, מעיני מי מרפא סביבה. קאסטעל זאראזין, על נהר גאראנע, תשעה אלף איש עושי מסחר. ווילפעראנש, שלש אלף איש, עוברי אניות. באניערט די לושאן, לרגל הרי פירענעא, שני אלף איש, אצלה מעיני מי גפרית חמים טובים למרפא, ובימי הקיץ יבואו אליה כשש מאות איש לשתות המים האלה ולרחוץ בם:

לו) גליל אדע, ק"כ פרסה מדתו, ושלש מאות אלף איש בו: הרים רבים בו, אדמתו תתן את יבולה, גם הגפן, פרי הנגב וכל עץ פרי בקרבו. עריו הם

קארקאסאנע, נהר אדע עובר בתוכה, עשרים אלף איש בה, מלאכת גלומי צמר, כלי ברזל, נייר, ועורות, מסחר רב. קאסטעל נאדארי במרום גבעה, שנים עשר אלף איש, מסחר רב ביבול השדה. לימאה על נהר אדע, תשעה אלף איש, מעשה כלי ברזל רב. אלעט, שלש אלף איש, מרחצאות מי ברזל חמים, בימי הרומים חפרו זהב רב מבטן אדמתה. נרבונא, עיר בצורה בבקעה עמוקה והרים סביב לה, והיתה כבר בימי הרומים בתור המעלה, שלשה עשר אלף איש בה, בתי מלאכה שונים, קדמוניות רבים בה מדורות שנות קדם, מסחר רב בדבש הנודע לשם. בה היה ר' משה הדרשן וגדולי ישראל אחרים הנודעים בשם חכמי נרבונא.

לז) גליל הרי פירענעא המזרחים (אסט פירענעען), ע"ח פרסה מדתו, ושני מאות אלף איש בו. כולו ארץ הרים, אדמתו פוריה, וכל מבחר פרי הנגב בו. עריו הם.

פערפינייאן, על נהר טעט, חומה נשגבה סביבה ומגדלים לה, עופל ישן חזק מאד, שש עשר אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, בשול יי“ש, עבוד עורות, יציקת ברזל, מסחר רב ביין, צמר ומקנה. סערעט על נהר טעש וגשר נפלא עליו, שני אלף איש. בעלעגארדע, מבצר על גבול שפניא. קאלירע, שלש אלף איש, מבצר חזק מאד, גם העיר הקטנה פארט ווענדר נכללת בקרבה, ושתיהן יחד לעיר אחת הן. פראדעס, שלש אלף איש, בתי בשול יי”ש. מאנטליה, מבצר, שני אלף איש.

לח) גליל אריעגע, פ"ח פרסאות מרובעות מדתו, שלש מאות אלף איש, רובו ארץ הרים, אדמתו פוריה מאד. בו הערים.

פאיקס, עיר קטנה ונאוה, על נהר אריעגע, שש אלף איש מעשה כובעים ומגבעות. פאמירם, על נהר אריעגע, שמונה אלף איש, איזה בתי מלאכה. אקס, מקום מרחצאות, מעינות מים חמים בה שהיד שולדת בהם, וכל עוף או חיה הבאים אל תוכם יבושלו כרגע. סנט גיראנס על נהר סאלאט, ארבע אלף איש: אנדארע, עמק, תשע פרסה היקפו, כפרים רבים בו, ויושביהם כולם נבדלים מבני צרפת בלשונם, חוקיהם ומהלוכותיהם.

ט. מדינת גיענע הכוללת בקרבה גם הפלכים גאסקאנייא, בעארן ונאווארא, ארבע

עשר גלילות בה.

לט) גליל שארענטע. ק"ד פרסה מדתו, ארבע מאות אלף איש בו, גבעות רבות בתוכו, אדמתו צחיחה ויבולה אך מעט. ביין שפע רב לו. עריו הם.

אנגולעס על נהר שארענטע, שמונה עשר אלף איש. שלשים בתי מלאכת נייר טוב ולבן מאד, יציקת כלי רעם, בית מעשה אבק שרפה, בשול יי“ש. קאנייאק, עיר קטנה על נהר שארענטע, ארבע אלף איש, בתי בשול יי”ש טוב מאד הנודע בשם קאנייאק לתהלה. בארבעציה, ארבע אלף איש, איזה בתי מלאכה. רופעק, שלש אלף איש דיגים.

מ) גליל גיראנדע, גדול מכל הגלילות האחרים, כי שתי מאות פרסאות מרובעות מדת ארצו, ושש מאות אלף איש בו. למזרחו ברכת ה' בכל, אולם במערבו ארץ כבול. בו הערים.

בארדאה, עיר גדולה וכלילת יופי על נהר גאראנע, חומות נשגבות ומגדלים יקיפוה, וארבע מצודות למגן על חוף הנהר, גשר גדול מאד על הנהר, אשר שבעה עשר כפות אבן למשען לו שמונה אלף ושני מאות בתים, מאה ועשרים אלף איש בית אוניווערזיטעט, בית אקדמיא, בתי מדרש שונים, אוצר ספרים, בית מועד הסוחרים, בתי מעשה טאבק, ארבעה עשר בתי בשול צוקר, מסחר רב ביין, ריחים לטחון קמח אשר כ“ד אופנים לו, מעין מי מתכת בקרבה, שני ירידים לה בכל שנה. פעסאק, כפר מהולל ע”י היין הטוב הגדול בו. בלעה, עיר בצורה, שש אלף איש, מסחר יין. ליבורנע, על נהר דארדאנייע, עשרת אלפים איש, עושי מלאכת מחשבת ומסחר רב. באצאם, שש אלף איש, בתי מלאכה שונים.

מא) גליל ארץ שממה (לאנדעס),זה שמו אשר יקראו לו על דבר אדמתו כי רובה ציה ומלחה, קע"ד פרסה מדתו, ושלש מאות אלף איש בו עריו הם.

מאנט די מארזאן, שש אלף איש, מלאכת צמר ועורות, מסחר יין ותבואת השדה. סנט סעוור על נהר אדור, שש אלף איש. דאקס, עיר נאוה, שש אלף איש, מעיני מים חמים בה.

מב) גליל הרי פירענעא העליונים, מאה פרסה מדתו, שני מאות וחמשים אלף איש בו, רובו הרים וגבעות, אדמתו לא תרבה תת יבולה. עריו הם.

טארבעס, עיר נאוה ישנה, שנים עשר אלף איש בה, בתי מלאכת כלי פשתן, מעשה נייר וזכוכית. באנייערע די ביגארע, שני אלף איש, מעיני מים חמים טובים מאד למרפא, ורבים ינהרו אליה בימי הקיץ לשתות מימיה ולרחצה בם. בארעג, על נהר באסטאן, אלף וחמש מאות איש, מרחצאות חמים מהוללים. קאטערעץ כפר מהולל ע"י המעינות החמים אשר בו. ארגעלעץ, עיר קטנה נאוה, מקום עונג לעשירי עם בימי הקיץ.

מג) גליל גערס, (אל תקרא גערס אלא שעהר) קכ"ד פרסה שטחו, שלש מאות ושלשים אלף איש בו. גבעות רבות לו. אדמתו פוריה, הגפן תתן חילה. עריו הם.

אהש, על פני גבעה ונהר שעהר לרגלו, שנים עשר אלף איש, מלאכת צמר ומשי. לעקטור, על פני הר, חומה משולשת תקיף אותה, שמונה אלף איש, איזה בתי מלאכה. קאנדאם, על נהר בעזע, שמונה אלף איש, מסחר יין. מיראנדע, שני אלף איש. לאמבעץ, שני אלף איש, סוחרי יין.

מד) גליל לוט גאראנע, גדול ק"ב פרסה, ארבע מאות אלף איש בו, ארץ גבעות ועמקים, אדמתו פוריה מאד,. עריו הם.

אגען, על נהר גאראנע, שש עשר אלף איש, מסחר רב ביין, מלאכת גלומי צמר וכלי נחושת. מארמאנדע, עשרת אלפים איש, סוחרי יין ויבול השדה. נעראק, על נהר בעזע, שמונה אלף איש, איזה בתי מלאכה. עאנענס, שמונה אלף איש, מעשה טאבק, מסחר יין ותבואה. ווילענעווע דאגן על נהר לוט, שלש עשרה אלף איש, מלאכת צמר ונחושת ומסחר יין.

מה) גליל דארדאנייע, קע"א פרסה מדתו, חמש מאות אלף איש בו. ארץ הרים ועמקים, יבול אדמתו אך למצער, גפן רב ועצום, בו הערים

פעריגעה, על נהר איל, חומות יקיפוה, שנים עשר אלף איש, שארית קדמוניות בה מימי הרומים. בערגעראק, על נהר דארדאנייע, אחד עשר אלף איש, בתי מלאכה, מסחר יין ויי"ש. סארלאט, עשרת אלפים איש, מסחר רב בשמן אגוזים. ריבעראק, על נהר איל, ארבע אלף איש, מסחר יין. מירעמאנט, כפר, אצלו מערה נפלאה דרך שעה ארכה וחדרים רבים ונחל בקרבה. לא קאסאנייע, כפר, אצלו המעין לאדו היורד עד תהום רבה, ואין כל מדה לעמקו.

מו) גליל לוט, צ"ח פרסה שטחו, שלש מאות אלף איש בו. רובו ארץ מישור ואדמתו פוריה מאד, בו הערים

קאהארס, על נהר לוט, חמש עשר אלף איש, מסחר רב ביין, שמן אגוזים ויי"ש. גארדאן, חמש אלף איש, איזה בתי מלאכה. פיגעאק, על נהר זעלע, שמונה אלף איש.

מז) גליל טארן גאראנע, ע"א פרסה שטחו, שלש מאות אלף איש בו, ארץ מישור כולו, אדמתו מבורכת ביבול השדה. בו הערים

מאנטאבאן, על נהר טארן, שמונה ועשרים אלף איש, בתי מדרש רבים, מצפה ככבים, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי פארצעלאן, מסחר רב ביין. מאיסאק, על נהר טארן, שנים עשר אלף איש, איזה בתי מלאכה.

מח) גליל אווערן, שטחו קס"ז פרסה, ארבע מאות אלף איש בו, ארץ הררים, יבול אדמתו אך מעט. עריו הם

ראדעץ, במרום גבעה ונהר אווערן לרגלה. עשרת אלפים איש, מגדל גבוה, חרשי ברזל ונחושת, מעשה נייר, צמר, נרות דונג, מסחר רב ביין ויבול הארץ. ווילעפראנש, על נהר אווערן. שנים עשר אלף איש, מלאכת עורות, נייר, מנורות, דודי נחושת, וכלי בד. קראנזאק, עיר קטנה, מעינות מי ברזל לתרופה. עספאליאן, שני אלף איש עושים במלאכה. מילהא, עשרת אלפים איש, בתי מלאכת צמר, משי וברזל. ראקעפארט, כפר מהולל על דבר הגבינה הטובה אשר יעשו בו ומסחר רב בו לכל ערי צרפת. סנט אפריקע, על נהר טארן, שמונה אלף איש עושי מלאכת מחשבת.

מט) גליל שארענטע התחתון, ק“ל פרסה שטחו, ארבע מאות וששים אלף איש בו, ארץ גבעות ועמקים, יבול אדמתו לא כביר, הגפן וכל פרי העץ לרוב. עריו הם. לא ראשעל, עיר בצורה אצל ים אוקיינוס, שני מגדלים למגן החוף אשר לו, שנים ועשרים אלף איש, מסחר רב על פני המים. מאראנס, שש אלף איש, מסחר רב בקמח ותבואת השדה. סענטס, על נהר שארעאנטע, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, נייר. כלי פארצעלאן, כלי חרש, עורות, מסחר רב ביין ותבואת השדה. טאנע שארענטע, עיר קטנה, מסחר רב ביי”ש. ראשעפארט, על נהר שארענטע, עיר בצורה ונאוה, חוף מלחמה גדול רחוב ידים, חמשה מגדלים וסוללות רבות חופפים עליו מפחד אויב, בנין אניות, מעשה כל כלי הספינות, יציקת כלי רעם, בית מדרש ליורדי הים, שמונה עשר אלף איש. אלעראן, אי, ארבע פ“מ שטחו, עשרים אלף איש בו, כולם דיגים ועוברי אניות. רע, אי גדול שלש פ”מ, עשרים אלף איש בו, מעשה יי"ש רב.

ג) גליל וויענע העליון, ק"ב פרסה מדתו, שלש מאות אלף איש בו, הרים וגבעות יכסו פני כולו, יבול אדמתו אך מעט. בו הערים, לימאהש, על נהר וויענע, שלשה וחמשים אלף איש, בתי מדש החכמות, בית מעשה מטבעות, בתי מלאכת כלי נחושת וברזל, פארצעלאן ונייר, מסחר רב. סנט לעאנארד, אחד עשר אלף איש, איזה בתי מלאכה. בעלאק, שש אלף איש, מסחר. סנט פריה, תשעה אלף איש, מעשה פארצעלאן רב. סנט יוניען, ארבע אלף איש, מלאכת צמר וברזל. שאלוה, מקום מסחר רב בסוסים.

נא) גליל קארעצע, ק“ה פ”מ מדתו, שלש מאות אלף איש בו, רובו בקעות ועמקים, אדמתו מלחה ופוריה אך מעט. בו הערים. טולע, על נהר קארעצע, אחד עשר אלף איש, מעשה שמן אגוזי', בית מלאכת נשק. בריווע, כרמים רבים סביבה, עשרת אלפים איש, מלאכת כלי צמר וברזל. פאמפאדור עיר קטנה, בארמון אשר בה תרבית סוסים רב. אוסעל, מעשה אדרת שער ועורות, ארבע אלף איש.

נב) גליל הרי פירענעא התחתונים, קמ"ז פרסאות מרובעות שטחו, ארבע מאות וששים אלף איש בו. רובו ארץ הרים, אדמתו פוריה, בו הערים: פא, על נהר גאווע, עיר בצורה, שש עשרה אלף איש, ארמון נשגב אשר גרו בו מלכי נאווארא מלפנים, כי קרית ממלכה היתה, בתי מלאכת כלי בד. פאנטאק. שלש אלף איש, כרמים רבים. ארטהעץ, על נהר גאווע, תשעה אלף איש, מלאכת כלי פשתן. באייאנע, עיר בצורה ומצודת עופל לה, על הנהרות ניווע ואדור, חוף גדול, בנין אניות, מעשה כלי מלחמה, עשרים אלף איש, איזה בתי מלאכה, מסחר רב. קאמבא, כפר, מעיני מי גפרית וברזל טובים מאד לתרופה. אלעראן, במרום גבעה, נהר גאווע עובר בתוכה, שמונה אלף איש, עושי מלאכת מחשבת. לארונס, מקום מרחצאות מי גפרית. גוסט, מקום במרום הר, חמשים איש בו, ואיננו לצרפת, כי אם זקני המקום מושליו הם, ואין עשיר ודל עבד ואדון בם, כי כל אנשיו כאחים יחד ישבו וחלק כחלק חלב הארץ יאכלו, לכן יאריכו ימים מאד ומספרם לא ימעט ולא ירבה מני דור דור.

י. מדינת ארלעאנס, שלש עשרה גלילות בה:

נג) גליל עהר ולאאר, מאה ועשר פ"מ שטחו, ושלש מאות אלף איש בו. ארץ מישור כולו, אדמתו פוריה מאד. בו הערים

שארטר על נהר עהר, שמונה עשר אלף איש, בית מדרש, בית מחסה לשלש מאות זקנים מדלת העם, מעין מי גפרית, בתי מלאכת גלומי צמר ושמיכות. דרעה על נהר בלעהז, שמונה אלף איש, בתי מלאכה. נאשענט לעראטרוה תשע אלף איש עושים במלאכה. שאטאדין, שמונה אלף איש עושי מעשה חושב ומסחר.

נד) גליל לאאר שעהר, קכ“א פרסה מדתו, שני מאות ושמונים אלף איש בו, כולו ארץ מישור, יבול השדה אך למצער, עריו הם: בלאאה על נהר לאאר, חמש עשר אלף איש, ארמון עתיק יומין, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי פארצעלאן, מעשה שכינים, מסחר ביין, עצי בנין ויי”ש. שאמבאר, כפר, ארמון נחמד בו, אשר אלף ושמונה מאות איש בנו אותו שתים עשרה שנה, שמונה מגדלים לו וארבע מאות וארבעים חדרים בו, פרדס גדול סביבו אשר ארבע פרסות היקפו. ראמאראנטין, שמונה אלף איש, בתי מלאכה שונים. ווענדאם, על נהר לאאר, עשרת אלפים איש, בתי מלאכת עורות.

נה) גליל לאארעט, קכ“ז פרסה שטחו, שלש מאות ושלשים אלף איש בו, ארץ מישור כולו, יבול השדה לשובע, הגפן וכל פרי העץ בו למכביר. עריו הם. ארלעאנס על נהר לאאר, חמשה וארבעים אלף איש, בתי מדרש, גנת ביתן, בית ועד הסוחרים, בתי מלאכת מגבעות, שמיכות, נייר, זכוכית, מפרשי אניות, מסחר יין ויי”ש. העיר הזאת ישנה מאד, ובה היה הר“י מאורליינש בעל התוספות. בשנת ה”א קפ"ט צרו עליה הבריטנים שבעה ירחים, וכאשר כלה הלחם מן העיר וכמעט מטה ידה לנפול בידי האויב, באה נערה בתולה בת אחד האכרים יאהאנא די ארק שמה, אל שליט העיר, ותאמר כי שלח ה' אותה להציל העיר הנצורה הזאת מיד הצרים עליה, וייטב הדבר בעיני השליט וישלח אותה אל קארל השביעי מלך צרפת בעת ההיא, ותשא חן לפניו על דבר ענות צדקה ואומץ רוחה, וישלח אותה אל אדיריו, ותעש חיל על שדה המערכה, ותך אחור אויבי צרפת, וכל חיל הצרים על העיר הזאת עזבוה ונמלטו לנפשותם. באגענסי על נהר לאאר, שש אלף איש, עושי מלאכת מחשבת. גיען, שבעה אלף איש, בתי מלאכות שונות. פי טהיוור על נהר עף, חמש אלף איש, מאנטארגיס, שמונה אלף איש, בתי מעשה, גלומי צמר, נייר, ועורות, מסחר ביין, כרכום ודונג.

נו) גליל מיענע, צ"ח פרסאות מרובעות שטחו, ארבע מאות אלף איש בו, ארץ מישור ואדמתו פוריה. עריו הם.

לאוואל, על נהר מאיענע, ארמון, עשרים אלף איש, מלאכת כל בד טובים מאד, מעשה גלומי צמר ולבון דונג. מאיענע, עשרת אלפים איש, מהלומי ברזל, מעשה פשתן וצמר. שאטאגאנטיר, שבעה אלף איש, מלאכת כלי פשתן.

נז) גליל זארטהע, שטחו קי"ח פרסה, חמש מאות אלף איש בו, ארץ מישור כולו ואדמה פוריה לו. בו הערים: לעמאנס על נהר זארטהע, בתי מדרש, מלאכת גלומי צמר וכלי בד, נייר, עורות ונרות דונג, מסחר יין, תבואת השדה ובעלי כנף, שלשים אלף איש בה. לא פלעש, שבעה אלף איש, בית במדרש לחכמת הצבא, ארמון נאוה. מאמר על נהר דיווע, שבעה אלף איש.

נח) גליל אינדר לאאר, קל“ד פ”מ שטחו, שלש מאות אלף איש בו, ארץ מישור ואדמה פוריה לו, עריו הם: טורס, בככר נחמד מאד על נהר לאאר, שלשים אלף איש, בתי תפארת רבים, בתי מלאכת כלי משי צמר ופשתן. אמבאאם, שבעה אלף איש, אשר רבים מהם יושבי סלע הם, כי חצבו להם בסלע אשר בתוכה חדרים ועליות, וחלונות ודלתות למו, וישימו להם משכן בקרבם. לאש. על נהר אינדר, חמש אלף איש, ארמון, מלאכת גלומי צמר, מסחר יין, עץ ויבול השדה. שינאן, שמונה אלף איש, שדי ירק רבים בה.

נט) גליל אינדר, שטחו קל“ג פ”מ, שני מאות ושמונים אלף איש בו, רובו ארץ מישור, יבול אדמתו לשובע. בו הערים: שאטארוה על נהר אינדר, שבעה עשר אלף איש, ארמון, מלאכת סכינים. איסודון, שמונה עשר אלף איש. מסחר רב בעץ. לעבלאנק, שש אלף איש, סוחרי יין. לאשאטר, שש אלף איש עושי מלאכת מחשבת.

ס) גליל מאיענע לאאר, ק"מ פרסה שטחו, חמש מאות אלף איש, ארץ עמקים ואדמת פרי תבואה היין רב וטוב בו, עריו הם.

אנגערם על נהר מאיענע, ארבעים אלף איש, מעשה נסי אניות, בתי מלאכת כלי צמר ופשתן, מעינות מי מתכת, מסחר רב. זאמור, על נהר לאאר, חמש עשר אלף איש, בית מדרש לחיל הצבא, בתי מלאכת כלי ברזל, קדמוניות הרומים. באפארט, שש אלף איש. באגע, חמש אלף איש עושים במלאכה.

סא) גליל וויענע, מדתו קל“ב פ”מ, שלש מאות אלף איש בו, ארץ מישור ואדמת תנובה. בו הערים: פאיטירס, עיר ישנה מאד, חומות ומגדלים יקיפוה, שלשים אלף איש בה, בית אקדמיא, בתי מדרש, בתי מלאכת מגבעות ופוזמקאות, נייר ועורות, מסחר יבול השדה ויין. לודון, שבעה אלף איש, בתי מלאכה שונים. שאטעלעראלט על נהר וויענע. שנים עשר אלף איש, בתי מלאכת שכינים ומספרים.

סב) גליל ווענדעע, ק“ל פ”מ מדתו, שלש מאות וששים אלף איש בו, ארץ הרים ועמקים, אדמתו פוריה. עריו הם: בורבאן ווענדעע, בימי הקיסר נאפאלעאן הראשון היה ווילע נאפאלעאן שמה, חמש אלף איש, פאנטען לע קאמטע על נהר ווענדעע, עשרת אלפים איש, בשול מלח רב, זאבל דאלאנע על ים אוקיינוס, שבעה אלף איש, יצודו דגים בחכה ויבשלו מלח.

סג) גליל שני סעוורעס, שטחו קי“ד פ”מ, שלש מאות אלף איש בו, ארץ מישור עושה פרי. עריו הם: ניארט על נהר סעוור, עשרים אלף איש, בתי מדרש שונים, גנת ביתן, בבית העצה כלי מורה שעות משנת ה“א קמ”ו, ארמון, בתי מלאכת שמן, נייר וכובעים, מסחר עורות, סוסים ויין. אצלה מחצב כסף ועופרת. טהוארס, ארבע אלף איש, ארמון נאוה. פארטהענע, חמש אלף איש, עושי מסחר.

סד) גליל שעהר, קל“ג פ”מ מדתו, שלש מאות אלף איש בו ארץ מישור כולו, אדמתו פוריה. בו הערים: בורש, חומות נשגבות ושמונים מגדלים יקיפוה, בית אוניווערזיטעע, שלשים אלף איש, בתי מלאכת כלי פשתן ומפרשי אניות. מעין מי ברזל אצלה. וויערצאק על נהר שעהר, ארבע אלף איש. איזה בתי מלאכה. סנט אמאנד שמונה אלף איש, מחצב שיש אצלה.

סה) גליל ניעוור, קל“ד פ”מ מדתו, שלש מאות אלף איש בו, רובו ארץ הרים וגבעות, אדמתו פוריה, בו הערים. נעוור על נהר לאאר, שמונה עשר אלף איש, בתי מדרש החכמות בית יציקת כלי רעם, מעשה כלי מלחמה, בית אוצר מטבעות ודברים עתיקים, מלאכת חבלי אניות, מיתרי כנורות, כלי נחושת וברזל, פארצעלאן וכלי בית, מסחר רב בעצי בנין. קאסנע, שמונה אלף איש, בתי מלאכת שכינים. יתדות וכלי ברזל אחרים. שאריטע, עיר קטנה ונאוה, ארבע אלף איש, מלאכת ברזל ונחושת. קלאמעסי, ח' אלף איש, בתי מלאכת ברזל. שאטאשיאן, בראש הר, שלש אלף איש, מסחר רב בעץ.

יא. מדינת ברעטאנייע, חמשה גלילות בה.

סו) גליל פיניסטערע, מדתו קל“ב פ”מ. חמש מאות וחמשים אלף איש בו. רובו ארץ מישור, יבול אדמתו לא כביר. עריו הם קימפר, שמונה אלף איש, מלאכת כלי פארצעלאן, צידת דגים, קאנקארנא, שלש אלף איש, צידת זארדעלן מחייתם. קימפרלע שש אלף איש, מסחר רב על פני המים. פאנטלאבע, שני אלף איש, גני ירק רבים בה. ברעסט, מבצר חזק על ים אטלנטי. שלשים אלף איש, חוף מלחמה נשגב וחזק מאד, בתיט מדרש לחיל הים, בנין אניות. מעשה חבלי ספינה, צידת זארדעלן, מסחר רב. דוארענעץ על הים, חוף טוב, צידת זארדעלן רבה. ראסקאף, ארבע אלף איש, על פני החוף אשר בה יובילו סחורות רבות בחשאי לענגלאנד בלי תשלומי המכס. מארלעה, בורסקי, מסחר רב, שלש עשר אלף איש בה. באס, אי, שלש אלף איש בו, אשר יעלו דגים במכמרתם ויעברו אניות. זען, אי, ארצו מלחה בלי כל עץ ונטע, ויושביו יחיו בצידת דגים את נפשם.

סז) גליל חוף הצפון, קל“ח פ”מ שטחו, שש מאות אלף איש בו, גבעות רבות לו, אדמתו פוריה, עריו הם: סנט בריעה, חוף, שלש עשר אלף איש, מלאכת צמר ופשתן, כלי פארצעלאן, צידת דגים, מסחר, לאמבאלע, מקום מעשה קלף טוב. דינאן, עיר בצורה, תשעה אלף איש, מעשה כלי פשתן, יריד גדול בכל שנה לממכר כלי בד וחוטים. אצלה באר מי תרופה. לודעאק, שמונה אלף איש, מלאכת ברזל, ופארצעלאן. גינגאמפ, שבעה אלף איש, בתי מלאכת צמר וברזל.

סח) גליל איל ווילענע, קכ“ט פ”מ שטחו, שש מאות אלף איש בו. ארץ גבעות ועמקים, יבול אדמתו לא ישבור את רעבון יושביו, עריו הם. רענעס על נהר ווילענע, ארבעים אלף איש. בית אקדמיא, בתי מדרש, בתי מלאכת גלומי צמר, מפרשי אניות, כלי פשתן, נייר, כלי פארצעלאן וברזל. רעדאן, חמש אלף איש, מסחר על פני המים. וויטרי, שנים עשר אלף איש, בה היה רבינו שמחה בעל מחזור וויטרי. פוגערעס, אחד עשר אלף איש, מסחר רב בחמאה, דבש וריפות, דאל, שלש אלף איש, השכר הנעשה בה מהולל מאד. קאנקאלע, שלש אלף איש, דיגים ועוברי ימים. סנט מאלא על פני סלע בתוך הים, מגדלים רבים למגן לה, חמש עשר אלף איש, בתי מלאכה שונים, צידת דגים ומסחר רב על פני המים. סנט סערוואן, שנים עשר אלף איש, ארמון מוצד ומגדלי מבצר, מלאכת מחשבת וצידת דגים.

סט) גליל מארביהאן, מדתו קכ“ח פ”מ, ארבע מאות וששים אלף איש בו. ארץ מישור כולו ואדמתו רזה מבלי די בה לכלכל יושביה. עריו הם: וואנעם על לשון הים מארביהאן, חמשה עשר אלף איש, בית המדרש למעבר אניות, בתי מלאכת מחשבת, צידת דגים, חוף טוב. ארעה, חוף, ארבע אלף איש. פארט לואיס, עיר בצורה, שש אלף איש. אריענע, עיר בצורה, חמשה ועשרים אלף איש, בנין אניות, בשול מלח, חוף רחב וטוב, מסחר רב. הענעבאן, שבעה אלף איש, מסחר רב על פני הים. פאנטיווי, שלש אלף איש. גרועה, אי, חמש אלף איש, פורשי מכמרות על פני נמים. בעלע אילע, אי, בו העיר הבצורה פאלעה, יושביה יבשלו מלח ויצודו זארדעלן. הואט, אי, יושביו יעבדו בסירות דוגה על פני המים ויעלו זארדעלן במכמרתם. העדיק אי, גם הוא מקום דיגים.

ע) גליל לאאר התחתון. קל“ח פ”מ מדתו, חמש מאות אלף איש בו, ארץ מישור עושה פרי תבואה. עריו הם, נאטעס, על נהר לאאר ושנים עשר גשרים עליו, בנין אניות על פני החוף, מאה אלף איש בה, בית אקדמיא, בתי מדרש החכמות ולמעשה חושב, בית מעשה מטבעות, בית מועד הסוחרים, ארמון, מגדל רם, בתי מלאכת כלי צמר ופשתן, מיתרי כנור, מפרשי אניות, חומץ ונרות, צידת דגים, מסחר רב לאפריקא והודו מזרחית. פעמבעף על נהר לאאר, שבעה אלף איש, מסחר רב בים. גועראנדע אצל הים, תשעה אלף איש עושי מסחר במלח. אנסעניס, חמשה אלף איש, כורמים ועושים במלאכה. שאטאבריאנע, ארבע אלף איש, עושי מסחר ביין.

יב. מדינת נורמנדיא. חמשה גלילות בה.

עא) גליל זעהנע התחתון, מדתו קט“ו פ”מ, שבע מאות אלף איש בו, ארץ מישור עמוקה ופוריה מאד, עריו הם:

רוען על נהר זעהנע, מאה ועשרים אלף איש בה, בתי מדרש, אוצר ספרים, גנת ביתן, אוצר סגולות הטבע, בתי מלאכת כלי צמר ופשתן רבים מאד, בתי צביעה טובים ומהוללים, מסחר רב בה לכל קצוי ארץ. עלבעף, תשעה אלף איש, עושי מסחר. האוור, עיר בצורה מאד על נהר זעהנע, חוף ומגדל מאיר בו, מצודה, שלשים אלף איש, בנין אניות, מלאכת כל כלי הספינות, מעשה צוקר, כלי ברזל, מסחר רב מאד, מרחצאות מי הים טובים מאד. פעקאמפ, חוף טוב, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכה, צידת דגים ודגים מלוחים, סנט ואלערי, מקום דיגים. דיעפע על ים אוקיינוס, חוף נשגב, ארמון מוצד, בתי מדרש, בתי מלאכת כלי קרן, שן, מעשה שבכה, חכי דגים, צוקר, בנין אניות, חמשה ועשרים אלף איש, צידת דגים מלוחים. מרחצאות מי הים. באלבעק, תשעה אלף איש, מסחר רב בכלי פשתן. איוועטאט, שלש עשר אלף איש, בתי מלאכה ומסחר רב. נעפשאטל, מעינות מי ברזל וגפרית, בתי מעשה צ“ג ויי”ש, הגבינה הנעשה בה מהוללה מאד. אמאהל, שלש אלף איש, מעינות מי ברזל טובים לרחצה. גורנעה, מקום מעשה חמאה טובה מאד.

עב) גליל עהרע, מאה ועשר פ“מ שטחו, ארבע מאות וששים אלף איש בו, ארץ מישור עושה פרי תבואה. עריו הם: עוורעה על נהר איטאן, חמש עשר אלף איש, מלאכת צמר, צ”ג, אטון בד ועורות, אצלה ארמון נחמד בשם נאווארע יכונה. ברעטלייע, שני אלף איש, יציקת ברזל, מלאכת כלי ברזל. רוגלעס, בתי מלאכת מחטים. ווערניל, שש אלף איש, מלאכת כלי ברזל, איוורי, מקום מעשה כלי שיר שונים. אנדעליס, שש אלף איש, מעשה כלי ברזל וצמר. לאוויר, חמש עשר אלף איש, מלאכת גלומי צמר מהוללים מאד. בערנעה, עשרת אלפים איש, מעשה גלומי צמר רב. פאנטאדעמער, שמונה אלף איש, מעשה עורות רב.

עג) גליל קאלוואדאס, ק“ד פ”מ שטחו, חמש מאות וחמשים אלף איש בו, ארץ גבעות ועמקים עושה פרי תבואה, בו הערים:

קאען, עיר נאוה על נהר ארנע, מצודת עופל, חמשים אלף איש, בית אקדמיא, בית מדרש לעוברי אניות, בתי מדרש החכמות, מלאכת גלומי צמר גפן, מעשה שבכה, מעין מי ברזל, מסחר רב, קורזעלע, מקום מהולל ע“י צידת אויסטערן הגדולה בו. באייעה, חמשה עשר אלף איש, מעשה אטון בד רב מאד. איזיניי, מקום מסחר רב בחמאה, ווירע, י”א אלף איש, מעשה גלומי צמר ונייר רב. פאלעזע, שש עשר אלף איש. בתי מלאכה ומסחר רב, יריד גדול בה בכל שנה. ליזעה, חמש עשרה אלף איש, מלאכת כלי צמר ופשתן, מסחר רב באבטיחים. האנפלער, חמש עשרה אלף איש, עיר מסחר, צידת דגים מלוחים.

עד) גליל התעלה (לא מאנש), מדתו קי“ד פ”מ, שש מאות וששים אלף איש בו, ארץ עמקים ואדמתו לא תכלכל את יושביה, עריו הם: סנטלא י' אלפים איש, מלאכת גלומי צמר וכלי ברזל, צידת דגים. אווראנשעס על נהר זעעץ, תשעה אלף איש, עושי מלאכת מחשבת. קארענטאן, חמש אלף איש, חוף, מסחר. גראנווילע, תשעה אלף איש, דיגים ועוברי ימים. קוטאנסעס, שנים עשר אלף איש, צידת דגים ומסחר. וואלאנייע, תשעה אלף איש, בתי מלאכה ומסחר. שערבורג, עיר בצורה מאד, חוף מלחמה נשגב מאד אשר בנה הקיסר נאפאלעאן הראשון, בשנת תקע"ב, אלף רגל ארכו, שבע מאות ושבעים רגל רחבו, וחמשים רגל עמקו, וכסף מלאכתו עלה למאה מיליאן פראנקן, מלבדו עוד חוף מסחר גדול. בנין אניות, חמשה ועשרים אלף איש, בתי מסכנות המלך ובתי נשק גדולים, בתי מדרש שונים, בתי בשול צוקר, מסחר תבואה, ויין. דיווע, שלש אלף איש, מלאכת מחשבת ומסחר. ביער הרחוק פרסה מן שערבורג, יש בית מעשה בקבוקי זכוכית גדול מאד.

עה) גליל ארנע, שטחו קט“ו פ”מ, ארבע מאות ושמונים אלף איש בו, ארץ גבעות ועמקים, יבול אדמתו לא כביר. עריו הם: אלענסאן, שמונה עשר אלף איש, מלאכת מעשה שבכה, גלומי צמר, השחזת אבני שהם הנמצאים לרוב בסביבותיה. זעעץ על נהר ארנע, שבעה אלף איש, מסחר ברזל וצינובר. מארטאנייע על פני הר, ששה אלף איש, מעשה חושב. בעלעסמע, עיר קטנה בתוך יער, מעין מי תרופה. לעגלע, שמונת אלף איש, בתי מלאכת מחטים טובים ורבים. ארגענטאן, שמונה אלף איש, מעשה שבכה, כלי ברזל ומסחר. לעפין, כפר, בו תרבית סוסי המלך. ווימוטיר, מקום מהולל ע"י בתי מלאכת כלי פשתן הרבים אשר בו ובסביביו. טינשעברעה, מעשה יתדות וכלי ברזל רבים.

יג) מדינת פלאנדערן או הארץ הנמוכה, נקראת עתה בשם

עו) גליל הצפון. מדתו מאה ועשר פ“מ, ולערך מיליאן בני איש בקרבו, כולו ארץ מישור ושפל מאד, אדמתו פוריה מאד, עריו הם, לילע, עיר גדולה ונאוה, ואחד המבצרים החזקים בכל אירופא, בין הנהרות דיילע וליס, חמשה ושמונים אלף איש, בתי מדרש, אוצר ספרים, גנת ביתן, מעשה מטבעות, בית מועד הסוחרים, בית העצה נאוה, בתי מעשה גלומי צמר, כלי בד, פארצעלאן, עורות, בשול צוקר ושמן, גני ירק רבים, מסחר גדול. חוצה לה יותר משתי מאות ריחים אשר אופניהם לרוח היום יתגלגלו. העיר הזאת נבנתה באמצע המאה הי”א למספר הנוצרים. ווערוויק וקאמינעס, שני ערים על נהר ליס, אשר מחציתם לצרפת ומחציתם להולאנד. רובעה, ששה עשר אלף איש, בתי מעשה חושב. טורקאן, שמונה עשר אלף איש, מלאכת כלי צמר ומסחר. דועה, עיר בצורה על נהר שקארפע, חמשה ועשרים אלף איש, יציקת כלי תותח, בית נשק, בית מדרש לאנשי הצבא, בתי מלאכת כלי ברזל. סנט אמאנד, אחד עשר אלף איש, מעשה כלי פשתן רב, מעינות מי גפרית טובים לתרופה. קאנדע, מבצר, שני אלף איש. וואלענסיענעס מבצר חזק, חמשה ועשרים אלף איש. בית חולים גדול, מעשה אטון בד רב וטוב מאד. אנצען, כפר, מכרה גחלי אבן רב. קאמברע, עיר בצורה מאד, עשרים אלף איש. מעשה כלי בד מהוללים מאד הנקראים בשם קעמבריק ומסחר רב בם. קעסנאי, לאנדרעסעס, אווענסע, שלשה מבצרים על הגבול. מאבעש, מבצר חזק על נהר זאמבר, שבעה אלף איש, מעשה כלי מלחמה, גלומי צמר, טאבק, כלי שיש וברזל. מערוויל, שלש אלף איש. בעלעל, שנים עשר אלף איש, מלאכת ברזל וצמר רב. בערג, עיר בצורה, שני מגדלים, שש אלף איש. דינקירכן, מבצר על הים, שלשים אלף איש, חוף טוב, בנין אניות, בתי מדרש שונים, מלאכת חבלי אניות, חכי דגים, בשול צוקר.

יד. מדינת פראנש קאמטע, שלשה גלילות בה.

עז) גליל סאאנע העליון, מדתו צ"ד פרסה, שלש מאות וששים אלף איש, ארץ הררים ואדמת שיד וסלעים. עריו הם: וועזול, שמונה אלף איש, מסחר יין. גרעה, שבעה אלף איש, מלאכת ברזל רב. לוקסעל, ארבע אלף איש, מעינות חמים בה הטובים לתרופה מאד.

עח) גליל יורא, צ"ה פרסה מדתו, שלש מאות וארבעים אלף איש בו. ארץ הרים ועמקים ומבורכת ה' אדמתו, עריו הם: לאן דיסאלנער, תשעה אלף איש, בשול מלח רב, בתי בורסקי, אצלה מחצב כסף, נחושת, ברזל ובדיל מההרים. דאלע על נהר דובס, שנים עשר אלף איש, מלאכת ברזל וצמר. ארבאה. שמונה אלף איש, מסחר רב ביין. פאלינייע, תשעה אלף איש, מעשה אבק שרפה, ומסחר רב ביין. סנט קלאדע, שש אלף איש, מעשה כלי עץ וקרן, זכוכית ומתכת. מארעה, שלש אלף איש, מלאכת מחטים וכלי מורה שעות טובים מאד.

עט) גליל דובס, מדתו מאה ושתים פ"מ, שלש מאות אלף איש בו, ארץ הררים, יבול אדמתו לא כביר. עריו הם: בעזאנזאן, עיר בצורה וחזקה מאד על נהר דובס, ששה ושלשים אלף איש, בתי מדרש שונים, מלאכת משק, כלי מורי שעות, שער הסלע מימי יוליוס צעזאר, ועוד שארית קדמוניות אחרים מימי הרומים. קינגעה, מלאכת ברזל רב. רחוק פרסה ממנה מערה גדולה, ששה ושלשים אולמים בה, וכלי תפארת שונים מעשה צעצועים בקרבה. פאנטארלער, שש אלף איש, מעשה ברזל רב. מעמפלגארד חמש אלף איש, מעשה מורי שעות וכלים אחרים.

טו. מדינת לוטרינגן, ארבע גלילות בה.

פ) גליל וואסגא (וואגעזא), ק“ו פ”מ שטחו. אבע מאות אלף איש בו, ארץ גבעות ויבול אדמתו לא כביר, עריו הם:

עפינאל, עשרת אלפים איש, מלאכת כלי פארצעלאן. רעמירעמאנט בין הרי וואגעזא, מעינו מים חמים בה לרחצה. פלאמביער, מקום מרחצאות חמים. מירעקורט, שבעה אלף איש, מעשה כלי שיר, כנור ועוגב. בען, כפר, מרחצאות חמים מאד, נעפשאטא, ארבע אלף איש/, עושי מלאכת מחשבת.

פא) גליל מערטהע, קי“ח פרסה מדתו, ארבע מאות וארבעים אלף איש בו, ארץ גבעות ועמקים, אדמתו פוריה מאד. עריו הם: נאנסי, עיר נאוה מאד על נהר מערטהע ובנינים נפלאים בה. ששה ושלשים אלף, בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים, בתי מדרש, בתי מלאכת גלומי צמר, אטון בד, נייר, נרות דונג, מעשה רוקח, כלי נחושת,שכינים, יציקת פעמונים, חומץ יין, יי”ש, שמן פרחים, עבוד עורות. פאנטאמוסאן, תשעה אלף איש, מלאכת צמר וברזל. טול, עיר בצורה, ישנה מאד על נהר מאזעל, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכה שונים. שאטאסאלין, מקום מכרה אבני מלח רב. דיעהץ, חמש אלף איש, מכרה אבני מלח רב. לינעוויל, שש עשר אלף איש, ארמון, מלאכת כלי פארצעלאן. פפאלצבורג, עיר בצורה, ארבע אלף איש, מעשה יי"ש רב.

פב) גליל מאזעל, מאה פ"מ שטחו, ארבע מאות וחמשים איש בו, ארץ הררים, אדמתו פוריה, בו הערים: מעץ, מבצר חזק מאד על נהר מאזעל, חמשים אלף איש, בתי מדרש שונים, בית נשק גדול, אוצר ספרים, בתי מלאכת צמר ופשתן, מסחר רב. טהיאנווילע, עיר בצורה וחזקה, שמונה אלף איש. לאנגווי, מבצר, ארבע אלף איש. זארגעמינד, חמש אלף איש, מעשה כלי אבן נפלאים. ביטש, עיר קטנה ומצודת עופל אצלה.

פג) גליל מאאס, קט“ו פ”מ מדתו, שלש מאות וששים אלף איש בו. גבעות ויערים יכסוהו, ויבול אדמתו אך מעט. עריו הם: בארלעדין, חמש עשר אלף איש, מעשה מרקחת ומסחר יין. ווערדון, עיר בצורה על נהר מאאס, חמש עשר אלף איש, מעשה יי“ש רב. אצלה מחצב שיש טוב ונאוה. ווארענעס אצל הגבול, פה נתפש המלך לודוויג הט”ז כי הכירו שר בית הדואר כנזכר למעלה (דף ח' ע"ב). מאנטמעדי, עיר מבצר, ארבע אלף איש, מעשה חומץ, מסחר עורות ואדרות שער.

טז. מדינת עלזאס, שני גלילות בה.

פד) גליל רהיין התחתון, פ"ח פרסה מדתו, חמש מאות ושמונים אלף איש בו, ארץ הרים ועמקים, אדמתו פוריה מאד, יושביו אשכנזים ולשון אשכנז בפיהם. עריו הם: שטראסבורג, מבצר חזק מאד, נהר איל עובר בה, וששה גשרים עליו, כשלש מאות חוצות ורחובות שבעה אלף איש, להיכל הנוצרים הנקרא מינסטר, מגדל גבוה מאד אין ערוך לרומו בכל הארץ, ימי בנינו ארכו מאה וששים ושתים שנה, ובשבע מאות וחמשה ועשרים מעלות יעלו אליו, בית אוניווערזיטעט, בית אקדמיא, בתי מדרש שונים, מצפה ככבים, בתי ועד לחכמים, בית טעאטר נאוה וגדול מאד אשר כסף מלאכתו עלה לשני מיליאן פראנקן, בית נשק, יציקת כלי מלחמה, בית מדרש לאנשי הצבא, בתי מלאכת גלומי צמר, נייר, חבלים, מפרשי אניות, יריעות מחוטבות, כלי כסף וזהב, מרכבות יפות מאד, מסחר רב. בה המציא יאהאן גוטענבערג בשנת מאתים לאלף הששי את מלאכת הדפוס. מאלסהייט, עיר קטנה, מלאכת כלי ברזל רב. מוציג, ארמון נאוה, מלאכת כלי מלחמה. בישויילר, שלש אלף איש, בתי מלאכה רבים. האגענאה, שנים עשר אלף איש, מעשה חושב רב, פארטלואיס, מבצר חזק. ווייסנבורג עיר בצורה, שמונה אלף איש, מלאכת צמר וברזל. נידרבראן, מעשה כל ברזל רב, מעינות מי ברזל לתרופה. צאבערן, שבעה אלף איש, מעשה ברזל ונחושת. בוקסוויילר, שלש אלף איש, בשול ויטריאל ואלוין. ראסהיים, שני אלף איש, אורגי צמר גפן, מי מתכת. קלינגנטהאל, מלאכת כלי מלחמה למלך. באר, שש אלף איש, בתי מלאכה שונים. שלעטשטאדט, מבצר, שלש עשר אלף איש, בתי מלאכה שונים.

פה) גליל רהיין העליון, ע“ז פרסאות מרובעות שטחו, ארבע מאות וחמשים איש בו, הרים רבים לו, יבול השדה וכל פרי בו, רוב תושביו אשכנזים המה. בו הערים: קאלפאר על נהר פעכט, עשרים אלף איש בה, בתי מדרש, בתי מלאכת גלומי צמר, צ”ג, כלי פארצעלאן, בית נשק, מעשה אבק שרפה, מסחר רב ביין. מארקירך, עשרת אלפים איש, מעשה שעטנז, בתי צביעה, מחצב כסף ועופרת אצלה. ראפאלטסוויילר, שבעה אלף איש, ארמון, איזה בתי מלאכה. נייא ברייזאך, מבצר חזק נכח עיר ברייזאך אשר בהערצאגטום באדן, ארבע אלף איש. ענזיסהיים, בהיכל הנוצרים אשר בה, צפונה למשמרת אבן גדולה שלשה ככר משקלה, אשר מסורת בפי העם כי נפלה משמים ארצה בשנת ה“א רנ”ב. זולץ, שבעה אלף איש. געבוויילר, שמונה אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר גפן, כלי משי, בשול צוקר. זולמאט, כפר, מרחצאות מי גפרית וברזל, מטוה צמר גפן רב. לויטענבאך, כפר, מעשה נייר רב. טהאן, שש אלף איש, מלאכת צמר גפן רב. ביטשוויילר, כפר, מעשה ברזל רב. אמארין, עיר קטנה, בתי מלאכת אטון בד וצ“ג. זענהיים, מקום בתי מלאכה שונים, מאסמינסטר, מטוה צ”ג רב. מיהלהויזן, עיר גדולה על נהר איל, חמשה ועשרים אלף איש, בתי מלאכת צמר ופשתים וצבע תכלת מהולל. הינינגן, אלף איש, היתה עיר בצורה, ובשנת תקע"ה נהרסו מבצריה. כעפארט, עיר בצורה מאד, שש אלף איש, מעשה כלי ברזל. באקורט, כפר, בתי מלאכה גדולים בו לכלי מורי שעות וכל כלי ברזל שונים.

יז. אי קורסיקא בים התיכון, נקרא עתה בשם

פו גליל קורסיקא. מדתו קע"ח פרסאות מרובעות, מאה ושמונים אלף איש בו. יערים רבים יכסו פני כולו, אדמת אבן לו ויבולו לא יבורך. בו הערים: איאטשיא, שנים עשר אלף איש, עופל, צידת דגים, מעשה אלמוגים, מסחר ויין. בה נולד הקיסר נאפאלעאן הראשון. וויקא, שש אלף איש, גני תאנים ושקדים רבים. קאלווי, עופל, מקום מסחר. סנט פלארענט, חוף רחב וטוב. באסטא, עיר בצורה, חמש עשר אלף איש, מעשה חרבות וחניתות טובים. פארטא וועשיא, חוף מלחמה טוב ונשגב. באניפאציא, עיר בצורה, חמש אלף איש, צידת אלמוגים. קארטע, עיר קטנה, שני אלף איש. ארמון נשגב. פיאומארבא, כפר, מעינות חמים בו לרחצה. ארעצא, כפר, באר מי תרופה בו.

אחוזת צרפת בחלקי התבל האחרים הם: באזיא, פאנדיחערי ובנותיה כ“ד פרסאות מרובעות, באפריקא, המדינות אלגיר, סענעגאל ואי בורבאן. ה' אלפים ות”ק פ“מ. באמעריקא הדרומית, מדינת גוייאנא תקי”ח פ“מ. בהודו מזרחית איי אנטילי ס”ג פ"מ, באמעריקא הצפונית ז' פרסאות מרובעות. באוסטראליען איי מרקעזע, כ"ד פרסאות מרובעות.

שפניא    🔗

ממלכה גדולה הנקראת בפי חכמי עמנו ספרד על שם הכתוב (עובדיה י"ט). ובלשון חז“ל אספמיא, אפילו ספינות באות מגליא לאספמיא (יבמות ס"ג א), יצחק ר”ג הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא (שם קט"ו ב') וכן תרגם יונתן מלת ספרד בעובדיה אספמיא, ולדעתי קראוה כן על דבר שמה בשפת לטיין היספניא, כדרכם להפך אות ה' ברומית לא' בעברית, כמו אפותיקי מן היפאטעקא, אלוניסטין (ירושלמי סוטה) מן העלעניסטין, וכדומה, וגם חלוף מ' בנ' מורגל הרבה בש"ס ומדרשים.

גבוליה. לפאת צפון וצפונית מזרחית ארץ צרפת וים ביסקייא, לפאת מערב ים אטלאנטי וארץ פורטוגאל, לפאת תימן וקדם ים אטלנטי. מצר ים גיבראלטר וים התיכון אשר זרועות יצאו ממנו לתוך הארץ פנימה. בגלל מצבה הלזה אשר ימים יסובבוה מכל עבר, היתה לסחר גוים ורוכלת העמים מני אז, כי תשלח בים צירים לכל ארצות תבל, ומסחר רב ליושביה על פני תהום רבה.

גדלה. ארכה ממזרח למערב קל“ה פרסה ורחבה קי”ג פרסה, היקפה חמש מאות פרסה, ומדת שטחה שמונה אלף ושש מאות פרסאות מרובעות.

אוירה טוב ונעים מאד, ולכן נקראה עוד בימי קדם גן עדן באדמה, קרה, שלג וקרח אך למצער ולעתים רחוקות בקרבה, אך מפני רחבה ומדת גדלה כי רבה היא, לא רוח אחד לכולה, לכן חלקוה בדבר האקלים לשש מחלקות. א) הרצועה הצפונית לאורך ים אטלנטי, קרה ולחה משתים האחרות, אוירה ממוצע וממוזג, שלג על גבי ההרים גם מטרות עוז לה. ב) הרצועה התיכונית, חמה ויבשה מאד, האדמה כאש בוערת תחת כף כל רגל כי גשם אין, ההרים הרבים יעצרו בעד רוח קר לבל יעבור ויטהר הארץ, ויורידו את קרני השמש אל העמקים והיו לשרפה מאכולת אש, אולם לעתים בשנה יפיח רוח צח משיב כל נפש, גם הלילות קרים, וטל רב יורד בם המחיה פני האדמה. ג) הרצועה הדרומית לאורך ים התיכון, חמה ולחה, לרוב יגדל החום מאד עת ישב רוח תימן, אולם עד מהרה תעבור רוח ים ותדפנו. החורף הוא רפה מאד אף אם הרים רבים ורמים שם אשר שלג עולמים יכסה שיאם, ורוב עתותי החורף ימי גשמים הם, תנור אין בכל הארץ הזאת, אך ביום קרה יעמידו סיר נפוח בגחלים בוערות תוך הבית ויחמו בו. אויר כל הממלכה הזאת טוב מאד לבריאות האדם ולגדול הצמחים וכל עצי פרי, אך שנים הם הנגעים המזיקים מאד לכל מי שאינו נשמר מפניהם, הלא הם, רוח צפוני מערבי??????⁶ ושלשים פרסה, מלבד אשר תועלת רב בה למסחר הארץ כי אניות סוחר לבלי ספורות על פניה יעבורון, תעשיר את כל הככר אשר תעבור בו בפרי תנובה, ותשים את ארצו כולה משקה.

צאצאיה ויבול אדמתה. במתכת עושר רב לארץ הזאת, בימי קדם היה כסף וזהב רב מאד בקרבה, אולם ברבות הימים תמו פסו. נחושת ועופרת לבלי ספורות, ובמקומות רבים בראש כל חוצות יתגוללו, בדיל, ברזל וברזל מוצק, מאגנעט הוא אבן השואבת, כסף חי, צינובר, אנטימאניום. עופרת מים, ארזעניק, כל אלה לרוב מאד. גם באבנים טובות עושר רב לה, וכל המינים המהוללים כשוהם, פטדה, ברקת, ישפה, דיאמאנט, ישנם למכביר בקרבה, שיש רב מאד, ובמחוזות ההרים יבנו אף בני הכפרים בתי שיש למו. אבני אש, גראניט, אלבאסטר, אבני ריחים, שיד ואבני חול לרוב. גחלי אבן, אדמת טארף, גפרית, שמן הרים, אבני מלח רבים ובראשם סלע המלח אצל קארדאנא, גבוה חמש מאות רגל ופרסה היקפו, מאבניו יעשו כלים שונים ומסחר רב בם. זאלפעטר, אלוין, וויטריאל, מעיני מלח רבים, עפרות צבע, חומר יוצרים, אדמת פארצעלאן.

נטעים וצמחי האדמה, חטים, דגן, שעורים, שבולת שועל, חטי טורקייא, דוחן, אורז, כל אלה לרוב. כל מיני קטניות, כרוב ולפת וכל ירק עשב, בצלים רבים וטובים, תפוחי אדמה למכביר, קשואים, אבטיחים, פלפל שפניא, קצח, כמון, לענה, עשבי תרופה, פשתן וקנבוס, דשא שפארטוס אשר יעשו ממנו חבלים, סלים ובגדים גסים, קנה צוקר, הקנה הטוב אשר יעשו ממנו המקלות הנודעים בכל הארץ בשם קנה שפניא (שפאנישעס ראהר). כרכום וכל עשבי צבע. פרי העץ, תאנה ורמון, תמרים, שקדים, זיתים, בכאים, ערמונים, פאמעראנצן, ציטראנן, תפוחים, אגסים, אפרסקים, אגוזים, לוזים, חרובים ובראש כולם הגפן אשר מינים רבים וטובים לו מאד, עצי היער רבים ושונים.

החי אשר בה. סוסים טובים מאד, פרדים רבים וטובים, חמורים לא מעט, פרים טובים לא כביר, ובאיזה מקומות הם בלי קרנים. עזים רבים מאד ואין ערוך למיטב צמרם בכל אירופא. עופות בעלי נוצה וכנף רבים וטובים, ובתוכם גם תרנגול הודו. דבורים רבים, ובכל זאת אין די בדונג אשר מהם לצורך הארץ, מרוב הנרות אשר ידליקו בבתי מקדשם. תולעת המשי לרוב, דגים שונים ורבים. זיז שדי וחיתו יער לא כבירים.

בתי מלאכת מחשבת רבים בה, ולמעשה גלומי צמר ומשי משפט הבכורה, ואחריהם מלאכת צמר גפן, כלי בד, נייר, כלי כסף וזהב, נחושת וברזל, מעשה עורות ועבודם, מלאכת כלי מלחמה, בשול צוקר, י"ש, לבון דונג, מעשה זכוכית, כלי פארצעלאן, טאבק.

המסחר איננו רב בקרבה, וגם מרכולתה חוצה לה אך מצער הוא. חשבון מטבעותיה לפי הרעאל הוא, כל רעאל יכיל עשרה צל עסטרייך.

מספר יושביה בקרבה ארבעה עשר וחצי מיליאן בני איש, ונפלגים לאצילים הגדולים והקטנים, האזרחים והאכרים. בני הארץ הזאת בעלי קומה ממוצעת, דלי בשר ואמיצי כח, ורבים מהם הכרת פניהם תענה בם כי מבני ישראל המה, באשר נשארו כבירים מבני יהודה בארץ הזאת בימי הגירוש האחרון (באמצע המאה השלישית לאלף הששי) וקבלו באונס דת הנוצרים עליהם, אולם בסתר לא סרו מאחרי אלהיהם ותורת אבותיהם בידיהם. מדותיהם הם, גאוה, אהבת אמת, חסד, נדבת לב, רוח גבורה, סבלנות, עצלות, אהבת בצע, נקמה, ערמה, כילות, קנאה, תאוה, וזוהמא. כשרון רב להם לכל חכמה ומעשה חושב. מאכלם ומשתיהם במדה ומשורה, והקורא לחבירו שכור יורד עמו לחייו, כי כל גבר עברו יין רק פעם אחת חרפתו לא תמחה נצח. הנשים אינן צנועות מאד. את הנגון והמחולות יאהבו עד מאד.

החכמות והמדעים ימעטו וישוחו בה מעוצר מלך וכמרים, כי הממשלה וכהניה יחד עינם צופיה על בתי המדרש וחנוך הצעירים ועל כל ספר ודבר בינה, לבל יצא אור נוגה מתוכם, לפקוח עיני העם, ולהסיר ערפלי אולת.

שפת הארץ, שפת שפניא בת לשון לטיין היא, עשירה במלים ונאוה, ומבלעדה גם שפת באסקי המדוברת במחוזות ההרים ובמדינת נאווארא.

דת נוצרית קטוליקית, היא השוררת, וחלילה לכל בעל ברית אחרת לבא שעריה, ואף הנוצרים בני כת לוטר ודומיהם, זרים הם לה וחלק ונחלה אין למו בתוכה. ובכל זאת נתנה הממשלה בשנת (ה“א תרט”ז) רשיון לבני ישראל לשום משכנם בקרבה ולהאחז בה.

ממשלת המלך מוגבלה ע“י קונשטיטוציאן, כי בחירי העם יקהלו יחד כפעם בפעם להועץ על דבר כל חוק ומשפט, ובלעדם לא יוכל המלך עשות מאומה. המלוכה נחלת עולם היא לבן או לבת ממשפחת המלך. בן הבכור יורש הכסא, שם פרינץ אסטוריען לו, ושאר בני המלך בשם אינפאנט יכונו. שם המלכה המולכת עתה איזאבעלע השניה, נולדה בשנת תק”ץ, החלה למלוך אחרי מות אביה בשנת תקצ“ג ואמה משלה בשמה, ובשנת תר”ג סרה אפוטרופסות אמה מעליה ותמלוך לבדה עד היום הזה, שם בעלה דון פראנציסקוס די אסיסי.

הכנסות המלוכה הם מאה וארבעים מיליאן כסף, וההוצאות לערך מאה וחמשים מיליאן כסף.

מספר צבא חילה מאה וששים אלף איש, חמשים אניות מלחמה ושמונה מאות כלי רעם בהן.

קורותיה. הארץ זאת מימי קדם קדמתה, ובני צור משלו בה בראשונה, וגם ארץ פורטוגאל אליה נחשבה, ושתיהן יחד ממלכה אחת היו. באמצע המאה התשיעית לאלף הרביעי לכדוה הרומים ותהי ארבע מאו שנה תחת ידם. בראשית המאה החמישית למנין הנוצרים באו גויי אשכנז ויגרשו את הרומים ותהי להם לאחוזה, וכאשר רבו מלחמות ותהפוכות בקרבה, באו הערביאים ויקחו מדינות רבות בתוכה לנחלה. ברבות הימים ירדה ממשלת הערביאים פלאים ואך מדינת גראנאדא נשארה בידם. בשנת ה“א רנ”ב כבש המלך פערדינאנד גם את גראנאדא והכניע את הערביאים תחתיו, הוא פערדינאנד אשר מלך יחד עם איזבל אשתו וישלח את קולומבוס לבקש הארץ החדשה, וחכמת קולומבוס עמדה לו וימצא את אמעריקא, והוא האכזר אשר גרש את בני ישראל מארצו, וגם את קרן דת מחמד גדע בחרי אף בכל ערי מלכותו, כי הקים בית בקורת הנקרא בשם אינקוויזיציאן אשר בו ישבו הכמרים לבקר אחר מעללי כל איש ולשפוט מחשבות גבר אם תמים עם האמונה לבו, חללי הבקורת הנוראה הזאת עצמו לאין מספר, ורבים מהערביאים אשר היו אדוקים באמונתם ברחו לאפריקא בגללה. בסוף ימי מלכותו כבש גם ממלכת נעאפל ותהי לו לאחוזה. אחרי מותו היו שפניא, ארצות עסטרייך, נעאפל, זיציליען, והארצות הנמוכות לאגודה אחת, ונכדו קיסר קארל החמישי משל בהן, אולם בימי בנו פיליפ השני נתפרדה החבילה, ולא נותרו לו כי אם שפניא ופוראוגאל. פיליפ השלישי גרש כשמונה מאות אלף ערביאים מארצו. בימי פיליפ הרביעי נכרתה פורטוגאל משפניא ותהי לממלכה מיוחדה. בשנת ה“א תקס”ח הוריד הקיסר נאפאלעאן הראשון את המלך קארל הרביעי מגדולתו, והוליך אותו ואת פערדינאנד בנו לצרפת, וישם את אחיו יאזעף בונאפרטע למלך שפניא, וכל השערורות והמבכות אשר עברו על שפניא בימים ההם הלא הם כתובים על ספרי דגול מרבבה צד קי“א. כאשר הורד נאפאלעאן מכסאו שבה המלוכה לפערדינאנד השביעי, אבי המלכה המולכת עתה. בשנת ה”א תק“פ נשבתה בקורת הדת היא האינקוויזיציאן המשכלת גוייה ונכרתה לעולם. בשנת תרט”ו היה קשר רב במאדריד הבירה על המלכה ועל נסיכיה, אולם עד מהרה גברו ידי צבאותיה והמרידה נעצרה:

קורות בני ישראל בה. על דבר העת אשר באו אחינו לארץ הזאת אין דבר ברור בידינו, איזה סופרי דברי הימים יאמרו כי כבר בימי שלמה היו לקהל בקרבה, ויביאו ראיה לדברים ממצבת קבר אשר מצאו באחת עריה בשנת ד" תר“מ ובה חרותים הדברים: זה קבר אדונירם עבד המלך שבא לגבות המס ונפטר יום וכו‘. אך לדעתי אין אמון בכתובת קעקע הזאת, כי בימי שלמה הצליחו ישראל בארצם מאד מבלי מחסור כל טוב, ואיזה דבר הניע את לבבם לעזוב אדמת הקדש ולהרחיק נדוד לארץ נכריה, ואלו קרה זה איך נשתקע הדבר ולא ספר כותב ס’ מלכים ממנו. גם איזה משפט היה לשלמה לקחת מס בארץ לא לו, גם המלות לגבות ונפטר מוכיחות שנכתבו בעת מאוחרת כאשר כבר נשחתה טהרת הלשון ומלות ארמיות מלאו מחסורה. ואחרי אשר היו רבים מבני ישראל שרי מסים ופקידי המלוכה בקרבה בימי ממשלת הערביאים, נוכל לאמר פלגינן דבורא, כתובת המצבה היא אמת, אבל לא אדונירם עבד שלמה מלך ישראל קבור תחתיה, כי אם איש יהודי שר האוצר לאחד מלכי ערב, אך המחוקק נתן לו שם זה ע”ד מליצת הכתוב (מלכים א' ד' ו') ואדונירם על המס, וכונתו במלת אדונירם, אדון רם ובמלות המלך שלמה, מלך ישר שהשלום שלו, ואין זה זר במליצות הראשונים, ואם ככה הוא, נכתב בלי ספק מעבר השני או ממעל לו שמו העצמי בפרוטרוט. וקרוב לדעת כי כן גם משפט המצבה אשר ראה הרב בן חביב בקהלת מורויטרי אשר בפלך וולענסא וכתוב עליה: שאו קינה בקול מרה לשר גדול לקחו יה. והנותר נמחק מרוב ימים, ובסופה כתוב לאמציה, והעם אשר בשער הגידו לו כי זאת מצבת שר צבא אמציה מלך יהודה, ככתוב בספרו דרכי נועם. דעת הרב אברבנאל בפירושו לס' מלכים בשם ד“ה למלכי שפניא כי בין המלכים אשר באו עם נבוכדנצר לצור על ירושלים היה פורוש מלך יון אשר לכד את הארץ הזאת ויקרא את שמה שפניא על שם חותנו אישפאן, ויוליך אתו בני שבט שמעון ורבים מהכהנים ואחרים אשר אסר הלכו אתו בלי אונס, ויביאם באניות לשפניא, ואף כאשר קרא כורש דרור לבני ישראל ויצו לבנות המקדש בירושלים, לא אבו בני יעקב היושבים בשפניא לצאת ממנה, באמרם כי הגאולה הזאת לא מה' יצאה, מפני ארון העדות והנבואה ודברים אחרים אשר לא שבו. אחד סופרי קורות מלכי שפניא יספר כי אחד קסרי רומי שלח חמשים אלף יהודים לשפניא אשר היתה אז תחת ממשלתו לגור שם. וביוסיפון פרק ס”ג כתב כי טיבריאוס קיסר רומי הגלה את הורדוס מלך ישראל לשפניא, וע“ז נסמכו איזה סופרים לאמר כי הלכו רבים מבני ישראל אתו וישימו להם מושב בתוכה, עינינו הרואות איפא, כי גם המאחרים זמן ביאת ישראל לשפניא. לא יאחרוהו מעת בית שני. אף אם לא עבר עוד דור אחד מעת גלינו מעל אדמתינו, אשר לא השיגונו צרות רבות ורעות בכל ארץ וממלכה, גם בארץ הזאת אשר אנחנו דוברים בה, קמו עלינו כפעם בפעם צוררים זדונים, ושנאת הדת חללים הפילה, בכל זאת כל הרעות ההם אך אין ואפס המה למול השלום הרב אשר נחלו אבותינו בקרבה, וכמעט התחולל סער חזק על ראשי אלפי ישרון להפוך מארץ שרשם, רוח חסד עברה ותטהרו, ויגדל כבוד ישראל מאד, ויהי להם עשר ידות בפלסופיא, שיר, דקדוק וכל חכמה ולשונות העמים, ויהיו לשרים נציבים ורופאים בהיכלי מלך, ולא כגרים ותושבים, כי אם כאזרחים נכבדי ארץ לקחו חלק בכל משפטי וזכיות המדינה, וידם היתה תקיפה להושיב מלכים לכסא ולהכניע מושלים תחתם. ומיום גלות ירושלים עד עת גירוש שפניא האחרון, לא היו ימים טובים לישראל בכל ארצות פזוריהם כאשר בתוכה. מקורותיהם עד סוף המאה השביעית לאלף החמישי, דומיה חרישית בדבר הימים, כי ישבו בשלום יחדיו ולא עבר עליהם כל רע, ומרוב טובות ושלות השקט פנו אל המדעים, והחלו לעשות שירים שקולים בחרוזים, דבר חדש לא היה כמוהו בשפת עבר, כי מן הערביאים גויי הארץ הזאת בימים ההם לקחוהו, ויהי לחוק בישראל. אולם כאשר עתקו גם גברו חיל בכל חכמה ותושיה, כן מטה ידם במשפטי התורה וחקותיה, כי לא שמו לב אליהם וחדלו דרוש אותם, ובאשר נאמנה את אל רוחם, נלחצו כפעם בפעם לשלוח אל חכמי המזרח לבקש מהם דבר ה‘, עד אשר פקד ה’ את עמו וישלח להם מושיעים, הם ר' משה ור' חנוך בנו אשר נשבו בימי רב שרירא גאון על פני הים והובאו לקורדובא ויפדו אותם בני העיר ההיא בכסף מלא, וילך ר' משה לבית המדרש וישב בפנת הבית ואין איש שם על לב כי להדיוט חשבוהו, ויהי כשמעו את דברי הרב הדורש, ר' נתן שמו, על אודות אחת ההלכות, ויקם ממושבו ויאמר אליו בענות צדק, שא נא אדוני הן לפי דבריך רכסים רבים בבקעה הזאת אשר לפניך, ואלה המה, כשמוע הרב וכל הקהל את דבריו ויתמהו איש אל רעהו ויאמרו אליו, אם ככה תדבר, הואילה נא אתה ושים את העקוב למישור, ויפתח את פיו בחכמה ויגלה כל סתום לעיניהם, ותעלומה הוציא אור, בכלות עת המדרש, קם הרב ר' נתן מכסאו ויאמר באזני כל העם, אינני עוד לראש עליכם, האיש העני הזה הוא מורי ואנכי תלמידו, וישימוהו אנשי קורדובא לשר ואלוף עליהם. מר' משה זה ור' חנוך בנו והתלמידים הרבים אשר הקים אחריו, נפוצו מעינות התורה בארץ הזאת ודרישת התלמוד שמה קן לה בקרבה. ר' יוסף שטאנש תלמידו העתיק את הש”ס ללשון ערבי במצות המלך למען הקל ידיעתו על העם. ר' חנוך בנו ישב על במתי הכבוד ושבע מאות פרשים בני ישראל היו לו, לבושי בגדי מלכות ומגבעות פאר בראשם כשרי הישמעאלים. בימים ההם היה ר' חסדאי הנשיא פקיד נגיד בחצר המלך בקורדובא, ויקרא אליו את מנחם בן סרוק מעיר טורטוזא וישב בצלו, אך אחרי איזה שנים הביאו הולכי רכיל את דבתם רעה על מנחם אל ר' חסדאי ונהפך לאויב לו, ועלינו לשבח להחכם היקר מוה' צבי פיליפאווסקי נ“י אשר עשה חסד אתנו, בהוציאו את מחברת מנחם הלזה על שרשי לה”ק אשר היתה צפונה כשמונה מאות שנה באוצרות הספרים, והדפיסה בתוצאות ישרי לב חברת מעוררי ישנים במלכות בריטניא, בבית דפוסו הנאוה בעיר עדינבורג שנת ה“א תר”ד, עם הערות והגהות והקדמה יקרה בראשה. אך אחת היא אשר לא ישרה נפשי בפעלו זה, והיא אשר קרא למנחם בשער הספר ובקרבו בשם רבנו מנחם, ומנחם זה אך חכים יתקרי ורבי לא יתקרי, כאשר עינינו הרואות כי רש“י ז”ל וכל החכמים האחרים המביאים דבריו, יאמרו כלם יחד ומנחם חברו, ומנחם פתר, בלי תואר רבי, ואף כי הכנוי רבנו אשר לא יאות כי אם לאחד הגדולים אשר עשה לו שם בחכמת התלמוד, ולא לחכם במקרא לבד, ואף אם גדול כבוד מנחם מאד, ופי שנים ברוחו, תואר רבנו לא לו הוא, ושמו לבדו הוא תהלתו. בעוד לא כביר זרחה שמשו של רב שמואל הנגיד, בראשית ימיו היה כאחד העם, ובממכר בשמים החיה את נפשו, אך כאשר שמע המלך חבוס את חכמתו, הקריב אותו אליו, ויהי לו למשנה בעיר גראנאדא, ואחרי מות המלך היתה מריבה בין שני בניו בלקין ובאדיס על דבר המלוכה, ויתמוך רב שמואל את יד באדיס, וחכמתו עמדה לו וישב באדיס על הכסא, ורב שמואל היה שר ונגיד בחצרו, והרים קרן ישראל עד מאד, והחזיק ידי לומדי תורה בכל תפוצות ישראל, ויכתוב ס' מבוא התלמוד וספרים אחרים, גם עשה שירים בלה“ק וימת זקן ושבע ימים בשנת ד”א תתט“ו. בימיו היה המשורר הגדול ר' שלמה בן גבירול במדינת סרקוסטא, והמדקדק ר' יונה בן גנאח בעל ס' הרקמה בל' ערבי ונעתק ללה”ק ע“י ר”י רבן תבון. ר' יהוסף הלוי הנגיד בן רב שמואל הלזה ישב על כסאו אחריו, ויהי גם הוא מלא ברכת ה' בתורה חכמה ועושר, אך גובה לבו השיאו להרחיב ממשלו מאד, ויקנאו בו שרי העמים, ועל כל העדה יצא הקצף, כי הרגו אותו וכל קהל גראנאדא אלף וחמש מאות איש בשנת ד“א תתכ”ד. בדורו היה הרב ר' יצחק בן גאות חכם ומשורר גדול רב בעיר לוסענא. ר' יצחק בן ברוך בעל ס' קופת הרוכלים, שר וגדול בחצר המלך אשר בגראנאדא, מלבד תורתו היה משורר נשגב וידיו רב לו בחכמת התכונה, רב יצחק בן ראובן אלברצלוני בעל האזהרות לחג השבועות, גדול בתורה ומשורר, רב ונשיא בעיר דעניא. בימים ההם ברח הרב ר' יצחק אלפסי מעיר פס באפריקא לשפניא, ויהי ראשית מושבו בסעווילא, ואח“כ עלה לעיר לוסענא ויהי שם לרב וראש ישיבה עד יום מותו בן תשעים שנה בשנת ד”א תתס“ג, והניח אחריו תלמידים רבים אנשי שם, ובראשם הרב ר' יוסף בן מיגש אשר העיד עליו במכתב שאפילו בדורו של משה לא אדתכח כוותיה, ור' ברוך בן אלבלי פלסוף ומליץ גדול. בעת ההיא היה החכם הגדול ר' אברהם אבן עזרא בעיר טולעדא ממשפחת חכמים וסופרים, אשר עם כל חכמתו ויושר בינתו לא מצא די מחית נפשו בארץ מולדתו, ויצא ממנה לארצות איטליא, יון וסוריא, לבקש אוכל לו. בן דורו ורעו היה הרב ר' יהודה הלוי בעל ס' הכוזרי, חכם ומשורר גדול, ולבת אש אהבה לארץ הקדושה בערה בלבו עד מאד, כאשר תחזינה עינינו השתפכות נפשו בקינה הנפלאה ציון הלא תשאלי, ויהי בהיותו בן חמשים שנה הלך לארץ ישראל, ובהגיעו לשערי ירושלים נפל ארצה וישא קול נהי ושיר אבל על הר ציון ששמם, ויעבור פרש ישמעאלי ותבער חמתו בו, וירמסהו ברגלי סוסו וימת. ודעת קצת סופרי הדורות כי היה ר' אברהם אבן עזרא חתנו, אולם לדעתי אין אמת בשמועה הזאת, וראיה מוכחת לי משיר ר”י הלוי זה אל הראב“ע, הנדפס בס' גנזי אקספארד צד כ', אלה דבריו: ערבה שנתי לי ואהבתך דודי העירתני ראות צלמך, כתות זבול בחרו בשירך הן הם שלחוני קרוא בשמך, בא נא ונשירה ועל עפר נשכב ומה לך לחיות גלמך, ועל זה השיב לו הראב”ע, אחי יהודה שוב שכב כי אל מאן לתתי להלוך עמך, עד אעשה בנים ומטעמים אוכל ולא אטעם במן טעמך, נעצב אני עלי מותך אך זאת עצב אשר לא אקחה ממך. הן נראה כי כתב ר“י הלוי את השיר הזה לפני מותו, ולראב”ע הגיע אחרי מותו, לכן השיב לו שוב שכב גם נעצב אני עלי מותך, ואלו היה חתנו לא היה כותב כדברים האלה, כי מי זה שמע שיבקש החותן מחתנו לעזוב את בתו ולמות, גם הכנוי דודי מוכיח שהיה זר לו, ואלו היה בעל בתו ראוי היה שיקראהו בני, וכן הזכירו הראב“ע בפי' לפ' יתרו בשם ר' יהודה הלוי בלי כל תואר חיתון. ויתר נראה דעת היוחסין שהיו שני בני אחיות, ולכן קוראים זה לזה דודי ואחי. בדור הזה הי' ר' בנימין מטודילא ר' שלמה פרחון בעל מחברת הערוך על מלות לה”ק. רבינו בחיי הזקן מחבר ס' חובות הלבבות בלשון ערבי, ור' יהודה אבן תבון מעתיק ס' הכוזרי וס' חובות הלבבות ללה“ק. הימים ההם היו עת צרה ליעקב, כי קם מושל אכזר בן תמורה שמו והכריח בני ישראל לקבל עליהם דת ישמעאל, ורבים נלכדו ברשתו, וכל אשר נתן כתף סוררת נפל בחרב. טרם נרפאה המכה הזאת, קמה עוד רעה גדולה ממנה, כי נקבצו כשלשים אלף רועים, שטפו ועברו כל ארץ שפניא, ובאשר לא היה לאל ידם לעשות בישמעאלים כחפץ לבבם להכניסם בברית דתם, שפכו חמתם על היהודים האומללים, שללו ויבוזו כל אשר להם, וילחצום בחזקת היד לקבל עול האמונה הנוצרית עליהם. במבוכה הזאת הרימו הקראים ראש, ואיש אחד מהם קם באגרוף רשע והפיץ סםרים רבים אשר כתב אבואלפרג הקראי להדיח עם ה' מאחרי תורה שבע”פ, ורבים מבני ישראל נתפשו במצודתו, ויהי זרע יעקב במצר נורא מאד, כי הנס מפחת הישמעאלים נפל בפח הנוצרים, והעולה מפח הנוצרים נלכד ברשת הקראים עד אשר קם רב יהודא בן עזרא הנשיא אשר הפקידו המלך אלפונסו על עיר המבצר קאלאטראווא, וכל אוצרו נתן בידו, ויהי לו לשר ויועץ, ויסך על בני ישראל באברתו והרים את קרנם מאד, ואת הקראים דכא תחת רגליו עד אשר נלחצו לצאת לאפריקא, ויען נשארו עוד אנשים רבים אשר הכו דעות הקראים שרש בלבם, לכן הרבו חכמי הדורות ההם כראב“ע בפי' לתורה, ר”י הלוי בס' הכוזרי, הראב“ד בס' הקבלה, והרמב”ם בספריו ואגרותיו, לחרף את מערכותיהם ולתת לשמצה דבריהם. בעת ההיא הופיע הככב הגדול אשר האיר פני תבל בנוגה זיו חכמתו ועוד יאיר בקרני הודו כל ימי עולם, הוא גאון עוזנו רבינו משה בן מימון מעיר קורדובא, תלמיד ר“י בן מינש, אך מפני צוק העתים ועוצר רעה, יצא מארץ מולדתו בן חמש ועשרים שנה ויתקע אהלו במצרים, ויכלכל במסחר אבנים טובות ומטבעות את נפשו, אולם עד מהרה נודע למלך הארץ ההיא ויהי לו ליועץ ורופא. וכל אשר עבר על האיש הגדול הזה אין פה מקומו, כי מארץ שפניא אנחנו דוברים עתה, ומעת העתיק אהלו לארץ אחרת דבר אין לנו עוד עמו פה. בימיו הי' הרב אברהם בן דוד, הנודע בשם הראב”ד בעיר פסקיירא, איש ריבו של הרמב“ם, בראשית האלף הששי כאשר נשפל קרן מושלי ישמעאל בארץ הזאת, והאמונה הנוצרית הרחיבה לפרוש כנפיה על פני כולה, נשתנה גם מצב בני ישראל בקרבה. המלכים הרבו תחבולות להרבות מספר בני דתם, הוכוחים רבו כפעם בפעם בין הכמרים והרבנים, ובית מדרש הוקם להורות בם כהני הנוצרים את התלמוד והמדרשים, למען ישלחו לנשק הרבנים ידיהם וידרכו קשתם למולם, וכאשר היו רבים מזרע יעקב שרים ושליטים, שמו חוק וגבול להם לבל יהי כח ועוז בידם נגד הנוצרים, ומספר הנשך נקצב על עשרים למאה. אלפונסו העשירי הרים את כבוד ישראל בימיו, כי דורש חכמה היה, ר' יצחק בן סיד עשה לו לוחות התכונה, ור' יהודה הכהן העתיק במצותו ס' אבואלחסין מל' ערבי לשפת לטיין, במלכותו היו לבני ישראל שופטים מקרב אחיהם על כל מיני ממונות ודיני נפשות, נכסים וקרקעות הורשה הלם לקנות, הנכרים היו פסולים לעדות נגד כתב איש יהודי, ולחוק היה לבל יתנו איש ישראל לבית הסוהר אם אין לו לשלש את חובו, רבים מבני יהודה היו שרי מלוכה ופקידי ממשלה, ואוצר המלך היה תמיד בידי ישראל. בימי פערדינאנד הרביעי (באמצע המאה הראשונה לאלף הששי) היה דון שמואל השליט וכל המלוכה בידו, ועל אשר היה נאמן לבבו את מלכו, נפלו עליו אויבי המלך וידקרוהו בחרבם וימת. בסוף המאה ההיא קם העם במדינת נאווארא על היהודים ויחמסו ויבוזו את כל רכושם ורובם השמידו בחרב, בעת ההיא החלו להרחיק משכן היהודים מבתי תפלות הנוצרים, ועד מהרה היה לחוק כי יהיו להם רחובות מיוחדים ובגוים לא יתערבו, וגם אז נצבו עוד בני ישראל על במתי הגדולה, בחצר אלפונסו הי”א היה דון יוסף שר האוצר, דון שמואל אברבנאל נגיד המטבעות, ודון שמואל אבנהור רופא המלך, ובחצר פטר האכזר היה דון שמואל הלוי פקיד האוצר, אך כאשר ברכו ה' באוצר ונכסים, המיתו האכזר ההוא ויקח את כל עשרו לשלל, בימים ההם נפל דון היינריך אויב פטר על עיר טולעדא ויהרוג רבים מבני ישראל, ור' יהודה בן הרא“ש המית את אשתו וחמותו לבל תפולנה בידי הערלים ואח”כ המית את עצמו. וגם בקהלות האחרות אשר בשפניא סבלו אז צרות רבות ורעות, כי היתה מגפה נוראה בימים ההם (שנת ק"ח) ויאשימו אותם הנכרים באולתם כי נתנו רוש ורעל בבארות המים. בשנת ה“א קט”ו קמו אלופי ישראל בעיר ברצלונה ועל צבאותם שלומי אמוני ישרון בקהלות אחרות ויבואו בברית יחד לבחור מתוכם אנשי שם אשר כח בם לדבר נגד מלכים, והבחורים האלה יטו את לב המלך לטוב עליהם, לבל יכביד המס על ישראל מאד, לבל יהי כח ביד העם להפיל עליהם עלילות שוא, ולבל יהי למבקרי הדת עמהם דין ודברים, ולהיות בידם להעתיק את משכנם לכל עיר ומדינה כטוב בעיניהם, ולבער המלשינים והמוסרים מקרבם. דברי הברית האלה נכתבו בלשון צח מאד ובשום שכל ודעת, והאיש העשיל שור המכנה עצמו בראשי תיבות יה“ש מצא אותם באחד אוצר ספרים והדפיסם בס' החלוץ חוברת ראשונה, אך בהערותיו לדברים האלה הפך את המתוק למר, לתן דופי בלשונם, ואמר כי מצב המוסרי אשר לקהלות ספרד בימים ההם ברע היה, אולם דבר שקר בפיו, וכל קורא דברי הברית האלה יחזה כי נהפוך הוא, דבריהם כסולת נקיים, ורוממות רוחם וחכמת לבם יחד כתאומי בטן משולבים. אך למה זה יפלא בעינינו על האיש הזה, הלא את כבוד ר' יהודה הנשיא רבינו הקדוש יוריד בזדונו, ומדוע לא יהיו חכמי ספרד מדרס ללשונו. היינריך הצורר הזה נהפך לאוהב היהודים, אחרי אשר הושיעו לו במלחמת השנייה על פטר ובעזרתם ישב לכסא שפניא, והפיר עצת האצילים אשר הואילו להדיח בני ישראל מכל משרה וממשלה. בימי דון יואן הראשון נחו היהודים מאויביהם, אך מכל פקידה ומשמרת נרחקו, ונאסר עליהם להיות רופאים ולמכור מרקחת תרופה, אחרי מות המלך ההוא דרש אחד הכמרים בעיר סעווילא דברי נאצות וגדופים על היהודים, דבריו הרעים אמצו את רוח צורריהם ויפלו כזאבי ערב על בני ישראל (שנת ה“א קנ”א) אשר היו שבע אלף בתי אבות בתוכה, יותר ממחציתם נפלו בחרב, והנותרים קבלו עליהם דת הנוצרית וחיו, כדבר הרע הזה קרה לקהלות קורדובא, טולעדא, וואלענצייא, מאיורקא, ברצלונא וערים אחרות, נחלי הארץ נאדמו כתולע מדם בני ישראל, ושני מאות אלף איש המירו את אמונתם, אולם אך לעינים לא ללבב, ורבים אין מספר יצאו לארץ אחרת. לא ארכו הימים וגם על בני הקהלות האחרות יצא הקצף ואיזה מומרים מררו את חייהם בוכוחים, וגם על המומרים האנוסים היתה עינם לרעה, ומבקרי הדת בעלי האינקוויזיציאן הנוראה ארבו לכל מצעדי רגליהם, לכן ברחו רבים מהם לארצות הטורקייא ושבו לאמונת ישראל בלב תמים. בשנת ה”א רכ“ה נפל העם אשר בסעווילא, קורדובא וערים אחרות על היהודים ועל האנוסים, ויהרגו מהם רב. בימי המלך פערדינאנד ואיזבל אשתו גברה יד הכמרים, ומלך הגוים הוא הפאבסט גזר אומר לכונן בית בקורת הדת בסעווילא (כי עד עתה לא היתה הבקורת קבועה כי אם באקראי אשר בו ישבו כהני העמים להביא איש איש במשפט על כל נעלם, ולנסות כל גבר אם ישמור את ברית אלהיו כתורה וכמצוה. הדבר יצא מפי המלך והעיר סעווילא נבוכה, כי רבו האסירים מהולכי חפשי בתוכה, ובשנה ראשונה למשפט האכזרי הזה (ה“א ר”מ) נשרפו בסעווילא רס”ח יהודים, ובערים הקרובות לה שני אלף איש, כשמונים איש הובאו אל הבור להיות כלואים שם כל ימי חייהם ושבעה עשר אלף הוכו ונענשו בעונשים קשים אחרים על אשר נאמנה את אל רוחם. ולרבני כל עיר ועיר באה המצוה לגלות אזני שופטי הבקורת על דבר כל אנוס אשר יודע למו, וכל אשר ידע מן אנוס ולא יגיד יהיה לשרפה מאכולת אש. וכאשר גברה יד המלך ההוא על הערביאים ולקח את גראנאדא מידם, יצאה הדת מלפניו (בשנת ה“א רנ”ב) כי יעזבו בני ישראל את כל מדינות מלכותו בעוד שלשה חדשים, ולבל יקחו מכספם וזהבם אתם מאומה., כי כל רכושם בתוך הארץ יותירו. אך לשוא הרבו תחנה באזני השרים, אך לשוא נפל השר דון יצחק אברבנאל לרגלי המלך, והרב ההוא היה אהוב המלך מאד ושר ויועץ בחצרו, לשוא בכה ויתחנן לו להעביר את הרעה הגדולה הזאת מעמו ונחלתו, כי ראש המבקרים טורקעמעדא שמו, איש צר ואויב ליהודים, נצב כחומת ברזל בין המלך והעם, ויאטם את אזניו משמוע קול זעקתם. יותר משלש מאות אלף איש טף ונשים יצאו בבכי וזעקת שבר, ויעזבו את בתיהם, את הונם, את קרוביהם אשר התערבו בגוים, ואת כל אשר להם, למען הצל את הסגולה היקרה אשר אין ערוך לה על פני תבל ארצה, היא ברית אלהים חיים, אמונת אבותינו הקדושה אשר כל אוצרות מלכים ומחמדי תבל ומלואה אך סחי ומאוס המה למולם, שמונים אלף איש הלכו לפורטוגאל, ויקבלם המלך לשבת בארצו שמונה ירחים בעד שמונה דינרי זהב לגלגולת. והאחרים נפוצו על פני ארצות איטליא, ישמעאל, מאראקא, וברברייא, וגם במסעם מצאו אותם רעות רבות, כי מתו רבים בחלאים רעים, נטבעו במצולות ים, נהרגו בחרב צוררים, גם נמכרו לעבדים. מן השנה ההיא אשר נתן הרב אברבנאל סימן עליה שנת מזר"ה ישראל, כלתה כל שארית פלטה לישראל בשפניא ולא שבו עוד אליה עד היום הזה.

חכמי ישראל הגדולים אשר היו בארץ הזאת עד זמן הגירוש, מלבד אלה אשר הזכרנו, הם ר' משה מקוצי בעל הסמ“ג. ר' יצחק בן לטיף מפרש ס' קהלת ואיוב, וגדול בחכמת הפלסופיה, רמב”ן הוא רבינו משה בן נחמן רופא בעיר גירונא, ולכן גירונדי יכונה, רבינו יונב גירונדי בטולעדא, ר' מאיר הלוי אבולעפיא, ר' פרץ הכהן בעל מערכות האלהות בגירונא, ור' שם טוב מיליאון, שניהם יחד מחזיקים במעוז חכמת הקבלה, ר' יעקב בן מכיר תוכן ופלסוף בסעווילא, ר' יצחק הישראלי בעל ס' יסוד עולם בעיר טולעדא, רבינו שלמה בן אדרת (רשב"א) בברצלונא. מלבד עולם חילו בתורת ה‘, היה גם ישר הולך בחכמה ודעת, וכבה להב הריב אשר יצא בימיו על ס’ המורה, ובתום לבבו לא נשא פנים למחזיקי במעוז התורה, ולא למחבקי חיק הפלסופיא, אך בצדק ומישרים חרץ המשפט על חמשים שנה, לבל ילמד כל איש ישראל, מבלעדי חכמת הרפואה את חכמת יונית, טרם מלאו לו חמשה ועשרים שנה וטרם מלא כרסו ש“ס ופוסקים, המשפט הזה נקרא בביהכ”נ ברצלונא בשנת ס"ה לאלף הששי, ונשלח חתום בגושפנקא דמלכא הוא החרם הגדול לכל קהלות ישראל, ואף אם התקומם נגדו הרב ר' ידעיה הבדרשי ונסה להשיב אחור ימינו, לא שת לבו לדבריו, ומשפטו נשאר בתקפו וגבורתו.

ואם נשׂימה לב לדרכי הדור הזה אשר אנחנו חיים בו עתה, נראה כי הצדק את הרשב“א, כי גם בדורנו זה השחיתה דרישת הלשונות כל חלקה טובה אשר לנו, מלפנים בישראל ישבו על כסא הרבנות בארצנו גדולים חקקי לב אשר כל הארץ האירה מכבודם, אולם עתה ירדה הרבנות פלאים ונהייתה כאסקופה הנדרסת מכף כל רגל, באשר יקרבו אליה אנשים אשר לא מצאו ידם ורגלם בביהמ”ד, וכל אשר דרש בחכמת הפלסופיא והשיג התרת הוראה בעבור בצע כסף או שוחד דברים, יעיז את מצחו לשלוח את ידו אל הרבנות באחת ערי הגליל וגם ישיג אותה. כי כן הדת, והחוק הזה בצדק הוכן מאת הממשלה, כי חפצה שיהיו הרבנים מנהלי עדת ה' חכמי לב ומביני כל מדע, ולא עלה על לבה שיעשו האנשים העיקר לטפל והטפל לעיקר, כי אחרי אשר יבלו מבחר ימי נעוריהם בדרישת חכמות חיצוניות, ישימו אל התלמוד פניהם, ויחטפו איזה אגדות או הלכות מקוטעות ממנו, ויתברכו בלבבם כי כבר באה תורה אל קרבם, ולולי ירחם ה' את עמו, תקויים בנו קללת חז“ל עתידה תורה שתשתכח מישראל, ומי יתן ולא יאמנו דברי, בשנה ההיא בא שמה רבנו אשר בברחו מאשכנז ויהי לרב בטולעדא. גם קרא הרשב”א את ר' ידעיה הבדרשי מארץ צרפת אליו, וישב אתו בברצלונה. אחריו היו הרבנים ר' יוסף גיטקליא המקובל, רבינו נסים בן ראובן מפרש הרי“ף בגירונא, דון ווידאל בעל מגיד משנה, ר' דוד אבודרהם בעל ס' אבודרהם, ר' מנחם בן זרח בעל צדה לדרך בטולידא, ר' יצחק בר ששת (ריב"ש) בסארגוסא, ר' שם טוב מתנגד הרמב”ם בעל ס' האמונות, ר' לוי בן גרשון (רלב"ג), ר' מאיר אלדבי נכד הרא“ש בעל ס' שבילי אמונה, ר' שמעון בר צמח דוראן (רשב"ץ), ר' יצחק שפרוט בעל ס' אבן בוחן, ר' פריפוט דוראן אשר היה נוצרי אנוס ושב לאמונת אבותיו וכתב לאחיו אגרת אל תהי כאבותיך, ר' יוסף אלבו בעל ס' העקרים, ר' יצחק קנפנטון אשר על ידו נשרף ר' שמואל סרסא בעל ס' מקום חיים יען כפר בחדוש העולם, ר' יצחק דליאון, ר' יעקב אבוהב, ר' יוסף בן שם טוב, ר' יוסף ערמאה בעל ס' עקידת יצחק בעיר צאמארא, ר' מאיר אלגואדס מעתיק ס' המדות לארסטו רופא המלך היינריך השלישי, ר' יואל בן שועיב בעל עולת שבת בטודילא, ר' יוסף יעב”ץ בעל ס' אור החיים, ר' יהודה חייט המקובל, ר' יצחק קארו בטולידא, ר' יעקב בן חביב בעל עין יעקב, ר' יצחק אבוהב בעל ס' מנורת המאור, הרב דון יצחק אברבנאל, ר' אברהם זכות בעל ס' יוחסין, פלסוף ורופא בסאלאמאנקא, פראפעסאר חכמת התכונה בבית מדרש עיר סארגוסא, רבים מהחכמים המנוים פה באחרונה, הלכו בראש גולים לארצות נכר בימי הגירוש. מלבד אלה היו עוד חכמים רבים אחרים בארץ הזאת אשר לא נשאתי שמותם על שפתי מאפס מקום, והקורא יסלח.

הממלכה הזאת שבע עשרה מדינות לה, וכל מדינה נחלקת למחוזות.

א. מדינת קאסטיליען החדשה, חמשה מחוזות בה.

א) מחוז מאדריד, בו מאדריד, עיר המלוכה על שבע גבעות ועל נהר מאנצאנארעס אשר יגאו מימיו בחורף ובימי הקיץ יחרב וייבש. דרך ארבע שעות היקפה, חומת לבנים סביבה, שני גשרי אבן גדולים על הנהר, רחוקה ארבע מאות פרסה מן ווין. חמש מאות ועשר חוצות לה, וחמשה וארבעים אלף מנורות זכוכית יאירו בלילה את החשך בקרבם, שני מאות אלף איש, שבעים ושבעה בתי תפלה לנוצרים, עשרים בתי חולים, ארבעה בתי מחסה לאסופים מן השוק, שני בתי יולדות, בתי חסד אחרים, היכל המלך נאוה מאד, בנין מרובע גבוה חמשה עליות, ונשגב כאחד המבצרים החזקים, בית נשק, בית מעשה מטבעות, בית אוסף סגולות הטבע, שלש עשרה בתי מדרש החכמות, גנת ביתן, בית מדרש לרפואת הבהמות, אוצר ספרים שני מאות אלף ספרים נדפסים ושני אלף כתבי יד בו, אוצר ספרים אחר אשר חמשים אלף ספרים בקרבו, בית אוסף מטבעות עתיקים, מאה וחמשים אלף מטבעות בו, בית מעשה ציגארן רב מאד, בתי מלאכת גלומי צמר, קשורים, מטפחות, כלי מלחמה, מורי שעות, כובעים, יריעות, כלי פארצעלאן, מסחר רב. אצלה מקום מלחמת הפרים, כר נרחב, כשנים עשר אלף איש יקהלו בו שני פעמים בשבוע בימי הקיץ לראות בשחוק ההוא, ולרוב יפלו חלל במלחמה הזאת שמונה עשר פרים, חמשה עשר סוסים (כי האנשים הנלחמים רוכבי סוסים המה) ואיש אחד, וככל אשר יוסיפו לנפול כן ירבה משוש הרואים.

קאזא דעל קאמפא, היכל עונג למלך אצל עיר הבירה ופרדס גדול ונאוה לו. פלארידא, ארמון תפארת למזרח העיר וגן נחמד לו. פארדא, היכל עונג ופרדס גדול אשר חיות בו לשעשוע. צארצועלא, ארמון נחמד תוך יער גדול. ווילא וויטשיאזא ארמון שממה. פוענקאראל, עיר קטנה רחוקה שתי פרסה ממדריד, שלש אלף איש, כרמי יין טוב, מסחר רב לעיר המלוכה בבצים וירק עשב. געטאפא, שבעה אלף איש, מסחר מעט.

ב) מחוז טולעדא, בו העיר טולעדא ובספרי קדמונינו שם טוליטולא לה, על נהר טאיא, חומות ומגדלים יקיפוה, במורד הר תלול. ארבעים אלף איש בה, בראש ההר ארמון ישן אשר ישבו בו מלכי הערביאים מלפנים, בה מושב ראש כל כמרי הממלכה, והכנסותיו לשנה שנים עשר מיליאן רעאלן הן (א' מיליאן ושלש מאות אלף כסף של עסטרייך). יותר מששים מקדשי הנוצרים בקרבה, שלשה בתי מדרש, בית מעשה חרבות גדול מאד ושלש אלף איש בו יעבודו, בתי מלאכת כלי משי וצמר, מלפנים היתה רבתי עם, ויותר משני מאות אלף איש ישבו בקרבה, אך קנאת הדת הורידה לעפר נצחה, ולא יספה להרים ראש עד היום הזה. אראנייעץ, ארבע אלף איש, ארמון נאוה מאד ובו משכן המלך בימי הקיץ, אצלה מעין מי מלח. טאלאווערא, עשרת אלפים איש, מעשה כלי משי, זהב וכסף, איזה בנינים עתיקים מימי הרומאים. אל קאלא די העטנארעס, עיר ישנה וחומות סביבה, שבעה אלף איש, שלשים מקדשי הנוצרים, בית אוניווערזיטעט, בית מעשה אבק שרפה, בתי בורסקי. אקאנא. עיר בצורה, תשעה אלף איש, בית מדרש לחיל הצבא, מעין מי מתכת. קאנזועגרא, שמונה אלף איש, ארמון עתיק יומין, מלאכת גלומי צמר, מסחר בפרדים. גוארידא, שש אלף איש, מלפנים היתה מלאה בני ישראל וכולם נשרפו על דבר עלילה אשר שמו להם כי צפנו נער נוצרי להמיתו ולאכול את דמו בפסח. וציור התבערה הגדולה הזאת צפון למשמרת בהיכלם אשר בטולעדא. גואדאלופע, ארבע אלף איש. וואלדעמארא ד' אלף איש. צעבאלא, ארבע אלף איש, כרמי יין, ארמון נאוה.

ג) מחוז גואדאלאקסארא, בו העיר גואדאלאקסארא על נהר הענארעס וחומות יקיפוה, שמונה עשר אלף איש, עושי גלומי צמר וסוחרי צמר. סיגוענצא, עיר בצורה, חמש אלף איש, בית מדרש החכמות, בית נשק, מלאכת גלומי צמר וצ"ג. טרילא, ארבע אלף איש, מרחצאות לתרופה.

ד) מחוז קוענצא, בו העיר קוענצא במרום צחיח סלע, חומות סביבה, היכל לנוצרים אשר נבנה במאה הי"ב למספרם, עשרת אלפים איש, איזה בתי מדרש, עשרים מקדשי הנוצרים, מעשה צמר רב. יומילא, עיר נאוה והרים סביב לה. עשרת אלפים איש עושי מסחר. רעקווענא, תשעה אלף איש, מעשה גלומי משי רב.

ה) מחוז לא מאנטשא, בו העיר ציאודאד רעאל, מוקפת חומה, שנים עשר אלף איש, מההרים אשר בה יוציאו שנה שנה שני אלף ככר כסף חי, ולבני ראטשהילד הוא, בעבור הכסף אשר הם נושים בממלכה הזאת. אלמאגרא, עשרת אלפים איש, מעשה שבכה, מסחר חמורים ופרדים. מאנצאנארעס, עשרת אלפים איש, יוצרי חרש רבים, כרמי יין טוב יסובבוה. ווילאראפלעדא, שבעה אלף איש, עשרים ריחים ההולכים על כנפי רוח, יוצרי חרש רבים. אלקאראץ, חמש אלף איש, עופל, מעשה גלומי צמר, צנור מים בה מזמן ממשלת הערביאים.

ב. מדינת קאסטיליען הישנה, ארבע מחוזות לה,

א) מחוז בורגאס, בו העיר בורגאס, בצורה וגדולה, אולם אך שנים עשר אלף איש בה, תחת אשר הכילה מלפנים שלשים אלף בקרבה, ארבעים היכלות לנוצרים, בית מדרש לרפואת פצעים, בתי מדרש אחרים, מלאכת צמר ופשתן, סאנטאנדר, עיר בצורה על הים וחוף טוב לה, בנין אניות, חמש עשר אלף איש, בתי מדרש, מהלומי ברזל, בשול שכר, מסחר רב בצמר. לאגראנא, מוקפת חומה, על נהר עברא, תשעה אלף איש, מלאכת עורות. לערמא, ארבע אלף איש, ארמון נאוה. בריוועסקא, מוקפת חומות ישנות, ארבע אלף איש, כרמי יין וגני פרי. טספינאזא, שלש אלף איש. פאנקארווא, שלש אלף איש, ארמון ישן, אצלה מעבר צר ונפלא מאד בין סלע מצוק והרים גבוהים. סאנטילאנא, שני אלף וחמש מאות איש, רובם דיגים. סאנטאנא, מבצר, חוף עמוק, שני אלף איש, מסחר בערמונים וציטראנן, צידת דגים.

ב) מחוז סאריא, בו העיר סאריא על נהר דוערא, חומות יקיפוה, תשעה אלף איש, כ"ד בתי תפלה לנוצרים, מעשה גלומי צמר. קאלאהארא, עשרת אלפים איש, מסחר צמר. אסמא, מוקפת חומה, שש אלף איש אכרים ועובדי אדמה. אלפארא, שש אלף איש. ארענדילא, מקום מרחצאות חמים.

ג) מחוז סעגאוויא, בו העיר סעגאוויא, בו העיר סעגאוויא, חומות ומגדלים יקיפוה אשר נבנו בימי הרומים, חמש עשר אלף איש, ס“ז מקדשי הנוצרים, י”ח בתי חולים, ארמון ישן אשר ישבו בו מלכי הערביאים מלפנים, נבנה במאה השמינית למספרם, גגו מצופה עופרת, ומגדל רם בתוכו, גם סביב לו מגדלים רבים. בו עשה המלך אלפונסו לוחות התכונה בעזרת ר' יצחק אבן סיר, ועתה בית נשק ומדרש חכמת הצבא בקרבו. בתי מעשה גלומי צמר, מסחר. אצלה תעלת מים נפלאה מימי הרומים. סנט אילדעפאנט לרגל הר גואדאראמא הרם מאד והשלג אשר בראשו לא ימס לעולם, ארמון נאוה מאד, ובו ישב המלך וכל ביתו בימי הקיץ, בית מדרש, בית מעשה זכוכית, ומראות לטושות טובות מאד, שבעה אלף איש בה, מלאכת כלי ברזל מוצק, עסקוריאל, רחוקה שבע פרסה מן מאדריד, שלש אלף איש, מקדש לנוצרים גדול ומהולל מאד, אשר בנה פיליפ השני למזכרת נצחון גדול אשר היה לו במלחמתו עם הצרפתים באמצע המאה הט“ז למנינם, כ”א שנה ארכו ימי בנינו, וחמשה ורביע מיליאן דינרי זהב היה שכר המלאכה, כ“ב חצרים גדולים בו, ל”ו אלף חלונות, י"ד אלף דלתים, שמונה מאות עמודי שיש, בשער המערבי ששה פסלי אבן גדולים תבנית מלכי ישראל, ודוד ושלמה בראשם, ולכל ההוד והתפארת אשר בקרבו אין די ספורות, המפתחות אשר לשעריו ודלתים ככר ברזל משקלם. בו קברות המלכים, בית מדרש לכמרים ואוצר ספרים גדול מאד, המלך וביתו ישבו בקרבו בירחי החורף. קולעאר, ארבע אלף איש, מלאכת צבעים.

ד) מחוז אווילא, בו העיר אווילא, חומה ופ“ח מגדלים יקיפוה, חמש עשר אלף איש, מלאכת גלומי צ”ג, בנינים רבים בה מימי קדם. פערראהיטא, שני אלף איש, ארמון נאוה.

ג. מדינת אסטוריען, בה רק מחוז אחד, ושמו גם הוא **מחוז

אסטוריען.**

בו העיר אווידא, עשרת אלפים איש, היכל לנוצרים עתיק יומין מאד, בו סגולות יקרות מאד, ובתוכם (לפי המסורת אשר בידם) מטה האלהים אשר הכה משה בו את הסלע. בית אוניווירזיטעט ובתי מדרש אחרים. אווילעם, עיר מסחר, מעשה כלי נחושת. מסחר רב בגחלי אבן, ארבע אלף איש. גיאן אצל הים, חמש אלף איש, חוף ועופל למשגב לו. בית מדרש, מסחר רב. קאנגאם, אלף איש.

ד. מדינת לעאן, ששה מחוזות בה.

א) מחוז לעאן, בו העיר לעאן, עתיקת יומין מאד, חומות גדולות סביבה, עשרת אלפים איש, היכל לנוצרים אשר נבנה בשנת תפ"ב לאלף החמישי ומגדל גבוה לו, בתי מדרש שונים, מלאכת צמר ופשתים. אסטארגא, חומה נשגבה ומגדלי עופל סביבה, שש אלף איש, מלאכת כלי פשתן. זאגאהון, מוקפת חומה, שש אלף איש, עושים במלאכה. פאנפעראדא, ארבע אלף איש, עושי כלי ברזל. ווילפראנצא על ווערצא, שלש אלף איש, מלאכת כלי ברזל.

ב) מחוז פאלענציא. בו העיר פאלענציא, קריה ישנה ונאוה ומוקפת חומה, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש, מלאכת כלי צמר, מסחר מעט.

ג) מחוז טארא, בו העיר טארא על נהר דוערא וגשר נאוה עליו, מוקפת חומה. ארבעים היכלי נוצרים, עשרת אלפים איש, כורמים ויוגבים. קאריאן די לאס קאנדעס, ארבע אלף איש.

ד) מחוז וואלאדאליד, בו העיר וואלאדאליד, מוקפת חומה, ארבעים אלף איש, בית אוניווערזיטעט גדול, מלאכת גלומי משי, צמר וצ"ג. מלפנים היתה רבתי עם ארבעתים כאשר היא עתה. מעדינא דעל ריא סעקא, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש, באחד מקדשיה ארגז כסף אשר לחם הקדש בו, ככר משקלו, מעשה כלי משי וצמר. מעדינא דעל קאמפא, מלפנים היו חמשים אלף איש בה, ועתה רק ארבע אלף איש בקרבה. יושביה חפשים מכל מס, מסחר רב. בענעווענטע. ארבע אלף איש עושי מסחר. סימאנקאס, שני אלף איש נוטעי כרמים.

ה) מחוז צאמארא, בו העיר צאמארא, סוללות יקיפוה, שמונה אלף איש, בתי מדרש שונים, שלשים היכלי נוצרים, מסחר. פערמאזעלע, מבצר, ארבע אלף איש.

ו) מחוז סאלאמאנקא, בו העיר סאלאמאנקע, על נהר טארמעס וגשר גדול עליו אשר נבנה בימי הרומים. שמונה עשר אלף איש, ששים מקדשי הנוצרים, בית אוניווערזיטעט. מלאכת צמר ופשתן, מסחר לא כביר. ציאודאר ראדריגא, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, מעשה כלי צמר, בורית רב. בתי מדרש שונים. בעיאר, מבצר, שש אלף איש, מעשה גלומי צמר, נעלי ברזל לרגלי הסוסים, מרחצאות חמים וקרים לתרופה. אלבא די טארמעס, מוקפת חומה, שש אלף איש, ארמון ישן נאוה. לעדעסמא, שני אלף איש, נוטעי גפן וזית, מרחצאות חמים אצלה.

ה. מדינת גאליציען

מחוז אחד הוא ושמו גם הוא מחוז גאליציען, בו העיר קארונא, מצודת עופל לה, עשרים אלף איש. בתי מדרש שונים, חוף טוב לה אשר שני מגדלי מבצר למחסה לו, מעשה כלי צמר, מסחר, צידת דגים. יאגא קאמפעסטעלא, מוקפת חומה, שלשים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בית מדרש לכמרים, במקדשם יש פעמון אשר שלש מאות ככר משקלו, מעשה נייר, עבוד עורות, מסחר יין, פירות ודגים. פעראל, עיר בצורה, חוף מלחמה, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש, מלאכת מפרשי אניות ומעשה חבלים. ארענזע, מוקפת חומה על נהר מינא וגשר עליו גבוה מאד עד אשר תוכל אנית מלחמה לעבור תחתיו, ארבע אלף איש, כרמי יין טובים, אצלה שלש מעינות חמות מאד. מאנדאנעדא, שמונה אלף איש. עושי מעשה רוקם וסוחרי יבול הארץ. בעטאנצאס, שני אלף איש, צידת דגים רבה. לוגא, חומה נשגבה ומגדלים יקיפוה, שבעה אלף איש, בית מדרש לכמרים, מרחצאות מים חמים. טאי, מבצר, שש אלף איש, כרמי יין וגנות פאמעראנצן, מסחר רב בסתר לפורטוגאל. וייגא, עיר בצורה ונאוה, ארבע אלף איש סוחרי דגים מלוחים. פאנטעוועדרא, שלש אלף איש, חוף, מסחר בדגים מלוחים קטנים, בית מלאכת גלומי צמר טובים מאד. פאדראן, מוקפת חומה, שני אלף איש, מסחר תבואה. אצלה מעינות חמים. רעראנדעלא, שני אלף איש, ארמון נשגב, צידת דגים רב. דונקאס, בראש הר גבוה, אלף איש, אצלה שני גשרים נפלאים. מאנפארטע, אלף איש, ארמון מוצד בראש הר, מחצב שיש לבן אצלה.

ו. מדינת עסטרעמאדורא

היא מחוז עסטרעמאדורא. בו העיר באדאיאץ, קריה בצורה מאד, עשרים אלף איש, בית נשק גדול, מלאכת צמר ופשתים, מסחר טאבק בסתר לפורטוגאל. פלאזענציא, עיר בצורה, שבעה אלף איש, בתי מדרש, יוצרי חרש, תרבית דבורים, מסחר לא כביר. מערידא, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, שארית בנינים רבים מימי הרומים. טרוסקילא, שש אלף איש, עופל חזק למשגב לה, מגדלים ובנינים רבים מימי קדם. אלקאנטארא, מבצר על נהר טאיא, וגשר גדול ונאוה עליו מימי הרומים, ארבע אלף איש, עושי גלומי צמר גסים וסוחרי צמר. קאריא, מוקפת חומה נשגבה, תשעה אלף איש, מסחר יין וציטראנן. קאצערעס, עשרת אלפים איש, מלאכת גלומי צמר, עבוד עורות, מסחר צמר. אליווענסא, עיר בצורה, שבעה אלף איש, מלאכת צמר. זה כששים שנה אשר באה לממלכה הזאת, כי עד סוף המאה הי"ח לנוצרים תחת ממשלת פורטוגאל היתה. צאפרא, שמונה אלף איש, יוצרי חרש, אורגי חורי, ובתי בורסקי. לערענא, מוקפת חומה, שש אלף איש, אורגי משי, תרבית צאן רב, מסחר צמר. מעדעלין, ארבע אלף איש עושי מסחר.

ז. מדינת אנדאלוס מערבית

הוא מחוז סעווילא, בו העיר סעווילא, שתי חומות ומאה וששים מגדלים יקיפוה, על נהר גואדאלקוויוויר. מאה ועשרים אלף איש, גגי בתיה ישרים ולא משופעים, בכל בית לא יגור רק איש אחד עם הנלוים אליו, ארמון עתיק יומין אשר בו ישבו המלכים לפנים, יותר מחמשים מקדשים לנוצרים, כ“ד בתי חולים. בית מעשה מטבעות ישן מאד, בית מועד הסוחרים, בית מלחמת הפרים יכיל עשרים אלף איש בקרבו, בית מעשה טאבק למלך, אחד ואין שני לו בממלכה הזאת, גדול ונפלא מאד, חומות נשגבות ובורות עמוקים יקיפוהו, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש לחכמות ומעשה חושב, כ”ב בתי ספר, בית יציקת כלי רעם, מעשה אבק אש, בתי מלאכת משי, צמר ופשתן, מעשה בורית רב, בתי בורסקי, מסחר רב בצמר, כרכום, שמן, פרי הנגב, עץ מתוק וראשי בשמים. מסלה בה מתחת לנהר גואדאלקוויוויר, אשר נעשתה בימי הרומים. במרחק א' וחצי שעה ממנה, עיי עיר איטאליקא, אשר היתה גדולה ונאוה בעת מלכות רומי. קאריץ עיר ישנה בצורה ונאוה מאד על ים אטלנטי, אנשי צור בנו אותה וכללו את יפיה, שמונים אלף איש בה, חוף מלחמה גדול, מגדל מאיר על פני הים, בתי מדרש גדולים, מצפה ככבים, גנת ביתן, מסחר רב וגדול מאד. מחסור מים בה, לכן יובילו אותם אליה מחוצה לה. איזלא די לעאו, המכונה סאן פערנאנדא, חמשים אלף איש, בתי מלאכת כלי אניות למלך, בית מדרש לחיל הים. קאראקא, שלש אלף איש, בנין אניות, מעשה חבלי ספינה, וכל כלי אניות מלחמה. קאנא די טראקאדערא, אי, מסכנות רבים ובנין אניות בו. פוערטא די מריא, חמש עשר אלף איש, מחצב אבן רב מההר אשר בקרבה, מסחר גדול במלח, שמן ויין. פוערטא רעאל, חוף מסחר, שנים עשר אלף איש, בשול מלח רב ומסחר בו. שיקלאנא, שני אלף איש, מסחר שמן ופרי העץ, מההרים אשר סביבה יוציאו גפרית רב, גם מעינות מי מתכת רבים אצלה. ראטא, מקום מסחר, חוף, שבעה אלף איש, כרמי יין רבים סביבה. עטשיא, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, מעשה נעלים רב. שרץ דילא פראנטערא, חמשה ועשרים אלף איש, בתי מדרש, מעשה כלי משי ופשתן, מסחר דבש וצאן. לוקאר די באראמעדא, על נהר גואדלקוויויר, חוף טוב ומגדלים למחסה עליו, עשרים אלף איש, מסחר רב בסתר לפורטוגאל. קארמאנא, עיר ישנה מאד, ועוד שארית בנינים וחומות בה מימי הרומים, שמונה אלף איש, מעשה שמן פרחים רב. ארקאס די לא פראנטערא, חמש עשר אלף איש, מחצב נחושת רב מהריה, כרמי יין ושמן רב. אוטרערא, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש, בשול מלח רב. מאראן, שמונה אלף איש, מההרים אשר אצלה הוציאו זהב רב מלפנים, ועד עתה ימצאו אבנים טובות בם, כרמי זית רבים סביבה. איאמענטא, עיר בצורה, חוף טוב, שבעה אלף איש, צידת דגים רב. מעדינא סידאניא, מוקפת חומה, שש אלף איש, מסחר דגים. אלקאלא די גוא דיירא, שש אלף איש, רובם אופים ויובילו את לחמם לסעווילא הרחוקה שתי שעות ממנה. קונסאנטינא, עיר קטנה ונאוה, אלף איש, מחצב נחושת ועופרת מהרריה. קאניל, ארבע אלף איש, חוף, צידת דגים, מסחר רב בדגים מטוגנים בשמן, מכרה גפרית אצלה. טאריפא, עיר בצורה, שלש אלף איש, רובם דיגים. נאהארא, בראש סלע כבד, אלף איש. אלגעציראס, נכח המבצר גיבראלטר, חוף טוב, שש אלף איש, מסחר רב. סנט ראקע, עיר מבצר, שני אלף איש, מסחר.

אף אם גיבראלטר לא לשפניא הוא. כי על פי ברית המלכים בשנת ה“א תקע”ז ממלכת ענגלאנד תמשל בו, אנחנו נותנים לו יד ושם פה, יען במחוז הזה מצבו.

גיבראלטר, מבצר חזק מאד על פני הר גבוה ורם עד שחקים, ולרגלי העיר אשר חמש עשר אלף איש בה, חוף מסחר גדול, וחפשי מכל מכס. ממלכת ענגלאנד תוציא שנה שנה ארבעים אלף ליטרא סטערלינג על שכר אנשי הצבא היושבים במבצר הזה ותקון הבנין. מסחר רב בו לכל פאתי ארץ. בני ישראל רבים בקרבו. גם יסחרו בו בסתר לשפניא מבלי תשלומי מכס.

ח. מדינת קורדובא

(אנדלוס התיכונה) היא מחוז קורדובא, בו העיר קורדובא, חומה ומגדלים יקיפוה, ארבעים אלף איש, נ“ה מקדשי הנוצרים, ובראשם היכל אחד אשר שש עשרה מגדלים לו ואלף עמודי שיש בקרבו, אותו בנה עבד רחמן מלך הערביאים במאה הז' למספרם לבית עבודת אלילים. שש עשרה בתי חולים, שני בתי מדרש, בתי מעשה עורות, כלי כסף וזהב, מסחר רב. קורדובא הישנה רחוקה פרסה ממנה, שממה מבלי איש, אך תרבית סוסי המלך בקרבה. לוסערא, חמש עשר אלף איש, מעשה כלי צמר, מלאכת בורית, אצלה בשול מלח רב, בה היו גדולי ישראל ובראשם הרי”ף ז"ל. בוייאלאנצע, עשרת אלפים איש, מסחר דגן ושמן. מאנטילא, שמונה אלף איש, בתי מדרש שונים, מסחר יין. פריגא, שש אלף איש, באר זורקת מים למרום דרך עשרה צנורות נאוה מאד, מסחר רב במשי ובהמות.

ט. מדינת יאען

(אנדלוס התחתונה) היא מחוז יאען. בו הערים יאען, חומות ומגדלים סביב לה, שלשים אלף איש, מעשי משי ושמן אגוזים, מסחר דגן ויין. אובעדא, שמונה עשר אלף איש, מסחר רב ביין, שמן וסוסים. באעצא, מוקפת חומה, שמונה עשר אלף איש, בית מדרש לכמרים, בתי מדרש אחרים, מלאכת עורות טובים מאד. לינארעס, שמונה אלף איש, מחצב עופרת רב וטוב. אנדוייאר, שש עשר אלף איש, מעשי משי, מלאכת כדי חרש טובים מאד. מארטאס, מוקפת חומות ישנות ופרוצות. תשעה אלף איש, מעשה כלי פשתן, מסחר שמן ופשתן. אלקאלא לא רעאל, חומות נשגבות יקיפוה, שנים עשר אלף איש, כורמים ורועי צאן. ששים מגדלים סביבה מימי הערביאים. אלקאדעטע, שש אלף איש, עופל מבצר, כל בתיה בנוים מן שיש שחור אשר יחצבוהו מההרים אשר סביב לה. ביילן, חומות פרוצות סביבה, ארבע אלף איש יוצרי חרש, כורמים ובעלי צאן. קאצארלא, בין שני הרים, שני אלף איש, נוטעי גפן. קאראלינא, שלש אלף איש, בארות רבות זורקות מים למרום, מעשה כלי צמר. שארלאטא, אלף וחמש מאות איש, מלאכת זכוכית.

י. מדינת גראנאדא

היא מחוז גראנאדא, בו העיר גראנאדא, חומות ומגדלים יקיפוה, ארבע מחלקות לה, וכל מחלקה מוקפת חומה ונצבת כעיר מבצר, שמונים אלף איש, חמשה ושמונים מקדשי הנוצרים, כולם יחד מאבני שיש טהור, גגי בתיה ישרים ובלתי משופעים ולרובם מגדלים קטנים, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש שונים, מלאכת משי וצמר רב, מסחר. ארמון המלך בנין עתיק ומפואר מאד, ממעל לשער המגדל בקרבו, אשר בשם שער הצדק יכונה, חרותים הדברים האלה: לה' הכבוד, אין אלהים מבלעדי ה' ומחמד הוא נביאו, אין גבורה זולתי בה'. כי בימי הערביאים נבנה. ועוד היכלות ומגדלים רבים כולם מלאים הוד והדר. מאלאגא על הים, מוקפת חומה, נאוה מאד, שבעים אלף איש, בתי מדרש, חוף רחב וטוב, מלאכת צמר ומשי, מסחר רב מאד ביין הנודע לתהלה בשם יין מאלאגא, צמוקים, פרי הנגב ושמן. מאלאגא הישנה על הים, שמונה עשר אלף איש, בתי מדרש, בשול צוקר, צידת דגים, עבודת האדמה. ראנדא, עיר נאוה, חמש עשר אלף איש, איזה בתי מלאכה. אנטעקווערא, מוקפת חומה, שש עשר אלף איש, רוב בתיה מאבני שיש אדום, מעשה משי, שמן אגוזים, מסחר רב בצמר, אצלה יאור מלח ומחצב שיש רב. קרוב אליה סלע גדול מאד ושם סלע האהובים לו, כי צעירים לימים מבני הערביאים אשר דבקה נפשם בבנות הנוצרים הפילו עצמם ממנו על אשר הניאו אבותם בם לקחת את שאהבה נפשם לנשים ע"ד שנוי הדת אשר ביניהם. באצא, עשרת אלפים איש, מסחר רב בצמר ופשתים. אלמעריא, עיר בצורה, תשעה אלף איש. מסחר יין, שמן וזפת. בסביבותיה ימצאו אבנים טובות, כספיר, ישפה, שבו ואחלמה. לאקסא, חומות פרוצות סביבה, שנים עשר אלף איש, בשול מלח, מהלומי נחושת, מעשה שמן. גואדוץ, עיר בצורה, שנים עשר אלף איש, מלאכת משי, פשתן וקנבוס, שכינים טובים מאד, מעינות מי מתכת אצלה. מארבעלא, עיר קטנה בצורה, שלש אלף איש, בשול צוקר, מסחר יין וצמוקים. וראצאלעמא, עיר בצורה, שמונה אלף איש, מלאכת גלומי צמר, מסחר רב בסתר לפורטוגאל. הועסקאר, עיר ישנה מאד, שלש אלף איש, עושי מסחר. אלהאמא, מוקפת חומה, שש אלף איש, מרחצאות חמות אצלה לתרופה. ארסדאנא, עיר ישנה נאוה, שש אלף איש, ארמון, מחצב שיש רב אצלה. קאזאראבאנעלא, ארבע אלף איש, סוחרי ארץ. עסטעפאנא, ארבע אלף איש, רובם עשירי עם, מעפרה יוציאו עופרת מים רב. קארטאמא, מקום ישן מאד, אלף איש. סנטא פי, מקום מוקף חומה, חמש מאות איש בו.

יא). מדינת מורציא

הוא מחוז מורציא. בו העיר מורציא, מוקפת חומה. מגדלים לרוב בתיה וגגים ישרים, ארבעים אלף איש, בתי מלאכת כלי משי, גלומי צמר, מעשה כלי רעם ואבק שרפה, בתי מדרש שונים. בכ“א מערץ לשנת אלף תתכ”ט למספרם פור התפוררה הארץ בקרבה, ובנינים רבים נהרסו והיו למפולת. קארטאגענא, עיר מבצר על ים התיכון, שלשים אלף איש, בית מדרש לחיל הצבא, בתי מדרש אחרים, גנת ביתן, מצפה ככבים, מעשה כלי משי, חבלי אניות, מחצלאות של קנים, צידת דגים, חוף טוב וגדול למסחר, אבנים טובות בסביבותיה. לורקא, ששה ועשרים אלף איש, עושי מלאכה ומסחר, מחצב נחושת ועופרת רב אצלה. בשנת ה“א תקס”ב היה מבול מים רב אצלה, כי גאו המים וישטפו ככר רב ברוחב שש עשרה פרסאות, שש מאות בתי העיר, שני בתי תפלה, שני בתי חולים, בית חיל הצבא, כפרים רבים ושש אלף איש בם, גם כ"ד אלף בקר וצאן נבלעו במצולות והיו כלא היו. ווילענא, עשרת אלפים איש, מסחר. שינקילא, עיר בצורה, שבעה אלף איש, מטוה משי ומעשה כלי חרש. אלבאצעטא, עשרת אלפים איש, מעשה כלי ברזל טובים, מסחר רב. אלמאנצא. שבעה אלף איש, מעשה ברזל ונחושת. סאדעטע, מוקפת חומה, ארמון ישן, שמונה אלף איש. קאלאזפארא. עיר בצורה, עשרת אלפים איש, מסחר. ארשענא, מקום מרחצאות חמים לתרופה. אלהאמא, חמש אלף איש, מרחצאות תרופה טובים. אלמאצאראן, שלש אלף איש, דיגים. אצלה עפר טוב מאד אשר יערבוהו לתוך הטאבק ילטשו בו מראות זכוכית וכלי ברזל, אלמאגרא שמו.

יב) מדינת וואלענסיא

היא מחוז וואלענסיא, בו העיר וואלענסיא, על נהר גואדלאוויאר וחמשה גשרים יפים עליו, חומות וסוללות רמות יקיפוה, כלילת יופי ומלאה הוד והדר. יותר ממאה היכלי נוצרים בה. מאה ושלשים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש שונים, בית מועד הסוחרים, ארמון המלך גדול ונאוה, שני אוצרות ספרים, אוסף דברים עתיקים, ששה עשר בתי חולים, בתי חסד רבים ושונים, בתי מלאכת כלי משי שונים, יריעות, גלומי צמר, נייר רב, מסחר גדול בכל דבר. גראא, עיר נאוה, שבע אלף איש, מרחצאות חמים, בתי עונג לעשירי עם מעיר וואלענסיא בימי הקיץ. בוריאזאט, שני אלף איש, ל“ז אוצרות דגן גדולים ורחבים חצובים בסלעים מתחת לארץ. מורווידרא, חומות ישנות יקיפוה, שמונה אלף איש, עובדי אדמה ועושי מסחר ביין, ויי”ש. חרבות בנינים רבים בה מימי הרומים. אריהועלא, מוקפת חומה פרוצה, עופל מבצר, שמונה ועשרים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש, מעשה כלי משי, צ“ג ואבק שריפה, גם יעשו מקליפת עץ טעדפענטין כלים יפים מאד. אליקאנטע, עיר בצורה, שלשים אלף איש, בתי מדרש שונים, מלאכת צמר ופשתים, חבלי אניות, חוף מסחר גדול וטוב מאד, כרמי יין טוב מאד סביבה. עלשע, נקראת עיר התמרים, כי יערים צומחים תמרים רבים סביב, מוקפת חומה, עשרים אלף איש, עופל מבצר, ששה בארות זורקות מים למרום, איזה בתי מדרש, מלאכת מחשבת. אלקאי, עשרים אלף איש, בתי מדרש שונים, מלאכת צמר ופשתים, מעשה נייר רב. פעליפע, עיר מבצר ושלשים מגדלים סביב לה, מצודת עופל, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש, מטוה חוטי משי, גלומי פשתן, מעשה נייר, מוצא כסף חי רב אצלה. קאסטעלאן דילא פלאנא, מוקפת חומה ומגדלים, קרובה אל הים, חמשה עשר אלף איש, מגדל רם, צנור מים נפלא, מעשה כלי בד. גאנדיא, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש. בתי מדרש, מלאכת משי ופשתים, בשול צוקר. אנטינטענטע, שלש עשר אלף איש, מעשה גלומי צמר, כלי בד, נייר ונחושת. אלצירא, חומות ומגדלים יקיפוה, שנים עשר אלף איש עושי מסחר. ווינאראס, על הים, שנים עשר אלף איש, דיגים וכורמים. ליריא, ארבע אלף איש, כולם עשירי עם. סעגארווע, שמונה אלף איש, בית מדרש לכמרים, מחצב שיש אצלה. ווילארעאל, שמונה אלף איש, מעשה משי וצמר. אלקאלא די שיסבערט, שבעה אלף איש, עושי מלאכה. אליווא, גני זית, בכאים ופרי הנגב סביבה, שבעה אלף איש, מעשה משי, ובשול צוקר. מארעלא, חומות נשגבות ושש עשרה מגדלים סביבה, שש אלף איש. ארמון מוצד, מעשה צמר רב. שישאיגנא, מבצר, שש אלף איש, מעשה עוגות שקדים טובים. דעניא, ארבע אלף איש, עושי מסחר ביין וצמוקים. שעריקא, חמש אלף איש, נולעס, מוקפת חומות ומגדלים, חמש אלף איש, עושי מסחר בתאנים. אצלה חמש מערות ואוצרות תבואה בם. מאנטעזא, ארמון מוצד, נהרסה בשנת ה”א תק“ח ע”י רעש הארץ, ואך אלף איש בקרבה.

יג) מדינת קאטלוניא

היא מחוז קאטלוניא, בו העיר ברצלונא מבצר חזק ומצודת עופל, מאה וחמשים אלף איש, יציקת כלי רעם, מעשה כלי נשק רב, בתי מדרש שונים, שמונים ושמונה היכלי נוצרים, בתי מדרש לחיל הצבא ולעובדי אניות, מאה וחמשים בתי מלאכת גלומי צמר גפן, בית מועד הסוחרים, איזה היכלי תפארה, מעשה משי חושב ורוקם, כלי ברזל ונחושת. בה היה משכן הרשב“א וגדולי ישראל אחרים. טאראגוגא, היתה מלפנים עיר גדולה, אך זה אלף שנה אשר ירדה מגדולתה, ורק עשרת אלפים איש בה, חומות ישנות יקיפוה. שארית בנינים עתיקים מימי הרומים. מאטארא, על הים, שלשים אלף איש, חומות ומגדלים יסובבוה, בית מדרש, מלאכת צמר ופשתים, צידת דגים, מסחר על פני החוף. רעאוס, עיר נאוה, עשרים אלף איש, בתי מלאכה שונים, מסחר יין, יי”ש, ולוזים. לערידא, עיר בצורה מאד, עתיקת יומין, עשרים אלף איש, בתי מדרש, מסחר פרי העץ וירקות. אלאט, מוקפת חומה, עשרים אלף איש, בתי מדרש, מטוה צמר רב, מלאכת פוזמקאות, מסחר רב. גירונא, עיר מבצר, עשרים אלף איש, בית מדרש, מרחצאות חמים, בה היה גאון עוזנו הרמב“ן ז”ל. איגואלאדא, חמש עשר אלף איש, מעשה כלי פשתן ונשק רב. זאלאזאנא, מוקפת חומה על הר גבוה ותלול, שתי מצודות, שש אלף איש, מעשה משי, צמר, וכלי ברזל רב. טארטאזא, מבצר חזק, שנים עשר אלף איש, סוחרי יבול הארץ. וויקווע, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש, מעשה כלי צמר וצ“ג. מאנרעזא, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש, מעשה גלומי צמר עבותים, ופוזמקאות. ווילפראנצא די פאנאדאס, שמונה אלף איש, אורגי פשתן וסוחרי יי”ש. צערווערא, חומה מרובעת סביבה, מצודת עופל, שבעה אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש. פיגוארעס, מבצר חזק, ששה אלף איש, מסחר. אורגל, חמש אלף איש, אורגי בד, סוחרי תבואה ועצים, עופל לה. קארדונא, מוקפת חומה, שלש אלף איש, מלאכת כלי משי וברזל צרוף. אצלה הר גבוה ושם סלע מלח לו, כי כולו מלח קשה כאבן, ודשא ונטעים יכסוהו. מאבניו יעשו כלים שונים אשר לא ימסו במים אף אם מלח המה. סנט קארלא, עיר קטנה, חוף מלחמה ומגדלים למחסה עליו. יונקערא, אלף איש. עושי כלים מקליפות עץ. מארטארעל, מקום ישן, אלף איש בו, עושי כלי פשתן.

יד) מדינת אראגון

היא מחוז ארגון, בו העיר סרגוסא, מבצר חזק מאד, יערי זיתים סביבה, חמשים אלף איש, בית אוניווערזיטעט. במבוא אחד מקדשיה תבנית ארבעה מלאכים מכסף מצופה זהב, וארבע מנורות כסף גדולות, ועל המזבח מנורת בדולח מצופה זהב, וממולאת אבנים טובות, ושנים עשר נרות תמיד בוערות בה. קאלאטאיוד, מוקפת חומה, שנים עשר אלף איש, מעשה בורית, מסחר שמן וקנבוס. הועסקא, חומות פרוצות סביבה. עשרת אלפים איש. בית אוניווערזיטעט, מעשה גלומי צמר, בורסקי, ומסחר. בארבאסטרא, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, מעשה עורות ובורסקי. טערועל, עיר נאוה, מוקפת חומה, שבעה אלף איש. מעשה גלומי צמר, ומסחר רב. דאראקא, ששה אלף איש. איזה בתי מדרש. פראגא, שש אלף איש, עושי מלאכה. טאראצונא, חומות יקיפוה, שש אלף איש, עושי גלומי צמר. באריא, מצודת עופל, ארבע אלף איש, מעשה קנבוס רב. יאקא, שלש אלף איש, בית מדרש, אורגי צמר. אייערבע, שלש אלף איש. אלבאראצין, עיר ישנה מאד, מוקפת חומה, שני אלף איש, נרפים מאד מכל מלאכה. מחצב ברזל, מעשה יורות נחושת מעט. מעקינינצא, עיר בצורה, שני אלף איש. אניזא, מקום קטן, חמש מאות איש בו.

טו. מדינת נאווארא,

היא מחוז נאווארא, בו העיר פאמפעלונא, חומות וסוללות סביבה, עשרים אלף איש, בית מדרש, מלאכת צמר ופשתים, מסחר מעט, ארמון ישן. טודעלע, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש. בתי מדרש שונים, איזה בתי מלאכה, מסחר רב ביין. פיטערא, מרחצאות מים רותחים. וויאנא, ארבע אלף איש רועי צאן.

טז. מדינת באסקי, שלשה מחוזות בה.

א) מחוז ביסקאיא, בו העיר בילבאא, עשרים אלף איש, איזה בתי מדרש, מהלומי ברזל ונחושת, מסחר רב בצמר, ערמונים, ועצי בנין. ארדונא, שש אלף איש, מעשה גלומי צמר. דוראנגא, שלש אלף איש. פורטוגאלעטא, חוף, שני אלף איש. בערמעא, שני אלף איש, חוף, צידת דגים. סאראמאסטרא, מקום מלאכת ברזל רב. ב) מחוז גיפאסקאא, בו העיר סעבאסטיאן, מבצר, שלש עשר אלף איש, מסחר רב בברזל, צמר ופרי הארץ. טאלאזא, שש אלף איש, בתי מעשה נשק, כלי ברזל ונחושת ועבוד עורות. ווערגארא, שש אלף איש, בתי מדרש לחכמי חרשים. אנאטע, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר, כלי פשתן, ברזל ונחושת, בתי מדרש שונים. מאנדראגאן, שלש אלף איש, מעשה נשק רב. זעגורא, חמש אלף איש, מלאכת כלי מלחמה. סאלינאס, בשול מלח רב.

ג) מחוז אלאווא, בו העיר וויטאריא, מוקפת שתי חומות, תשעה אלף איש, בתי מדרש שונים, מסחר ברזל ודגן. אנאנא, מקום בשול מלח. באנאם די עברא, שני אלף איש, מרחצאות חמות.

יז. מדינת מאיורקא, היא קבוצת איים קטנים בים התיכון, ושתי מחלקות

לה.

א) איי באלעאר, הגדול מכולם הוא אי מאיורקא, בו העיר פאלמא, חומות ומגדלים בצורים יקיפוה, ששה ושלשים אלף איש, בתי מדרש שונים, בית אקדמיא, היכלי תפארת רבים, מגדל רם מאד, בתי דפוס, מלאכת גלומי משי, צמר, כלי בד, כובעים. בית מועד הסוחרים, חוף מסחר, מגדל מאיר לעוברי הים. אלצודיא, שני אלף איש, מסחר. פאלענזא, עיר נאוה, שש אלף איש. זאלער, בעמק מלא זיתים ועצי פאמעראנצן, חוף, שבעה אלף איש. פאלאנישע, שמונה אלף איש, בשול יי“ש, לוכמאיאר, שש אלף איש. קאברערא, אי גדול א' וחצי פרסה, חוף טוב עופל מבצר, צבאים רבים בו. מינארקא, אי, ט”ו פרסאות מרובעות שטחו, בו העיר מאהאן, חוף רחב וטוב, שמונה אלף איש, מסחר וצידת דגים. ציאודאלדעלא, מוקפת חומה, חוף נכון ועופל למגן לו, ארבע אלף איש, משליכי ביאור חכה וסוחרי הים.

ב) איי פיטיאוזי, הגדול מכולם הוא איוויזא, בו העיר איוויזא, מוקפת חומה, חוף רחב וטוב, שש אלף איש, בשול מלח. פארמענטערא, אי, שני אלף איש. ביעריו נחשים רבים, חמורים פראים, וזיז שדי. קאנייערא, עספארטא, באסקווע, איים שוממים ומרעה צאן בם. עספאלמאדאר, אי, אין יושב בו, כי אם שפנים רבים בקרבו.

אחוזות שפניא בחלקי התבל האחרים הם. באמעריקא, האיים קובא, פורטריקא ואיי הבתולות, ב' אלף תקפ“ב פ”מ שטחם, וכשני מיליאן איש בם. באזיא ואויסטראליען, איי פיליפינא, ב' אלף וחמש מאות פרסאות מרובעים מדתם, ארבע מיליאן בני אדם בם. באפריקא, איי פרעזדיא וגינעא, כ"ד פרסה שטחם, עשרים אלף איש בם.

פורטוגאל    🔗

הממלכה הזאת אשר בקצה נגב אירופא מצבה, גבולה לפאת קדם וצפון ארץ שפניא, ולפאת מערב ודרום ים האטלנטי יגבילנה, והים סביב לה מכל עבריה.

מדת שטחה אלף שבע מאות ושלשים פרסאות מרובעות, הלא מצער הוא. אולם אחוזותיה בחלקי התבל האחרים תרבינה מאד.

אוירה טוב ונעים מאד, ואף במקומות החמים יפיח רוח צח בימי הקיץ ויחליש עוז קרני השמש. בפאתי נגב אין גשם ברוב ימי הקיץ, אולם בחדשי חשון וכסליו ירד מטר רב ארצה, בימי הסתיו כפור על הארץ בבקר, אולם כחום השמש ביום ימס ואיננו. לכן אין כל תנור בארץ הזאת, אך סירות גדולים להם אשר ישימו גחלים בוערות בתוכם לחמם בם ביום קרה. בערי ההרים החורף קר אך לא בחוזק יד. חדשי האביב ימי גשם המה.

רובה ארץ הרים, שעיפי הרי פירענעא העוברים מצרפת דרך שפניא אל תוכה, כולם יחד סלעים ערומים מבלי כל עץ אשר ימס השלג בראשם כחום השמש בקיץ.

מים רבים לארץ הזאת. נהרותיה הגדולים הם. א) אטעי (בשפת שפניא טאיא) יבא משפניא, יעבור מחוז עסטרעמאדורא אשר לפורטוגאל עד באכה ליסאבון ויפול לים האטלנטי, אורך מרוצתו מאה ושבעים פרסה. ב) דורא, מקורו במדינת אראגון אשר לשפניא. ובהגיעו לעיר אפארטא יפול לתוך הים. ג) מינהא, ראשיתו בגאליציען אשר לשפניא, ובואו לקאנישא יגיחנו הים אל פיהו. ד) גואדיאנא, תוצאותיו במדינת לא מאנשא אשר בשפניא ואצל קאסטראמארינא יפול לתוך הים. הנחלים הקטנים מאלה, הם: לימא, קאוואדא, וואוגא מאנגעגא, זאדא. יאורים רחבי ידים אין בקרבה. מעינות מי ברזל וגפרית לתרופה רבים בה.

מלבד תעלת אוואר אין כל תעלה מעשה ידי אנוש בה.

צאצאיה ויבול אדמתה. זהב אין בקרבה, אולם גרגרי זהב אשר יביא נהר טעיא כפעם בפעם בתוך מימיו, עדים נאמנים הם כי ההרים אשר יעבור בתוכם זהב להם במעיהם, גם כסף אך מעט בבטן הריה. ברזל רב מאד, גם עופרת למכביר. כסף חי, גחלי אבן ואדמת טארף לא מעט. שיש, אבני חול, שיד ואבני אקדח לרוב. וגם איזה אבנים טובות. בחומר יוצרים ופארצעלאן אין מחסור. מעין מלח אך אחד בכל הממלכה, אולם את מחסורו ימלאו במי הים.

אדמתה מבורכת מאד, אף אם חול וסלעים כולה, כי האויר הטוב והגשם הרב יחימוה לפוריה ומקור חיים ליושבים בה. מיני תבואת השדה הם, חטים, דגן, שעורים, דוחן, קוקורוץ, אורז, תפוחי אדמה, אגסי אדמה, פול ועדשים. כרוב, לפת, קשואים, אבטיחים, וכל ירק עשב. יין רב, רמונים, תאנים, תמרים, בכאים, שקדים, ערמונים, חרובים, אפרסקים, פאמעראנצן, ציטראנן, גדגדניות, שזופים, אגסים, תפוחים, נטעי בושם רבים, אהלים, הדסים, כרכום. עשבי צבע רבים מטעי צרי ותרופה לרוב. עצי השדה כבירים.

החי אשר בה. סוסים טובים מאד, חמורים ופרדים רבים, צאן רב וצמרם טוב מאד, עזים רבים, חזירים קצרי רגלים ושערות שחורות למו. שפן, ארנבת, חזיר היער, צבי ואיל, בעלי כנף, אוזים, תרנגולים ברבורים, דבורה, תולעת המשי. דגי הים רבים מאד, ומינים שונים למו. גם כל רמש המים למינו, נחשים יפים אשר לא ירעו ולא ישחיתו כי אין ארס להם.

מספר יושביה שלשה מיליאן ושבע מאות אלף איש, רובם בני אשכנז גזע מחצבתם, והנותרים מהערביאים וזרע יעקב המה אשר התערבו בתוכם ע“י לחץ ואונס והיו לגוי אחד, ועוד עתה הכרת פני רבים תענה בם כי מבית יהודה יצאו. בני הארץ הזאת בעלי קומה ממוצעת. בריאי בשר ע”י הבשר הרב אשר יאכלו ועל דבר המנוחה אשר להם, כי לא יאהבו לנוע ולשוח בגנים, אך כל חפצם לשבת בית. הדרת פנים אין למו. הנשים יפות מראה הן. תכונותיהם. גאות, קלות הדעת, אהבת חסד, נדבת לב, הקבלת כל אדם בסבר פנים יפות, הקנאה לנשותיהם בוערה בלבם מאד, כשרון דעת להם ובכל זאת אין להם חלק בחכמה, כי הממשלה והכמרים יחד לשטן ואבני נגף הם בעד כל דבר בינה ודעת. דבקים באמונת אבותיהם עד מאד, עצלים ורפי ידים לכל עבודה ומלאכה, מאכלם ומשתיהם במדה ומשורה, בעלי הון יאכלו בשר, ודלת העם ישברו בדגים את רעבונם. לחמם מקמח חטים, את היין ישתו אף העניים יום יום, עשירי עם יאכלו אחר הבשר בלחם הצהרים, מאפה תנור ומעשה מרקחת. מחיר החמאה רב מאד, לכן רוב מאכליהם בשולים בשמן, כפור בלול בצוקר (געפרארנעס) יאהבו מאד וירבו לאכול אותו, לכן אוצרות רבות לו בכל עיר להצפינו בקרבם ושם בתי שלג להם. אחר מאכל הצהרים בימי הקיץ ינוחו כשעה ויותר, שאיפת אבק הטאבק לתוך האף היא בראש תענוגיהם, ומגדול ועד קטן אין נקי ממנו, ותחת אשר יקראו בארצותינו את הכסף אשר יתן איש איש כחפץ לבו לאחד העושים במלאכה או לאחד עושי רצונו, בשם כסף שתיה, בארץ הזאת שם כסף שאיפת טאבק לו. מעונותיהם צרים, ובלי כלי תפארה רבים, אך כל תפארת גאון עוזם הוא בעבדים רבים, כי כל אשר ירבו עבדי ומשרתי איש, כן יגדל כבודו, ואף כל סוחר או בעל מלאכה עבדים ושפחות רבים לו, כי אין עבד אחד עושה שתי שליחות, המבשל לא יכבד את הבית, והשפחה אשר תכבס, לא תשלח אל הסיר ידיה, מלאכה מלאכה לבדה לאיש אחר. ברוב הבתים (מבלעדי בתי השרים) אך מטה אחת אשר בה ישכבו האיש ואשתו יחד, כי הבנים וכל אנשי הבית על הארץ יישנו. הנשים תסתירנה את פניהן בעד כל איש זר, וכבתולה כנשואה יחד כלואות בבית ולא תראינה החוצה כי אם בלכתן לבית התפלה, ובכל זאת תחבולות רבות להן להונות את שומריהן ובעליהן, אם בקריצת עין ואותות סתר, או באשון חשך וחדרי אופל. בחופת דודים חג גדול להם, וכסף רב יוציאו, גם ביום הכנסת ילדיהם בבריתם, ובמות להם מת יעשו משתה גדול ולכסף תוצאות. הנשים והנערות לא תעשינה מאומה, כי אם יד בחיק אצל החלון תשבנה. במסכת ריעים לא יאהבו לשבת. הנגון בפה וכלי שיר יאהבו עד מאד. כל מנהגי דתם יעשו ברגש וקהל עם בראש כל חוצות, כי עונג נפשם הוא. לעת כזאת הרחובות ימלאון אנשים, חלונות הבתים מלאים נשים נשקפות בעדם להראות יפיין והוד פניהן, והמרכבות ישתקשקון על פני רצפת החוצות ברב עם והמון נסיכי אדם, גם מלחמת הפרים אהובה למו מאד, דבר השחוק הזה ומשפטו כתבנו למעלה (דף מ"ב ב') ודומה למרוצת הסוסים אשר דברנו ממנו בחלק ראשון (דף ט"ו ב'). מחיתם ומעשיהם. עבודת השדה, הכרמים, הגנות ותרבית המקנה יחד הם בתחתית המדרגה, כי יושביה יטמנו יד בצלחת ולא יעשו מאומה לעזרת הטבע, אך ברכת ה' לבדה היא תעשירם בכל, ואף הדגים אשר שפע רב להם בכל נהר ונחל, יצודו אך בשפלות ידים, ואת מחסורם ימלאו בדגי ארצות אחרות אשר יקנום בכסף מלא. בתי מעשה חושב אף למצער בקרבה, כי העצלות תאסור כפיהם בזקים, ולא תעשינה ידיהם תושיה, ואף במלאכת כפים מעשה ידי אנוש מחסור רב לה, ורוב הבגדים והכלים יביאו אליה מארצות אחרות.

המסחר. כאשר תגעל נפש הגוי הזה בכל מלאכת עבודה, כן יטה לבם אחרי המסחר, אולם יען אין מסלות טובות, ואין נהרות אשר אניות על פניהם יעבורו, גם מצב הבי דואר ברע הוא, על כן לא ירים המסחר ראש בקרבה. הדברים היוצאים ממנה לארצות אחרות הם, יין פארטא רב מאד, צמוקים, שמן למכביר, תאנים, רמונים, וכל פרי הנגב, עצי קארק אשר יסתמו בם פי כלי זכוכית, עלי לארבער, מלח הים (רב להולאנד), אבני אש (לשפניא), צמר ומשי. והבאים אליה מארצות נכר הם: תבואת השדה, דגים. בעל קרנים, פשתן, קנבוס, גלומי צמר, עורות וכלי עור, נייר, כלי זכוכית, כלי ברזל ונחושת. בדיל ועופרת וכל מעשה חושב. ואחוזותיה בחלקי התבל האחרים יביאו אליה, זהב, פנינים אבנים טובות, צוקר, קאווע, טאבק, קאקא, קדה, וכל ראשי בשמים, אורז, עצי צבע, צמא גפן ועורות בלתי מעובדות. מחיר בדברים היוצאים ממנה הוא אחד עשר מיליאן כסף, ומחיר הבאים אליה ארבע עשר מיליאן כסף לשנה.

החכמות הן בקרבה במצב שפל מאד, כי עין הממלכה והכמרים יחד עליהם להומם ולאבדם, בתי המדרש ובתי הספר מכוסים בעלטה, וכל אור דעת לא יבא אל תוכם פנימה, ובכל הממלכה אין רק בית אוניווערזיטעט אחד, הלא הוא בעיר קאימברא. וגם המלאכות שיש עמם חכמה, הלא הן הציור, הבנין, מעשה חרשים, כגון בכלי שיר, מחולות, והדפוס, גם הן בתחתית המדרגה.

אמונת הארץ הזאת היא רומית קטוליקית, והיא השוררת, אולם גם לפרוטסטנטן הם נוצרים בעל ברית לוטר, משפט ואחוזה לשבת בתוכה ולעבוד את אלהיהם מבלי מכלים דבר. הכמרים רבים מאד ולהם עוז ותעצומות, ופחדם על כל העם, ורבים מהם יהודים אנוסים שומרים ברית ה' בסתר, כי רבבות יהודים בארץ הזאת המחזיקים בברית העם אך לעינים ולא ללבב, ובצאת שם רע על אחד מאלה כי לא נאמנה רוחו עם דתו, ילך אל הכהן ויכפר במנחה פניו, ועד מהרה יתן הכהן מכתב תעודה בידו כי נוצרי תמים הוא ואין עולתה בו.

הגוי כולו יפרד לארבעה ראשים. א) הפרתמים הם האצילים הגדולים, ותאריהם הם הערצאג, מארקיז, גראף, ויקאנט, באראן, וכולם יחד בשם דון יכונו, המס אשר יתנו למלך אך מעט הוא, וממשל רב להם על האכרים אשר באחוזותיהם. ב) האפרתים, הם חורי הארץ הקטנים, ובשם קאוואלער, עסקודער, או פידאלגא יכונו, וגם הם נותנים מס אך לא כביר. ג) האזרחים, עול המס רב עליהם. ד) האכרים ויושבי הערים הקטנות, עול מלך ושרים עליהם, ואף אם לא עבדי עולם המה, יכבד מאד נטל המס והחוקים הקשים על שכמם. לשון הארץ הוא שפת שפניא אך במבטא אחר.

ממשלת הארץ ממשלת קונסטיטוציאן היא, כי בחירי העם ישבו בשני חדרים להועץ על כל דבר חוק ומשפט, מס ותרומה. הכסא נחלת עולם הוא לבית בראגאנצא, במות המלך ובן אין לו, תירש בתו את המלוכה. שרי חצר המלך רבים מאד.

תוצאות המלוכה הם שלשה ושלשים מיליאן זהובים כסף, והכנסותיה אך עשרים מיליאן זהובים. מספר חיל צבאה, שלשים אלף איש, ארבע וארבעים אניות מלחמה, ושבע מאות כלי תותח. מספר אניות סוחר אשר לה, ארבע מאות.

שם המלך המולך עתה, דון פעדרא החמישי, נולד בשנת תקצ“ז. וישב לכסא בשנת תרי”ג. (מת בשנת תרכ"א וימלוך אחיו לואיז פיליפ תחתיו).

גם בה השתררה בקורת הדת, היא האיקוויזיציאן כשלש מאות שנה בעוז שבטה, והרוגיה עצמו מאד, אך לא כחללי אחותה בשפניא, כי תחת אשר כמרי שפניא לדם שאפה נפשם ולא לקחו כופר, היה למלה בפי כהני פורטוגאל: תן לי הרכוש והנפש קח לך, וכאשר התנצל הנאשם את עדיו מעליו, שלחוהו לחפשי ויחי. שלשה בתי דינים היו לבקורת הזאת, האחד העליון בליסאבון ושנים בקאימברא ועווארא, אולם בשנת תקפ"ב נשבתו, כי תמה הבקורת הארורה הזאת לעולם.

בתי הסוהר אשר בקרבה ברע הם מאד, בליסאבון הבירה שלשה בתי כלא, בכל אחד כארבעה או חמשה חדרים, ובהם כלואים כשני או שלש מאות איש, אין כסא, אין מטה, ואין שמיכה לכסות את בשרם בלילות הקרים, אך על רצפת הבית ישכבו אנשים אשר חטאו על נקלה יחד עם בני בליעל מכי נפש בזדון, כולם יחד כצאן אובדות ואין זכר למו, רבים ישבו בתוכם בלי חמס בכפם, כי גם אם נגמר הדין לשלוח אחד האסירים חפשי, ימים רבים יעברו בטרם יעלה זכרונו לפני שר בית הסוהר, כי כל הבא אל הבור ימח מספר חיים ונשכח כמת מלב, ולעומת זה כבירים אשר נחרץ משפט מות עליהם, שנים רבות יחיו, ואין דורש את דמם, כי לשר בית האסורים טובים החיים מן המתים, באשר החיים עושים מלאכתו, והמתים אינם עושים, ואם קרובי הבליעל אשר משפט מות לו ישחדו בעדו, יחיה ולא יראה רע עד בוא פקודתו.

בתי דינים על דברים שבין אדם לחבירו בכל עיר ועיר, אולם ימים רבים יעבורו טרם יצא דבר משפט לפניהם, ובאשר אין עוד ספר חוקים לארץ הזאת, כל דבר ריב ודין ככדור ביד השופטים וביד המצילים יודעי דת ודין הוא, כי יעותו הישרה ויישרו כל עקום כחפץ לבבם.

בתי המשפט להנהגת המדינה ותהלוכות המישרים, פרועים ושובבים מאד, מנאפים ועצרת בוגדים ירביון בכל עיר ומקום, ואין דובר דבר, הטבחים יזבחו שורי תמותה ואין מפריע בעדם. כבירי כח ישלחו למתנת בשר ודם כפיהם, ואין גוער בם, כנען בידו מאזני מרמה ועושה כל עון במדה ובמשקל, ואין אומר אליו מה תעשה.

קורותיה. הדעת אודות שמה שתים הנה. האחת אומר כי כאשר כבש פערדינאנד הגדול מלך קאסטיליען את הארץ הזאת אשר משלו הרומים בה לפנים, ובשם לוזיטאניען קראוה, הפקיד את אחד הנסיכים לשליט עליה, ובאשר היה מקום מושב השליט בעיר אפארטא, אשר אז פארטוס קאלע שמה, לכן נקראה כל הארץ בשם פורטוגאל. והדעת השניה היא כי בא גבור חיל צרפתי בראשית המאה הי“ב למספרם אל אלפונסו מלך קסטיליען, ויסיתהו להלחם על הערביאים יושבי הארץ הזאת, ויעש המלך כאשר אמר וילחם על הערביאים ויקח את עיר אפארטא מידם, ולזכר כבוש אפארטא ע”י איש גליא (היא צרפת) נקראה הארץ פורטוגאל.

הארץ הזאת היתה בימי קדם אחת מדינות שפניא, ונקראה בשם לוזיטאניען, מושליה הראשונים היו הצורים והקרתגים רוכלי העמים, אשר בחרו בה כי לחוף ימים היא יושבת, וטובה לסחר גוים. עד סוף המאה הי“א למספרם היה גורל אחד לה עם ארץ שפניא, וכל אשר קרה לשפניא קרה גם לפורטוגאל, כי כאשר הורידו הרומים את גאון הקרתגים, לכדו את שפניא, ולוזיטאניען (היא פורטוגאל) יחד. באמצע המאה החמישית למנינם כבשוה השוואבן מיד הרומים. בראשית המאה השמינית באו הערביאים וילכדוה. באמצע המאה הי”א כבש פערדינאנד הגדול רוב מחוזות הארץ הזאת והושיב שליש עליה בעיר אפארטא, אשר פארטוס קאלע שמה לפנים. אלפונסו הראשון הכה את הערביאים (באמצע הי"ב) עד כלה, והרחיב את גבולו עד מחוז אלגארביען, והוא הראשון עשר נקרא בשם מלך פורטוגאל, בחוזק ידו ובהסכמת הפאבסט נכרתה פורטוגאל משפניא, ותהי לממלכה מיוחדה. אלפונסו השלישי השמיד שארית הערביאים ויקח גם את מחוז אלגארביען מידם. בסוף המאה הי“ד מצאו הפורטוגיזים את איי אצארי אשר באפריקא ויאחזו בם. המלך יוהאן השני בסוף המאה הט”ו, קבל את היהודים מגורשי ספרד בארצו, ושלח צירים בים לחפש ארצות חדשות. ולא שבו ריקם כי מצאו ארצות רבות באפריקא ואמעריקא. בשנה הראשונה למאה הט“ז לכדו הפורטגיזים את מלכות בראזיליא הגדולה ויאחזו בה, וזאת פורטוגאל הקטנה עתה בימינו, היתה אז גברת ממלכות ותתן חוקים ומשפטים לעמים לא ידעוה, ואימתה ומוראה נפלו על עמים רחוקים. אולם הימים הטובים האלה לא ארכו, ועד מהרה עלו בתוה' ויאבדו. סעבאסטיאן מלך צעיר לימים נלחם על הערביאים באפריקא הצפונית, ויפול שדוד במחנה (שנת ה“א של”ח) וכל חילו היה לבז. דודו, היינריך אשר מלך אחריו, ישב אך שתי שנים על הכסא, כי בא המות ויכרתהו מארץ חיים, ובמותו שבת ממלכת שפניא ותקח את פורטוגאל לה לאחוזה. בימים ההם קמה ארץ הולאנד ותפרוק עול שפניא מעליה, ותקח אחוזות רבות אשר להפורטוגיזים באפריקא, אמעריקא ואזיא, ותלכדן, כי כולנה ביד שפניא היו מיום נכבשה פורטוגאל תחת ידה, ומאז לא שבו האחוזות האלה לפורטוגאל עד היום הזה. ששים שנה נשאו הפורטוגיזים עול שפניא על צוארם, עד אשר הרימו ראש בימי פיליפ הרביעי, וימליכו את יוהאן נסיך בראגאנצע למלך עליהם. ובשנת ה”א תכ“ח כרתה שפניא ברית שלום אתה, והסכימה כי תהיה ממלכה לבדה. מני אז לא חדלה פורטוגאל היות שרתי במדינות, אולם אך ממלכה שפלה וארץ אין אונים, ואם גם הרבה פאמבאל השר, איש חכם מהולל מאד, יועץ המלד יוסף (שנת תק"י) תחבולות במועצות ודעת, להרים את קרנה, לא הצליח להעלותה על במתי הגדולה כאשר היתה מלפנים. בשנת תקס”ז הלך המלך יוהאן הששי עם רבים מזרע המלוכה והפרתמים לבראזיליען והכין את כסאו בתוכה וימלוך על בראזיליען ופורטוגאל אל יחד, אולם בשנת תקפ"ה נכרתה בראזיליען מפורטוגאל, וקיסר מבית ראגאנצע ימשול בה. בדור האחרון הזה, היו איזה תהפוכות בקרבה, אולם לא ארכו ימיהן, כי כצל חלפו ואינם, ועד היום הזה היא יושבת שלוה ושוקטת.

אשר עבר על בני ישראל בארץ הזאת בימי קדם, ומתי באו אליה, אין אתנו יודע, כי סופרי הקורות יחרישו ולא ידברו דבר מהם, אך באמצע המאה האחרונה לאלף החמישי כבר בא זכרם בדברי הימים, כי המלך סאנכו הראשון היה מחסה ליהודים אשר בליסאבון, לבל יהיו לבז לעריצי ענגלאנד אשר נפלו עליהם כפעם בפעם ועורם מעליהם הפשיטו. כאשר גרש פערדינאנד מלך שפניא את ישראל מארצו (בשנת ה“א רנ”ב), פתח למו יואן השני מלך פורטוגאל את שערי מדינות מלכותו בעבור בצע כסף, וחוק נתן להם כי ישבו בארצו שמונה חדשים. אחרי חלף המועד הקוע הזה, יצאו העשירים לארצות אחרות, והנותרים קבלו עליהם אמונת הארץ או נמכרו לעבדים, עמנואל בנו שלח את העבדים האלה לחפשי ויגרשם מחוץ לארצו, ובכל זאת נשארו עוד יהודים רבים ואין פוצה פה, אולם עד מהרה יצא הקצף עליהם, כי מלך שפניא שלח אל עמנואל לאמר, גרש את זרע יעקב מארץ מלכותך פן אצא בחרב לקראתך, וימהר עמנואל לעשות כאשר צוה פערדינאנד ויגרש את היהודים וכל בניהם הקטנים לקחו בחוזק יד ויזרקו עליהם מי נדה לעיני אבותיהם האומללים, ויתנום לנוצרים לעבדים, גם רבים מהם שלחו לאחד האיים הרחוקים, ובגלל הצרה הזאת המיתו רבים את בניהם לבל יפלו בידי הערלים, ואף אלה אשר המירו את דתם לעיני העם באונס, לא מצאו מנוח, כי נרדפו על צואר, והנוצרים ארבו לכל צעדי רגליהם, ויום יום נשרפו כבירים אין חק על אשר מצאו אותם שומרים ברית אלהיהם. ויהי היום והרעב חזק בארץ. ויקיפו הכמרים בצלמיהם את החוצות בליסאבון כמנהגם בעת צרה, ויאמר אחד האנוסים בשחוק. לא יושיענו זה, כי למים אנחנו צריכים ולא לאש. הדבר אך יצא מפיו וההמון נפל עליו כזאבי ערב וימיתו אותו ואת אחיו, ויפשטו על האנוסים ויבוזו את כל אשר להם, ויותר משני אלף איש הרגו בחרי אף.

גדולי ישראל אשר היו בקרבה, הם הרב ר' יצחק אבוהב בעל ס' מנורת המאור, אהוב למלך אלפונסו, הרב דון יצחק אברבנאל, נולד בליסאבון, ויהי יועץ ומשנה למלך אלפונסו החמישי, אך אחרי מות המלך ההוא קצף דון יואן על כל עבדי אביו, ויברח לשפניא. ר' אברהם זכות הרופא, בעל ס' יוחסין, נולד בליסאבון הלך לשפניא והשקה רבים מבאר חכמתו, ובימי הגירוש שב לליסאבון, ויצא ממנה עם כל אחיו הגולים. ר' מנשה בן ישראל, בן אחד האנוסים בליסאבון. ר' שלמה די אלווירא, ואחרים חכמי לב שלומי אמוני ישראל. ואף אם רבים מאחינו נטמעו בין הגויים, לא חדלו כפעם בפעם לברוח כאשר היה לפניהם עת מצוא, ויסירו את המסוה מעל פניהם, וישיבו לברית אלהיהם.

ושנים אנשי מופת בהם. הלא הם החכם אוריאל אקוסטא, אשר היה רם וגדול בפורטוגאל כל עוד מסוה הנוצרית על פניו, ויברח לאמשטרדם, ויבחר בעוני וצער למען אמונת אבותיו אשר אהב, מעושר וכבוד בדת זרה לו, וקורותיו כתבתי למעלה (חלק ראשון דף ע"ז א') ושני לו הוא ר' משה לאפעץ פארערא, באראן די אגילאר, אשר היה ראש שופטי האיקוויזיציאן בליסאבון, ולא ידע כי מזרע ישראל הוא, כי נתגדל בבית הכמרים, וכאשר באה אמו אליו ותגל את אזנו כי יהודי הוא,, ברח אתה לעסטרייך והקסרית מאריא טרעזיא אשר לא דברה עם איש יהודי כל ימי חייה, התרועעה אתו כפעם בפעם, ותרים את קרנו בכבוד, ויהי תמים עם אלהיו כתורה וכמצוה, ויוצא ובא בחצר הקסרית, וכל העבדים והשרים אשר בשער המלך משתחוים לו ופרשת גדולתו וכל המוצאות אותו אכתוב אי"ה בקורות עסטרייך כי שם המקום.

הממלכה הזאת שמונה מחוזות לה, וכל מחוז איזה גלילות בקרבו.

מחוז עסטרעמאדורא.

הרים רבים בו נהר טעיא עובר בתוכו, אדמתו פוריה מאד, מעיני מלח רבים בו אשר אין ערוך לטובו בכל הארץ, ויובילו ממנו כשני מאות אלף ככר שנה שנה לארצות אחרות. שלשה גלילות בו.

א( גליל ליסאבון, בו העיר ליסאבון, בימי הערביאים היה אל אשבונא שמה, עיר הבירה וקרית ממלכה על נהר טעיא, קרובה לים האטלנטי, חוף גדול ומגדלי מבצר למחסה לו. בה משכן המלך וסגני כל הארץ, חמשים אלף בתים, שני מאות ושמונים אלף איש, לפנים היתה עיר בצורה, אך ברעש בשנת תקט“ו נהרסו חומותיה ורק שער אחד ואיזה עיים נשארו לפלטה. שני מגרשים לה, הלא הם יונקיירא, ואלקאנטארא, ומרוב המון יושביהם התלכדו עם העיר ולא יתפרדו. מספר חוצותיה שנ”ב, והרחובות שלשה עשר המה. מאה וחמשה עשר בתי תפלה גדולים לנוצרים, מלבד מאה מקדשים קטנים, בית אקדמיא למדרש החכמות, גנת ביתן, בית אוסף סגולות הטבע, אוצר ספרים למלך אשר שמונים אלף ספרים בקרבו, בית מועד הסוחרים, בית נשק רב, בית אסופים מן השוק, יכיל אלף ושש מאות ילדים בקרבו, בית חולים גדול אשר יכיל שש עשר אלף איש בתוכו, אחד עשר בתי חסד אחרים, בתי מדרש לחיל הים, למלאכת הציור, לידיעות המסחר, ללמוד הלשונות, לידיעת הטבע ואלכימיא, בתי מדרש לכמרים, בית חנוך לבני האצילים, שלשה בתי מצפה ככבים, בית מעשה מטבעות. היכלי תפארה אין בקרבה, ואף ארמון המלך איננו כטירות מלכים בארצות אחרות, כי אם גדלו יבדילנו משאר בתי העיר. לרוב בתיה מעקות ברזל לפני החלונות היוצאים החוצה לשבת בם, ויריעות משי או בד למכסה עליהם, דלתי הבתים פתוחים תמיד, רבים מחוצותיה עודם בלתי רצופים אבנים. היפים והגדולים ברחובותיה הם, ככר המסחר, מישור מרובע על שפת נהר טעיא, בתים גדולים לארבע רוחותיו, והעבר הרביעי אצל הנהר פתוח ואין כל בנין בו. בככר הזה עמוד רם ועליו פסל המלך יאזעף מברזל ונחושת, גם בית המכס גדול מאד. הככר ראטשיא, גדול ונאוה, כל ימי ממשלת האינקוויזיציאן האכזרים, העלו במישור הזה את הנשפטים על מוקדה בקול תרועת והמון חוגג. רחוב הזהב, בו יגורו עושי מלאכת כלי זהב ואבנים טובות. רחוב הכסף מושב להצורפים עושים כלי כסף. רחוב הרוכלים, בה חניות לממכר דברים קטנים. הסחי והמאוס אשר בחוצותיה רב מאד, ויותר משמונים אלף כלבים אשר אין אדונים למו יסובבו בקרבה, וימלאוה קיא צואה בפגרים ועצמות, אשר יסחבו הנה והנה. העניים המשתחוים לאגורת כסף עצומים מאד בתוכה ואין מספר למו, ובכל מדרך כף רגל יושבים למשפחותיהם, אבות ובנים יחד חשופי שת, עורים ועינים יש, פסחים ורגלים למו, כי אך להעיר חמלת העוברים יעצימו עיניהם מראות, ויעשו כל מום בם, ובערב כאשר במעונותיהם ירבצון, יסור כל נגע מהם, ושב ורפא למו. האנשים האלה יחזיקו בכנף כל עובר, גם ירוצו אחריו ולא ירפו ממנו, עד תתו להם נדבת כסף. גם ישבו ראש כל חוצות אנשים רבים, איש איש בחיק רעהו אשר ינקה את שערות ראשו מן הרמש אשר בם ולא יתבוששו. חמשה בתי שעשועים בה. צנור גדול ונשגב מאד, אשר דרכו יבאו המים להעיר, שתי וחצי פרסאות ארכו, וחמשה ושלשים כפות שיש למכון לו, ימי בנינו ארכו תשע עשרה שנה. בתי מלאכת טאבק, מפרשי אניות, כלי פארצעלאן, עורות, בורית, יציקת כלי רעם, בנין אניות. המסחר רב מאד, וסוחרי בריטניא, הולנד ושפניא, רבים וגדולים, ישבו בתוכה ויסחרו בה. מספר בתי מסחר גדולים אשר בה, הוא שש מאות וחמשים. בתי ממכר כל סחורה ארבע אלף ושש מאות, וחניות מוכרות כל דבר מאכל, ארבעת אלפים.

בראשון לחודש נאוועמבר אלף תשנ“ה למספרם ה”א תקט"ו ליצירה), בבקר השכם, נבקעה הארץ בקרבה, פור התפוררה ממקומה, בעוד עשרה רגעים נהפכו כל בניניה הגדולים לגלים. ברגע הראשון נהרס בית האינקוויציאן עד היסוד בו, ואחריו היכל המלך, והמלך וכל בני ביתו אז בארמון בעלעם אשר מחוץ לעיר, לכן לא נגעה בם רעה. בית המדרש הגדול אשר להיעזואיטן נפל על המון האנשים אשר בתוכו, ויהי לקבר למו. ומלבד אלה עוד רבים מבתי העיר, עד אשר היה מספר הרוגי הרעש הזה ארבעים אלף איש, כי המון רב היה בבתי התפלה, באשר ביום ההוא חג לעם, וערמות עפר חמדתם היו קבריהם, רבבות אנשים ערומים בלי לבוש נסו מתוך המהפכה הזאת, ויותירו כל אשר להם בעיר, כי יראו לגשת אליה כל היום מפני הזעף הנורא אשר לא חדל עד הערב, כי שלשה מלאכי זעם יצאו ביום ההוא לחבל כל העיר, הרעש הגדול בראשונה, ואש אוכלת אחריו, כי יצאה אש בבתים הנהרסים ותבער בכל פנות העיר מאין איש לכבות את השרפה, ואחר אשר כלתה לאכול כל אשר מצאה, גאו מי הנהר וירומו מאד, וישטפו בתים רבים, וכל בתי המכס והמסכנות עם כל הסחורות אשר בם, וגם על ערים אחרות בממלכה הזאת יצא הקצף הזה ביום ההוא, אך מהפכת עיר הבירה עלתה על כולנה, ותהי כולה לתל שממה. ומה נורא היה מחזה המבוכה הזאת, אלפים בני איש תעו על פני העיים מבלי כסות ומחיה, בנים צעקו לאבדן אבותיהם, אבות משבר רוח בכו על מות עולליהם, הבעל קשר מספד על אשתו כי איננה, ואשת חן זעקה מרה על בעל נעוריה, ובני בליעל גם הם לא טמנו יד בצלחת, כי פשטו על החללים, ובתוך המון האומללים אשר חפרו בקרב הערמות והגלים להציל ממות נפשות קרוביהם, באו השודדים האלה ויחמסו ויבוזו כל אשר מצאה ידם. ואף אם הרבה המלך ונדיבי עמים רבים לתמוך ידי העיר הזאת במשאת כפיהם, עודנה לא שבה לאיתנה, ורבים ממכות הרעש הזה עוד לא נרפאו עד היום הזה.

הקריה הזאת הרחוקה שש מאות שלשים ושתים פרסה מן ווין, היתה כבר בימי הערביאים גדולה ונשגבה, באמצע המאה הי"ב לקח אותה המלך אלפונסו מידם, ויוהאן הראשון הרימה לעיר מלוכה. בסביבותיה שבעה אלף בתי עונג לעשירי עם. קעלוס, כפר, רחוק פרסה מעיר הבירה, בו היכל עונג למלך אשר מעת נשרף הארמון בעלעם, בו ישב בימי הקיץ. סעטובאל, עיר מוקפת חומה ומגדלים, חוצות צרות ובלתי נקיות, שמונה עשר אלף איש, בשול מלח, צידת דגים, מטע כרמים, מסחר רב. חוף גדול לה ומגדל למחסה לו. אלקאצאר דא סאל, ארבע אלף איש, עושי מחצלאות של קנים, דיגים, וסוחרי יבול הארץ. מעינות מי תרופה אצלה.

ב) גליל סאנטארס, בו העיר סאנטארס, עתיקת יומין מאד, מוקפת חומה (לדעת קצת נבנתה בשנת תתס"א לאלף השלישי), עשרת אלפים איש, בתי מדרש, מסחר שמן ותבואת השדה. אבידאס, שבעה אלף איש, עופל ישן. טהאמאר. בככר צומח זיתים, שש אלף איש, מטוה צמר גפן, בשול בורית, מסחר שמן. ווענישע, עיר בצורה, שש אלף איש, רובם דיגים. אורעס, במרום הר גבוה. עופל, שש אלף איש. טארעס נאוואס, חמש אלף איש, מעשה גלומי צ"ג. פאמבאל, חמש אלף איש, מעשה כובעים, ארמון. אבראנטעס, עיר בצורה, שלש אלף איש, גני פרי וגנות ירק רבים בה, מסחר רב ביבול הארץ.

ג) גליל לעריא, בו העיר לעריא. מוקפת חומה, ארמון ישן אשר בו ישבו רבים ממלכי הארץ הזאת לפנים, חמש אלף איש עושי מסחר. שארעס וועדראס, ארבע אלף איש, כרמי יין טובים, מכרה גחלי אבן. פאלמעלא, ארבע אלף איש, אצלה מערה גדולה וקדושה בעיני העם. סינטרא, שלש אלף איש, בתי עונג רבים אשר ישבו בם עשירי עיר הבירה בימי הקיץ, ארמון ישן. אלענקר, שלש אלף איש, מסחר דגן, יין, ופרי העץ. אלקאבאקא, שני אלף איש, במקדשה קברי מלכי קדם. באטאלהא, שני אלף איש, היכל נוצרים בו מאבני שיש כולו. מאפרא, קרובה אל הים, היכל גדול בה אשר בנה המלך יואן החמישי אחרי קומו מחליו בשנת ה“א תע”ז, כאשר נדר על ערש דוי, ויהי למקדש, חמשה ועשרים שנה ארכו ימי בנינו, שמונה מאות ששים וששה חדרים בו, חמשת אלפים ושני מאות חלונים ודלתים בו, שני מגדלים רמים ומאה וששים פעמונים בם, הבנין כולו שיש טהור, ולכסף וזהב ואבנים טובות אשר בו אין ספורות, ובכל זאת אין כל הוד בהיכל הזה, כי אין ערך ואין סדרים לו וכולו בלי דעת ותבונה, גם ארמון המלך גדול ובלתי נאה. בערלענגא, אי, שפנים רבים בו, מגדל מבצר ואסירי המלך בו.

ב. ג. מחוזות בערא עליון, ובערא תחתון.

שניהם יחד ארץ הררים, אדמת רפש אשר יבולה לא יבורך, פרי הנגב, ערמונים ויין למכביר, מחסור רב בעץ, כי הריהם ערומים, ואין כל יער בם. ארבעה גלילות להם.

א) גליל קאימברא, בו העיר קאימברא, נבנתה שלש מאות שנה לפני מספר הנוצרים מאת הרומים במרחק פרסה ממצבה עתה, אך אחרי נהרסה במלחמות גוים נבנתה שנית במאה החמישית למספרם. נהר מודעגא עובר בתוכה, חומות פרוצות ומגדלים יסובבוה, שמונה עשר אלף איש, בית אוניווערזיטעט, זולתו אין עוד בכל הממלכה הזאת, אוצר ספרים, בית אוסף סגולות הטבע, מצפה ככבים, גינת ביתן, צנור גדול המביא מים לתוכה, עשרים כפות מכונו, בארות זורקות מים למרום, מעשה כלי בד. יוצרי חרש רבים, מעשה כלי קרן, מסחר יין, שמן ופרי הנגב. עוואר, שנים עשר אלף איש, דיגים ועושי מסחר.

ב) גליל אווערא, בו העיר אווערא, על נהר ואוגא, חומות יקיפוה, ששה אלף איש, יוצרי חרש, בשול מלח, תרבית תרנגולים מסחר רב בשמן ומלח. קאסטעלא בראנצא, שתי חומות יקיפוה ושבעה מגדלים להן, עופל מבצר, ששה אלף איש. מאנטעמאר אוועלהא, מוקפת חומה ישנה ומגדלים, עופל גדול, חמש אלף איש.

ג) גליל לאמעגא, בו העיר לאמעגא, מוקפת חומה, שבעה אלף איש, בית מדרש לכמרים, כרמים רבים, מסחר צאן ובקר. וויזע, מוקפת חומה, ששה אלף איש, שני מגדלים מימי הרומים. יום השוק גדול בם בכל שנה, ומסחר רב בו באבנים טובות, כסף וזהב, גלומי צמר ומקנה. קאוילהא, שש אלף איש, מעשה גלומי צמר, פוזמקאות גסים. מעין מים חמים אצלה.

ד) גליל גוארדא, בו העיר גוארדא, מוקפת חומת אבני גזית ומגדלים, מצודת עופל. חמש אלף איש, מעשה גלומי צמר. עסקערא, ארבע אלף איש, אצלה מקדש לנוצרים, ראשון במספר שניו בכל הממלכה הזאת. פינהעל, מוקפת חומה, שלש אלף איש עושי מסחר. אלמעדא, מבצר חזק על גבול שפניא, ארבע אלף איש, עושי מסחר בסתר לשפניא, באר מי גפרית אצלה.

ד. ה. מחוזות מינהא, דוערא.

ארץ גבעות, אדמתם מבורכת מאד ולא תחסר כל בם, עד אשר בשם גן עדן בארץ החיים יקראום. שלשה גלילות בם.

א) מחוז בראגא. בו העיר בראגא, עתיקת ימים מאד, ומוקפת חומה, מצודת עופל, עשרים אלף איש, בית מדרש לכמרים, מעשה שכינים ויתידות. בית נשק, מעשה כלי פשתן, כובעים, נרות, לבון דונג. קאלדאס די גערעץ, כפר, מרחצאות חמים לתרופה.

ב) גליל פארטא, בו העיר אפארטא, על נהר דוערא, חוף, תשעים אלף איש, תשעים בתי תפלה לנוצרים, ארבעה עשר בתי חולים, בתי מדרש למעבר אניות ולמסחר, בית מדרש לרפואת הפצעים, אוצרות רבים ליין פארט המהולל, מעשה כלי משי וצמר, כסף וזהב, כלי פשתן וכובעים, בית מעשה טאבק, בשול יי"ש, צוקר, מעשה מרקחת, מסחר רב.

ג) גליל וויאנא, בו העיר וויאנא, נאוה מאד. מוקפת חומות וסוללות, עשרת אלפים איש, משליכי ביאור חכה, חוף טוב מאד. גימארעס, מוקפת חומה, נבנתה שלש מאות שנה לפני מנין הנוצרים, חמש אלף איש, ארמון ישן, חרשי ברזל ואורגים חורי. פעצאפעל, שש אלף איש עושי מסחר. בארצעלאס, עתיקת יומין, חומות ומגדלים יסובבוה, שש אלף איש, עובדי שדה ועושי מסחר. ווילאדי קאנדע, חוף ומגדל למחסה לו, שש אלף איש דיגים ועושי מסחר. אמאראנטע, חמש אלף איש. פאנטע די לימא, ארבע אלף איש, מעשה כלי פשתן, ועד לחכמים דורשי שלום הארץ בקרבה. וואלענצא, מבצר חזק על גבול שפניא אצל נהר מינהא, שני אלף איש, בית מדרש לחכמת המדידה. לאמערא, כפר, מרחצאות מי גפרית אצלו. ווילאר די וועגא, כפר גדול, מרחצאות מים חמים לתרופה.

ו. מחוז טראץ אם מאנטעס (תחת ההרים), מלא הרים וסלעים, אוירו קר מכל

המחוזות האחרים, אדמתו טובה ובכל זאת תתן אך פרי מעט בגלל רפיון ידי עובדיה. נחושת, עופרת, כסף חי ושיד נקי בבטן הריה, אך אין מוציא אותם מקרבם. שני גלילות לו.

א) גליל בראגאנצע, בו העיר בראגאנצע, בצורה, שבעה אלף איש, מטוה משי. פעצא דארעגאווא, שני אלף איש, מסחר יין פארט.

ב) גליל ווילארעאל, בו העיר ווילערעאל, חומות סביבה, שמונה אלף איש, מסחר רב. שאוועס. על נהר טאמענא, וגשר גדול ונאוה עליו אשר נבנה בימי טריאנוס קיסר, חומות ומגדלי מבצר יקיפוה, חמש אלף איש, מסחר, מעיני מים חמים אצלה. טארא דמאנקארווא, מוקפת חומות ומגדלים, שני אלף איש, מסחר שמן, יין ותבואת השדה. עיראנדא די דורא, מבצר חזק, שני אלף איש, בית מדרש לכמרים.

ז. מחוז אלענטעיא,

ארץ מישור כולו, והרים אך למצער לו, אוירו חם ויבש מאד, אך קצה אדמתו פוריה ורובה לא תבורך, בעצים מחסור רב לו, מהריו יחצבו שיש, אבני בנין, שיד וחומר יוצרים, אולם זהב וכסף ומתכיות אחרות טמונים במעיהם, ואין שם על לב. שלשה גלילות בו.

א) גליל עווארא, העיר הישנה עווארא, אשר נבנתה זה כשני אלף וחמש מאות שנה, חומות פרוצות יקיפוה, שנים עשר אלף איש, איזה בתי מדרש, שארית בית עובדי אלילים, ובנינים אחרים מימי הרומים, בתי בורסקי. עלוואס, מבצר חזק מאד, נכח עיר באדאייעץ בשפניא, הרחוקה ממנה שלש פרסה, שבעה עשר אלף איש, בית מעשה נשק, יציקת כלי רעם, צנור שיש מעשה ידי הרומים, רוב יושביה עשירי עם הסוחרים בסתר לשפניא מבלי תשלומי המכס.

ב) גליל בעיא, בו העיר בעיא, חומות וארבעים מגדלים יקיפוה, עופל חזק, שבעה אלף איש, מסחר. עסטרטמאץ, עיר בצורה, שמונה אלף איש, בית נשק, מעשה כלי חרש טובים מאד, מחצב שיש רב. קאסטעלא די ווידע, מוקפת חומה, עופל, אלף איש, מעשה גלומי צמר.

ג) גליל פארטאלעגרא, בו העיר פארטאלעגרא, קרובה אל הגבול, חומות ומגדלים יסובבוה, שבעה עשר אלף איש, בתי מדרש, מעשה גלומי צמר רב. ווילא וויסאזא, עיר בצורה ונאוה, שש אלף איש, ארמון המלך גדול, מעשה כלי שיש טובים. רחוק שתי פרסה ממנה פרדס גדול למלך, דרך חמש שעות היקפו, וחיתו יער רבים בו. מאנטעמאר אנאווא, חמש אלף איש יוצרי חרש. מורא, ארבע אלף איש עושי מסחר סתר לשפניא. סערפא, חמש אלף איש, סוחרי ארץ. מערטאלא, מוקפת חומה, ארבע אלף איש, עושי מסחר. קראטא, חומות פרוצות לה, ארבע אלף איש. אוריקע, שלש אלף איש, מסחר. אוויץ, חומות פרוצות ומגדלים יקיפוה, שני אלף איש. קאמפא מאיאר, עיר בצורה, שני אלף איש.

ח. מחוז אלגארבע,

הרים יכסוהו, אוירו בוער כאש, אך רוחות הים יקררוהו כפעם בפעם. יבול אדמתו לא כביר. גליל אחד לו, הוא גליל פארא.

גליל פארא, בו העיר פארא, קרובה אל הים, חוף, מצודת עופל, עשרת אלפים איש, בתי מדרש, בית מכס גדול, צידת דגים ומסחר רב. לאגאס, עיר בצורה, עתיקת יומין מאד, כי בנו אותה הקרתגים בשנת ס"ד לאלף השלישי, חמש אלף איש, חוף מסחר. טאווירא, מוקפת חומה, עופל ישן, בה משכן שליט כל המחוז, שמונה אלף איש, צידת דגי זארדעלן רבה מאד, מסחר על פני המים. לולע, מוקפת חומה, מצודת עופל, ששה אלף איש עובדי אדמה. ווילאנאווא די פארטימא, מוקפת חומה, חוף רחב, ארבע אלף איש, סוחרי פירות יבשים. אלבופערא, עיר בצורה, ארבע אלף איש, דיגים, מוכרי פירות יבשים. ווילא רעאל די סאן אנטוניא, על נהר גואדיאנא, חוף ומגדלים למחסה לו, שלש אלף איש, בנין אניות, רוב יושביה דיגים. מאנשיקע, מקום מרחצאות תמיד מאד, שני אלף איש, סוחרי בשר.

אחוזות פורטוגאל בשאר חלקי התבל הן: באפריקא, איי אצארי, מאדערא פורטא סנטא, גינעא, אנגעלא, בענגואעלא, מוצאמבוקע, פרינציפע, ועוד מדינות אחרות, מדת שטחם שמונה ועשרים אלף פרסאות מרובעות, וכמיליאן וחצי בני אדם בהם. באזיא ואויסטראליען, האיים גוא, סאלצעטא, בארדעץ, דאממא, דיאו, מידורא, סאלאר, טימור, מאקאא, שטחם קל"ח פרסאות מרובעות, ושמונה מאות אלף איש בם.

איטאליא    🔗

חבל ארץ גדולה רחבת ידים, מדינות ואיים רבים בה, ועל דבר הודה ורב יפיה שם גן אירופא לה.

מדינות היבשה אשר בקרבה, הים סביב להן בשלשה עבריהן, ובעבר הרביעי יבדילו הרי אלפן הרמים בינם ובין הארצות האחרות אשר לאירופא. גבוליה הם לפאת צפון ארצות אשכנז והשווייץ, לפאת קדם הים האדריאטיקי, לדרומה הים התיכון, ולפאת מערב ים התיכון וארץ צרפת. גם איזה איים לה, הגדולים הם, זיציליא, סרדיניא, קורסיקא, (אשר לצרפת).הקטנים הם, עלבא, מאלטא, איי פאנצא, ליפערא, וטרעמיטא. מדת שטחה יחד עם האיים, חמש אלף שמונה מאות שמונה וארבעים פרסאות מרובעות, וחמשה ועשרים אלף מיליאן איש בם.

איטליא שלש מחלקות לה. איטליא העליונה, תכיל בקרבה ממלכת סרדיניא, מדינות וויניציא ולומברדיה אשר לעסטרייך, והארצות פארמה ומודינא. איטליא התיכונה, המדינות לוקא, טוסקאנא, רומי ובנותיה, וסאן מארינא. איטליא התחתונה, ממלכת זיציליא היא נעאפל. ראשי נהרותיה הם, פא, ארנא, טיבר. הרים מוריקי אש הם, וועזוף, עטנא. אוירה טוב ונעים מאד, אך שנים הם נגעיה, שיראקא, הוא רוח נגב חם מאד, הבא ממדברי חול אשר לאפריקא, בבואו יחלשו אדם ובהמה יחד, וכל ידי גבורי כח תרפינה, ורעש הארץ אשר יקרה לעתים רחוקות בקרבה.

בני איטליא יחד הם גבוהי קומה, גבורי כח, ובעלי תואר פנים, אוכלים ושותים במדה ומשורה. עושי חסד, רודפי נקם, ערומים בדעת, אוהבי בצע, שונאי כל מלאכת עבודה, רוח קנאה להם, הכילות והקמצנות מום עולם בם, וכל טהרה ונקיות זרים למו. דעת יתרה להם ושכלם חד מאד. בחכמת השיר והמוזיקא תדבק נפשם מאד, שודדים רבים בהם, אולם גנבים אך למצער המה. מצות דתם ישמרו עד מאד, אכן לא מלב ונפש, כי אם יען הסכינו כן מנעורים.

רוב הרי אלפן הגבוהים אשר ראשם מגיע השמימה, בקרבה הם ומדת שטחם כשש אלף פרסאות מרובעות, ונדבר מכל אחד במקומו.

סרדיניא

ממלכה באיטליה העליונה אשר ארבע מדינות יבשה לה, הלא הן סאוויען, פימאנט, ניצא, געאנובא. גבוליהן לפאת מערב ארץ צרפת, לצפון ארץ שווייץ, למזרחה איטליא של עסטרייך (וויניציא ולומברדיא), והמדינות פארמא ולוקא, ולפאת נגב ים התיכון. והאי סרדיניא בתוך ים התיכון, לצפונו אי קורסיקא, לפאת מזרח רחוק ארבעים פרסה מזיציליען, ולפאת דרום רחוק עשרים פרסה מן אפריקא.

מדת שטחה אלף שלש מאות שלשה ושבעים פרסאות מרובעות

מדינת סאוואייען, כולה ארץ הררים, הרי אלפן יכסוה, בראשם ההר הרם מאד מאנטבלאנק, והרים רבים גבוהים עוטרים עליו, כולם יחד שלג עולמים בראשיהם, ובעמקים אשר בתוכם יארכו ימי החורף שמונה ירחים. ההרים האחרים הם, מאנט ברעוון, עגילע די דרו, בועט, קול די באלמע, כולם יחד רמים ונשאים ומפלאות שדי בקרבם. אדמת המדינה הזאת קשה כאבן, ויבולה לא יבורך אוירה ממוצע טוב.

מדינת פימאנט, ארץ מישור כולה, ונהר פא העובר בתוכה יגזור אותה לשנים, לחבל הצפוני וחבל הדרומי, הרי אלפן סביב לשלש רוחותיה, אולם מקצוע מזרח פתוח אין כל הר בו, אוירה טוב ונעים מאד, אדמתה תתן את יבולה למכביר, ולכן אוצר הדגן היא לכל הממלכה הזאת. מדינת ניצא, שעיפי הרי אלפן יכסו פני כולה, מקומות ההרים ארץ מלחה ערומה מכל, אולם בעמקים הרבים אשר בתוך ההרים אדמה פוריה מאד. האויר נעים עד מאד, ואף בימי הסתיו רוח צח וחם, והארץ תוציא יבול השדה ופרי הנגב בשפע רב. מדינת גענוא, רובה מכוסה בהרים, ארץ תאנה גפן ורמון וכל פרי העץ, כי אוירה נחמד ונעים מאד, אולם תבואת השדה אך מעט, כי אין מקום זרע, באשר העמקים אך מצער המה.

מימיה. בפימאנט נהר פא, מדי עברו יגיחו אל פיהו הנחלים ברייטא, מיירא, טאנארא, סקריוויא, קוראנע, סטאפורא, טיטשינא, ועוד נהרות אחרים. בסאוואייען, נהר ראהנע, ואליו ישטפו הנהרות איזערע, ארק, ארווע, גיר, פיר. בניצא, נהרות וואר, פאליענא, בגענובא, הנחלים מאגרא, פיאומארא.

היאורים הם, לאגא מאשיארא, יאור גענף, יאורי אנעסי, בורגעט, ארטא, ריווא. נחלי האי סרדיניא אך קטנים המה, ובראשם הנחלים אריסטאנא פיאומענדאזא.

תעלות רבות מעשה ידי אנוש עוברות כל מדינות היבשה אשר לה, ואניות על פניהן תעבורנה.

מעינות מי ברזל וגפרית לתרופה רבים מאד, ונזכיר כל אחד במקומו.

אוירה, כולו יפה אף נעים, כי אף אם הוא בסאוואייען ובגלילות הצפון אשר לפימאנט קר מעט, חם וטוב הוא למול אויר ארצות אחרות, עד אשר גם הגפן יתן חילו, והאורז יגדל בלי כל תחבולה ועמל.

צאצאיה ויבולה. בתבואת השדה שפע רב לכלכל יושביה. ובשנות רצון יובילו עוד מתבואותיה לארצות אחרות לממכר, אורז רב, קוקורוץ, פשתן, קנבוס, ירק כל עשב, פרי העץ, תאנים, תמרים, רמונים, פאמעראנצן, ציטראנן זיתים, גפן, ערמונים, כרכום, חרדל, יער וכל עץ בו. סוסים אך מעט, צאן ובקר רב, עזים רבים, בעלי כנף, אקו, שפן, ארנבת, דוב, זאב, שועל, מארדר, חתול היער, תולעת המשי למכביר, דבורה, דגים רבים, אלמוגים. מהרריה יחצבו כסף ונחושת מעט, ברזל ועופרת רב, גחלי אבן לרוב מאד, וויטריאל לא כביר, שיש נאוה, בדולח הרים, אבנים טובות, חומר פארצעלאן, אלוין, מלח רב.

יושביה שלשה שבטים הם, א) הסרדיים, הם יושבי אי סרדיניא, גזע מחצבתם בלאומים שונים, ורבים מהם לשונם ומדותיהם יענו בם כי מארץ שפניא יצאו. ב) הסאוואייארדים, בני מדינת סאוואייען, תהלוכותיהם ולשונם יתנו עדיהם כי בארץ צרפת שרשם. ג) הפימאנטעזים והגענועזים, שניהם יחד בני הצרפתים אשר ישבו באיטליא העליונה לפנים, ובכל זאת שונים זה מזה במדותיהם ובמבטא שפתם.

לשון הארץ. שפת איטליא הטהורה לא תדובר בכל הארץ הזאת, אך בסרדיניא היא בלולה במלות לשונות יון ושפניא. בפימאנט ערב רב בה מלות לשון צרפת, בגענוא תערובות מלות אחרות זרות בה, ובסאוואייאן ידברו בשפת צרפת נקיה אך מעט מלות איטלקיות בה.

דת רומית קטוליקית היא השוררת בקרבה, בני ישראל וגם הנוצרים בעלי ברית אחרת ברע הם, אחוזה ונחלה אין להם בארץ, וחוקים רבים קשים עומדים לשטן להם בכל אשר יפנו.

עם הארץ ארבעה מחלקות לו. א) הכמרים מספרם רב מאד, נכסים רבים למו, וזכיות כבירים להם. ב) האצילים חורי הארץ, זכיותיהם אך מעט, רוב נכסי הממלכה קנינם הם. ג) האזרחים רוב מחייתם עבודת האדמה והכרמים, מרעה צאן ותרבית תולעת המשי. ד) האכרים, גם הם חפשים, אך יתנו מס למלך או לאדוני אדמתם. מספר הגוי כולו הוא חמשה מיליאן בני איש, ובהם שמונה אלף בני ישראל.

מלאכות ומעשה חושב. בראש כולם מעשה כלי משי, ולמטוה המשי אשר בפימאנט אין ערוך בכל אירופא, מלאכת כלי בד וצמר גפן, מעשה נייר רב, קלף, נעלי יד מעור עזים, בשול בורית, עורות, מרכבות, כלי כסף וזהב, אבק שרפה, זכוכית, מראות לטושות, בתי עינים, לבנת עופרת, כלי מחזה, תמרוקי הנשים, כלי פארצעלאן, בשול יי"ש, מהלומי ברזל ונחושת, מחצב כסף ועופרת, בשול וויטריאל ומלח.

המסחר איננו רב, מתוכה יוציאן צאן ובקר, זיז שדי, שמן, קנבוס, פרי הנגב, עצים, אורז, משי וכלי משי, אטון בד, כלי פשתן גסים, חבלים וחוטים. ואליה יביאו מארצות אחרות בשמים ראש, כלי תפארה, ברזל, נחושת, בדיל, גלומי צמר גפן, כלי פשתן, עורות, דגים, זפת, עטרן, עצי בנין, עפרות צבע וחומר פארצעלאן.

החכמות והמדעים לא הרבו להכות שרש בקרבה, כי חנוך בני הנעורים ורוב בתי המדרש ביד הכמרים כת היעזנאיטן הם, ואף אם ארבעה בתי אוניווערזיטעט, מ“א בתי מדרש גדולים, ס”ד בתי מדרש אחרים ובתי ספר רבים ואיזה בתי אקדמיא בתוכה, בכל זאת עוד חשך וחוסר דעת בקרבה, ואור יקרות אור בינה והשכל עיני גוויה לא תחזינה.

הממשלה ביד המלך היא, כחפצו יפעל, ואין אומר אליו מה תעשה⁷) אך באי סרדיניא ובמדינת גענובא, בחירי העם יעמדו לימינו, ואחרי עצתם לא ישנה, המלוכה מורשת לבן ולא לבת, במלאת לו ארבעה עשר שנה יגדל ויהי לאיש וישב על הכסא, לא יתנו כתר בראשו, גם לא ימשחוהו בשמן המשחה, כי מלך הוא מבטן אמו והכסא נחלת אבותיו הוא לו. משכנו בעיר טורין, והיכל עונג לו בווענעריא רעאטע, גענוא וקליארי. כנוי המלך הוא. פב“פ בחסד עליון מלך סרדיניא⁸) ציפערן וירושלים, הערצאג סאווייען, פירסט פימאנט, גראף ניצא, בן הבכור יורש הכסא פרינץ פימאנט יכונה, לבני המלך האחרים תוארים כחפץ המלך. שם המלך המולך עתה, וויקטאר עמנואל השני, נולד בשנת תק”פ וישב לכסא בשנת ת"ר.

תוצאות המלוכה מאה חמשה ועשרים מיליאן לירא (כחמשים מיליאן כסך עסטרייך). והכנסותיה הן אך מאה מיליאן לירא.

מספר חיל צבאה שמונה ושלשים אלף איש בעת שלום, ובימי מלחמה תשעים אלף איש. צי אדיר אשר לה, ששים אניות ותשע מאות כלי רעם.

קורותיה. גויי וואנדאלן אשר הורידו גאון הרומים בשנת ד’א ק"ץ, לכדו גם את אי סרדיניה ויאחזו בו, ואחרי מאה שנה לקחוהו היונים מידם, ברבות הימים היה למשסה בידי הערביאים, עד אשר באו לאומי פראנקן ויהיו למחסה עליו, ואחרי רבו מהומות שונות בין גויי גענוא ופיזא, נתן מלך הגוים הוא הבאפסט (בסוף המאה הי"ג למספרם) את סרדיניא למלך אראגון לאחוזה, ובזה היתה ימים רבים אחת מדינות שפניא.

בראשית המאה הי“ח למנינם באה הממלכה הזאת לדוכס סאוואייען הוא וויקטאר אמאדעוס מלך סרדיניא, בנו קארל עמנואל הרחיב את ממשלתו כי חבר גם את מחוז אלעסאנדריא אשר במיילאנד אל ארץ מלכותו. בסוף המאה הי”ח לנוצרים לקחו הצרפתים את מדינות סאוואייען וניצא. בימי מלוכת נאפאלעאן הראשון עברו עליה חליפות שונות, אולם אחרי מפלת האדיר הזה, שבה לאיתנה הראשון, ומלבד אשר השיבו לה מלכי הברית את מדינותיה, נתנו לה גם את ארץ גענוא לאחוזה, ועל מונאקא אשר אין אדונים לה שמוה שלטת.

בני ישראל באו לארץ הזאת בימי ממשלת הרומים בה, ולדעת איזה חכמים היא ארץ מולדת הפייטן הגדול ר' אליעזר הקליר, באמרם כי נקרא קליר על שם עיר קאליארי קרית מושבו. בשנת ה“א תקע”ו באה המצוה מאת המלך כי ימכרו היהודים היושבים בארץ הזאת בעוד חמש שנה את כל הקרקעות והבתים אשר בידם. ובעבור זה נתן להם הדרור לעשות כל מסחר ומלאכה.

א. מדינת סאוואייען תואר הערצאגטום לה. שלשלת הרי אלפן הרמים והנשאים יחגרוה כאזור סביב. ושעיפים מתוכם יצאו ויכסו פני כולה. בראש הררי עד אשר לה, הוא ההר הגדול מאנטבלאנק. אשר בצדק בשם ענק ההרים יקראוהו, כי אין ערוך לו בגובה וגודל בכל הרי אירופא. ובמרחק שמונה וששים פרסה יראו את מרום שיאו. אך בעמל רב ונורא יגיעו לראשו. וכל הבא למרום קצו, יסור כחו מעליו, צמאון רב יאחזהו, הדפק ירוץ בחפזון, וזהמתו חיתו להם. כי כל תאות אוכל תסור ממנו. צבע הרקיע עליו תכלת כהה. והעומד בצל יראה את הככבים. ביום עת עלות עליו תארך כחמשים עד ששים שעות. הרים רבים עוטרים עליו. שני לו הוא ההר מאנט סעניה על הגבול בין סאוואייען ופיאמענט גם הוא גבוה ורם מאד. ושעיפים רבים יוצאים ממנו המכסים ארץ רבה וישתרעו עד לתוך מדינת פימאנט. מסלה טובה עוברת בו עד ארץ צרפת אשר נעשתה במצות הקיסר נאפאלעאן הראשון בשנת תקס“ה, ושמונה מיליאן פראנקן היה שכר עושי המלאכה. הר בערנהארד גבוה ותלול מאד עליו העביר נאפאלעאן הראשון את חילו (שנת תק"ס) בתחבולה נפלאה מאד ככתוב בספרי דגול מרבבה צד מ”ח. ההר מאנטברעוון. דרך חמש שעות לראשו. הר בועט אשר מחזה נפלא מאד ממעל לו על כל סביביו. מלבד אלה עוד הרים רבים גדולים מאד אשר שלג עולמים יכסה פני ראשיהם. ואף בלהט השמש לא ידעך ממקומו. יערים רבים על פניהם. מערות אין חק בקרבם. אויר המדינה הזאת טוב מאד. ומי הסתיו לא יארכו והקור לא יחזק בו מאד, ובקיץ חום צח ונעים. אדמתה לא תרבה תת יבולה כי קשה היא כאבן, ומימי שלג יפלו כפעם בפעם מן ההרים ארצה. וישטפו את זרע השדה.

מדת ארץ המדינה הזאת שני מאות ושתים פ"מ. יושביה ידברו שפת צרפת בלולה במלות אטלקיות, כולם יחד ישרי לב, עושי חסד שמחים בחלקם, ואוהבים ארץ מולדתם עד מאד. רבים מהם ילכו לארץ צרפת לבקש מחיה לנפשם, ואם יאסופו אך כסף מעט בחפניהם ישובו מהרה לארצם. נשותיהם פוריות מאד. ובשנת החמשים שיבה וזקנה להן. יושבי הכפרים אביוני אדם, ואשר לו איזה סוסים, פרות, וצמד בקר, כאחד העשירים הגדולים הוא. בשר לא יאכלו כי אם לעתות רחוקות, ויכלכלו את נפשם בערמונים, גבינה, אגוזים וקטניות. משתיהם הם חלב ומים. תרבית הצאן רבה בקרבה. ביעריה זאבים. דובים, שועלים. אילות, ופרדים. מהריה יחצבו, אבני גזית, אבני ריחים, שיש, שיד, גחלי אבן, גפרית, טארף, כסף, עופרת וברזל. מעיני מלח רבים, וגדולים בה. נהרותיה הם, רהאנע, איזערע, גיר, פיר, ארווע, דראנזע, גיפרע, מורגעס, ועוד איזה אחרים. עריה הם:

שאמבערי, בירת המדינה על נהר אלבאנא, מצודת עופל, שבעה עשר אלף איש, בתי מדרש, ועד לחכמים, ארמון, בארות רבות, בתי מלאכת כלי משי רבים, בורית, עורות, נייר, מסחר רב, מרחצאות מים חמים אצלה. איקס, עיר קטנה, שלש אלף איש, מרחצאות מי גפרית רותחים שארית פלטה מימי הרומים. רחוק פרסה ממנה יאור בורגעט, שלש פרסה ארכו, וא' וחצי פרסה רחבו, וצנור יוצא ממנו לנהר רהאנע, ומסחר רב באניות אשר על פניו יעבורו לעיר גענף. דגים רבים ושונים בו. אצלו המקום בורגעט, שני אלף איש, ארמון ישן בו. רומילי, ארבע אלף איש, מסחר. מאנטמעליאן, עיר קטנה, אלף איש, כרמים. עגעבעלע, אלף ושש מאות איש עושי מסחר. קאנפלאנס, עיר קטנה נאוה, שני אלף איש. סנט פיערע דאלבינייע, ארבע אלף איש, מסחר רב. באפארט, ארבע אלף איש, מעשה גבינה טובה, יום השוק גדול בה בכל שנה. שאטעלארד, אלף ות“ק איש, כור ברזל, מסחר. לא ראשעטט, אלף ות”ק איש, מסחר בפרדים וקנבוס. ראנדאנס, כפר, כור נחושת. אנעסי, על יאור אנעסי ונהר פיר עובר בתוכה, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, בית מדרש, אוצר ספרים, בית מעשה זכוכית גדול, מטוה צמר גפן רב, מלאכת כלי פארצעלאן, מהלומי ברזל רבים, מסחר רב. מענטהאן, ארבע אלף איש, מעשה מי בושם לתמרוקי הנשים. טהאראנס, מקום מעשה כלי בדולח טובים מאד. שומאנט, מקום כרמים רבים. פאווערגעס, שלש אלף איש, מטוה צ"ג רב. טהאנאו, ארבע אלף איש, בית מדרש, אצלה מעין מי ברזל. עוויאן, שני אלף איש, מסחר רב בערמונים, מעין מי ברזל ושיד אצלה, ומרחצאות טובות. שאמוני, עמק נאוה מאד, לרגל הר מונטבלאנק, הרי אלף סביב לו, ארבע פרסות ארכו, וחצי פרסה רחבו. כפר בו, ושמו גם הוא שאמוני, וממנו יעלו לההרים, מאנטבלאנק ומונטנווערט, ויבואו לים הקפאון, הוא עמק ארוך חצי פרסה, ורחב שתי פרסה מלא קרח וקפאון, וכים גדול אשר קפאו מימיו מראהו. גערוועס, שני אלף איש, מרחצאות מי גפרית.

ב. מדינת פימאנט

תואר פירסטנטום לה, חמש מאות תשעה וחמשים פרסאות מרובעות מדת ארצה. לצד גבול איטליא של עסטרייך פתוחה, והנהרות לאגא מאדשיארא וטעסין יפרידו ביניהן, אולם בשלש רוחותיה האחרים הרים סביב לה, מאנטבלאנק, בערנהארד, מאנטעראזא, צערווין, והרי אלפן אחרים אשר ראשיהם לעב יגיעו, וישלחו פארותיהם עד תוך הארץ פנימה. אוירה שונה לפי ריחוק המקומות מן ההרים וקרבתם אליה, ובכל זאת כולו חם וטוב. מים רבים נוזלים מן ההרים לתוך עמקיה, ואת כולם יאסוף נהר פא אל קרבו ויביאם לים האדריאטיקי. הנהר הגדול הזה, שפע רב לו בכל דגי הים, ואל תוכו יפלו במדינה הזאת הנחלים: קלוזאנע, דורא ריפאריא, ארקא, דורא באלטעא, זעזיא, אגונייא, טעסין, וורעטא, ווערא, טאנארא, הנהר טאזא, נחל שוטף, אשר נפלא לו והוא תהלתו. מהריה יחצבו שיש ואבני גראניט לבנים ואדומים, גם בדולח טוב. מעיני מים חמים לתרופה רבים. יבול אדמתה רב מאד, יושביה בעלי קומה וכבירי כח, מביני מדע וגבורי חיל, שפתם לשון איטאליא בלולה במלות שפת צרפת, נשי דלת העם כחמור משא הן, וכאין נחשבות בעיני בעליהן. מאכלם קמח קוקרוץ מבושל במים, ויין משתיהם תמיד, הערמונים ימלאו להם את מחסור הלחם, כי ייבשום, יטחנום לקמח ויאפו מהם לחם ערב לחיך מאד. שלשה ועשרים גלילות לה.

א) גליל טורין, בו העיר

טורין, על נהר פא, וגשר נאוה עליו, בירת כל הממלכה, קרית משכן המלך וכל שרי הממשלה, מצודת עופל שנים ושלשים רחובות גדולים, מאה ושלשים אלף איש. ובהם כשני אלף איש בני ישראל, שבעים בתי תפלה לנוצרים, היכל המלך גדול ובלתי נאוה מחוץ, אולם מלא הוד מבית, פרדס גדול לו פתוח לכל עובר. ארבעים ארמנות גדולים ויפים, בית אוניווערזיטעט בתי מדרש רבים לחכמות ומלאכות, מצפה ככבים, גנת ביתן, בתי חסד, בתי מלאכת גלומי צמר, משי, נייר, פארצעלאן, מרכבות, נשק, עורות, נעלי יד, יריעות, טאבק, מעשה יי“ש, שאקאלאד. חוטי קמח, כלי שיש ועץ, מסחר רב על פני המים. ריוואלי, שש אלף איש, מעשה צמר ופשתים, מסחר. קיערי, אחד עשר אלף איש, היכלות יפים, מעשה משי, צ”ג ופשתן, מסחר רב במשי, גני ירק רבים. קארינייאן, חומות ומגדלים יקיפוה, שמונה אלף איש, בית מדרש, בתי עונג רבים סביב לה. קארמאנייאלא, על נהר פא, שלש עשרה אלף איש, מעשה משי ובד. מסחר רב במשי. קיוואסא, שבעה אלף איש בעלי מקנה וסוחרי יבול השדה. קאזעלא, ארבע אלף איש, מעשה משי ונייר. ריווארלא, שש אלף איש. ווינאווא, מעשה כלי חרש ופארצעלאן. בענינייא, ארבע אלף איש, בית מדרש לכמרים. לאנצא, שלש אלף איש, מעשה משי, מסחר חמאה. מונטאנארא, ארבע אלף איש, מסחר. אצלה היתה מלחמה גדולה בשנת ה“א תר”ח, בין חיל עסטרייך וחיל סרדיניא, ותעז יד העסטרייכים. וויאו, ארבע אלף איש, רוכלים הסובבים בערים ומבשלים. גענאזיא, מקום מרחצאות תרופה.

ב) גליל אאוסטא, בו העיר אאוסטא, שש אלף איש, מסחר. קור מאיער, כפר, מרחצאות מי ברזל חמים טובים מאד להריק הבטן, מעינות מי מלח ושיד אצלו. בארד, מבצר חזק. ווינצעניא, שלש אלף איש, באר מי ברזל טובים.

ג) גליל איווערע, בו העיר איווערע, מוקפת חומה, שמונה אלף איש עושי גבינה. פאנטע, עמק נאוה, כפרים רבים בו, מחצב שיש ועפר וויטריאל. בראצא, עמק, שמונה כורי ברזל בו. קורגנע, ארבע אלף איש, מעשה נחושת רב. לוקאנא, מעשה נחושת קלל. קאסטעלאמונטע, שש אלף איש, יוצרי חרש ואכרים. אגליע, ארבע אלף איש, ארמון גדול ופרדס.

ד) גליל זוזא, בו העיר זוזא, מוקפת חומא, שלש אלף איש, מטוה בד, בורסקי, מעשה נעלי יד, גני תפוחים רבים וטובים סביבה. רוביאנא מקום מעשה משי רב. מחצב שיש ירוק בסביבותיו.

ה) גליל פינערולא, בו העיר פינערולא, שנים עשר אלף איש, מעשה משי, גלומי צמר ועורות, מסחר נייר, יין, משי, ויבול הארץ. לוסערנא, פעראזא, סאן מרטינא, קלוזאנא, ארבעה עמקים גדולים, כחמשה ועשרים אלף איש בהם, העושים גבינה טובה מאד, כרמים רבים, מחצב שיש מההרים. ווילאפראנקא די פימאנטא, עיר נאוה, שבעה אלף איש, מעשה משי וצמר, מסחר. אריאסקא, שבעה אלף איש. קאווערע, ששה אלף איש, מעשה משי, כלי בד, עבוד עורות, מחצב שיש, מסחר רב.

ו) גליל סאלוצא, בו העיר סאלוצא, שנים עשר אלף איש, מעשה משי, פשתן, כובעים, ועורות, מהלומי ברזל, מסחר יבול השדה, יין ומקנה. סאוויגליאנא, מוקפת חומה ומגדלים, חמשה ועשרים אלף איש, מלאכת משי, גלומי צמר ופשתים. מסחר תבואת השדה. דאטשאניגהי, שנים עשר אלף איש, מעשה משי רב. ווענאסקא, מחצב שיש רב אצלה. בארגא, שמונה אלף איש, מעשה נשק טוב. מארעטא, שש אלף איש, מסחר.

ז) גליל קאני, בו העיר קאני, מבצר חזק, עשרים אלף איש, מגדל רם, איזה היכלי תפארה, בית מדרש, מלאכת כלי משי, מסחר רב. מחצב שיש לבן ושחור אצלה, מרחצאות מי גפרית וברזל רבים סביבה. פוסאנא, מוקפת חומה בצורה, שש עשר אלף איש, מטוה משי ומעשה עורות, מסחר תבואה, משי, וקנבוס. קיאוזא, שבעה אלף איש, מטוה משי, ומעשה זכוכית. בוסקא, תשעה אלף איש, מסחר, מהלומי ברזל רבים סביבה. דרונערא, שבעה אלף איש, עושי מסחר בכלי פשתן. דעמונטע, שבעה אלף איש, מבצר, מחצב עופרת. סענטאלא, מקום מהולל בעבור השליו הרב אשר יצודו בו. רובילאנט, מקום מעשה כלי ברזל, ורקועי פחים טובים.

ח) גליל מונדאווי, בו העיר מונדאווי, מוקפת חומה, ארמון נשגב, שלשה ועשרים אלף איש, בתי מדרש, בתי מלאכת גלומי צמר, כובעים, נייר, מסחר צמר ומשי. בענע, שש אלף איש, ארמון ישן, מעשה מרקחת מגרגרי קשואים ופרי העץ. קעראסקא, חומות ומגדלים יקיפוה, שנים עשר אלף איש, מעשה משי רב. צעווא, מוקפת חומה, שש אלף איש, מטוה משי, מהלומי ברזל, מעשה גבינה. גארעסיא, שש אלף איש, מחצב שיש נאוה. אורמעא, עיר בצורה, שני אלף איש, מעשה כלי פשתן.

ט) גליל אלבא, בו העיר אלבא פומפעיא, עתיקת יומין מאד, שבעה אלף איש, מסחר צאן ובקר. ברא, אחד עשר אלף איש, בתי מדרש, מעשה גלומי צמר גסים וכלי פשתן. פולענצא, כפר קטן, מלפנים היה עיר גדולה, ועוד עיי ארמונים ומגדלים בו מימי קדם.

י) גליל אסטי, בו העיר אסטי, שנים ועשרים אלף איש, בתי מדרש שונים, בתי מלאכת צמר ופשתן, כובעים ועורות, מסחר רב. קוקונאטא במרום הר, ויערי ערמונים יסובבוה, שלש אלף איש, מעשה שיד טוב ורב מאד.

יא) גליל אקווי, בו העיר אקווי, מוקפת חומה, שבעה אלף איש. בתי מדרש, מעיני מים רותחים טובים לתרופה. מרחצאות חמים רבים סביבה. ניצא דעלע פאליא, חמשה אלף איש, איזה ארמונים יפים, מעשה משי.

יב) גליל אלעסאנדריא, בו העיר אלעסאנדריא, בצורה וחזקה, ששה ושלשים אלף איש, בתי מדרש, מלאכת כלי משי, נרות דונג, כובעים, עורות, גני פרי וירק רבים, מסחר רב.

יג) גליל טורטונא, בו העיר טורטונא, שש אלף איש, בתי מדרש, שארית עיים מימי הרומים. קאסטעלנובא, ארמון נאוה, כרמי יין טובים.

יד) גליל וואגהערא, בו העיר וואגהערא, מוקפת חומה, אחד עשר אלף איש, גני פרי, מסחר יבול השדה. בוביא, ארבע אלף איש עובדי שדה. סטראדעלא, אלף איש, מטוה משי רב.

טו) גליל קאזאלא, בו העיר קאזאלא, מוקפת חומות פרוצות על נהר פא, עשרים אלף איש, בית מדרש, מטוה משי, שני ארמונים יפים, מסחר. מונקאלווא, אלף איש.

טז) גליל ביעלא, בו העיר ביעלא, שמונה אלף איש, בתי מדרש, מעשה כלי פשתן, צמר, ונייר. אנדורנא, עמק נאוה, מחצב נחושת, ברזל ועופרת רב בקרבו. בו המקום אנדורנא, רוב יושביו בונים ואורגי כלי פשתן.

יז) גליל ווערסעלי, בו העיר ווערסעלי, מוקפת חומה, שמונה עשר אלף איש, בתי מדרש, בהיכל הנוצרים ספר בריתם כתב יד מן המאה הרביעית למנינם, מסחר לא כביר. זנטהיא, שלש אלף איש עושי מסחר. טרינא, שש אלף איש, סוחרי מקנה. קרעסצענטינא, חמש אלף איש עושי מסחר. ליווארנא, מקום קטן, ארבע אלף איש, תרבית תולעת המשי וזרע אורז.

יח) גליל מורטארא, בו העיר מורטארא, מוקפת חומה חמש אלף איש, בה גברה יד העסטרייכים במלחמה גדולה על הפימאנטעזים בשנת ה“א תר”ט.

יט) גליל וויגעוואנא, בו העיר וויגעואנא, חומה סביב לה, ארבע עשר אלף איש. מעשה כלי משי, כובעים, בורית, חוטי קמח.

כ) גליל נאווארא. בו העיר נאווארא, עופל מבצר, שני בתי מדרש, חמש עשרה אלף איש, מעשה כלי פשתן וכובעים, מסחר אורז ומשי. בורגא מאנערא, שש אלף איש, בתי מלאכת צמר ומשי רבים. קאמערי, מקום מעשה כלי פשתן רב.

כא) גליל פלאנצע, בו העיר פאלאנצא, חוף, שני אלף איש, מסחר על פני המים. איי באראמעא, היכלי תפארה, גני תאנים תמרים וזיתים, ומרחצאות חמים בם. אראגא, עיר קטנה, חוף, ארמון נשגב למחסה לו, שש אלף איש, מסחר רב לאשכנז ושווייץ באורז ומשי. מחצב שיש אדום אצלה, יער גדול מתחת לארץ אשר בלעה הארץ אותו ביום זעם, ועציו קשים כאבן מרוב ימים. אלעגיא, כפר מרחצאות טובים. אינטרא, שש אלף איש, חוף, מערות נפלאות, מעשה זכוכית, לבון פשתן, בתי צביעה.

כב) גליל דאמא דאסאלא, בו העיר דאמא דאסאלא, שלש אלף איש, מסחר. אנצאסקא, עמק גדול שמונה פרסה ארכו, עפרות זהב לו, בו ההר הרם מונטא ראזא, והמקום ואנצאנע, אשר יושביו חוצבי זהב ונחושת מההרים.

כג) גליל וואלזעיא. בו העיר וואראלא על נהר זעזיא, ארבע אלף איש, בית מדרש, מסחר. בארגא זעזיא, שש אלף איש, מלאכת צמר ופשתן. סקאפעלא, כפר, כור נחושת גדול בו. אשר יעשו יותר מאלף ככר נחושת בו שנה שנה.

ג. מדינת ניצא

תואר גראפשאפט לה, ארץ הררים כולה. הרי אלפן הגבוהים נצבים כמו נד בינה ובין פימאנט, וישלחו שעיפיהם על פני כל הארץ פנימה. מדת ארצה ששה ושבעים פרסאות מרובעות. נהרותיה הגדולים הם נהר וואר, הבולע נחלים רבים במרוצתו, ונהר פאליאנע. על דבר ההרים הרמים אשר יסובבוה מכל עבר, לא יוכל הקור להגיע אל תוכה, וימי הסתיו בלתי קרים ונעימים, ואף בירח כסליו ירק עשב יכסה פני שדה, והעץ יתן את פריו. חום הקיץ לא יחזק מאד כי רוח הים יחליש עוזו, ושקדים, רמונים, תאנים וערמונים, זיתים וגפנים, קאפערן ופאמעראנצן, מור ואהלות, דודאים ושושנים, ימצאו בקרבה מראשית ועד אחרית השנה. תבואת השדה אך למצער, כי רובה אדמת הרים. יערים אין בה. לשון יושביה שפת פרובינצא אשר בצרפת בלולה באיטלקית. כולם יחד טובי לבב, חרוצים למלאכה, הרקוד במחולות הוא ראש תענוגיהם. בה הערים,

ניצא, על נהר פאליאנע קרובה לגבול צרפת, קריה ישנה מאד ושתי מאות שנה לפני מנין הנוצרים היתה כבר לעיר גדולה, ארבעים אלף איש בה, חוף גדול ומגדלים למחסה לו, בית מדרש, בתי מעשה כלי משי, נייר, כובעי קש, טאבק, שמן פרחים, בורסקי, מסחר רב ביין, שמן, משי ופרחים. אויר העיר הזאת ובנותיה טוב מאד אף בחורף, לכן יבואו חולים רבים אליה לשבת בם. ווילאפראנקא על ים התיכון, חוף נאוה, ארבע אלף איש, מעשי חבלי ומפרשי אניות, צידת דגים, מסחר רב. סאספעלא, על פני סלע, ארבע אלף איש, בית מדרש, מחזה בתיה מרחוק כקני צפרים. מעשה גלומי צמר ומטוה משי. אנעליא, חמש אלף איש, חוף, בית מדרש, מסחר שמן.

מונאקא.

ארץ קטנה, שתים וחצי פרסה מרובעת מדת שטחה. תור פריסטנטוס לה, ואחד השרים ימשול בה, אשר אחוזת עולם היא לו ולבניו אחריו, אך מלך סרדיניא למחסה ומגן עליה. בה העיר מונאקא על הים, משכן השליט, אלף ושש מאות איש, צידת דגים ומסחר שמן. מענטונא, על הים וגני ציטראנן סביב לה, חוף, שלש אלף איש. דיגים וסוחרי שמן.

ד. מדינת גענובא.

תואר הערצאגטום לה, תשעים ותשעה פרסאות מרובעות מדת ארצה. הרי אלפן חוגרים אותה כאזור סביב וישתרעו עד קרב הארץ. יבול השדה אך מעט, כי אדמתה מלאה חול, וסלעים והרים יכסוה, אולם בפרי העץ וכל פרי הנגב שפע רב לה. אוירה טוב ונעים מאד. ואף ימי החורף חמים המה, נחלים רבים לה, יערים אך מעט. שפתה היא לשון איטליא במבטא מיוחד אשר אף בני איטליא לא יבינוה, יושביה, בעלי נקם, שואפים לדם, ורודפי בצע, אחרי המסחר יט לבבם מאד. מלפנים היתה רעפובליק, אשר אין קצין ומושל לה, אולם בשנת ה“א תקע”ה נתנו אותה מלכי אירופא למלך סרדיניא לאחוזה. בה הערים גענובא, על דבר הודה והדר היכליה תואר היפה לה. שתי חומות נשגבות סביב לה, ולמבצר חזק ישימוה. רבים מבתיה גבוהים מאד, ומן ששה עד עשרה מדרגות למו, ארמונים רבים בה, ורובם בנויים מן שיש שחור או לבן, גם בתים רבים מן היסוד עד הגג אבני שיש כולם, רבים מחוצותיה רצופים שיש, מספר יושביה מאה ועשר אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש שונים לכל חכמה ומלאכת מחשבת, בית אקדמיא, בית מדרש לחיל צבא הים, שלשה אוצרות ספרים, גנת ביתן, יותר מן מאה מקדשי הנוצרים. באחד מקדשיהם צפונה קערת זכוכית ירוקה, אשר יאמרו כי אותה נתנה מלכת שבא לשלמה המלך למנחה. היפים בארמנותיה הם: היכל סינאריא, בנין גדול מאד ונשגב כעיר בצורה, בו היה משכן שליט הארץ (דאגע) לפנים, ועתה ישבו זקני המלך בקרבו. היכל נעגראני, אבני שיש יכסוהו. היכל זערא, בו אולם גדול אשר אין ערוך לגדלו ויפיו בכל איטליא. ארמון פאאלע שפינאלא, חומותיו מכוסים ציורים ופטורי ציצים יפים מאד. ארמון גענטילע, פסילים רבים נפלאים בו. היכל גרימאני, מלא הוד והגר. היכל האוניווערזיטעט, שני אריות שיש במבוא שעריו, עמודיו, מדרגותיו, ורוב קירותיו מן שיש אדום יפה מאד, ועוד היכלות אחרים רבים ומפוארים מאד. בתי חולים ובתי חסד אחרים. חוף גדול חפשי לה (אשר כל ספינה הבאה אל תוכו מארצות אחרות פטורה מתשלומי המכס) ושני מגדלים למשגב לו, בית מועד הסוחרים, בתי מלאכת כלי משי רבים, סאמעט טוב מאד בצבעים שונים, פוזמקאות משי, גלומי צ"ג, גלומי צמר גסים. מגבעות, כובעים, נייר, נעלי יד, בורית, תמרוקי הנשים, פירות מטוגנים בצוקר, פרחי משי, כלי כסף וזהב, כלי עצי תאנים, כלי אלמוגים, כלי שיש שונים, מסחר רב מאד בכל דבר. חוצותיה צרים מאד, אך הרחוב בלאבי, והרחוב החדש רחבים וגדולים מאד, ובזה האחרון ארבעה עשר היכלי תפארה. היכלי עונג כבירים מאד סביב לה לעשירי עם בימי הקיץ. רעטשא, שני אלף איש, מעשה חוטים לבנים. קיאלארי, תשעה אלף איש, חוף, ועד לחכמים, צידת זארדעלן, מסחר. שפעציא על לשון ים. חוף טוב, ומגדל למחסה לו, חומות יקיפוה, חמש אלף איש, צידת דגים ומסחר שמן. סארצאנא, מוקפת חומה, שלשה שערים לה ואחד מאבני שיש כולו, ארבע אלף איש, מסחר שמן ומשי. סאוואנא, מוקפת חומה ומגדלים, חוף, שנים עשר אלף איש, מעשה נשק, עוגני הספינות, מטוה משי, מעשה כלי פארצעלאן. גאלי. שני אלף איש, רובם דיגים. פינאלע, אצל הים, חוף, חמש אלף איש, מסחר שמן. אלבענגא, אלף איש, ממכר קנבוס ושמן. סאן רעמא, שלשה עשר אלף איש, חוף, בית מדרש, יושביה עושי מסחר במים רבים. ווינאטימיליע, שש אלף איש, דיגים ועוברי אניות. וואלטרי, מקום מעשה נייר רב וטוב מאד. ריווראלא, מקום מחצב שיש ירוק. פורטא מוריציא, ארבע אלף איש, חוף, כרמים רבים. נאווי, שנים עשר אלף איש, בתי מלאכת משי טוב ולבן מאד, ומסחר רב בו למרחקים. ארמון מוצד, היכלי עונג רבים. קאפראיא, אי, כרמי יין וירק עשב טוב מאד בו, יושביו שני אלף איש רובם דיגים. פאלמאריא, אי, כרמי יין וזית, שני אלף יושביו דיגים וכורמים. מחצב שיש נאוה בו. גאלינארא, אי קטן, מתי מספר בו, כולם פורשי מכמורת על פני המים.

ה. אי סרדיניא

ארבע מאות ששה ושלשים פרסאות מרובעות מדת ארצו, בקצה אירופא, רחוק אך עשרים פרסה מאפריקא, ארץ הררים, אולם עמקים רבים וגדולים בו. הקור לא יחזק בחורף, והחום לא יגדל בקיץ. נאות שדה עטופים בירק עשב כל ימי השנה. בקיץ ירד הגשם אך לעתים רחוקות. ושנים רבות יעבורו מבלי ברד ורעם. אדמתו פוריה מאד, זית, תאנה, תמר, רמון, שקדים וכל עץ בו. הגפן רב מאד, ואף העני אשר בו איזה כרמים לו, דגים רבים מאד בנהרותיו, ונחלים רבים לו. שפת הארץ היא איטלינית מעורבת במלות יון, שפניא וצרפת. יושביו גבורי כח, בעלי אומץ רוח, נוטרי שנאה, וגואלי דם, הכנסת אורחים קדושה להם, יתרון דעת למו, וכשרון לחכמת השיר. צרכיהם אך מעט המה, כי כל אשר לאיש, נעליו, כסותו, ביתו, כלי מחרשתו וכל אשר לו, יעשה לבדו בלי עזר אחר. בו העיר.

קאליארי, על לשון ים התיכון, מבצר חזק, חוף ומגדלים למחסה לו. תשעה וחמשים היכלות לנוצרים. בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים, בית אוסף סגולות הטבע עתיקים, בתי מדרש, ששה ושלשים אלף איש, איזה היכלי שרים, בתי מעשה טאבאק, מלאכת אבק שרפה, בשול מלח, מסחר רב ביין, שמן, מלח ועורות. לדעת איזה חכמים היא עיר מולדת או מושב ר' אליעזר הקליר. סאסארי, עיר בצורה, וחומות סביב לה, חמשה ועשרים אלף איש, כ"ד מקדשי הנוצרים, בית אוניווערזיטעט, בית מעשה טאבק, בתי מדרש שונים, איזה בארות זורקות מים למרום סביבה. איגלעזיאס, שנים עשר אלף איש, מעשה גבינה טובה. אריסטאנא, שבעה אלף איש, חוף, צידת דגים, מסחר מעט. באזא. שבעה אלף איש, צידת אלמוגים. אלגהואר, שמונה אלף איש, כורמים. קאסטעל זאראדא, מבצר חזק, שלש אלף איש, מסחר. טעמפיא, שנים עשר אלף איש, עוברי אניות, בית מדרש. גאלטעלי, אלף איש, עושי מטפחות משי. אצירי, תשעה אלף איש, עובדי אדמה. ווילא ווידעא, שמונה אלף איש, אכרים. בענעטוטי, מקום מרחצאות חמים. אזינארא, אי, כאלף איש רועי צאן בו, וחזירי יער, צבאים, ועזים רבים בקרבו. סאן אנטיאטשא, אי, אלף וחמש מאות איש בו, הנפוצים בסוכות, מחצב עופרת ובשול מלח. סאן פיעערא, אי, שלש אלף איש בו, מחייתם חפוש אלמוגים ובשול מלח. שפנים וצפרים רבים בו, בקרבו העיר קארלא, ארמון נשגב לה, וחוף קטן. טאוואלארא, אי, מתי מספר דיגים בו, עזי היער רבים, בירכתי הים ימצאו פנינים רבים. מאדאלענא, אי, ארבע מאות איש בו סוחרי מקנה לקורסיקא, עוד תשעה איים קטנים אשר מרעה צאן בם.

פארמא

ארץ ממשלה מיוחדה, ותור הערצאגטום לה, וחוברו לה יחדו שלש ארצות, פארמא, פיאצענצא, גואקטאלא. גבוליה הם לפאת צפון איטליא של עסטרייך, ונהר פא ביניהם, למזרח ארץ מודינא, לדרום מדינת טוסקאנא, ולפאת מערב ממלכת סרדיניא. מדת שטח אדמתה מאה ושלש עשר פרסאות מרובעות.

נהרותיה הגדולים הם, פא, טרעביא, טארא. לפאת נגבה ישתרעו הרי אפענינן (שעיפי הרי אלפן) לאורך גבול טוסקאנא. רוב הארץ הזאת ארץ מישור, כולה כגן ה' מבורכת בתבואת השדה וכל פרי העץ. אוירה ממוצע וטוב מאד, עמקיה יעטפו בר, וכל יבול השדה בקרבם, ושפע רב לה בגפן, זית וערמונים. צאן ובקר כבירים, תולעת המשי רבה. צאצאי הריה הם, שיש, אלבאסטר, בדולח, שיד, שמן הרים, ומלח, גם מעט נחושת וברזל, מלאכת מחשבת אך למצער, המסחר רב בתוכה.

מספר יושביה חמש מאות אלף איש, כולם יחד נוצרים בעלי ברית רומית קטוליקית, וידמו בלשונם ומדותיהם לבני מדינת פימאנט אשר בסרדיניא. בתי הספר וחנוך בני הנעורים בידי הכמרים הם. החכמות והמדעים אהובים בקרבה.

הממשלה בידי ההערצאג לבד, ואין לעם חלק אתו, שם המושל עתה ראבערט, נולד בשנת תר“ח, וישב לכסא בשנת תרי”ד, אמו דוכסית לואיזע אפטרופסית עליו ותמשול בשמו עד אשר יגדל.) הכנסות הממשלה הן שלשה מיליאן כסף של עסטרייך, ותוצאותיה הן אך שני מיליאן כסף. מספר צבאה אלף שלש מאות ועשרים איש. מטבעות הארץ כמטבעות ארץ צרפת הן.

קורותיה. מראש מקדמי ארץ היה גורל אחד לה ולמיילאנד אחותה וכל אשר קרה למיילאנד קרה גם לפרמא. בשנת ה“א ק”פ לכד אותה לודוויג הי“ב מלך צרפת, ותהי לאחת מדינות מלכותו, בשנת ה”א ר“ד לקח אותה הפאבסט יוליוס השני מידו ותהי לממשלת רומי. בשנת רע”ד הרימה הפאבסט פויל השלישי בתור העצאגטום, ויתנה לבנו פטר פארנעזע לאחוזה. צאצאי המשפחה הזאת משלו בה עד אשר נכרת החוטר האחרון מגזעה בשנת תצ“א, ויתן אותה קיסר קארל הששי לדון קרלוס בן מלך שפניא לנחלה. כאשר ישב הנסיך ההוא בשנת תצ”ו לכסא נעאפל, שבה פרמא לעסטרייך, ובשלום אחען (תק"ח) ניתנה לדון פיליפ נסיך שפניא. בשנת תקע“ב לקח אותה נאפאלעאן הראשון ותהי לאחת מחוזות צרפת, וכאשר הורד האדיר ההוא מגדולתו בשנת תקע”ד, נתנוה המלכים להקסרית מאריא לואיזע אשת נאפאלעאן, ונכתב בספר הברית, כי אחרי מות הקסרית תהי הארץ הזאת להערצאג לוקא לאחוזה. ואת לוקא יקח גראסהערצאג טוסקנא, ויהי כן.

א. מחוז פארמא, בו העיר

פארמא, בירת כל הארץ הזאת. מוקפת חומה וסוללות, הנהר הקטן פארמא עובר בתוכה, ושלשה גשרים עליו, ארבעים אלף איש, בית מדרש גדול לחכמת הפלסופיא והרפואה, גנת ביתן, אוצר ספרים מהולל מאד ובו ספרי לה"ק כבירים אין חקר אשר כל סגולות מלכים לא ישוו למו. איזה בתי מדרש אחרים, ארמון המושל גדול, אך בלתי נאוה. בית שעשועים אין כמוהו לגודל בכל אירופא, יכיל תשעה אלף איש בקרבו. בית דפוס גדול אשר ידפיסו ספרים במאה לשונות בתוכו. איזה היכלות יפים אך אין יושב בם. בתי מלאכת כלי משי, פשתן, וצמר גפן. פארצעלאן, זכוכית, בשול צוקר ונרות דונג, מסחר משי וגבינה. אצלה הארמון גיארדינא, נאוה מאד וכליל תפארת, גשר יפה חדש בו על נהר טארא. העיר הזאת עתיקת ימים מאד, ויותר משני אלף וחמש מאות שנה עברו עליה. קאלארנא, עיר קטנה, שני אלף איש, היכל עונג למשכן המושל בימי הקיץ. קאסטל גועלפא, כפר, ארמון ישן, יושביו אכרים, והון ועושר להם. בורגא סאן דונינא, עיר מוקפת חומה, ארבע אלף איש, בית מדרש החכמות, מעשה כלי משי קלבוס, מסחר. פיארענצאלא ארבע אלף איש, ארמון ישן. מסחר קנבוס.

ב. מחוז פיאצענצא, בו העיר

פיאצענצא, מוקפת חומה ומבצר חזק לה אשר חיל עסטרייך חנה בו תמיד. הקריה הנאוה הזאת הקרובה לנהר פא, נבנתה תקס“ט שנה אחרי בנין עיר רומי, שלשים אלף איש בה, איזה ארמונים יפים, בית מדרש לחכמת הרפואה ולידיעת המשפטים, אוצר ספרים, מעשה כלי משי, צ”ג וכובעים, מסחר יין, גבינה ואורז. ארמון המושל עתיק יומין, ופרדס נאוה לו, ארמון הגובערנר כולו יפה אף נעים. סאלזא, כפר, בו יעשו ששים אלף ככר מלח שנה שנה.

ג. מחוז גואסטאלא. בו העיר

גואסטאלא על נהר פא, מוקפת חומה, ארמון ישן, שש אלף איש, מעשה כלי משי וצמר גפן, ממכר אורז. בוסעטא, עיר קטנה, אלף איש, נוטעי אורז. לוגאנייאנא, מקום באר מי תרופה. מיאנא, כפר, מעין שמן הרים רב בו.

מָאדֶענַא

ארץ הערצאגטום, לערך מאה פרסאות מרובעות מדתה, ותכיל בקרבה גם מדינת מאסא קארארא.

גבוליה לפאת צפון הלומברדיא וגואסטאלא, למזרחה מדינת רומי, לפאת נגב לוקא והים התיכון, ולמערבה ארץ פרמא. נהרותיה הגדולים הם, פא, זעקיא, פאנארא. חבל הצפון אשר לה ארץ מישור כולו, שדי תרומות ויערי זיתים וערמונים יכסו פני אדמה, אולם חבל הנגב הררי עד בו, יערים רבים בם, ועמקיהם יעטפו בר למכביר. אוירה טוב ונעים מאד, ימי החורף לא יארכו, והקרה לא תחזק בו. שפע רב לה בתבואת השדה, אורז, קטניות, קנבוס, יין, זית, פאמעראנצן וכל פרי הנגב. צאן ובקר למכביר. מהריה יחצבו, ברזל, אבנים, שיש רב, ועל כולם בפלך מאסא קארארא, אשר הררי שיש יכסוהו, ומהם יוציאו אבני שיש לבנים מאד, כארבע מאות ככר משקלם. גם בשמן הרים עושר רב לה, בו יאירו את הלילות גם יערבוהו לתוך הצבעים. מלאכת מחשבת אך מעט בה, כי רוב יושביה אורגי קנבוס וחוצבי שיש. בתי החנוך ברע הם. מספר יושביה שם שש מאות אלף איש, ובהם שבעה אלף בני ישראל. לשון הארץ, שפת איטליא, ויושביה ישוו במדותיהם ותכונתם לבני פארמא. האמונה השלטת נוצרית קטוליקית היא. ממשלת הארץ ממשלת קונסטיטוציאן היא, אחוזת עולם לבית עסטע נצר מגזע מלכי עסטרייך. שם המושל עתה פראנץ החמישי, נולד בשנת תקע“ט, וישב לכסא בשנת תר”ו) הכנסות הארץ הן א' וחצי מיליאן כסף ותוצאותיה הן שלשה וחצי מיליאן כסף. מספר חיל צבאה שני אלף איש.

קורותיה. מלפנים היתה מודינא תחת ממשלת בני אשכנז ומרקגראף משל בה, בשנת נ' לאלף הששי ניתנה לאחוזת עולם להמרקגראף אביצע מבית עסטע, ובשנת רי“ב הרים קיסר פרידריך השלישי את נכדו בארזא בתור הערצאג. בשנת שנ”ח מת האחרון מיוצאי חלצי בית עסטע, ויירש אותה בית נסיכי מוראנדולא. בשנת תקס“ג היתה נחלת עולם לפערדינאנד ערצהערצאג עסטרייך ע”י אשתו אשר לקח, ויקרא שם ביתו עסטע. בימי מלוכת נאפאלעאן היתה אחת גלילות צרפת, אולם בשנת תקע"ד הושבה לפראנץ הרביעי בן פערדינאנד וימשול בה.

בשנת ה“א תקצ”א עבר רוח רעה על המושל, וישלח ידו ביהודים, ויקח מהם כל זכיותיהם אשר היו להם זה כביר, ויתן להם רחוב מיוחד לשבת בו, וישם עליהם עונש שש מאות אלף כסף, ויעש לחוק כי יתנו לו מס עשרים אלף כסף שנה שנה, ויצו עליהם כי יהיה להם אות בבגדיהם למען יכירום כל רואיהם כי בני ישראל הם. רבים ראו כן תמהו על אכזריות כזאת בימי אור כאלה אולם בעינינו לא יפלא מאומה, כי כבר צפו זאת חכמינו ז“ל מרחוק באמרם, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב”ה מצילנו מידם.

מאדענא, עיר הבירה, מבצר חזק על נהר זעקיא, כלילת יופי ורבתי חן, שלשים אלף איש בה, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש, אוצר ספרים גדול, בו תשעים אלף ספרים נדפסים, ושלש אלף כתבי יד. בית אוסף ששה ועשרים אלף מטבעות עתיקות, ארמון המושל נאוה מאד, חמשים מקדשים לנוצרים, בתי מעשה כלי משי, כובעים, ובורסקי, מעיני מי גפרית אצלה. רעגיא, חומות ומגדלים יקיפוה, מצודת עופל, ארבעה ועשרים אלף איש ובתוכם אלף יהודים, איזה בתי מדרש, מעשה כלי שן, קרן ועץ יפים מאד, מטוה משי, מסחר יין, מקנה וכלי פשתן. קארעניא, שלש אלף איש, ובהם חמש מאות בני ישראל, מסחר מעט. מיראנדולא, מבצר חזק, ששה אלף איש, בית מדרש, מעשה כלי משי, מסחר אורז. קונקורדיא שלש אלף איש, מסחר. אקוואריא, מקום מעיני מי ברזל חמים. פינאלע, שש אלף איש עושי מסחר לעיר רומי. פיאומעטא, כפר, מעיני שמן הרים בו. גארפאנייאנא, עמק נאוה מאד, מרעה טוב בו לצאן, מחצב ברזל, שיש ואבני בנין. העם היושב בו, כשנים עשר אלף איש, אביוני אדם, חונים בסוכות, רועי צאן, וברוב ימיהם ישברו בערמונים את רעבונם.

מאסא, עיר בצורה על נהר פריגידא, שנים עשר אלף איש, גני חמד בה, מעשה משי, מסחר שמן ושיש. ארמון נאוה. קארארא סלעי שיש סביב לה, שש אלף איש, בנינים רבים לה מאבני שיש, ורוב מחית יושביה ממחצב השיש ומעשה כליו. לאו ענצא, שני אלף איש, רובם דיגים.

גם איזה ערים לה במחוז פיזא אשר בארץ טוסקאנא, ויבואו להלאה במקומם בארץ ההיא.

לוקא

ארץ הערצאגטום ולממשלת טוסקאנא היא. מדת שטחה עשרים פרסאות מרובעות, גבוליה הם לפאת מערב ים התיכון, לצד צפון ארץ מודינא. ובנגב וקדם ארץ טוסקאנא. ראש נהרותיה הוא נהר זערקיא, ומלבדו עוד איזה נחלים קטנים, לחוף הים היא ארץ כבול. לצפונה הרי אפענינא, וגפנים זיתים ערמונים ובכאים יכסו אותם עד גובה שיאם, וכל אדמת הארץ הזאת דשנה ופוריה מאד. ברכת ה' לה ביבול השדה וכל פרי הנגב, גם צאן ובקר רב, מהריה יחצבו שיש, אלבאסטר, ואבני בנין. גם איזה מעינות מי ברזל וגפרית חמים לה, מעשה חושב רב בה. המסחר גדול לארצות אחרות. ולרוב בשמן זית, ומאה ושלשים אניות סוחר לה. מספר יושביה שני מאות אלף איש, כולם יחד ביגיע כפם את נפשם יחיו, והפורשים לנדבת חנם כפיהם אך למצער בקרבה. דתם היא נוצרית קטוליקית, לשונם ותהלוכותיהם כבני ארץ טוסקאנא אשר נדבר ממנה להלאה. בינה יתירה למו, וחרוצים לכל מלאכת מחשבת. קורותיה. חליפות רבות עברו עליה בימי קדם, כי משלו בה הרומים, הגוטן, הלונגברדן, והפראנקן. ואחריהם מלכי אשכנז. בשנת ק“ל נתן קיסר קארל הרביעי את הדרור לה, כי ימשול עמה בה בלי שבט זרים בעבור מאה אלף דינר זהב אשר נתנה לו, ותהי לארץ רעפובליק עד שנת תקס”ה, כי בשנה ההיא הרימה נאפאלעאן הראשון בתור פירסטנטום ויתנה לגיסו באטסיאקי לאחוזה. בשנת תקע“ה נתנוה מלכי הברית למלכת העטרוריען ובניה אחריה. ותנאי היו דבריהם, כי אחרי מות מריא לואיזע שלטת פארמא, יקח מושל הארץ הזאת את פרמא, והיא (לוקא) תהי מורשה לשליט טוסקנה, וכדבריהם כן היה, כי כאשר מתה מריא לואיזע בשנת תר”ח, לקח אותה נגיד טוסקאנא בכח הברית ההוא וימשול בה עד היום הזה.⁹

לוקא, עיר הבירה, מבצר על נהר סערקיא, ששה ועשרים אלף איש, בתי מדרש החכמות, מצפה כוכבים, בית אוסף דברים עתיקים, אוצר ספרים, בית נשק, ארמון נאוה, בתי חסד רבים, שמונה ושלשים מקדשי הנוצרים, מרחצאות חמים מהוללים, בתי מעשה גלומי משי, צמר, צ"ג, כובעים, עבוד עורות, מסחר שמן ומשי, בתי עונג וגני חמד רבים סביבה. באנייא אלא ווילא, כפר, מעינות מים רותחים בו. וויארעגיא, על ים התיכון, חוף, שלש אלף איש, מסחר רב. בארגא אמולאנא, שני אלף איש, ממכר שמן ומקנה. קארעליא, כפר, בו מערות נפלאות. באנייא אלאווילא, מקום מרחצאות תרופה מהוללים. באנילא קאלדא מעינות חמים טובים מאד למרפא.

טָאסקַנא

ארץ כלילת יופי מלאה הוד והדר ולא תחסר כל בה, ותור גראסהערצאגטום לה, וגם מדינת לוקא תחת ידה היא. לפאת מערב המדינות לוקא ומודינא גבוליה, וצפונה תימנה וקדמה, מדינות רומי שכנותיה, לפאת נגב ודרומית מזרחית ים התיכון חומתה. מדת אדמתה שלש מאות שמונה ותשעים פרסאות מרובעות. רובה ארץ הררים, הרי אפענינן עוברים בתוכה, וישלחו את סעיפיהם על פני כל מרחבי ארצה, ורבים מהם אש וגפרית במעיהם, ההר מאנטא די פא יוציא פעמים רבות עשן ולפידי אש מתוכו, וכמוהו רבים. מערות רבות בהם, ואיזה מהם עמוקים מאד, וסער חזק תמיד בקרבם. על דבר אוירה שלש מחלקות לה. א) חבל ההרים, בו החרף קר מאד, ואף לילות הקיץ קרים המה. ב) חבל העמקים, בו לא תארך שכבת השלג אך יום אחד כי ימס מהרה לחום השמש, בירח שבט תחדש האדמה את פריה, וירק עשב יכסה נאות שדה, הצפרים ישמיעו קול זמירות, ובשמי הוד יפיקו ריח. בימי הקיץ החמים יבא הרוח כפעם בפעם, ויכבה את להט השמש הבוער כאש. ג) חבל התיכון הוא הככר לאורך הים, אדמתו עפרות חומר וגפרית, ואדים יוצאים ממנה, וישחיתו את הרוח הטהור, ובכל זאת גם רוב החבל הזה עושה פרי, ואוירו ממוצע, טוב ונעים. הארץ הזאת מבורכת במים רבים. נהרותיה הגדולים הם: ארנא, אניות על פניו יעבורון, ואצל נהר פיזא יפול לים התיכון. אמבראנא, גם הוא לים התיכון מוצאו. קיאנא. טיבר, העובר לארץ רומי. מלבד אלה נחלים רבים, ותעלות מעשה ידי אנוש עוברות בכל פנה להשקות את אדמתה, ושתים הן למעבר אניות. גם יאורים רבים לה. אדמתה דשנה ופוריה מאד, ובכל זאת לא יספיק יבולה לכלכל יושביה, בגלל ההרים הרבים אשר אין כל זרע בם. צאצאיה הם, חטים טובים וקשים כברזל, דגן, אורז, קטניות, ירקות, קצח, כרכום, פשתן, קנבוס, עשבי צבע, גפן וזית רב מאד, כל פרי העץ, ערמונים רבים, תאנה ורמון, תמרים ושקדים וכל עצי לבונה, מהרריה יוציאו נחושת, ברזל רב, עופרת, צינובר, כסף חי רב, באראקס (דומה למלח והרופאים יכינו מנו צרי ותרופה) יחיד בכל אירופא, גפרית רב, זאלפעטער, וויטריאל, אלוין, שיש יפה, אלבסטר, גחלי אבן, מלח. מעיני מי ברזל וגפרית קרים וחמים רבים בה. סוסים טובים, גמלים, חמורים חזקים ויפים מאד, פרדים, בקר רב, צאן, עזים רבים מאד, כל עוף כנף, ובראש כולם יונים כבירים אין חקר, בדגים שפע רב לה, ודגי טהון וזארדעלן רבים מאד. במלאכת מחשבת לה משפט הבכורה על כל ארצות איטליא, כי ידי יושביה תעשינה תושיה בכל מעשה חושב, וכפיהם חרוצים לעבודה. מלאכת כלי משי, ומקלעות קש מעשה עבות רבות מאד. גם יעשו דברים אחרים כבירים. המסחר רב מאד לארצות אחרות ותשעה מאות ושלש אניות סוחר לה.

מטבעותיה לפי לירה ופאאלי הן, בזהב: רוזפאנע בה ששים פאאלי או ארבעים לירה (הלירה הוא שלישית זהוב כסף). ציקיני, י“ג לירא. בכסף. פראנטשעסקאני, ששה ושני שלישי לירא, טאלארי, ששה לירא, טעסטאני, שני לירא. לירא, א' וחצי פאאלי, שליש זהוב כסף. פאאלי, שמונה גרציא בקרבה. גראציא' וב' שלישי סאלדי בה. בנחושת: סאלדי, קוואטריני. מדת האורך. בראטשיה, הוא שני שישית אמת ווין. המשקל, ליטרה, יכיל י”ט לוט של עסטרייך. אף אם חנוך בני הנעורים ביד הכמרים הוא, ירימו החכמות ראש בה, ובינה ודעת שמו להן קן בתוכה. מספר יושביה א' מיליאן ושמונה מאות אלף איש, כולם נוצרים קטוליקן, ובתוכם שנים ועשרים אלף איש בני ישראל. תכונותיהם: נדיבי לב, דבורם בנחת, חרוצים למלאכה, אוהבי מאכלים ערבים לחיך, המוזיקא והשיר מחמד נפשם, ואף דלת העם ירבו לדבר בשירים וחרוזים. לשונם היא שפת איטליא צחה מאד. ממשלת הארץ ביד הנגיד לבד אשר תואר גראסהערצאג לו, וככל חפץ לבבו יעשה, כי העם והאצילים יחד אין משפט למו לחוות דעת בכל דבר המשרה למגדול ועד קטן. הנגיד מגזע האבסבורג הוא ותואר ערצהערצאג עסטרייך לו: הכסא מורשה לבן ולבת. שם המושל עתה לעאפאלד השני, נולד בשנת תקנ“ז וישב לכסא בשנת תקפ”ד¹⁰. תוצאות הממשלה הן שלש עשר וחצי מיליאן כסף, והכנסותיה כעשרה מיליאן כסף. מספר חיל צבאה שמונה אלף איש, עשר אניות מלחמה. קורותיה. המדינה הזאת ארץ נושבת מראש מקדמי ארץ, בימי ממשלת הרומים היתה גם היא תחת שבטם, ואחרי רדתם שלטו בה גויי גוטן, יונים ולנגוברדן, במאה הי“ב למספרם באה למלכי אשכנז, אחרי ימים לא כבירים נקרעה לגזרים, כי פרקו עריה הגדולות עול המלכים מעל צוארם ותהיינה לרעפובליקן מיוחדות. במאה הט”ו היתה לארץ אחת ביד שרי בית מעדיצי וכאשר מת האחרון למשפחה הזאת באמצע המאה הי“ח, באה לבית עסטרייך ע”פ ברית מלכי ארץ. כשבת נאפאלעאן הראשון על כסא מלכותו, הרימה בתור ממלכה ויקרא את שמה סעטרוריען, וימליך מלך בתוכה את לודוויג הערצאג פרמא, בשנת תקס“ז לקח אותה מידו ותהי לאחת מדינות צרפת. ואחרי הורד נאפאלעאן מכסאו, השיבו אותה מלכי הברית לשבט מושליה מבית עסטרייך, ואת תואר הממלכה הסירו מעליה, ויקראו את שמה גראסהערצאגטום כבראשונה. בשנת ה”א תר“ז אחרי מות מריא לואיזע דוכסית פרמא, נפלה גם מדינת לוקא לארץ הזאת לאחוזה, על פי ברית המלכים בשנת תקע”ה. ראשית מושב בני ישראל בארץ טוסקאנא, הוא בסוף המאה השנית לאלף הששי, כי אחרי אשר הרבו יושביה לקחת נשך ותרבית מאת אחיהם, קראו שרי הממשלה את היהודים אליהם, למען יהיו לשטן להם בדבר הזה, והרשו להם לקחת נשך ארבעה דינה בעד כל לירא לחדש ימים. וכאשר גדלו והצליחו מאד, קנאו בם יושבי הארץ ויצעקו חמס עליהם באזני השרים, עד כי נלחצו בשנת ה“א רנ”ה לגרשם מתוכה. אולם עוד בשנה ההיא נקראו שנית אליה, כי הוסיפו הנוצרים עשות רע בכל משה יד וימוצו את דם אחיהם כעלוקה, וישובי בני יהודה וישבו בקרבם עד היום הזה. הארץ הזאת חמשה מחוזות לה. א. מחוז פלארענץ, בו העיר פלארענץ, בירת כל טוסקאנא ומשכן המושל¹¹ על נהר ארנא העובר בקרבה ולשנים יגזרנה, ועל דבר הודה והדר ארמנותיה תואר היפה לה. דרך ארבע שעות היקפה. ארבעה גשרים יפים על הנהר, חומות ומגדלים יקיפוה, ומצודת עופל לה. איזה חוצותיה צרים ואפלים. ובתים רבים בם אשר נייר טבול בשמן לחלונותיהם תחת הזכוכית, ובתוכם גם רחוב היהודים. אולם רוב שוקיה רחבים ובניני תפארת בם. שבעה עשר רחובות גדולים לה, עשרת אלפים בתים, מאה ועשר אלף איש, מאה ושבעים מקדשים לנוצרים, כולם יחד מלאים פאר וסגולות מלכים, ורבים מהם בנויים מאבני שיש. הארמון הישן, מבצר חזק ונאוה מאד, לפנים היה משכן השליטים בו, ועתה ישבו שרי הממשלה בקרבו. מגדל רם לו. ארמון הממשלה, בו אוצר שכיות החמדה, גנזי כתבי המדינה, אוצר ספרים, אוסף סגולות מעשה ידי אנוש, ובחצר הגדול אשר בו חנויות לממכר כל סחורה. ארמון פיטי בנין גדול מפואר, מושב נגיד הארץ, תשע מאות חדרים בו. היכלות רבים אחרים וסגולות יקרות בם לאין קץ, שלשה אוצרות ספרים גדולים, האחד הלורענציני מאה ועשרים אלף ספרים נדפסים, וארבע אלף כתבי יד בו, השני המארוצעליני ארבעים אלף ספרים בו, והשלישי תשעים אלף ספרים נדפסים ושלשה אלף כתבי יד בו. בית אוניווערזיטעט, שלשה בתי מדרש גדולים לחכמות ומלאכת מחשבת, בתי מלאכת כלי משי, יריעות מחוטבות, תמרוקי הנשים, כלי פארצעלאן, שיש, אלמוגים, מנורות נחושת קלל, ומסחר. העיר הזאת רחוקה קכ“ט פרסה מן ווין. נתיב ברזל ממנה עד ליוורני. ארמונות רבים לאצילי הארץ סביבה. פאגיא אימפערילע, היכל עונג למושל הארץ. פראטאלינא, ארמון נאוה ופרדס נחמד לו, גם הוא לנגיד הארץ הוא. פראטא, מוקפת חומה, שנים עשר אלף איש, ארבעים היכלי נוצרים, בית מדרש, מעשה כלי צמר, צ”ג ופשתן, כובעים, נייר, וכלי נחושת, גם יאפו בה לחם טוב אין כמוהו בכל איטליא. סקארפעריא, שני אלף איש, מעשה כלי ברזל טובים. פיעטרא מאלא, מקום מהולל ע“י ההר ראדיקאזא אשר בו, אשר יצא לפרקים קיטור ואש מקרבו. פיסטאיא, עיר מוקפת חומה וסוללות, מצודת עופל, שלש עשר אלף איש, בית מדרש, מעשה גלומי צמר, וכלי ברזל רב, מההרים אשר סביבה יוציאו בדולח לבן רב. פעסקיא חמש אלף איש, מעשה משי, נייר, כלי חרס. לאסטרא, מקום מעשה כובעי קש רב מאד. וואלטערא, על הר גבוה, מצודת עופל למשגב לה, שש אלף איש, מגדל רם ישן, ארבע עשר בארות מלח, ומהם יעשו חמשים ככר שנה שנה, מעינות גפרית, ומי ברזל חמים רבים סביבה. סינייא, כפר, מעשה כובעי תבן רבים. ב. מחוז ארעצא, בו העיר ארעצא, עתיקת יומין מאד, מוקפת חומה. עשרת אלפים איש, ל”ז מקדשים לנוצרים, מעשה כלי צמר ומחטים. קורטונא, אצל גבול רומי על הר גבוה, ארבע אלף איש, דברים עתיקים בה מימי קדם, מחצב שיש רב סביבה. מונטעפולציאנע, עיר קטנה, כרמים רבים וטובים בה. ג. מחוז סינא, בו העיר סינא, מוקפת חומה, מגדלים רבים לה, וגם לרבים מבתי העם מגדלים נשאים, עשרים אלף איש, בהם שמונה מאות בני ישראל, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש, שלשה וחמשים היכלות לנוצרים, אוצר ספרים, ארמון העצה נאוה מאד, מלאכת גלומי צמר, כובעים, נייר, עורות. מרכבות, כלי שיש ושן. ד. מחוז גראסעטא, בו העיר גראסעטא, חמש אלף איש, בשול מלח רב בסביבותיה. מאסאדי מארעמה, שני אלף איש, ארמון ישן, מעיני מים חמים רבים סביבה. ארביטעלא, חמש אלף איש. טעלאמונע, שני אלף איש, רובם דיגים, מכרה גפרית רב אצלה. ככה ארביטעלא אי קטן, בו החוף סאן סטעפנא, חוף ערקאלע, וההר מונטע ארגענטאריא. סיליא, אי, אלף וחמש מאות איש בו. ה. מחוז פיזא, בו העיר פיזא, חומות פרוצות, ושלשה מגדלי מבצר יקיפוה. מלפנים היתה עיר גדולה, ומאה וחמישים אלף איש גרו בה, ועתה לא נשאר לה כי אם רוחב אדמתה, כי רחבת ידים היא, אולם יושבים בה אך שלשה ועשרים אלף איש הם. נהר ארנא עובר בתוכה, ושלשה גשרים עליו. בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים, גנת ביתן, מצפה כוכבים, מגדל רם משופע נכון על שבעה טורי עמודים, ארמון הדוכס נאוה, בית מועד הסוחרים, בנין מפואר מאד, בו חנויות רבות, שמונים מקדשי הנוצרים, בתי מלאכת כלי משי וצ“ג, זכוכית, מעשה עופרת. מרחצאות רבות סביבה, מי גפרית וברזל היוצאים מההר, כולם בחדרי שיש יפים מאד. סאן ראסארי, מקום תרבית סוסים. לִיוָוארְנָא עיר בצורה מאד על ים התיכון, כלילת יופי, ולכן ווענעדיג הקטנה יקראוה. רוכלת העמים, כי חוף חפשי לה, אשר כל אניות סוחר אליו תבאנה, מבלי תשלומי כל מכס, שנים וששים אלף איש, ובהם עשרים אלף יהודים, רובם עשירי עם וכל מסחר האלמוגים בידם הוא. הקהל הקודש הזה רובו מגולי ספרד גזע מחצבתו, ואך ע”י הגולים האלה אשר פתחה למו העיר הזאת שעריה, ותתן למו אחוזה בתוכה, היתה לרוכלת העמים ותגדל לכבוד ולתפארת. זרע יעקב הם בקרבה אזרחים חפשים, בידם לקנות בתים וקרקעות ולעשות כל מלאכה ומסחר כאות נפשם, אך יען טוב סחרה מאד וברכת שפע בכנפיו, לכן השולחים ידיהם למלאכה אך מעט המה. הממשלה לא תקח כל איש ישראל לעבודת הצבא, לכל פקודה ומשמרת לא יקרבו, ומספר המליצים יודעי דת ודין מקרבם אך שנים הוא. העדה ארבעים נשיאים לה. בית הכנסת אשר בה הוא הגדול, והנאוה מכל בתי ה' באירופא. לפנים היו המנורות הרבות אשר בו כולן כסף טהור, אך כאשר משלו הצרפתים בה היו לשלל ויעשו מנורות נחושת קלל תמורתן. קירותיו מצופים כתובת קעקע, זכר שמות נדיבי לב אשר הרבו עשות חסד לעדתם. המתפללים בקרבו לא ישלמו מאומה בעבור מקום הקבוע אשר להם, כי הקהל הכנסות רבות לו, ואין צורך לתשלומין. ארון הקדש הוא אשר הביאו אתם ראשוני אבות העדה הזאת מארץ ספרד אחרי גלותם משם, ובעבור זה סגולה יקרה הוא מאד בעיניהם. נוסח התפלה הוא נוסח ספרד, וכן בכל ערי איטליא. תפלות אבינו מלכנו ועל חטא הם קצרים הרבה מאד מאשר אתנו. בעת ברכת כהנים על הדוכן, יתן איש איש את כפיו על ראש בניו ויברך אותם. העדה בית גדול ונאוה לה, אשר כל בתי הספר בקרבו, והם: בית חנוך הילדים, חדרים לנערים לבד ולנערות לבד, מבני שתים וחצי שנה עד בני שבעה שנה. על פני קירות הבית הזה לוחות נייר אשר עליהם כתובים מקראות ומליצות מוסר בשפת איטליא, לנטוע זרע מדות טובות בלב בני הנעורים. ונציגה פה איזה מהם למשל: סיג לחכמה שתיקה, אהוב את ה' מכל, ורעך כנפשך. יראה ה' ראשית דעת. דובר שקרים לא יכון לנגד ה‘. אשרי שומר מצוה. הכל יפה בעתו. טוב פת חרבה ושלוה בה. תאוות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות, וכאלה רבות בחדר אשר בו יאכלו לחם הצהרים. צדיק אוכל לשובע נפשו. בית יסודי הלמוד, בו ילמדו עקרי האמונה, לקרוא ולכתוב בלשון הארץ ולחשוב חשבונות. ארבעה חדרי בית הספר, החדר הראשון ילמדו יום יום פרשה אחת בתורה, פרשה בנביאים, דקדוק לה“ק, וידיעת לשון הארץ. בחדר השני יוסיפו ללמוד ספרי קדש ודקדוק, החדר השלישי והרביעי הם רק לאלה החפצים לשבת על התורה והעבודה להורות הוראה בישראל, בחדר השלישי ילמדו ספרי קדש עם פירושי גדולי המבארים על פי חוקי הלשון ובקורת הדעת הישרה, גמרא עם פירש”י ותוספות ואיזה הלכות, ימי הלמוד בחדר הזה יארכו ארבע שנה, בחדר הרביעי ידרשו מעל ספרי התלמוד ומפרשיהם, במפרשי תנ“ך, ספרי הרמב”ם והראב"ע וספרי מדע אחרים ומליצת לשון הקדש על בורייה, וגם בחדר הזה ישבו התלמידים ארבעה שנים. בתי ספר לידיעת המסחר ולשפת איטליא, בם ילמדו תכונת הארץ ומלואה, קורות התבל, וחכמת המליצה. בית המדרש ליום השבת, להורות בם נערי בני ישראל, חוקי אלהים ותורותיו. חדר למלאכת הציור, בעבור הנערים העושים במלאכה. חדר המלאכה, בו ילמדו מעשה נעלים. בית לחכמת השיר בפה ובכלים. אוצר ספרים, את ספריו ישאילו לנערי העדה חנם, גם כל הלמוד בבתי הספר האלה חנם אין כסף הוא. בית תפלה לישמעאלים כי גם ישמעאלים רבים סוחרים ישבו בקרבה, בית מדרש החכמות, בית ועד לחכמים, בית נשק מרתף גדול עמוק ורחב מאד, מצודת עופל למשגב לו, מגדל מאיר אצלו, גם בית קאראנטען גדול, הוא הבית אשר בו ישבו הבאים מארץ אחרת עד אשר יטהרו מרוח הים הרע, בית דפוס מהולל מאד לבני ישראל, מסחר ספרים רב לארץ הקדושה. צנור גדול ונפלא מאד המביא מים אל העיר. בתי מלאכת אלמוגים, כלי מלחמה, גלומי משי, שמן שושנים, כלי אבן, נייר, טאבק, מסחר רב וגדול לצרפת, בריטניה, וארצות אחרות. בה היה הר’ דוד ניטו הרופא בעל ס' כוזרי שני. הרב הגדול ר' עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים, הגאון ר' חיים יוסף דוד אזולאי בעל ס' שם הגדולים ועוד אחרים גדולים אנשי שם. נתיב ברזל ממנה לעיר פיזא ולפלארענץ. בשנת ה“א תר”ח ותר“ט היו מבוכות ומלחמות שונות בקרבה בין העם וצבאות המושל, ואת האחרונה בשנת תר”ט השקיט חיל עסטערייך אשר בא שמה. מונטא נערא, גבעה נשאה, יער וכל עץ בה, והיכלי עונג רבים יסובבוה. פיאמבינא, עופל מבצר, אלף ושש מאות איש.

אלה הערים אף אם במחוז הזה מצבן, לממשלת מודינא הן:

נטרעמאלי,

ארבע אלף איש, מצודת עופל. סעראוועצא, אלף איש, מחצב שיש רב וטוב אצלה. פיעטרא סאנטע, שלש אלף איש, עושי מלאכות שונות.

עלבא

אי, בים התיכון, שבע וחצי פרסאות מרובעות מדת ארצו, לממשלת טוסקאנא הוא,¹² הרים יכסו פני כולו ובראשם ההר הגבוה קאפאנא, על ההרים נטעי בושם רבים, וכל עצי לבונה, ולרגליהם, גפנים, זיתים ובכאים. אוירו ממוצע. החורף והסתיו אינם קרים אך ימי גשמים, האביב נחמד ונעים גם הקיץ לא יחם מאד, כי רוח הים יפיח כפעם בפעם ויכבה את מוקד השמש. נחלים ומעיני מים רבים לו, אדמתו פוריה מאד, אך על דבר ההרים הרבים אשר בו, לא יזרעו את השדה אך מעט, אולם מטע הגפן והזית רב מאוד. הבקר אך מעט כי אין מרעה למו, אכן צאן ועזים, חזירים וחמורים לא מצער. גם ארנבת, שפן, וחזיר היער בו. תרנגולים, שליו, יונים וצפור כנף רב. נחשים ועקרבים, גם רמשים אחרים מזיקים, דגים רבים, מעיני מי ברזל כבירים. מהריו יוציאו ברזל רב מאד, אשר לא יחלו בו ידים, כי יצא נקי וצרוף מבטן האדמה, אין ערוך לטובו, ומספרו יותר משלשה מיליאן ככר שנה שנה. גם מאגנעט, שיש, גראניט, גפרית, ויטריאל, בדולח. גם מלח רב, כחמשים אלף ככר לשנה. יושביו חמש עשר אלף איש, עם שוקט ובוטח, אנשי חסד, עוברי ימים, גבורי ציד, אוהבי עמל ועבודה, ודבקים בארץ מולדתם. חוסר דעת להם ומאמיני הבלי שוא. לחם גס, ערמונים, גבינה ודגים יבשים, ראש מאכליהם המה. נשותיהם ראויות לבעל בשנת הי“ג לימי חייהן, וזקנה קופצת עליהן בחצי ימיהן, יופי ותואר פנים אין להן. לשון העם שפת איטליא נשחתה, בו העיר. פורטא פעראיא על לשון ים, מבצר חזק, חוף נשגב, ארבע אלף איש, העיר הזאת מהוללה על אשר היתה משכן הקיסר נאפאלעאן הראשון, מן ד' מאי אלף תתי”ד עד כ“ו פעברואר אלף תתט”ו למספרם, כי את האי הזה נתנו לו המלכים לאחוזה אחרי הורידוהו מכסאו כאשר כתבתי בספרי דגול מרבבה צד ק"ס, אוצרות תבואה בה מתחת לארץ גדולים מאד, וצנור מים אשר נעשה במצות נאפאלעאן להביא מים חיים אל תוכה, כי טרם בואו שתו יושביה מי גשמים. פורטא לונגונא, עיר בצורה, שני אלף איש, חוף, מסחר יין ושמן. מארציאנא, כפר, מערה גדולה ונפלאה אצלו. פאלמאיאלא, מאנטע קריסטא, שני איים קטנים אשר מתי מספר בהם, משליכי ביאור חכה, וצידת דגים מחייתם.

ארץ מלךְ הגויים היא רומי

ארץ הכומר הגדול, ראש כל כמרי הנוצרים, ושם אדמת הכהנים (קירכנשטאאט) לה, מדת שטחה שמונה מאות ושש עשר פרסאות מרובעות¹³, גבוליה לפאת צפון הלומברדייא, לצפונית מזרחית ים האדריאטיקי, לדרומה ארץ נעאפל, ולמערבה תוסקאנא ומודינא. ראשי נהרותיה הם נהר פא, טיבר, פאנארא, רענא.

יאוריה הגדולים הם, יאורי פערוגיא, בולזענא, רחבו שתי פרסה וחצי, וארכו שתי פרסה, בראטשיאנא, ארכו פרסה ורחבו פרסה, אך חבל הצפוני וחבל דרומי מערבי, ארץ מישור המה, אבל כל מחוזותיה האחרים מכוסים בהרי אפענינן (סעיפי הרי אלפן) הרמים, והגבוה מכולם הוא מונטע דילא סיבילא, ההרים האלה אבני שיד ומוקדי עולם בקרבם, וברבים אותות נאמנים כי הקיאו להבות אש מפיהם בימי קדם, על פניהם יערים רבים גם זיתים, גפנים, ערמונים וכל עץ פרי. בין ההרים עמקים רבים עושי פרי תבואה, ובראשם שני העמקים רומנייא וקמפנייא דירומא, זה לעומת זה, כי הראשון דשן ושמן כגן עדן כולו, יין, תבואת השדה, וכל פרי עץ בו, אולם האחרון (קמפנייא) ארץ גזרה חרבה אין כל, מאדמתו לא יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש, כי גפרית ומלח בקרבה, ואדים יוצאים ממנה המולידים חלאים רעים ליושביה, גם אגמי רפש רבים בעמק הגדול הזה, ואין קץ לכל העמל אשר הרבו מני דור דור לייבש את האגמים האלה, אולם אך לשוא, כי עודם באיתן הקפם עד היום הזה. אוירה. החבל הצפוני לפאת נהר פא, ממוצע כאויר הלומברדייא, במקומות הגבוהים בהרים יחזק קור החורף, ושכבת השלג תארך חמשה ירחים, אולם בעמקים אין כל קרה, והסתיו אך ימי גשמים הוא, ובעלות הקור יותר מחמש מעלות אות ופלא הוא, ולרוב לא יסור ירקרק עשב מעל פני השדה מראשית עד אחרית השנה, חום הקיץ יגדל עד מאד, ולהט קרני השמש ירע מאד ליושביה, כי קדחת וחלאים אחרים רבים בכנפיו. אדמתה דשנה ורעננה, ובכל זאת יבולה אך מעט הוא, כי רק בגלילות הצפון חריש וקציר רב, אולם במחוזות החמים עבודת השדה אך מעט היא, כי החום החזק יחליש ידי יושביה, גם החגים הרבים אשר ישמרו אותם עד מאד יפריעו אותם מעבודתם. צאצאיה הם, חטים, דגן, חטי טורקייא, אורז, קטניות, פשתן וקנבוס רב, קצח, כרכום, טאבק, גפן וזית רב, פרי עץ למכביר, פאמעראנצן, תאנים, שקדים רמונים, ציטראנן, וחרובים רבים. בצאן ובקר, סוסים ועזים אין מחסור. גם דגים כבירים במימיה, אך הצידה מעט היא. מהריה יחצבו גפרית, זאלפעטר, אלוין, ושיש. במלח הים עושר רב לה. בתי מלאכת מחשבת לא ירביון בה, כי ידי הרומי רפות ורוחו עצלה לכל עבודה, המסחר קטן ומעט, ורובו ביד בני נכר היושבים בקרבה. מספר יושביה שלשה מיליאן איש, ובהם עשרים אלף בני ישראל. הכמרים רבים מאד, ומספרם שלשה וחמשים אלף. תכונת יושביה. אוכלים ושותים במדה ומשורה, רוח דעת ובינה להם, כח דמיונם חזק מאד, קצפם בוער כאש, וכשרון רב להם לחכמת השיר, הציור, ומעשה הפסילים. הגנבה פגול למו, אולם עושק ותרמית אינם חטאת מרי בעיניהם. פושקי שפתים, ומרבים בשיחה בטלה, אוהבי עצלות ורפיון ידים, סובבים על הפתחים לבקש מתנת חנם רבים ועצומים מאד. החכמות נצבות בתחתית המדרגה, כי כל בתי המדרש וחנוך בני הנעורים בידי הכמרים הם. אמונת הארץ, דת נוצרית קטוליקית והיא השוררת, אולם גם יונית, פרוטסטנטן, ובני ישראל בה, אך משפט ואחוזה אין להם בקרבה. מושל הארץ הוא הפאבסט ראש כל כמרי הנוצרים, אשר יאמרו עליו כי הוא ממלא מקום מחוקקם באדמה, ובשם האב הקדוש יקראוהו, ממשלתו מוגבלה ברצון בחירי העם, ע“פ הקונסטיטוציאן משנת ה”א תר“ח. יועציו ושרי מלכותו כמרים הם, ושם קארדינאל לכל אחד. הקארדינאלע שבעים המה, ובמות הפאבסט יבחרו הם קארדינאל אחד מתוכם ויהי לפאבסט מושל תחת המת. שם הפאבסט השורר עתה פיאוס התשיעי, גראף מאסטע פערעטי, נולד בעיר סיניגאליא אשר ברומי בשנת תקנ”ב, ונבחר לפאבסט בשנת תר“ו. הוא הפאבסט הרנ”ט לנוצרים מראשית אמונתם. חותם הפאבסט הוא אות משפחתו, ועליו כתר משולש, מפתח השמים, ויונה מרחפת, כולו זהב טהור. הכנסות הממשלה הן כ“א מיליאן כסף, ותוצאותיה גם הן כערך הזה. הכנסות הפאבסט מן הכמרים ועסקי האמונה בכל ארצות תבל, שש מאות אלף כסף, ואלה לו לבד הם, ואין להממשלה עסק עמהם. מספר חיל הארץ שמונה עשר אלף איש, ושש אניות מלחמה. מטבעותיה לפי השקודא, כל שיקודי שני כסף ועשרים צל עסטרייך ערכה, ותכיל בקרבה עשרה פאאלי, ערך הפאאלי כ”ב צל כסף, בכל פאאלי עשרה באיאטשי, ערך הבאיאטשי א' ושליש צל כסף. קורותיה. ראשית ממשלת הכמרים בארץ הזאת זה אלף ומאה שנה, כי לקח אותה פיפין הקטן מלך הפראנקן, מיד הלונגברדן בשנת ד“א תקט”ו ויתנה להכומר סטעפאן השני למנחה. קארל הגדול והקיסרים אשר אחריו, הוסיפו להרחיב את גבולה מאהבתם את אמונתם. הפאבסט גרעגאר השביעי בן חרש עצים אשר משל משנת ד“א תתל”ג עד תתמ“ה, שם לחוק לבל ישאו הכמרים נשים, למען יהיו חפשים מכל דאגת מחיה, וכל עמלו היה להכניע כל מושלי ארץ תחת הכמרים. ואף אם קמו רבים עליו ועל כל הנלוים אליו, לא נסוג אחור ממחשבתו, וכאשר מרה היינריך הרביעי קיסר אשכנז את פיו, החרימו בנדוי ואלה, עד אשר נלחץ הקיסר לבא אליו, ולעמוד שני ימים בחצרו בעת קרה ושלג, ואך אחרי עולל בעפר קרנו וישבע בוז וחרפה, נשא גרעגאר את פניו ויסלח לו. הבאים אחריו אינאצענץ השלישי, גרעגאר התשיעי, אינאצענץ הרביעי, ובוניפאץ השמיני, הוסיפו עוד להרים קרן הכמרים, הורידו מלכים מכסאותם, החרימו מושלים רבים, והעבירו קול, כי יוכלו לאומיהם להרים יד נגדם. בערים רבים שמו משפט הנדוי, בעיר כזאת חדלה כל עבודת שמים, בתי התפלה נסגרו, קול פעמון לא נשמע והמתים לא נקברו בחצר מות, המשפט הזה לא סר מעליהם, עד אשר שבו אל הפאבסט ברוח שברה ונעתר להם. רבים אשר לא ישרה נפשם באמונה הנוצרית, היו לשרפה מאכולת אש, או הכו מכות אכזריות, ותוקף הכמרים עשה חיל, עד כי כל כהן נוצרי התברך בלבבו לאמר, אני ואפסי עוד. העול הכבד הזה אשר העיקו הכמרים על צואר בני תבל, העלה חמת המלכים, ויקם פיליפ הרביעי מלך צרפת, בשנת ס”ט לאלף הששי, ויגרש את הפאבסט מן רומי ויושיבהו בעיר אוויניאן אשר בצרפת. ימי הגלות לכהניהם ארכו ששים שנה, ומאז נשבר גאון עוזם, כי אף אם שבו לרומי לא שב הודם אתם, ותהי מריבה בין הכמרים, ויפרדו איש מעל אחיו, ויבחרו למו פאבסט אחר, מלבד הפאבסט אשר ברומי, ועד מהרה נלוה גם שלישי עמהם, ויהיו שלשה כהנים גדולים, וכל אחד אמר אנכי הצדיק ובי בחר ה‘. ואחרי נעשה שלום ביניהם וישובו היות לאגודה אחת, והנה קמה רעה אחרת עליהם, הוא הכומר מארטין לוטר אשר חרף את מערכותיהם, ויתן דת חדשה בארץ היא הרעפירמאציון, ורבבות נוצרים עזבו את ברית הכמרים ויבחרו דת לוטר תחתיה. כשבת הקיסר יאזעף על כסא מלכותו (באמצע המאה החמישית לאלף הששי) ירד כבוד הכמרים מאד, ואף אם הלך הפאבסט פיאוס הששי לווין לחלות פני הקיסר, לבל יחלל את הודו, לא הצליח בידו, וישוב ריקם כאשר בא. כאשר החל נאפאלעאן עלות על במתי הגדולה, ויהי לשר צבא צרפת, שלח אל הפאבסט ידו, ובחכמתו ורוחב לבבו הוכיח למתי תבל, כי גם האב הקדוש איש הוא ולא אל, ואם תגע בו יד יהי כאחד האדם. ויקח ממנו איזה מחוזות, ויצו עליו לתת לו כ“א מיליאן לירא, שני אלף כתבי יד יקרים, ואלף ציורים נפלאים אשר בהיכלו, וכאשר הפאבסט מאן לעשות חפצו, קם עליו בחזקת היד, עד אשר נלחץ הפאבסט לתת לו איזה ערים ושלשים מיליאן לירא. ואחרי שתי שנים (תקנ"ט) כאשר מרה הפאבסט את דברו, לקח את כל רומי, ותהי לאחת מדינות צרפת, ואת הפאבסט הוליך שבי לארץ צרפת, וימת שם. אחרי איזה שנים השיב נאפאלעאן את רומי לממשלת הפאבסט. אולם כאשר מאן פיאוס השביעי תת חוקי נאפאלעאן בארצו, באו צבאות בפאנטענעבלא, עד אשר הורד נאפאלעאן מכסאו (תקע"ד) כי אך אז השיבוהו המלכים לרומי. בשנת תקצ”א היתה מבוכה גדולה ברומי כי קם העם נגד הפאבסט וילחמו בצבאותיו, ויבואו גדודי עסטרייך וישקיטו המריבה. בשנה השנית יצא סער המרד שנית בארצות הפאבסט, ויקרא את צבאות עסטרייך וצרפת לעזרה, ויבואו ויושיעוהו. גם בשנת תר“ג היו מהומות רבות בארץ הזאת, ודמים רבים נשפכו. כאשר ישב הפאבסט המושל עתה פיאוס התשיעי לכסא רומי, ראה את נפשו ברע כי מצא את אוצר הממשלה ריק, ובלב העם משטמה ואיבת עולם לשופטיה ושומריה, וימהר ויקרא למורדים במלכות דרור, ויפקד פקידים אנשי העם אשר לא מזרע הכמרים, כי עד ימיו כל משמרת אך ביד הכמרים היתה, ויעש תקנה חדשה לכל עניני הממשלה וחקותיה, הוא הקונסטוטוציאן (שנת תר"ח). אולם גם באלה לא נחה רוח העם, כי נפשם מרה להם ויהרגו את סגן כל עסקי הממשלה פנימה רוסי שמו, והפאבסט נלחץ לברוח לארץ נעאפל, ובחדש טבת תר”ט העבירו סגני הממשלה קול בארץ, כי רומי רעפובליק היא, והפאבסט הורד מכסאו, אולם פיאוס קרא למלכי אירופא, ויתחנן למו, כי יקומו לעזרתו, ויבואו צבאות שפניא, צרפת ועסטרייך, ותושע לו ימינם, ותשקוט הארץ. קורות בני ישראל אך מעט בקרבה, כי אף אם ישבו שבטי יה ברומי מימי בית שני, ומוצאותיהם בה רבו לבלי ספורות, אנחנו לא מארץ רומי הישנה נדבר פה, כי זאת כבר נאבדה במצולות העת ואיננה, וזרמי דורות עולמים שטפוה, אך דברינו פה מארץ ממלכת הכהנים. ונפלא הוא בעינינו כי אף אם אדמת הכמרים היא מני אז, בכל זאת ישבו בני יהודה בתוכה עד היום הזה, ולא נרדפו על צואר, ולא השיגום אף אחת מני אלף הרעות אשר ימצאו אותם בארצות אחרות, על דבר אימת האמונה. ונהפוך הוא, כי פעמים רבות הוכיחו הפאבסטים את המלכים אשר הרעו לישראל, ויצוו עליהם לשוב מחרון אפם, ככתוב בספרי דברי הימים לעמים. ואלה דברי הרב שלמה ווירגא בס’ שבט יהודה: כתב אשר שלח השר איש תבונות וראש הנדיבים ר' משולם איש רומי לקהלות כל ממשלת האפיפיור וכו‘, דעו לכם כי המושל הרב ונאמן אשר עמד עליכם בימי קדם הוא העומד תמיד להצילכם. יום ראשון לנאטאל¹⁴ באו לפני אדונינו האפיפיור שני שרים שלוחים מן המלך מלך ספרד, לבקש מאת האפיפיור שרצונם לגרש היהודים אשר במלכותו ושיגרשם הוא ראשונה כמו שהוא נאות לאיש העומד במקום דתם, ויד כל המלכים באחרונה, מפני שהיהודים רעים וחטאים מאד לאל. והאפיפיור איש חסד הוא ואוהב משפט, והשיב להם ואמר, בעיני יפלא משכל המלכים אשר בזמננו, והם כואבים על שהיהודים הם רעים וחטאים לאל, וכי המלכים אפוטרופסים במקום אל השמים עומדים, יענישם האל אשר בראש כמו שעשה קודם שעמדו המלכים, עכ"ל. במענה הקטנה הנכוחה הזאת די ועוד יותר מדי למלא חצץ פי משנאינו. והוסיף עוד לספר הרב בעל שבט יהודה במקום ההוא (בסוף ספרו). כי הפצירו הכמרים באפיפיור מאד והביאו עדי שקר כי גנב אחד היהודים צלם כסף מהיכלם וישימוהו לשמצה, עד אשר חרה אף הפאבסט בעם ישראל, ויצו כי יסחבום בחוזק יד לבמותיהם ולזרוק עליהם מי נדה, למען יבואו בברית הנוצרית, אולם ביום ההוא אשר יצא הדת הזה מלפני הפאבסט, מת פתאום ההגמון הגדול צורר היהודים אשר ידו היתה ראשונה במעל הזה, ובלילה עשו הכמרים משתה גדול בשמחת נפשם על דבר הכליון הגדול הזה אשר נחרץ על בני ישראל. ויהי בחצי הלילה ותגעש ותרעם הארץ ויפול הבית אשר בו המשתה וכל הקרואים יחד מתו לא נשאר אף אחד, אולם בכל בתי העיר לא נגעה הרעה הזאת מאומה, וירא הפאבסט כי מאת ה’ היתה זאת, ויאמר הנני רואה כי כל האשמות אשר יפילו על היהודים אך שקר המה וה' בעזרם, לכן תדבק נפשי בהם, תמות נפשי מות הישרים האלה, ותהי אחריתי כמוהם. ויקרע את כתב הדת, וירים את קרן ישראל בארצו. הפאבסט אייגן הרביעי היה מחסה לבני ישראל מאד, ובשנת ה“א קצ”א יצאה הדת מלפניו, לבל ילחצו כל איש יהודה להמיר את דתו, ובכל ארץ וממלכה אשר אין נחלה למו בזכיות הארץ ככל יושביה, יהיו פטורים ממס ותרומה, באמרו אם גרים הם בכם ומיטב הארץ לא יאכלו, מדוע ישאו כל עול ומס יחד עמכם, אם את הטוב לא יקבלו, גם את הרע לא תתנו למו, קוצר השבלים יזרע הזרע. פויל הרביעי הרבה עליהם חוקים לא טובים, ויצו כי יהיה לכל איש ישראל אות בבגדו למען דעת כל רואיו כי יהודי הוא (שנת ה“א שט”ו), גם נשרפו בפקודתו ספרי ש“ס רבים בכל ערי רומי ואיטליא. פיאוס הרביעי נתן להם זכיות רבים. פיאוס החמישי נתן דת לגרש כל היהודים מארצו, ויאמר בכתב הדת ההוא, כי אנשי מרמה המה, מנאצי צלמיהם, מכשפים (שנת שכ"ט), ויקם דון יוסף הנשיא דוכס נאקסאס מאנוסי פורטוגאל, רב ושליט על איים רבים, שר ונגיד בחצר סולימאן סולטן קונסטנטינופל, ויצו על רבים מרבני דורו כי ישלחו דבר דת ודין לכל עושי מסחר במים רבים לבל ישלחו אניותיהם לאנקונא, כי אם לחוף פיזארא אשר היתה אז תחת ממשלת דוכס, וכראות הפאבסט כי בגלל הדבר הזה ירד כבוד ארצו מאד, כי יסור כל מסחר ממנה, וימהר ויקרא ליהודים, לאמר שובו בני יעקב ושבו בארצי כטוב בעיניכם, וישובו וימצאו מכון לשבתם ברומי. אנקונא ואוויינייאן (אשר היתה אז תחת הפאבסט), ומני אז תחת מסבות התהפכו לשבט ולחסד, ועין ה' היתה עליהם ותשמרם מכל רעה. בימי נאפאלעאן השיגו משפט האחוזה בקרבה, ויהיו לאזרחי הארץ, אך אחרי שבה היות לממשלת הכמרים הורידו עדים מעליהם, ויתנו להם רחובות מיוחדים כבראשונה, ובשנת תקפ”ג צוו עליהם כי יבואו מדי שבת בשבתו ג' מאות איש לשמוע דרשת אחד הכמרים אשר יוכיח למו בדברים להפוך אותם לאמונתו. בשנת תקפ“ז יצא הדת מאת הפאבסט, לבל יצא איש ישראל למסעיו, מבלי מכתב רשיון, ואם ליום השוק יסע, עליו לבקש לו עוד רשיון אחר מיוחד מבלעדי רשיון המסע, לבל יסחור בדרכו עם איש נוצרי, ולא יסור לבית מלון נוצרי, וכאלה עוד חוקים אחרים קשים ורעים. גם זה ארבע שנה (ה“א תרי”ז) יצאו גזירות קשות מלפני הפאבסט הנצבות לשטן לישראל, אך בכל אלה נצדיק עלינו את הדין, כי אם יפשיטו עורנו מעל בשרנו, והננו ככדור ביד כל שוטר ונוגש בארצות פזורנו ארצות חול, מדוע לא ירעו וישחיתו לנו בארץ אשר להם אדמת קדש היא. ואם במאזני צדק נפלס, עינינו תחזינה כי חוקי הארץ הזאת קלים המה למול משפטי הארצות האחרות העמוסים כנטל עופרת על שכמנו. הגדולים אשר היו בה בימי קדם הם, רבינו נתן בעל הערוך, ר' קלונימוס המובא ברש”י (דברים י"ח), רבינו חננאל מובא ברשב"ס (כ"ב פ' א') בתואר איש רומי, גם ר'' אברהם אבן עזרא ישב איזה שנים בקרבה. הרב ר' דוד די פומוס בעל צמח דוד הגדול. ר' בנימין בעל המסעות ראה בקרבה את ר' יחיאל נכד רבינו נתן בעל הערוך, שר וגדול בחצר הפאבסט ופקיד על כל אשר לו, ועוד איזה חכמים אחרים, ככתוב בראש ספרו, גם החכם המדקדק ר' אליהו בחור ישב בה עשר שנים, והורה לשון הקדש לאחד החשמנים אגידיאוס שמו.

הארץ הזאת עשרים גלילות לה:

א. גליל רומי בו העיר הגדולה

רומי, בירת כל ממלכת הכהנים, בנויה לתלפיות, ומלאה הוד והדר, חומות ישנות סביבה (נבנו בשנת ד' אלפים (קס"ב), שלש פרסאות היקפה, על שתים עשרה גבעות, נהר טיבר עובר בתוכה וארבעה גשרים גדולים עליו, תשעה עשר שערים לה, רחוקה קע“ג פרסה מן ווין, ששה ושלשים אלף בתים, מאה ושמונים אלף איש, ובתוכם אחד עשר אלף איש ישראל, ושש אלף כמרים, שלש מאות ארבעה וששים היכלי נוצרים, ובראשם הבמה הנקראת בשם סנט פטר, הגדולה והנאוה מכל במות הנוצרים בארצות תבל, מאה שנה ארכו ימי בנינה, ושנים וארבעים מיליאן כסף היה שכר הממלאכה. לפניה מגדל רם ושתים בארות זורקות מים למרום, ולכל הכסף והזהב אשר בקרבה אין קץ ואין מספר. ההיכל סנט סטעפאן, בו שני עמודי נחושת מן בית מקדשנו הראשון בירושלים, ובכל אחד חקוק שם שלמה בן דוד. מלבד אלה עוד במות אחרות רבות נפלאות אין חקר לסגולות אשר בהן ולהדר תפארת בנינן. ארמון וואטיקאן גדול מאד, שנים ועשרים חצרים לו, אחד עשר אלף חדרים. בקרבו אוצר ספרים, אוסף ציורים, פסילים מטבעות וסגולות אחרות רבות. ארמון קווירינאל נאוה מאד, בו משכן הפאבסט. ארמון בארבערי ארבע אלף חדרים בו, אוצר ספרים אשר ששים אלף ספרים לו, ואוצר שכיות חמדה. ארמון פארנעזי, כליל תפארת. ארמון קאלאנא, מלא הוד והדר, אוסף ציורים נפלאים בו. ארמון בארגהעזע, נכון על ששה ותשעים עמודי גראניט, אוצר ציורים בו. ארמון קאפיטאל, סגולות רבות יקרות בו. המצודה הנפלאה הנקראת בשם ענגלסבורג. בית משחק אשר נבנה בימי הקיסר אספסיינוס, יכיל שנים ושמונים אלף איש בקרבו. אצלו טירות מלכים רבים מתחת לארץ, אשר כסתה עליהם האדמה מרוב ימים, בם חדרי שיש ובתי שן, וקברי מלכי קדם. עמוד טריאנוס, הוא מחברת ארבעה ושלשים עמודי שיש, במאה ארבעה ושמונים מדרגות ילכו לראש גנו, ושני אלף פסילי אבן חוצה לו, בנינים רבים אין חקר ממעל ומתחת לארץ, כולם יחד מימי קדם, אין די מלים לבאר יקר תפארתם והדר גדולתם. בית אוניווערזיטעט, בתי אקדמיא ובתי מדרש רבים ושונים לכל חכמה ומלאכת מחשבת, בתי חולים, ובתי חסד רבים. בתי דפוס רבים, בתי מלאכת משי, צמר, צ”ג, מיתרי כינורות, תמרוקי הנשים. בארות זורקי מים למרום רבים בה. סביבותיה היכלי עונג רבים, ומערות נפלאות וגדולות מתחת לארץ. העמק אשר בו היא יושבת קמפנייא די רומא שמו, ארץ שממה כולו, אדמת רפש ואגמים, אשר לא תצלח לעבודת השדה. זמן בנין העיר רומי לדעת סופרי העמים, בסוף האלף השלישי לבריאה. ומסכים לאגדת חז"ל, יום שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי (שבת נ"ו א') ונשנה במדרש חזית, אך שם מיכאל במקום גבריאל, ואף אם האגדה הזאת אין תוכה כברה, ולדעתי כוונה עמוקה צפונה בקרבה, (כאשר כתבתי במאמרי חוק לישראל הנדפס בס' מגיד ירחים חוברת רביעית צד מ"ח) בכל זאת הגלוי בחידה הזאת והוא הזמן מסכים אל האמת. אלבאנא, על יאור אלבאנא, חמש אלף איש. היכלי עונג רבים לה. קאסטעל גאנדולפא, ארמון נאוה בו, מושב הפאבסט בקיץ. פראסקאטי, ארבע אלף איש, בתי קיץ לעשירי רומי. טיוואלי בראש הר, יערי זיתים סביבה, שבעה אלף איש, שארית מצבות קבר, מרחצאות וטיאטראות מימי הרומים, אצלה יאור מי גפרית. פאלעסטרינא, שלש אלף איש, שארית בנינים רבים מימי קדם. סוביאקא, שני אלף איש, מחצב הרים. אסטיה, כפר, שלש אלף איש, חוף, מעשה מלח. ב) גליל וועלעטרי. בו העיר וועלעטרי, אחד עשר אלף איש, ארמון נאוה. מסחר שמן ויין. טעראצינא, שמונה אלף איש. עיי ארמון ישן. ג) גליל פראזינאנע, בו העיר פראזינאנע, חמש אלף איש. פאנטעקארווא, שש אלף איש, מסחר מעט, העיר הזאת וכל הככר אשר שתי פרסאות מרובעות שטחו, בארץ נעאפל מצבם. ד) גליל ריעטי, בו העיר ריעטי, שלש עשר אלף איש, מעשה גלומי צמר, משי, צבעים שונים, באר מי תרופה אצלה. מאליאנא, על נהר טיבר, חמש אלף איש. אטריקאלי, עיי היכלות, מרחצאות וצנורות מים מדורות שנות קדם. ה) גליל וויטערבא, בו העיר וויטערבא, מוקפת חומות ומגדלים, עשרת אלפים איש, בשול גפרית, מסחר ברזל, מעינות מי גפרית חמים סביבה. קאפרארולא, עיר קטנה, ארמון בחמש מקצועות בה, אשר אך תחתיתו קנין הפאבסט הוא, והנותר למלך נעאפל. ראנצילי אנע, שני אלף איש, כור ברזל, מעשה נייר וצבעים. מונטעפיאסקונא, ארבע אלף איש, בה יין מוסקאטעלן הטוב מאד. בבמה הקרובה אליה מצבת קבר עליה כתובים הדברים, יש, יש יש, בעבור רוב טובה כי יש, אכלה את אדוני האש. תחתה קבור איש מעיר אוגסבורג אשר דבקה נפשו ביין מאד. ויקח את עבדו אתו ללכת לרומי, ויהי בהיותו בדרך וישלח את עבדו לפניו לתור לו כל מקום גפן ודם ענבים, והעבד בכל בית מלון אשר מצא יין טוב, כתב על השער יש למען ידע אדונו לסור אליו, ויהי בבואו להעיר הזאת, וימצא את דם ענביה טוב מאד, ויכתוב על השער שלה שלשה פעמים יש יש יש, ואדונו הכומר סר אל הבית וייטב היין בעיניו, וישת וישכב וימת, ויחרות עבדו הנאמן על קברו את הדברים האלה. אקווא פענדענעטע, שלש אלף איש, מערות רבות סביבה. ו) גליל ארוויעטא, בו העיר ארוויעטא, שמונה אלף איש, כרמים רבים, היכל לנוצרים אשר ארכו ימי בנינו משנת נ' לאלף הששי עד שנת ש“ס, שלשים ואחד ראשי הבונים, מאתים ארבעים וחמשים חוצבי פסל, וארבעה וחמשים ציירים עבדו בו, ואין חקר לסגולות כסף וזהב אשר בקרבו. באר עמוק מאד אשר במאה וחמשים מדרגות ירדו עד התהום בו. ציוויטא קאסטעלאנא, ארבע אלף איש, עופל חזק. נעפי, מוקפת חומה, אלף איש, צנור ועיים אחרים מימי הרומים. ז) גליל ציוויטא וועטשיא. בו העיר צוויטא וועטשיא, מבצר, שמונה אלף איש, מעשה גלומי צמר, חוף טוב, בנין אניות, בית נשק, מסכנות רבים, בחוף הזה מצב אניות מלחמה אשר להפאבסט וחמשה מגדלים למשגב החוף. טולפא, שלש אלף איש, אצלה מכרה אלוין לבן מהולל מאד, מאה ותשעה אלף ככר שנה שנה, גם יאסופו מן הנוטף מעלי גופר. ח) גליל ספולעטא, בו העיר ספולעטא, מוקפת חומה ומגדלים, ארבע עשר אלף איש, שבעה ושלשים היכלי נוצרים, בית מדרש, מעשה גלומי צמר וכובעים, מסחר יין ושמן. אצלה המבצר ראטשא חזק ונשגב במרום סלע, ואליו יבואו המים דרך צנור נפלא מאד. היא עיר מולדת החכם הגדול ר' דוד די פומוס בעל ס' צמח דוד הגדול. טאדי, ארבע אלף איש, שארית היכל עובדי אלילים. טערני, שבעה אלף איש, מסחר יין ושמן, במרחק שלש פרסאות ממנה אשד נהר וועלינא בגובה מאה אמות, נאוה ומהולל מאד, אין רבים כמוהו בכל כנפות הארץ, מעשה ידי הרומים זה יותר משתי אלף שנה, לעצור בעד מימי הנהר לבל ישטפו העמק בגאון עוזם, תתענג עין כל רואהו. נארני על הר גבוה, שלש אלף איש, מסחר פרי הנגב, שארית גשר נפלא מימי נירון קיסר. אמעליא, שלש אלף איש, צמוקים טובים מאד אין כמוהם בכל איטליא. ט) גליל פערוגיא, בו העיר פערוגיא, מוקפת חומות ומגדלים, עופל מבצר, תשעה ושמונים היכלי נוצרים, בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים, אוסף סגולות הטבע, בית מועד הסוחרים, איזה ארמונים יפים, שלשים אלף איש. אסיסי, ארבע אלף איש, באחת במותיה קבר פראנציסקוס הקדוש להם, ואליו רבים ינהרו, וכל מחית תושביה מן המון חוגג הבא אליה כפעם בפעם. פאליננייא, שם עשר אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, נייר, מעשה מרקחת, לבון דונג, מסחר רב. בשנת ה”א תקצ"ג היה רעש הארץ גדול בקרבה ורבים מבתיה נהרסו והיו לגלים. ציטאדי קאסטעלא, על נהר טיבר, שבעה אלף איש, מעשה כלי משי רב. נאצערא, שלש אלף איש, מעשה כלי עץ יפים מאד, מעינות חמים אצלה. י) גליל קאמערינא, בו העיר קאמערינא. שמונה אלף איש, בית אוניווערזיטעט, מעשי כלי משי. סעראוואלע, מקום קטן, עיי ארמונים עתיקים.

יא) גליל מארצעראטא, בו העיר מארצעראטא, שש עשר אלף איש, בתי אוניווערזיטעט, איזה ארמונים, מסחר בתאנים ושקדים כי סביבותיה כגן ה' ברוכים בכל פרי הנגב עד מאד. פאבריאנא, שמונה אלף איש, מעשה נייר וקלף, מסחר צמר. לארעטא, קרובה לים האדריאטיקי, שמונה אלף איש, הבמה סנטא קאזא אשר בה קדושה מאד בעיני העם ויותר ממאה אלף איש ינהרו אליה שנה שנה, הבמה הזאת מצופה אבני שיש כולה, וסגולות רבות בקרבה ובמערה הגדולה אשר תחתה. ריקנטי, מוקפת חומה, חוף, חמש אלף איש, מסחר רב. טולענטינא ארבע אלף איש, מסחר מעט. יב) גליל פערמא, בו העיר פערמא, קרובה לים האדריאטיקי, חוף מסחר, מוקפת חומה, שנים עשר אלף איש, בית אוניווערזיטעט מסחר תבואה וצמר. יג) גליל אסקולי, בו העיר אסקולי, מוקפת חומה, שלש עשר אלף איש, עושי מסחר על פני המים. מונטאלטא, מקום, שני אלף איש. יד) גליל אנקונא, בו העיר אנקונא, מבצר חזק על ים אדריטיקי, חוף טוב ורחב מאד, מגדלים למשגב לו, ואליו יבואו סחורות רבות מארצות נכר בלי תשלומין מכס, כי חוף חפשי הוא, ונעשה בימי טריאנוס קיסר רומי, שמונה ושלשים אלף איש, ובתוכם יותר מחמש אלף בני ישראל. בתי מדרש, בית מועד הסוחרים, בית מקלט לכל הבאים מארץ אחרת אשר בו ישבו ימים אחדים עד טהרם מרוח הים, בתי מלאכת כלי משי, בורית שמן, צוקר, בורסקי, לבון דונג, מסחר רב מאד לכל קצוי ארץ וכמעט כולו בידי בני ישראל הוא. אזימא, שמונה אלף איש, בית מדרש, כרמים רבים ויערי תאנים, זיתים ושקדים יסובבוה, לכן בתי קיץ רבים יקיפוה אשר ישבו בם אצילי הארץ. יעזי, שבע אלף איש, עושי כלי משי ופוזמקאות. טו) גליל אורבינא, בו העיר אורבינא בראש סלע גבוה, שנים עשר אלף איש. בתי מדרש שונים, ארמון נאוה, מעשה כלי משי וכובעים. פאנו, עיר בצורה על הים, חוף, שמונה עשר אלף איש, בתי מדרש החכמות, מלאכת כלי משי שונים. היא עיר מולדת הגאון ר' מנחם עזריה בעל ס' עשרה מאמרות. פעזארא, מוקפת חומות וסוללות, על הים, ארבעה עשר אלף איש, צנור מים משנות קדם, היכלי תפארת רבים, באר זורק מים למרום אבני שיש כולה, בית דפוס גדול, בתי מדרש, מעשה גלומי משי, כלי בדולח ופארצעלאן, מסחר רב במשי ותאנים, בה היה הרב ר' אהרן בעל ס' תולדות אהרון. פאסאמברענא, חמש אלף איש, מסחר רב במשי הנעשה בקרבה אשר אין ערוך לטובו בכל כנפות הארץ. פורלא, כפר, אצלו מסלה חצובה בהרי אפענינא, אשר נעשתה בימי אספסיינוס קיסר. סיניגאלייא, עיר בצורה על ים האדריאטיקי, שמונה אלף איש, חוף גדול, בנין אניות, יריד גדול בה בכל שנה אשר אליו יבואו סוחרי ארץ מבריטניא, צרפת, שוויץ וארצות אחרות. גוביא, חמש אלף איש עושי מסחר. קונטיאנא, מקום, גשר גדול נפלא בו, ארמון. טז) גליל פארלי, בו העיר פארלי, שבעה עשר אלף איש, ארמונים רבים בה, ואיזה מהם מאבני שיש, מעשה כלי משי, לבון דונג, בשול גפרית ומלח, מסחר רב בדגן, יין, שמן וקנבוס. צעזענא, עיר נאוה לרגל הר, שש עשר אלף איש. בתי מדרש, בית העצה נאוה, בו עמוד גבוה מאד תבנית פסל הפאבסט פיאוס השביעי אשר נולד בקרבה. מטוה משי, בשול גפרית, מסחר יין וקנבוס. רימיני, על ים אדריאטיקי, שנים ועשרים אלף איש (יחד עם המקום בערגעלאטא אשר מגרש הוא לה), גשר גדול מימי הרומים, חוף מסחר, ארמונים רבים, אוצר ספרים, שאריות קדמוניות רבים מימי קיסרי רומי, מעשה כלי משי, בשול גפרית, צידת דגים, מסחר על פני המים.

יז) גליל ראווענא, בו העיר ראווענא, עתיקת יומין מאד, על ים אדריאטיקי, חוף מסחר, שמונה עשר אלף איש, היכלות רבות בה, אחת הבמות אשר לה נכונה על ארבעה ועשרים עמודי שיש, גם הבמות האחרות רובם שיש טהור, אוצר ספרים, אוסף סגולות עתיקות, מעשה כלי משי, כרמים, מסחר. פאענצא, שמונה עשר אלף איש, שנים וארבעים במות לנוצרים, בתי מדרש, מעשה כלי משי, פארצעלאן, איזה ארמונים, מסחר יבול הארץ, באר זורקת מים למרום נאוה מאד, מגדל רם. אימאלא על פני אי נהר סאנטערנא, תשעה אלף איש, ארמון ישן, בתי מדרש שונים, רוב יושביה כורמים וסוחרי יין. יח) גליל בולונייא, בו העיר בולונייא, גדולה ונאוה, על הנהרות רענא וסאווענא, גשר גדול מיוסד על שנים ועשרים אדני אבן, דרך שלש שעות היקפה, חמשה ושבעים אלף איש, ארמונים והיכלות רבים מאד, בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים מאה ועשרים אלף כרכים בו, מצפה כוכבים, בתי מדרש רבים ושונים, בתי אקדמיא לחכמת הבנין, הציור, ופטורי ציצים, שני מגדלים גבוהים מאד, ומגדלים אחרים סביבם, מאה שבעה וארבעים מקדשים לנוצרים, בתי ועד לחכמים, בתי מלאכת כלי משי שונים, נייר, זכוכית, עלי שיר, נעלי יד, מעשה מרקחת, מי ריח, בורית שמן, יי“ש טוב מאד, חוטי קמח למאכל, מסחר רב ביין, שמן, קנבוס ופשתן. מסלה בנויה עד היכל סאן לוקא הרחוק חצי פרסה ממנה. שש מאות וחמשים עמודי אבן לשני עבריה, וגג ברזל עליהם. צענטא, חמש אלף איש, שני בתי מדרש, מעינות מי תרופה אצלה. יט) גליל פירארא, בו העיר פירארא, יפה ועדינה בצורה וחזקה, על נהר פא, ששה ועשרים אלף איש בה. ובתוכם שני אלף יהודים, מצודת עופל, בתוכה יחנו צבאות עסטרייך על פי ברית המלכים, בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים, גנת ביתן, אוסף סגולות הטבע, בתי מדרש שונים, היכלי תפארה רבים, יותר ממאה במות הנוצרים, מסחר עורות, משי ובשר. בשנת ה”א של“א היה רעש הארץ גדול ונורא בקרבה ויפלו מגדלות ורוב בתיה היו למשואות, ורבים מיושביה אשר לא יכלו המלט מהרה נעשו בתיהם קבריהם, וכל פרשת גדולת הרעש הזה כתובה בס' מאור עינים להרב החוקר הגדול ר' עזריה מן האדומים ז”ל, כי בה ישב החכם הזה עד יום מותו. גם היא עיר מולדת הרב ר' עמנואל חי ריקי בעל ס' משנת חסידים אב“ד דק”ק ליוורני. בראשית המאה שעברה היה הרב הגדול ר' יצחק לאמפרונטי הרופא בעל ס' פחד יצחק אב“ד ור”מ בתוכה. קומאקיא, עיר בצורה, ששה אלף איש, אגמי רפש סביב לה, וגם בה חיל עסטרייך חונה תמיד. רוב יושביה דיגים ומבקשי מלח. פונטא די לאגא סקורא, על נהר פא, חוף חפשי מכל מכס, חמש אלף איש, מסחר רב. כ. גליל בענעווענטא, בו העיר בענעווענטא, חומות ונהרות יסובבוה, חמש עשר אלף איש, מעשה כלי כסף וזהב יפים מאד, מסחר רב.

סאן מארינא

ארץ רעפובליק קטנה אשר אין קצין ומושל לה, א' וחצי פרסה מרובעת היקפה, הר גבנונן כולה, ואיזה גבעות ועמקים סביבו, מצבה בגליל אורבינא אשר לארץ רומי. הממשלה היא ביד שני בתי דינים, האחד ששים זקנים בקרבו, והשני שנים עשר נשיאים לו, ושני נגידים בראשם, וכל אלה יבחר העם שנה שנה מקרבו. הכנסותיה הן ארבעה עשר אלף כסף, והתוצאות שמונה עשר אלף כסף. חיל צבאה שלשים איש, מלבד שבעה מאות אזרחים הנכונים לצאת לצבא ביום קרב ומלחמה, ארבע כלי תותח, שלשה מגדלי מבצר. הרעפובליק הזאת היא הבכירה במספר שנותיה לכל אחיותיה באירופא, כי נוסדה זה אלף וחמש מאות שנה (במאה הרביעית למספרם) ע"י חרש עצים אשר אחרי עבד את עבודתו בחוף עיר רימיני (בארץ רומי) שלשים שנה. גמר אומר להנזר מבני אדם, ולשבת בדד במקום אין איש בו, ויבחר את ההר הזה למושב לו, ועד מהרה התלקטו אליו נזירים רבים אחרים, ושמו הטוב יצא בכל הארץ, ואשה נדיבה גברת ההר נתנה אותו וכל הככר לאיש הנזיר הזה למנחה. כל התהפוכות הרבות אשר עברו על פני כל ממלכות הארץ, לא נגעו בארץ הקטנה הזאת אף כשערה, ואף נאפאלעאן האדיר אשר הפך משרש ערים וארצות, שמר אותה כבבת עין ולא שלח אליה את ידו. סאן מארינא, עיר הבירה בראש הר גבוה, ומחזיה בתיה מרחוק כקני צפרים, אך נתיב צר על פני ההר אליה. ששה אלף איש בה, בית אוסף מטבעות, כרמים רבים טובים, מסחר יין, משי, תאנים, ויבול השדה. צעראוואלע, כפר, חמש מאות איש. פאעטאנא, כפר, שלש מאות איש. אקווא ריווא, כפר, חמש מאות איש, כורמים ויוגבים

נעאפל וזיציליא

ממלכה גדולה, שני אלף שלשה ושלשים פרסאות מרובעות מדת ארצה, תכיל בקרבה המדינה נעאפל.

אי זיציליא בים התיכון ועוד איזה איים קטנים. בפאת צפונית מערבית, ארץ רומי גבולה, ובכנפותיה האחרות ים אדריאטיקי יסובבוה. שתי הארצות יחד הרים גבוהים יכסו אותן, ועמקים גדולים ורחבים בתוכן, ובהם ששה הרים הזורקים לפידי אש מקרבם, ושמותם עטנא, וועזוף, סטרומבולי, וואלקאנא, מאטשאלובא, דימיאמר. תכונת כל א' נספר במקומו. ואף בעמקים האדמה כולה זפת בוערה ותחתיה נהפך כמו אש. נהרותיה אך קטנים המה, ובראשם בנעאפל, הנהרות גארילייאנא, וואלטורנא, אניות קטנות על פניהם תעבורנה, ולים התיכון תוצאותיהם. באזיענטא, בראדאנא, אפאנטא, פעסקארא, ישתפכו לים אדריאטיקי. בזיציליא, הנהרות קאנטערא, גיארעטא, נאטא, סאלזא, פלאטאני, בעליטשי, ארעטא, טערמיני. איזה יאורים קטנים לה, והגדול מכולם יאור צעלאנא, חמש וחצי פרסה ארכו, ושלש פרסה רחבו, ודגים רבים בו, מעינות חמים רבים מאד, ותרופה בם לכל חולי ומכאוב. אוירה חם מאד וטוב ליושביה, הסתיו והאביב צחים ונעימים, האדמה עטופה בירק עשב, מראשית עד אחרית השנה, ואף בעת הסתיו חום השמש כירח תשרי בארצותינו אלה. חום הקיץ עז וחזק מאד, בתמוז השמש בוער כאש, עד אשר כל הנטעים לאבק יתמוללו, ורוח נגב אשר בשם סיראטשא יקראוהו יפקדנה כפעם בפעם, בבואו ירוצו איש איש הביתה, יסגרו החלונות בדלתי עץ, ויסתמו כל חור ביריעות וכלי פשתן לחים, ובחסד עליון יבא רוח צפון מדי עברו ויטהרנו. עת הרוח הנורא הזה תארך כעשרים עד שלשים שעות. רוח ארצותיה מלא תמיד ריח נטעי בושם הכבירים בה, ויכסו פני אדמתה. שפע רב לה בכל יבול הארץ, הלא הם למינם, חטים, שעורים, קוקורוץ, אורז פול ועדשים, תפוחי אדמה, פשתן וקנבוס, כרוב, לפת, טאבק, אספרגוס, קשואים, אבטיחים, בצלים, צמר גפן, קנה צוקר, כרכום, טאבק, לאקריץ, נטע פאפירוס, מן, יין, כל פרי העץ אשר לנו, ומלבדם פרי הנגב הלא הם, ציטראנן, פאמראנצן, רמונים, תאנים, תמרים, שקדים, בכאים, זיתים, חרובים רבים מאד, עד אשר יתנום לבהמות לאכלה, הדסים, אהלים וכל עצי לבונה למכביר. טובים מאד, עזים רבים, צבי, איל, ארנבת, חזיר היער, תרנגולים, אווזים, תוכים, וכל בעלי כנף רבים, דגי הים, דבורה, תולעת המשי, זבובי שפניא, אלמוגים וכל רמש המים. רמשים ומזיקים רבים בה, והם, ארבה אשר יבא בחיל עצום ויאכל כל תנובות השדה, עכביש טאראנטל, אשר שמונה רגלים לו ורעל בפיו, עקרבים אשר כל הנשוך מהם ומת. לטאה, גם היא מות בפיה. מבטן אדמתה יוציאו גפרית רב מאד, אלוין, זאלפעטר, ויטריאל, אבני מלח ומלח הים (כשני מיליאן ככר לשנה) שיש, אלבסטר, ישפה, ואבנים טובות אחרים. מלאכת מחשבת אך מעט בקרבה, כי ידי יושביה רפות לכל עבודה, כדרך כל בני איטליא, ובאשר תרבה האדמה תת מחסורם, בלי כל עמל ויגיע כפם, יטמנו יד בצלחת, וכל כשרון זר למו, ורוב בתי מעשה חושב אך בעיר נעאפל ובנותיה. המסחר בקרבה אך למצער, כי אין מסלות טובות, גם נהרות ותעלות למעבר אניות אך מעט הן. המרכולת על פני המים רב היא, ומספר אניות סוחר אשר לה, מאה שמונה אלף וארבעים הוא. מטבעותיה הן לפי דוקאטא, אשר ערכו הוא א' כסף וע“ג צל ע”וו, בו מאה גראנא, ובכל גראנא עשרה קאוולא. מספר יושביה יותר מתשעה מיליאן בני איש, רובם נוצרים סרים למשמעת ברית קטוליקית. כי היא השוררת, אולם גם יונים ובני ישראל בקרבה, ואין שטן להם באמונתם. החכמות ובתי החנוך לא ירימו ראש בתוכה. המלוכה ביד המלך והעם היא, כי ממשלת קונסטיטוציאן לה, הכסא מורשה לבן ולבת, המלך יגדל בשנת השש עשרה לימי חייו, וימלוך מבלי משחת שמן ומבלי תת נזר בראשו, כי נזיר אחיו הוא מיום צאתו מרחם. שם יורש העצר פרינץ קאלאבריען. שם המלך המולך עתה פערדינאנד השני נולד בשנת תק“ע, וישב לכסא בשנת תק”ץ¹⁵ הכנסות המלוכה הן ששה וארבעים מיליאן כסף, ותוצאותיה חמשה וארבעים מיליאן כסף. מספר חילה בעת שלום חמשה וארבעים אלף איש. ובימי מלחמה תשעים ושלשה אלף איש. חמש עשר אניות מלחמה וחמש מאות כלי רעם. קורותיה. הארץ הזאת נושבת זה יותר משלש אלף שנה, כי בדברי הימים מאמצע האלף השלישי, כבר בא זכר העם היושב בקרבה. אחרי הריסת טרויא כבשו היונים איזה מדינות ויאחזו בהן, ויקראו להן בשם ארץ יון הגדולה, והיא המכונה בש“ס איטליא של יון. כאשר עתקו הרומים וידם עשתה חיל, לכדו גם אותה מידי היונים, ותהי תחת ידם עד אשר כבה נרם, ושמש עמי הצפון זרחה תחתם וימשלו עמי גוטן בה, עד אשר באו קסרי יון ויגרשום וישימו שליטים בתוכה. שמונה מאות שנה עברו חליפות שונות עליה, ורבות ממדינותיה נפרדו אשה מעל אחותיה, ושרים רבים משלו בהן, עד אשר כבש אותה רוגר השני, והפאבסט הרימו בתור מלך, ויתן אותה לו למורשה. בסוף המאה הי”ב למספרם, ירש אותה הקיסר היינריך הששי, והקיסר פרידריך השני בנו שם איתן שבתו בנעאפל. באמצע המאה הי“ג היתה מריבה בין הקיסר והפאבסט, ויתן הפאבסט בעוז כחו אשר היה לו בימים ההם את הארץ הזאת לקארל דוכס אניוא, עד אשר היתה ע”י מלחמות ושערורות בקרבה למלכי ספניא לנחלה. בשנת ה“א תע”ב באה נעאפל לבית עסטרייך וזיציליא לדוכס סאוואייען, ובשנת ת“פ היתה גם זיציליא לעסטרייך לאחוזה. בשנת הצ”ה לכד אותה מלך שפניא, ומאז היא ביד צאצאי מלכי שפניא מגזע בורבאן המושלים בה עד הים הזה. בשנת תקס“ה כאשר כרת מלכה ברית שלום עם מלכי רוסיא ובריטניא, באו צבאות נאפאלעאן אליה וילכדוה, וימליך נאפאלעאן את יאזעף אחיו עליה, ובשנת תקס”ח היה יאזעף בונאפרטע למלך שפניא, ומוראט בעל אחות נאפאלעאן מלך נעאפל. כאשר הורד נאפאלעאן מכסאו בשנת תקע“ד, ירד גם מוראט מגדולתו, וכאשר שב אחרי איזה ירחים, ויואל לאחוז בקרנות הכסא, תפסוהו אנשי הצבא ויביאוהו במשפט וימת בחטאו. בשנת תק”פ היתה מבוכה גדולה בארץ הזאת, היא הנודעת בשם קשר הקורבונארי על דבר העול אשר הכביד המלך והכמרים על העם, עד כי נלחץ המלך להסיר העטרה מעל ראשו ולתתה לבנו הבכור, אולם עד מהרה באו צבאות עסטרייך, והשיבו את המלוכה על מכונה. בשנת תר“ח קם העם בזרוע נטויה על המלך וגדודיו, עד אשר נלחץ עשות תקנה חדשה, הלא היא הקונסטיטוציאן, וכאשר מאן למלא רצון העם, כי יהיו כל בחירי העם העומדים לימינו, בכל דבר חוק ומשפט לאגודה אחת, האצילים והאזרחים יחד, ויעש לחוק כי יהיו למלאכי העם שני חדרים, חדר לאצילים ושרים לבד, וחדר לאזרחים ועם הארץ לבד, יצא אחרי איזה ירחים סער חדש, ותגעש ותרעש עיר הבירה והמהומה גדלה מאד בקרבה, איזה ארמונים היו לשרפה, דמים רבים נשפכו וחללי בני אדמה רבו בחוצותיה, ויהי מספר ההרוגים ביום אחד אלף ושמונה מאות איש, ובתוכם ארבע מאות וחמשים אנשי צבא, ותעז יד המלך. בני ישראל ישבו מימי קדם בקרבה, ובעת ממשלת עם גוטן היה להם משפט אחד ככל גויי הארץ, וגם הם עבדו את מלכיהם ברוח נאמנה, וכאשר באה נעאפל במצור מאת חיל בעליזאר, בימי טהעאדאט המלך, נלחמו היהודים בכל לב ונפש בעד מלכם. בשנת ש' לאלף הששי נגרשו מתוכה. בשנת ת”ק ראה המלך קארל הראשון את אוצרו כי ריק הוא, ותחבולה אין למלאות מחסורו, ויתן רשיון לבני ישראל לשבת בארצו, ויתן להם זכיות רבות בעבור בצע כסף, אולם לא ארכו ימי שבתם בה, כי מרה נפש העם עליהם, וירעו להם מעד, עד אשר גמרו אומר, לעזוב מאורת צפעונים הזאת, ולתור להם מקום מנוחה בין אנשי שלום. ברבות הימים באו מתי מספר מזרע יעקב וישבו בה, אולם לקהל אינם עוד עד היום הזה.

---

נעאפל

המדינה הזאת, אלף וחמש מאות פרסאות מרובעות מדת ארצה. גבוליה לפאת צפונית מערבית ארץ רומי, לצפונית מזרחית ים אדריאטיקי, ולנגבה ומערבה ים התיכון. כולה ארץ הררים, נהרות אך מעט בה, וגלילות הנגב מחסור רב להם במים. הגדולים בכל נהרותיה הם, נהר גאריליאנא, וואלטורנא, סילארא, קראטי, ניטו, אפאנטו, פעסקארא. יאוריה אך קטנים המה. בארות מי תרופה כבירים אין חקר. אוירה חם מאד, ואף אם השלג יכסה ראשי הריה בחורף, אין כל קרה בעמקיה, ומעטה דשא לא יסור משדי תרומות בכל ימי השנה. ברכת ה' לה בכל תבואת השדה, צמחי גנים, נטעי בושם, וכל פרי העץ, וכמעט אין יבול, אין צמח, אין נטע ואין פרי אשר לא תוציא הארץ בקרבה לשובע. צאן ובקר רב, חמורים ופרדים, סוסים טובים, זיו שדי למכביר. דגים רבים מאד. מוצא ההרים גפרית, זאלפעטר, מלח, אלוין, גחלי אבן, חומר פארצעלאן, שיש, סיד, ואבנים טובות. מספר יושביה, ששה מיליאן, וארבע מאות אלף איש. תכונת רוחם, נדבת לב, עצלות, אמונת הבלי שוא, אהבת התענוגים, פזרנות, חמה שפוכה, ענוה, קנאה, וכולם יחד שומרי מצות דתם בכל לב ונפש. בעין הרע יאמינו עד מאד, בחלות איש או בהשבר אחד הכלים, יחקרו כרגע מי ומי היה בבית, במצאם כי היה בו איש זר ביום ההוא, יאמרו עין רעה אכלתהו. בנין גופם אמיץ וחזק, נשותיהם רעות תואר הן. את השיר, המחולות והצחוק, יאהבו עד מאד, מאכליהם אך במדה, ושכרון זר למו. זוהמא וחלאה בבגדיהם וכל אשר להם. מלבד עם הארץ הרב, עוד שני שבטים בקרבה, אשר לבדד ישכונו, ובגוייה לא יתערבו, והם שבט לאצארוני, כולם יחד גבורי כח, בעלי קומה, והכרת פניהם תענה בם, כי מבני הרומים הראשונים יצאו, מספרם כששים אלף איש, והם סרסורים, דיגים. עובדי אניות, מוכרי ירק או פרי העץ, עושי מלאכת עבד, נושאים סבל, לבושים חלוק ומכנסים ואין עוד, ברחוב ילינו ואבן מראשותיהם, עם בני הארץ לא יתחתנו, כי אם מקרבם יקחחו להם נשים, בכפרים ובערים הקטנות. הולכים ערומים בלי לבוש, אך מכנסים קצרים על מתניהם, מסתפקים במועט, נאמני רוח וטובי לבב, אולם נכונים לשלוח אש, לחמוס או לגנוב בכל עת מצוא, ועת ירבה הר וועזוף מהומות בארץ, או בקום העם על מלכו, המה הראשונים לשלול שלל ולבוז בז. הקללות היוצאות מפיהם, נוראות מאד, תסמר שערות כל איש בשמעם. השבט השני הוא מטה ארנויטן, משכנם בקאלאבריען ובפלך באזיליקאטא, גזע מחצבתם מן היונים, אשר נמלטו הנה במאה הט"ו למספרם מפני הישמעלים, חזקים וכבירי כח, לשונם שפת יון בלולה במלות זרות, אמונתם דת נוצרית יונית, גם הם בעם הארץ לא יתחתנו, הנקיות והטהרה אהובים למו מאד, ורובם עובדי אדמה, או רוכלים סובבים בארץ.

לשון הארץ הוא שפת איטליא, במבטא מיוחד שונה מאד. החכמות ומלאכת מחשבת הן בה בתחתית המדרגה, כי מעצלות ורפיון ידים, ימאנו יושביה שום בספר עיניהם, או לשלוח למלאכה ידם.

המדינה הזאת חמשה עשר פלכים לה:

א) פלך נעאפל, בו העיר הבירה נעאפל, קרית מלך רב, כלילת יופי, רבתי חן ומלאה הוד והדר, בככר נאוה מאד כגן ה' אשר פרחי בושם לבושו, וצמחי לבונה חתולתו, עד אשר יאמרו המושלים, מי שלא ראה נעאפל בהדרה לא ראה יופי מימיו, ומלה בפי יושביה: ראה נעאפל ומות. לאמר, אחרי ראית העיר העדינה הזאת כבר שבעת ענג לבלי די ותוכל למות ברוח שוקטת. מצב העיר הזאת לרגלי הרים על לשון ים, וחוף רחב וגדול לו, הנהר הקטן סעבעטא עובר בתוכה. דרך ארבע פרסה היקפה, חמשה מצודות עופל ומגדלי מבצר רבים למגן וצנה עליה מעני אויב. רחוקה מאתים ושמונה עשר פרסה מווין חוצותיה רחבות וגדולות ובראשם רחוב טולעדא, שמונה מאות קלאפטר ארכו, רוב בתיה גדולים ויפים, יותר מארבעים אלף מספרם, ארבע מאות אלף איש, יותר משלש מאות במות לנוצרים, שנים עשר בתי חולים, שמונה וארבעים בתי מחסה לעניים. ארמון המלך גדול ונאוה מאד, בו בית דפוס, בית מעשה כלי פארצעלאן, יציקת כלי רעם. ארמון ראש הכמרים נכון על מאה ועשר עמודי שיש וגראניט, ועוד ארמונים אחרים יפים מאד, בית מקלט לאביונים גדול מאד, בו חדרי מלאכה רבים ליתומים ולעניים מרודים, אין כמוהו לגודל בכל העיר הזאת, בית אוצר התבואות גדול מאד וכליל תפארת, בית אוניווערזיטעט, בית מדרש לחכמת הרפואה, גנת ביתן, מצפה כוכבים, בתי מדרש לחכמת הציור, הבנין, המסחר, וידיעות הלשונות. שלשה בתי מדרש לחכמת השיר, בית ספר לאלמים, בית מדרש לחיל הצבא, בתי מדרש ואקדמיא אחרים רבים ושונים לכל חכמה ומלאכה. בית גדול לאנשי הצבא אשר מטה ידם מעשות כל עבודה. בתי ועד לחכמים, בית אוצר ספרים, בו מאה וחמישים אלף כרכים ושלש אלף כתבי יד. שני אוצרות ספרים אחרים, בית אוסף סגולות יקרות, בו תקנ“א כלי שיש, שלש אלף ארבע מאות ושמונים כלי ברזל ונחושת, ארבע מאות ושמונים כלי כסף וזהב, אלף מאה ושמונים כלי זכוכית, שלש אלף קערות ומזרקות יקרות, אלף ושש מאות כלים מאבנים טובות, ויותר משלש אלף פסילים נפלאים מעשה ידי אמן, גם יותר מאלף כתבי יד כתובים על עלי עשב פאפירוס. בית אוצר שבעים אלף מטבעות עתיקות, שבעה בתי טיאטראות, ואחד מהם אשר נבנה בשנת ה”א תקע“ז, גדול מכל התיטראות באירופא, שכר מלאכת בנינו היה שמונה מאות אלף כסף. חמשה וארבעים בתי דפוס. בית מועד הסוחרים, בתי מלאכת כלי זהב וכסף, גלומי משי, כלי פארצעלאן, אלמוגים, מיתרי כנור, נעלי יד, כובעים וכלי תפארת, מסחר רב על פני המים במשי, זכוכית, פארצעלאן, כלי מלחמה, יין וחוטי קמח לאכילה. ארבעים אלף איש לאצאראני בקרבה (את תכונתם כתבנו למעלה (דף פ"א ב'). העיר הזאת עתיקת ימים מאד, היונים הראשונים יסדוה, ואדריינוס קיסר הרחיב את גבולה ותהי לעיר ממלכה. נתיב ברזל ממנה להערים קאזערטא וסאלערנא. סביבה היכלי עונג רבים, ובתוכם שני ארמונות המלך ופרדס גדול וגן נחמד אשר חיתו יער רבים בו לעונג ושעשוע. גם מערות רבות נפלאות ומרחצאות טובות מאד. אצלה יאור אנייאנא, אשר ירתיח כסיר מימיו ובכל זאת קרים המה. אצל היאור הזה העמק סולפאטרא, בקעה רחבה בין גבעות, אדמתה חמה מאד, וקיטורי גפרית ועשן יעלו מקרבה כפעם בפעם למרומי שחקים. פודטיצי על הים, חמש אלף ושש מאות איש, ארמון נאוה למלך, במעמקי אדמתה עיים רבים מהערים הערקולאנום ופומפיי, כי פה היה מקומם, וככל אשר יוסיפו לחפור כן ירבו למצוא בנינים רבים נפלאים משנות קדם. אצלה וועזוף הר גבוה מאד, מתחת עד מחציתו כרמי גפן יכסוהו, והיין היוצא משם עז וחזק מאד, כי באדמת אש שרשו, היא אדמת ההר הבוערה כשלהבת יה, ממחציתו והלאה איזה יערי ערמונים, וככל אשר יוסיף עלות לראשו כן תרבה הציה והשממה בו, ובראשו חור גדול ועמוק, כעין משפך, נחלי זפת וגפרית בוערים בקרבו תמיד, וכפעם בפעם יקיא לפידי אש ואודי תבערה גדולים ונוראים מפיו הרחב הזה הפתוח לבלי חוק, ויהפוך ערים ומקומות לתל שממה. מימי לידת מחוקק הנוצרים זרק ההר הזה תשעה ושבעים פעמים להבות אש בזעף אף והכה שאיה ערים רבים ויושביהם, מלבד זרמי לפידים קטנים אשר ישליך כפעם בפעם מתוכו ואין מספר למו. פוצאלי על לשון ים, חוף, עשרת אלפים איש, בית מעשה בורית מהוללה, עיים רבים מקדמוניות הרומים, ובתוכם חרבות היכל גדול אשר הכיל ארבעים אלף איש בקרבו. אצלה ההר מונטא נאווא, אשר נהיה פתאום באמצע המאה הט”ז למספרם ביום רעש, כי העלו מימי היאור לוקרינא רפש וטיט, ויהי להר תלול עד היום הזה. אצלה יאור אווערנא, וקרוב לו מערה נפלאה. יאור פוזארא, גויי קדומים חשבו כי דרכו יעבורו אחרי מותם לארץ החיים. באיע, מקום קטן, חוף, חמש מאות איש. טורע דיל גרעקא, עיר קרובה להר וועזוף, שם עשר אלף איש, בית מעשה אלמוגים. טורע דעל אנונציאטא, תשעה אלף איש. בית מעשה כלי מלחמה, אבק אש, מהלומי נחושת, ומאפה חוטי קמח. רעזינא, שמונה אלף איש, מסחר יין. קאסטעל אמארע, על הים, חוף, שש עשר אלף איש, מעינות מי תרופה, בנין אניות, מעשה כלי מלחמה ועורות. העיר הזאת נבנתה במקום עיר שטאביא אשר כסו עליה להבות הר וועזוף בשנת ע“ט לנוצרים ועוד איזה שארית עיים ממנה בקרבה. סורענטא, חמש אלף איש, מעשה משי רב. אריענצא, אחד עשר אלף איש, אפרסקים טובים, מסחר פרי העץ. קאפרי, סלע כבד אש וגפרית במעיו, ארבע אלף איש עליו ישכונו. כרמי גפן וזית רבים, צידת שליו. אנאקפרי, אי קטן, סלעים גבוהים סביבו, אלף איש. פראצידא, אי, חמש עשר אלף איש, יין, פרי העץ וירק עשב רב בו. איסקיא, אי, מעינות מי תרופה חמים רבים בו, גפן, תאנה, וכל פרי העץ, חומר יוצרים, שנים ועשרים אלף איש מספר יושביו, בו הערים איסקיא, מצודת עופל, שלש אלף ושלש מאות איש, ממכר שמן, משי וצ”ג. פאריא, ארבע אלף איש, מסחר רב בפרי העץ ומשי לליוורני. לאטשא, שני אלף איש, מעשה משי וצ"ג, ועוד איזה כפרים.

ב) פלך אברוצא אולטעריארע ראשון, בו העיר טעראמא, מוקפת חומה, עשרת אלפים איש, ארמון ישן, מעשה כלי משי, כלי עץ טובים, עבוד עורות, בשול קרעמארטארי ומסחר רב בו. אטרי, שש אלף איש, מעשה כדורי בורית רב. ציויטא די פענא, עשרת אלפים איש, מעשה פרחי משי, כלי עץ נפלאים, בורסקי. ציוויטעלא דיל טרונטא, שלש אלף איש, אורגי צמר ובורסקי.

ג) פלך אברוצא אולטעריארא שני, בו העיר אקווילא, ארבעה עשר אלף איש, בית מדרש, ארמון נשגב, מעשה נייר, כובעים, פוזמקאות, עורות, מטע כרכום רב בגנותיה ומסחר בו. סולמונא, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, מעשה גלומי צמר, בתי מעשה נייר וכרמים רבים סביבה. צעלאנא, שני אלף וחמש מאות איש, מסחר דגים. ציוויטא דוקאלע, תשעה אלף איש עושי מסחר.

ד) פלך אברוצא ליטערארע, בו העיר קיטי (גם נקראת טעטי) על נהר פעסקארא, שלש עשר אלף איש, בתי מדרש, מעשה גלומי צמר, מסחר יבול הארץ. פעסקארא, מבצר, חוף, שלש אלף איש, מסחר על פני המים. ארטונא, אצל ים אדריאטיקי, שמונה אלף איש, מסחר על פני המים, מסחר יין. לאנציאנא, שלש עשר אלף איש, ארמון, מסחר יין, שמן, ומשי.

ה) פלך טערא די לאווארא. בו העיר קאזערטא גאווא, בה ארמון המלך גדול ונאוה מאד, שביל ארוך בתוכו מצופה גג, נכון על שמונה ותשעים עמודי שיש, ולה יחד עם קאזערטא הישנה, שמונה עשר אלף איש, בית מדרש לחיל הצבא, בית מלאכת משי מהולל מאד. מאד אלוני, אחד עשר אלף איש, צנור גדול מאד ונפלא בבנינו המוליך מים לקאזערטא. קאפוא, עיר בצורה, שמונה אלף איש. סנטא מריאמא דשיארע, שמונה אלף איש, מעשה עורות רב. אטאייאנא, חמש עשר אלף איש, מעשה משי מסחר שמן, מצבה לרגל הר וועזוף. זאמא, לרגל הר וועזוף, שבעה אלף איש, מסחר יין, צמוקים ופרי הנגב. אווערזא, שבעה עשר אלף איש, בית משוגעים, בית אסופים מן השוק, מסחר. גאעטא, עיר בצורה מאד על לשון ים, חוף, חמש עשר אלף איש, מסחר. פאנדי, שש אלף איש, צידת דגים, מעט כרמים. אקווינא, אלף איש, קנבוס רב וטוב בסביבותיה. סארא, שמונה אלף איש, ארמון. ארפינא, עשרת אלפים איש, בתי מלאכת נייר, גלומי צמר, כלי פשתן ודברים אחרים רבים. פידימונטע, עשרת אלפים איש, מעשה כלי צמר, צמר גפן וכלי פשתן רב. אלערא, שבעה אלף איש, מסחר. נאלא, תשעה אלף איש, מעשה פעמונים. מונטע קאסינא, מקום קטן, ארבע מאות איש, מקלט כמרים. בפלך הזה איי פאנטי, אדמתם גפרית ומלח ולכן יושביהם אך מעט המה. הגדולים בם הם: פאנלא, אלף איש בו, חוף, מערות רבות נפלאות. ווענטוטענא, ארבע מאות איש בו. סטעפאנא, בו מגדל חזק אשר ישבו בקרבו אסירי המלך, יערים רבים יכסוהו. לאנארא, אי, פרסה מרובעת שטחו, יער וכל עץ בו, שני מאות איש.

ו) פלך פרינציפאטא ציטעריארע, בו העיר סאלערנא בעמק נאוה מאד, מוקפת חומה, מגדל מבצר, חוף, חמשה ועשרים אלף איש, בית מדרש גדול, בית מדרש לחיל הצבא, מהלומי ברזל ונחושת, מסחר רב. סארנא, שלש עשרה אלף איש, מעשה ברזל ונחושת, צידת דגים וסארדעלן. נאצערא, שבעה אלף איש, מסחר. קאווא, עשרים אלף איש, אוצר ספרים, מעשה צמר, משי, וכלי פארצעלאן. אמאלפי. שלש אלף איש, שלש עשר בתי מעשה נייר, כור ברזל, מאפה חוטי קמח. מאליטערנא, שבעה אלף איש, עושי מסחר. פאליקאסטרא, שש מאות איש, מסחר על פני המים. קאפאליא, אצל הים, שני אלף איש, עובדי שדה וגנות.

ז) פלך פרינציפאטא אולטטריארע, בו העיר אוועלינא, בצורה וחזקה, שלש עשר אלף איש, עצי לוזים רבים בגנותיה, מעשי גלומי צמר, כובעים, מסחר רב בערמונים ולוזים. אטריפאלדא, חמש אלף איש, מעשה גלומי צמר, מהלומי ברזל ונחושת, מלאכת יתדות. קאנצא, ארבע אלף איש, מסחר. מונטעפוסקא, שלש אלף איש עושי מסחר רב בדגן. אריאנא, עיר בצורה, עשרת אלפים איש, מעשה משי רב. קאזאל די פריגענט, כפר, אצלו באר מי גפרית טובים מאד. מונטערפארקיא, ששה אלף איש, מסחר דגן רב. רוקא, מקום מרחצאות טובות ומעין מלח רב.

ח) פלך קאפיטאנאטא. בו הרי גארגאנא המכוסים ביערים רבים יפים מאד, והיאורים לעזינא, ווארנא, אשר לשון ארץ צרה תפריד בינם ובין הים, וידי אנוש עשו תעלות ויחברו אותם יחד. יאור סאלפי, חמש פרסה ארכו ופרסה רחבו, בקיץ יחרב וייבש, אצל שני כפרים ובשול מלח רב בתוכם, וחמשה אלף איש מספר יושביהם. ראש ערי הפלך היא העיר פאדשיא, שבעה ועשרים אלף איש, בית מדרש לעבודות השדה, מסחר רב ועצום ביבול האדמה. לוצערא, תשעה אלף איש, מסחר. מונטע סאן אנגעלא, ארבעה עשר אלף איש עושי מסחר. אסקולי, תשעה אלף איש, מלאכת כלי צמר. מאנפרעדוניא על לשון ים, מצודת עופל. חוף, חמש אלף איש.

ארבעה איי טערעמיטא בתוך ים אדריאטיקי, אך שנים מהם נושבים, והם דומינא בו מקלט לכמרים, ניקולא, מצודה, שני מאות איש.

ט) פלך מוליפע, בו העיר קאמפא באסא, שמונה אלף איש, בית מדרש, מעשה כלי ברזל טהור מהוללים מאד, מסחר דגן רב. מעפינא, חמש אלף איש, מעשה נייר. טריווענטא, ארבע אלף איש, מעיני גפרית. איזערניא, ששה אלף איש, מעשה גלומי צמר ומסחר רב. אנייאנע, שבעה אלף איש עושי כלי נחושת אין כמוהם בכל הממלכה. באייאנא, שלש אלף איש, רוב בתיה נהרסו ברעש הארץ בשנת ה“א תקס”ה.

י) פלך בארי. בו העיר בארי מבצר חזק על הים, חוף טוב, שבעה ועשרים אלף איש, בתי מדרש, מטוה צמר גפן, ומסחר צ"ג, שמן ובורית. טערליצי, ביער צומח שקדים, תשעה אלף איש, מסחר יין. מאלפעטא על הים, חוף קטן, שנים ועשרים אלף איש, מעשה חבלי אניות, כלי פשתן, בתי מדרש, צידת דגים. אצלה בור עמוק תשעים רגל ואלף רגל היקפו, וממנו יוציאו זאלפעטר נקי רב מאד. אנדריא, שנים ועשרים אלף איש, מסחר רב בשקדים. טראני, על הים, חוף, מצודת עופל, שמונה עשר אלף איש, מסחר יבול הארץ. בישעליא, שמונה עשר אלף איש. השקדים והזיתים אשר בה טובים מאד ומסחר רב בם. בארלעטא, על הים, חוף, מוקפת חומה, מגדל מבצר, שלשה ועשרים אלף איש, מסחר רב בשקדים, שמן יין ומלח הים. בשול מלח רב בקרבה, כי אף מעינותיה מי מלח להם. אלטאמורא, שבעה עשר אלף איש, מסחר חטים רב. גיווענאצא, שמונה אלף איש, מסחר תבואת השדה. ביטונטא, עשרים אלף איש, בית יתומים גדול, מסחר. מונופולי על הים, חוף, מגדל מבצר, שמונה עשר אלף איש, מעשה גלומי צמר גפן ופשתן. אצלה איזה כפרים מתחת לארץ, אשר יושביהם חצבו בסלע משכן למו, וממעל להם גני פרי.

יא) פלך אוטראנטא, לחוף הים הוא יושב ומגדלים רבים למחסה לו מפני שודדי אפריקה, בו העיר לעטשע, מוקפת חומה, מגדל מבצר, עשרים אלף איש, בתי מדרש, גלומי צמר גפן, מסחר שמן, טאבק וצ“ג. אוטראנטא, עיר בצורה על הים, חוף, שלש אלף איש, בתי מדרש, מעשה כלי צ”ג ופשתן, מסחר רב בצמר. מהריה יראו את אי קורפו והרי ארץ יון. גאליפולי, עיר מבצר על הים, חוף, תשעה אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר גפן, מסחר רב ביין וצ"ג. טארענט, על הים, חוף ומגדל למשגב לו, שמונה עשר אלף איש. שני בתי מדרש, בתי חולים, מעשה כלי צמר שונים, כלי פשתן. אצלה יאור אשר יחרב בקיץ, ואז יותירו מימיו מלח לבן ונקי בתוכו. ברינדיזי, מלפנים היתה רבתי עם, בת ששים אלף איש, ועתה אך שש אלף איש בה, ובככר אשר סביבה רוח רע מאד אוכל את יושביו.

יב) פלך באזיליקאטא, בו העיר פוטענצא, תשעה אלף איש. מסחר מעט. מאטערא, שלש עשר אלף איש, בית מדרש, מעשה כלי מלחמה, עבוד עורות. אצלה מערות רבות ובהן יגורו דלת העם. ווענאזא, חמש אלף איש, אכרים. אצערענצא, שני אלף איש, מסחר. לאגאנעגרא, חמש אלף איש, מעשה כובעים. טורזי, שבעה אלף איש, רובם מבני היונים למשפחת ארנויטן. רוכלים סובבים בערים. פראנקאווילא, שלש עשר אלף איש, מעשה צמר גפן, בתי צביעה.

יג) פלך קאלאבריא ציטעריארע, בה העיר קוזענצא, יפה ורחבת ידים, אך מפני רעש הארץ והזועות אשר פקדוה פעמים רבות, אין בקרבה כי אם חמשה עשר אלף איש, בתי מדרש, ארמון עתיק יומין, מעשה יוצרי חרש, כלי ברזל, ומסחר רב בברזל. אצלה יער גדול סילא שמו, אשר נעשו זפת רב מעציו. רוסאנא, הרים סביב לה, שמונה אלף איש, מסחר שמן רב. קאסטראווילארי, שש אלף איש, יערי תאנים וזיתים רבים סביבה. אצלה יעשו גבינה טובה מהוללה מאד. קאסאנא, שש אלף איש, עושי מסחר בשמן. קורילייאגא, שבעה אלף איש, ארמון נשגב, יערי פאמעראנצן וזיתים יסובבוה. קאמפאנא, מקום מסחר רב במן, אשר ילקטו כשלשים ככר שנה שנה סביבה. פאאולא, שש אלף איש, רובם דיגים.

יד) פלך קאלאבריא אולטעריארע ראשון, בו העיר רעגיא על לשון ים, חוף, שבעה עשר אלף איש, בית מדרש, בתי מלאכת גלומי משי, כלי פשתן, תמרוקי הנשים, מסחר רב במשי ושמן. געראצע, שש אלף איש, מעין מי תרופה טובים, מסחר יין. שיגליא, ארבע אלף איש, צידת דגים, מסחר יין. סעמינארא, שש אלף איש, שמן טוב מאד ומסחר רב בו. פאלמי, שבעה אלף איש, מעשה משי וצמר, מסחר שמן ותמרוקי הנשים. סטילא, מקום מכרה ברזל רב היחיד בכל הארץ הזאת.

טו) פלך קאלאבריא אולטעריארע שני, בו העיר קאטאנצארא מוקפת חומה, אחד עשר אלף איש, בתי מדרש, ארמון, מעשה משי, מסחר יבול השדה. מונטעלעאנא, תשעה אלף איש, מסחר משי ושמן זית. ניקאסטרא, עשרת אלפים איש, ארמון, מסחר שמן, מרחצאות חמות. פיצא על פני הר אצל ים, ארמון נשגב, שש אלף איש, צידת דגים ואלמוגים, מסחר. בה נתפש המלך מוראט גיסו של נאפאלעאן בשנת ה“א תקע”ה, וימסרוהו לשופטי המלך וימת, ובעבור זה קרא המלך את שם העיר הזאת קריה נאמנה, וישם לחוק כי יושביה פטורים מכל מס לעולמי עד. קוטראנע על לשון ים, חוף, מגדל מבצר, שש אלף איש, עובדי אניות, מכרה מלח אבן רב אצלה. סקילאטשע, שני אלף איש, מסחר על פני המים. סטראנגאלי, שלש אלף איש, רובם דיגים.

---

זיציליא

המדינה הזאת כולה בים היא יושבת, כי אי בים התיכון היא, ומדת ארצה יחד עם שלשה עשר האיים הקטנים, אשר גם הם אליה נחשבו, חמש מאות שלשים ושלש פרסאות מרובעות. הים אשר סביבה, אלמוגים רבים בתוכו, גם יצא אור רב מקרבו בחשכת ליל ואפלה ויאיר מעוף צוקה כצהרים. רובה ארץ הררים, כולם אבני שיד ומערות רבות בקרבם. בראש הריה ההר עטנא, ומקור שמו בארמית, כי אתון בארמית ושפת צור (היא לשון כנען) תנור אש, והערבים קראו לו גבל. מתכונתו נדבר במקומו. מלבדו עוד שלשה הרים זורקי אש, והם סטראמבאלי, וואלקאנא, מאקאלובא, וגם מהם נוסיף לדבר במקומם.

נהרותיה אך מעט הם, הגדול מכולם הוא נהר סאלזא, מימיו מלוחים מאד. הנותרים הם נוטא, קאנטערא, גיארעטא, פלאטאני, טערמיני,פראסקולארא, בעליטשי. כולם יחד אך מרוצה קצרה למו. יאוריה קטנים הם, הגדול מכולם הוא יאור פאליא אשר לעתים יחרב וייבש, ואדים חמים עולים מקרבו. מעינות מי תרופה חמים כבירים מאד בקרבה. אוירה חם וטוב מאד, ואף אם שלג רב בראשי ההרים, אין כל קור בקרבה, הגשם ירד אך לעתים רחוקות, טל רב יפול בלילה וירטיב את האדמה מאד, ולולא רעש הארץ אשר יפקידנה כפעם בפעם ויכה שאיה ערים ויושביהם, כי עתה בשם גן עדן באדמה קראנוה. אף אם גפרית ומלח אדים ולהבות אין מספר בבטן אדמתה, היא דשנה ורעננה מאד, ובכל יבול השדה, עצי לבונה, ראשי בשמים ופרי העץ שפע שבע רצון ולא תחסר כל בה. בצאן ובקר, סוסים ועזים אין מחסור לה. דגים כבירים אין חקר. זבובי שפניא רבים מאד, בני הארץ ייבשום לחום השמש וימכרום לתרופה. כסף ונחושת במעי הריה, אך אין מוציא אותם מתוכם, כי ידי יושביה רפות לכל מלאכת עבודה, אולם גפרית, מלח, שיש נאוה מאד, ניצובר, אבנים טובות, וכסף חי ירבו לחלוב מקרבם. מעשה חושב והמסחר שניהם יחד לא ירימו קרן בקרבה. מספר יושביה שני מיליאן ומאה אלף איש, כולם ילדי כבירי כח, רוח אומץ וגבורה להם, אוהבי בצע, ערומים בדעת, מתנכלים להרע, אוכלים במדה, שכרון זר למו, רודפי שלום, עצלים לכל עבודה, דבקים בארץ מולדתם מאד, בלתי נקיים בכסותם ובבתי מגוריהם, שונאי בני נכר, ועשות שירים בחרוזים הוא ראשית מחמדיהם, לשונם היא שפת איטליא ישנה קרובה לשפת נעאפל. החכמות וכל מעשה חרשים נכרים הם בקרבה ואין דורש ומבקש להם. קורות ישראל בקרבה. על דבר העת אשר באו בני יהודה לשבת בארץ הזאת, רבו הדעות עד מאד, ואין לחרוץ המשפט האמת עם מי, אך כולם יחד יודו כי באמצע המאה הרביעית לאלף החמישי כבר היו בתוכה, באשר הפאבסט גרעגאר הראשון מזכיר אותם באגרותיו ובחוקיו שמם תמיד על לשונו. על המוצאות אותם בימים ההם עד חמש מאות שנה אחריהם חשכון עלטה וחשכת השכחה, ולא נדע אם שבט ואם חסד מצאום, אך זעיר שם זעיר שם נמצאו איזה ספורים קטנים, כאשר יספרו ממכשף יהודי העליאדאר שמו בעיר קאטניא, אשר הניא ראשי הנשים עד כי רבות מהן פשטו בגדיהן מעל בשרן בחוץ ותלכנה עירום ועריה, וכי בראש המאה השביעית לאלף החמישי כבשו הערביאים עיר סיראגוסא והוליכו את היהודים השבוים לפאלערמא, וכחמשים שנה אחרי כן כבשו את העיר אווערזא ויוליכו שבי יהודים רבים ובתוכו אבות המשורר ר' שבתי דונולו, וקהל פאלערמא פדו אותם מידם. אולם מן המאה האחרונה לאלף החמישי והלאה. יש אתנו ידיעות נכונות מכל הרעות אשר עברו עליהם, בראש המאה ההיא הובלו רבים מבני ישראל לטבח בסיראגוסא במצות הנסיך קאנקרעד, על דבר עלילה אשר שמו להם, כי תלו שעיר עזים על עץ ביום הששי לפני פסחם, והאשמה הזאת הלא דבר היא. בסוף המאה ההיא ימי מסע הנוצרים לארץ הקדושה, עת צרה לזרע יעקב בכל מקומות מושבותם, נתגרשו רבים מפאלערמא וצרות רבות סבבום, אך הקיסר פרידריך השני קם מהרה מושיע למו, ואף אם שם את הכמרים לשופטים עליהם, צוה לבל יבדילו בין יהודי ונוצרי בכל דבר חוק ומשפט, באמרו, הלא די עונם למו כי אבדה כל תקות עולם הבא מהם, באשר אך לנוצרים שארית ברכה אחרי מות הגויה, ובמות היהודי תמות הנפש עם הגוף יחד. גם היהודים אשר באו מאפריקא שמה, מצאו קן למו בצלו, וישבו לבטח בארצו. באמצע המאה הראשונה לאלף הששי, הביא אלבערט הקדוש להם מעיר טראפאני יהודים רבים בעיר סליאכא לאמונת הנוצרים, וכותבי הקורות יאמרו, כי לא ביד חזקה אך ברוחו הפך את לבבם, אולם גם מי שאינו מאמין את זה, איננו כופר ואפיקורס. בשנה אחת אחרי זה יצאה דת בפיאצצא לבל יהי כל איש ישראל שופט או רופא, וכי הוא פסול לעדות נגד איש נוצרי, וכל איש נוצרי אשר יפול למשכב ויקרא רופא יהודי אליו לרפאותו מחליו, ענוש יענש לשבת במשמר שלשה ירחים, והרופא שנה תמימה בבית האסורים ישב, ולחמם כל ימי כלאם לחם צר ומים לחץ. גם שכר הרופא ומחיר הסמים לתרופה אשר נתן לו, תמו אבדו, ואין כל משפט לו לבקש אותם מידו. גם המצוה אשר היתה מכבר, כי יהי לכל איש יהודי אות בבגדו, למען ידעו כל רואיו כי בן יעקב הוא, ולא נשמרה כראוי מרוב ימים, נתחדשה עתה בגזרת עונש רב. בסוף המאה ההיא צוה המלך פרידריך השני, כי יגורו יהודי פאלערמא מחוץ חומות העיר למען יבדלו מקהל הנוצרים, ואף אם נפתחו להם עד מהרה שערי העיר לגור בה, בכל זאת הבדילו להם מקום מיוחד למשכן בו. איזה שנים אחרי זה, הורם משפט הכמרים מעל היהודים, ויהיו שופטי העם במאצארא שליטים עליהם, אך בני פאלערמא נשארו עוד תחת יד הכהנים, ושני ראשי הכמרים יוהאן וברטולעמא הראו לעין כל את עוצם חילם, כי האחד שם נשיאי ישראל בפאלערמא במשמר, והשנה הכה שני ראשי העדה ביד משרתיו עושי רצונו לעיני כל העם. בימי המלך רובירט הונח לישראל מעט, כי דורש חכמה היה, ושני חכמי ישראל היו רואי פניו תמיד וישבו בחצר מלכות ככל השרים הגדולים, הלא הם החכם ר' שמריה איקריטי מן ניגרופונטי אשר כתב בעבור המלך ההוא באור רחב על כ“ד ספרי קדש, והחכם ר' יהודה בן משה מעיר רומי, דודו של המשורר המהולל ר' עמנואל, אשר הורה את המלך שפתנו הקדושה. בראש המאה השנייה לאלף הששי, האשימו את היהודים אשר במעסינא כי הרגו ילד נוצרי, ובגלל זה המיתו רבים מהם, וראשיהם נתלו למשל, ותחתיהם הקימו מצבת אבן ועליה הדברים האלה, מזכרת היהודים הפושעים. במקומות אחרים הכריחו שרי המלך את היהודים לנקות אורוות הסוסים אשר למלך ושרים, ולשאת על שכמם את הבשר מבית המטבחים לביתם, וכאשר צעקו היהודים מר באזני המלך לודוויג על אודות הנבלה הזאת, נתן דת לבל יעבודו בם עוד עבודות נמבזות כאלה. בעיר קאסטראניאוואני חלו היהודים את פני ראש הכמרים בעיר קאטניא, כי יתן להם רשיון להרוס ביהכ”נ הישנה ולבנות אחרת תחתיה ויאות להם, אך חוק שם למו כי תהי החדשה קטנה מהישנה ובלי כל הוד והדר, והדת נתנה מהקיסר, כי כל ביהכ“נ אשר תעבור גבול הגודל או הפאר אשר הוחק לה, חומותיה תהרסנה ותותש בחמה לארץ, וכן היה, כי נהרסו בתי כנסיות רבים עד היסוד בם. גם החוק האכזרי כי ישאו אות בבגדיהם נתחדש עוד הפעם בעת ההיא, כשלשים שנה אח”ז ראה המלך כי יכבידו שרי האניקווזיציאן את אכפם מאד על בני יהודה, לכן יצא החוק מלפניו לבל ישפטו איש ישראל אם אין אתם שר העיר, ואחד שופטי העם והנשבעים לימינם. גם צוה לבל ישבו הנשפטים בבית הכלא אשר לכמרים, אך בבית הסוהר אשר לעם. מארטין החמישי מלך אראגון (באמצע המאה השנייה) הטה קו חסד על בני ישראל, ויצו לבל יזידו השרים ללחוץ זרע יעקב להמיר דתם, ויגזור אומר כי רשות ליהודים לשמור כל חגיהם וחוקותיהם כתורה וכמצוה באין משבית ומפריע. ויהי כאשר יצא כתב הדת הזה גלוי לכל העם, קמו הנוצרים פתאום על היהודים בעיר סאן גיאוליאנא, ויאמרו, אם תחליפו את דתכם בדתינו וחייתם וטוב לכם, ואם תמאנו חרב תאוכלו, ואחרי אשר כולם יחד החזיקו באל מעוזם וימאנו לסור מאחריו, נפלו האכזרים עליהם ויהרגו את כולם לפי חרב. גם בעיר סיראגוסא קם ההמון הצמא לדם, ויבקשו להשמיד את כל היהודים, אך שרי המלך הצילום מידם, ובכל זאת רחפה סכנת מות על ראשם בכל יום הראשון בשבוע, יום חגם, עד אשר באה המצוה מאת המלך לענוש כל הקמים עליהם עונש רב וכבד מאד. בעת ההיא פטר המלך עדת עיר מינעא ממס מיוחד אשר נתנו זה כביר, עשרה אונקיות לשנה, על לא דבר. בימים הכריחו תושבי מארסאלא את היהודים לבא בכל חגי הנוצרים אל במותיהם לשמוע תוכחת הכמרים, ובכל עת שובם לביתם כסו בכלמה פניהם, וימטירו עליהם עד מחנה ישראל אבני קלע וטיט חוצות, אך ימי צרה האלה לא ארכו, כי כאשר שמע המלך את הדבר הרע הזה ויחר אפו, ויצו לבל יערב עוד איש לעשות ככה, כי דמו בראשו. בעוז לא כביר חובל עול בני ישראל בדבר המלך, והדת באה לכל השרים והשליטים לבל ירעה למו. בסוף המאה ההיא לוה האינפאנט דון יואן מעדת זיציליא זהב רב. בעת ההיא גרשו את היהודים מעיר פיציני, ואף אם עמדה המלכה בלאנכא לעזרה למו, לא הצליחה עצתה בידה, ולא שבו עוד אליה עד היום הזה. ארבעים שני מלכות אלפונס החמישי (עד ראשית המאה השלישית) היו ימי מנוחה למול הימים הראשונים, בו כל ריב וכל נגע אשר החלו להגיע למו, השקיע הזהב, והכסף היה כפורים לכל תולדתם, בימיו הוקמו דורשים נוצרים להסית היהודים לבוא בבריתם, אך כאשר באו מלאכי בני ישראל אליו בידים מלאות, נעתר להם ובטל את הגזרה. בימיו דרש הכומר קאפיעטראן דברים רעים על היהודים והרבה משטמת העם עליהם, ובטרם מלאה השנה שלח האפיפיור בהסכמת המלך אחד הכמרים לזיציליא למען יבקר פשעי היהודים וחטאותיהם, ואחרי מצא כי יתנו את כספם בנשך ותרבית, גם איזה פשעים אחרים, נגמר הדין כי יתנו שני אלף אונקיות זהב לכפר עונם כי רב היא. גם בשנים הבאות נדכאו עד מאד ורק כספם הצילם מידם. באחת שנות המאה השלישית קם ההמון במודיכא באחת הקפותיהם ברחוב ויצעקו כולם בפה אחד: מרים תחיה, מות ליהודים, ונפלו בחמה שפוכה על מחנה ישראל חגורים כלי קרב, והרגו מאיש ועד אשה זקן עם יונקי שדים, כשש מאות איש, וכן הרגו אז בעיר נאטא חמש מאות איש. ושערורה כזאת נהיתה גם בכאלאטאגינה בשנת שאח“ז. וכאשר ראו יהודי מעסינא את הנולד, כפרו מהרה את פני המלך יאהאן בשני מאות אונקיות זהב, ונמלטו, וכן עשה גם קהל אגאשטא. וכן הרים המלך מעט העול מעל לחייהם גם אחרי כן בעבור בצע כסף. בימים האלה עשה איש יהודי בכסטרגיאווני ברית מילה, ויכבד איש נוצרי לשאת בן הנמול אל הסנדק ובעבור זה נענשו שניהם היהודי והנוצרי עונש רב. בשנים שאח”ז היתה הרוחה מעט ליהודים והממלכה עמדה פעמים רבות לעזרתם נגד השרים והעם. באמצע המאה ההיא עברו הנוצרים עם פסיליהם בכאסטיגליאנע לפני בית הרב, ותפול אבן מלמעלה על הצלם ותשבר אחת זרועותיו, ויאשימו את הרב כי הוא הפילו מתוך החלון, ויהרגוהו שני אחים ושמותם כריזי ויברחו לשפניא אל המלך פערדינאנד ויהלל את מעשיהם, ויאמר להם כי יבקשו חסד מה ממנו בעבור זה, ויבקשו מאתו גירוש היהודים מזיציליא וישמע לקולם, ויהי לתקופת השנה ותנתן הדת בפאלערמא ובערים אחרות בתרועה וקול שופר, לגרש כל היהודים מזיציליא אחרי ארבעה חדשים ועשרה ימים, וכל יהודי אשר יותר בארץ ההיא או הנוצרי אשר יסתיר איש יהודי בביתו מות יומת. אך בטרם יצאו ישלמו מס המלך וכל חובותיהם לתושבי הארץ. ולכן נתמנו שרים מיוחדים לפקוד רכוש כל איש, הדברים הנקלים נתנו בתיבות וסוגרו על מסגר ונחתמו בחותם, אולם כסף וזהב אבנים טובות ובגדי משי, נספרו ונתנו ביד עשירי הנוצרים למשמרת. ואחרי ראתה בממלכה כי יהי לה אבדן מס רב ע“י גרוש היהודים, לחצה אותם להניח סך עצום באוצרה למען יהיה לקרן קימת והריווח יספיק די המס כל ימי עולם. בי”ב אויגוסט ניתן להם הרשיון לצאת מן הארץ, ושיקח כל איש בידו בגד אחד, שמיכה, מכסה צמר, שני מצעות המטה, מעט מזון לדרך, ורביעית שקידא כסף, אך ע"י תחנת יהודי פאלערמא ושוחד חמשת אלפים כסף, ניתן להם ארוכה עוד חמשה ירחים, והקלו להם מעט בדבר הענינים אשר יקחו אתם בצאתם, גם הרשו למו לקחת כל ספריהם וכתביהם אתם, ומיראתם לבל ירעו להם הנוצרים בלכתם בדרך, נתנו אל המלך מאה אלף כסף, ויהי עליהם סתרה, אך אבנים טובות וכל כסף וזהב נאסר להם לקחת מן הארץ אתם. וילכו רובם אל אפיליען, קאלאבריאה, ונעפאל. עוד לא עברו שתי שנים, ויבא הזבוב הצרפתי (כלשון האברבנאל בהקדמתו לפירוש ס' דברים) הוא המלך קארל השמיני, וכבש את נעאפל ותהי עת צרה לישראל, העשירים נבוזו, נשיהם נטמעו, ורובם נלחצו לברוח, ואז האשימו אותם כי הסבו מחלה הצרפתית בארץ הבאה מרוב זימה ונאוף, אף אם באמת נקי זרע ישראל ממנה עד עולם, ומאז והלאה הלכו לתור להם מנוחה בערי ישמעאל, קונסטנטינאפל, דמשק, סאלוניק, קארפו, פאטראס, וארטא, ונשארו שם עד היום הזה. באמצע המאה החמישית לאלף הזה, התיר קארל השני ליהודים לבא למעסינא ולסחור איתה, אך אות יהי בבגדיהם כי יהודים המה, ובלילה ילינו מחוץ לעיר. שלשים שנה אחרי זה, נתן הרשיון ליהודים לסחור בכל ארץ זיציליא ולגור במעסינא ולבנות להם בתי תפלה ובתי קברות, ולקיים כל תורתם באין מפריע, אך אחרי אשר אבותיהם ספרו למו כל התלאות אשר מצאום מלפנים בארץ הזאת, לא אבו שמוע לקול הדת הזה, ולא זזו ממקומם. שתים עשרה שנים אחרי זה נסתה הממלכה שנית למשוך היהודים אל ארצה, ונתנה למו הרשיון לגור בכל ארץ זיציליא ונעאפל חמשים שנה, והיה אם תאבה אחרי עבור הזמן הזה כי יעזבוה, תתן להם עת חמש שנים תמימות, גם חופשה ניתן למו בדברים רבים, כרפואת הנוצרים בהשגחת רופא נוצרי, חגורת כלי נשק, בנין בתים, וכדומה, ומאז באו איזה סוחרים יהודים לנעאפל, אך לא לזיציליא. המס אשר נתנו היהודים בזיציליא. מלבד אלה אשר נתנו יחד עם כל התושבים, היו:

א כסף גלגולת, רביע אונקיא זהב לגלגולת שנה שנה.

ב נתינת הדגלים לארמונות המלך בכל המדינה ותרני האניות.

ג תוצאות חוקרי האמונה (אינקוויזיטארען) בנסעם על פני המדינה בעבורם.

ד נקיון היכלי ומצודות המלך בכל המדינה, אם בעצמם או בהוצאותיהם ע"י אחר.

מלב אלה נתנו בפאלערמא, בעבור נשואין טארא, לברית מילה טארא אחד, ובהולדת בת מחצית הטארא.

המדינה הזאת שבעה פלכים לה:

א) פלך פאלערמא בו העיר הגדולה פאלערמא, בירת כל המדינה. משכן השליט המושל במקום המלך, על לשון ים, שני מגדלי מבצר למחסה לה, חוף טוב. חוצותיה ישרות ורחבות. רוב גני בתיה ישרים, מעקות ברזל לפני החלונות, שני מאות אלף איש בה, בית אוניווערזיטעט, מצפה כוכבים, גנת ביתן, אוצר סגולות הטבע, אוסף מטבעות ישנות, בתי מדרש גדולים ורבים לכל חכמה ומעשה חרשים, שלשה אוצרות ספרים, מאה וארבעים היכלי נוצרים, ארמון המלך נאוה מאד, היכל המשפט כליל יופי, מלאכת כלי שיש, מעשה גלומי משי וצמר, מסחר רב בחטים, משי, שמן. זבובי שפניא, מן, פרי הנגב, זארדעלן ודגים. סביבה היכלי עונג רבים ובראשם שני הארמונים קובא, ציזא, וארמון המלך לא פאוואריטא ופרדס נאוה לו. לא באגאריא, כפר, בו בתי קיץ רבים לעשירי פאלערמא. באטשא די פאלקא, עיר קטנה, ארבע אלף איש, בתי מלאכת מחשבת רבים. מונרעאלע, עיר נאוה על פני הר, שלש עשר אלף איש, במה גדולה לנוצרים נכונה על שני מאות עמודי שיש, וסגולות רבות בתוכה. מחית יושביה מפרי הארץ. דרך ארבע שעות ממנה לפאלערמא, והיכלי עונג. טירות שרים ובארות זורקות מים למרום יכסו פני כולו. טערמיני, אצל הים, חוף חמש עשר אלף איש, מצודת עופל למגן לה, צידת דגים ומסחר, מעינות מים רותחים לרחצה. קורלעאנע, שש עשר אלף איש, רובם עובדי אדמה. צעפאלו, על הים, חוף קטן, תשעה אלף איש, מסחר דגי הים. צינעזי, חמש אלף איש. כולם אוספי מן, הוא מיץ עלי הקטף הנוטף מקרבם לבלי די, ומסחר רב בו למרחקים.

ב) פלך טראפאני, בו העיר טראפאני, מבצר חזק בראש סלע גבוה, חוף טוב ומגדל למחסה לו, חמשה ועשרים אלף איש, מעשה כלי אלמוגים, שן, פנינים, שיש ואלבסטר, צידת דגים ואלמוגים. בשול מלח רב, בית מדרש. אלקאמא, שלש עשר אלף איש, צידת דגים. קאסטעלוועטראנא, חמש עשר אלף איש. כורמים ויוגבים. מארזאלא, ארבעה ועשרים אלף איש, בית מדרש, מסחר מלח, יין ויבול השדה. מאצארא, תשעה אלף איש, מעשה צמר גפן, מסחר תבואה. לעפאנזא, אי, שם אלף איש, מרעה טוב לצאן. מארעטימא, אי, חמש מאות איש, ארמון מוצד בו ישבו אסירי המלך. פאפינייאנא, אי, ארבע אלף איש, גפן תאנה ורמון למכביר, עזים ושפנים רבים, מגדל מבצר.

ג) פלך גירגענטי, בו העיר גירגענטי על הים. חוף, חמש עשר אלף איש. בתי מדרש, מסחר יבול הארץ. אצלה שני מקורי שמן הרים, גם ההר מאקאלובא, אשר ירתיח כסיר נפוח תמיד בקרבו, ופעמים רבות יגעש וירעם מאד, וישליך זפת בוערה השמימה, מקצפו תנוט הארץ ממקומה, ובמרחק שלש פרסאות יתנודדו ערים ויושביהם כמלונה, קולו כרעם חזק ונורא, גערתו תמית כל היקום אשר סביביו, והקיטור היוצא מפיו ימלא כל הככר ברוח גפרית רע מאד. שיאקא, על הים, חוף, ששה עשר אלף איש, מעשה כלי חרס טובים, צידת זארדעלן לבלי די, ומסחר רב בם, מרחצאות חמים, מכרה גפרית רב, בשול מלח. ביוואנא, שבעה אלף איש אצלה מעין שמן הרים. רעגאלמוטא, תשעה אלף איש, מכרה גפרית רב. אראגונא, שבעה אלף איש, מסחר שקדים ותמרים. פאנטאלאריא, אי, בקצה אירופא, רחוק תשעה פרסה מן אפריקא, אדמתו מלאה גפרית ולהבות אש. יין, תמרים וכל פרי הנגב למכביר בו, יושביו שמונה אלף איש, בשול מלח ומרעה צאן. לאמפעדוזא, אי, אליו ישלחו את הגולים בעד פשעיהם כי יתגברו לעבדו ולשמרו, כי אין יושב בו מפחד שודדי ים.

ד) פלך אלטאניסעטא, בו העיר אלטאניסעטא ששה עשר אלף איש, מסחר יבול הארץ. קאסטרא גיאוואני, מבצר חזק, שנים עשר אלף איש, מסחר. אליקאטא, שנים עשר אלף איש, מסחר רב ביבול הארץ, גפרית ומלח. טעראנאווא, עשרת אלפים איש, מסחר צמר גפן, ותבואת השדה. קאניקאטי, שמונה עשר אלף איש, מסחר תבואה. פיאצא, שלש עשרה אלף איש, מלאכת צ"ג.

ה) פלך סיראגוסה, בו העיר סיראגוסא, מבצר חזק, חמש עשר אלף איש, ששה ותשעים במות לנוצרים, שלשה בתי מדרש, חרבות רבות מימי קדם, כי לפנים רבתי עם היתה, ושלש מאות אלף איש ישבו בקרבה. מסחר רב בשמן ויין. אצלה מערה נפלאה, ועצי פאפירוס רבים. מודיקא, ששה ועשרים אלף איש, מרעה צאן ומטע צמר גפן רב, מסחר אלמוגים. שפאקאפורנא, שמונה אלף איש, אצלה העמק איספיקא, אשר בו עיר קטנה מתחת לארץ, אך אין יושב בה. נאטא, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש, איזה ארמונים יפים מאד, מן היסוד עד הגג אבני שיש כולם, מסחר יבול הארץ. ראגוזא, שבעה עשר אלף איש, מעשה גלומי צמר. וויטאריא, אחד עשר אלף איש, מסחר מקנה ודבש דבורים. אגוסטא, עיר בצורה, חוף, עשרת אלפים איש, מסחר רב במלח. פאקינא, שני אלף איש, צידת דגים רב. אואלא, תשעה אלף איש, בית בשול צוקר, מסחר שקדים, יין ודבש. מעט קנה צוקר בסביבותיה. קיאראמונטע, שבעה אלף איש, מסחר יין. בפלך הזה שני האיים מארצאמעני (בו ירגעו הדיגים מעבודתם), איזאלא דיל קורענטע, שניהם אין יושב בם.

ו) פלך קאטאנייא, בו העיר קאטאנייא, הנאוה מכל ערי המדינה הזאת, עתיקת יומין מאד, כי נבנתה שבע מאות שנה לפני מספר הנוצרים, היא בירכתי הר עטנא על הים, חוף לה, ששים ושנים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש, בתי מעשה משי רבים מאד, מלאכת כלי פשתן, שיש, ועץ, ומסחר. עטנא, הר גבוה ורחב מאד, חמש עשר פרסה היקפו, עשרת אלפים וארבע מאות רגל קומתו, מרגלו עד שלישיתו, כפרים רבים, כרמי גפן, נצני חמד ושדי תרומות, כי אדמתו דשנה ופוריה מאד על ידי האפר הרב הנופל מראשו עליה, השליש השני באמצעיתו יערי אלונים וערמונים יכסוהו, השליש האחרון עד ראשו ציה ושממה, אפר ואודי אש כבירים מפוזרים על פניו, וברוב ימי השנה שלג וקפאון חתולו. בראשו חור גדול, רחב רבע פרסה ועמוק מאה קלאפטר, בו אש תמיד יוקדת לא תכבה, וממנו ישליך כפעם בפעם להבות נוראות. לפידי אש גדולים וזפת בוערה, ויאכל ערים ויושביהם, וכל היקום אשר לו מסביב. המהפכות הגדולות אשר עשו גשמי להבות ההר הזה מיום הוסדה ארץ, הן שבעה ושבעים, והגדולה מכולן בשנת ה“א תכ”ט, כי הפכה תשעה וארבעים ערים וכפרים, ושבעה מאות היכלות לתל שממה, ומאה אלף איש נשרפו לאפר. בשלג הרב השוכב עליו גם בימי הקיץ מסחר גדול מאד, ועיר קאטאניא לבד תמצא בכל שנה שש אלף דינרי זהב בשכרו, כי השלג נחוץ מאד לבני הארץ בימים החמים, באשר אין מים למו. קאלטאגירונע, עיר נאוה, שנים ועשרים אלף איש, בתי תפארת רבים, בתי מדרש שונים, מעשה כלי חרש טובים מאד, מסחר רב. פאעערנא, עשרת אלפים איש, מסחר פרי הנגב. ניקוזיא, שנים עשר אלף איש, עובדי אדמה. אצלה מכרה אבני מלח ושני מעינות שמן הרים. מאסקאלי, לרגל הר עטנא, חוף, ארבע עשר אלף איש, מסחר. אצי רעאלא, על הר זורק אש אצל הים, עשרים אלף איש, מעשה משי ופשתן רב, מסחר.

ז) פלך מעסינא, בו העיר מעסינא, עיר בצורה וחזקה, כלילת יופי מאד, במגדל המבצר חונים ארבע אלף איש מלחמה ושלש מאות כלי תותח. החוף אשר לה גדול ונשגב מאד, ומעמד נכון לאלף אניות בקרבו, תשעה אלף בתים, תשעים אלף איש, בתי מלאכת משי רבים. היכלי תפארת כבירים בה, בתי מדרש, אוצר ספרים. מסחר גדול מאד. בשנת ה“א תקמ”ג היתה כולה לתל שממה ע“י רעש הארץ עצום וחזק, וכל הבנינים אשר עתה בקרבה חדשים הם. בשנת ה”א תר"ח היתה מבוכה רבה בה, כי קם העם ויפרקו עול המלך מעליהם, שמונה ירחים היו יושביה בני דרור בלי משא מלך ושרים, אולם בחודש התשיעי באו צבאות המלך וישליכו זקי אש וכדורי גפרית אל תוכה, ואחרי ששה ימים נכנעה העיר תחתם ותהי למס. טורומינא, שלש אלף איש, מחצב שיש רב אצלה. מולאצא, עיר בצורה על הים, תשעה אלף איש, צידת דגים, מסחר יין, דגים ושמן, חוף. קאסטרעאלע, חמש עשר אלף איש, כרמים רבים וטובים. פאטי, שש אלף איש, יוצרי חרש ודיגים. ראנדאצא לרגל הר עטנא, חמש עשר אלף איש. ספוג רב בסביבותיה. בפלך הזה איי ליפארי, היא קבוצת אחד עשר איים קטנים, אדמתם חמה וגפרית, אלוין, צינובר וזאלפעטר רב בקרבה. גפן, תאנה ורמון, וכל פרי הנגב לרוב בהם. מספר יושביהם עשרים אלף איש, הגדול מכולם הוא אי ליפארי, חמש פרסאות מרובעות היקפו, והעיר ליפארי מצודת עופל לה, שני חופי הים, ארבעה עשר אלף איש, עושי מסחר. שני לו הוא אי וואלקאנא, אין יושב בו על דבר ההר אשר בו, השופך גשמי להב וזרמי אש מפיו, ונורא הוא על כל סביביו. אי סאלינא, חמש אלף איש בו, מעיני מלח רבים, מרחצאות חמות לתרופה. הנפלא מכולם הוא אי סטרומבולי כולו הר אש, הוא האחד בכל הרי להב, אשר אשו לא תכבה, מוקד עולם במעיו, רעש נורא כסיר נפוח בקרבו, אפר ואודי צרבת על פניו תמיד, ותמרות עשן עולים מבגרונו, ויכסו את עין הארץ, וכפעם בפעם יזרוק אבני אש, ולפידים נוראים מפיו, לכן אך שלש מאות איש דלת העם עליו ישכונו.

מאלטא

אי בים התיכון, שמונה פרסאות מרובעות מדת ארצו. רחוק עשר פרסה מזיציליא, וחמשה ושלשים פרסה מאפריקה, ונלוו שני האיים גאצא וקומינא, אשר שטחם שתי פ“מ. הקור לא יקרב אל גבולו, וחום הקיץ לא ירע ליושביו, אף אם חזק הוא, כי רוחות הים נושבת בו, ויכבו את להט אשו. פני הקרקע טהורים, ובהיר הוא בשחקים, כי ימי הגשם אך מעט המה, עוורים רבים בו על ידי להט קרני השמש והאבק הרב העולה מאדמתו הצחיחה. יושביו חרוצים מאד לכל עבודה, ותחת אשר בזיציליא הקרובה אליו ערכה הטבע מחמדיה לפני בני האדם, ויושביה יטמנו יד בצלחת, קפצה פה הטבע את ידיה, ותמאן תת מאומה, אולם האנוש בתחבולותיו הניף את ידו, וחכמתו עמדה לו למלא די מחסורו, וכמעט לא יעזוב שעל עפר ארץ ריק מבלי תת פרי תנובה. לכן שפע רב לו בכל תבואת השדה, צמר גפן, פאמעראנצן, תאנים, קנה צוקר, גפן, שושנים ופרחים, כמון, קצח, וכל ירק עשב. הבקר אך מעט, אולם צאן ועזים רבים. דגים ואלמוגים כבירים. מלח, דבש דבורים. יושביו גבורי כח, נאמני רוח, מאכליהם אך שומים, בצלים ודגים, בשר לא יאכלו כי אם בחגים. השכרון שנוא להם. בארץ מולדתם תדבק נפשם עד מאד. אמונתם רומית קטוליקית. אף אם לממשלת ענגלאנד הם, איבה נטורה בלבם לכל אנשי בריטניא. שפתם בלולה במלות לשון יון, איטליא, צרפתית, וערבית, מסחר רב להם בצמר גפן. האיים האלה למלכות ענגלאנד הם, וגובערנער בראשם המושל בכל אשר להם בשם ממשלת בריטניא. באמצע האלף השלישי ליצירה, כוננו בני צור וצידון להם מושב באי מאלטא, אחרי אלף שנים בא לידי הקרתגים, ומהם לכדוהו הרומים. אחריהם משלו בו הגוטן, ואחריהם הערביאים, עד אשר נתן אותו קיסר קארל החמישי בשנת ה”א ר“ץ לאדירי הנוצרים, אשר נלחמו עם הישמעאלים על דבר הארץ הקדושה, ויקרא להם בשם גבורי מאלטא (מאלטעזר ריטר). בשנת תקנ”ח נלכד בידי נאפאלעאן, ובשנת תק“ס כבשה אותו ממלכת ענגלאנד. ועל פי ברית המלכים בשנת תקע”ד היה לה לאחוזת עולם, אולם רוב זכיות יושביה נשארו למו כבראשונה.

לא וועלעטא, עיר הבירה, מבצר חזק מאד, מצודה נשגבה, בה יחנו שש אלף אנשי הצבא, חוף גדול ונשגב, ופתוח לכל אניות ארצות נכר מבלי תשלומי מכס. בה משכן השליט, וארמון נאוה לו, מספר יושביה ששים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, גנת ביתן, אוצר ספרים, בית אוסף סגולות עתיקים, בית נשק. בתי מסכנות גדולים לציי אדיר אשר להממשלה, בית מועד הסוחרים, בתי מלאכת צ“ג. מעשה כלי נחושת, בנין אניות, היכלי תפארת רבים, מסחר רב. סנט אנטוניא, היכל עונג לשליט האי, ובו משכנו בימי הקיץ. מאלטא, עיר בצורה, שש אלף איש, מעשה צ”ג רב. פינטא, ארבע אלף איש, מעט צ“ג ומסחר בו. צוריקא, חמש אלף איש. צעבוג, חמש אלף איש, מסחר צ”ג. מעשה חוטי זהב וכסף.

גָאצָא.

אי, שתי פ“מ מדתו, בו העיר גאצא, על פני סלע, מצודת עופל לה, ובה מגדל רם מאד, ארבע אלף איש, מעשה צ”ג, יריעות מחוטבת, כלי כסף וזהב. קאמברא, כפר, שני אלף איש, גני פרי רבים, ארמון ופרדס נאוה, בו מושב הנגיד אשר תחת שליט מאלטא בימי הקיץ. קָאמִינָא, אי קטן מאד, עופל חזק, אלף איש, מעשה צ"ג, זיו שדי רב מאד,

---

אִיֵי יָאנִיעֶן

מחברת שבעה איים, עם איזה איים קטנים הנלוים אליהם, אשר אין מלך להם, וממלכת ענגלאנד למגן ומחסה עליהם, אצל המדינות אלבאניען במלכות ישמעאל וליוואדיען ומורעא בארץ יון, רובם ארץ הררים וסלעים, מדת ארצם שבעה וארבעים פרסאות מרובעות, נהרי נחלי מים אך מעט הם, גם מעינות מים לשתות מצער המה. אוירה חם, בחורף אין כל קור אך גשם ומטרות עוז, ימי הקיץ חמים מאד, ומן הבקר עד בין הערבים השמש בוער כאש ולפני חמתו מי יעמוד, אך כאשר ינטו צללי ערב, יצאו יושביהם מאהליהם, ובני אדם ירביון בחוצות ושוקים. אדמתם פוריה, צאצאיהם הם, תבואת השדה לא כביר. ירק עשב, פשתן, גפן רב, פרי העץ, תאנים, תמרים רמונים וזיתים, צמר גפן, עצי לבונה, כל עוף כנף רב מאד, דבורים, דגים רבים, צאן ובקר, תולעת המשי, מלח, גפרית, שיש, אבני ריחים, מעינות תרופה. בעצי היער מחסור רב להם. מספר יושביהם שני מאות אלף ושלשים אלף איש, והם יונים ואיטלינים: היונים הם בעלי ברית נוצרית יונית, והאיטלינים הם קטוליקן, גם יהודים רבים בהם. כולם יחד גבוהי קומה, גבורי כח אנשי חיל, נבוני לב, רוח קנאה ונקמת דם בקרבם, בעלי תרמית, מאמיני הבלי תעתועים, חכמה ודעת זרים למו, שותים במשורה, אוהבים את הנגון, השיר והמחולות. איש איש חרבו על ירכו, ומקטן ועד גדול לא יצא החוצה אם איננו חגור חרב או סכין ארוך ממעל למדיו. מעשיהם הם המסחר, מעבר אניות, צידת דגים, מטע כרמי גפן וזית. מלאכת מחשבת וכל עבודת יד אך למצער. הממשלה היא ביד ארבעים זקנים אשר יבחר העם מקרבו, ובראשם שר בריטניא, אשר שם לארד אבער קאמיסער לו, כי כאשר אמרנו ממלכת ענגלאנד היא מחסה הארץ הזאת ולה המשפט, כי יחנו צבאותיה בערי המבצר, גם בראש חיל הרעפובליק הזאת שר מלחמה מארץ ענגלאנד. מספר חיל ענגלאנד אשר בקרבה, ארבע אלף איש. הכנסותיה הן מאה וששים אלף ליטרא סטערלינג (א' וחצי מיליאן כסף), ותוצאותיה מאה וחמשים אלף ליטרא (א' מיליאן וארבע מאות אלף כסף). בימי קדם היתה הארץ הזאת ביד קיסרי יון. ברבות הימים נלכדה בידי מושלי וויניציא, בימי נאפאלעאן באה למלכות צרפת, בשנת תק“ע כבשוה הבריטנים, ואחרי הורד נאפאלעאן מגדולתו, נהייתה ע”פ ברית המלכים לארץ רעפובליק. בשנת ה“א תר”ח קם העם באי קעפאלוניא, יואל לפרוק עול בריטניא מעל צוארו, אולם נגיד בריטניא היושב בקרבה, כבה את להב הקשר מהרה בזרוע חילו, וכאשר קמו שנית בשנת תר"ט ויניפו יד לשבור מוטות עוז ענגלאנד, שפך עליהם הנגיד חרון אפו, רבים הובלו לטבח, ועל הנותרים נפל פחדו, ותשקוט הארץ.

א. קורפו, אי בים אדריאטיקי, ארבע עשר פרסאות מרובעות שטחו, בו העיר קורפו, מבצר חזק מאד, חוף חפשי ממכס, עשרים אלף איש, בם ארבע אלף יהודים. בה משכן שליט בריטניא, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש, גנת ביתן, אוצר ספרים, בית נשק, בנין אניות, איזה ארמונים יפים, בתי בורסקי, בשול יי“ש, מעשה כלי חרש, מסחר רב. סביבה גני פרי רבים מאד, בהם כל פרי הנגב, ובראשם האתרוגים המובחרים הנודעים בכל הארץ לתהלה. ליאפאדעס, שלש אלף איש עושי מסחר. איפזא, אלף איש דיגים. אגראפוס, שני אלף איש נוטעי גנים. פאנו אי, אלף איש בו, רובם דיגים. קאסופא, עיר קטנה, שני אלף איש, איזה בתי מלאכת צ”ג. מיליקיא, שני אלף איש. מסחר רב בצ"ג.

ב. פאקסא, אי, א' וחצי פרסה מדתו, בו העיר פורטאני, שני אלף איש, עושי מסחר על פני המים. אנטיפאקסא, אי קטן, מקום מרעה צאן ואיזה סוכות רועים ודיגים בו.

ג. סאנטא מוירא, אי, חמש פ"מ שטחו, בו העיר אמאקוקי, מבצר חזק, חוף טוב, שש אלף איש, בית מדרש, בשול מלח, מעשה כלי משי. סאנטא מוירא. עיר בצורה, עשרה מגדלים למחסה לה, שני אלף איש, בשול מלח רב. מעגאניזי, אי קטן, יערי זיתים רבים בו. משכן רועי צאן ודיגים.

ד. קעפאלוניא, אי, שש עשרה פ“מ מדתו, בו העיר ארגוסטולי, חוף נשגב, חמש אלף איש, מסחר רב בפרי הנגב. ליקסורי, שש אלף איש, חוף מסחר, מעשה צ”ג וכרמי יין. אסא, מבצר, שני אלף איש, מרעה צאן רב. סנט שארשא, מבצר אצל ההר השחור (הוא שלשלת הרים אשר מראה כהה להם), אלף איש, מעשה צ"ג ומסחר רב בו.

ה. איטהאקא, אי, שלש פ"מ מדתו, בו העיר וואטשי, חוף, ומגדל למשגב לו, שני אלף איש. מסחר יין וזיתים. קאלאמא, אי קטן, מגור לרועים ודיגים. מעגאניס, אי קטן, מרעה צאן.

ו. צאנטע, אי, חמש וחצי פרסאות מרובעות שטחו, זפת ושמן הרים רב מאד בו. בו העיר צאנטע, מבצר, חוף, כלילת יופי, עשרים אלף איש, ובהם שני אלף בני ישראל, מעשה כלי צמר גפן, משי, יריעות שערות, כלי פשתן, זהב וכסף, עורות, היכלי תפארה רבים, מסחר רב על פני נמים. אצלה מקורי זפת רבים, גם איזה איים קטנים קרובים אליה, ובאחד איי שטרופאדי, מגדל מבצר ומקלט לכמרים.

ז. צעריגא, אי, ארבע וחצי פרסה מדתו, בו העיר צעריגא אלף וחמש מאות איש, מסחר צ"ג. קאפסאלי, שמונה מאות איש, נוטעי צמר גפן. צעריגוטא, אי קטן, שלש מאות איש, עובדי אדמה ודורכי שמן.

תמו כל ארצות איטליא

שווייץ    🔗

הארץ העדינה הזאת, אשר חנן הטבע את יפיה בשלל צבעים רקמה והמון סגולות מחמדיה, ופי שנים לה בהוד ותפארה מכל ארצות אירופא, ממשלת רעפובליק היא בלי רב ושליט, בת דרור, אין מלך לה. גבוליה לפאת צפון ומזרח ארצות אשכנז, לדרומה מדינות איטליא, ולפאת מערב ממלכת צרפת, מדת אדמתה שבע מאות ועשרים פרסאות מרובעות. מים רבים לה. ראשי נהרותיה הם. רהיין-רהענע, טעסין, אין. הנהרות והנחלים הקטנים כבירים מאד. יאורים רבים ועצומים מאד, והגדולים מכולם הם, יאור באדן, יאור גענף, יאור לוגאנא, נייענבורג, מורטן, ביל, ציריך, וואלענשטאט, ארבע יערי היער, צוג, טהון, בריענץ. הארץ הזאת היא הגבוהה מכל ארצות אירופא, והרים רמים יכסו פני כולה. ההרים האלה שתי מחלקות למו, שלשלת הרי אלפן, ושלשלת הרי יורא. הרי אלפן נפלגים להרי פענינא, לעפונטא, בערניים, ורהעטיים. לכל הר שלשה גבולים. גבול השלג, הוא החבל אשר שלג עולמים בו. גבול העץ, הוא הככר אשר יערים ועץ פרי על פניו. גבול השדה, הוא החבל הנזרע ושדי תבואה ויבול הארץ עליו. במקצוע צפון גבול השלג בגובה שמונה אלף ושתי מאות רגל (עשרים וארבע אלף רגל הן פרסה אשכנזית) גבול העץ בגובה חמש אלף ושש מאות רגל, וגבול התבואה מלמטה עד גובה שלש אלף וארבע מאות רגל, ובחבל הנגב גבול השלג שמונה אלף ושש מאות רגל, גבול האילן שש אלף ושתי מאות רגל, וגבול השדה עד גובה ארבע אלף וחמש מאות רגל. הגדולים בהרי פענינא הם, הר מונטראזא גבוה י“ד אלף רכ”ב רגל (לערך שלישית פרסה), ממנו תשתרע לאורך ולרוחב שלשלת הרים רבים וגדולים. הר בערנהארד הגדול גבוה י' אלף שכ“ז רגל (קרוב לחצי פרסה), בגובה ז' אלף תקמ”ח רגל מסלה רחבה ובית מלון אורחים. לאנשיו כלבים מלומדים המריחים במרחק איזה פרסאות כל איש הנטבע במצולות שלג וקפאון ורצים בחפזון להצילו. הנשאים בהרי לעפונטי הם הר סימפלון, ידי אנוש חצבו דרך ארוך שמונה פרסה בתוכו, אשר רס“ד גשרים ומערות רבות בו. הר גריזבערג, בגובה ז' אלף תשל”ו אלף רגל מסלה בו עד איטליא. הרמים בהרים הבערניים הם, הר הבתולה, גבוה י“ב אלף תתע”ב רגל (יותר מחצי פרסה), קרן פינסטאאר, גבוה י“ג אלף רל”ד רגל, ומבלעדי החוקר הוגי אשר עלה עליו בשנת ה“א תקפ”ט לא דרכה רגל אנוש על ראשו מעולם. שרעקהארן, גבוה י“ב אלף תקס”ב רגל. איגר, י“ב אלף רס”ח רגל. מענך, י“ב אלף תרס”ו רגל. ווישרהערנר, י“ב אלף ת”ק רגל. גרימזל, ט' אלף י“ד רגל. וועטרהארן, י”ד אלף תנ“ד רגל. גאלענשטאק, י”א אלף ש“ל רגל. פורקא, גבוה י”ג אלף קע“א רגל. ההרים הרהעטיים ישתרעו כדמות חצי ירח עד הר ארטל בקיראל והאמצעי בהם הוא הר הצפור, גבוה עשרת אלפים ור”ל רגל. כל ההרים האלה ורוב האחרים המסתעפים מהם מכוסים בשלג עולמים, ורבים מהם קרח נורא ממעל לראשיהם ובשם גלעטשר יכונו, הקפאון הזה עז כאבן וזך כזכוכית ומשנה לשנה ירב ויפרוץ. הרי יורא גם הם רמים ונשאים, וארכם חמשה ושלשים פרסה. מלבד אלה עוד הרי שיד רבים בה, וגובה שיאם עד שחקים, ואף העומד בראש השפל מכולם יחזה את העננים מתחת לרגליו, כי לא ירימו העבים אך חצי פרסה ממעל לארץ. אוירה ממוצע וטוב מאד, קור החורף חזק ואמיץ, וחום הקיץ חלש ורפה. העמקים הרבים אשר בה אדמה פוריה להם ומבורכים בכל צאצאיה הם תבואת השדה (לא תספיק לצורך יושביה), כל מיני קטניות. תפוחי אדמה רבים, כל ירק עשב, פשתן וקנבוס, כרכום, טאבק, פרי העץ, יין, ובגלילות הנגב גם ערמונים, תאנים, אגוזים, ושקדים. יערים רבים מאד. מהריה יוציאו אך מעט כסף, זהב, נחושת, עופרת ובדיל, גם ברזל לא כביר. אולם מחצב האבנים רב מאד, ומיניהם הם, שיש נאוה, גראניט, אלבאסטר, בדולח סלע, אבני סיד אשר יעשו מהם כלים שונים ותנורים, אבני ריחים, שיד, חומר פארצעלאן, גפרית וויטריאל, גחלי אבן, עפר טארף, מעט אבני מלח. מעינות מי גפרית וברזל לתרופה רבים מאד. מלח לא כביר. תרבית המקנה רבה מאד בקרבה, ועל דבר המרעה הטוב אשר על פני ירכתי הריה, היא ראשית מחית יושביה, ואת הגבינה הטובה אשר יעשו מחלב פרותיה יובילו עד קצוי ארץ, וכמעט אין עיר ברוב ממלכות אירופא, אשר אין גבינת שווייץ בה לממכר, והטובות מכולן הן גבינת עמענטאל, זימענטאל, ושאבציג. מספר הפרים והפרות אשר בה הוא יותר מן א' מיליאן. סוסים רבים ואמיצי כח, צאן רזה ולא כביר. חמורים ופרדים, חזירים וזיו שדי, כל עוף כנף לרוב. דוב, זאב, שועל, אקו, איל וחיתו יער אחרים לא כבירים. דגי הים וסרטן רב מאד. העם היושב בה שני מיליאן וארבע מאות אלף איש מספרו, באלה א' וחצי מיליאן פרוטסטנטן הדבקים בדת לוטר, והנותרים נוצרים קטוליקן, ושלש אלף איש ישראל. כולם יחד נאמני רוח וישרי לב וחרוצים למלאכה מאד. מכניסי אורחים, מאכלם ומשתיהם במדה ומשורה, אוהבי הדרור ואהבתם לארץ מולדתם תגדל על כל, עד כי רבים מיושביה יחלו וימותו, בהיותם בארץ אחרת, על דבר אש התאוה לאדמת אבותם הבוערה בקרבה ואין מכבה. הלשונות המדוברות בה ארבע הן. בשפת אשכנז ידובר ברוב נפותיה. שפת צרפת מתהלכת בנפות דרומית מערבית. שפת רומנית היא איטלינית ישנה, בקצה נוף גרויבינדן. שפת איטליא בנפות הנגב. חנוך בני הנעורים ומדרש החכמות ירימו ראש בה. ותור המעלה להם. מלאכת מחשבת רבה בקרבה, מעשה כלי משי רב ועצום מאד, גם מלאכת כלי פשתן, צמר, נייר, עורות, מורי שעות, כובעי קש, אבק שרפה, כלי ברזל, כסף וזהב כביר מאד. מסחר רב לה עם ארצות אשכנז, איטליא וצרפת.

הארץ הזאת שנים ועשרים נפות לה, וכל נוף מושליו מקרבו יצאו, אולם כולם יחד בעלי ברית, ולאגודה אחת הם ביד ממשלה עליונה המחוברת משנים ועשרים נשיאים, איש איש לנוף. הנשיאים האלה יעשו מלחמה, יכרתו ברית שלום, ויתנו חוקים בדבר חיל הצבא. מטבעותיה הן לפי הפראנק. כל פראנק ארבעים צל כסף. צבא מלחמה אין לה, אך בעת ריב ומצה יתן כל נוף פקודי החיל לפי ערך מסת אנשיו עד מלוא ס“ד אלף וי”ט איש. קורותיה. בימי קדם היתה העלוועציען היא השוויץ מגור למרי נפש פליטי צרפת, בימי הרומים נכנעה תחת ידם. ברבות הימים נשמדו כל גוייה, ובני אשכנז באו אליה וישבו בתוכה, גם שבטי צרפת נלוו עמם, ומושלים רבים ושונים שלטו בה, עד אשר באה במאה הי“א למספרם למלכי אשכנז. במאה הי”ג היו רוב נפותיה לרודאלף גראף האבסבורג (בנוף אארגויא) לנחלה, הוא רודאלף אבי כל קיסרי עסטרייך המושלים עד היום הזה. וכאשר נכתר לקיסר עסטרייך הושיב שליטים בקרבה, ואחרי הכבידו השוטרים ההם עול קשה מאד על יושביה, באו שלש הנפות אורי, שוויץ, אונטרוואלדן, בברית יחד לנתק מוסרות עריץ האלה מעל צוארם. ויהי היום וישם געסלר שליט עסטרייך בנוף אורי את כובעו על נס, והדת יצאה מלפניו כי כל עובר יכרע ברך לפניו, וכאשר הוגד לו כי ווילהעלם טעל איש גבור ציד לא יכרע ולא ישתחוה, גזר אומר כי יורה חץ אל תפוח אשר בראש בנו, ואם יחטיא המטרה מות יומת, וטעל משך בקשת ויקוב את התפוח, ובבנו לא נגעה רעה, וכראות השליט עוד חץ אחר בידו וישמע כי הכין אותו בעבורו, צוה לאסור ידיו ורגליו בכבלי ברזל והעבירו באניה לבית הסוהר. מדי עברם היה סער גדול בים עד אשר נלחצו המלחים לפתוח חרצובות טעל למען יצילם בחכמתו מרדת שחת, ויעש טעל כאשר אותה נפשם וינחם למחוז חפצם ולעומת האכזר געסלר דרך קשתו ויך אותו בין הדבקים וימת. הגבורה הזאת נתנה אומץ בלב העם, ועד מהרה (בשנת ה“א ס”ח) לכדו כל המבצרים והארץ נטהרה מן העריצים הנוגשים בה. כאשר נלחם הקיסר עליה והוכה אחור מגבוריה, עשו רוב נפותיה קשר אמיץ ביניהם ויחזקוהו בשבועת האלה להיות לעם אחד וזרוע גבורה אחת נגד כל צר ואויב, ולכן שם בעלי שבועה למחוזותיה עד היום הזה. לא ארכו הימים, וגם הנפות הנותרים נלוו עמם, ויהיו כולם לגוי אחד בארץ אשר בממשלתו לא יתערב זר, מאז ועד ימי המהפכה הגדולה בצרפת (אחרי נפל לודוויג מלכה בחרב המשפט) עברו מבוכות שונות עליה מבית ומחוץ, אך בכולם עשתה חיל, וצבאות מלכי גוים נפלו כדומן לפניה. הצרפתים אשר הרעישו הארץ ממקומה נגעו גם בה וישביתו כל סדרי ממשלו, וישימוה בשנת תקנ“ח לרעפובליק העלוועציען נכנעה תחת ידם. בשנת תקס”ג השיב נאפאלעאן תשעה עשר נפותיה על מכונם, אך שלש הנפות וואליס, נייענבור, גענף, נשארו לארץ צרפת, אולם כאשר נועדו המלכים בשנת תקע"ה הושבו גם שלשה הנפות האלה אליה, וישימו לחוק כי ארץ שווייץ לבדד תשכון, וכל יד מלך ומושל לא תגע בה לרעה עד עולם. בני ישראל שלוים ושקטים בקרבה, כי אף אם אין משפט אזרחים למו, זכיותיהם רבים וטובים. ואך איזה חוקים לא כבירים יבדילו אותם משאר גויי הארץ.

א. נוף שאפהויזן, מחוקקיו שמונה ושבעים המה, וב"ד הקטן אחד עשר נשיאים לו, והם המוציאים החוקים לפעולת אדם, בו הערים. שאפהויזן, מוקפת חומה, שמונה אלף איש, בתי מדרש, בתי מלאכת כלי ברזל, חריצים, גלומי משי וצמר, אצלה אשד מים נאוה. אסטרפינגן, כפר, מרחצאות חמות בו. שטיין, על נהר רהיין וגשר גדול עליו, שני אלף איש, מסחר. ארמון חזק אצלה. וווילכינגן, אלף איש, כרמים רבים. אונטרהלויא, מקום, שמונה מאות איש, מרחצאות מי תרופה.

ב. נוף ציריך, קצ“ב אלופים לו וי”ט שוטרים, בו העיר ציריך, נשגבה ונאוה, הרים סביב לה, שלשים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש רבים ושונים, אוצר ספרים, בתי ועד לחכמים, חמשה בתי דפוס, שלשה בתי נשק, באחד מהם צפונים הקשת והחץ אשר ירה ווילהעלם טעל אל ראש בנו במצות געסלער שליט אסטרייך (עיין למעלה דף ע"ו א') והקשת גדול וכבד מאד לא תדרכנו זרוע גבור בימים האלה. מלאכת גלומי משי וצ“ג, מסחר רב. בלאך, שלש אלף איש, גני פרי. וועדנשוויל חמש אלף איש, מעשה כלי בד, צ”ג וגלומי צמר רב, בתי בורסקי גדולים. הארגן, מקום, אלף איש, מעשה צמר ופשתים רב. ריכטנשווייל, מקום נאוה, אלף איש, בתי מלאכה רבים. קנאנויא, כפר, גני תפוחים ואגסים רבים מאד בו. שטעפא, כפר, מרחצאות טובות. גרינינגן, עיר קטנה, שני אלף איש, אורגי צמר גפן. ארמון, קיסנאכט, כפר גדול ונאוה, שני אלף איש. בית מדרש, מעשה כלי משי וצ"ג. ווינטרטהור, עיר יפה, ארבע אלף איש. בית מדרש, בתי מלאכת כלי פשתן שונים, בשול אלוין, וויטריאל, אוצר ספרים ומטבעות עתיקות. עגליזויא, עיר על נהר רהיין, שני אלף איש, כרמי יין, מעבר אניות. רעגנסבערג, עיר קטנה, אלף איש כורמים ויוגבים.

ג. נוף טהורגויא, סנהדרין גדולה של מאה וסנהדרין קטנה של ששה איש ימשלו בו. בו העיר פרויענפעלד, שני אלף איש, בית נשק, מעשה כלי משי וצמר, זאלפעטר ואלוין, בית דפוס. בישאפסצעל, שלש אלף איש, מעשה כלי פשתן ומסחר. איסליקאן, כפר, בתי מלאכה צמר ופשתן רבים. ארבאן, אלף איש, מעשה כלי צ“ג ועבותים. שטעקבארן שני אלף איש, מסחר. גאטליבן, כפר, שלש מאות איש. דיסנהאפן, עיר נאוה, אלף ות”ק איש, מעשה כלי פשתן, בורסקי. ערמאטינגן, חוף, שלש אלף איש, מסחר. ראמאנס הארן, כפר, שמונה מאות איש, צידת דגים, ארמון נשגב. הויפטווייל, כפר, שש מאות איש, מעשה פשתן וצ"ג רב.

ד. נוף אארגויא, נסיכיו מאתים ושועריו תשעה המה. בו הערים אארויא, חמש אלף איש, בתי מדרש גדולים, מגדל רם לבית העצה, בית דפוס מהולל, יציקת כלי מלחמה, בתי מעשה כלי משי, פשתן, סכינים, מטוה צ“ג, בישול וויטריאל, בתי ועד לחכמים, אוצר ספרים, מסחר רב. רהיינפעלדערן, שני אלף איש, מסחר. צאפינגן, מוקפת חומה, שני אלף איש, בית העצה נאוה ואוצר ספרים לו, מלאכת צמר ומשי רב. לענצבורג, שני אלף איש, מעשה כלי פשתן רב. ברוק על נהר אאר, אלף איש. קלינגנויא שני אלף איש, כרמים רבים. שינצנאך, כפר, מרחצאות מי תרופה. אצלו עיי ארמון האבסבורג, משכן אבות בית קיסרי עסטרייך בימי קדם. באדן, על נהר לימאט וגשר נאוה עליו מצופה גג, שני אלף איש, בית מדרש החכמות, מרחצאות חמים רבים וטובים ומספר מעיני מימיהם שמונה עשר הוא. מורי, מקום, אלף איש, בית מעשה משי. צורצאך, אלף איש. בה שני ירידים גדולים בכל שנה. לויפענבורג, אלף איש, בה אשד חזק לנהר רהיין, לכן יריקו את האניות בהגיעם הנה עד עברם מקום השטף הזה. ממנה גשר על הנהר עד הכפר לויפענבורג קטן. אארבורג. מבצר חזק ואפס בלעדו בכל הארץ הזאת, שני אלף איש, מעשה כלי צ”ג, מהלומי נחושת. מסחר יין. ברעמגארטן, אלף איש, בית מעשה נייר. מעלינגן, אלף איש, מסחר רב. שווארצענבערג, נידרוויל, קירכלערויא, כפרים, מעיני מי תרופה רבים בם. ענדינגן עליון וענדינגן תחתון, שני כפרים, רוב יושביהם בני ישראל המה, והרב המורה דאקטר פירסט שמו.

ה. נוף באזל, שתי מחלקות לו, עיר באזל ופלך באזל, ממשלת העיר ביד קי“ט סנהדרין, והשוטרים שלשה עשר הם, נסיכי הפלך נ”ח איש, והשוטרים חמשה המה. בו העיר באזל, עתיקת יומין מאד, מאתים ועשרים חוצות, ששה ועשרים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, גנת ביתן, בתי מדרש, אצר ספרים, בית נשק, בתי ועד לחכמים, היכל לנוצרים נבנה בשנת ד“א תשע”ט ומגדל רם לו, בתי דפוס רבים, בתי מלאכת עבותי משי (במחיר ארבע מיליאן כסף שנה שנה), צ"ג, צמר, עורות טאבק ונייר, יציקת אותות דפוס. היא רוכלת העמים, ולה ראשית הבכורה במסחר על כל ערי שווייץ. ליכשטאל, שלש אלף איש, מעשה נעלים טובים מאד, נייר וכלי נחושת, פתילי ברזל ויריעות. שווייצרהאלע, מקום בשול מלח, ששים אלף ככר לשנה. בובענדארף, כפר, אלף איש, מרחצאות מי תרופה טובים. ווילדענשטיין, ארמון סלע וסגולות עתיקות בו. ארלעסהיים, עיר קטנה, אלף איש, מרחצאות מהוללות. זיסאך, אלף איש, מעשה עבותים. וואלענבורג, אלף איש, מסחר צאן, מסחר מעט. אלטינגן, כפר, מעינות מי גפרית טובים למרפא.

ו. נוף סאלאטהורן, נסיכיו ק“ט, ושוטריו שבעה עשר איש. בו הערים סאלאטהורן, סוללות יקיפוה, נהר אשר עובר בתוכה, חמש אלף איש, בבית העצה סגולות עתיקים מימי הרומים, מגדל ישן, בית נשק בו שריונים וכלי מלחמה מימי קדם, בית מדרש גדול ואוסף סגולות הטבע לו, בית מלאכת כלי אטון בד גדול מאד, מסחר רב, מחצב אבנים רב סביבה. אלטן, על נהר אאר, עליו גשר ארוך מאד מצופה גג, שני אלף איש, מעשה חוטי ברזל רב. באלשטאל, שני אלף איש, מעשה גלומי צ”ג, קלפי צחוק. מהלומי ברזל אצלה. לאסטארף, כפר, מרחצאות מי תרופה. מימליסווייל, כפר, אלף ות"ק איש, מעשה נייר, בורסקי. פליה, מקום מרחצאות. באכטעלנבאד, מעין מי גפרית טובים לשתות ולרחצה.

ז. נוף לוצערן, מחוקקיו מאה ושוטריו חמשה עשר המה, בו העיר לוצערן, מוקפת חומות ומגדלים, על נהר רייס, ארבעה גשרים עליו, ובתוכם אחת יותר מרביע פרסה ארכו, מצופה גג ופסלי אבן נפלאים רבים בו, תשעה אלף איש, בתי מדרש רבים לכל חכמה ומלאכה, בית נשק. בהיכל לעאדעגאר, עוגב גדול מאד, שלש אלף חלילים בו. מצבת אבן למזכרת בני שווייץ, אשר נלחמו בעבור המלך לודוויג הט“ז בפאריז (שנת ה“א תקנ”ב) וימותו מות גבורים, בתי מלאכת משי, צ”ג ונייר, מסחר רב. סמעפאך, שני אלף איש. זורזעע, שני אלף איש. וויליזויא, אלף ות“ק איש. קנוטווייל, מקום מרחצאות מי תרופה. ענטלעבוך, עמק גדול עשר פרסה ארכו, כל יושביו אנשי מקנה הם. עביקאן, ככר, ת”ק איש עובדי אדמה. היצקירך כפר, גנות וכרמים רבים.

ח. נוף צוג, הממשלה ביד העם, בחירי כל עיר ומקום יועדו שנה שנה, לעשות חוקים ומשפטים ישרים, בו העיר צוג מוקפת חומה, ארבע אלף איש, בית מדרש, בית נשק, אצלה יאור צוג ועל שפתו אבני גראניט גדולים מאד, ואיזה מהם שש אלף גם שמונה אלף ככר משקלם, אשר הביאום גלי המים הנה בימי קדם. באאר כפר, מעשה נייר, מרעה צאן רב. חאס, כפר, מעשה נייר, מהלומי ברזל. מארגארטן, הר, עליו נלחמו בני שווייץ בשנת ה“א ע”ה עם צבאות עסטרייך, ותעז ידם על האסטרייכים, ויכו מהם רב. וואלכווייל, כפר, אלף איש, יערי ערמונים סביבו, מסחר ערמונים ופרי העץ יבשים. וואלטרשווייל, מקום מרחצאות.

ט. נוף שוויץ, נסיכיו ששה וששים, ושוטריו שבעה איש. בו העיר שוויץ, שש אלף איש, בית עצה נאוה, בית מדרש, מעיני גפרית אצלה. ברונן, כפר, בו בתי מסכנות רבים לסחורות הנשלחות לאיטליא. גערזויא, מקום נאוה, שני אלף איש, מעשה משי. קיסנאכט, מקום, שש מאות איש, בו המית טעל את געסלר העריץ, ומצבת אבן באם הדרך למזכרת מעשה הגבורה הזאת. ארט, מקום, שני אלף ושלש מאות איש, מסחר גבינה. איינזידלען, עיר קטנה, לפסל מריא אשר בהיכלה ינהרו כמאה וחמשים אלף איש בכל שנה. לאכן, כפר, מסחר רב בו לאיטליא. באלך, כפר, מעשה נייר, עבודת השדה. רייכנבורג, כפר, מעין מי גפרית בו. ראטנטורם, כפר גדול, יושביו אכרים. איבערג, כפר, מעין מי תרופה בו.

י. נוף סנט גאלן, מושליו מאה וחמשים איש, ומהם תשעה שוטרים ופקידים. בו העיר סנט גאלן, מוקפת חומה, אחד עשר אלף איש, בתי מדרש, בית נשק, מלאכת אטון בד, צ“ג, לבון פשתן, מסחר רב. איזה אוצרות ספרים. במרחק חצי פרסה ממנה גשר חדש על נהר סיטר, נאוה מאד, תק”ץ רגל ארכו, ופ“ה רחבו, גשר קרעצערן שמו. רארשאך, על יאור, באדן חוף, שני אלף איש, מטוה צמר ופשתים, לבון פשתן, מסחר. ריינעק, שני אלף איש, מלאכת צ”ג ופשתן, כרמים, מסחר. וואלנשטאדאט אלף איש, מסחר רב. זארגאנס, אלף איש, מרחצאות מי גפרית, מסחר צאן ובקר. פפעפרס, כפר, חמש מאות איש, מרחצאות מהוללים. ראגאץ, כפר, אלף איש, ארמון. ווערדענבערג עיר קטנה, אלף איש, ארמון. ראפרסוויל, על פני אי ביאור ציריך, וגשר ארוך מאד עליו, אלף ושש מאות איש, ארמון, מטוה צ“ג, מסחר. אלטשטעדטן, שני אלף איש, מעשה צ”ג ומסחר. ווילדהויז, כפר, מקום מולדת צווינגילי אשר טהר את דתם מהבלי שוא.

יא. נוף אפענצעל, הממשלה ביד העם. בו העיר אפענצעל, שני אלף איש. מסחר בכלי צמר ופשתים, וזאלפעטר, בית נשק בה. העריזויא, עיר נאוה, שמונה אלף איש, שמונים וארבעה בתי מעשה כלי צמר גפן, מסחר רב. גייס, כפר גדול, שלש אלף איש, מעשה כלי פשתן, מרחצאות מי חלב המהוללות. טראגן, שלש אלף איש, בתי מדרש, מעשה צ"ג רב. היינריכסבאד, מקום מרחצאות תרופה. ווייסבאד, כפר, מעין מי גפרית.

יב. נוף גלארוס, מושליו קי“ט, ושוטריו מ”ז המה, בו העיר גלארוס, חמש אלף איש, בתי מלאכת צ“ג, צבעים, גלומי צמר, מסחר רב. שוואנדן, שני אלף ות”ק איש, מעשה פתילי צ"ג. רעפלס, שני אלף איש, מעשה כלי חרש. לינטאל, כפר, מרחצאות טובים, גשר מהולל. מאליס, עיר נאוה מאד, שלש אלף איש, בתי מלאכת אטון בד רבים, בנינים יפים כבירים. קלענטאל, עמק נאוה מאד, מרעה טוב בו, יושביו רועי בקר, ועושי גבינה טובה. נעטשטאל, כפר, שני אלף איש, מסחר רב.

יג. נוף אורי, בחירי העם ימשלו בו, עריו הם: אלטדארף, שני אלף איש, בית מדרש, עבודת השדה, מרעה צאן ומסחר. בשנת תק"ס היתה כולה למאכולת אש, וכל בניניה חדשים הם. בה ירה טעל את החץ אל התפוח אשר בראש בנו, כמובא למעלה (דף ע"ו א'). בירגלן, כפר, אלף איש בו, מקום מולדת ווילהעלם טעל. פליען, כפר שש מאות איש, חוף טוב. שעכנטאל, עמק נחמד מאד, ארבע פרסה ארכו, ורביע פרסה רחבו, יושביו מקנה רב להם.

יד. נוף אונטרוואלדן, מושליו איזה זקנים וחמשה וששים בחירי העם, בו הערים שטאנץ, שני אלף וחמש מאות איש, מסחר מעט. שטאנצשטעד, כפר, אלף איש. ענגלבערג, עמק ארוך שתי פרסה, שני אלף איש בו. סארנען, עיר, אלף ושני מאות איש, מסחר, מחצב שיש נאוה. מעלכטאל, עמק נחמד מאד, ב' וחצי פרסה ארכו. זאקסעלן, כפר, שש מאות איש. קערנס, עיר יפה שני אלף ושלש מאות איש, שדות וגנים טובים.

טו. נוף בערן גדול במדתו מכל הנפות האחרים, בו הרי יורא, והגבוהים מכל הרי אלפן אשר השלג מעולם ולא יסור מהם כל הימים. מושליו ר“ע סנהדראות ושוטריו שבעה עשר איש. עריו הם בערן, מוקפת חומות, על נהר אאר, גשר אבנים עליו נבנה זה ארבע מאות שנה. בורות סביב החומה, וחיתו יער ושני דובים גדולים בם, חמשה ועשרים אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש רבים, גנת ביתן, מצפה כוכבים, בתי ועד לחכמים, אוצרות סגולות הטבע, במה לנוצרים ומגדל רם לה, בו פעמון שני מאות ככר משקלו, אוצר ספרים, בית אוסף מטבעות, בית נשק, מגדל גבוה אשר בכל שעה יצא דוב ברזל בראשו וישמיע קול הפעמון, בית הכנסת לישראל (כי ארבע מאות איש בני ישראל בה) אשר היתה חנוכתו בשנת ה”א תרט“ו. בתי מלאכת כלי משי, צמר, אטון בד, כלי כסף וזהב, כובעי קש, בתי בורסקי, מסחר. מרחצאות מי תרופה אצלה. אארבערג, אלף איש, מסחר. האפוויל, כפר, בית חנוך גדול בו. נידזיא, אלף איש, ארמון, מסחר רב על פני המים. ערלאך, אלף ושני מאות איש. בורג דארף, שני אלף איש, מעשה צ”ג, מרחצאות טובים. סומיסוואלד, כפר נאוה, אלף ות“ק איש, ארמון, בו בית מחסה לעניים. בירן, אלף ושלש מאות איש, עוברי אניות, מסחר יין. לאנגנטאל, שלש אלף איש, מסחר רב. עמענטאל, עמק נאוה מאד אין כמוהו ליופי ומקנה רב בכל הארץ הזאת, ארבעים אלף איש בו, עושי מלאכת מחשבת ובעלי מקנה, הגבינה הנעשה בו מהוללה מאד ונודעת בכל קצוי ארץ לתהלה בשם גבינת עמענטאל. לאנגנויא, כפר נאוה, אלף איש, בתי מלאכת צ”ג ואטון בד, מעשה גבינה ומסחר רב בו. פרוטיגן, מקום גדול, אלף איש, מעשה גלומי צמר רב. עמק זימען, ארוך י“ג פרסה, שדות וכרמים רבים בו. יושביו תשעה אלף איש. עמק חאסלי, י”ב פרסה ארכו, מלא הדר תפארת הטבע, יושביו בעלי מקנה ועשתרות רבות להם. זאאנן, מקום מעשה גבינה מהוללה, כל אחת ככר משקלה ותובל לאמעריקא והודו המזרחית. טהון, עיר נאוה, חמש אלף איש, ארמון, בית מדרש לחיל הצבא, מרחצאות מי תרופה אצלה. לויטערברונן, כפר אשד מים נפלא בו. גרינדלוואלד, כפר מהולל ע“י הר שלג אשר אצלו. מיירינגן, כפר, אשד נאוה אצלו. אונטערזעען, עיר קטנה, אלף ושלש מאות איש, מרחצאות מי חלב, ארמון. פרונטרוט, עיר, שני אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי מלחמה, בורסקי. נייאשאדט, שלש אלף איש, כרמים רבים יסובבוה. ביל, שלש אלף איש, מטוה צ”ג, מעשה צבעים, פתילי ברזל ומסמרות, מסחר יין. אורזאנע, אלף איש, בתי בורסקי רבים. אצלה מעשה ברזל רב. דעלעמונט, שני אלף איש. לויפן, אלף וחמש מאות איש, מלאכת צ"ג. אונטרלאקן, מקום מרחצאות מי חלב טובים.

טז. נוף פרייבורג, נסיכיו מאה ושוטריו שלש עשר איש. בו העיר פרייבורג, חומות גדולות ומגדלים יקיפוה, תשעה אלף איש, בתי מדרש רבים וגדולים, בבמת ניקאלויס מגדל רם מאד, גשר תלוי בשרשרות ברזל על פני נהר זאאנע, מעשה כובעי קש, גלומי צמר, בורסקי, בשול שכר. במרחק פרסה ממנה מערת מאגדלענא תכיל בקרבה במה לנוצרים, היכל גדול, איזה חדרים ומרתף, כולם יחד חצובים בסלע. גארמיסווייל, באן, שני מקומות מרחצאות טובים. מורטן, עיר נאוה, שני אלף איש, ארמון ישן, בתי מדרש, מסחר רב. גרייערץ, ארבע מאות איש עושי גבינה מהוללה. רומאנט, שני אלף איש, ארמון, מסחר רב בסוסים. שערמעה, כפר נאוה, מעשה גבינה טובה. עסטאווער, (נקראת גם סטעפיס) עיר יפה, שני אלף איש, בית מדרש, מעשה גלומי צמר, מסחר רב. בולע, שני אלף איש, מסחר רב בגבינה. זעמזאלעס, כפר, בית מעשה זכוכית גדול מאד. פורט אלקאן, חוף נכח עיר נעפשאטל, אניות רבות באות אליו ויוצאות ממנו.

יז. נוף וואדט. הממשלה ביד הנשיאים, אשר יבחר העם מקרבו שנה שנה, והשוטרים תשעה המה. בו העיר לויזאנע (קרא לאהזאן) חמש עשר אלף איש. בית מדרש גדול, אוסף ספרים, היכל לנוצרים אשר נבנה שתי מאות שנה ומגדל רם לו, בית אוסף סגולות עתיקות, בית נשק, בית מדרש לחכמת המלחמה, כרמים רבים, איזה מלאכה. אושי, כפר, בו חוף יאור גענף. וועמווע, עיר נאוה, חמש אלף איש, ארמון, בית מדרש, מלאכת מורי שעות, וכלי תפארת. סולי, שלש אלף איש, כרמים טובים מאד. מארזעע, שלש אלף איש, ארמון, בית נשק, חוף גדול, מעבר אניות ומסחר. אבאנע, שני אלף איש, מסמר. ניאן, חוף, ארמון, שלש אלף איש, מעשה כלי פארצעלאן, בתי חנוך נערים, בתי בורסקי. קאפעט, אלף איש, ארמון נאוה, כרמים, צידת דגים. פראנגינס, כפר, שש מאות איש, מעין מי גפרית, ארמון נאוה אשר היה משנת תקע“ה עד תקפ”ה קנין יאזעף נאפאלעאן מלך שפניא. איפערטן, ארבע אלף איש, איזה בתי מדרש, חוף, מרחצאות מי גפרית, מסחר רב. גראנדזאן, אלף איש, חוף, מסחר. וויפליסבורג, אלף ות“ק איש, ארמון, בית מדרש המסחר. מודון, שני אלף איש, מעשה צ”ג. פעטרלינגן, שלש אלף איש. ארבע, שני אלף איש, שני מגדלים ישנים, בית מרפא לפסחים. עגלע, שני אלף איש, אכרים. בעקם, כפר נאוה מאד, שלש אלף איש, מעינות גפרית, מרחצאות, בשול מלח רב. ווילטנאווע, עיר קטנה. שני אלף איש, כרמים, מסחר על פני המים. וואלארבע, שש מאות איש, מעשה כלי ברזל. בונפורט, כפר, ריחים רבים בו. אבונע, שני אלף איש, כורמים ויוגבים.

יח. נוף טעסין, נסיכיו מאה וארבעה עשר איש ושוטריו תשעה איש. בו הערים בעלענץ, מוקפת חומה ומגדלים על נהר טעסין וגשר גדול נאוה עליו. שני אלף איש, בית מדרש, מסחר. לאוויס, (או לוגאנא), חמש אלף איש, בתי מעשה טאבק, כלי משי, נייר, מהלומי ברזל ונחושת, בתי בורסקי. לוקארנא, שני אלף איש, מעשה משי, גני תאנים, בית מדרש לכמרים, מסחר. מענדריזיא, שני אלף איש, מטוה משי, אסאנייא, קלארא, שני כפרים רוב יושביהם סובבים בארץ לבקש מתנות חנם.

יט. נוף גרויאבינדטן, מחוקקיו חמשה וששים, ושוטריו שלשה, בו העיר קור, מוקפת חומות ומגדלים, שש אלף איש, בתי מדרש, מעשה נחושת קלל, רקועי צינק. מסחר. דאוואס, מקום מעשה עופרת ורקועי צינק רב. מייענפעלד, אלף ושש מאות איש, מסחר. אילאנץ, שמונה מאות איש, מסחר מקנה. דיזענטיס, אלף ושש מאות איש, בית דפוס, מעשה גבינה. טהוזיס, כרמים וגני שקדים וערמונים יסובבוה, אלף איש. ספליגן, מקום מסחר רב, מעשה כלי משי. ענגאדין, עמק גדול י“ח פרסה ארכו, מרעה צאן, מחצב עופרת וכסף, מעיני ברזל וגפרית רבים בו. סנט מאריץ, כפר, באר מי תרופה בו. פרעטיגויא, עמק ארוך ט”ו פרסה, מקנה רב בו, כפרים רבים.

כ. נוף וואליס, מושליו חמשה ושבעים, ושוטריו חמשה. בו העיר סיטן, חומות ושני ארמוני סלע למשגב לה, ג' אלף איש, בתי מדרש, עבודת השדה ומסחר. לייק, אלף איש, סוחרי ארץ. במרחק ארבע פרסה ממנה מעינות מים רותחים טובים מאד לרחצה. בריג, אלף איש, גני בתיה מצופים אבני גלימר הנוצצים ככסף תתענג עין כל רואה בם, בתי מדרש, מסחר. מארטינאך, אלף ות"ק איש, בתי מסכנות לסחורות העוברות על פני הר בערנהארד. סנט מאריץ, שני הרים גבוהים לימינה ולשמאלה, אלף ושני מאות איש. במרחק שתי פרסה ממנה אשד נאוה פיסעוואש שמו, אשר ישתפכו המים בגובה שלש מאות רגל ארצה. סנט גינגאלף, כפר, נהר מארגע עובר בו ויגזרהו לשני גזרים, החלק האחד לשווייץ הוא, בו מעשה פתילי ברזל ויתדות, והחלק השני למדינת סאוואיען (מלכות סרדיניא) הוא אצלו מערה נפלאה. מאנטהע, אלף איש, מעשה זכוכית. עמק באנייעס, מושך והולך עד הר קומבין במדינת פימאנט, יערים רבים בו, ומפלאות הטבע בקרבו. סידרש, אלף איש עוברי אניות. וויספאך, שמונה מאות איש, מסחר. גרענשן, כפר, מעין מי תרופה אצלו.

כא. נוף גענף, הממשלה ביד מאה ושמונים ראשי סנהדראות ושלש עשרה סנהדרין קטנה בו העיר הבצורה והנאוה גענף, על נהר רהאנע העובר בה וגוזר אותה לשלשה ראשים, ארבעה ושלשים אלף איש בה, בית אקדמיה, בתי מדרש רבים ושונים, אוצר ספרים, מצפה כוכבים, גנת ביתן, עשרה אוצרות סגולות הטבע ומפלאות ידי אנוש, בית ספר לאלמים, בתי ועד לחכמים, בית עצה נאוה, היכלות רבים ומגדלים גבוהים. צנור גדול המביא מים אל תוכה ע“י מכונה נפלאה, מעשה כלי מורי שעות מהוללים בכל הארץ (כשבעים אלף שנה שנה) יותר משלש אלף איש יעשו במלאכה הזאת, בתי דפוס רבים, מלאכת כלי כסף וזהב, גלומי צמר, כלי עור שונים, כלי משי, מנורות, כובעים, מסחר רב מאד. במרחק א' וחצי פרסה ממנה ההר סאלעווע שלש וחצי פרסה ארכו ויותר מפרסה קומתו. קארונע, ארבע אלף ושני מאות איש, מרחצאות חמות, מעשה כלי אבן, מטוה צ”ג. בתי בורסקי רבים. שענע, כפר, שלש אלף ושני מאות איש. קולונייע, כפר, שמונה מאות איש. ווערזאא, כפר נאוה, חוף, אלף איש עושי מסחר.

כב. נוף נייענבור גם הנקרא נעפשאטל, תור פירסטנטום לו, ונלוה אליו גראפשאפט וואלענגין, ושניהם יחד ארבע עשרה פרסאות מרובעות מדת ארצם. הנוף הזה אחוזת מלך פרייסן הוא, נחלת אבותיו מני דור ודור, אולם הממשלה ביד העם היא, וביום תנתן העטרה בראשו, ישבע לבני הנוף הזה לשמור את חוקותיהם ולבל יגע בכל זכיותיהם אף כשערה. תוצאות החוקים לפעולות אדם ביד המלך, גם יפקד פקידים ושרי הצבא, אולם החוקים והמסים מקרב העם יצאו. ומחוקקיו חמשה ושבעים המה. שלשים יבחר העם וחמשה וארבעים יבחר המלך. ע“פ ברית המלכים משנת ה”א תקע“ה לא יוכל המלך למכרו או לתתו לאיש אחר. שליט בקרבו השורר בשם המלך וכ”ד יועצים לו. בעת מלחמה יתן הנוף הזה לחיל שווייץ אלף שש מאות ששים ושנים איש. בו העיר נייענבורג, קריה נאוה על נהר סמיאן, שבעה אלף איש, בית אקדמיא, בתי מדרש, אוצר סגולות הטבע, אוצרות ספרים, היכלי תפארה, בתי חסד שונים ובראשם בית החולים אשר יסד דוד פורי סוחר מארץ פורטוגאל, האיש הזה בא אליה בעודו נע וסבב בחולות למכור עצי גפרית, וברכת ה' עמדה לו ויהי הולך וגדול עד אשר הניח במותו עשרים מיליאן פראנקן, ומאלה הבדיל ששה מיליאן לקרן קימת בעבור בית החולים ושאר בתי גמילות חסדים בקרבה. בתי מעשה מורי שעות, כלי כסף וזהב, סכינים, מעשה שבכה, כלי מלחמה, כרמים רבים. בודרי, שני אלף איש, כרמים רבים ומסחר רב ביין. בית מעשה אטון בד גדול מאד אצלה. לאנדעראן, אלף איש, רובם כורמים. וואלטראווערס, עמק גדול, שלש פרסה ארכו, זפת הרים, עפרות ברזל ומעיני ברזל וגפרית רבים בו. יושביו שש אלף איש עושי כלי מורי שעות, מעשה שבכה, נעלי יד, ומין יין מר אשר מסחר רב בו. טראווערס, כפר, אלף איש, אכרים ועושי כלי מורי שעות. קובעט, מקום מעשה רשת רב. קארטעלאד, כפר, אלף איש. בית מעשה כלי פשתן רב מאד. וואלענגין, שש מאות איש, ארמון, מעשה מורי שעות וכלי עץ שונים. לאקלע, שבעה אלף איש, ובהם ארבע מאות עושי כלי מורי שעות, שמונים עושי כלי כסף וזהב, ויותר משמונה מאות עושי מעשה שבכה. שאדעפאנד, שמונה אלף איש, בהם ת"ק עושי מורי שעות, ארבעים צורפים, וששים עושי מעשה שבכה לתכשיטי הנשים. וואלדיריץ, עמק נחמד מאד וארבעה ועשרים כפרים בו, יושביהם עובדי אדמה ועושי כלי מורי שעות. בארקארדערי, מקום מעשה אטון בד רב.

יען גדול כבוד הרי אלפן מאד, כי מלבד גובה שיאם העולה עד במתי שחקים, מלא רוח ארצם רב מאד, באשר מדת שטחם שמונה אלף פרסאות מרובעות, ויותר מתשעה מיליאן בני איש עליהם ישכונו, לכן נדבר פה עוד דברים אחדים מהם ותכונותיהם. ככל אשר יוסיפו עלות על במתי ההרים הרמים האלה, כן תמעט ראות העין במרחק, ותחת אשר יחזה העומד בגובה שמינית פרסה עליהם, כל הסביבות עד מרחק תשעה פרסה, לא יראה בהגיעו רום רביע פרסה, כי אם מרחק חמש פרסה, וכן תמעט מחזה העין מצעד לצעד, כי כל אשר יוסיפו הַגְבֵהַ כן ירבה הנשף וקרני השמש כהים אין נגה להם. ובכל זאת יראו מראש קרני ההרים כל דבר קטן אשר בעמקים הקרובים אליהם, ולעומת זאת לא יחזו יושבי העמק מאומה מכל אשר בראשי ההרים. הגלעטשר, הם סלעי קרח וקפאון גדולים ונוראים מאד, נצבים על פני ראשי ההרים, או תלואים בצדי גבותם, והרג ואבדן רב יצאו מקרבם כפעם בפעם לאדם ובהמה יחד, כי רובם חלולים ואין מכון חזק לשבתם, לכן יעתקו ממקומם בזרוח השמש עליהם ובנפלם ארצה יהרסו בתים, ישימו ערים לשממה, ושדי תבואה ועדרי מקנה למהפכת עולם, ופעמים רבות יפלו גם בעת קור מגובה שיאם ארצה כאשר ירקדו יעלי סלע עליהם, ובכל זאת רבים מאד חכמי לב חוקרי הטבע העולים עליהם למען ראות מפלאות שדי ועזוז גבורותיו, וכבירים אין חקר ימצאו קבר למו בתוכם. הרוח אשר על פניהם מלח רב בתוכו, לכן יגדל צמאון העולים עליהם. וכל דורך על במתי השלג האלה, נאד מים על ירכו, לכבות האש הבוערה בקרבו. פעמים רבות ימצאו על פני הגלעטשר האלה כר נרחב מלא שלג אדום כדם, וחוקרי הטבע אספו את השלג הזה לתוך כליהם ויביאוהו לתוך בית חם למען ימס ויהי למים, ובחומו הביטו אליו בכלי מיקראשקאפ, הוא כלי זכוכית המגדיל כל דבר קטן רבבות אלפים מונים לעיני בשר, ויראו כי האודם הזה הוא קבוצת נטעים ורמשים קטנים החונים על פני השלג, ובהגיעם למקום חם מתו כרגע. בגלעטשר האלה מערות רבות וגדולות מאד, ונהרות איתן בקרבם. מלבד ההרים אשר קראנו בשם למעלה, נזכיר פה עוד איזה הרים הראוים להכתב בספר. הלא הם: הר פילאטוס, בנוף לוצערן. ארכו ארבעה עשר פרסה, וגבהו שבעה אלף ושמונים רגל, יער וכל עץ בו ומרעה טוב לצאן ובקר. הרריגי, בנוף שווייץ, היקף רגלו עשר פרסה, וקומתו חמש אלף שבע מאות שלשה ועשרים רגל, יערים יכסוהו, מאה וחמשים בתי רועים על פניו, ושלש אלף פרות רועות בהדר הכרמל והשרון אשר עליו. בגובה חמש אלף ומאה רגל, מסלה רחבה עוברת בתוכו עד נוף גלארוס. הר קאלאנדא, בנוף סנט גאלן, גבוה ח' אלף רנ“ג רגל, וסלעי גלעטשר בראשו. הר זענטיס בנוף אפענצעל, שבעה אלף ושמונה מאות רגל קומתו, ובין קרניו אשר בראשו סלע גלעטשר נורא מאד, פרסה ארכו. הר דעדי, בנוף גלארוס, גבוה אחד עשר אלף ול”ז רגל, נורא על כל סביביו, כי ישליך בימי האביב סלעי שלג ועמודי קפאון ארצה, ויכסה פני עמקים ויושביהם לבל יוסיפו קום. הר גלארניש (גם הוא בנוף ההוא) גבוה ח' אלף תתקכ“ה רגל, ובאמצעיתו שדה קרח נורא מאד. הר שילט, שמונה אלף רגל קומתו. הר גאטהארד, בנוף אורי, שש אלף ש”ץ רגל קומתו, שלשה יאורים בו, שמונה סלעי גלעטשר גדולים, ומקור הנהרות רהיי“ן, רייס, טעסין ורהאנע בקרבו, מסלה נאוה ורחבה בתוכו עד איטליא, ארבע עשרה פרסה ארכה, גשר גדול בתוכה על נהר רייס וקרוב אל הנהר הזה עוברת דרך מערה חצובה בסלעים שתי מאות רגל ארכה. גם ההרים הרמים סוסט ענהארן (גבוה י' אלף תתק"י רגל). שער הארן (גבוה י' אלף ע"א רגל) בו, וגלעטשר נוראים על פניהם. הר טיטליס בנוף אונטרוואלדן, עשרת אלפים ורצ”ו רגל גבהו, סלעי קרח וקפאון עליו באורך שלש פרסאות. ראשו כעין כובע ושלג עולמים עליו. בים צח יראו ממנו את מגדל עיר שטראסבורג. הר מאלעסאן בנוף פרייבורג, גבוה ו' אלף וקי“ח רגל, שכבת השלג לא תארך עליו. הר דענטדי מארקלע, שבעה אלף תתכ”ו רגל קומתו, שלג לבושו כל הימים. הר דיאבלערעטס, גבוה ט' אלף ט' מאות וס“ז רגל. גלעטשר בערנינא, בנוף גרויאבינדן, הגדול מכל אחיו בהרי אלפן, ראשו ים קרח נורא שש עשרה פרסאות ארכו. הר בערנהארד, עשרת אלפים שכ”ז רגל גבהו, מסלול חדש בתוכו עד איטליא, כ"ה פרסה ארכו.

---

תם

 

חלק שלישׁי    🔗

הארצות אשׁר בחלק הזה. אלה הן:

עסטרייך, שטייערמארק, איליריען, טיראל, בעהמן, מעהרן, שלעזיען, אונגארן, זיבנבירגן, דאלמאציען, קראציען, סלאוואניען, וויניציא, לומבארדייא, גאליציא, בוקאווינא, טירקייא, מאלדויא, וואלחייא, גריכן לאנד:

אל הקורא    🔗

אחרי הדרכתיך במעגלי יושר עד קצה ארץ שווייץ, הנני פותח לפניך שערי ממלכת עסטרייך הנאוה אשר פי שנים לה בחין ערכה על כל הארצות אשר עברתי עמך בתוכנה עד כה. כי מלבד גאון עוזה ותור המעלה אשר לה בראש ממלכת תבל, שפע ברכה לה בקהלות יעקב ונפוצות יהודה כבירים אין חקר, אין ערוך למספרם, תום דרכם ורוחב חכמתם בכל הארצות תחת שמי ה‘. הרימה נא. פעמיך אלופי, וקסת הסופר אשר בידי יובילך מעיר לעיר וממדינה למדינה אשר בקרבה, ואדע נאמנה כי לשמחת לב ולמשיב נפש יהי לך אורח מישור הלזה. בהגיעך לעיר לבוב עיניך תחזינה כי קנה המדה אשר בידי קנה אמת הוא בלי משוא פנים, כי אף אם אהובה העיר הזאת לי מאד באשר קרית מולדתי ומקום מושבי היא, לא הרביתי בתהלתה יותר אף כשערה מאשר לה יאתה, ובמספר חכמיה אשר קראתי בשם ואשר אמרתי כי בלעדם אין גם אחד הראוי לבוא בקהל נבונים, הודעתיך ברמז משפט פלוני וכו’ מחבר ספרים, מעשה ידי זרים, במחיר ואדרכמונים יקרים, ולחשתי באזניך סוד מתעטף בטלית שאינה שלו, וד"ל.

כצאתך ממדינת בוקאווינא קצה גבול עסטרייך, אחוזי יד נלכה ארצה ישמעאל הקרובה אליה, אשר גם היא מלבד עושר כבוד תפארתה והמון סגולות הטבע, אדירי התורה רבים ועצומים כללו את יפיה מדורות קדומים, וגם עתה בדור הזה מלאה דעת ויראת ה', וחכמי ישראל היושבים בתוכה, מאפילים נוגה השמש בקרני הודם. ממנה נבואה לארץ יון הנודעת לשם מראש מקדמי ארץ. וגם בה תשבע נחת די חפצך.

לבוב בחודש העשירי תרכ"ה

א. מענדיל מאהר.

עסטרייך    🔗

הממלכה הזאת היא בגדלה, רוב לאומיה ומצבה, אחת הגדולות והנשאות בכל ממלכות אירופא, ותכיל בקרבה הארצות, עסטרייך העליונה (הנקראת בשם עסטרייך ממעל לנהר ענס) עסטרייך התחתונה (עסטרייך מתחת לנהר ענס), בעהמן, מעהרן, שלעזיען, קערנטן קריין, ארץ החוף (היא מחברת שלש הגלילות, טריעסט גערץ ואיסטריען) שטייערמארק, טיראל, גאליציען, אונגארן, זיבנבירגן, סלאוואניען, קראאציען, סערביען, דאלמאציען, קראקא, בוקאווינא, ווענעדיג ולומברדייא.

גבוליה. לפאת מערבית וצפונית מערבית ארץ שווייץ וממלכת בייערן, לפאת צפונה ארץ זאכסן, פרייסן, פולין ורוסיא, למזרחה רוסיא וטירקייא,ולנגבה טירקייא, ים הארדיאטיקי, רומי, מאדענא, פרמא ופימאנט. רוב גבוליה הם נהרות והרים גבנונים. כל מדינותיה יחדו מקושרות לאגודה אחת, אין כל זר ביניהן, מבלעדי גלילות דאלמאציען אשר יעבורו רצועות ארץ טירקייא בתוכן ותפרידנה אותן מרעותיהן.

גדלה ומדת שטחה, אחד עשר אלף שמונה מאות ושש פרסאות מרובעות. מאלה שלש אלף תקע“ח פ”מ ארצות אשכנז, אלף תקפ“א פ”מ ארץ גאליציא. שש אלף קע“ה פ”מ ארצות אונגארן, וארבע מאות שבעים ושתים פ"מ ארצות איטליא.

מספר תושביה ל"ח מיליאן איש, ובהם שבעה מיליאן אשכנזים, שבעה מיליאן אונגארן, שלשה מיליאן איטלינים, והנותרים בני פולין, בעהמן, רוטענים, קראאטן, סערבן, מארלאקן, שמונה מאות אלף יהודים, יונים, ארמינים, וואלאחן, ציגיינר, וישמעאלים.

הרריה הגדולים הם, אלפן, קאראפטן והררי בעהמן. הרי אלפן נמשכים ובאים מארץ שווייץ וישתרעו על פני כל הארצות אשר מימין לנהר דאנויא, וראש מקום מצבם בשטייערמארק, עסטרייך ואיליריען. גבהם רם ונשא מאד, ובקערנטן, שטייערמארק ועסטרייך, רבים מהם מכוסים בשלג עולמים על פני ראשם, וגם בחום שרב ושמש קרח וקפאון לא ימושו מהם, ובשם גלעטשר יכונו, אשר איזה מהם גבוהים לבלי חקר. הרי קארפאטן, הם שלשלת הרים ארוכה שתי מאות פרסה, ראשם אצל עיר יאבלונקא בשעלזיא, ומשם סובבים ועוברים כל ארץ אונגארן וזיבנבירגן עד ההר אליאן אצל ארזאווא על שפת נהר דאנויא. גם המה גבוהים ורמים מאד, ורבים אשר יותר מחצי פרסה גבהם, וראשם לעב יגיע, ואין מספר לתוכן הכסף, הזהב וכל מיני מתכות אשר יוציאו ממעיהם. הרי בעהמן סובבים כל ארץ בעהמן, וגם המה אוצר מתכות ורב טוב בקרבם, אך ברום הקומה יתרון רב להרי אלפן עליהם, כי גובה שיאם לא יעלה יותר מן שלישית פרסה.

מימיה. בכל מדינות הממלכה הגדולה הזאת אין רק ים אחד, הלא הוא זרוע ים התיכון, הנקרא בשם ים אדריאטיקי (אדריאטישעס מעער), ארכו מאה ועשרים פרסה ורחבו שלשים פרסה, ועובר כל ארץ איליריען ודאלמאציען עד וויניציא היא ווענעדיג. עלות ורדת המים לו ככל הימים הגדולים, מימיו מלוחים יותר ממימי הים הגדול, כי תחת אשר בכל ליטרא מי ים אוקיינוס אך שני לוט מלח, יש בכל ליטרא מימי הים הזה שלשה לוט מלח.

יאוריה, נכתוב כל אחד במקומו. נהרותיה הגדולים שבעה הם ואלה שמותם: א) דאנויא, עובר מן גבול ארץ בייערן עד ארזאווא על גבול טירקייא, ואורח מרוצתו מאה ושמונים פרסה, מימיו שוטפים במרוצתם, דגים שונים ורבים בקרבו, גם ימצאו גרגרי זהב בחול אשר על שפתו. אניות בו יהלכון ומסחר רב על פניו. זרועות ממנו יצאו והיו גם הם לנהרות איתן, הלא הם: אין, טרוין, ענס, שטייער, איפס, טראזן, לייטהא, ראב, דרויא, זויא, מארך, וואג, גראן וטהייס. ב) עלבע, ממנו יצאו נהרות רבים ובראשם מאלדויא ונהר עגר, ואתם יחד סובב והולך כל ארץ בעהמן וקצה דרך עסטרייך. ג) וויקסל, תוצאותיו במדינת שלעזיא, והנחלים דונאייעץ וסאן ישתפכו אל תוכו. ד) דניעסטר אשר בגאליציא ההולך לרוסיא. ה) פא, תוצאותיו מהרי אלפן, וירץ אורך מ"ח פרסה בגלילות איטליא אשר לעסטרייך עד אשר יפול אל תוך ים אדריאטיקי, ואל קרבו יבואו הנחלים טעסין, אלאנא, אדא, אגליא, מינטשיא, סטורא, ודריא. ו) אדער, מוצאו אצל ליבויא במעהרן, סובב והולך לארץ פרייסן והיה למעבר אניות. ז) רהין, יפריד בין טיראל ופאראלבערג ועובר לארץ שווייץ. מלבד אלה הנחלים, עטש, ברענטא, פיאווע, טאגליאמענטא, איזאנצא, קערקא, סעטינא, ונארענטא. גם יאורים ואגמי מים רבים לה. אוירה טוב ונעים על פני כולה, ואין אף כברת ארץ קטנה אוכלת יושביה בקרבה, אך בכל זאת תבדלנה ארצותיה בקור וחום אשה מאת רעותה כפי מצבן, לכן נעזוב את זאת פה, ונכתוב תכונת אויר כל מדינה במקומה.

יבולה וצאצאיה. אדמתה שמנה ופוריה מאד, ואין שנית לה בכל ממלכות אירופא בברכת השדה, חלב ודשן הארץ, מיטב עץ פרי ושפע כל דבר. משנת בצורת לא תירא, חרב מלחמה משחק לה, ברעש ורוגז הארץ לא יגע בה רע, שטף מים רבים אליה לא יגיעו, וגם בשנות חורב ושדפון, מחסור ורעבון אך זרים לה ולא תדעם. רוב יבוליה הוא שנה שנה יותר מדי צורך הארץ. גלילות הנגב אשר לאונגארן, ומדינות גאליציא, מעהרן, בעהמן ולומברדייא, בשם אוצר הדגן יכונו, בגלל מרבית תבואת השדה אשר בם, הלא הם, חטים, דגן, שעורים, פול, עדשים, שבולת שועל, חטי טורקייא הנקראים בשם קוקורוץ, ואורז, גם תפוחי אדמה רבים מאד. כל ירק עשב למכביר. עץ כל פרי ואף פרי הנגב, ציטראנן, פאמעראנצן, זיתים, רמונים, תפוחי טיראל, ציטראנן מן גארדעזעע ותאני דאלמאציען נודעים לתהלה בכל הארץ. בסלאוואניען ונגב אונגארן שזופים (פפלוימן) טובים אשר יעשו מהם המשקה הנודע בשם שליוואוויץ, גם בצפונית בעהמן יבשלום ויהיו למשתה שמנים הנקרא בשם צוועטשקן מוס. למספר הקשואים אשר בה אין ערוך בכל הארץ, ורבים מהם שלשים או ארבעים ליטרא משקלם. הערמונים הטובים בנגב טיראל ואיטליא, שם מאראני למו ויובילו אותם למרחקים. הזית ישגא לרוב בגלילות וויניציא, איליריען ודאלמאציען, ושמנו ישמח אלקים ואנשים. הגפן תתן פריה בכל מדינותיה מלבד עסטרייך העליונה, שלעזיא וגאליציא, ואונגארן תעלה על כולנה במבחר ומרבית יינה, שלש מאות מינים, ארבעים מיליאן הין היה מספרם לשנה. עלי טאבאק באונגארן שבע מאות אלף ככר, בגאליציא חמשה ושמונים אלף ככר, בטיראל חמש עשר אלף ככר, ובוויניציא חמש אלף ככר לשנה אשר יביאו להממשלה ריוח נקי אחר כל התוצאות שמונה מיליאן כסף מדי שנה בשנה. כישות טובים מאד אין כמוהם בתבל, גם הכרכום טוב. פשתן, קנבוס, צמר גפן, קדה, קנמון, וכּל עצי לבונה וצבע. עצי היער לשריפת אש רבים בה.

תרבית המקנה רב וגדול ברוב מדינותיה, שורי ופרות טיראל חזקים ובריאי בשר מאד, גם בגאליציא, אונגארן, שטייערמארק ובאזניען הבקר רב וטוב, גם מעט שורי ביפל בסלאוואניען וזיבנבירגן, מספר כולם יחד עשרה מיליאן, המשפיעים חלב, חמאה, גבינה, חלב ועורות לבני הארץ ומבשרם תשבע נפשם, ובכל זאת אין די במו למלא מחסור כל הממלכה, לכן יביאו בקר רב אליה מארצות אחרות. סוסים לרכב ולמשא שני מיליאן. הצאן רב מאד על פני כולה, עשרים מיליאן מספרם, גזת צמרם שנה שנה חמש מאות אלף ככר משקלה, ומרוב יופי הצמר וטובו, מסחר רב בו למרחקים. עזים לא מעט. חזירים מרעה טוב להם באונגארן, סלאוואניען, שטייערמארק ואיטליא, ששה מיליאן מספרם. בעלי כנף טובים, הלא הם, אוזים ותרנגולים בגאליציא, אונגארן, מעהרן, ובעהמן, פסיונים (פאזאנן) בבעהמן, וברבורים אבוסים קמח קוקורוץ בשטייערמארק, צפרי קאנאריא רבים בטיראל. דבורים לא מעט. דגים מינים כבירים מאד ועל כולם בנהר טהייס אשר באונגארן. גם את הסרטן, החומט, עלוקות, אויסטערן, אלמוגים וחומטי פנינים ישפיעו מימיה למכביר. תולעת המשי רבה מאד, ועל כולם במדינות טיראל ואיטליא, אשר תעשינה משי רב לשנה ומסחר גדול בם למרחקי ארץ. שפע רב לה בכל מיני מתכות מלבד הפלאטינע הוא הזהב הלבן אשר איננו בקרבה, ותחת זה יחידה היא במתכת טעלור אשר יחצבוהו מהרי קאראפטן, מראהו ככסף ומשקלו כזהב, ואין על עפר משלו. זיבנבירגן הוא ארץ הזהב אשר לאירופא, זה שני אלף שנה אשר יחצבו זהב מבטן הרריה, וגם נחליה יובילו גרגרי כתם טהור במימיהם. מספר זהב ארצותיה לשנה שש מאות אלף מארק (המארק הוא כ"ד קאראט או שמונים וחצי דוקאטן). באונגארן יש לכסף מוצא רב מאד. גם בזיבנבירגן, בעהמן, שטייערמארק, קערנטן, זאלצבורג ובוקאווינא יוציאו כסף לא מצער מחיק האדמה. משקל כל הכסף שני מאות אלף מארק לשנה (המארק הוא ששה עשר לוט או עשרים וחצי כסף). נחושת טוב ורב באונגארן, גאליציא, שטייערמארק ואיטליא, ששים אלף ככר לשנה. עופרת נקי מכל סיג בשטייערמארק, קערנטן, אונגארן, גאליציא ובוקאווינא, מאה אלף ככר בכל שנה. בדיל בבעהמן לא כביר. כסף חי בקריין גם באונגארן, קרנטן ובעהמן, משקל כולו שלש אלף ככר לשנה. ועל כולם יעלה הברזל הנמצא בכל מדינותיה וארץ שטייערמארק בראשם, משקלו ששה מיליאן ככר לשנה. עושר רב לה בכל מיני עפר ואבן, חמר פארצעלאן, טיט יוצרי חרש, שיד, שיד חי, עפרות צבע, אבני שיש לבן וצבע רקמתים, אלבאסטר, אבני בנין, אבני ריחים, אבני משחזת, בם אבנים טובות, אודם, נופך, יהלום, ואחרים דומיהם. בכל ממלכות אירופא אין ארץ רבתי מלח כעסטרייך, למכרה המלח אשר בעיר וועליטשקא משפט הבכורה, זה שש מאות שנה אשר החלה מלאכתו, וככל אשר יוסיפו לחפור במעמקי האדמה, כן יוסיף להיות. ואחריו אלה אשר במאראש אוייוואר, באכנייא ובוקאווינא, כל אלה ישפיעו אבני מלח לאין חקר. גם מי מלח אשר יבושלו והיו למלח, רבים מאד בגאליציא, אונגארן, עסטרייך, טיראל ואיטליא, משקלם ששה מיליאן ככר. גם מי זאלפעטר לא מעט, גחלי אבן ואדמה שמנה אשר טארף שמה וישיקו בם התנורים, חמשה מיליאן ככר לשנה. גפרית וזפת אך למצער, בארות ומעינות מי מתכת לרחצה ולשתות, יותר מאלף וחמש מאות:

תושביה אשר אמרנו כי ל"ח מיליאן איש מספרם, הם חבר עמים שונים, ראשי לאומים הם, אשכנזים שבעה מיליאן, סלאיון שבעה עשר מיליאן, אונגארן שבעה מיליאן ואיטלינים שלשה מיליאן, ואליהם נספחו וואלאחן, יהודים, יונים, ארמינים, צרפתים, ישמעאלים, ציגיינר ועוד משפחות אחרות. לאשכנזים יחשבו כל אלה הדוברים שפת אשכנז נקייה או בלולה ונשחתה, ומושבם בעסטרייך העליונה והתחתונה, שטייערמארק, קערנטן, קריין, שלעזיא, קצה ארץ זיבנבירגן, ובמקומות רבות בגאליציא. הסלאוון גוים רבים להם, הלא הם טשעחן, בני בעהמן ומעהרן, האנאקן במעהרן, סלאווקן בצפון אונגארן ומעהרן, פולין, גוראלן ומאזורן בגאליציא, רוטענים בגאליציא וזיבנבירגן, ווענדן בשטייערמארק, קערנטן, קריין ואונגארן, קראאטן בקראציען וגבול הצבא, סלאוואנים בקצה גלילות אונגארן, סערבן וראצן בסלאוואניען ואונגארן, ומארלאקן בדאלמאציען. כל אחד מן העמים האלה שפה אחרת למו. אונגארן הם אלה היושבים בארץ אונגארן ורוב זיבנבירגן. גם הסעקלר נלוו עמם ושפה אחת לכולם. איטלינים הם בני וויניציא, נגב טיראל, איליריען ואיי דאלמאציען, לשונם היא שפת איטליא.

מעשי יושביה. עבודת האדמה רבה מאד בתוכה, ורבבות בני אדם יבלו ימיהם בה, ומבלעדיה אין מלאכה ופועל כפים אשר לא תעשינה אותם ידי גוייה, כולם יחד במלאכה או מסחר מחייתם ימצאו, ונרפים הנופלים למשא על העדה אך מתי מספר בקרבה. האשכנזים והאיטלינים מלאכת מחשבת אהובת נפשם היא ובה תעשינה ידיהם תושיה, אולם העמים הנותרים אחרי עבודת השדה, מרעה צאן ומסחר, לבם הולך ובם ידבקון. מטוה פשתן וצמר, עבוד עורות, חבלים ויתרים, נייר, טאבאק, צוקר, שאקאלאד, ציקאריע, שכר, יין שרף, ראזאלייע, חומץ, בורית, כובעי תבן, כלי עץ, כלי זכוכית, כלי חרש, כלי אבן, כלי ברזל, גלומי צמר, כלי פשתן, משי וחטובות אטון, מעשה כל אלה חוברו לה יחדו, ומחירם יעלה לערך אלף מיליאן כסף לשנה:

המסחר הולך וגדול בה יום יום, אם בקרב הארץ פנימה, ואם לארצות אחרות חוצה לה. הדברים אשר יוציאו החוצה הם, משי, צמר, כלי פשתן, צמר גפן, זכוכית וכל חרש, ברזל, עץ, תבואת השדה, נחושת עופרת, כסף וכלי זהב, חמאה, גבינה ושומן, נוצות, כישות, טאבק, בעלי קרנים, כבשים ועזים, סוסים וחזירים, ויין. ואשר יביאו אליה ממרחק הם, סוסים, קאווע, צבעים, שמן זית, שמן דגים. עורות ואדרות שער, שכר, יין שרף וחומץ, דבש ודונג, תנובות איטליא, פרחי מושקט, קנמון, פלפל ויינות שונים.

על תכונת יושביה לא נוכל פה להטות קו, באשר לאומים מלאומים שונים בקרבה, ובהליכותיהם ומדותיהם לא יתאחדו, לכן נחריש הפעם מזה, ובראש כל מדינה על אודות משפט יושביה נדבר. אך פה נאמר במלים אחדים, כי באלה רוב גוייה דרך אחת למו, הן המה, עשות טוב וחסד, אהבת הממשלה בכל לב. רוח אומץ וגבורה, ענות צדק ושנאת כל גאון. מדה משקל ומשורה שונים בארצותיה, ונדבר מכל אחד במקומו, אולם ע“פ דת הקיסר בשנת תרי”ז באו כל מדינותיה בברית יחד לסחור ע"פ מדת ומשקל עיר ווין.

המטבעות היוצאות בכל מדינותיה. מראשון לחדש נאוועמבר תרי“ח והלאה, נפסלו ע”פ דת הקיסר כל המטבעות הישנות ותבאנה מטבעות חדשות תמורתן, אשר יסוד מוסד להן כי כל כסף אחד יכיל מאה¹⁶) צל עסטרייכישע וועהרונג בקרבו. מטבעות זהב הן, קראנע (לערך שלשה עשר כסף), מחצית קראנע, דוקאטן, מחיר שלש אלה עולה ויורד לפי השער. מטבעות כסף הן, טאלר ערכו א' וחצי כסף, טאלר כפול, הוא שלשה כסף. גולדן כסף, בו מאה צל. שני גולדן יחד (מאתים צל), רביע גולדן (כ"ה צל) ושתים בנות עשרה וחמשה צל. גם מטבע מיוחדת בשם צוואנציגר, ל"ה צל ערכה. שקודא (לבני איטליא) בת שני כסף ועשרה צל. ומחצית שקודא. מטבעות נחושת הן, ארבעה, אחד, ומחצית צל. גם שטרות אשר גושפנקא דמלכא חתום עליהם, וככסף מלא מתהלכים בארץ, הם על סך אלף, מאה, עשרה, חמשה, וכסף אחד, וקטנם בני עשרה צל.

חכמת לשון וספר מצאה קן בה, ואין מספר לבתי מדרש אשר לכל שריגיה. מלבד תשעה בתי אוניווערזיטעט ושבעה ושלשים בתי גימנאזיום, אשר בם אחרי כל בינה ידרושו, רבים מאד בתי מדרש אחרים, אשר יורו בם חכמת המדידה, חוקי הטבע, רפואת כל מחלה, מדע דת ודין, דעת הלשונות, משטרי השמים ותהלוכותיהם, רוממות אל וגבורותיו, יסודי הדת ועקריה, נועם המליצה והדרה, דרכי המלוכה ומשפטיה, מחזה הככבים ותעלומותיהם, חכמת המלחמה, הבנין, הציור, הנגון, החשבון, המסחר ודומיהם. בכל עיר ועיר ואף בכפרים בתי ספר לכתב ולשון הארץ וראשית דעת, ובאיזה ערים גדולות לנו בני ישראל בתי ספר מיוחדים ובפאדובה בית מדרש אשר מאתו יצאו רבנים מורי הוראה בישראל, ונקרא בשם קאלעגיום ראביניקום.

האמונה השלטת היא רומית קטוליקת אשר לנוצרים, ואליה הקיסר וכל הנלוים אליו ידרושו. אך גם לבעלי ברית אחרת משפט ואחוזה בה, ואיש איש יעבוד את אלהיו באין מכלים דבר, אולם עליהם לשמור חגי ומועדי הדת השוררת לבלתי עשות בם כל מלאכה או מסחר, גם לבני ישראל מנוחה ונחלה בה וחוקה אחת להם ולכל גויי הארץ, אך בקהל שרי הממשלה לא יבואו ולכל כהונה ומשמרת לא יוכלו לגשת.

העם יחלק לאזרחים ואצילים, ומותר האצילים מן האזרחים אין, כי משפט וחוק אחד לכולם, ואף האכרים בכפרים חפשי המה ואין עול אדון עליהם.

סדר הממשלה. המלוכה נחלת עולם היא לבית האבסבורג לוטרינגן. במות הקיסר ימלוך בנו הבכור אחריו, ואם בן אין לו, תירש בתו את המלוכה, גם אם בנים ובנות לו והבנים צעירים לימים מן הבנות, תשב הבת הבכירה על כסאו, כי לראשית אונו אם בן אם בת משפט הבכורה. במות הקיסר ובנו הבכור עודנו קטן, שארו הקרוב אליו ממשפחתו אפטרופוס עליו הוא השליט בארץ עד אשר יגדל המלך והיה לבן שש עשרה שנה, כי בשנת השש עשרה לגדול יחשב. הקיסר הוא קדוש ללאומיו, וחלילה לשלוח בו יד או לבקש ממנו דין וחשבון על כל מפעליו. בשבתו על כסאו יעטרוהו בווין, פראג, פרעסבורג ומיילאנד בארבע העטרות הנפלאות אשר בם, אולם גם אם לא ישימו כתר מלכות בראשו, לא נגרע מכבודו מאומה, כי מצאתו מרחם לו המלוכה, ומורשה היא לו מבטן אמו. לא המשרה על חיל הצבא, אך לו לבדו המשפט לעשות מלחמה ולכרות ברית שלום, לתת חוקים, להפקיד שרי המלוכה להרים את הטוב בעיניו בתור מעלת האצילים, לתת תוארי כבוד וכפתורי גדולה לאשר ייטב בעיניו, לחון ענושים במשפט, ולעשות מטבעות. לו שמונה יועצים היושבים ראשונה במלכות, מיניסטרס שמם, והם ינהלו כל מעשי המלוכה. האחד על כל מעשי הממלכה פנימה (שטאאטס מיניסטר), השני על כל הדברים אשר בין הממלכה למלכות אחרות (מיניסטער דעס אייסערן), השלישי על כל חיל הצבא ומעשי המלחמה (קריגסמיניסטר), הרביעי על החוקים והמשפטים ובין דין לדין (יוסטיץ מיניסטר), החמישי על תוצאות והכנסות הממלכה (פינאנץ מיניסטר), הששי על כל דבר מסחר ומרכולת (האנדלס מיניסטר), השביעי על חיל צבא הים (מארינע מיניסטר), והשמיני על ארחות מוסר ודרכי מישרים (פאליצייא מיניסטר) לכונן כל חוק ומשפט, לבל יפוצו ספרים דוברי תהפוכות בעם, לבל ישחיתו בני האדם דרכם, לבל יקום שבט או לאום נגד הממשלה, לבל ירע איש לרעהו, וכל הדומה לדברים האלה. כל אלה יועצים ושרים כבירים להם העומדים לעזר למו במעשיהם כי רבים הם, ובראש כולם הקיסר בכבודו, בידו לקיים או לבטל דבריהם, וככל אשר יגזור אומר כן יקום.

בחדש פעברואר לשנת תרכ“א הופיע אור חדש על פני עסטרייך, כי עשה הקיסר ברצון לבו הטוב ובלי אונס, את המלוכה אשר ירש מאבותיו, לממשלת קאנסטיטוציאן, ויתן כתב הדת גלוי לכל העמים, כי מעתה והלאה יתנהלו כל מעשי הממלכה על פי זקני העם ויועציו, ויעש להם בתים, בית השרים, בו ישבו האצילים וסגני המדינות אשר יבחר הקיסר, ומשמרת פקודתם זאת להם כל ימי חייהם, ובית נבחרי העם, בתוכו ישבו אנשי שם אשר יבחרו למו האזרחים בכל עיר ועיר מדינה ומדינה. כל דבר חוק ומשפט וכל פרשת כסף תוצאות והכנסות הממשלה, יבא בראשונה לפני שני הבתים האלה, ואך אחרי יסכימו עליו ע”פ רוב דעות, יערכוהו לפני יועצי הקיסר, והיועצים אל כסא הקיסר יביאוהו, והוא בחכמתו יקימנו או יסירנו. אולם לרוב ימלא הקיסר רצון זקני שני הבתים ויקיים כל אשר גזרו אומר. לבית השרים בחר הקיסר אחד מאחינו הוא השר ר' שלמה באראן ראהטשילד נ"י. שני הבתים יחד שם רייכסרהאט להם, לאמר יועצי הממלכה. מלבד שני הבתים האלה, עוד ועד מיוחד מדי שנה בשנה לכל ארץ ומדינה, בו יקהלו משיבי טעם הנבחרים מאת העם וימתיקו סוד איזה שבועות על אודות צרכי המדינה ומחסורה, וכל אשר יסכימו עליו כפי חוות דעתם, אל תוך שני הבתים בעיר ווינא יביאוהו, ושם שקול ישקל במאזני צדק אם נכון הוא ואם לא. שם הועד הזה לאנדטאג הוא, לאמר עצת המדינה.

תואר הקיסר הוא: הוד אמונה (אפאסטאלישע מאיעסטעט) בחסד עליון קיסר עסטרייך, מלך אונגארן, בעהמן, לומברדייא, ווענעדיג, דאלמאציען, קראציען, סלאוואניען, גאליציען, לאדמעריען, איליריען, ירושלים, ערצהערצאג עסטרייך, גראס הערצאג טוסקאנא וקראקא, הערצאג לוטרינגן, זאלצבורג שטייער, קערנטן, קריין ובוקאווינא, גראס פירסט זיבנבירגן, מארקגראף מעהרן, הערצאג שלעזיא עלית ותחתית, מאדענא, פארמא, פיאצענצא, גואסטאלא, אושוויץ, זאטאר, טעשן, פריאויל, ראגוזא, וצארא. געפירסטעטר גראף האבסבורג, טיראל, קיבורג, גערץ וגראדיסקא. פירסט טריענט ובריקסן. מארקגראף לויזיץ עלית ותחתית, ואיסטריען. גראף האהענעמס, פעלדקירך, ברעגענץ וזאנענבערג. נגיד טריעסט, קאטארא, ווינדיש מארק, גראסוואייוואד סערביען. כל בני משפחת הקיסר בשם ערצהערצאג יקראו, ותואר קייזרליכע האהייט להם. לכל אחד שרים ופקידים מיום הולדו, ותוכן כסף ינתן לו מגיחו מרחם דבר שנה בשנה מאוצר הממלכה כפי אשר יעריך הקיסר כאות נפשו. גם כל צאצאי גזע ערצהערצאג פערדינאנד אחי הקיסר יאזעף נ"ע, תואר ערצהערצאג להם אולם אך בשם קעניגליכע האהייט יכונו. הקיסר שני חותמות לו. האחד הוא החותם הגדול אשר בו ישתמש עת יכרות ברית או שלום עם ממלכות אחרות, תבניתו הוא מגן גדול מזהב, כתר הקיסר בראשו, ושני עזניות זהב אוחזות אותו, כנפים שחורים להן. בתוכו נשר שחור שני ראשים לו ועטרות עליהם. בקרב הנשר הזה מגן אחר בו אותות המדינות וסגולות זהב יקרים סובבים אותו. השני הוא החותם הקטן אשר ישרת בו לכל דת וחוק, תוארו הוא נשר ושני ראשים לו, עטרות סוככים אותם וכתר גדול עליהם, פורש כנפיו הנה והנה, חרטומיו זהב, לשונותיו אדומות, פרסותיו זהב, בימינו חרב לטושה ושרביט ובשמאלו תפוח הממלכה, על החזה חותם תכנית בית הקיסר ועשרה חותמי המדינות.

הכנסות המלכות הן, מס הבתים הקרקעות והנכסים, מכס הסחורות, מכס העגלות למסעיהם, שכר חותם הזהב והכסף, ריוח הדואר, המלח והמתכות (זהב, כסף, נחושת וברזל) הנמצאים בחיק האדמה, גורלות המספרים (לאטעריע), ממכר הטאבאק והמטבעות, מס כל מחיה, מס ההכנסות, מס חותם הנייר, תרומת כל מאכל ומשקה, ותבואת הנכסים ובתי מלאכת מחשבת אשר להמלוכה. מספר ההכנסות הוא שני מאות מיליאן כסף לשנה, והתוצאות תעלינה לשני מאות שבעים וחמש מיליאן כסף לשנה. חובות הממלכה אשר אחרים נושים בה הן אחד עשר מאות מיליאן כסף. מספר השטרות הסובבות בכל מדינותיה ככסף מלא, ארבע מאות וארבעים מיליאן כסף.

צבא המלחמה מספרו בעת שלום שמונה מאות אלף איש, אולם בימי ריב ומלחמה, ירבה כהנה וכהנה. תוצאות החיל יעריכו זקני שני הבתים כפי ראות עיניהם. לחיל הים מאה וחמש עשרה אניות מלחמה העמוסות לערך אלף כלי רעם כבדים וגדולים.

מבצריה הגדולים הם, אראד, קאמארן, עסעג, יאזעף שטאדט, קעניג גרעץ, לעאפאלדשטאדט, לינץ, מנטובה, מונקאטש, אובן, אלמיץ, פעסקירא, פעטרווארדיין, טעמשוואר, צארא. שבע מאות תשעים ושמונה ערים בה, שני אלף שלש מאות וששה ישובים, שבעים ואחד אלף ארבע מאות שבעים ואחד כפרים, וששה מיליאן בתים.

שם הקיסר המולך עתה, פראנץ יאזעף הראשון, נולד בשנת תק“ץ, וכאשר הניח דודו הקיסר פערדינאנד בשנת תר”ט את שבט המשרה מעל ידו, ישב לכסא עסטרייך, ושם אשתו הקסרית עליזאבעט נסיכה מארץ בייערן, שם בנו היורש עצר רודאלף, נולד בשנת תרי"ח.

קורותיה. בראשית כל אחת ממדינות הממלכה הזאת נספר את המוצאות אותה, אך פה נדבר בראשי פרקים מן קורות הממלכה הגדולה הזאת בכלל. רודאלף גראף האבסבורג הוא אבי כל קסרי עסטרייך והראשון אשר הרים את הארץ הזאת על גפי מרומי אשכנז, כי בחרוהו דוכסי הברירה במאה הראשונה לאלף הששי לקיסר אשכנז, ואת אטאקאר מלך בעהמן אשר עמד לשטן לו נלחם בחוזק יד, ותעז חרבו עליו ויפילהו שדוד במלחמה, והמלוכה נכונה בידו. שלשלת יחוסו מאבות לבנים אשר כולם ישבו לכסא עסטרייך, נמשכה בחבל נועם עד מריא ערעזיא, כי במותה כבתה הגחלת האחרונה לבית האבסבורג ובית לוטרינגן קם תחתיו. נכדו מאקסימיליאן הראשון נשא את מריא בת דוכס בורגונד לאשה, והדוכס ההוא משל על הארצות הנמוכות (הם הולאנד ובעלגיען) בימים ההם, וכאשר מת הדוכס הזה ולא הניח בן אחריו, ירש מאקסימיליאן חתנו את ארצותיו ויהיו לאגודה אחת עם עסטרייך תחת שבטו. בנו פיליפ הנאוה הביא גם את ארץ שפניא לעסטרייך על דבר אשתו אשר לקח, כי בת מלך שפאניא היתה. בניו קארל ופערדינאנד חלקו את ארצותיו ביניהם, קארל מלך על הארצות הנמוכות ושפניא, ולפערדינאנד נותרו כל ארצות אשכנז, ויקח את אנא אחות לודוויג מלך בעהמן ואונגארן לאשה, ובמות אחיה היו גם אלה לקיסר עסטרייך עד היום הזה. בשנת תע“ה לאלף הששי התהפכו מסבות שונות על פני אירופא, ותהיינה הממלכות נעאפל, סרדיניא, מיילאנד והארצות הנמוכות גם פלך מנטובה לעסטרייך, אולם בימי קארל הששי נלקחו ממנה ארצות רבות ותהיינה למושלים אחרים. בראות הקיסר הזה כי בן אין לו, העביר את נחלתו לבתו מריא טרעזיא ורוב מושלי אירופא גלו את דעתם כי טוב הדבר בעיניהם, אולם אחרי מותו קמו נגדה דוכס בייערן ופרידריך מלך פרייסן ויצאו למלחמה עליה, ותעז יד פרידריך ויקח את כל מדינת שלעזיא מעסטרייך, רק שני הגלילות טראפויא וטעשן נשארו לה, אולם דוכס בייערן הוכה אחור וישב לארצו. אחרי בא השלום על מכונו נתנה הקסרית את העטרה בראש בעלה פראנץ דוכס לוטרינגן ויהי לקיסר עסטרייך. כמעט עברו שנים אחדים קמה הקסרית להלחם בפרידריך על אודות שלעזיא אשר לקח, ומלכי רוסיא צרפת ושוועדן היו בעוזריה, ותארך המלחמה שבע שנים אך לא הצליחה בידה. אחרי מות פראנץ מלך יאזעף בנו, הוא יאזעף אשר ברוחב חכמתו הפיץ שמש צדקה וחסד על פני כל מרחבי ארצותיו, הוא יאזעף אשר נתן לבני ישראל משפט ואחוזה בארץ ויעש להם בתי ספר, תחת אשר עד כה אך גרים נודדים היו, וחייהם תלו להם מנגד מאין דורש דמם ונקמתם, כנכרים נחשבו ואף לחיל הצבא לא נגשו, כי אמרו עליהם, נרפים הם ואין אמון בם, אולם יאזעף בחכמתו אמר, היהודי גם הוא נאמן רוח וגבור כח כמונו, לעבודת הצבא יצא וכל משא הארץ ישא על שכמו, זרע יעקב בנים הם לנו ככל גויי ארץ, ובעבור זה חוקה אחת להם ולכל העמים, וחלק כחלק יקחו מכל טוב וזכות על האדמה אשר ה' נתן לנו. הוא יאזעף אשר עשה חוק הטאלעראנץ, כי יעבוד איש איש אלקיו באין משבית ומפריע, והוא יאזעף אשר הרחיב גבול מלכותו בשתי המדינות גאליציא ובוקאווינא. המלך החכם הזה מת בלא בנים וימלוך לעאפאלד אחיו תחתיו, וימת בשנה השנית למלכו. פראנץ בנו אשר מלך אחריו נלחם עם הצרפתים ימים רבים, במשך המלחמות האלה נאבדו מעסטרייך הארצות הנמוכות וטוסקאנא ונכרתו לעולם. גם הסיר פראנץ עטרת אשכנז מעל ראשו ונקרא בשם קיסר עסטרייך, תחת אשר עד כה כל קיסרי עסטרייך בשם קיסר אשכנז נקראו. אף את הלומברדייא וטיראל לקח נאפאלעאן בחוזק יד, אולם כאשר הורד מכסאו שבו המדינות האלה לעסטרייך. בשנת תקצ”ה מת פראנץ וימלוך פרדינאנד בנו תחתיו, ובשנת תר"ט העביר את מלכותו לבן אחיו פראנץ יאזעף המולך תחתיו עד היום הזה, יגדל הודו וירום כסאו עד עולם:

––––––––––

א) עסטרייךְ תחתית מתחת לנהר ענם. (נדאר עסטרייך)

המדינה הזאת תואר ערצהערצאגטום לה ומצבה בין הרי אלפן והרי בעהמן, למזרחה ארץ אונגארן, למערבה עסטרייך עלית, לצפונה בעהמן ומעהרן ולדרומה שטייער מארק. גדלה שלש מאות שמונה ועשרים פ"מ. כולה ארץ מישור, נהר דאנויא עובר בתוכה והרים רבים סביב לה, אשר הגדול מכולם הר השלג שמו. בהרים האלה שיד רב, גם מערות כבירים בתוכם. הנחלים הגדולים אשר בה אלה שמותם. ענס בו אניות יעבורון, איפס, ערלאף, בילאך, טראזן, ווין, שוועאאט, פישא, לייטא, שווארצא, קרעמס, קאמפ, ומארך. על פני הנחל האחרון הזה מעבר אניות. גם יאורים ואגמי מים רבים בה.

למעינות החמים אשר לה, עיר באדן היא הגבירה, חמש עשרה מקורי מי גפרית בקרבה, ומן הר קאלוואריען תוצאותיהם. גם במעדלינג, דייטש אלטנבורג, הייליגנשטאדט, מיידלינג, דעבלינג, וגראס פירווארט מעינות מי מתכת טובים לרחצה. במויער וראדוין מי ברזל חמים טובים, בליליענפעלד מעין מי גפרית קרים, אצל קליינצעל מי מלח לרחצה, ועוד אחרים כאלה.

אוירה טוב וממוצע, קור החורף לא יחזק עד מאד וחום הקיץ לא יכבד על יושביה, שניהם יחד טובים לבני אדם ואין כל נגע בם.

אדמתה איננה פוריה עד מאד. החטה טובה ושמינה אך לא כביר, הדגן טוב, שעורים אך מעט ורעים, שבולת שועל רב מאד, פולים ועדשים וקוקורוץ לא מצער. תפוחי אדמה, כרוב, לפת, צנון, בצלים, שומים וירקות אחרים רבים וטובים מאד. עצי כל פרי כבירים וטובים לתהלה. פשתן, קנביס, שומשמין, כמון וכישות לא כביר. כרכום טוב ומהולל מאד, עשבי תרופה וצבע לא רבים. הגפן הוא ראש ברכת הארץ הזאת, והיין אשר ידרכו ביקביה עצום ורב מאד, ויפרד לשני ראשים, יין ההרים ויין העמקים, יין ההרים יעמוד מאה שנה ויותר, וכל אשר יוסיפו ימיו כן ייטב בטעמו ותקפו, אולם יין העמקים לא יעמוד ימים רבים, וטובים עלומיו מימי זקנותו, יערים וכל עצים לשרפה אך למצער בה.

מקנה רב בה, מספרם, מאה אלף שורים, מאתים אלף פרות, שלשים אלף סוסים, שש מאות אלף צאן, ובכל זאת אין די בם למחית יושביה כי רבים הם, לכן יביאו צאן ובקר מגאליציא אונגארן ובעהמן אליה ומסחר רב בם, בעלי כנף ודגים רבים וטובים. חיתו יער. כצבי, ארנבת, שפן, אנקה, ודומיהם אך מעט.

שיד וחמר לבנים רב בה, גם חול ואדמת פארצעלאן לא מעט. במלאכת מחשבת וכל פועל כפים, היא הראשונה (מלבד ארץ בעהמן) לכל מדינות הקיסר, גם במסחר ידיה רב לה.

מספר יושביה א' וחצי מיליאן איש, רובם דוברים שפת אשכנז ומבטא מיוחד למו, אשר כל שומעיהם, יכירום כי בני עסטרייך המה. שפת אשכנזית צחה תועבה למו, וכל דובר אליהם בה צא צא יקראו לו. רובם בעלי קומה גבורי כח ובריאי בשר. הנשים יפות תואר מאד. ארוחת שולחנם חרבה בלי כל מעדנים, בלחם בשר או גבינה ימצאו די שבעם, ואחר ממסך שכר לא ידרושו. מעונותיהם קטנים ונקיים, מדותיהם טובות מאד, כולם נפש ברכה למו, דוברי אמת שמחים בחלקם, עושי חסד ומכניסי אורחים. רודפי זמה, בעלי תרמית ועושי כל חטאת מרי כגניבה, שפך דם ודומיהם, אך מתי מספר הם. הנגון והמחול הם ראשית תענוגיהם ובם כקטן כגדול ידבקון: עצלה ורפיון ידים אך זרים למו וכולם יחד במלאכה, עבודת השדה או מסחר, ידיהם תושיה תעשינה.

קורותיה. שתי המחוזות האלה ממעל ומתחת לנהר ענס היו מימי קדם אחוזת גוי פרא ושובב הונן או אווארן שמו, אשר בא מן אזיא ויבחר לשבת בקרבה, רבת שבעה לה נפשם מכת חרב ותרועת מלחמה מן האונגארן שכניהם אשר הואילו להורישם, אולם גבורתם עמדה להם והאונגארן לא הוסיפו עוד להפריעם ממנוחתם, עד אשר קם הקיסר קארל הגדול במאה השמינית למנין הנוצרים וילכוד את הארץ הזאת (שתי המחוזות יחד) ויחבר אותה לארץ בייערן, ויקרא את שמה אסטרייך לאמר מדינה מזרחית כי מזרחית לאשכנז היא, ויתן אותה לאחד השרים למשול בה, ויקרא את שמו מרקגראף לאמר שומר הגבול, כי היא הגבול בין ארצות הסלאוון ואשכנז. ארבע מאות שנה משלו בה שרים כאלה וקיסר אשכנז בראשם, אולם באמצע המאה הי“ב למספרם הרימה קיסר פרידריך בתור הערצאגטום, וכל מושליה בשם הערצאג נקראו, ואחרי שלש מאות שנה היא שנת רי”ג לאלף הששי נקראה בשם ערצהערצאגטום עד היום הזה. כל המוצאות אותה מימי הקיסר רודאלף האבסבורג עד עתה כתבנו למעלה:

קורות בני ישראל. איזה סופרי העמים יאמרו כי באו בני יעקב לעסטרייך במאה השנית לאלף השלישי, אך זאת הפלגה לא נוכל להאמין בה, כי בעת ההיא חי עוד יצחק אבינו וזרע אברהם עוד לא פרץ בארץ, וכל אנשי הדורות ההם אך בני נח היו ובישראל לא יתחשבו. סופרים אחרים יספרו כי עד ת“ק שנה לאלף הרביעי משלו בה ע”ב אלופי ישראל. במאה התשיעית לנוצרים היו כבר יהודים רבים בתוכה, והותר להם לשבת בכל עיר ולקנות בתים וקרקעות כאות נפשם. בשנה הרביעית לאלף הששי נתן הדוכס פרידריך דת כי היהודים עבדי הממשלה הם וחלילה לשלוח בהם יד, וכל דבר ריב ומשפט אשר לב“י בא עד הדוכס, הנוצרי לא היה נאמן להיות עד נגד איש ישראל אם לא היה איש יהודי עד שני עמו, ואם המית איש נוצרי את יהודי הומת בפלילים וכל נכסיו היו להמושל. והדבר הזה גדול מאד לפי חוקי הימים ההם. איזה יהודים נתנו מס קבוע להדוכס. ובעבורו היו להם זכיות וחופש רב, גם היו פטורים מכל המסים אשר נתנו הנוצרים בשנת ה”א כ“ז יצאה הדת מלפני הכמרים לרמוס באף קרן ישראל ולהשפיל לעפר כבודם, ויגזרו אומר כי יהי לכל איש יהודי כובע משופע בראשו למען יכירוהו כל רואיו, לבל יהיו להם מרחצאות ובתי משתה, גם לא עבדים ושפחות נוצרים, לבל ישכרו המכס, רופא ישראל לא ירפא נוצרים, לא יתוכחו עם הנוצרים אודות האמונה, לא יקבלו גרים, לא ימכרו בשר לנוצרים, לא יפתחו החניות בעת הקפותיהם, ובעת שבועת היהודי בב”ד יעמוד על עור חזיר ויקלל את נפשו קללות נמרצות אשר תבאנה אם דבר שקר בפיו, בשנת ה“א ס”ב בא ההמון בעיר קארנייבורג בעלילה על היהודים כי התעיבו חלת קדשם, וישרפו שנים באש, ואת הנותרים גרשו, ומני אז ועד עתה אין איש ישראל בקרבה בשנת ה“א ס”ו קם טבח נוצרי, רינדפלייש שמו, ויאמר כי ציר אלקים הוא ויתלקטו אליו ריקים רבים להשמיד את היהודים ויבואו לסנט פעלטו ויהרגו ויבוזו את בני ישראל. ויהי כשמוע קיסר אלברעכט את הנבלה הזאת וישלח את הדוכס רודאלף בנו ויצור על העיר וילכדה, ויענוש את יושביה, ויקם את הסערה לדממה. בשנת ה“א ק”ז היה נגף רב בעסטרייך ובכל ערי אשכנז, ויאשימו את היהודים כי השליכו סם המות לתוך הבארות, ויושבי קרעמז, שטיין, מויטן ובנותיהם קמו על בני ישראל ויהרגו מהם רב, וישפוך הדוכס אלברעכט השני על העם כמים עברתו, רבים נתן במאסר, על הערים שם עונש כסף רב, את הכפרים נתן למשסה, ועל היהודים האומללים פרש כנפי חסדו ויהי למחסה למו. הדוכס החסיד הזה לכד עוד שש שנה לפני זה, ט“ו אזרחי עיר קלוסטרנייאבורג ויבקש להמיתם על אשר שלחו ידם ביהודים אך מלך אונגארן התחנן בעדם וישלחם לחפשי. בשנת ה”א ק“פ אמרה אשה נוצרית בעיר ענס כי גנבה איזה חלות קדש ומכרה אותם ליהודי עשיר והוא עשה אתם בזדון לבו כחפצו, במבוכה הזאת המירו רבים את דתם, ורבים מתו קדוש השם, ואת הנותרים גרשו מהערים הגדולות. בשנת ה”א רכ“ב גרשו את רובם גם מהערים הקטנות, ובשנת רנ”ב גרשו את כולם, כי העלילו עליהם שהרגו ילדי נוצרים ושתו את דמם, ונאצו את מקדשיהם, אולם בווין ובנותיה נשארו. ועדים נאמנים לנו כי היו לעדה רבה בתוכה, המכתבים הרבים אשר בגנזי המאגיסטראט מן העת ההיא והלאה, מקניני וממכרי בתים וקרקעות רבים אשר ליהודים, ושמות הרחובות בימים ההם, גן היהודים, מלון היהודים, מקולין היהודים, חצר מות היהודים, וכדומה, בשנת תכ“ח יצאה אש בחצר המלך, ויפרצו תלמידי בתי הספר לרחוב היהודים לבוז בז, ותקם העדה נגדם בחוזק יד, גם חיל הקיסר בא לעזרתם וימיתו רבים מאויביהם והנותרים נמלטו לנפשותם. בשנת תכ”ט הפילה הקסרית את ילדה טרם מלאו ימי הריונה, ותאמר כי בחטאת היהודים הפילה, ותסת את בעלה הקיסר לגרש את היהודים מארצו, וישמע הקיסר בקולה, ויצאו היהודים מווין וכל עסטרייך ורבים מבתי ה' היו למקדשי נוצרים, וכל בתיהם היו למשסה, אך איזה יהודים קרובים למלכות נשארו בווין (כי הקיסר אוהב ישראל היה וכל הגירוש היה נגד רצונו) ואחרי עשרים שנה היו לעדה קטנה ויגורו במגרש העיר ויסחרו באבנים טובות, סוסים ומשי. בעת הגירוש ההוא קנו שרי העיר את עיר היהודים מבני ישראל בכסף מלא ויקראו את שמה עיר לעאפאלד עד היום הזה, ושני האחים ר' יצחק ור' ישראל פראנקל (זה האחרון היה אח“כ רב אב”ד בבראדי) קנו את בית הקברות בעד ארבעה אלף כסף, לבל תרמסנו רגל זדים, וכאשר שבו בני ישראל שמה נשאר למקום שם קבר עד שנת תקמ“ד: אחרי שבו לווין בשנת תמ”ז ויהיו לקהל קטן בקרבה, עמד בראשם ר' שמואל אפנהיימר גענעראל קאמיסאריום של הקיסר, גדול ונכבד בגלל עשרו, חכמתו ויושר לבבו, כי כאשר נלחמו הישמעאלים על עסטרייך, כלכל הוא את צבאות הקיסר במזון, סוסים וכלי קרב מכספו, עד אשר כתב עליו פרינץ איישן סגן המלחמה, כי לולא עזרתו היתה עסטרייך וכל ארצות אשכנז בידי הישמעאלים למשסה עד עולם. שלש עשרה שנה היה ר' שמואל הלזה מחסה לעמו ומגן לעדתו, אולם כאשר גרשו עבדיו בשנת ת“ס שני אנשים ריקים מהיכלו, קם ההמון בזעף אף ויבוז כל אשר לו, והוא ובני ביתו התחבאו בנקרות צורים, ואך ע”י צבאות הקיסר נשקט הרעש, ואף אם נעשה משפט חרוץ בראשי המורדים, והקיסר שפך כמים עברתו על כל אשר שלחו ידם ביהודים, ראו בני ישראל את נפשם ברעה, כי זעף העם היה הולך וגדול, ויצאו מווין וישבו בפרעסבורג, בעוד לא כביר שבו הגולים ההם, אולם אך מתי מספר ישבו בווין, וגם בם נחתה קשת ההמון כפעם בפעם ולא מצאו מנוח, ואף בימי הקסרית מריא טרעזיא, כאשר החל שמש הדעת להפיץ קרני אורו על פני מרחבי תבל, ישבו אבותינו במחשכים בקרבה, בחגי העמים ישבו כלואים בבתיהם, כי כל איש ישראל אשר יצא החוצה, דמו בראשו היה, הכמרים המירו ילדי ישראל באונס, ואף אם נתנה הקסרית עליהם עונש כסף בגלל החטא הזה, נשארה התמורה בתקפה, וכאלה היו עוד חוקים אחרים אשר שמו מועקה במתנינו, עד אשר קם בנה קיסר יאזעף השני, והסיר מעלינו כל חרפת דורות האפלה, ויצו על בני ישראל לצאת לצבא ככל העמים, ויתן להם משפט אחד עם כל גויי הארץ, והרים רבים מאחינו בתור היחש, ויעש לחוק לבל יקבלו לדת הנוצרית נער פחות מי“ד שנה, והדת יצאה מלפניו כי ביד בני ישראל לעשות כל מסחר ומלאכה, להיות רופאים ויודעי דת ודין, ולשבת בכל עיר וכפר ככל אשר תבחר נפשם, אבל בעיר המלוכה לא הורשו לשבת כי אם מתי מספר נכבדי עם אלהי יעקב, וגם אלה נתנו מכס הטאלעראנץ, איש וביתו עשרים עד שני מאות כסף לשנה, והבאים לסחור בקרבה נתנו איש איש שני כסף לגלגולת בעד כל י”ד יום, ואלה אשר מארץ נכריה נתנו שלשה כסף לי“ד יום, עד אשר הופיע קיסר פראנץ יאזעף בחסדו, ובטל בשנת תר”ט את המס הזה, ומאז ועד עתה ישבו אחינו בני ישראל שלוים ושאננים בקרית הממלכה אין מכלים דבר.

זה חמש שנה יצאו מלפני הקיסר שלשה חוקי חיים לישראל, הלא הם, א) כל אדמת מלכות עסטרייך (מלבד גאליציא המוגבלת עוד באיזה פרטים) פתוחה לפני איש יהודי, לקנות בתים, כפרים ואחוזת שדה וכרם ככל אות נפשו. ב) חוקה אחת לבן יעקב עם עם הארץ לעשות לו בית ממכר צרי ומרקחת רפואה. ג) ביד איש ישראל יודע דת ודין להיות נאטאר, הוא הממונה על עניני נחלה וירושה, על הדברים הנמכרים על פי ב"ד. מקבל מחאה על שטרי חלופים, כותב אדרכתא על מטלטלין, מקיים חתימות בעלי שטרות ועדים, וכל דבר היוצא מלפניו תוקף עוז לו כאשרתא דדייני ואין להרהר אחריו.

שמות הגדולים אשר היו בקרבה נשכחו כמת מלב ע“י התהפוכות הרעות אשר עברו עליה, אך בכלל נמצא חכמי אוסטרייך וחכמי ווינא בספרי הפוסקים, וחמשה גאונים גדולים בשמותם נודעו, הלא הם רבינו יצחק בעל אור זרוע, רבינו מרדכי בעל ס' מרדכי, רבינו אייזק טירנא בעל המנהגים, מהר”י איסרלן בעל תרומות הדשן, ור' גרשון אוליף בעל עבודת הגרשוני.

הארץ הזאת ארבעת גלילות לה:

א) גליל יער ווין התחתון (אונטר ווינר וואלד).

בו העיר המעטירה ווין, בירת כל ממלכת עסטרייך וקרית משכן הקיסר מימי מאקסימיליאן הראשון (זה שלש מאות וחמשים שנה) על נהר דאנויא, שלשה וארבעים מגרשים לה אשר סוללה בנויה תקיף אותם מסביב ואחד עשר שערים להם, היקפה יחד עם מגרשיה שש פרסה. בין העיר והמגרשים כר נרחב צומח עצים לעונג ושעשוע, ומנורות זכוכית יאירו בו את הלילה, ושם גלאזיה לו, גם היתה סוללה גבוהה אשר הקיפה את כל העיר הפנימית כאזור חלצים, אך נהרסה זה איזה שנים ובתים והיכלות נבנו במקומה. תשעה אלף ושלש מאות בתים בה, ושש מאות אלף איש בקרבה. בתי העיר חזקים מאד, רובם ארבעה וחמשה מעלות (שטאק) להם, מדרגות אבן וגגי נחושת או לבנים. בתי המגרשים רק שתים או שלש מעלות להם, וגגי עץ או לבנים. זרוע נהר דאנויא עובר בין העיר והמגרש לעאפאלדשטאדט. הגדול מכל הגשרים העוברים על הנהר ומחברים את העיר עם מגרשיה, הוא גשר פטרדינאנד, הנקרא על שם הקיסר פערדינאנד החסיד אשר ירה אבן פנתו בשנת תקע“ט, הגשר הזה נשען על עמוד אבן שלשים אלף ככר משקלו, ומלבדו עוד ששים כפות יסעדוהו, משקל רצפת הגשר למדרך כף רגל ולמעבר עגלות עשרת אלפים ככר, ומעקה מצופה נחושת לשני עבריו. עוד שני גשרים נפלאים, האחד הוא גשר פראנץ המחבר המגרשים ווייסגערבר ולעאפאלדשטאדט יחד, נבנה בשנת תקס”א וקיסר פראנץ הוציא את האבן הראשה. העמוד התיכון אשר הוא נכון עליו, כ“ז אלף ותקפ”ה ככר משקלו, המעקה משני צדיו מצופה רקועי נחושת. בשנת תקס“ט נהרס קצהו לפני בוא הצרפתים, ובשנת תקע”ח שב לאיתנו כבראשונה. והשני הוא גשר עץ אצל מגרש ראסויא ל“ג קלאפטר ארכו. גם שני גשרים תלויים בשרשראות ברזל להולכי רגל, האחד משער הדגים למגרש לעאפאלדשטאדט, והשני מן המגרש לאנד שטראסע עד הפראטר, כל עובר עליהם יתן ב' צל ע”וו לתוך הארגז. הנהר הקטן ווין עובר דרך הגלאזיה, וכקרבו למגרש ווייסגערבר ישתפך לתוך נהר דאנויא. ברדת מטרות עוז ישטפו מימיו בסאון ורעש, וישחיתו שדות וכרמים. אולם בימי הקיץ יעברו בו ברגל. שני גשרי אבן, ארבעה גשרי עץ, וארבע מעברות להולכי רגל עליו. נחל אלזער עובר בין המגרשים ראסויא ואלטאן ויפול לתוך נהר דאנויא. אוירה טוב ונעים מאד, בחורף לא יחזק הקור ובקיץ לא יכבד החום מנשוא. בדבר החיים והמות משפט אחד לה עם כל הערים הגדולות, כי ירבה המות להניף חרבו על יושביה, וראש מלאכי זעמו הוא חולי הריאה, הנולד מן האבק הרב העולה ברחובותיה, ומרוב גובה הבתים אשר ירבו האנשים לעלות בהם פעמים אין חקר ביום. מחיר כל דבר אוכל רב מאד, גם שכר המעון עצום אין חקר. רוב יושביה קטוליקין המה, והנותרים פראטסטאנטן (משפט אחוזה להם יחד עם הקטוליקים, אך כל מגדל ופעמון לא יוכלו עשות להם בבתי תפלותיהם), יונים, בני ישראל אשר משנת תר“ח והלאה היו לקהל גדול ומשפט אזרחים למו, וישמעאלים. ומה נפלא מאד לראות המון גויים במלבושים שונים בראש כל חוצות, אשכנזים, הגרים, פולנים, ראצן, קראאטן, יונים, וואלאחן, ישמעאלים, יהודים, הודים, בני אמעריקא, איש איש בגדי ארצו ועמו ילבשו ואין מכלים דבר. שנים עשר שערים מן העיר אל תוך המגרשים, הלא הם, שער החצר נבנה בשנת תקפ”ד, שער קערנטן החדש, שער קערנטן הישן, שער קאראלינן, שער שטובן, שער ראטנטורם, שער מויט, שער שאנצל, שער הדגים, שער החדש, שער שאטן, ושער עיר יאזעף. תשעה עשר רחובות לה, הגדול והנאוה מכולם הוא רחוב החצר (בורג פלאץ) אשר חצר הקיסר וגן העם יקיפוהו. השני לו הוא החצר, הנקרא כן יען היה בימי קדם בו חצר המושל. ברחוב יאזעף תבנית הקיסר יאזעף רוכב על סוס, מעשה נחושת כולו וכנו אבן גראניט שחורה. ברחוב שטאק אים אייזן קורה עבה שבע רגל קומתה, מצופה כולה יתדות ברזל ומנעול גדול בראשה, מעשה חרש אשר השליך את המפתח לתוך נהר דאנויא, וכל אומן אשר נסה את כחו לפתוח אותו ולא עלה בידו תקע יתד בתוך הקורה למזכרת. היכל הקיסר בפאת דרומית מערבית ובשם בורג יכונה שני מאות וארבעה גרמידי (קלאפטר) ארכו, ויכיל מחברת בנינים רבים אשר נבנו בזמנים שונים. הבית אשר לפאת מזרח הוא הישן מכולם, כי ראשית בנינו היה בשנת ט' מאות ומ“ח לאלף החמישי, בו חצר גדול הנקרא בשם שווייצר האף, בשטח השלישי אשר בו, גר קיסר פראנץ כל ימי חייו. מעבר השני לפאת מערב בנין מפואר אשר נבנה זה שתי מאות וחמשים שנה, ושם אמאלי ען האף לו, מגדל גבוה בו, ומורה שעות עליו, והבנין התיכון הוא הנאוה מכולם, גם עליו עברו יותר משתי מאות שנה, אולמות גדולות מאד בקרבו, ובו היה משכן הקיסר פערדינאנד החסיד. מראה ההיכל מחוץ איננו נאוה מאד, אולם מבית הוא מלא כליל יופי ותפארת הדר מלכות לו. אליו נלוו בית שעשוע הנקרא בשם טעאטר החצר, בית רעדוטן אשר בו ירקדו במחולות ומסוה על פניהם, ובית שכיות החמדה (שאצקאמר) בו כתר הקיסר חמש עשרה ליטרא זהב משקלו, ממולא אבני ברקת ופנינים גדולים כלוזים, שרביט הקיסר וספיר כגודל ביצה בראשו, תפוח המלוכה כולו זהב ממולא פנינים, חרב טימור, קיסר התרתרים ממולא אבני ברילאנט, חרב זהב טהור אשר חגרה מריא טרעזיא על ירכה בעת ניתן כתר אונגארן בראשה, עטרות אחרות יקרות ונפלאות מאד, מעיל הקיסר קארל הגדול משובץ זהב ופנינים, המעיל אשר לבש קיסר יאזעף ביום נמשח לקיסר, מן סאמעט אדום ממולא זהב ופנינים, האפוד אשר נשא הקיסר נאפאלעאן עת נכתר למלך איטליא, שרשרת זהב גדולה בה תמונת כל קיסרי עסטרייך עד קיסר לעאפאלד, שרשרת שן שלש אמות ארכה, כולה מעצם אחד, בה תבנית הקיסר לעאפאלד והקסרית רעיתו. גביע בדולח שני אמות קומתו, רחב למטה וצר למעלה, כוס מן ברקת כגודל ביצה, שני אלף ותקל”ב קאראט משקלו, והצפוי אשר עליו תמ“ח קאראט משקלו. שני ספלים מן ישפה א' מיליאן כסף ערכם. כד, ספל, וצלוחית מן אחלמה, אבני שחוק השאך מזהב טהור כ”ז ליטרא משקלם, כסא מאבן בערנשטיין, חוטר גפן וחוט זהב טהור עב מאד יסוב אותו, כאשר מצאוהו בחיק האדמה אצל טאקייא באונגארן, עשת זהב שלש מאות דוקאטן משקלו אשר עשה אחד חכמי האלחימיא מעופרת בתחבולותיו, כוסות, גביעים, פסילים ואניות קטנות מאבני בדולח שוהם וישפה, שוהם (דיאמאנט) גדול כביצה מארץ אונגארן, שוהם בעהמן כגודל כף יד, כלי מורה שעות גדול מעשה חושב כולו. אשר בכלות כל שעה עת יכה הפעמון, תצא מראשו תבנית אחד קיסרי עסטרייך, חמש מאות מארק כסף משקלו, ספל זהב שש מאות שנים וארבעים דוקאטן משקלו, כפתור מריא טערזיא תקמ“ח אבני ברילאנט בו, תמ”ו קאראט משקלם, כפתור קיסר פראנץ ממולא מאה וחמשים אבני ברילאנט במשקל שלש מאות שבעה וחצי קאראט כפתור קיסר פערדינאנד משובץ שני אבני ברילאנט גדולים, ככבי נגה מלאים לשם שבו ואחלמה, העריסה אשר שכב בה בן הקיסר נאפאלעאן מן פערלמוטר מלאה ספיר וישפה, וסגולות אחרות יקרות ונפלאות מאד, ויקר מכולם הוא השוהם (דיאמאנט) הגדול אשר מאה שלשה ותשעה קאראט משקלו. בית המטבעות ודברים עתיקים, בו כלים שונים, כובעי גבורים ופסילים ממתכות, יותר משלש אלף מטבעות ארצות המזרח, מאה ועשר אלף מטבעות אירופא, אלף שני מאות ושבע כלים ותמונות מאבנים טובות, כלי זכוכית יקרה, שרשרת זהב גדולה בה תמונת מלכי עסטרייך רבים משובצה אבני אודם, ופסלי שיש נפלאים מאד. בית אוצר ספרים אשר נוסד זה שלש מאות וחמשים שנה, ומלבד שלש מאות אלף ספרים אשר בו, עוד סגולות יקרות בקרבו, ובהן איזה פרשיות מס' בראשית וספר בריתם על קלף צבוע ארגמן, שירי תהלים באותות זהב על קלף ממאה השמינית למספרם, תנ“ך בשפת אשכנז נכתב זה חמש מאות שנה בציורי זהב על קלף, קאראן, הוא ספר ברית הישמעאלים, בתבנית אגוז על קלף, בית אוסף סגולות הטבע, שלש מחלקות לו, האחת תכיל בקרבה גויות כל חיה, בהמה, צפרים. עופות, ודגים, תולעות ורמש. בשנית כל עץ, נטע ופרי, ורבים מאלה בדמותם וצלמם מדונג. ובשלישית כל מיני מתכות ואבנים טובות, לתועלת דורשי חכמת הטבע וחוקותיה. שני בתי תפלה לכל בני בית הקיסר. בית הרוכבים בסוסים (רייטשולע) אין כמוהו ליופי בכל אירופא. בית רייכס קאנצלייא, ממנו יצא עד שנת תקס”ז כל דבר חוק ומשפט לכל ארצות אשכנז, ומאז ועד עתה יגורו בו בני משפחת הקיסר, גבהו ארבעה שטחים ושלש מעקות מאבני שיש לפניו. כל אלה חוברו להם יחדו עם ארמון הקיסר והיו לאחד. בלעדו עוד ארמנות רבים תוך העיר, הלא הם ארמון הנסיך קארל, ארמון סגן מודינא, ארמנות האלופים ליכטנשטיין, עסטרהאזי, שעהנבארן, סינא, והיכלי שרי המלוכה הרבים והגדולים. בית העיר הגדול הנקרא בשם בירגר שפיטאל כי היה בית חולים בימי קדם, עשרה חצרות לו, ארבעה שטחים קומתו, יותר מארבע מאות חדרים בו, ושכרם יעלה ליותר מן מאה וששים אלף כסף לשנה, הבתים זייצר האף, טראטגערשע פרייא האף, מעלקר האף, שאטן האף, ובעלעגארדע האף גדולים ונפלאים מאד. הבית הנקרא בשם אשכול ענבים הוא הגבוה מכל בתי העיר, כי שבעה שטחים קומתו. היכל הנוצרים הנקרא בשם שטעפאנס קירכע נפלא מאד בהדר גאונו, קומתו ומלאכת בנינו, מן היסוד עד הגג אבני גזית כולו, חמשים וחמשה קלאפטר ארכו, ושלשים ושבעה קלאפטר רחבו. ארבעה מגדלים לו, האחד ל“ג קלאפטר גבהו, והשני גם הוא כמוהו, וששה פעמונים להם אשר הגדול מכולם שמונים ככר משקלו. המגדל השלישי אשר אין ערוך לו בכל אירופא, שבעים ואחד קלאפטר קומתו, מורה שעות גדול בו, רום הלוח אשר לעבר פניו שני קלאפטר וחמשה צאל, ורחבו א' קלאפטר וד' צאל. אורך כל מספר שני רגל ורחבו ב' צאל, ופעמון גדול מאד שלש מאות חמשים וארבעה ככר משקלו, משקל הזוג אשר בקרבו שלש עשרה ככר, והברזל אשר הוא תלוי עליו יותר משמונים ככר משקלו. מספר המדרגות אשר יעלו בם לראש המגדל הזה הוא שבע מאות חמשים ושלש, והמגדל הרביעי שלשים וארבעה קלאפטר גבהו, ומשקל הפעמון מאתים ושנים וחצי ככר. הבית הזה נבנה בשנת ד”א תתק"ד. מתחת לארץ מערה גדולה בו אשר בקרבה נקברו המלכים לפנים, אך זה מאתים שנה היה לחוק כי גויות הקסרים וכל צאצאיהם תקברנה במערת היכל הקאפוצינים, הלב יושם בסיר כסף למשמרת בהיכל האויגוסטינים, והמעים בכלי נחושת במערה הזאת. עשרים ושמונה בתי תפלה גדולים לנוצרים בתוך העיר, כולם בנינים ישנים מימי קדם, וחמשים במות תוך המגרשים אשר סביב לה.

מגרשי העיר חונים במעגל סביבה, וככדור יקיפו אותה לכל פאותיה, ואלה שמותם: א) לעאפאלדשטאדט, מלפנים עיר היהודים שמו, מ“ז חוצות בו. ב) יעגרציילע, ארבעה חוצות. ג) ווייסגערבר, חמשה עשר שוקים. ד) ערדבערג, חמשה ועשרים חוצות. ה) לאנד שטראסע (או רענוועג), ל”ח חוצות. ו) ווידן הישנה והחדשה. נ“א חוצות. ז) שוימבורגהאף, ששה חוצות. ח) הונגלגרונד, י”א חוצות. ט) לוירענצרדרוגד, שני חוצות. י) מאצליינסדארף. חמשה חוצות. יא) ניקולסדארף, שני חוצות. יב) מארגארעסן. י' חוצות. יג) ריינפרעכטסדארף, חמשה חוצות. יד) הונדסטורם, שמונה חוצות. טו) גומפנדארף, י“ח חוצות. טז) מאגדלענא גרונד ה' חוצות. יז) ווינד מיהלע, עשרה חוצות. יח) ליימגרובע י”ז שוקים. יט) מריא הילף י“א חוצות. כ) שפיטל בערג, י”ב חוצות. כא) סנט אולריך (מריא טראסט) י“ג חוצות. כ”ב) נייאבויא, כ“ו חוצות. כג) שאטן פעלד. כד) לערכנפעלד, ז' שווקים. כה) יאזעף שטאדט, י”ג חוצות. כו) שטראצנישע גרונד, ד' חוצות. כז) אלזערפארשטאדט כ“ו שווקים. כח) ברייטנפעלד, ח' חוצות. כט) מיכלבייערישע גרונד, ג' חוצות. ל) הימלפפארט גרונד, ט' חוצות. לא) אם טהורי, ט' חוצות. לב) ליכטנעאל י”ג שוקים. לג) אלטאן, ששה חוצות. לד) ראסויא, י“ז שוקים. גם הכפרים הערצאלס, וועהרינג, פינף הויז, וזימערינג אשר עשרים אלף איש בם, אליה יחשבו. בית אורוות הקיסר בנין תפארת אצל שער החצר, שני שטחים לו, ויכיל ארבע מאות סוסים בקרבו, היכל בעלוועדער גדול ומלא הוד ויופי, כשלש אלף ציורים נפלאים בו וגן נחמד לתפארת. גן העם אצל חצר הקיסר והיכל טעזעאוס בקרבו, מעשה ידי אמן כליל תפארה. גן החצר ובית הנטעים אשר בו נחמד למראה. בית הנשק הגדול, בו יותר ממאה וחמשים אלף כלי נשק ושריונים, כולם יחד מעשה חושב. בתוך החצר אשר לו תלויה השרשרת הגדולה אשר הביאו הישמעאלים אתם בשנת רפ”ט בהלחמם על עסטרייך, ויאבו לסגור בה את מעבר נהר דאנויא, שמונה אלף טבעות בה, ומשקל כל טבעת עשרים ליטרא. בית נשק האזרחים, בו סגולות יקרות רבות. בתוכם דגל הישמעאלים אשר היה לשלל בשנת תמ“ד, גלגולת גבור הישמעאלים קארא מוסטאפא, וכובע קיסר פראנץ אשר נשא על ראשו במלחמת לייפציג שנת תקע”ג. ארמון נאציאנאל באנק נחמד מאד בהודו. בית מדרש אוניווערזיטעט, בו יורו חכמת הרפואה, המשפטים, הפלסופיא, והאלקות. בית מצפה ככבים, בית למוד רפואת הבהמות, בית למוד תרופת כל מחלה ופצע אשר יסד קיסר יאזעף, ובתי מדרש אחרים רבים ושונים לכל חכמה ומלאכה, גנות ביתן שונים, בם נטעי תרופה וסמים רבים ויקרים מאד, בתי חולים, בית מילדות, בית אסופים מן השוק, בתי חנוך לאלמים ועורים, בית מחסה לאביונים, בית יתומים ובתי חסד אחרים מאד, בית מוסר פועלי און. בית עבודה להולכי בטל.

עדת ישראל בעיר הזאת גדולה ונכבדת מאד, מספרה כשלשים אלף איש, מרביתם עשירים עצומים וברכת ה' בכל אשר להם, בראשם השר א' שלמה ראטשילד (באראן), ר' יונה קעניגסווארטר (ריטר) קאנסל מלך דענעמרק, האחים טאדעסקא (ריטר), גאלדשמיד (ריטר), ר' יצחק דייטש, משפחת ווערטהיימשטיין, עפשטיין, פאלאק ודומיהם. עד שנת תר“ח הי' זרע יעקב רק כגרים בקרבה, ואך למתי מספר ממרום אצילי ישראל היה המשפט לשבת בתוכה עם כל הנלוים אליהם, והרב המאה”ג מוה' אלעזר הורוויץ נ“י אשר נתקבל בשנת תקפ”ט למורה הוראה, נקרא בפי הממשלה בשם משגיח על בשר כשר, כי לא יכלה תת לו התואר רב, באשר אין רב בלי עדה, אולם כאשר ישב אדונינו הקיסר המולך עתה, הוא פראנץ יאזעף הראשון יר"ה לכסא עסטרייך, ניתן לנו הרשיון לשבת בקריה העליזה הזאת ולהיות קהל ועדה. ארבעה בתי כנסיות לאחינו בה, האחד בית מכלל יופי במגרש לעאפאלדשטאדט לאנשי פולין, אשר נשלמה מלאכת בנינו עתה שנת תרכ“ד, השני לספרדים ותוגרמים ורב מיוחד לו הנקרא בשם חכם, השלישי היכל נאוה אשר ישירו בו במקהלות כדרך בני אשכנז, נבנה בשנת תקפ”ו, והחכם המהולל ר' יצחק נח מאנהייער נ“י דרשן בקרבו, והרביעי הכי נכבד הוא מקדש מעט הגדול והנאדר לבני אשכנז אשר נבנה בשנת תרי”ז ברחוב לעאפאלדשטאדט, ומבלעדי הביהכ“נ החדש בעיר פעסט, אשר נבנה גם הוא כתבניתו ומתכונתו, אין ערוך לו בכל טירות וארמנות אירופא ליופי ותפארת, ומי שלא ראה את הבנין הנשגב הזה בהדרו, לא ראה בנין יפה מימיו. המשכיל התורני ר' אהרן יעלינעק הוא מגיד מישרים בקרבו. מלבד הבתים הקדושים האלה, גם בית מדרש גדול לישראל אשר יסד הדרשן ר”א יעלינעק, וחנוכתו היתה בירח כסלו לשנה הזאת תרכ“ד, בו ישמיעו הרבנים וחכמי העיר לעם ה' יום יום שעורים שונים בש”ס ופוסקים, ומשניות, תנ"ך, מדרש, חובת הלבבות וספרים אחרים. גם בתי חסד שונים לזרע אברהם, הלא הם, בית חולים במגרש ראסויא, בית ספר ליסודי הדת, בית חנוך לילדים, בית מחסה לעניים, בית יתומים, בית חנוך לאלמים וחרשים, וחברות עושי חסד רבים, ושפע ברכה בכולנה, כי העם היושב בה נדיבים מלאי רחמים, ולצדקת פזרונם אין גבול וחקר.

חמשים בתי מלון אורחים, מאה בתי קאווע, שלש מאות בתי שכר, מאה בתי מאכל, שלשים בתי יין. ארבעה מרחצאות גדולים ובראשם המרחץ הנקרא דיאנא באד הגבוה שני שטחים, והמים עולים לכל חדריו דרך צנורות. שנים עשר מרחצאות קטנים, ושני בתי מרחץ להזיע. בתי מלאכת גלומי צמר, סדינים, רעלות, בגדי משי, מעשה רשת, פתילים, נעלי יד, עט עופרת, כלי יוצר, זכוכית, מראות לטושות, כלי ברזל, נחושת קלל, כסף, זהב, נשק, מורי העת, מכונות, כלי פשתן, צמר גפן, מקלעת קש, כלי עץ, מחסה מזרם, צל מחורב, כובעים, מגבעות, עגלות ועורות. עשרים בתי דפוס, שלשים בתי ממכר ספרים, מאה מוכרי בשמים, ארבעה מוכרי בגדי משי, ארבעים מוכרי משי, מאה ועשרים מוכרי בגדים שונים, מאה ועשרה מוכרי גלומי צמר, שש עשרה מוכרי סגולות יקרות, שלש מאות בתי ממכר קטנים, וחנויות אחרים לכל דבר רבים מאד, ששה בתי טיאטרות, בית מועד הסוחרים (בערזע). תשעה בתים גדולים לחיל הצבא, ששים בתי ספר לנערים, גן נאוה מאד בקצה הלעאפאלדשטאדט אויגארטן שמו, והפרדס הגדול פראטר, שניהם יחד מלאים הוד והדר, ובתי עונג רבים בם לשעשוע כל איש. גם הבריגיטענויא יער צומח עצים ורבים ינהרו אליו בימי הקיץ. שנים עשר ארמונים והיכלי עונג במגרשיה להשרים שווארצענבערג, מעטרניך, ליכטנשטיין, עסטרהאזי, אויערספערג, קעגלעוויטש, דיטריכשטיין, רופרעכט, ראזימאווסקי, קויניץ, אצילי אונגארן, ושטארעמבערג, בזה האחרון ששה חצרות, שבע מאות חדרים, והכנסותיו מאה אלף כסף לשנה, ה' בתי קברות לישראל, האחד ישן מאד בחצר בית החולים במגרש ראסויא, אשר נסגר בשנת תקמ“ד במצות הקיסר יאזעף וחדלו לקבור בו. והשני נאוה מאד מחוץ לעיר אצל הגבול הנקרא וועהריננר ליניע. זה איזה שנים הוציאו בפקודת פרנסי קהל ווינא את המצבות בחצר מות הישן וחדשו כנשר נעוריהם וימצאו בתוכם רבים משיש לבן ואדום, ורבים נשחתו מרוב ימים ושנים עד אשר אין לקרוא בם, והמצויינים מכלם אלה הם. איזה מצבות לבני משפחת מאור קטן רופאים מארץ פרובינצה אשר בצרפת, מצבת הגאון ר' נתן פייטל, הגאון ר' שעפטיל הורוויץ בן השל”ה, אשר חשבנו עד כה כי בפוזנא מנוחתו, הגאון ר' שמשון ווערטהיים אב“ד דק”ק פראג וק“ק ווירמיישא ולבסוף בווינא, ר' יחיאל מיכל גלוגא בעל נזר הקדש, ר' שמואל אפנהיים שר וגדול בחצר הקיסר לעאפאלד הראשון, ר' אברהם דרשן בעל ספר זרע אברהם מק”ק גלוגא רבתי, ר' בעריש עשקלעס אב“ד מכל מדינות מעהרן והגר, ר' מרדכי יפה שתדלן, ואיזה קדושים אשר בחרו מות מחיים על דבר קדוש השם, העיר הזאת נבנתה בשנת ק”נ לאלף החמישי, שני פעמים צרו הישמעאלים עליה, בשנת ה“א רפ”ט ובשנת ה“א תמ”ג, בפעם השנית הזאת באה במצור שני ירחים עד אשר בא סאביעסקי מלך פולין עם צבאותיו ויקרא דרור לה, כי הכה את האויב והשמיד אותו עד כלה. בשנת תל“ז היה רעב נורא בקרבה עד אשר אכלו אבות בשר בניהם, ופגרי המתים נסחבו מקבריהם ויהיו לבני אדם לאכלה, ובגלל זה היה נגף רב וגדול בכל העיר עד אשר מתו יותר ממחצית יושביה, ונבלות בני אדם התגוללו בחוצות מאין קובר. בשנת תקס”ה באה לידי הקיסר נאפאלעאן וימשול בה, כי עזב אותה קיסר פראנץ בראותו כי נאפאלעאן הולך וצולח במלחמה, אך עד מהרה כרתו שני הקסרים האלו ברית שלום ביניהם והמלוכה שבה לבית האבסבורג לוטרינגן. בשנת תקס“ט לכד נאפאלעאן שנית את הקריה הנשגבה הזאת, וישב ב' ירחים בקרבה עד אשר השלים קיסר פראנץ אתו. בשנת תר”ח היה פרץ וצוחה ברחובותיה, כי התמרמר העם נגד צבאות הקיסר, ויצא החיל מאת פני העיר ויחן במצור עליה, שלשה שבועות נוראים עברו עליה בימי המצור ההוא, כי היתה מסוגרת מכל עבר מסביב, ורשפי אש וזקי מות עפו יום יום אל תוכה, בתים רבים היו לחרבה, היכלי עונג למעי מפלה, והקיסר איננו בקרבה, כי כאשר החל הרעש פנה עורף אליה ויצא לקרעמזיר וישב שם, וכראות אנשי העיר כי אפסה כל תקוה פתחו את שעריה, ויבואו פקודי החיל וכל צבאותיהם העירה והשלום שב על מכונו.

נייאשטאט אצל גבול אונגארן ונתיב הברזל, על נהר פישא, מושב ראש הפלך, ארבעה עשר אלף איש, חומה עם מגדלים סביבה וארבעה שערים לה, ארמון נאוה אשר נבנה בשנת ד“א תתקמ”ו והיה משכן הקיסר. עד אשר שמה אותו הקיסרית מריא טרעזיא לבית מדרש אנשי הצבא, בתי מדרש החכמות, בתי חולים, חדר סגולות קדם, בו גביע כסף נפלא מאד משנת ה“א רכ”ב, וספר בריתם על קלף וציורים יפים משנת ה“א פ”ז. בתי בשול צוקר, בתי מלאכת כלי משי, נייר, פארצעלאן, ומסחר בעצים. כלי ברזל, עורות ויין, מלפנים היתה עדה קדושה והגאון מהר“י איסרלאן בעל תרומת הדשן ישב בקרבה, וזה איזה שנים מצאו בה שתי מצבות עבריות ישנות והאחת היא משנת ס”ג לאלף הששי.

באדן על נהר שוועחאט, מושב ראש הפלך, רחוקה ד' פרסה מן ווין, ששה אלף איש, מרחצאות מי גפרית חמים בה, ובימי ממשלת הרומים כבר נודעה בשם. בנינים רבים נחמדים למראה בה בעבור מרבית האנשים הבאים אליה בכל ימי הקיץ לרחוץ במימיה ולשבוע נחת משוד תענוגיה, גם סביב לה טירות משוש והיכלי עונג רבים, ובהם הארמון וויילבורג אשר בנה דוכס קארל, ושרידי ארמנות רוהענשטיין ושארפענעק. בתי מלאכת כלי ברזל צרוף ותערי הגלבים בה. שני בתי חולים, האחד גדול אשר יסד קיסר פראנץ בעבור עניי כל ברית ודת, והשני קטן ממנו יסדוהו נשים שאננות. גן טרעזיא גדול ונחמד מאד לשוח בו. קלאסטרנייבורג על נהר דאנויא, שתי פרסה מן ווין, חמש אלף איש: בית מקלט נוצרים מהולל אשר נבנה זה יותר משבע מאות שנה וימי בנינו ארכו מאה שנה, אוצר מטבעות ישנות וסגולות הטבע, בית מדרש האמונה, כרמים רבים וגדולים לו, ומרתף תחתיו אשר בו חבית גדולה מאד אלף הין תכיל, בתי חנוך, בתי מדרש לבני החיל, מקום מבנה אניות. היינבורג על נהר דאנויא אצל גבול אונגארן, עתיקת יומין מאד, חמש אלף איש, ארמון ישן, מגדל מימי קדם, ארמון חדש נאוה וגן גדול בו, בית מלאכת טאבאק להקיסר גדול מאד ומאה אלף ככר יצאו ממנו בכל שנה. בשנת תמ“ג נבוזה מידי הישמעאלים ודם רב נשפך בה, ובשנת תקפ”ז היתה כולה למאכולת אש, וכל בתיה עתה חדשים מקרוב נבנו. ברוק על נהר לייטא אצל תחום אונגארן, שלש אלף איש, היכל גראף האראח וגן נחמד לו, בתי מטוה צמר גפן. מעדלינג אצל נתיב הברזל, ארבע אלף איש, מרחצאות מי גפרית חמים, מצודת סלע ישנה אשר נבנתה בשנת תשט“ו לאלף החמישי למגן לה מפני ההגריאים. מלפנים היתה עיר גדולה מאד אך אחרי הרבו ההגרים והישמעאלים להרוס מבצריה ולהכותה חרם, ירדה מגאון עוזה ותהי לעיר מצער. יושביה עושים כלי צמר גפן וגלומי צמר, כורמים ועובדי אדמה. ברון ב' פרסה מווין, שני אלף איש, כרמים רבים וטובים. בערכטאלדסדארף ג' פרסה מן ווין, שני אלף ות”ק איש, מרחץ מי מרפא, כרמים טובים, מלפנים היתה מוקפת חומה, בשנת ה“א תמ”ו לכדוה הישמעאלים וישרפוה באש וכל יושביה המיתו, אך שלשה נמלטו, האחד עלה על אחד העצים וינצל, השני נחבא בבאר, והשלישי נחשב למת ויחי ממכאוביו. גומפאלדסקירכן מקום נאה מאד, שני אלף איש, כרמים רבים, מעשה בגדי משי ושמן שומשמין. לאקסנבורג חצי פרסה מן ווין, מאה בתים, שש מאות איש, ארמון הקיסר נאוה מאד, גן גדול, בית עונג, היכל פראצענסבורג בנוי לתלפיות, סגולות יקרות בו, אולם הנשק ובו שבע עשרה פסלי קסרי עסטרייך מאבני שיש, סוללה אשר עליה ל“ב פסילים ובנינים עתיקים נחמדים למראה. הימבערג שני אלף איש, בית בשול שכר, בתי מלאכת צ”ג וכלי פשתן שונים, מסחר תבואה. פישאמענד מקום ישן מאד מימי הרומים, אלף וד' מאות איש, בית מטוה צמר גפן, מלאכת גלומי צ“ג. מאנערסדארף אצל נהר לייטא, שני אלף איש, ארמון, מכלאות צאן הקיסר טובים מאד, מחצב אבנים רב, מלאכת כלי ברזל, כרמים רבים. אונטרוואלטרסדארף ת”ק איש, בית מלאכת נייר. פאטנדארף ב' אלף איש, בית מטוה צ“ג אין כמוהו לגודל בכל מדינות הקיסר. סאלענויא ח' מאות איש, מטוה צ”ג רב. לעאברסדארף בתי מטוה צ“ג, מעשה כלי משי ופתילים. פאנשטיין ב' אלף איש, מלאכת כלי ברזל ונחושת, סכינים ודברים אחרים. אונטרפיסטינג שש מאות איש, מעשה כלי ברזל שונים. גוטנשטיין אצל הר השלג, במקום נאה מאד בין הרים ויערים, חמש מאות איש, רבים משוחרי הטבע באים הנה לחזות בהדרו, ארמון ישן משכן הקסרים מלפנים, ארמון חדש וגן גדול לו, בתי מלאכת יתדות, שרשרות ובדי ברזל, כלי עץ ופחמים, ומסחר רב בם לווין ואונגארן. ניינקירכן על נהר שווארצא, שלש אלף איש, באר ישנה אשר חפרוה זה שלש מאות שנה, בתי מלאכת כלי בד, מטוה צ”ג, מחטים, פתילי ברזל, כלי ברזל שונים, בית מעשה שכר. גלאקניץ, בתי מלאכת צבעים. שאטווין אלף איש, הרי שיד ושיש. היצינג כפר נחמד קרוב לווין, שני אלף איש, היכלי עונג רבים וגני חמד להם, אשר ישבו בם רבים מבני ווין בימי הקיץ לשעשוע. איזה בתי מלאכה. מיידלינג כפר נאוה, ארבע אלף איש, שני מעינות מי גפרית חמים, מרחץ נחמד עם גן עונג, מקומות יפים לשוח. ריינדארף, פינפהויז, זעקסהויז, ברויאהירשן, רוסטנדארף, חמשה כפרים אצל ווין, בתי מעשה גלומי צמר ופשתן רבים בם. לערכפעלד, בתי משתה וגנים רבים, בית מחסה לאנשי הצבא אשר לא יוכלו עוד לעבוד עבודה. דארנבאך, כפר קרוב לווין, אלף איש, ארמון נסיך שווארצענבערג וגן גדול אצלו, היכלי עונג, ברכות מים נפלאים. הערנאלס, חמש אלף איש, היכל עונג ופרדס נאוה מאד, בית חנוך לבנות שרי החיל, אורגי צ“ג, בתי מלאכה שונים. דעבלינג. בתי משוש, פרדסים נאים ומרחץ מי מתכות. גרינצינג, אלף איש, כרמים טובים ורבים. הייליגנשטאדט, כפר נחמד, שמונה מאות איש, מרחץ מי גפרית. בקיץ ישבו רבים מעשירי ווין בתוכו, כרמי חמד בו. נבנה זה אלף וארבע מאות שנה. נוסדארף על נהר דאנויא, רחוק פרסה מווין, שני אלף איש, עצי כל פרי, יין טוב מאד, היכלי עונג, צידת דגים וסרטן מן הנהר, בית מעשה שכר, בתי בורסקי, מלאכת צבעים, חומץ, ורבים מיושבי ווין, יבואו הנה לעונג ומשוש. הר לעאפאלד רם ותלול מאד אצל ווין, ארמון גדול עליו אשר נבנה בשנת ד”א תתס“א עם מקדשם ושני מגדלים לו. וויידלינג כפר כרמים ומלאכת ברזל. מריא ברון, כפר אשר אליו ינהרו רבבות בני אדם ביום הולדת אם משיחם, בית ספר לידיעת כל עץ ונטע. האדרסדארף ארמון וגן נחמד. ויערמבאך, בית מחסה לזקנים נעדרי כח, מחצב אבנים, עצי פרי, מסחר חלב לווין. היטלדארף, אלף וב' מאות איש, בתי עונג, כרמים, בית בשול שכר. מויער, אלף וב' מאות איש, ארמון, שני בתי משכן החיל, בית עניים, מרחצאות מי גפרית, גנות וכרמים. קאלקסבורג, ג' מאות איש, גנים וכרמים, משרפות שיד, ארמון ופרדס נאוה. אינצערס דארף, אלף ות”ק איש, שני ארמונים, מסחר ירקות וחלב. עברסדארף על נהר דאנויא, אלף וב' מאות איש, מלאכת כלי ברזל, מעשה שש משזר, בית משכן אנשי הצבא. קעטנהאף ת“ק איש, מלאכת כלי פשתן ובד. ראנערסדארף ג' מאות איש, מעשה נייר רב. עברגאסינג ת”ק איש, ארמון ופרדס, מלאכת נשק, מטוה צ“ג שני בתי מעשה נייר. שוואדארף בית מטוה צ”ג גדול. דייטש אלטנבורג, מרחצאות חמים מימי קדם. עברייכסדארף ח' מאות איש, ארמון וסוללות סביבו עם גני חמד, מלאכת ברזל, מטוה צ“ג. ליזינג, ב' וחצי פרסה מווין, תשע מאות איש, פרדס נאוה, כרמים, מלאכת צ”ג, בית מעשה שכר גדול מאד, מסחר שכר וחלב לווין. קאטינגברון, מלאכת רקועי עופרת וצנורי ברזל. נייאהויז בית מעשה מראות לטושות להקיסר מהולל מאד. הייליגנקרייץ ת' איש, מקדש נוצרים גדול ומהולל אצלם. ענצרסדארף ח' מאות איש, בתי קיץ רבים ליושבי ווין, כרמים. ליכטנשטיין ארמון נבנה זה שבע מאות שנה, וסגולות רבות בו. נאדלבורג, מעשה כלי נחושת קלל, מחטים וכובעי אצבע. קאצלסדארף מלאכת גלומי משי. רייכענויא מעשה ברזל ונחושת. מלבד אלה עוד כפרים רבים, אשר מטוה ומעשה צמר רב בהם.

ב) גליל יער ווין העליון (אבר ווינר וואלד). בו הערים:

סאנט פעלטן, בירת הפלך על נהר טראזן, מוקפת שתי חומות, רחוקה תשע פרסה מווין, תשע אלף איש, בתי ספר, גן פתוח לכל עובר, בתי מעשה כלי חרש, גלומי צמר, נייר, וצמר גפן. שדי כרכום בה: וויידהאפן על נהר איפס, ג' אלף איש, מהוללה מאד בגלל כלי הברזל הנעשים בה לרוב, הלא הם, מגלים, מוטות, יתדות, סכינים, מחבות וחכי דגים נפלאים. איפס על נהר דאנויא, חומה ומגדלים סביבה, שני אלף ות“ק איש, בית מחסה לזקנים אין אונים. טולן על נהר דאנויא, היתה מלפנים רבתי עם ושרתי לכל ערי עסטרייך ועת היא עיר קטנה ואך אלף וד' מאות איש בה, שדי חטים טובים מאד בסביבותיה. הערצאגנבורג אלף ות”ק איש, אוצר דברים עתיקים במקדשם. מעלק, גנות, כרמים, תבואת השדה וכרכום רב סביבה, אלף וב' מאות איש, בראש גבעה נשאה בית מקלטם נפלא מאד בבנינו ורב עשרו. לאסדארף, כפר, כרכום רב סביביו. ווילהעלמסבורג מוקף חומה וסוללות, איזה בתי מלאכה, מסחר עצים וכלי עץ. ליליענפעלד על נהר טראזן, שני אלף איש, מרחצאות, חלב כבשים, בית מעשה נשק מלאכת ברזל, מחצב שיד, מעשה רפסודות ודברים אחרים. סנט עגיד מעשה רקועי פחים, חרבות, חריצי ברזל וכלים אחרים. טירניץ, מעשה זכוכית וכלי עץ נפלאים. איפזיץ, אלף ושני מאות איש, חרשי ברזל, מכרה גחלי אבן. נידרוואלזעע, שמונה מאות איש, ארמון ישן חזק, מהריו יחצבו אבני רחים נודעים לתהלה. ריטרספעלד, בית מלאכת גלומי צמר שונים גדול מאד. פיהאפן, ניישטיפט, שני כפרים, בם מעשה מראות זכוכית טובים. מענדלינג, געסלינג, אפאניץ, שטיבאר, ארבעה כפרים, בם בתי מלאכת כלי ברזל.

ג) פלך מתחת להר מאנהארט, בו העיר:

קארנייבורג על נהר דאנויא, רחוקה שתי פרסה מווין, שלש אלף איש, מוקפת חומה, בית חנוך נערי החיל, שני בתים לאביונים, בית חולים, מסחר רב לבעהמן. מייסוטא לרגל הר מאנהארט, אלף איש, ארמון ופרדס, גנים, כרמים ושדי כרבום. רעטץ אצל גבול מעהרן, שלש אלף איש, כרמים רבים ומסחר רב בפרי הגפן. פעלדסבערג, שלש אלף וב' מאות איש, אחוזת נסיך ליכטנשטיין וארמון נחמד עם גן עונג לו בה. שטאקערויא שלש אלף איש, מסחר רב בתבואת השדה. האלאברון שלש אלף איש, כרמים ושדי תבואה. מיסטלבאך, שלש אלף איש, כרמים, מסחר יבול השדה. ארט, אלף איש, מצודת סלע ישנה, תרבית בעלי כנף, מסחר בהם ובתבואת השדה. אספערן, כפר נודע בשם בגלל המלחמה אשר היתה בו בשנת תקס“ט ותגבר יד חיל אוסטריא על הצרפתים. וואגראם, גם הוא מהולל על דבר מלחמת הצרפתים בשנת תקס”ט הלא היא כתובה בספרי דגול מרבבה צד קכ"ו. שלאסהאף אחוזת בית הקיסר. היכל עונג במרום גבעה אצל נהר מארך, גן נאוה, בארות זורקות מים למרום ואשדות מים. גראספיראוואראט, מעינות מי ברזל וגפרית למשתה ולרחצה ומרפא בם למחלות רבות. ביזאמבערג, כרמים רבים אשר יינם טוב מאד.

ד) פלך ממעל לנהר מאנהארט, בו העיר:

קרעמס על נהר דאנויא, שבעה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מעשה ברזל מזוקק, כלי משי, מסחר חרדל, כרכום, פשתן, קנבוס, פרי עץ, יין וחומץ. זה אלף שנה כבר בא זכרה בדברי הימים לעיר גדולה, בשנת ה“א ק”ז באו יושביה בעליל על בני ישראל כי השליכו סם המות בבארות, ויהרגו מהם רב. בשנת ה“א שע”ט הצילו הנשים לבדן את העיר מפני הבהעמן. שטיין עיר קטנה נכח קרעמס, ואתה יחד לאגודה אחת היא. דירענשטיין ארמון חדש נאוה, שארית מצודה בראש סלע מימי קדם, בה ישב ריכארד לב אריה מלך ענגלאנד במשמר חמש עשרה ירחים (שנת ד“א תתק”נג) וכאשר נתן מאה אלף מארק כסף כופר נפשו יצא לחפשי. פה הוכו הצרפתים מכה רבה בשנת תקס“ה. צוועטל, שני אלף איש, בתי מלאכת פשתן, קנבוס, כלי בד, מטוה צמר וצ”ג. וויידהאפן אלף איש עושי מלאכת צמר ופשתן. שפיץ בתי מעשה חומץ רב, מסחר עץ, יין ופרי העץ. גוטנברון בית מלאכת זכוכית. גראסזיגהארדס, יושביו אורגי צמר ופשתים. ראפס, בית מעשה נייר. דראס, מעשה כלי אבן וחרש. הירשנשטיין, אצל גבול בעהמן, בית מלאכת זכוכית גדול מאד. פראנצנסטאל, מעשה ברזל. ראזענויא בתי מלאכת כלי צמר ופשתים.

––––––––––

ב) עסטרייךְ עלית (ממעל לנהר ענס) (אֹבער עסטרייך)

מדת שטח המדינה הזאת יחד עם מחוז זאלצבורג, שלש מאות שלשים וארבע פרסאות מרובעות. רובה ארץ הרים, ומישור ועמקים אך מעט בקרבה, הרי אלפן וגלעטשר שמו קן להם בה.

נהרותיה הם, דאנויא, שטרודל, ווירבל, אין, טרוין, ענס, שטייער, זאלצאך, קרעמז. יאוריה הם, יאור האלשטאדט, גמונד, קאם, מאנד, ועוד אחרים קטנים מאלה. מעינות מים חמים ובארות תרופה רבים בה.

אוירה. הסתיו יארך שבעה ירחים והקור חזק בו, ימי הקיץ לא ימשכו וחומו לא יכבד על יושביה, כי הרוח הבא מההרים יפיח בו ויחליש איתן תקפו.

צאצאיה, אדמתה תרבה ותבואותיה אך למצער הן. אבני מחצב רב מאד, שיש, שיד, נתר וחמר לא מעט. אבני בדולח, אבני אש, אבנים טובות, כסף זהב ועופרת מעט, נחושת וברזל רב, מלח אבן ומלח בשול רב מאד, גחלי אבן וגפרית מעט. יין אך למצער ורע בטעמו, פרי העץ לא כביר. בקר וצאן רב, גם סוסים לא מעט, תרנגולים ואווזים לא כביר, דגים וצפרדעים רב מאד, יערים וכל עץ בם למכביר.

יושביה תשע מאות אלף איש המה, שפתם אשכנזית בלתי צחה ועמוקה מהבין, רובם בעלי קומה ממוצעת וגבורי כח. מאכליהם הם תבשילי קמח בלולים בחמאה ובשר, מעדנים לא יאהבו ולא ימתקו לחכם. דרכם ומעלליהם טובים ונכוחים, שמחים בחלקם, רודפי צדק, דוברי אמת, כל גאון זר למו, לחמם בזעת אפם יאכלו, כשרון וחריצות ידים חוק עולם למו, וקול זמרה ומחולות, ראש תענוגיהם המה.

מלאכת מחשבת רבה בקרבה, אך לא כאשר באחותה ארץ תחתית. בתי מטוה צמר ואורגי פשתן כבירים מאד, מלאכת כלי ברזל עצומה עד מאד, כלי עץ, נייר ועבוד עורות לא מעט. מסחר רב לה ביבשה ועל פני המים.

הארץ הזאת נפלגת לארבעה מחוזות מלבד פלך זאלצבורג.

א) גליל מיהל, בו העיר:

לינץ על נהר דאנויא, בירת המדינה, משכן שליט הארץ ומושב שרי הממשלה, שלשים ושנים מגדלים לה למבצר עוז מכל צר הקרוב אליה, עשרים ושנים לימין שפת נהר דאנויא ועשרה לשמאלו. לכל מגדל תחתיים שניים ושלישים, החדרים התחתונים הם מסכנות לכלי נשק ואבק שרפה, בחדרים אשר עליהם יגורו אנשי החיל, בשטח השלישי שפונים כלי אש וחצי קלע, ועל הגג עשרה כלי תותח אשר כל אחד ימטיר כדורים בני שש עשרה ליטרא על ראש האויב, בורות וסוללות סביבם, ומסלות סתר ביניהם אשר תחברנה יחד ויהיו לאגודה אחת. ארבעה שערים לה, שלשה מגרשים, שלשה ושלשים אלף איש, בתי מדרש שונים, בתי חנוך לנערי אנשי הצבא, בתי ספר לעורים ואלמים, בית טעאטר, בתי חולים, בתי מעשה שש משזר, יריעות חטובות אטון, גלומי צמר. כלי צ“ג, אבק שרפה, עורות וציגארן. מסחר רב בכלי פשתן, יריעות, כלי צמר, חוטים, עורות וברזל. נתיב הברזל הולך ממנה לגמונדן ובודוויז. פריישטאדט שלש אלף איש, עושי בגדי בד וחוטים. שטייערעק, אלף איש, יוצרי כלי חרש, שני ארמונים. גריין אלף ות”ר איש, ארמון נאוה, בית אוצר הטאבאק. גריינבורג ארמון עתיק יומין, אצלו היתה שבולת מים מסוכנה מאד בגלל הסלעים הרבים אשר היו בתוכה, אך צורי מכשול האלה התפוצצו בעמל ידי אנוש, ובשנת תר“ה אפסה כל סכנה שם ותהי מעברה לאניות ככל נהרות איתן. אורפאר נכח עיר נינץ וגשר בה על פני הדאנויא עד לינץ, ארבע אלף איש, מלאכות שונות ובעל גנים. מויטהויזן עיר עתיקה על נהר דאנויא, אלף וחמש מאות איש, בתי צבע, עבוד עורות, מסחר סוסים, מבנה אניות. פערג, כפר נודע בשם בעבור פלח ורכב וכלי חרש אשר יובילו ממנו למרחקים. נייאפעלדן, תשע מאות איש, בית מטוה צמר, אורגי חורי, מסחר כלי בד. אטענסהיים, אלף ושלש מאות איש, מעשה גלומי צמר, בורסקי, כלי עץ, מסחר חוטים וכלי פשתן. ציצלויא, כפר נאוה מאד, איזה בתי מלאכה. דראבערג. אלף איש, עושים מעשה אורג ומלבנים כלי פשתן. מורסבערג, אלף ות”ק איש, מכרה גחלי אבן רב מאד. ליבענויא, שמונה מאות איש, בית מעשה זכוכית. שווארצנבערג חמש מאות איש, בית מעשה נייר. יאזעפסטאל ארבע מאות איש, מלאכת מחטים ומוטות ברזל:

ב) גליל טרוין, בו העיר:

שטייער על נהר ענס בעמק נאוה והרים סביב לו, ראש ערי הפלך, שש עשר אלף איש, חוצותיה צרות ועקומות, לחלוני הבתים בדי ברזל מסגרת סביב, גם כל שער ודלת מצופים ברזל, בתי מלאכת כלי ברזל רבים ועצומים, וכמעט רוב יושביה עושים במלאכה הזאת. בית מעשה נשק רב, גם מלאכת גלומי צמר, שש משזר, פוזמקאות ומגבעות צמר גפן לא מעט. ארמון ישן בן אלף שנה במרומי סלע. ענס, עיר ישנה מאד על נהר דאנויא, חמש אלף איש, מעשה כלי ברזל, ברזל מזוקק ובגדי צ“ג. ארמון פירסט אויעספערג, מגדל ישן. גמונדן בתבנית חצי ירח על נהר טרוין, חמש אלף איש, מקום אוצר המלח אשר להממשלה. קרעמסמינסטר, שבע מאות איש, מסחר מקנה וסוסים, בית מקלט לנוצרים גדול ומהולל. בו אוצר ספרים, שכיות החמדה, מצפה ככבים, אוסף דברים עתיקים ובתי מדרש חכמה. עבלסבערג על נהר טרוין וגשר גדול עליו, שש מאות איש, ארמון. פה היתה בשנת תקס”ט מלחמה כבדה בין הצרפתים והעסטרייכים ותעז יד אנשי עסטרייך על הצרפתים ויכום מכה רבה. האל, תשע מאות איש, אורגי צ“ג, מקור מי מלח, ארמון. קירכדארף אלף וג' מאות איש כולם בעלי הון ועושר, סוחרי ברזל וכל כליו. ווילדישגארשטן, מקום מלאכת כובעים גסים ומכנסי עור שחור ליושבי הכפרים, גבינה טובה. אצלו שלש מרחצאות מי גפרית. טרחטענבאך, כפר, בו חברת שבעה ועשרים חרשים ושמונים פועלים להם. העושים יחד סכינים ומזלגות לרוב. שטיינבאך בו חרשי ברזל רבים עושי שכינים למכביר. גראסראמינג, מלאכת רקועי פחים, כלי נחושת קלל, וברזל מזוקק לרוב. מאלן חמש מאות איש עושי מגל ומזמרות. אישל על נהר טרוין, שני אלף ושלש מאות איש, גשר נאוה תלוי בשרשרות על הנהר, בית בשול מלח ושתי יורות גדולות בו מהם יצאו שמונים אלף ככר מלח בכל שנה, בית נציבי מלח, בתי מרחצאות רבים וטובים למרפא, מספר הרוחצים בם בימי הקיץ יותר משני אלף איש, בתי עונג רבים. העיר הזאת עתיקת יומין, ובאחרית המאה התשיעית למספרם כבר היתה לעיר נודעת בשם. האלשטאדט, אלף ומאה איש, כל בתיה אל גב ההר ידובקו, ומבוא להם דרך הגגות. מגדל רודאלף על סלע גבוה, הר המלח אשר יוציאו מלח רב ממנו מדי שנה בשנה. לאמבעט, מקום בשול מלח, ת”ק איש בו.

ג) גליל הויזרוק, בו העיר:

וועלס על נהר טרוין, מוקפת שתי חומות וארבעה מגדלים, ששה אלף איש, בתי מלאכת שש משזר, צ“ג, נייר, עבוד עורות, מסחר תבואה, פרי העץ ועצי בנין. שתי מצודות לה. עפערדינג, על נהר אין, אלף ות”ק איש, עופל, מסחר. בשנות מלחמת צרפת עם עסטרייך עברו תלאות רבות עליה. גריסקירכן, הרים וגבעות וארמונים רבים סביב לה. אלף איש עושי מלאכת ידים. שוואנענשטאדט, רחוב גדול בקרבה ושלשה בארות זורקי מים למרום בו, כישות רב בסביבותיה. וועקלאברוק מעשה כלי פשתן, מסחר בד, גם יעשו נפות וכברות בה. ענגלסצעל אצל גבול ארץ בייערן, אלף ושני מאות איש, פה מקום הבקורת לכל האניות הבאות על פני נהר דאנויא לעסטרייך ואחרי רשיוני המסע ידרושו. אשאך, אלף איש, מסחר קרשים, כלי פשתן ופרי העץ. האאג, שלש אלף וב' מאות איש אורגי בד וצמר גפן. לאמבאך, שלש אלף וב' מאות איש, ברכת מים נפלאה וגדולה בנויה מששים לוחות שש. וואלפסעג מרחצאות מי מתכת בה ורבים ינהרו אליה בימי הקיץ. מאנדזעע אצל יאור אשר דגים רבים בו, אלף וג ' מאות איש, ארמון נאוה, בית מדרש לחכמים, מלאכת מגל, חרשי ברזל, ומסחר. ליכטענעק, ארמון ופרדס נאוה, מלאכת כלי נחושת קלל ורקועי פחים. פרידענטאל שני מאות איש, בית מעשה זכוכית.

ד) גליל אין, בו העיר:

ברוינויא אצל גבול בייערן, מלפנים היתה עיר בצורה ועתה פרזות תשב, שני אלף וג' מאות איש, בית נשק, בית אוצר המלח, בתי בשול שכר טוב מאד, מלאכת גלומי צמר, בנין אניות. שערדינג על נהר אין וגשר גדול עליו, אלף ושש מאות איש, רוב מחייתם במעשה שכר ומסחר עץ. ריד שני אלף איש, מעשה גלומי צמר וכלי פשתן, בית ספר גדול. אבערנבערג במרום הר אצל נהר אין, שני אלף איש, בתי בשול שכר, רחים, ארמון. אונטנדארף, אלף איש, מעשה צ"ג רב מאד. ראאב נודע לשם בגלל השכר הטוב הנעשה בו. מריא בראנענטאל מקום מרחצאות חמים.

הערצאגטום זאלצבורג, בו העיר:

זאלצבורג עיר גדולה ונאוה, נהר זאלצאך עובר בה וגשר גדול עליו, שלשה הרים רמים בשלשה עבריה למגן לה מכל צר ואויב. עשרים אלף איש, ארמונים והיכלי עונג רבים, בתי ספר ובתי מדרש שונים, מלאכת מוטות ברזל, חומר חותם, כלי חרש, חבלים ומוסרות, בורסקי וזכוכית, מסחר רב. רחוקה ל“ד פרסה מווין. האליין על נהר זאלצאך לרגל הר מלח שש אלף וג' מאות איש, בתי מעשה צ”ג ומחטים, מרחצאות חמים, מעשה מלח שלש מאות ככר לשנה. בהר המלח אשר אצלה הנקרא דירענבעג שלשים וחמשה מערות אשר ימסו אבני המלח בם וישפיעום בצנורות מתחת לארץ אל תוך העיר ושם יבושלו. ראדשטאדט אלף ות“ק איש סוחרי עצים ואנשי מקנה. גאסטיין בעמק נאוה הרים סביב לו, שבע מעינות מים חמים טובים לתרופה, אשר ירחצו בם כארבעת אלפים איש שנה שנה. מיטרזיל ז' מאות איש, ארמון, בתי בשול שכר. צעל, שש מאות איש, מעשה יין שרף רב, אצלה מעין מי מתכת קרים. לאפער, ת”ק איש, עושי שכר ויי“ש. אייגן, שש מאות איש, ארמון ופרדס נחמד, מעינות מי מתכת קרים. קלעסהיים היכל עונג להקיסר אצל זאלצבורג, פרדס, גנות חורף ופסילי שיש נפלאים, חומה ומגדלים סביב לו. העלברון, ארמון הקיסר, גנים יפים, ברכות מים, חיתו יער בם, מערה נפלאה ופסל נעפטון אליל המים בה, גם חמשים וארבע אלף צנורות נסתרים הממטירים זרם מים עבות אשר בזרוח השמש עליו נוגה הקשת לו. פסילי אבן נחמדים למראה. גרעדיג. ג' מאות איש, מחצב אבני שיש רב בו. אדנעט, גם בו מחצב אבני שיש. עבענויא, שש מאות איש, מלאכת ברזל, נחושת ורקועי פחים. בייסבאך, כפר מעינות חמים בו ומהרריו יחצבו זהב. בעקשטיין, מאדמתו יוציאו כסף וזהב לא מעט. לענד, כפר גדול. שני אלף איש, התכת זהב ומלאכת כסף רב מאד. גראסארל, ת”ק איש, מעשה נחושת וגפרית רב. בונדשוה ג' מאות איש, מעשה ברזל, דיענטן, נקרא גם עיר הברזל על דבר מלאכת יתדות וכלי ברזל הרבה בו. וואלפגאנג חמש מאות איש, מעינות מי מתכת קרים לרחצה טובים מאד. דירענבערג, עמק מלח גדול מאד רחוק פרסה מן האליין, אשר ישפיע שלש מאות ככר מלח לשנה, זה יותר משני אלף ושלש מאות שנה אשר החלו להוציא מלח מקרבו, בשנת של"ג מצאו במעמקיו איש ירקרק ובשר ועור עליו, ושערו תשע זרת ארכו. בורגוויזן שם מעינות גפרית קרים טובים לתרופה. לעאגאנג עפרות נחושת ובדיל לו.

––––––––––

ג. שׁטייערמארק המדינה הזאת תואר הערצאגטום לה.

גבולותיה לצפונית מערבית עסטרייך, לצפונה ודרומה איליריען, ולמזרחה אונגארן. גדלה, שלש מאות תשעים ותשעה פ"מ. כולה ארץ הררים והרי אלפן ישתרעו בקרבה וישלחו פארותיהם אל כל כנפותיה, ומערות רבות ונפלאות בתוכם. העמקים הרבים אשר בין ההרים האלה יעטפו הוד מחמדי הטבע, וישימוה כגן עדן לתפארת.

נהרותיה הגדולים, הם, מור הסובב בקרבה עד באו לארץ אונגארן ויותר ממאה נחלים אל תוכו ישטופו. דראווע עובר בה ממזרחה למערבה עד גבול קראציען. סאווע המגיח נהרות סאן וסטאלא אל קרבו, והנהר הרביעי הוא ענס, מלבד אלה נהר זאלצא, טרוין, ראב, גם יאורים ואגמי מים לה. מעינות מי מתכת ובארות מי ברזל וגפרית לשתות ולרחצה ששים בה, מהם חמים ומהם קרים.

אוירה. חבל הצפוני קר מאד ואף בירחי תמוז ואב יכסה השלג פני הארץ, וגם רעש וזועות הארץ יפקדוהו לעתים, אולם גלילות קדם ותימן טובים מאד באוירם, וגם הגפן תתן חילה בהם.

יבולה. הארץ העליונה רובה סלעי שיד רזים וערומים אין כל פרי בם, ולעומתה התחתונה מלאה עמקים עושי פרי תבואה למכביר. חטים, דגן, שעורים, שבולת שועל, קוקורוץ, דוחן, פול, עדשים, תפוחי אדמה, שומשמין לא כביר אולם טובים מאד, פשתן רב, טאבאק מעט מזער, יין ופרי העץ רב מאד. בדולח, אבני אש, חלמיש, פלח ורכב, אבני משחזת, אבני חול, נתר, חומר יוצרים, שיש ושיש, כל אלה לא מעט. זהב כסף עופרת ונחושת אך מעט, ברזל רב, מלח רב מאד. צאן ובקר וסוסים לא כביר, יונים, תרנגולים, אוזים ובעלי כנף אחרים רבים, דוב, זאב, שועל, צבי ואיל אך מעט ביערותיה. הדגים רבים במימיה.

יושביה א' מיליאן ושמונים אלף איש מספרם, רובם בני אשכנז והנותרים מגזע עם ווענדן הם. האשכנזים הם בעלי קומה, יפי תואר, גבורי כח, אנשי חסד וחרוצים במלאכתם, ולעומתם הווענדן רעי המראה גבוהים עד מאד ועצלים. הנשים בריאות בשר וטובות מראה. השפה המדוברת היא אשכנזית לא טהורה. מאכליהם פשוטים מאד, אך לכל אוכל שלחנם יקרב שומן כי מחמד נפשם הוא, ואף עני בשער יביא יום יום שומן רב אל קרבו. רוב בתיהם שפלים ומעון צר למו. לבושי האשכנזים הם, מעיל ירוק או מראה אפר, מכנסי עור שחורים, אזור עור שחור, מנעלים קצרים, וכובע רחב שחור או ירוק בראשם. קצה יושבי הצפון פאת זקנם לא יגלחו. לבושי הווענדן הם, מעיל אדמדם כהה או ירוק, כתונת קצרה, מכנסי בד, נעלים ארוכים וכובע ירוק מעוטר בנוצות שונות. נשי האשכנזים תלבשנה בגד צמר שחור או אדמדם על בשרן, סינר תכלת וכובע לבן עם שולים לבנים בראשן, ונשי הווענדן לבושות מכף רגל ועד ראש כלי פשתן, כי אף ראשן מעוטף במטפחת בד לבנה: שחוק הכדור, לצוד ציד, לקלע אל המטרה ולא יחטיא, והרקוד במחולות, הם שעשועי יושביה יחד.

מלאכת הברזל, נחושת קלל ומתכות אחרים, רבה מאד, אולם המלאכות האחרות אך למצער הן.

מלבד המסחר אשר בין גלילותיה יחד מאשה לרעותה, תגדל מאד המרכולת מאתה לכל מדינות עסטרייך ולארצות אחרות. ברזל צרוף, מגלים, קרדומות, שרשרות, מסרקות קרן, ועשבי מרפא יובלו ממנה למרחקים, ובשמים ראש, תבואת השדה, יין, טאבאק, דונג, כסף חי, משי, צמר, צ"ג וכלי זכוכית יביאו אליה פנימה. בתי ספר ובתי מדרש לכל חכמה ומלאכה רבים בה.

המדינה הזאת תפרד לשני ראשים, הראש האחד שטייערמארק התחתונה שמו, והשני שם שטייערמארק העליונה לו, כולה יחד חמשה מחוזות לה.

שטייערמארק התחתונה

א) מחוז גראץ, בו העיר:

גראץ, בירת המדינה על נהר מור וגבעות רמות ונשאות סביב יקיפוה, רחוקה עשרים פרסה מן ווין, חמשה מגרשים לה. מוקפת חומות וששה שערים להן. ששים ושלש אלף איש בה, משכן שליט המדינה ושרי הממשלה, היכל הקיסר ישן מאד, בו ארבעה חצרות ומגדל וגן חמד, בחצר הגדול אבני זכרון רבים מימי קדם, ובתוכם מצבת אבן עליה חרותים הדברים האלה: נהפך לאבל כנורי ונחר מיגון גרוני על מות הרב החכם רבינו ניסן אהרן אשר הלך למנוחת עולמים בט“ו סיון קמ”ז לאלף הששי תנצב“ה. בית ועד סגני המדינה, אולמות גדולים וסגולות יקרות בו, ובתוכם גביע זהב גדול מאד ואלף תמונות נפלאות חרותים בקרבו מעשה ידי אמן זה ארבע מאות שנה. בית נשק ובו בגד מעשה אורג אשר לא תשלוט בו האש לנצח, ואצלו נעלי יד מאבן אסבעסט העומדים כצור חזק נגד כל מוקדי עולם. ארבעה קברות לה, האחד חצר פטר שמו, כתובת קעקע במבואו: פה חוף מנוחה לעיפים, אשר לא תפריע כל תאוה תנומתם. ועל מצבת אחת הבתולות חרותים אלה הדברים: השמרו לנפשותיכם, כי כל אשר תכשל קרובה לנפול. בהפיח רוח צח על לחייך עת קראך הדברים האלה, דע לך כי רוחה הטהורה דוברת אליך. בתי ספר רבים ובתי חנוך שונים, בתי מדרש, אוניווערזיטעט ואוצר ספרים בו, בית אוסף דברים עתיקים אשר יסד הנסיך יאהאן בשנת תקע”ב, בו י“ד אלף מטבעות ישנות, ארבעים ושנים אבנים נפלאים מן בבל, פסלי הפרסים לאליל האש מימי קדם, איש קשה כאבן אשר חנטוהו בארץ נוף בימי ממשלת פזאמעטיך זה שני אלף ושש מאות שנה, ואבנים טובים נפלאים, חמש עשר אלף נטעים שונים, שבע מאות שלשים ושנים צפרים, שמונה אלף גופים אשר נתקשו בבטן הרים והיו לאבן, אוצר כלי מרפא שונים, עקד ספרים, וגן צומח שמונה אלף נטעי תרופה גדול מאד. תשעה בתי ממכר ספרים, שמונה בתי דפוס, שלשה בתי מלאכת נייר. בית חולים גדול, בית אסופים מן השוק, בית משוגעים, שני מאות ועשרים בתי משתה, בתי מלאכה שונים, התופינים (צוויבאק) הנאפים בה טובים מאד, ברבורים אבוסים אשר בה נודעים לתהלה ומסחר רב בם לווין פראג וטריעסט. שני ירידים גדולים בה בכל שנה. מסחר כלי ברזל עצום מאד. העיר הזאת ישנה מאד, ובדברי הימים לשנת תתמ”א לאלף החמישי כבר בא זכרה לעיר ואם בשטייערמארק. בשנת ה“א ק”ט האשים עם הארץ את היהודים כי בגללם הרעב והמגפה, ויבוזו את רכושם ויהרגו מהם רב, אולם הערצאג אלברעכט עמד למגן למו ויציל את הנותרים מידם, ויכנוהו בשם אוהב היהודים. בשנת רנ“ו נגרשו היהודים ממנה ומכל שטייערמארק. ואצילי המדינה נתנו בעבור זה אל הקיסר שלשים ושמונה אלף גולדן כסף. בשנת תקס”ה לכדוה הצרפתים ויחנו בה נ“א יום, ומלבד חמש מאות אלף כסף וארבע מאות סוסים אשר נתנו יושביה כופר נפשם לשר הצבא, עלה מחיר אוכל ומלבושי החיל ליום, שנים עשר אלף כסף. בשנת תקס”ט כבשוה הצרפתים שנית ותהי בידם עד כרות ברית השלום בשנה ההיא. פאיטסבערג עיר קטנה ישנה מאד, שני אלף איש, מעשה זכוכית, נייר, זאלפעטר, ובארות חמר וגחלי אבן בסביבותיה. פרידבערג במרום גבעה, אלף איש, מלאכת גלומי צמר. הארטבערג, אלף וחמש מאות איש, מגדל נאוה, ארמון שמם, אורגי צמר, מסחר סוסים. פירשנפעלד, שני אלף איש, בית מעשה טאבק להקיסר גדול מאד. ראדקרסבורג מבצר ישן, ארבע אלף איש, כרמים, שדי תבואה, מסחר ברזל ויין. פעקויא, פאסייל פירקפעלד פעלויא ווארויא, אנגער, כל אלה יחדו מקומות קטנים אשר יושביהם אורגי פשתים שריקות ועובדי אדמה, ווייץ שני אלף איש, עושי כלי ברזל וגלומי צמר. הערברשטיין ארמון ישן על סלע גבוה ומצוק. ריגרסבורג, במרום הר, מצודה חזקה לו, אשר שבעה מגדלים ובית נשק גדול בה. פרוינלייטן, אלף איש, עושי כלי פשתים. פייסטריץ שש מאות איש, מלאכת ברזל נחושת ועופרת רב. איבלבאך, מלאכת ברזל וכל כליו. ליגיסט, ג' מאות איש חרשי ברזל. שטיינץ, ג' מאות איש עובדי אדמה, אצלה באר מים לתרופה טוב מאד. עגענבערג ארמון גדול ונאוה ופרדס נחמד לו. דאבלבאד, כפר נאוה במישור נחמד מאד, בו שני מעינות מי גפרית חמים למרפא תחלואי הנשים, וכשש מאות נשים עדינות באות הנה בקיץ לרחוץ ולהתענג בדשן הארץ. אנטריץ, ג' מאות איש, מעשה אבק שרפה ונייר. שטובעק מקום מלאכת ברזל. ראטען אלף איש, מטוה צמר ואריגת פשתים, רקועי פחים טובים מאד. גלייכנבערג כפר קטן, באר מי מתכת בו הטובים כמו סעלצר לתרופה. קרעמז, כפר, מלאכת רקועי פחים לבנים ושחורים טובים מאד, ארמון.

ב) מחוז מארבורג, בו העיר:

מארבורג על נהר דרויא, חמש אלף וארבע מאות איש, בית מדרש, בית חנוך נערי החיל, ארמון ישן, מסחר רב ביבול השדה ויין היא רחוקה ט' פרסה מן גראץ. פעטויא קריה ישנה מאד, שלש אלף איש, מסחר רב ביין ופועל כפים. עהרנהויזן, ז' מאות איש, ארמון נאוה, מסחר יין. לייבניצר פעלד, ערבה גדולה אשר ימצאו במעמקי אדמתה מטבעות, מצבות אבן, כלי נשק, טבעות, כלים שונים, כובעי מלחמה ודברים אחרים עתיקים מימי הרומים. אייבעסו ואלד שש מאות איש, ארמון ישן נבנה במאה הי“א למספרם, מלאכת ברזל, יתדות מגל וחרמש, כלי זכוכית, גחלי אבן, מסחר. לייבניץ אלף וב' מאות איש, מלפנים היתה עיר גדולה מוקפת חומה, אך כאשר מרדה בקיסר פרידריך, הרס בשנת ה”א רל"ח את חומותיה, כל זכיותיה הסיר ותרד מגדולתה ותהי לעיר שפלה עד היום הזה. לוטענבערג כפר אצל גבול אונגארן, ח' מאות איש, מהולל מאד עבור היין הטוב אשר בו ובסביבותיו. טרויענטאל ג' מאות איש, ארמון, בית בשול אלוין, בית מעשה כלי נחושת קלל היחיד בכל שטייערמארק, לאנגרסוואלד בית מעשה זכוכית. עבנספפעלד מקום מרעה צאן טוב מאד.

ג) מחוז צילי, בו העיר:

צילי על נהר סאן, חומה ישנה סביב לה, אלף ושבע מאות איש, בית ספר גדול, בית גימנאזיום, מסחר דגן ויין. בימי הרומים, זה שני אלף שנה, כבר היתה לקריה נשגבה. אצלה ארמון חרב מאין יושב, ובמרחק א' וחצי פרסה ממנה ארמון נאוה, נייסצילי שמו. ווינדישגרעץ, עיר קטנה על נהר מיסלינג, אלף איש, ארמון. היא מקור מחצבת בית נסיכי ווינדישגרעץ הנודעים בשם. ווינדישפייסטריץ, אלף איש, בתיה שפלים ורעים, וסחי ומאוס בראש כל חוצותיה. בורגפייסטריץ, אלף איש כורמים, יוגבים, ועושי כלי ברזל, ארמון חזק. ראן חרבות חומה ישנה יקיפוה, ארמון עם מגדלים רבים, מסחר רב בחטים ויין לקריין ונפלא מאד לחזות איך ישובו החביות הריקות אלה בלי כל אניה, כי יקשרום יחד בחבלים ויעבירום על פני נהר זויא הנה. גאנאוויץ כפר, אך שוק אחד ארוך לו, מסחר יין רב. מעין נפלא אשר מימיו קרים בקיץ וחמים בחורף. מאדמתו יוציאו עופרת טוב מאד. ווייטענשטיין, מלאכת ברזל וכלי זכוכית. שענשטיין מהרריו יחצבו עופרת טוב. סאלדנהאפן כור ברזל ומלאכת כלי ברזל שונים. ראהיטש, באר מי תרופה בו, אשר מלבד המון הרוחצים במימיו בימי הקיץ, יובילו ארבע מאות אלף בקבוקים ממנו למרחקים וחביות רבות לאונגארן בכל שנה. טיפר ת"ק איש, ארמון יפה, מרחצאות מי גפרית חמים. מאנטפרייז, שלש מאות איש, ארמון על סלע תלול, כור ברזל, מחצב עופרת. נייאהויז, ארבע מאות איש, מעין מים חמים, בית גדול מאד בעבור המון האנשים הבאים לרחצה, גני עונג ופרדסים לשוח בם. ראסוואלד מחצב עופרת נקי. ליבאייע, גייראך, אסטרוויץ פוכנשטיין, בתי מלאכת זכוכית בם. ראטשאך, בית מעשה נייר.

ד) מחוז ברוק, בו העיר:

ברוק על נהר מור, ב' אלף וג' מאות איש, מערה עמוקה אלף קלאפטר, מצודה ישנה, מלאכת כלי מתכות, מסחר. לעאבן, שני אלף ושני מאות איש, בתי ספר שונים, מכרה גחלי אבן, כור נחושת ושלשה כורי ברזל, מסחר רב בכלי ברזל. מריאצעל, אלף איש, מים חמים לרחצה ולמשתה. במה לנוצרים אשר בנה לודוויג מלך אונגארן בשנת ה“א קכ”ג כאשר גברה ידו על הישמעאלים במלחמה, ואליה ינהרו רבבות בני אדם מראשית ועד אחרית השנה. תושביה יכלכלו את נפשם באגודות שושנים, תמונת קדושיהם, ספרי תפלה, מעשה קטורת ונרות דונג אשר ימכרו לכל הבאים שמה להשתחוות, בהיכלה שמורים סגולות רבות ויקרות. רחוק פרסה ממנה כור ברזל גדול מאד אשר חמש מאות איש בו יעבודו. גאלן מקום מלאכת כלי ברזל רבים מאד. אייזענערץ, חמש אלף וחמש מאות איש, מההר אשר בה יחצבו בכל שנה א' מיליאן ככר ברזל. מספר העושים במלאכה הזאת, שני אלף וחמש מאות איש. פה מושב נציבי הקיסר על מחצב ההרים. פארדערנבערג, שני אלף איש, כור ברזל, מלאכת כלי ברזל רב. מויטערן על נהר ליסינג, ת“ק איש, מחצב ברזל ועופרת, צבע, מסחר בהמות. אפלענץ, מלאכת ברזל ורקועי פחים ומחצב אבני שיש מההר. מירץ עמק גדול ישתרע מן מירצצושלאג עד ברוק, כגן עדן כולו, ואין קץ לתענוגות ושעשועים אשר תשבע נפש כל מתהלך לשוח בו. מירצצושלאג, רחוק שש וחצי פרסה מן ברוק ונתיב ברזל ביניהם. אלף איש, חמשה בתי מלאכת כלי ברזל, חרשי מגל, מעשה רקועי פחים, מסחר רב בבעלי קרנים. קינדבערג, שבע מאות איש, חרשי מגל כולם, ואצלו ארמון סלע. קאפפענבערג, שבע מאות איש, עושי כלי ברזל, וחופרי גחלי אבן מתחתיות אדמה. בשנת תקע”ד היתה כולה למאכולת אש. רעטלשטיין, כפר, ההרים אשר סביבו מלאים אבני שיש אדמדם, ומערות רבות עמוקות. ברייטענויא, מקום מלאכת מגל ומזמרות. קינדטאל, ת“ק איש, מלאכת מגל וכלי ברזל, קריגלאך אלף איש, מלאכת מגל וחרמש רב, ומסחר גדול בם לאונגארן ובראדי. שפיטאל אצל זעמרינג, מלאכת כלי ברזל. נייאבערג, אצלו בית מלאכת ברזל רב מאד, רקועי פחים, ובשול אפר מלח, יותר מאלף איש יעבודו בם. מירצשטעג אצלו בית מעשה נשק. נידראלפל, הר תלול, מתוכו יוציאו ברזל ועופרת רב. ווייקסלבאדן, כל תושביו יחד כורתי עצים מן היערים אשר סביב לו גאלראד, כור ברזל בו. בראנדהאף היכל עונג אשר בנה לו ערצהערצאג יאהאן בשנת תקע”ט לשבת בו בימי הקיץ, והדרו וגאונו רב מאד. טהערל בתי מלאכת ברזל רב. טראגעס, מהרריו יוציאו שיד נקי לרוב ויובילוהו למרחקים. געס מלאכת מגל וחרמש רב, אשר יוליכו לגאליציא ורוסיא ומעשה רקועי פחים שחורים. קרויאבאט, מבטן אדמתו יוציאו עפרות צבע לרוב. קאלוואנג מלאכת נחושת וגפרית רב מאד. ראדמער, מהריו יחצבו ברזל לערך חמשה וך' אלף ככר בכל שנה. היעפלויא, ששים ושש משרפות גחלים בו ומסחר רב בם. גם יחצבו אבני רחים מן ההר. געמס, מעינות מי גפרית, מכרה גחלי אבן, ומערות רבות נפלאות בו. קליינרייפלינג, מלאכת ברזל בו. וויסענבאך בית מלאכת פתילי ברזל שונים גדול מאד:

ה) מחוז יודענבורג, בו העיר:

יודענבורג על נהר מור, חומות פרוצות סביב לה, שלש אלף איש, ארמון חרשי מגל, מעשה אבק שרפה, מעינות מלח מר, בתי ספר. בימי הרומים לפני מנין הנוצרי' היתה עיר גדולה וסחר גוים, אך ברבות הימים ירדה פלאים. בשנת ה“א קי”ג נפלו הנוצרים על היהודים ביום הולדת משיחם וימיתו את כולם לא נותר אלף אחד. קניטלפעלד שני אלף איש, מעשה כלי ברזל, מגל וחרמש רב מאד, מסחר גדול בם לגאליציא ורוסיא, ממכר רב לבהמות שדה. ראטנמאן אלף ות“ק איש, בתי מלאכת כלי ברזל ומסחר רב בם למרחקים. מורויא אלף וג' מאות איש, ארמון ומערות סלע בו. מלאכת ברזל רב מאד, מעשה זכוכית ובשול מלח. קולס, מקום מלאכת ברזל. אברוועלץ אלף איש, מלאכת ברזל וכל כליו. אדמאנט בעמק נאוה בין הרים, אלף איש, מלאכת חרמש ומגל וכלי ברזל, בית מקלט לכמרים נבנה בשנת תת”ד לאלף החמישי, בו ששה חצרים, שלש מאות חדרים, אוצר ספרים ומטמוני סגולות הטבע. באכפירטל, מעשה חרמש מגל ושכינים. שלאמינג מלאכת רקועי פחים, נחושת וכלי ברזל. אונצמארק, אבערציירינג, שתי ערים קטנות, בהן בתי מלאכה כלי ברזל שונים ורבים. זעקויא, כור ברזל ומלאכת מגל וחרמש רב. אבדאך, שמונה מאות איש, כור ברזל, מלאכת כלי ברזל, מסחר תבואה ובהמות. אויסעה אלף ושני מאות איש, בית בשול מלח אשר יצאו מאה וחמשים אלף ככר בכל שנה ממנו. נייאהאפן, מיהלרייט, מיטרנדארף, מאנדלינג, ברוקערן, בהם בתי מלאכת קרדומות. מגל, חרמש, מזמרות, יתדות, וכלי ברזל אחרים. עבלערן מהריו יחצבו כסף, נחושת, גפרית, וויטריאל, בית מעשה ווי ברזל. לאסינג, מיטערעג, ווייסענבאך, בשלשתם בתי מלאכת כלי ברזל שונים, מיתרי ברזל מזוקק ויתדות. ליצן אלף ושני מאות איש. מעשה כלי ברזל, מסחר סוסים. פירן, מלאכת כלי ברזל שונים, כידון, רומח וקרדומות. זיגרסדארף מלאכת מגל וחרמש. טריבן, מעדרברוק, שני כפרים בהם בתי מלאכת חרמש ומגל, ווים, מעדר ומוטות ברזל. פאהנסדארף, דיטרסדארף, מכרה גחלי אבן ובתי בשול וויטריאל ואלוין בשניהם. פאראדיס, סנטפעטר, ראטנטורס, אלרהייליגן, עפנשטיין, בהם מעשה מגל וחרמש וכלי ברזל שונים. שייפלינג, מלאכת יתדות ווים וכלי ברזל אחרים. איינעד, מעשה מגל וחרמש, מרחצאות מי גפרית קרים. קאטש, מוקף סלעים וחומות, מעשה כלי ברזל. טוראך, כור ברזל ומעשה כלי ברזל צרוף:

––––––––––

ד. טיראל גם פאראלבערג בתוכה:

גבוליה הם ארץ בייערן לצפונה, עסטרייך עלית ואיליריען מזרחה, לומברדייא תימנה, והשווייץ מערבה. מדת שטחה חמש מאות עשרים ושתים פרסאות מרובעות. חמש ידות בה הרים וגבעות, ואך הששית ארץ מישור היא, ואין כמוה בכל ארצות אשכנז להוד ותפארת, הרי אלפן וגעלטשר ימשלו פה באיתן תקפם, והררי עד וגבעות עולם עדי עדיים ילבישוה. אשד הנחלים מהרי הענק האלה רב מאד.

נהרותיה הגדולים הם, אין אשר יגיח במרוצתו נחלי ראזאנא, עץ, אילער ואיזער אל תוך פיהו. רהיין, דראווע, עטש. גם יאורים וימים רבים לה. מעינות מי מתכות רבים וטובים בה.

אוירה. בטיראל התיכונה וקצה ארץ הצפון וצפונית מזרחית, ישתרר החורף בעצם תומו, אין עץ עושה פרי והאדמה לא תתן חילה, ובמקומות רבות לא יראו כי אם שלג מראשית השנה עד אחריתה, אולם יושבי תבל תימן יתענגו באור פני שמש כל ימי השנה, צנת שלג לא ידעו, וקור וקפאון אך זרים למו, עמקים יעטפו בר, שדי תרומות מלאים פרי תבואה, ההרים יטפו עסיס, וגבעות תלכנה יין, תאנה ורמון תפוח וכל עצי הגן אך למכביר, ההר ברענר הוא הגבול בין שתי הקצוות האלה.

יבולה וצאצאיה, חטים, דגן, שעורים, שבולת שועל, כוסמים ודוחן, כל אלה אך מעט אבל טובים בתכונתם. פול ועדשים טובים, תפוחי אדמה למצער, אולם הקוקורוץ רב וטוב מאד. כרוב, לפת, חזרת, קשואים וכישות לא כביר. טאבאק, פשתן וקנבוס רב. גדגדניות, רמונים, תאנים, ציטראנן, פאמעראנצן, ערמונים, וזיתים טובים מאד. יינה טוב וחזק, אולם לא יעמוד ימים רבים. התפוחים מהוללים בכל הארץ. עצי היער לא מעט. השורים והפרים אשר בה טובים מאד ואין ערוך למו. סוסים אך מעט, צאן ועזים רב, דבורים ותולעת משי לא מעט. צבי, אילה, ארנבת, מורמלטיר, ואקו, ימצאו הנה והנה ביערים. בעלי כנף פראים רבים מאד. דגים אך מעט. הרריה מלאים אבנים טובות. שיש לבן ואדום, שיד, מלח, וגחלי אבן לרוב, גם זהב, כסף נחושת ברזל ועופרת.

תושביה, תשע מאות אלף איש מספרם. ויפרדו לשני ראשים, אשכנזים היושבים בחבל הצפוני, ואיטלינים אשר בנגב. רוב אנשיה יפי מראה, בעלי קומה וגבורי כח, ובני תשעים ומאה שנה רבים בחוצותיה. שנותיהם יבלו בטוב, כי מכל מחלה וכאב אנוש לא ידעו, אך מרוב ימים יפקוד המות עליהם, ורק זקנה ושיבה לאדמתם ישיבום. מאכליהם הם בשר וירק עשב בשול בשמן, ובחבל הצפון תבשילי קוקורוץ בחלב בקר. האשכנזים ישתו שכר, יין ויין שרף למכביר, אולם האיטלינים כל משקה יתעבו, בני הצפון ילעסו עלי טאבק תמיד בפיהם וימתק לחכם מכל מעדנים. מלבושיהם, בגד קצר שחור, מכנסים שחורים, אזור עור במתניהם, פוזמקאות ירוקים או מראה תכלת, מנעלים ברגליהם, וכובע רחוב שחור או ירוק בראשם. משכנותיהם צרים אבל נקיים. כולם יחד ישרים ותמימים, שפת חנף רחוק מהם, וגם להקיסר כל תואר כבוד לא יתנו, כי אם בשם אתה אליו ידברו, כי בתום לבבם לא ידעו לכנוס. חרוצים במלאכתם, שמחים בחלקם, נבוני שכל, דבקים בארצם מאד, עבדים נאמנים למלכם, ואוהבי זמירות ונגינות על כל.

בתי מלאכת מחשבת אך מעט בה ורוב אנשיה רוכלים סובבים בארצות, מוכרים יריעות מחוטבות, פסילי שיד ועץ, שמן, קטורת סמים, מימי ריח, מפות הארץ, סלים מעשה אורג, אבני משחזת, כלי חרש מעשה יוצר, וצפרי קאנאריא.

מדה ומשקל בה כמו בעסטרייך.

המדינה הזאת ארבעה גלילות לה.

א) גליל אינסברוק, בו העיר.

אינסברוק על נהר אין ושני גשרים גדולים עליו, בין שרשרת הרים גבוהים. שש עשר אלף איש, משכן שליט המדינה ושרי הממשלה, רוב בתיה בני רבעים או מחומשים, פטורי ציצים מן שיד על פניהם, מן היסוד עד הגג הכל אבן, הגגות אינם משופעים כי אם ישרים עליהם ישבו בערב יום לשאוף רוח צח, גם ייבשו כתנתיהם וכלי פשתן אשר יכבסו. בית אוניווערזיטעט. בו אוצר ספרים וגנת ביתן, בתי מדרש, בתי ספר, ארמון נאוה אשר בנתה הקיסרית מריא טרעזיא, ובו חדר התפלה אשר יסדה הקסרית ההיא למזכרת בעלה פראנץ אשר אחזו השבץ וימת שם. בית טעאטר נאוה מאד, בית העצה גדול, בית המכס מלא הוד, בית הנשק, ארמון ישן, בתי מלאכת נעלי יד, גלומי צמר, שש משזר וזכוכית. בספרי דברי הימים לשנת ד“א תתקפ”ז כבר בא זכר העיר הזאת לתפארת. בשנת תקס“ט עשתה לה שם רב במלחמה תושביה עם הצרפתים. כאשר עזב קיסר פערדינאנד את ווין. קרית מלכותו בי”ז מייא תר“ח, בחר אותה לשבתו. אצלה הארמונים וויערבורג וביכסנהויזן. האל על נהר אין, חומות ישנות עם מגדלים וגבעות עולם סביב לה, חמשת אלפים ושלש מאות איש, בית מדרש, בית חנוך נערי הצבא, מלאכת צ”ג, בשול סאלמיאק, מעשה מטבעות, מרחצאות מי מלח טובים לתרופה. רחוק פרסה ממנה הר המלח ממנו יסיעו אבני המלח אשר יתיכום ויהיו למים וישפיעום דרך צנורות לתוך העיר ושם יבושלו וישימום בחביות: מסחר המלח היוצא ממנה בשנה, שני מאות ופ' אלף ככר. ראטענבערג, בימי קדם היתה עיר מבצר ועתה היא קריה קטנה ואלף איש בה. מההר אשר אצלה יחצבו נחושת רב. מרחץ מים חמים קרוב אליה.

קופשטיין על אין אצל גבול בייערן, חומות, מגדלים ובור עמוק סביב לה בשלשה עבריה. גשר נאוה על פני הנהר עד העופל וארבע מצודות לו. אלף וחמש מאות איש בה, מבצר חזק ואמיץ לה הנקרא בשם יאזעפסבורג, מחצב סלעים כולו, וששה מגדלים למחסה לו. בחדרים העליונים אסורים המורדים במלכות, ובחדרים התחתונים בית הסוהר לשופכי דם ושודדים. דרך סתר בו מתחת לארץ אל תוך העיר. בשנת תקס“ה לכדוה הבייערן ותהי להם לאחוזה, ובשנת תקע”ד שבה למלכות עסטרייך. קיצביכל שני אלף איש, עפרות כסף נחושת וברזל לה, מסחר גבינה, שוואץ על נהר אין, ארבע אלף איש, בתי מטוה צמר, מעשה אורג, מיתרי ברזל בית מעשה טאבאק. האפפגארטן בבקעת בריקסן, ח' מאות איש, בית מעשה זכוכית. מיהלויא, כפר, שלש עשרה רחים בו. אקסאמס, מלאכת כלי פשתן. פולפמעס, בתי מלאכת סירות ברזל, מגל וחרמש, כלי ברזל מזוקק. נייאשטיפט, בתי מלאכת ברזל, שוואץ, בית מעשה כלי פארצעלאן. יענבאך, כור ברזל, מעשה חרמש ומגל, מוטות ומיתרי ברזל רב מאד. סנט גערטרוד כפר קטן נודע בשם על דבר יום השוק הגדול אשר בו למקנה וממכר צאן ובקר. בריקסלעג, כור כסף ונחושת להקיסר. בראנדענבערג כפר גדול מאד שש אלף איש בו, כורתי עצים מן היערות ויובילום למרחקים. קראנצאך, מלאכת כלי נחושת קלל וזכוכית. הערברון, בית מעשה זכוכית. גלורנס, עיר קטנה מוקפת חומות ומגדלים, אלף איש בה. אימסט, שני אלף ושש מאות איש אורגי בד, חרשי מגל, מעשה זכוכית, מחצב נחושת מן ההר. רייטע, מעשה זכוכית. אבלאדיס, פריץ, שני כפרים ובהם מרחצאות מי גפרית טובים. לאנדעס אצלו באר מי מתכת. טארענץ, שני אלף איש, כולם חרשי מגל חרמש ומזמרות. ביברוויר מחצב ברזל וכור עופרת. קרוקלמאס, מחצב שיד מן ההר.

ב) גליל בריקסן בו העיר.

בריקסן על נהר ריענץ לרגל הר ברענר, ארבע אלף וב' מאות איש בה, בית גימנאזיום. עופל חדש מאבני גראניט כולו, כרמי יין אדום טוב מאד. ברונעק, אלף ושני מאות איש, ארמון סלע. שטערצינג, במורד הר ברענר על נהר אייזאק, שני אלף איש, מלאכת כלי ברזל, גלומי צמר, מחצב אבני שיש מן ההר. ליענץ, ג' אלף איש, ארמון, מלאכת כלי מתכות, אריגת יריעות ומסחר. איניכן, אלף איש, מלאכת נעלי יד, מעינות מי מתכות, מרחצאות חמים. ברענר על הר ברענר, מרחץ מי מתכות. גאסענזאס, מחצב חלמיש ושיד מההר. אהרן, עמק גדול, בו יעשו נחושת ורקועי פחים רב, גם יחצבו שיש לבן. סעקסטן עמק נרחב ובו מלאכת כובעי צמר רב מאד. פראקס מקום מרחץ חם. באטצן, על נהר אייזאק עשרת אלפים איש, בית גימנאזיום, בתי מלאכת משי, כרמים רבים, גני תאנים תמרים רמונים וזיתים טוב מאד, בית דפוס, ארבעה ירידים גדולים בשנה ומסחר רב. מעראן, לרגל הר קיכל על נהר עטש, ב' אלף ושש מאות איש, כרמי יין וגני פרי טובים. תפוחי העיר הזאת מהוללים מאד ויובלו למרחקים. מרחצאות מי תרופה טובים ומהוללים, ארמון טיראל קרוב אליה. קלויזן, ז' מאות איש כולם עניים עושי כלי עץ, כור כסף, מעשה נחושת, ארמון. טראמין מקום כרמים טובים. ניימארקט, אלף וח' מאות איש, עושי מסחר ביין. שומס, סאלט, קאחעמאס, בשלשתם מרחצאות מים חמים. עגארט, כפר נאוה, בו מרחצאות מי מתכת טובים מאד. אברהויז, אברלאנא, מיטללאנא, נידרלאנא, פעלאן, פאנקראץ, בכל אלה יחד מעינות מי מתכות טובים מאד, וכבירים אין חקר ינהרו אליהם לרחצה בימי הקיץ. דרייאקירכן, סארענטאל, סנט פעטר, ראצעס, ווייסלויא, בארות מי תרופה לרחצה ולשתות.

ג) גליל טריענט בו העיר.

טריענט על נהר עטש וגשר גדול עליו, שמונת עשר אלף איש, רובם דוברים שפת איטליא, עופל ישן, בתי ספר ובתי מדרש, בתי מלאכת משי, עבוד עורות. מעשה נייר, מסחר רב בכלי ברזל ומשי, אצלה מחצב שיש ושיד רב מההרים. קלעס על נהר נאס, שני אלף איש, מטוה משי, אצלה היה מקום קבר להרומים, ועוד עתה ימצאו במעמקי האדמה גויות שרופות אש, מטבעות, צמידים ונזמים מימי קדם. פרימר, מלאכת כלי ברזל. קאואלעזע, כרמים רבים ומסחר עץ. אסאנא, מעשה כלי ברזל, ראבי מרחץ מי מתכות מהולל, דענא בית מטוה משי, אנדל מלאכת זכוכית. טעזערא מלאכת סלים נפלאים. וויגא מחצב שיש וכל אבני יקר רב מאד. ראווערעדא על נהר לענא. בבקעה פוריה מלאה גפנים ובכאים, שנים עשר אלף איש, רובם איטלינים, בית גימנאזיום, בתי ספר, מלאכת משי, עבוד עורות, בתי צבע, מסחר רב במשי ופרי הנגב, בתים רבים בה בנויים מאבני שיש. אלא ארבע אלף איש, עשרה בתי מלאכת סאמעט בה. ארקא בעמק נאוה מלא עצי זית, שלש אלף איש, מעשה משי, דורכי שמן וחוצבי שיש מן ההר. ריווא, רמון וזית וכל עצי הנגב יסובבוה, שתי מצודות ישנות אצלה, שני אלף וחמש מאות איש, עושי משי, נייר, דורכי זיתים, ציידי דגים, ומסחר רב לאיטליא. ברענטאניקא, מחצב אבני שיש ועפרות צבע מההר, פינצאלא, מלאכת זכוכית, שטעניקא, בעזענעלא, מלאכת משי בשניהם. פעלוגא, מטוה פשתן רב, טאראבלא כפר דיגים.

ד) גליל פאראלבערג, בו העיר.

ברעגענץ, ארבע אלף איש, מלאכת ברזל, אורגים, גני פרי, מטוה פשתן וצמר גפן, מלאכת כלי עץ וקש, מסחר רב בתבואת השדה ועצים, בית מדרש. חרבות ארמון עתיק יומין. במרחק שתי פרסה ממנה המרחץ המהולל רייטי, אשר יותר מאלף איש ירחצו בכל קיץ בו. פעלדקירך בין שני הרים, שלש אלף איש, גימנאזיום ובתי ספר, מלאכת צמר ופשתים, כלי עץ ותמרוקי הנשים. בלודענץ, שני אלף איש, ארמון סלע. האהענעמס, על נהר רהיין, שני אלף איש, מלאכת גלומי צמר, כלי צמר גפן, לוחות עץ לרצפת הבית, מסחר רב בם לארץ שווייץ, מרחצאות מי גפרית רבים. בעיר הזאת היה הרב החכם מוה' אברהם הכהן ז“ל רב אב”ד טרם נקרא ללבוב להיות דורש ומוכיח בקרבה. דארנבירן מקום גדול, פרסה ושלשה רביעים ארכו, שש אלף איש בו, מעשה שש משזר, בגדי צ"ג, קרשים, ומסחר רב בבהמות. שרונס, מקום מסחר בהמות רב. הארט, כפר, בו מלאכת רשת ומכמורת דגים. לויטעראך מעשה נייר. געליס, עג, זולץ, פוסאך, כפרים, בם בתי מטוה צמר גפן.

––––––––––

ה. איליריען

המדינה הזאת היא מחברת שלש מדינות קטנות. הלא הן, קערנטן, קריין וארץ החוף. גבוליה הם, למזרחה ונגבה שטייערמארק וקראציען, למערבה ווענעדיג וטיראל, ולצפונה ים אדריאטיקי. מדת שטחה חמש מאות ועשרים פ"מ. הרי הענק הם הררי אלפן הרמים והנשאים רבים בקרבה. בקערנטן שמו קן להם ההרים הנקראים בשם נארישע אלפן וקארנישע אלפן, ובראשם הר גלאקנר הגדול, קומתו אחד עשר אלף ושש מאות רגל, בהר לאבל אשר בין קערנטן וקריין מסלה נפלאה לטריעסט ולייבאך. בקריין תעבור שרשרת הרים הנקראים יולישע אלפן, יערים רבים יכסו פניהם, ומתחת לארץ מערות נפלאות בם, אחד שעיפי ההרים האלה הוא הר קארסט המשתרע באורך עשרים פרסה, מקומות רבות בו מלאים אבנים וערומים מכל עץ, רוח צפון חזק ונורא ישתרר בו כפעם בפעם בתוקף ועוז, יפיל עגלות עמוסות ארצה בכחו, וירעיש את הים האדריאטיקי בקול גאונו, ובכל זאת כפרים וישובים רבים בחבל הזה, ולא תחסר כל בו.

נהרותיה הגדולים הם דראווע, סאווע ואיזאנצא, המגיחים נחלים רבים אל תוכם. יאורים רבים לה ובראשם יאור צירקניץ הנודע לשם כי נפלא הוא מאד בתכונתו, ארכו פרסה, רחבו חצי פרסה, ועמקו שש עשרה אמה, סביבו הרים לא זרועים ושממה כמדבר, ושמונה נחלים אל תוכו ישטופו, בראשית ימי הקיץ יחרב ויבש, כי הארץ תפער פיה מתחת ותבלע את כל מימיו, והדיגים יפרשו מכמורת ואת דגיו יצודו, טרם יעבור החדש והנה במקום הים הזה כר נרחב מלא דשא, עוד מעט והנה יחרוש החורש ישדד האדמה ויזרע דוחן, אחרי כלות הקציר, קאת וקפוד ישימו משכנם בו. עוף השמים עליו תחרף ובחצים וקשת יבואו אליו לצוד ציד, בהגיע ימי הסתיו ימלא מים על כל גדותיו ויהי ליאור רחב ידים, וכן משפטו מדי שנה בשנה. גם איזה זרועות ים אדריאטיקי בקרבה, מימי מתכות ובארות תרופה לא כבירים בה.

אוירה. חבל ההרים קר בימי הסתיו מאד, ועת הקיץ לא תארך, אולם בעמקים כגן עדן דשנה ורעננה ונעימה מאד ליושביה.

יבול אדמתה, תבואת השדה וירק עשב לא כביר. פרי העץ, גם זית וגפן לרוב, יער וכל עץ בו למכביר, דגים רבים מאד, מבטן הריה יוציאו עופרת, כסף חי, צינובר, נחושת, ברזל, וויטריאל, אלוין ודברים אחרים רבים. מחצב האבנים רב מאד.

מספר יושביה א' מיליאן ושלש מאות אלף איש, אשכנזים, סלאוון ואיטלינים, ולכן ידוברו בה שלש הלשונות אשכנזית, סלאוונית ואיטלינית. רובם גבורי כח ובעלי קומה, מאכליהם הם גרעיני כוסמת, דוחן, פתילי קמח בחלב וירק עשב, את הבשר יאכלו אך לעתים רחוקות, השכרון זר למו, במעונותיהם אין כל פאר והוד, חרוצים במלאכה, שונאי כל גאון ותהלה, ישרים בדרכיהם ודבקים באמונתם, הרקוד במחולות ירהבו מאד, ושחוק הכדור ראשית כל תענוגיהם הוא.

בתי מלאכת מחשבת לא כבירים בה, ורובם למעשה כלי ברזל, זכוכית עץ וקש, גם יכלכלו רבים את נפשם בבנין אניות, צידת דגים, מעבר ארחות ימים, ובשול מלח.

המדינה הזאת שלש ארצות לה.

א) ארץ קערנטן, ק“פ פרסאות מרובעות, שלש מאות ועשרים אלף איש בה, עריה הם. קלאגענפורט, על נהר גלאן, בירת המדינה ומשכן השליט, עד שנת תקס”ט היתה מוקפת חומות בצורות, אולם אחרי הרסו הצרפתים את חומותיה בשנה ההיא נשארה פתוחה עד היום הזה. ארבעה מגרשים לה, חמשה עשר אלף איש, מגדל גבוה, בית גימאנאזים בתי ספר, בתי חנוך, בתי חסד שונים, מלאכת גלומי צמר ולבנת עופרת. במאה הששית למספרם היתה כבר לעיר גדולה נודעת בשם. סנט פייט היתה בימי קדם עיר רבתי עם ועתה אך שני אלף איש בה, מסחר רב בברזל וסוסים. פריזאך עיר עתיקה מוקפת חומות ישנות, שני אלף איש, מעשה ברזל. לעאנהארד, אלף איש, כור ברזל, מעשה כלי ברזל שונים. וואלפסבערג, שני אלף איש, מעשה ברזל, מסחר תבואה ויין תפוחים. פעלקרמארקט אלף ות"ק איש, מסחר בהמות. בלייאבערג במורד הר, מחצב עופרת רב. היטנבערג מעשה ברזל רב בקרבה ובסביבותיה. גוטארינג כור ברזל בה. גורניץ, כפר, בית מעשה לבנת עופרת בו. פרעבלויא, באר מי תרופה בו אשר יובילו את מימיו למרחקים. פערלאך, כפר גדול, מלאכת נשק, כלי ברזל ופלד רב מאד. פעלאך, שלש בארות מים חמוצים בו. ווילאך, עיר ישנה, ארבע מאות איש, בית ספר, בתי מלאכת ברזל, עופרת וזכוכית, מסחר רב בעופרת. גמינד, אלף איש, באר מי מרפא. אשד מים נאוה אצלה אשר ישתפכו המים מסלע גבוה שלש מאות רגל ובהגיעם ארצה יתפוצצו כאבק דק וכל רואיהם לא יכירום כי במים גזע מחצבתם. שפיטאל, מקום מעשה ברזל רב. פעלדקירכן, מעשה מגל ומחבת. הימלבערג, כפר, מלאכת ברזל רב. גראספראגאנט, מעשה נחושת מהולל מאד ומסחר רב בו לאיטליא וצרפת. ווענגעריץ, מרחצאות מי גפרית. פאנטאפל, אצל גבול איטליא על פני הגשר אשר על הנהר מגדל רם, והוא הגבול בין אשכנז ואיטליא.

ב) ארץ קריין, קע"ג פרסה, חמש מאות אלף איש. בה העיר

לייבאך על נהר לייבאך (הנהר הזה לא יקפא אף אם יחזק הקור עד מאד) בה מושב השליט, (תשעה עשר אלף איש, שמונה מגרשים לה, בתי גימאנזיום, בתי ספר, בתי חסד שונים, בתי בשול צוקר ומלאכות אחרות. קריינבורג. שני אלף איש. מעשה כברות ומסחר בם. ראדמאנסדארף אלף איש, מעשה גלומי צמר, בגדי פשתן, עבוד עורות. לאאק, שני אלף איש, אורגי בד וחרשי ברזל. שטיין, אלף ות“ק איש עושי אדרות שער ועורות. אסלינג בין הרי שלג, מחצב אבנים ומעשה פוזמקאות צמר. נייא מארקטל, אלף ושמונה מאות איש, כור ברזל, מעשה חריצי ברזל, יתדות, כלי נחושת, שמיכות, שערות סוסים, מסחר. אווא, על נהר סאווע וגשר תלוי בשרשרות ברזל עליו, כור ברזל ומלאכת כל כליו רב מאד. פייסטריץ, מעשה ברזל רב. גראדיש, מעשה כברות משערות סוסים. אייזנערן, כפר גדול, שני אלף איש בו, מלאכת ברזל רב. זאגאר, מחצב גחלי אבן ומעשה זכוכית. ניישטאדטל, על נהר גורק, שני אלף איש. בית גימנאזיום, איזה בתי מלאכה. לאנדשטראם כרמים וגני פרי. גורקפעלד, ארמון מוצד, כרמים, מרחץ מים חמים. ווייקסלבורג, חמש מאות איש, עושי צמר, פוזמקאות ואכרים. גאטשעה, אלף איש, עושי מסחר. רייפניץ, מעשה כלי עץ יפים. אויערסבערג, ארמון נאוה, נידרדארף, ת”ק איש יוצרי חרש. זאגראץ, מעשה ברזל רב. טעפליץ מקום מרחץ ושלשה מעינות חמים לו. אידריא, חמש אלף איש, מכרה כסף חי גדול בקרבה, מדי שנה בשנה יוציאו ארבע אלף ככר, וצינובר לערך אלף וב' מאות ככר. מקום המחצב הוא בתוך העיר ובשבע מאות שמונים ושבעה מדרגות ירדו אליו. אדלסבערג שני אלף איש. אצלה מערה נפלאה ארוכה אלף שני מאות וחמשים קלאפטר ומסלות רבות בתוכה. צירקניץ, שני אלף איש, אכרים, דיגים וסוחרי מלח. אצלה יאור צירקניץ המהולל אשר ספרנו תכונתו למעלה. אברלייבאך, שני אלף איש, אורגי בד, סוחרי עצים וקרשים.

ג) ארץ החוף, תכיל בקרבה טריעסט, גערץ, גראדיסקא ואיסטריאן. מדתה קמ"ח פרסאות מרובעות וחמש מאות ושלשים אלף איש בה, עריה הן, טריעסט, במורד הר על לשון ים אדריאטיקי, בירת המדינה ומשכן השליט, רוכלת העמים ורבתי המסחר מאד, מאה אלף איש בה, זה מאה שנה אשר מספר יושביה לא היה כי אם שש אלף איש, אך כאשר ראו בני המסחר את מצבה כי טוב הוא, ויבחרו לשבת בה, ושנה שנה נהרו כבירים אליה, עד אשר היתה רבתי עם השולחת בים צירים, וכנפי אניותיה עד קצות הארץ יאתיון. מאתים וששים בתי מסחר גדולים בה, בית מועד הסוחרים גדול מאד, בתי מדרש לידיעת המסחר, בנין אניות על פני החוף, מעשה בורית, נרות, עורות, ראזאליע ודברים אחרים. סערוואלא, כפר נאוה מקום עונג ליושבי טריעסט. פראזעקא, גם הוא מהולל בגלל הכרמים הרבים אשר בו, ובימי הקיץ רבים אליו ינהרו.

גערץ, עיר נאוה על נהר איזאנצא. עשרת אלפים איש, בית מדרש, בתי ספר, בשול צוקר, כרמים רבים. בה היה המשכיל ר' יצחק שמואל ריגייו הנקרא בשם יש“ר מגערץ, הוא האיש אשר ביישה זקנותו את ילדותו, כי כתב בסוף ימיו ס' בחינת הקבלה, המלא הוללות ונאצות על תורה שבע”פ, ויחס אותו ברשעתו אל הצדיק מהר“י די מודינא ז”ל, תהי מיתתו כפרתו, וחרפת עולם נחלתו. גראדיסקא, עיר קטנה בצורה, אלף וב' מאות איש, בתי ספר, מלאכות שונות. אקווילעיא, עיר עתיקת יומין מזמן הרומים, במה לנוצרים נבנתה במאה הי“א למספרם, שני אלף איש, מסחר. מאנפאלקאנע אצל הים, אלף ות”ר איש, מסחר רב. פליטש אלף איש אורגי בד. קארמאנס אצל גבול איטליא, חמש אלף איש, מעשה משי רב. גראדא, שלש אלף איש עוברי ארחות ימים. הייליגנבערג, מקלט נוצרים על הר גבוה, בו פסל אם משיחם אשר ינהרו רבבות אליו מקרוב ומרחוק להשתחוות לו. היידנשאפט, ארמון, מעשה נייר, מטוה צ“ג. מיטרבורג, שני אלף איש, בית גימנאזיום, מסחר. קאפעדיסטריא, על פני אי סלע וגשר אבנים גדול ממנה אל היבשה, שבעה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי בורסקי, מעשה בורית, כרמי יין וזית, מסחר רב. פיראנא, חוף מסחר, שמונה אלף איש, בשול מלח, כרמי יין ושמן. ציטאנאווא על לשון ים, אלף איש. צידת דגים. פארענצא, על פני סלע בתוך הים, חוף טוב, מסחר, בנין אניות. ראוויגנא (גם נקראת טרעוויגנא) אצל הים, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש, בתי אניות, צידת דגים ומסחר רב. פאלא קריה בצורה, היתה מלפנים רבתי עם ועתה אך שני אלף איש בה, עיים רבים מימי הרומים, חוף טוב מאד, מסחר רב. אלבאנא, אלף איש, כרמים וגני ערמונים. קאסטוא, מוקפת חומות ומגדלים, שש מאות איש, עושי מסחר ביין, שמן ופרי הנגב. מוגיא, בשול מלח, כרמים טובים. איזאלא, ארבע אלף איש, מרחצאות מי גפרית חמים. מאנטאנא, אלף ות”ק איש, מן היערים אשר אצלו יקחו עצים לבנין אניות טובים מאד אין כמוהם בכל מלכות עסטרייך. איי בריאני, מחצב שיש רב בהם, ויובילוהו לוויניציא. בערזען, שני אלף איש, כרמים רבים, צידת דגים, מסחר רב בפרי הנגב. קארניאלע, כפר, אלף איש, בו מערה גדולה ונפלאה, ווילענציא שמה. סאלווארע, בו מגדל מאיר לעוברי הים גדול ונאוה מאד. סאווינייאק, בית בשול וויטריאל ואלוין גדול מאד. קארפאנא, מכרה גחלי אבן רב. תערזא על פני אי, ארבע אלף איש, בית ספר, חוף מסחר. לוסין פיטשלא חמש אלף איש, בית ספר לידיעת המסחר, חוף ומסחר רב בו. וועגליא, שני אלף איש, ארמון, חוף מסחר,

––––––––––

ו. מדינת לומברדייא

המדינה הזאת תכיל בקרבה שתי הארצות וויניציא ומיילאנד^17), גבוליה לפאת צפון קערנטן טיראל והשווייץ, למערבה סרדיניא, לדרומה פרמא ומודינא, ולמזרחה ים אדריאטיקי, מדת שטחה שמונה מאות ושש עשרה פרסה, ומספר יושביה חמשה מיליאן ושני מאות אלף איש. החבל הצפוני אשר בה מכוסה בהרי אלפן הגבוהים ושיאם לעב יגיע, אולם פאותיה האחרות עמקים עטופי בר וארץ מישור כגן עדן. נהרותיה הם, פא, טעסין, אלאנא, אדא, אגליא, מינטשיא, עטש, ברענטא, פיאווע. יאוריה הם, לאגא מאגיארא, קאמא גארדעזעע, ועוד אחרים קטנים מהם. מלבד אלה יש בקרבה תעלות רבות מעשה ידי אנוש המחברות את הנהרים יחד, ומעבר אניות על פניהן. אוירה טוב ונעים מאד, מלבד איזה מקומות אצל הנהרות אשר הרוח לח בהם ורע ליושביהם. חום הקיץ לא יחזק עד מאד, וקור החורף גם הוא איננו כבד כבארצות אחרות. אדמתה פוריה ודשנה, ברכת ה' בחטים, דגן, שעורים שבולת שועל, קוקורוץ, אורז, קטניות, פשתן וקנבוס, זית, ערמונים, ציטראנן, פאמעראנצן וכל פרי הנגב, יין רב מאד, סוסים למכביר, צאן ובקר רב, עזים חמורים ופרדים כבירים. תרבית תולעת המשי רבה מאד בה. מבטן הרריה יוציאו נחושת, עופרת, צינק, ארזעניק, מאה וחמשים אלף ככר ברזל בכל שנה, שני מאות וחמשים אלף ככר גחלי אבן, אבני שיש שונים, ויטריאל ומתכיות אחרים. המלאכות מעשה ידי אנוש ותחבולותיו הן על במתי הגדולה והתפארת בקרבה, ומלאכת משי היא הגבירה ונצבת בראש כולנה, גם מעשה צמר רב מאד, ואחריהן מלאכת כלי בד, זכוכית, פניני זכוכית, מראות לטושות, כלי פארצעלאן, כלי ברזל ופלד, כובעים, בשול צוקר ובורית ותמרוקי הנשים, כלי זמר, מרכבות, ודברים אחרים רבים. גם מעשה הגבינה רבה וגדולה בה עד מאד ומסחר רב בם למרחקים. יושביה כולם איטלינים ובתוכם שמונה אלף בני ישראל, רובם בעלי קומה, נבונים, כשרון רב להם לשיר ונגינות, ולמדע וחכמה תכסוף נפשם. המחולות ולשמוע בקול שיר ראש תענוגיהם המה. טובים במדותיהם. לא ירדפו אחרי הבצע ולא ישאפו לנקום נקם כשאר בני איטליא, כי אם כל מעשיהם בצדק ומישור, ועברתם קל מהרה תמחה מלוח לבם.

קורותיה. ווענדיג נקראה בימי הרומים וויניציא, בראשיתה גרו אך דיגים ומלחים בקרבה, אך מעת לעת נהרו פליטי הגוים אליה עד אשר היתה בסוף המאה השביעית למספר' ארץ רעפובליק ושליט דאגע בראשה. המסחר הרב על פני הים האדריאטיקי אשר היא יושבת בקרבו, הרים אותה לרוכלת העמים, ותאסוף בחפניה כל מסחר הודו אזיא ואפריקא, ותלך הלוך וגדול עד אשר לכדה במאה הי“ב מדינות רבות ממלכות יון ותמשל בם. במאה הי”ד הרחיבה ממשלתה גם על פאדובה, ווירונא, וויצענצא, ציפערן ופלכים אחרים. במאה הט"ו היו לה שלש מאות ציי אדיר בים, ותשעים אלף אנשי צבא ביבשה (רב ועצום מאד לפי הימים ההם). אולם כאשר מצא קלומבוס במים עזים נתיבה להודו מזרחית, החלה לרדת מגדולתה, כי מסחר ארצות בני קדם אשר היה עד כה בידה לבד, נפוץ עתה לכל ממלכות תבל. עד מהרה לקחו הישמעאלים ארצות רבות ממנה במלחמ' ותלך הלוך וחסור.

מיילאנד היתה מני אז ממלכה גדולה ושליטים שונים משלו בה. שלש מאות שנה (מן המאה הי“ב עד המאה הט”ו) מושליה מקרבה יצאו, עד אשר שלח מלך צרפת יד בה וילכדה, בשנת תס“ו היתה לעסטרייך לאחוזה. בימי נאפאלעאן שנו שתי הארצות האלה את פניהן, ווענעדיג חדלה היות רעפובליק ותהי לעסטרייך בשלום קאמפא פארמיא (שנת תקנ"ז) תחת הארצות הנמוכות אשר לקחה צרפת מידה, ומיילאנד באה לצרפת בשם כנסת ציסאלפי, ובשנת תקס”ה לקח נאפאלעאן גם את ווענעדיג מעסטרייך ויעש אותה עם מיילאנד יחד לממלכה מיוחדה, אך כאשר הורד מגדולתו (שנת תקע"ה) שבו שתיהן יחד לעסטרייך. מעת פרשה עסטרייך כנפי הודה על פני הארץ הזאת, זרחה שמש ברכה וחסד עליה, ותגדל ותרם ראש ותעש חיל במסחר ומלאכת מחשבת, בהון ועושר, ובכל דבר בינה ודעת, ובכל זאת לא נחה רוח העם במלכם כי האיטליני אויב עולם הוא להאשכנזי, וממשלת פקידים אשכנזים עליהם הקציפה אותם עד מאד ויהיו כמחרישים. ויהי בשנת תר“ח כאשר גרשו הצרפתים את מלכם מכסאו ונחלתו, קמו גם בני וויניציא ומיילאנד ויפרקו את עול עסטרייך מצוארם, אולם אחרי חמשה ירחים שבו צבאות עסטרייך למיילאנד וימשלו בה, אך ווענעדיג הכבידה את לבה ותמאן לשוב, עד אשר באה במצור ימים רבים, ותפתח בחדש אב תר”ט את שעריה לחיל הקיסר ותהי למס עובד. קורות ישראל, יען לחוף ימים היא יושבת, והמסחר הכין לו כסא מלוכה בקרבה, לכן נאחזו בני ישראל בה מני אז, וירבו ויעצמו בקרבה. וירימו ראש בכל חכמה ומדע, ויעשו חיל בהון ועושר ובכל זאת היה להם שלום כל הימים, והעמים לא נגעו בם לרעה, אך בשנת רנ“ו אחרי גירוש שפניא ופורטוגאל יצא הדת בוויניציא כי ישאו היהודים כובעים מראה כרכום בראשיהם, למען הסר קנאת הגוים מעליהם. בשנת שי”ד נשרפו כל ספרי הש"ס באיטליא במצות הפאבסט, אולם רק על הספרים שפך חמתו לא על ההוגים בם. וכאשר נתגרשו בני ישראל מנעאפל וזיציליא באו המונים אל המדינה הזאת וימצאו מפלט להם בתוכה. הארץ הזאת שתי מחלקות לה, מדינת מיילאנד ותשעה מחוזות לה, ומדינת ווענעדיג ושמונה מחוזות לה.

(כבר גליתי למעלה אזניך קורא יקר, טעמי ונמוקי מדוע לא הוצאתי מדינת מיילאנד החוצה, אף אם רוב עריה בידי זרים הן עתה, באשר אך בחוזק יד נלקחה ולא במשפט ועוד לעסטרייך תוחלת חזקה להוציאה מכף עושקיה).

מיילאנד

א) מחוז מיילאנד. בה העיר מיילאנד על נהר אלאנא, בירת המדינה ומשכן השליט, מאה וששים אלף איש, חמש מאות ושבעים רחובות, שבעים ותשעה במות לנוצרים ובראשם הבמה דאם מאבני שיש לבן כולה, כלילת פאר והוד, ארבע אלף וחמש מאות פסילים חוצה לה, מגדל רם בראשה, שלשה בתי גימנאזיום, בתי ספר, בתי חנוך שונים, אוצרות ספרים, בתי אוסף דברים עתיקים, בית חולים גדול, תשעה חצרות לו וכ“ד אולמות גדולים, הכנסותין לשנה שלש מאות אלף כסף, מקום מלון בו לשלש אלף ושש מאות איש, בית טעאטר גדול יכיל שבעה אלף איש, מקום שעשוע פתוח בלי גג לחג העם ומרוצת הסוסים, יכיל שלשים אלף איש בקרבו. כפת השלום או קשת הכבוד, בנין מפואר מאבני שיש לבן מעשה צעצועים, ובראשו אלילת הנצחון במרכבה אשר ששה סוסים לה מתערובות מתכיות שונים, בתי מלאכת כלי משי, כובעים, עבותים, זכוכית, גלומי צמר, יריעות, כלי כסף וזהב, בית מעשה טאבק גדול, מסחר רב באורז, משי וגבינה. עופל מבצר לה. העיר הזאת נבנתה ארבע מאות שנה לפני לידת משיחם, ורבים מקסרי רומי ישבו בקרבה. מאנצא, עשרים אלף איש, במה לנוצרים נבנתה במאה השביעית למספרם, ארמון מפואר נבנה במאה הי”ד למספרם, בו כתר הברזל כולו זהב טהור ממולא אבנים טובות ופנינים יקרים אך פתיל ברזל בתוכו, אשר יאמרו כי נעשה מאחד היתדות אשר נקבעו בגוף ישוע הנוצרי עת נתלה על העץ, בכתר הזה נעטרו כל קסרי עסטרייך גם הקיסר נאפאלעאן עת נמשח למלך איטליא בשנת תקס“ה. גם אוסף דברים אחרים עתיקים ויקרים בה, בית גימנאזיום, בתי מלאכת כובעים, משי, גלומי צמר, בד, מסחר רב, נתיב ברזל ממנה למיילאנד. גאלאראטע, שבעה אלף איש, מטוה צמר רב. לענייאנא, שלש אלף איש, מעשה משי, צמר, ובד, בית גימנאזיום, וואפריא, מעשה נייר רב מאד. קארזיקא, כפר, מעשה גבינה רב. קאסטעלאצא, היכל עונג נאוה מאד, פרדסים וחיות רבות בם. פאראביאגא, בית מדרש ובית חנוך נערים. ארצאגא, במה לנוצרים שמונה פנות לה, ונבנתה עוד לפני לדת משיחם. סעסטא, בה בית מעשה זכוכית ופארצעלאן, אצלה שארית גשר אבנים מימי הרומים. היא מקום מעבר הסחורות לשווייץ וצרפת. קאסאנא, עיר קטנה, מעשה כלי פארצעלאן, מטוה פשתן רב. טרעצא, ד' אלף איש, בתי מעשה משי. גארגאנצאלא, שני אלף ות”ק איש. מעשה גבינה טובה. זאמא, כפר, בו עץ ברוש עתיק יומין אשר יותר משני אלף שנה עברו עליו.

ב) מחוז מנטובה בו העיר מנטובה, על אי בתוך נהר מינטשא, מבצר חזק, חומה בצורה סביבה עופל נשגב למחסה לה, שני גשרים גדולים, רחובות ישרים ויפים, שלשים ושש אלף איש, ארמון גדול מאד וכליל תפארת, בית נשק, בית תפלה לבני ישראל גדול ונאוה, בית גימנאזיום, אוצר ספרים גדול, בו שמונים אלף ספרים ואלף כתבי יד, בתי ספר, בתי יתומים, בתי מלאכת עורות, גויל, משי, בד, נייר. היא נבנתה זה שני אלף וחמש מאות שנה. היא עיר מולדת הרב החכם המבקר הגדול ר' עזריה מן האדומים ז“ל בעל ס' מאור עינים. שלשה האחים פרובינצאלי, ר' דוד ר' יהודה ור' משה, גאונים מופלגים וחכמים, הרב ר' אביעד שר שלום בעל אמונת חכמים. הגאון ר' אברהם הרופא המכונה שער אריה בעל ס' שלטי הגבורים היה מורה חכמת הרפואה באוניווערזיטעט אשר היה בה מלפנים, הגדול ר' יוסף יעב”ץ בעל אור החיים וחסדי ה' ישב בקרבה אחרי הגלותו מספרד, הגאונים ר' מנחם עזריה מפאנו בעל עשרה מאמרות, ור' ידידיה שלמה מנורצי היו רבנים אב"ד בקרבה. פעסקירא, עיר בצורה על נהר מינטשא, שמונה מאות איש. קאסטיגיליאנע, שבעה אלף איש, בית חנוך נערות, ארמון. סביונעטא, שבעה אלף איש, בית מעשה ליקעהר. וויאדאנא, שני אלף איש, בית גימנאזיום, בית מעשה פעמונים, בתי בורסקי. פאגיא, כפר, מעשה כובעי קש. באצאלא, מקום מעשה משי רב. מארקאריא, אלף איש, ארמון ופרדס רמונים. אסטיגליא, חמש אלף איש, מטע אורז רב.

ג) מחוז ברעסציא, בו העיר ברעסציא על נהר מעלא, בצורה וחזקה, ארבעים אלף איש, שבעים ושתים בארות זורקי מים למרום, ארמון מוצד על פני סלע, במה גדולה לנוצרים אשר נבנתה במאה השביעית למספרם ובכ"ד מדרגות ירדו אליה, בה דברים רבים עתיקים למשמרת ובתוכם כפיס מן העץ אשר נתלה עליו הנוצרי, היכלות רבים וביניהם היכל הקיסר אספסיינוס מן שיש לבן, אוצר ספרים, בו ספר בריתם כתוב על קלף בצבע ארגמן מן המאה הששית למספרם, שני בתי גימנאזיום, מלאכת נשק, כלי ברזל מזוקק, משי, מסחר רב. דעזענצאנא על שפת יאור גארדע, חמש אלף איש, בית מדרש, מסחר על פני המים. סאלא, שש אלף איש, בית גימנאזיום, גני פרי הנגב, מעשה משי רב, מסחר ביין ושמן. ווילא, באגליאכא, פיעטרא, שלשה מקומות קרובים זה לזה, היכלות רבים וגני חמד בם. באגאלינא, חמש אלף איש. מעשה ברזל רב. איזעא שלש אלף איש, תרבית משי רב, מעשה כלי משי וגלומי צמר. קיארי, עיר נאוה, תשעה אלף איש, מלאכת משי רב, בתי בורסקי. לענא, ארבע אלף איש, מעשה פשתן ובד. לאנאטא, שש אלף איש, מעשה משי. בעדיצאלע, כור ברזל ובית הבד. פיאומיצעלא, בית מעשה כלי פארצעלאן, טאסקאלאנא, ארבע אלף איש, מעשה נייר רב. יואבארנא, מעשה רקועי פחי נחושת, כור ברזל. גארדאנע, מלאכת נשק וכלי ברזל אחרים. מאנטעקיארא, שבעה אלף איש, מעשה משי ובגדי שש רב. פאנטעוויקא, חמש אלף איש, מסחר רב.

ד) מחוז קרעמאנא. בו העיר קרעמאנא על נהר פא, שנים ושלשים אלף איש, סוללות ובורות יקיפוה, ארמון מוצד, במה לנוצרים אשר כפתה נשענת על ארבעים עמודי שיש, ומגדל רם לו אין כמוהו לגובה בכל ארצות איטליא, בית מדרש, גימנאזיום, אוצר ספרים, בתי חסד, מעשה כנורות מהוללים מאד ומחירם רב, מיתרי כנורות, כלי משי, בגדי בד, כלי פארצעלאן, מסחר תבואה שמן גבינה ודבש. היא נבנתה שני מאות שנה לפני משיחם. קאזאל מאגיארע על נהר פא, בתי ספר, שש אלף איש, מעשה כלי זכוכית. פיציגהעטאנע, מבצר על נהר אדא, חמש אלף איש מעשה משי. שפינאדעסקא, בית מעשה נייר. סארעזינא, שני אלף איש, מעשה מרקחת. פיאדענא, אלף ות"ק איש, בתי בורסקי, בית בשול ראזאליע טוב מאד.

ה) מחוז בערגאמא. בו העיר בערגאמא, ששה ושלשים אלף איש, בית מדרש, שני בתי גימנאזיום, מעשה משי רב, מלאכת גלומי צמר, ירידים גדולים לממכר משי. איזה ארמונים יפים. טריוויגליא, שבעה אלף איש, מטוה משי ומסחר רב בו. רומאנא, אלף איש, מעשה משי. טרעסקארע, כור ברזל. מעינות חמים נודעים לתהלה. לאווערע, חמש אלף איש, גימנאזיום, בית מעשה נשק. ברענא, מעשה ברזל רב. פיאצא, כור ברזל. צאגנא, מעשה נייר ולבון דונג. סעריאטע, מעשה צמר גפן. ספיראנא, בתי מטוה משי. פיזאגנע, מעשה ברזל רב. פעלעגרינא, מקום מרחצאות חמים לתרופה. אלמענא, מקום מעשה עורות. קאפרינא, מטוה משי. מארטינענגא, שלש אלף איש, משרפות שיד ולבנים. קאראוואגיא, חמש אלף איש, מטוה משי. קלוזאנא, שלש אלף איש, גימנאזיום, מעשה ברזל רב.

ו) מחוז קאמא. בו העיר קאמא על יאור קאמא, בין הרים רמים, מוקפת חומות ומגדלים, עשרים אלף איש, בתי מדרש, אוצר ספרים, שני בתי מלאכת כלי משי להקיסר, ארמונים מפוארים, יושביה רוכלים המחזירים בערים עם כלי מודדי רוח, כלי השקפה, בתי עינים ופסילים. העיר הזאת נוסדה חמש מאות שנה טרם נולד משיחם. ווארעזע, שנים עשר אלף איש, היכלי תפארה רבים, בתי מטוה משי ומסחר בו. לעקא, שני אלף איש, מעשה משי, גלומי צמר ופתילי ברזל. ערבא, שני אלף איש, מכרה עופרת רב. מאלגראטע, כפר, בו משרפות שיד ומכרה שיד רב. בריאנצא, ככר גדול, שנים עשר פרסאות מרובעות שטחו, ומאה ששים אלף איש בו, ומרוב יפיו והדרו בשם גן עדן הלומברדייא יקראוהו, המשי אשר יעשו בו טוב מאוד אין ערוך לו בכל איטליא. בעלאנא מקום מעשה משי, נייר, וגלומי צמר. גראוועדאנא ארבע אלף איש, מטוה משי, ארמון ומגדל. בעראנא, אלף ות"ק איש, מעשה זכוכית.

ז) מחוז זאנדריא. בו העיר זאנדריא, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, איזה בתי מלאכה. בארמיא, אלף ות"ק איש, מסלה רמה ממנה על פני הר גבוה מאד לטיראל, קיאווענא הרים גבוהים סביב לה. שלש אלף איש, ארמון נאוה, מעשה כלי יוצר רב. אשדות מים נפלאים אצלה. מארבעגנא שלש אלף איש, מלאכת משי רב. ריווא, מקום מסחר רב. מחצב אבני גראניט. מאסינא, מקום מרחצאות מי מלח חמים לתרופה.

ח) מחוז פאוויא, בו העיר פאוויא, תעלת מים בינה ובין מיילאנד, שמונה ועשרים אלף איש, בית אוניווערזיטט מהולל, שני בתי גימנאזיום, אוצר מחמדי הטבע, בנינים רבים מימי קדם, מסחר רב באורז יין וגבינה ודברים אחרים על פני המים. אביאגראסא, שני אלף איש, מטוה משי רב. בופאלארא אצל נהר טעסין, מסחר רב. בינאסקא, חמש אלף איש, מסחר.

ט) מחוז לאדי. בו העיר לאדי על נהר אדא, עשרים אלף איש, שני בתי מדרש, בתי מעשה כלי חרש, שלשה בתי בשול צוקר, בתי מעשה פארצעלאן, לבון דונג, בשול זאלפעטר, תרבית מקנה רב, אצלה תמיד כשלשים אלף פרות אשר יעשו מחלבן גבינה מהוללה מאד ומסחר רב בה. קרעמא, עשרת אלפים איש, בית גימנאזיום, תרבית סוסי הקיסר, מטוה משי, צידת דגים. קאדאנגא, שמונה אלף איש, בית מדרש, שני בתי דפוס, בתי מעשה משי וגלומי צמר, מסחר רב מאד בגבינה. בערטאניקא, כפר, שני בתי בד, מעשה גבינה רב. קאזאל פוסטערלענגא, מקום מעשה כלי חרש בגדי שש ומשי. סאן קאלומבאנא, חמש אלף איש, מעשה משי, כור ברזל, משרפות שיד.

ווענעדיג

א) מחוז ווענעדיג, בו העיר העליזה ווענעדיג, בירת המדינה ומושב השליט, רחוקה שתי פרסה מן היבשה, יושבת בים אדריאטיקי על פני מאה שלשים וששה איים, ויען אין בה כי אם חוצות צרות להולכי רגל, לכן עשו בקרבה מאה שלשים וארבעה תעלות מים, אשר אניות קטנות עוברות על פניהן תמיד, גם ארבע מאות וחמשים גשרים ביניהם. רוב בתיה נכונים על עמודי עץ בתוך אגמי מים, ובתים רבים מוקפים מכל עבריהם אין אף שעל עפר ארץ סביבם. מספר יושביה מאה ושלשים אלף איש, בתי מדרש, שלשה בתי גימנאזיום. במה גדולה לנוצרים נקראת בשם במת מרקוס נכונה על חמש מאות עמודים, הככר אשר הבמה הזאת בו נקראת בשם ככר מארקוס יכונה, גדול ונאוה מאד, בו המון רב מן הבקר עד הערב יום יום. ארמון הדאגע גדול ונאוה מאד. היכלות וארמונים רבים מלאים פאר ויופי. גשר ריאלטא גדול ומפואר מאד. בית נשק גדול נפלא מאד. בית מועד הסוחרים, בתי אוצרות ספרים שונים, בתי מלאכת כלי זכוכית שונים יפים מאד, פרחי דונג, אלמוגים, נכאת, גלומי משי, כלי פארצעלאן, בתי דפוס, מסחר רב, אולם אך מצער הוא לעומת המרכולת הגדולה אשר היה לה בימי קדם. בה נדפס התנ“ך הראשון בשנת השלשים אחר המצאת מלאכת הדפוס, היא שנת רע”א, בדפוס דניאל בומבורג. ומי לא ידע את יקר תפארת והמון ספרי לה“ק אשר נדפסו בה מני אז ועד עתה. בה ישבו תמיד גדולי חקרי לב ורשומים בספרי הקדמונים בשם רבני וויניציאה, והמצויינים בהם הם הגאון ר' עזריה פיגו בעל גדולי תרומה ובינה לעתים, ר' משה זכות בעל קול הרמז, ר' ליב סרוואל, ר' יוסף סאמיגה, ר' דוד די פימוס הרופא בעל צמח דוד הגדול. ר' שמואל אבוהב בעל שו”ת דבר שמואל ור' יהודה אריה די מודינא. כבר אמרנו בקורות המדינה למעלה כי העיר הזאת עתיקת יומין מאד ועד ימי נאפאלעאן היתה ממשלה רעפובליק ושליט דאגע בראשה, מדי שנה בשנה השליך השליט ביום חגם טבעת זהב לתוך המים, לאות כי ארש את הים לו לאשה, והוא ימשל בו. לעבר היבשה המצודה מאלגהטרא למחסה לה מפני אויב. סנט לאצארא, אי, בו מקלט לנוצרים, ובקרבו אוצר ספרים, מכמני סגולות עתיקות. בית דפוס. מוראנא, שמונה אלף איש, איזה היכלות, בתי מעשה פניני זכוכית ומראות לטושים טובים מאד. בוראנא, אי, עשרת אלפים איש, מעשה חבלים, בנין אניות. פאלעסטרינא, אי, שמונה אלף איש, בנין אניות. מאלאמאקא, כפר אצל וויניציא, חוף מלחמה, בית הקברות ליהודי וויניציא מימי קדם. מסחר פרחים וירקות. קיאגיא, עיר בצורה על פני אי, חוף עמוק ושני מגדלים למחסה לו, שלשים אלף איש, רוב בתיה עומדים בתוך המים מיוסדים על עמודי עץ, גשר אבנים גדול נשען על מ"ג עמודי אבן, בית גימנאזיום, בתי מדרש, בנין אניות רב, מעשה חבלי אניות, בשול מלח, צידת דגים, מסחר רב. מעסטרע, שבעה אלף איש, היכלות רבות, מסחר רב. פורטא גרוארא שלש אלף איש, בתי מדרש, מטוה משי ומסחר. סטרא, ארמונים והיכלות רבים. דאלא, ארבע אלף איש, מסחר. קאווארצערע שבעה אלף איש, מסחר מעט.

ב) מחוז פאדובא, בו העיר פאדובא, קריה ישנה מאד על נהר באקיגליאנע, חוצות צרות ועקומות לה, ששים אלף איש, בבית העצה אולם נאוה אין כמוהו לגודל בכל ארצות תבל, רנ“ו רגל ארכו, פ”ו רגל רחבו וע“ה רגל קומתו, התקרה נכונה על אדני ברזל, גג הבית מצופה עופרת, היכלי תפארה רבים, בית אוניווערזיטעט מהולל מאד, גנת ביתן, מצפה ככבים, בתי מדרש לחכמת הרפואה ולכל מדע, ועד לחכמים, בית מדרש לרבנים נקרא בשם קאלעגיום ראביניקום, בתי שיש נחמדים למראה, בתי כנסיות עתיקי יומין, אוצרות ספרים, בתי מלאכת גלומי משי, צמר ודברים אחרים, מסחר רב. בה היו הגדולים דון יצחק אברבנאל, ר' אברהם די בלמס בעל מקנה אברהם, ר' מאיר קאצנעלבוגן הנודע בשם מהר”מ מפאדובה, ר' משה חיים לוצאטו, ובימינו ידידי הגדול ר' מרדכי שמואל גירונדי ז“ל אב”ד ומורה גפ"ת והלכה בבית מדרש הרבנים. הרב הרופא ר' אליהו די מודיגי בע ס' בחינת הדת דרש אודות הפלוסופיא בבית האוניווערזיטעט אשר בה, ר' אברהם די בלמס הנזכר היה פראפעסר הפלסופיא בקרבה, ור' אליהו בחור הורה חכמת הדקדוק לעיני העמים. מיראן, שני אלף איש, מעשה גלומי צמר. עסטע, תשעה אלף איש, מטוה משי, מעשה כלי חרש, מחצב אבני משחזת. מאנטאגנאנא מוקפת חומה, עשרת אלפים איש, ארמון נשגב, מלאכת גלומי צמר, בורסקי, מסחר משי ותבואת השדה. אבאנא, שש אלף איש, מרחצאות מי גפרית חמים. פיאצאלא, שלש אלף איש, בית מעשה משי, מהלומי ברזל. באטאגליא, שלש אלף איש, מרחצאות מי גפרית חמים מהוללים. מאנזע ליטשע, מוקפת חומה, שש אלף איש, מעשה משי וכובעים, מסחר יין רב. קאנזעלווע, ארבע אלף איש, בית בשול זאלפעטר, מסחר רב.

ג) מחוז וויצענצא, בו העיר וויצענצא לרגל הר, שלשים ושמונה אלף איש בה, בנינים עתיקים, שני בתי מדרש גדולים, בית ועד לחכמים, בתי ספר, אוצר ספרים, מעשה גלומי משי וצמר, כלי פארצעלאן, מסחר רב. באסאנא על נהר ברענטא, חמשה עשר אלף איש, מצודת עופל, בית גימנאזיום, בתי מלאכת כלי משי וצמר, כובעי קש ועורות. ציטאדעלא מקום מוקף חומות גבוהות ובורות, שמונה אלף איש, מעשי נייר. לאניגא שבעה אלף איש עושי מסחר. סקיא, שמונה אלף איש, מעשה משי, גלומי צמר, מחצב אבני שיש ועפרות פארצעלאן. שבעה קהלות אשכנזים על גב הר גבוה, אכרים ואנשי מקנה, והגדולה מכולן היא. אסיאגא, יושביה ידברו שפת אשכנז ויעשו כובעי קש טובים מאד. לענאווע, כפר, שני בתי מעשה פארצעלאן טוב מאד. ארציגנאנא ארבע אלף איש, מעשה משי, גלומי צמר, מחצב גחלי אבן, באר מי תרופה. בארבאראנא, כפר, אצלו מעין מי מרפא.

ד) מחוז ווירונא, בו העיר ווירונא עיר בצורה וגדולה על נהר עטש, חמשים ושמונה אלף איש, שלשה בתי מדרש, בתי ספר רבים לכל מדע ומלאכה, בנינים עתיקים רבים מימי הרומים, בית שעשוע מזמן הרומים יכיל כ“ב אלף איש בקרבו, ארמונים יפים, מטוה משי, מעשה עורות, מסחר רב. לעגנאנא, מבצר על נהר עטש, שנים עשר אלף איש, בית מדרש, מעשה כובעים וכלי יוצר, בתי בורסקי, מסחר אורז. ווילאפראנקא, שבעה אלף איש, מטוה משי רב. קולוגנא, שש אלף איש, מטוה צמר ומשי. שלש עשרה קהלות בני אשכנז אצל גבול טיראל, חמשים אלף איש מספרם, כולם אכרים, בעלי מקנה, כורמים ונוטעי ערמונים. לאציזע, שני אלף איש, דיגים. בארדאלינא. מוקף חומות ומגדלים, חוף טוב, מסחר רב. טארי, חוף מסחר, מחצב שיש מהולל. קאלדירא, מקום מרחצאות מי גפרית חמים מהוללים. מאנטאריא, כפר, בו בית מטוה צ”ג רב מאד, מהלומי ברזל ומעשה נייר. וואלעגיא, חמש אלף איש, מעשה משי, יער בכאים גדול מאד, גארדא, כפר, שלש אלף איש, חוף מסחר.

ה) מחוז ראוויגא, בו העיר ראוויגא על זרוע נהר עטש, עשרת אלפים איש, בית גימנאזיום, שני אוצרות ספרים, ועד לחכמים, מסחר רב. אדריא, אצל תעלת נהר פא. שנים עשר אלף איש, בית ספר גדול, מסחר רב בעורות וכלי חרש, חוצה לה ימצאו במעמקי האדמה בתים וארמונים רבים. שארית עיר אדריא הישנה אצל הים, ובעבורה נקרא בשם ים אדריאטיקי, אך ברבות הימים שטפוה הגלים ותטבע במצולות. לענדינארא, שש אלף איש, מסחר רב ביבול השדה. באדיא, ארבע אלף איש, בית מעשה פארצעלאן. לארעא, שלש אלף איש, מסחר.

ו) מחוז טרעוויזא, בו העיר טרעוויזא על נהר זילע, עשרים ושנים אלף איש, בית מדרש, בתי ספר, מעשה כלי פשתן, פארצעלאן, נייר, נחושת וברזל, יריד גדול בכל שנה. צענעדע, שש אלף איש, בתי מדרש, מקור מי מלח ושני מעינות מי גפרית לרחצה. בתי מעשה נייר, בית דפוס, בית מעשה פעמונים, בתי צבע, בורסקי. קאנעגליאנא, שבעה אלף איש, מעשה גלומי משי וצמר, כרמים רבים. אזאלא, במרום הר ויערים סביב לה, חמש אלף איש, מטוה משי רב. קאסטעלפראנקא, מוקפת חומות ומגדלים, ארמון נאוה, שני אלף איש, בית צביעה. סעראוואלע שבעה אלף איש, מעשה משי, מסחר יין ודבש. מאנטעבעלונא, חמש אלף איש, מסחר. אדמרצא, שש אלף איש, בתי מלאכה ומסחר. פאלינא שני אלף איש, בתי מעשה גלומי צמר ומשי. וואלדאביאדענע. שלש אלף איש, מטוה משי רב.

ז) מחוז בעלונא, בו העיר בעלונא על נהר פיאווע, חמש עשר אלף איש, בית גימנאזיום. מטוה משי רב, מסחר עצים ומשי. פעלטרע, שש אלף איש, בתי מדרש, כרמים, מעשה משי. אגארדא, מכרה נחושת רב, מעשה וויטריאל וגפרית. פיאווע די קאטארע, במרום הרים, מעשה ברזל ונחושת רב. אווראנצא, מכרה עופרת וגאלמיי. אלעגהע מקום מעשה ברזל רב. מעל, ארבע אלף איש, מעשה משי וברזל.

ח) מחוז פריאויל, בו העיר אודינע מוקפת חומות, שמונה ועשרים אלף איש, שני בתי מדרש, אוצר ספרים, הרבה בנינים מפוארים, בתי מעשה נייר ועורות, כלי בד וצמר, מסחר. ציווידאלע, שבעה אלף איש, במה לנוצרים מן המאה השמינית למנינם, גשר אבנים גדול נבנה זה ארבע מאות שנה, בתי ספר, אוסף דברים עתיקים, מלאכת גלומי צמר, משי, ופשתן. פאלמאנאווא, מבצר חזק, ארבע אלף איש, מטוה משי. לאטיזאנא, שני אלף איש, עושי מסחר במים רבים. פארדעלאנא, שש אלף איש, מעשה נייר טוב מאד, מטוה צמר גפן, בתי צבע. געמאנא, מקום מוקף חומה, מסחר רב. ווענצאנא, כפר, יושביה עשירי עם על ידי המסחר הרב אשר בו. קאמפא פארמיא, כפר מפואר ע“י ברית השלום אשר נכרת בו בשנת תקנ”ז בין עסטרייך וצרפת ככתוב בספרי דגול מרבבה צד כ'. פאסאריאנא, כפר, בו בית מעשה נייר רב, וארמון המושל האחרון על ווענעדיג, בו גר נאפאלעאן בעת נכרת ברית שלום קאמפא פארמיא. קאדראיפא ארבע אלף איש, מעשה גלומי צמר ובגדי שש. סאן וויטא, חמש אלף איש, מעשה עורות וכלי פשתן. טאלמעצא, ארבע אלף איש, מטוה צמר גפן ומעשה כלי פשתן. זאצילע, מוקפת חומה, חמש אלף איש, מעשה נייר, גלומי צמר ופשתן, מעינות מי ברזל לתרופה, כרמים רבים.

ז. בעאהמן

הממלכה הזאת גדולה תתקמ"ה פרסאות מרובעות. גבוליה הם, לצפונה פרייסן וזאכסן, למערבה בייערן, לדרומה עסטרייך, ולמזרחה מעהרן. שרשרת הרים גבוהים תקיף את כל המדינה הזאת מסביב ואיזה מהם יסתעפו לתוך הארץ פנימה, לכן כמעט חצייה ארץ הרים היא. נהרותיה הגדולים הם, עלבע, מאלדויא, עגר, בערוין. מלבד אלה היא מבורכת בנחלים ואגמי מים רבים.

אוירה ממוצע וטוב מאד, עושר רב לה בתבואת השדה, ירק עשב, פשתן וקנבוס, יער וכל עץ בו, סוסים רבים, צאן ובקר רב, בעלי כנף וזיז שדי למכביר, דגים רבים, דבורים לא מעט. מבטן הריה יוציאו כסף, בדיל, עופרת, ברזל, גפרית, גחלי אבן, אלוין, וויטריאל, אבנים טובות, מעינות מי מתכת למרפא מהוללים. מלח בשול אין מאומה בקרבה. מלאכת מחשבת רבה מאד בה, מעשה כלי בד, מטוה צמר גפן, גלומי צמר, נייר, עורות, ברזל, מכונות, צבעים וצוקר, כל אלה כבירים אין חקר בקרבה. אך על כולם תעלינה מלאכות כלי זכוכית, פארצעלאן ואבן. מספר יושביה ארבע וחצי מיליאן איש, שלש חמישית טשעחן ושני חמישית אשכנזים. מלבד שבעים אלף יהודים ותשעים אלף פרוטסטאנטן אשר בם, הם כולם קטוליקן, הטשעחן כשרון מדע להם, רוח חי בקרבם לכל מלאכה, מסתפקים במועט ושונאי הפזור. אוהבי זמר ונגון ודבקים בארצם ועמם. האשכנזים יתרון רב למו עליהם בחכמה ודעת. קורותיה. הארץ הזאת נושבת זה יותר משתי אלף שנה, אולם עד המאה השמינית למספרם היו נפוצים הנה והנה בלי קצין ושר, אך בשנת תש“כ למנינם שמו להם דוכס בראשם ויהיו לאגודה אחת. הדוכס בארזיוואי היה הראשון אשר קבל הדת הנוצרית על נפשו בסוף המאה התשיעית, כי הגוי כולו היו עובדי אלילים, ויחר אף העם בו ויגרשוהו מן הארץ. באמצע המאה העשירית באו כולם בברית אמונת הנוצרי. בסוף המאה הי”א הרימה קיסר היינריך הרביעי בתור ממלכה, ומלכים שונים משלו בה, עד אשר לקח פערדינאנד קיסר עסטרייך בראשית המאה הט"ז את אחות לאדיסלאוו מלך בעהמן ואונגארן, והמלך ההוא לא הניח בנים אחריו, ויירש פערדינאנד את בעהמן ותהי לעסטרייך אחוזה עד עולם. מן העת ההיא עברו מבוכות נוראות עליה מאה שנים תמימות, כי געלה נפש העם באמונה הקטוליקית אשר אחז הקיסר בה, ויטו אחרי למודי וחוקי הכומר הוס, ובגלל זה היו שערורות ומלחמות רבות בקרבה, עד אשר נחמו על אשר עשו וישובו לברית קטוליקית ותשקוט הארץ.

קורות ישראל. מעת החלה המדינה הזאת היות ארץ נושבת, באו גם בני יהודה אל תוכה וישבו שלוים ושקטים בה אין מכלים דבר, אך באמצע המאה הראשונה לאלף הששי החלו הגוים להפריעם ממנוחתם, ויהי בשנת החמשים ויתנפלו בעלילה עליהם כי תלו חלת קדשם על עץ ויהרגו מהם רב. בשנת ק“ח כאשר היתה המגפה הנוראה הנודעת בשם המות השחור ובב”י לא נגעה לרעה, האשימו אותם כי השליכו סם המות בבארות, וישרפו כבירים אין חקר על לא חמס בכפם. בשנת קמ“ח צעקו בערמה כי הרגו היהודים רבים מילדיהם, וימותו רבים על לא עון. בשנת קמ”ט באו בעלילה על זרע יעקב באמרם כי השליך איש יהודי אבן נגד אחד הכמרים, ורבים לטבח הובלו. בשנת קנ“א קרא אחד הכמרים בפראג אל העם להנקם ביהודים על דבר איזה נערים אשר נאצו אותו ביום חג עת נשא חלות קדש בידו, ויפול ההמון כזאבי ערב על היהודים האומללים וישפכו דם רב ואת רכושם שללו ויבוזו, ואף אם שלח הקיסר את צבאותיו להשקיט הסער, לא עצרו כח נגד העם רב, ויהי הרג ואבדן רב בכל ערי בעהמן ומעהרן. בשנת קנ”ט יצא הדת מלפני הקיסר כי היהודים עבדיו הם, והנוגע בם כנוגע בבבת עינו, אולם גם הדת הזאת לא היתה תרופה למכתם, כי יושבי הארץ ברוע לבבם נפלו עליהם כפעם בפעם ויהרגו מהם לבלי ספורות. בימי הקיסר פערדינאנד (שנת שכ"א) הרבו להאשים אותם כי יציתו אש בבתים וישפכו דם נקי, ורבים לטבח הובלו, גם הקיסר לבדו הכביד אכפו עליהם בצוותו להביא את ספרי תפלותיהם לווין, למען תהיה בקורת עליהם, אך הפאבסט פיאוס הרביעי עמד לימינם ויצו להשיב את הספרים להם. עד מהרה התגוללו צרות אחרות רבות על ראשיהם, כי האשימו אותם על דבר נשך ותרבית, ומה רבו תלאותיהם. בשנת שפ“ד באה המצוה מאת הפאבסט גרעגאר הי”ג, כי יבואו היהודים לבמות הנוצרים לשמוע דרשות הכמרים, למען יהפך לבבם לברית החדשה, כצאן טבחה הובלו יום יום למקדשיהם, והנוגשים אצו עליהם להקשיב לכל דבר היוצא מפי הכומר, ויכום בלי חמלה ויהיו ככדור בידי כל שוטר לעשות בהם כחפץ לבבם. בשנת ת“ח עת צרו השוועדן על פראג, סבלה עיר היהודים תלאות רבות, כי הרבו כלי הרעם להרוס בתיהם ולהשחית כל אשר להם, אולם עינם לא חסה על הונם, וישימו את נפשם בכפם להגן על העיר בעד האויב, לכן נשאו חן בעיני הקיסר ומלבד אשר נתן בפה מלא תודה למו, הרשה להם לעשות פעמון בבית הועד למקרא העדה, ובשנה השנית נתן להם ספר ברית וחרות. בשנת תק”ד כאשר נלחמו מלך פרייסן ודוכס בייערן על עסטרייך, שפכה הקסרית מריא טרעזיא חמתה על היהודים, ותצו עליהם לצאת מכל הארץ הזאת בעוד ששה ירחים, ויצאו מפראג ומכל הערים הגדולות, ויהיו נודדים בארצות נכר, מלבד הגאון ר' זלמן קרוב אשר ניתן לו הרשיון לשבת בפראג, אולם בשנת תק“ח אחרי הרבו תחנה וקבלו עליהם ועל זרעם לתת מס רב לאוצר הממלכה, נפתחו לפניהם שערי הארץ הזאת וישובו לגור בתוכה. מני אז היה לחוק כי יתנו כל בני יהודה היושבים בבעהמן לאוצר הקיסר שני מאות ששים ואחד אלף כסף דבר שנה בשנה, וכולם ערבים זה בזה, ואף אם לא ישאר רק איש אחד יהודי בכל המדינה, עליו לשלם כל תוכן הכסף הזה. מלבד המס הגדול הזה היה עוד מס אחר עמוס על שכם בני פראג, ונקרא בשם דאמעסטיקאל שטייער, והיה לתוצאות הקהל, בית הספר, רצפת עיר היהודים, והדלקת הנרות בחוצות משכן בני ישראל, אף אם נשאו עול כל מסי העיר עליהם ככל הנוצרים יושביה. אך בשנת תר”ט הטה הקיסר חסדו עלינו והמסים האלה נשבתו.

המדינה הזאת שלש עשרה גליליות לה.

א) גליל פראג, בו העיר פראג, בירת המדינה על נהר מאלדויא, שמונה מחלקות לה. הלא הן, העיר הישנה, העיר החדשה, קליינזייטע, הראדשין, עיר היהודים אשר הוסב שמה בשנת תר“י עיר יאזעף, ושלשה המגרשים ווישעראד, קאראלינענטהאל, וסמיכאוו. העיר הזאת ישנה מאד ותהי בצורה מני אז וגם עתה חומות גבוהות יקיפוה, ולהן ששה ושלושים סוללות ושלשה מגדלים, וארבע עשרה שערים למו. מאה וששים אלף איש בה, ובתוכם עדה רבה מאחינו בני ישראל הי”ו. בה מאתים ארבעים ושנים חוצות, ששים רחובות, קפ“ט מגדלים, ובכ”ה מהם מורי שעות, חמשה מגדלים אשר יעלו המים למרום גבהם דרך צנורות, גשר אבנים נפלא מאד בין העיר הישנה והקליינזייטע, אשר בנה קיסר קארל בשנת קי“ח, נכון על שבעה עשר עמודי אבן, ארכו אלף תקע”ב רגל, ורומו עשרים אמה מעל המים, פסילים ומגדלים רבים עליו, ובתוכם פסל נעפאמוק הקדוש להם, ושתי וערב נחושת מצופה זהב ופסל משיחם, אשר נעשו מכסף איש יהודי בשנת תצ“ו בתתו כופר נפשו יען האשימוהו כי חרף את דתם. גשר תלוי על שרשרות ברזל, וגשר אחד מאבנים גדול מאד, איזה גשרים קטנים ושמונה איים גדולים בנהר מאלדויא. בה משכן השליט ושרי הממשלה. מושב ראש הכמרים הוא פירסט ערצבישאף, נ”ג במות לנוצרים, צ“א בתי ספר ובראשם בית אוניווערזיטעט אשר נוסד בשנת ק”ח, בו אוצר ספרים, מצפה ככבים וגנת ביתן, מספר תלמידיו שני אלף ושבעים, ומוריו חמשה ושבעים הם. בתי חנוך רבים, בתי מדרש לכל חכמה ומלאכה, שלשה בתים לחכמת הנגון בפה וכלי שיר, בתי יתומים ועניים, בתי חנוך לעורים וחרשים, ג' אוצרות ספרים לעם, י“ט אוצרות ספרים ליחידים, בתי סגולות עתיקים, בית טעאטר גדול, שלשה בתי שעשוע לאצילים אזרחים וסוחרים. בית מחסה לאנשי החיל אשר לא יוכלו עוד צאת לצבא, בית נשק, היכל מלך עתיק יומין, ארבע מאות חדרים ואולמות רבים בו. ארמון הקיסר פערדינאנד יר”ה. בה ראש מסחר כל ארץ בעהמן, ונתיב הברזל ההולך ממנה לווין, גם המעבר הרב על פני נהר מאלדויא השוטף לנהר עלבא ועל פניו אניות יעבורון עד עיר האמבורג, ישימוה לסוחר גוים. בה יותר מאלף וחמש מאות חנויות לכל סחורה, ששה ועשרים בתי ממכר ספרים חדשים וישנים, ט“ו בתי תרופה וצרי לכל מחלה, שכ”ח בתי מלאכת מחשבת, אחד עשר בתי דפוס, אחד עשר דפוסי אבן, ארבעה בתי מעשה אותות, וחמשים בתי מלון אורחים. בעיר הישנה רחוב גדול ועמוד אבן בתוכו אשר הציב קיסר פערדינאנד השלישי למזכרת הצלת העיר מיד השוועדן בשנת ת“ח, אצלו באר זורקת מים למרום משיש אדום, ולמערבו בית העצה נפלא מאד נבנה בשנת ה”א צ“ח, בו אולם גדול ונחמד, ומגדל גבוה עם מורה שעות. העיר החדשה נבנתה בשנת ק”ח, בה חצר נתיב הברזל מרובע וגדול מאד, בו שני בתים גדולים לפקידי הנתיב והעושים במלאכה, ובתי מסכנות מרווחים, אליו יסורו העגלות בשובם מדרכם וממנו יצאו. החצר הזה נבנה בשנת תר“ה. נכחו בית קאווע נחמד למראה ואיזה ארמונים. סביב העיר הזאת סוללה גדולה אשר יתהלכו לשוח עליה באביב ובחורף. עיר היהודים אשר הוסב שמה עיר יאזעף, היא הישנה מכל מחלקות פראג, חוצותיה צרות ובלתי טהורות, ורוב בתיה עתיקים בלי כל תואר, בתוכו בית העצה לבני ישראל, בו ישבו ראשי העדה מלפנים לשפוט את העם, בית הסוהר בקרבו ומגדל עם מורה שעות עליו, גם פעמון בו למקרא העדה על פי רשיון קיסר פערדינאנד בשנת ת”ח על דבר אמונת רוחם אתו עת צרו השוועדן על העיר. בית ספר לבני ישראל הנקרא הויפט נארמאל שולע, נוסד מהקיסר יאזעף בשנת תק“מ, בית חנוך נערים אשר יסד הרב החכם ר' משה לאנדויא ז”ל בשנת תקצ“ה, בית תלמוד תורה, בית יתומים, בית חולים, חברת בקור חולים, חברת אהבת רעים התומכת ידי עני ודל כיהודי כנוצרי, חברת עצים, חברת נשים, ועוד חברות אחרות לחסד וצדקה. שמונה בתי כנסיות גדולים ועשרים ואחד בתי כנסיות קטנים. בראשם מקדש מעט המכונה אלטניישול בנין עתיק מאד, ורבים אומרים כי נבנה בימי בית שני, אולם קרוב לאמת כי נבנה בסוף המאה השביעית לאלף החמישי, חלונותיו רחבים מחוץ וצרים מבפנים על דרך חלונות בית המקדש, נכון על שני עמודים, ובמדרגות ירדו אליו ע”ד הכתוב ממעמקים קראתיך ה‘, ואודות שמו יש אומרים כי על תנאי הוא, באשר נבנה על תנאי עד שוב ישראל לירושלים, ואחרים אומרים כי בזמן בנינו נקרא החדש למול הישן אשר מעץ, וכאשר נבנה ברבות הימים עוד בית שלישי לה’, הסבו את שמו אלטנייא לאמור הוא ישן אשר מלפנים היה חדש שמו. באמצע הבית בימה מאבני שיש ובשני מבואיה שבכות ברזל לה, עליה דגל בו כתובים הדברים האלה: ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו. בשנת קי“ז נתן קארל השני זכות ליהודי פראג להיות להם דגל, הזכות הזה נתחדש בימי פערדינאנדוס ז”ל אך ברבות הימים נשחת, ועתה בשנת תע“ה לפ”ק נתחדש לכבוד אדונינו הקיסר קארל הששי מ“כ ביום נולד לו בנו היקר דוכס לעאפאלד ע”כ. את הדגל הזה ישאו ביום שמחת תורה עת ההקפות. ארון הקודש כולו ברזל מוצק נאוה מאד, ששים פרכת המסד לו, רובם מעשה רוקם בזהב ומרגליות, ובתוכן שתים יקרות מאד. בעלית הגג מונחים ס“ת פסולים, ספרים קרועים וכתבים נשחתים, ומלה בפי העם כי שארית הגולם שם אשר עשה בעל גור אריה ז”ל לכן ייראו לבא שמה. קירותיו שחורים מבחוץ מרוב ימים, ובכל המון השרפות והתהפוכות אשר עברו על העיר הזאת, לא נגעה בו רעה, כי יד ה' לטובה עליו. בליל יוה“כ לפני אמירת כל נדרי יאמר הש”ץ תפלה בעד נשמת איש יהודי אשר המיר דתו באונס והציל כל העדה מרעה אשר התעתדה לבא עליהם. בפורים יזכירו בו לטובה בעת התפלה את איש נכרי אשר הציל יהודים רבים ממות עת גאו המים בעיר בשנת תקמ“ד. לא רחוק ממנו בית החיים הישן, במבוא שעריו חרותים הדברים האלה: תפארת לשנות קדם, כבוד לקנין עולם, מנוחה למתים. בו מנוחת הגאונים המפורסמים ר' אביגדור קרא בעל הסליחות למגפה, ר' יש”ר מקאנדיא, ר' ליווא בר בצלאל הנודע בשם מהר“ל מפראג בעל גור אריה, ול”ג מבחר תלמידיו סביבו, ר' שמעון שפירא, ר' שלמה אפרים לונשיץ בעל ס' עוללות אפרים, ר' דוד גאנז בעל צמח דוד, ר' אליהו בעל ס' אליהו רבא וזוטא, ר' ראובן בעל ילקוט ראובני, ר' דוד אפנהיים, ר' זרח איידליץ, רבים ממשפחת הורוויץ ואשת הגאון בעל של“ה, הגביר הנדיב ר' מרדכי מייזיל אשר בנה מכספו ביהכ”נ הנקרא על שמו, גם בית החולים, בית העצה ליהודים, בית תלמוד תורה, מרחץ הנשים, ורצפת אבן לכל עיר היהודים. מצבת חתן וכלה אשר מתו שניהם ביום אחד, ועוד קברי גאונים רבנים ונדיבים אחרים. ומנוחת קדושים רבים אשר מסרו נפשם בעד עם ה' ותורתו, והחפץ לדעת את כולם יקרא בס' גלעד מהחכם ר' קלמן ליעבן נ“י עם תפוצת אור עליו מהגאון המבקר מוה' שלמה לייב ראפפורט יצ”ו. בית הקברות הזה מוקף חומת אבן מסביב, בשנת תקמ“ז נסגר וחדלו לקבור בו, והכינו חצר מות חדש מחוץ לשערי העיר, ובו מנוחת הגאון ר' יחזקאל לאנדא ובניו הרבנים ר' שמואל ור' ישראל ונכדו הרב החכם ר' משה לאנדא ורבנים וחכמים אחרים מן הדור האחרון. בית תפלה חדש נאוה מאד בקרבה, אשר יתפללו בו בסדר חדש הנהוג עתה בכל ערי אשכנז צרפת ובריטאניא, הש”ץ ישיר עם קהל משוררים וקול עוגב נלוה אליו והעם יתפללו בנחת וקול דממה, חכם מיוחד לו הדורש מדי שבת בשבתו דברי תוכחה בשפת אשכנז צחה וברורה. הדרשן הראשון אשר בה היה הרב החכם הגדול מוה' מיכל זאכס ז“ל, ואחרי נקרא לברלין, בא הרב החכם דאקער קעמפף תחתיו, יאריך ה' שנותיו בנעימים. העיר הזאת גדולה לאלהים מני אז וגאונים רמים ונשאים הורו בה חוקי ה' ותורתו לבני ישראל, ובאשר מספרם ירבה מאד, לכן לא אשימה פה אפס קצה למזכרת, הלא הם הגאון ר' יונה תאומים בעל ס' קיקיון דיונה, הגאון ר' יעקב פאלק אשר המציא דרך הפלפול בחדודו, והנגון המיוחד לקריאת הש”ס הנהוג בכל תפוצות ישראל עד היום הזה, הגאון ר' מרדכי יפה בעל הלבוש, אשר הגלה עם הגולה מפראג בשנת שי“ט והלך לאיטליא, ואח”כ נתקבל להרב בהוראדנא, לובלין וקרעמניץ, ובשנת שנ“ב שב לפראג אל כסא הרבנות. הגאון ר' יצחק חיות, הגאון ר' ליפמאן יו”ט העלר בעל תוספות יו“ט, הוא האיש אשר רדפוהו אויביו באף וחמה עד אשר הובא לבית הסוהר בווין וכפסע היה בינו ובין המות ככתוב בס' מגילת איבה, אך בישע ה' נחלץ ממצר ושב לכסא כבודו. הגאונים ר' ישעיה הורוויץ בעל של”ה, ר' אברהם ברודא, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יחזקאל לנדא בעל נודע ביהודה וצל“ח, ר' שמואל בנו, ר' אלעזר פלעקלס דיין מו”ש, ר' שבתי משורר בעל שפתי חכמים היה משורר בקרבה, ומלבד אלה הגאונים הרשומים למעלה בחצר מות הישן. גם היו בה חכמים רבים אשר לא היתה תורתם אומנותם, כר' ישראל לנדא, ר' ברוך ייטלש, ר' יהודה בן יונה ייטלש, ר' פרץ בעער, ר' משה לאנדא ז“ל. ועתה ישב על כסא הרבנות בו הרב הגאון האדיר החכם המבקר הגדול מוה' שלמה יהודה ליב ראפאפורט הכהן נ”י, הוא האיש אשר משאתו יגורו כל חכמי הדור הזה, ושמעו הולך בכל הארץ לתהלה ולתפארת. גם בגבירים נדיבי עם פי שנים לקריה זאת על ערים רבות בממלכה הזאת, ובתוכם האלוף ר' לעאפאלד עדלר פאן לעמל נ“י אשר נעטר מהקיסר בחותם תכנית הנקרא ארדן דער אייזרנן קראנע, והשרים יערוזאלעם הי”ו. העיר הזאת נבנתה זה שלש אלף שנה, ובעת בנינה שאל אחד האשכנזים את חרש עצים אשר עשה מפתן, מה שם המקום הזה, והאומן חשב כי ישאלהו על המפתן, ויענהו פראגא לאמר מפתן, ומיום ההוא והלאה נשאר לה שם פראג.

מעלניק, על נהר עלבע, שני אלף איש, במה לנוצרים נבנתה במאה הי“ב למספרם, בה פעמון שבעים ושבעה ככר משקלו, ארמון, באר עמוקה מאד, בית העצה נאוה, כרמי יין אדום מהולל מאד, פרציבראם אלף איש, מחצב כסף ועופרת. קאראלינענטאל, מעשה כלי בד ומטוה פתילים. סמיכאוו, מקום בתי מלאכה רבים. קעניגזאל, אלף איש, בית מעשה צוקר רב. איילע, אלף איש, מחצב זהב וכסף. בערוין, שלש אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה כלי יוצר, מחצב שיש. זעבראק, שני אלף איש רובם עניים, מחצב גחלי אבן. בראנדייס, ג' אלף איש, תרבית סוסי הקיסר, בית מחסה לאנשי הצבא אשר לא יוכלו לעבוד עבודה עוד. ראקאניץ, שלשה אלף איש, בית ספר, מעשה כלי חרש, מחצב גחלי אבן, ברזל, מעשה זכוכית. שלאן, מוקפת חומה, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה גלומי צמר ופוזמקאות. בעהמיש בראד, אלף איש, מלאכת גלומי צ”ג ובד. הארצוויץ, שלש אלף איש, מלאכת כלי ברזל שונים מהוללים מאד, מעשה גבינה. ראסטאק, דאברציש, סטראשיץ, האלובקאוו, אלטהיטן, נייאהיטן, ששה מקומות אשר מעשה ברזל רב בהם, וועיוואנאאוו מקום מחצב גחלי אבן. ווראן, בית מעשה נייר. אלט בונצלויא, עיר קטנה, איזה בתי מלאכת ברזל וגלומי צמר בה.

ב) גליל לייטמעריץ בו העיר לייטעמריץ על נהר עלבע, חמש אלף איש, בתי מדרש שונים, מעשה כובעי קש, לטישת זכוכית, בשול ציקאריע, מסחר יין, דגים ופרי העץ. טרעזיענשטאדט, מבצר, שני אלף איש, מסחר. לאבאזיץ, שני אלף איש. אויסיג, שני אלף איש, מסחר פרי העץ, תבואת השדה ועצי בנין. בילין, שלש אלף איש, באר מי תרופה מהולל. טעפליץ, עיר נאוה ומהוללה מאד בגלל המרחצאות למרפא אשר בה, ל“ח מעינות בה, ורבים מהם מימיהם רותחים מאד, יותר מחמש אלף איש יבואו אליה שנה שנה בימי הקיץ לרחוץ במים את בשרם ולשתות המים הטובים לתרופה מאד. שלשה אלף איש בה, עושי פוזמקאות, נעלי יד ומעשה רוקם. דוכס, אלף איש, מקום מרחץ. ארמון נאוה וסגולות יקרות בו. צינוואלד, שני אלף איש, מכרה בדיל רב. גרויפן, שני אלף איש, היכל עונג, מכרה בדיל, מעשה פוזמקאות, אוישא, שני אלף איש, מסחר כישות רב. בעהמישליפא, שבעה אלף איש, בתי מדרש, מעשה גלומי צ”ג, כלי חרש. היידא, שני אלף איש, בית ספר, מעשה כלי זכוכית מהוללים. רומבורג, חמש אלף איש, מעשה כלי צמר ובד רב, מסחר גדול בם למרחקים. שלוקענויא, מקום מעשה כלי פשתן וצ“ג רב. קרייביץ, שני אלף איש, מטוה צ”ג ולבון כלי בד. קאמניץ, ג' אלף איש, מעשה יי“ש ושכר, כלי זכוכית, צמר גפן ובד. טעטשן, על נהר עלבע, שני אלף איש, מעשה צמר ופשתים, מרחצאות טובות אצלה. בירגשטיין, בית מלאכת מראות לטושות. באדנבאך אצל גבול זאכסן, בתי מלאכת צמר וצ”ג, מראות לטושות, מסחר רב. ניקסדארף, בתי מעשה ברזל צרוף. שענדלינדע, מעשה חוטים בתי רגל. צוויקויא, בתי מלאכת בד וצמר גפן.

ג) גליל גיטשין, בו העיר גימשין, שני אלף איש, היכל נאוה. האהענעלבע, ארבע אלף איש, מעשה כלי צמר גפן ובד. ארנויא, אלף איש, אורגי בד ועושי נייר. לאמניץ, שני אלף איש, עובדי אדמה ועושי כלי בד. יונגבוך, מטוה חוטי פשתן. שטארקענבאך, מלאכת כלי פשתן טובים מאד. נייאבידשאוו, חמש אלף איש, בית הכנסת נאוה, מסחר. טרויטענויע, שלש אלף איש, בתי מלאכת זכוכית נייר ובד. חלומעץ, שלש אלף איש, מרחצאות מהוללים, ברכות מים מלאות דגים, מעשה צמר ופשתים. לויטרוואסר, בית מעשה נייר. נייאוועלט, בית מעשה זכוכית מהולל.

ד) גליל בונצלויא, בו העיר יונג בונצלויא, חמש אלף איש, בית מדרש, מעשה כלי בד. רייכענבערג, על נהר נייסע, חמש עשר אלף איש, בתי מדרש, בתי מלאכת גלומי צמר רבים וטובים. רוכשטאדט, שני אלף איש, מעשה בד רב. פרידלאנד, ארבע אלף איש, מעשה כלי פשתן וצמר, ארמון שר הצבא וואלענשטיין הנודע בדברי הימים לשם ולתהלה. ליבעווערדא, כפר נאוה, אלף איש, מרחצאות מי גפרית וברזל טובים מאד למרפא. טאנוואלד, בית מטוה צמר גפן רב. גאבלאנץ, ליבענויא, בהם בתי מעשה כלי זכוכית מהוללים מאוד אשר יובלו לכל פאת תבל לממכר. טורנויא, שלש אלף איש, מעשה פניני גראנט מהוללים, מכרה אבנים טובות. מינכנגרעץ, שלש אלף איש, פרדס, מעשה צמר וצ“ג. הירשבערג, גאבל, שני מקומות מעשה זכוכית, כלי בד וצ”ג. קאסמאנאס, יאזעפסטאל, בתי מלאכת כלי פשתן טובים.

ה) גליל קעניגגרעץ, בו העיר קעניגגרעץ על נהר עלבע, עשרת אלפים איש, בתי מדרש, מלאכת ברזל. יאזעפשטאדט, מבצר חזק, שני אלף איש, מעשה כלי בד. ברוינויא, ג' אלף איש, בית מדרש, מעשה גלומי צמר, לבון בד. קעניגינהאף, חמש אלף איש, מעשה צמר ופשתים, בתי בורסקי. רייכענויא, שני אלף איש, בית מדרש, מלאכת צמר גפן. גרוליך, מקום קדוש לנוצרים ורבים ינהרו אליו, מעשה אורג. זענפטנבערג, מקום מלאכת גלומי צמר. אדרסבאך, סקאליץ, וויזן, וועקסלדארף. בארבעתם יחד בתי מעשה כלי בד וצמר רב.

ו) גליל חרודים, בו העיר חרודים, שבעה אלף איש, מסחר סוסים רב. פארדוביץ חמש אלף איש, ארמון, בתי מדרש, תרבית סוסי הקיסר, יאורים רבים סביבה. ליטאמישל, שבעה אלף איש, בתי מדרש, מעשה אורג, מסחר רב בכלי פשתן. האהענמויט, חמשה אלף איש, מעשה גלומי צמר. פאליטשקא, מקום מעשה כלי בד רב. לאנדסקראן, שש אלף איש, אורגים, צובעים, מלבני בד.

ז) גליל טשאסלויא, בו העיר טשאסלויא, ארבע אלף איש, בית בשול צוקר. קוטענבערג, שנים עשר אלף איש, מטוה צמר גפן, מכרה כסף בדיל ועופרת. הומפאלעץ חמש אלף איש, עדה רבה לבני ישראל בקרבה, מעשה גלומי צמר. חאטיבארץ, אלף איש, מלאכת גלומי צמר. פאלנא, גם הוא מקום מעשה גלומי צמר. דייטשבראד, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, מעשה שמיכות צמר. קוירצים ב' אלף ות“ק איש, גני פרי רבים. קאלין על נהר עלבע, מוקפת חומה, שבעה אלף איש, ארמון וגנת ביתן לו, בתי לטישת אבנים טובות, מעשה כלי בד. בה ישב המליץ מוה' יששכר בער שלעזינגר ז”ל. פה היתה תשועה גדולה לעסטרייך בהלחמה עם פרייסן בשנת תקי"ז. לעדעץ, אלף איש, בית מעשה צוקר. פעלעס, בית מעשה כלי ברזל מהולל. עלבע טייניץ, אלף איש, מעשה עורות רב. שוויטלא, מקום מעשה פניני גראנאט. אלטענבערג, כפר, בו בית מעשה נייר טוב מאד.

ח) גליל טאבאר, בו העיר טאבאר, שש אלף איש ובהם עדה רבה מבני ישראל הי“ו. בתי ספר, מסחר בתבואת השדה. ראטיבארזיץ, אלף איש, מכרה כסף מן ההר. פאצויא, ג' אלף איש, מעשה גלומי צמר. פילגראס, ד' אלף איש, בית מדרש, מלאכת צ”ג וגלומי צמר. קאמעניץ, ג' אלף איש, בה אלה מהוללה על דבר גובה קומתה ועוביה, מסחר יבול השדה. נייאהויז, תשעה אלף איש, בתי מדרש, בתי חנוך לאנשי הצבא, מעשה צמר ופשתים, נייר, מחצב אבנים טובות.

ט) גליל בודווייז, בו העיר בודווייז על נהר מאלדויא, אחד עשר אלף איש. בתי מדרש שונים, בתי מלאכת כלי פארצעלאן, בשול צוקר, מעשה זאלפעטר, מחצב גחלי אבן, בנין אניות. קרומויא, שש אלף איש, בתי מדרש, ארמון ובו אוצר ספרים וכלי נשק רב, מעשה פתילי בד. בשנת תק"ץ היה שטף מים רבים בתוכה. ראזענבערג ב' אלף איש, מסחר דגים רב. גראצן, שני אלף איש, בתי מלאכת זכוכית טוב מאד. וויטינגויא, שש אלף איש, יאורים רבים סביבה ודגים כבירים בם. אדאלפסטאל. מקום מעשה ברזל רב. גאלדענקראן, מעשה צבעים וגלומי צמר. ברינדל, מקום מרחץ מי תרופה.

י) גליל פיזעק, בו העיר פיזעק על נהר וואטאווא וגשר אבנים גדול עתיק יומין עליו. שש אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה גלומי צמר, מסחר. בלאטנא, שני אלף איש, מסחר תבואה. האראזדייאוויץ, ג' אלף איש. מעשה גלומי צמר ויי“ש, אצלה הר פראכין וארמון ישן עליו, סטראקאניץ, חמש אלף איש, מעשה מגבעות, בערגרייכנשטיין, שני אלף איש, מעשה זכוכית. ווינטרבערג, ב' אלף איש, ארמון, מלאכת זכוכית טוב. פראחאטיץ, ג' אלף איש, מעשה יי”ש ותרבית מקנה. אדאלף היין, מקום מעשה כלי זכוכית טובים. האסטיץ על נהר וואטאווא, כפר, כפעם בפעם ימצאו פנינים על שפת הנהר. שיטנהאפן, מקום מעשה צבעים.

יא) גליל פילזן בו העיר פילזן על נהר מיס, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש שונים, היכלי תפארה, בתי מלאכת גלומי צמר גסים, עורות צבועים, מסחר רב, אצלה מחצב ברזל וגחלי אבן רב. קלאטויא, שבעה אלף איש, בית גימנאזיום, ארמון. בבית העצה והפעמון אשר בו צ"ט ככר משקלו. מחצב אבני שיש אצלה. מיעס, חמש אלף איש. מחצב עופרת רב, מעשה נייר, שכר, גני פרי. נייאגעדיין, שני אלף איש, בית מעשה גלומי צמר גדול מאד ושש מאות איש בו יעבודו. נעפאמוק, שני אלף איש, מעשה כלי ברזל. במה לנוצרים הקדושה לבני הארץ הזאת מאד, ורבבות ינהרו אליה. טויס, שבעה אלף איש, בית מדרש, מעשה עבותים וגלומי צמר. פלאס, מקום מעשה כלי ברזל מהוללים, ראקיצאן, ג' אלף איש, מעשה ברזל רב. ראדניץ, שני אלף איש, מחצב גחלי אבן רב מאד. בישאפטייניץ, ג' אלף איש, תרבית סוסים, מערקלין, מקום מעשה צינק.

יב) גליל עגער, בו העיר עגער, אחד עשר אלף איש, בתי מדרש, מעשה גלומי צמר, מסחר. בשנת ה“א ק”י נרצחו יהודים רבים בה על בלי דבר. קרוב אליה מקום המרחץ פראנצנסבאד. עלבאגן על נהר עגר, בית מדרש, שלש אלף איש, בתי מלאכת פארצעלאן, ארמון ישן. שלאגנוואלד, שני אלף איש, מעשה פארצעלאן. קארלסבאד, ארבע אלף איש, בתי מלאכת ברזל צרוף, נחושת קלל, כלי בדיל, שכינים, מספרים, מחטים, כלי זכוכית טובים, תשעה מעינות מי גפרית ומלח חמים טובים לתרופה, יוצאים מן סלע שיש, כל כלי הבא אל תוכם אף רגע, יצא מהם בקליפת אבן, ולערך שמונה אלף איש מכל פנות תבל יבואו הנה בקיץ לרחצה ולשתות מים חיים האלה, כי מרפא בם לכל מכאוב וחולי. מאריענבאד, מקום מרחצאות מהוללים, בארות מי מלח טובים למרפא, וכשני מאות אלף בקבוקים יובלו מהם למרחקים. מספר הבאים אליה בקיץ יותר מחמש אלף איש. יאאחימסטאל, חמש אלף איש, מחצב כסף וקאבאלט, מעשה לבנת עופרת וצבעים. גאטעסגאב, שני אלף איש, מחצב בדיל, מעשה אורג. אש, מקום מעשה צמר וגלומי צ"ג, ופוזמקאות רב. גראסליץ, חמש אלף איש, מעשה כלי זמר, מטוה פתילי צמר גפן. קעניגסווארט, שני אלף איש, ארמון נאוה וסגולות רבות יקרות בו, מעינות מי מתכת, מחצב בדיל. היא אחוזת פירסט מעטרניך. פלאטן, שני אלף איש, מעשה כפות ברזל מחצב אבנים טובות. מאריא קולם, שש מאות איש, מקום מהולל לנוצרים. אלטזאאל, מקום מחצב בדיל ועופרת רב. הירשנשטאנד, מעשה אורג. דאלוויץ, בית מלאכת פארצעלאן. אלטראלויא. פירקנהאמר, בשניהם מלאכת פארצעלאן רב וטוב. היינריכסגרין, מקום מחצב בדיל ואבנים טובות. וויזנטאל, מכרה בדיל, מעשה אורג. ניידעק, שלש אלף איש, כור ברזל, מעשה רקועי פחים, פתילי ברזל ונייר.

יג) גליל זאאץ, בו העיר זאאץ על שפת נהר עגר, מוקפת חומה, שש אלף איש, בית גימנאזיום, מסחר רב בכישות. לוין על נהר עגר וגשר אבנים גדול עליו, שלש אלף איש, מסחר. בריקס, ארבע אלף איש, בתי מדרש, מחצב גחלי אבן ומעשה מלח לתרופה. קאטארינאבערג, שני אלף איש, מעשה נחושת וברזל. קאמאטויא אצל גבול זאכסן, ארבע אלף איש, בית מדרש, מעשה כלי בד, בשול אלוין. פרעסניץ, ג' אלף איש, כור ברזל, מעשה צמר ופשתים. בילין, עיר מהוללה מאד על דבר מעינות מי תרופה אשר בה. סעדליץ. גם הוא מקום מהולל על אודות המים המרים אשר בו הטובים למרפא מאוד, עשר בארות תרופה לו. פילנא, זיידשיץ, שני כפרים נודעים בשם על דבר מי מרפא אשר בם, ויובלו למרחקים לממכר. ראטענהויז, בית מלאכת צמר גפן רב. קאאדן, ארבע אלף איש, בית מדרש, מעשה פוזמקאות צמר, מכרה גחלי אבן.

ח. מעהרן

שמה הוא על דבר הנהר הגדול מארך הנקרא גם מאראווא העובר בתוכה, מדתה ארבע מאות וחמש פרסאות מרובעות, גבוליה לצפון ארץ שלעזיא, למערבה בעהמן, עסטרייך נגבה ואונגארן מזרחה. הרים רבים סביב יקיפוה, גם בקרבה פנימה גבעות רבות.

נהרותיה הגדולים הם מארך, טאיא, שווארצא, איגלא, ציטאווא, כולם יחד מבורכים בדגים לבלי חקר. אוירה ממוצע וטוב ליושביה. שפע רב לה בתבואת השדה וכל ירק עשב, יער וכל עץ בו, סוסים אמיצים וטובים, בעלי קרנים רבים, צאן רב וטוב מאד. פרי העץ למכביר, יין לא מעט. אווזים רבים וטובים מאד. בהריה ימצאו גחלי אבן לרוב, ברזל ונחושת, שיש ואבנים שונים, אלוין וגראפיט. מלח בשול אין בקרבה. מלאכות ופועל כפים יד ושם רב להם בקרבה, ומעשה צוקר בראש כולם. גם מלאכת כלי ברזל ואבן רבה מאד בה. מספר יושביה א' מיליאן ותשע מאות אלף איש, ובהם ארבעים אלף יהודים. רובם סלאוון הם ואך מחצית מיליאן אשכנזים בתוכם. גורל בני ישראל במדינה הזאת היה תמיד כגורל אחינו בבעהמן, כי מלבד אשר קרובות שתי המדינות האלה אשה לאחותה, היו לרוב ביד מושל אחד, וכל הרעות אשר עברו על שה פזורה ישראל בבעהמן, השיגו גם יושבי מעהרן. בשנת ה“א רי”ג עבר כומר פראנציסקאני, קאפיסטראן שמו, את ארץ שלעזיא, ויצעק מרה באזני העם כי ידקרו היהודים את חלות קדשם, ולחלקת לשונו נפתה המלך לאדיסלאוו ויגרש את היהודים מארצותיו בעהמן ומעהרן, ואך אשר המירו את דתם נשארו, וגם מן הגולים לקח את ילדיהם הקטנים ביד חזקה וישימם לנוצרים. בשנת תק“ב ותק”ד מצאו אותם צרות רבות ורעות, כי אמרה הקסרית מריא טרעזיא לגרשם מכל הארץ הזאת, ואך בכופר רב פדו את נפשם ונשארו במקומם. עד שנת תר“ח היה מספר משפחותיהם קצוב לכל עיר ומקום על פי חוקי הממשלה, ולא היה לאל יד כל איש לקחת אשה בלתי אם מת בעל אשה אחר, ויבא הוא תחתיו. כל בית אב נתן לאוצר המלך חמשה כסף מדי שנה בשנה. מלבד זה נתנו מס המאכל, מכל בשר בהמה ועוף, דגים, יין, חומץ ושומן, ומס מדינה בשם קאנטריבוציאנס צושלאג, כ”ז אלף וד' מאות כסף לשנה. כל איש ממדינה אחרת אשר ישב בקרבה נתן מס מיוחד מן חמשה עד עשרים כסף דבר שנה בשנה. כל איש אשר היה לו מנין קבוע בביתו להתפלל נתן כ“ד כסף לאוצר המלך שנה שנה, והיה אם גם ספר התורה בו נתן חמשים כסף. ערים רבות היו סגורות לפניהם ולא נתנום לשבת בהן. אך בשנת תר”ח בטל הקיסר כל החוקים והמסים האלה. המדינה הזאת ששה גלילות לה.

א) גליל ברין, בו העיר ברין על נהר שווארצא, בירת המדינה ומושב השליט, חמשים אלף איש, י“ד מגרשים לה, בניני תפארת רבים, בתי מדרש, בתי חנוך. בה נולד המנצח בנגינות ערנסט (איש ישראל) הנודע עד אפסי ארץ לשם ולתהלה. הר שפילבערג בתוכה, הוא מבצר ישן אשר נהפך זה חמשים שנה לבית אסירי המלך, בתי מלאכת גלומי צמר ובד רב, ארבעה ירידים גדולים בה מדי שנה בשנה. העיר הזאת בנה דוכס ברינא זה אלף וחמשים שנה ויקרא אותה על שמו. לונדענבורג, שני אלף איש, בהם ת”ק בני ישראל, ארמון, איזה מסחר. איזנרוב, שני אלף איש, ארמון ופרדס נאוה מאד. מעהריש טריבויא, ארבע אלף איש, בית מדרש, בית ספר גדול, מעשה גלומי צמר ובד, מסחר כלי פשתן ויין. ווישויא, אלף איש, מסחר רב בנוצות אווזים אשר תרבית עצומה להם בבנותיה. גראס זעלאוויטץ, כפר, בו בית מעשה צוקר טוב מאד. רייגערן, בית מקלט עתיק יומין לנוצרים. ראסיץ אסלאוואן. שני מקומות בהם חפירת גחלי אבן רב. אייבענשיץ מקום מולדת הגאון ר' יונתן אייבשיץ ז“ל, שלש אלף איש, ובהם שש מאות בני ישראל, מעשה כלי חרש שחורים, מסחר ירק עשב. אוסטערליץ, שלש אלף איש ארמון נאוה, בה היתה המלחמה הגדולה בשנת תקס”ה אשר בה גבר נאפאלעאן ויעש חיל ככתוב בספרי דגול מרבבה צד פ“א. בלאנסקא, מקום על נהר ציטאווא, יציקת ברזל ומעשה כלי ברזל מהוללים, מעשה אבק שרפה. לעטאוויץ מקום מלאכת ברזל. אוישפיץ, ג' אלף איש, בית מדרש, מסחר בבהמות. באסקאוויץ, שש אלף איש. ובהם בני ישראל רבים, בתי בשול אלוין ואפר מלח, כלי זכוכית, מסחר רב. בודשאוויץ, בתי מלאכת גלומי צמר רבים. צוויטויא, ארבע אלף איש, מעשה צמר ופשתים, ומסחר בם. רוסניץ, אלף איש, בה היה החכם ר' יוסף פלעש ז”ל.

ב) גליל אלמיץ בו העיר אלמיץ על נהר מארך, מבצר חזק מאד, ארבעה עשר אלף איש, בית אוניווערזיטעט, בתי מדרש שונים, בנינים עתיקים, מסחר רב בבהמות, עורות, ופשתן. שטערנבערג, שנים עשר אלף איש. מלאכת גלומי צמר ובד רב. מעהריש נייאשטאדט, ד' אלף איש, בית ספר, מעשה גלומי צמר. שענבערג, ארבע אלף איש, מלאכת כלי בד רב מאד, מעשה מחטים, גלומי משי. וויזענבערג, מקום מעשה ברזל רב. פרוסניץ, תשעה אלף איש, ובהם שני אלף יהודים, בתי מלאכת גלומי צמר גפן, ארבעים בתים למעשה יי“ש. בה עתה החכם ר' גדליה ברעכר רופא, המפרש לס' הכוזרי. פערויא, עיר עתיקת יומין, שני אלף איש, ארמון ישן, בבית העצה אשר בה סגולות רבות מימי קדם. אלטשטאדט, אלף איש, מעשה גלומי צמר. רעמרשטאדט, שני אלף איש, לבון פשתן, מעשה כלי בד. ליטויא, שלש אלף איש, אורג גלומי צמר, מעשה נייר. מיגליץ, חמש אלף איש, מעשה גלומי צמר טובים. יאנאוויץ, אלף איש, מלאכת כלי פשתן מהוללים, מחצב ברזל רב. פרידלאנד, מקום מעשה ברזל רב. געוויטש, ארבע אלף איש ובם ז' מאות בני ישראל, בה היה הגאון ר' שמואל קעלן בעל מחצית השקל, והגאון ר' חיים דייטשמאן ז”ל אשר תלמידיו היו הרבנים ר' ליב שוואב, ר' חיים פאלאק ור' הירש פאסל.

ג) גליל נייטיטשיין, בו העיר נייטיטשיין, אחד עשר אלף איש בה, בית מדרש, ארמון, מעשה גלומי צמר רב, מלאכת עגלות, מרחץ מי גפרית. פולנעק, ארבע אלף איש. מלאכת גלומי צמר רב. ווייסקירכן, שני אלף איש, בהם ת“ק בני ישראל בתי מעשה צמר. פרייאבערג, חמש אלף איש, בית מדרש, בתי מלאכת צמר. פראנקשטאדט, ארבע אלף איש, מעשה צמר וגבינה מהוללה, מיסטעק, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר ופשתן רב. לייפניק, ארבע אלף איש, בהם אלף בני ישראל, בית הקברות לנוצרים נאוה מאד, בתי ספר, מעשה גלומי צמר רב. בה היו הגאונים ר' ברוך פרענקיל בעל ס' ברוך טעם ור' ליב רייניץ ז”ל. ביסטריץ, אלף איש, מרחצאות מי חלב טובים בה. מעהריש אסטרויא, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר, כרמים, מחצב גחלי אבן רב.

ד) גליל הראדיש, בו העיר הראדיש, שלש אלף איש, בית ספר, מסחר. קרעמזיר על נהר מארך וגשר גדול עליו, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, אוצר ספרים, ארמון ופרדס נאוה, מספר בני ישראל בה שש מאות איש. בה נועדו מלאכי ארצות עסטרייך על פי מצות הקיסר להועץ על דבר חוקי הממלכה. וישבו בקרבה מן כ“ב נאוועמבר תר”ח עד כלות הועד בז' מערץ תר“ט. געדינג, ארבע אלף איש, בית מעשה טאבאק להקיסר גדול מאד, נאפאיעדל, שלש אלף איש, ארמון ופרדס יפה, כרמים, מבוע מי תרופה טובים. קלאבויק, שני אלף איש, מחצב עופרת, מעשה צוקר. גאיא, שלש אלף איש, החכם ר' מרדכי דושאק ני' הוא רב אב”ד בקרבה. האלעשויא, חמש אלף איש, מסחר דונג, דבש, צמר ועורות. בה היה הגאון בעל הש“ך בסוף ימיו. הוליין´שני אלף איש, מעשה גלומי צמר. אונגריש אסטרא, מקום מעשה כלי פשתן רב. אונגריש בראד, ארבע אלף איש ובהם כאלף איש בני ישראל, מסחר. וויזאוויץ, מקום מעשי גלומי צמר. ביזענץ, ג' אלף איש, חמש מאות בני ישראל בהם, כרמים טובים מאד, מסחר יין. פאלעשאוויץ, ב' אלף איש, כרמי יין טוב מאד. סטראשניץ, חמש אלף איש ובם שש מאות בני ישראל, בתי מדרש, מסחר צמר ויין. שם העיר הזאת בפי בני ישראל דרעזניץ, ובה היה אב”ד הגאון ר' שבתי כהן בעל הש“ך ז”ל.

ה) גליל צניים, בו העיר צניים על נהר טאיא, שש אלף איש, בנינים רבים עתיקים בה, בית גימנאזיום, בתי ספר, מעשה חומץ, עורות, כרמים רבים סביבה. ניקלסבורג, עיר ואם בישראל מימי קדם, תשעה אלף איש ובהם כשני אלף בני יהודה, בתי מדרש, אוצר ספרים, ארמון ובו מרתף אשר בקרבו חבית בת שני אלף הין, מעשה גלומי צמר, כרמים רבים. בה ישבו על כסא למשפט הגאונים ר' בעריש עשקלעס, ר' שמעלקא הורוויץ, ר' יונה פרענקיל כעל קיקיון דיונה, ר' מרדכי בנעט ור' נחום טריביטש ז“ל. נאמייעשט, ג' אלף איש, גשר נאוה על נהר אזלאווא, ארמון ובו מעשה גלומי צמר מהולל מאד, תרבית דבורים, מחצב שיש. פריין, מקום מעשה כלי אבן טובים. קראווסקא, מעשה כלי פארצעלאן. קראמויא, אלף ות”ק איש, ארמון, בשול אלוין, מחצב גחלי אבן. בודוויץ, מקום מעשה צמר, מחצב גחלי אבן.

ו) גליל איגלויא, בו העיר איגלויא על גבול בעהמן, שמונה עשר אלף איש, במה לנוצרים בה פעמון קט“ו ככר משקלו, בית גימנאזיום, בתי מלאכת גלומי צמר, כלי זכוכית, נייר, בשול מי אפר, מחצב אבני גראניט, מסחר יבול השדה, בתי מלאכת עורות מהוללים. גראס מעזעריטש, חמש אלף איש ובם שש מאות בני ישראל, מעשה גלומי צמר. טעלעש, ארבע אלף איש, בתי מעשה גלומי צמר. טריעש, שני אלף איש ובהם ת”ק בני ישראל, מעשה גלומי צמר ומלאכת עופרת. טרעביטש, שש אלף איש, בה הרב ר' חיים יוסף פאלאק נ“י אב”ד, מעשה גלומי צמר רב. דאטשיץ, שני אלף איש, מלאכת גלומי צמר, בית בשול צוקר. אינגראוויץ, מעשה כלי פשתן ומסחר רב בהם.

ט. שלעזיא

גבוליה שלעזיא של פרייסן צפונה, מעהרן ימה ותימנה, גאליציא ואונגארן קדמה. מדת שטחה תשעים וארבע פרסה.

חבל המערב אשר לה מכוסה בהרים ואצל גבול אונגארן הרי קארפאטן נצבים כמו נד. מימיה הם, נהר אדר, ומי אפסים הוא כי יעבור אחרי מרוצה קצרה לארץ פרייסען, והנהרות אפא, אסטראוויצא, וויכסל. אוירה ממוצע וטוב יבול אדמתה יספיק לכלכל יושביה. בעלי קרנים רבים, צאן טוב מאד. בהריה ימצאו גחלי אבן רבים. ראש המלאכות אשר בה הוא מעשה כלי פשתן וגלומי צמר, גם בשול יי“ש. יערים רבים לה. יושביה הם ארבע מאות אלף ושמונים, מחציתם אשכנזים, והנותרים רובם פולנים הנקראים וואסר פולקאן, ותשעים אלף איש סלאוון. מספר בני ישראל בם שלש אלף איש. כולם יחד מסתפקים במועט, אוהבי מנוחה ומתהלכים במישרים. עריה אלה הן: טראפויא על נהר אפא, משכן השליט, שנים עשר אלף איש, בתי מדרש, בתי ספר, אוצר ספרים, מעשה גלומי צמר, מסחר רב בכלי פשתן וצמר. יעגרנדארף, חמש אלף איש, בית ספר, ארמון, מעשה גלומי צמר וכלי פשתן רב. בעניש, שלש אלף איש, מסחר כלי בד. וויגשטעדטל, מקום מעשה כלי פשתן רב. פרייוואלדויא, פרידבערג, ערים קטנות, ומלאכת גלומי צמר וכלי בד רבה בהן. צוקמאנטל, ארבע אלף איש, אורגי בד וסוחרי פשתן. פריידנטאל, שלש אלף איש, בית מדרש, בתי מלאכת גלומי צמר, שמיכות, פוזמקאות ועורות, וירבנאטל, שלש אלף איש, לבון בד, מסחר פשתן וקנבוס. ענגעלבערג, שלש אלף איש עושי כלי בד, האצענפלאץ, שלש אלף איש ובהם חמש מאות בני ישראל, ולפי תקנת קדמונים לקהלת ארץ מעהרן נחשבה. מעשה כלי פשתן. אלבערסדארף, בתי מלאכת כלי בדיל ונחושת. ענדרסדארף, בית מעשה רקועי פחים טובים. גרעפנבערג, מקום מרחצאות מהוללים. יאהאניס ברוין, מבוע מי ברזל וגפרית בו טובים לרחצה ולשתות. שפאחנדארף, מקום מעשה צנורות וכלי רקועי פחים. מארויא, מקום מלאכת ברזל וכסף רב. קארלסברון, כפר מהולל על דבר המרחצאות הטובות אשר בו, במי ברזל טובים וחלב צאן. אדרויא, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר. לודוויגסטאל, מקום מעשה ברזל ורקועי פחים רב מאד. מבוע מי תרופה בו. טעשן, שמונה אלף איש, בית גימנאזיום, אוצר ספרים ודברים עתיקים, מעשה כלי נשק, גלומי צמר, בתי בורסקי, כלי בד, מסחר רב בהם וביין דונג ודבש. יאבלונקא, ב' אלף ות”ק איש, מעשה כלי פשתן רב מאד. סקאטשויא, שני אלף איש, מסחר פשתן. ביליץ, על נהר ביאלא, שש אלף איש, בתי ספר, בית תפלה נאוה לבני ישראל, בתי מלאכת גלומי צמר רבים וטובים, מעשה כלי בד, ומסחר רב בם למרחקים. אצלה עיר ביאלא אשר לגאליציא היא, ואך גשר אבנים על פני הנהר תפריד ביניהן. פרייאשטאדט, אדרבערג, שני מקומות מלאכת כלי בד רב. פרידעק, ארבע אלף איש, מלאכת גלומי צמר ובד. אוסטראן, מקום מרחצאות מי חלב בקר, כור ברזל, מעשה נחושת ונייר. קארווין, מקום מחצב גחלי אבן. יויערניק, שני אלף ות"ק איש, מעשה גלומי צמר רב. וויידענויא שני אלף איש, מעשה מראות זכוכית, כלי פשתן, פוזמקאות. לודוויגסטאל, כפר, מעשה כלי ברזל רב מאד, מעין מי תרופה. בלודאוויץ, כפר, מעשה בגדי שש רב. באשקא, מקום מעשה ברזל רב.

י. אונגארן

גבוליה, למזרחה זיבנבירגן, לצפונה שלעזיא וגאליציא, לנגבה סלאוואניען וקראאציען ולמערבה שטייערמארק עסטרייך ומעהרן. מדת שטחה שלש אלף שני מאות שלשים ושלש פרסאות מרובעות, כמעט כולה מוקפת הרים גבוהים, גם בקרבה הרים רבים והם הרי קארפאטן ואלפן. נהרות ונחלים גדולים רחבי ידים כבירים בקרבה, בראש כולם נהר דאנויא ואחריו הנהרות טהייס, לייטהא, ראאב, דרויא, מארך, וואאג, גראן, ועוד אחרים רבים, גם איזה תעלות מעשה ידי אנוש בה והגדולה מכולן היא הנקראת פראצענס קאנאל, המחברת את הנהרות טהייס ודאנויא יחד. יאורים ואגמי מים כבירים אין חקר, והגדולים מכולם הם יאור נייאזידל, ה' וחצי פרסאות מרובעות מדת שטחו, יאור פלאטן המכונה ים אונגארן מדת גדלו יחד עם האגמים אשר נלוו אליו כ"ד פרסאות מרובעות, יאור בעלענץ הגדול גם הוא מאד.

אוירה טוב ושונה בחום וקור לפי מצב המקומות, בקצה פאת צפון הקור חזק ורב, ובירכתי נגב ימשול השמש באיתן חומו. אדמתה שמנה ופוריה מאד ופי שנים לה בכל תבואת השדה לרוב, חטי טורקייא, אורז, תפוחי אדמה, פול ועדשים, ירק עשב וחציר גגות, קשואים ואבטיחים, פלפל טורקייא (פאפריקא), כל אלה כבירים אין חקר, פרי העץ רב ועצום ועל כולם השזיפים אשר יעשו מהם את המשקה שליוואוויץ, נטעי שמן ותרופה רבים, יין טוב ומהולל מאד כעשרים מיליאן הין (עמר) לשנה, טאבק כחמש מאות אלף ככר לשנה, יערים רבים וכל עץ בם.

החי אשר בה. סוסים טובים יותר מן א' מיליאן, שורים ופרות אלים ועתודים חמשה מיליאן, צאן שבעה עשר מיליאן וצמרה טוב מאד, חזירים, חיתו יער וזיז שדה למכביר. עופות הבית, דבורה ארנבת ותולעת המשי רב. צפרים שונים. דגים רבים וטובים מאד. גם סרטן, חומט ועלוקות רבים בנהרותיה. בחיק האדמה זהב, כסף, נחושת, ברזל, בדיל, עופרת, צינק, אבני מלח,זאלפעטר, אלוין, וויטריאל, שיש, גחלי אבן וטארף, כולם יחד בשפע רב. אבנים כבירים שונים למיניהם, בדולח, חצץ, שיד, עפר פארצעלאן, חומר יוצרים ואבנים טובות רבות. מבועי מי תרופה כבירים מאד. במלאכת מחשבת תעש חיל, ובראש כולן מעשה עורות, קני קטורת וכל כליה, בגדי שש טובים מאד, מעשה יוצר, בורית ודונג.

מספר יושביה עשרה מיליאן בני איש, חבר לאומים שונים, והם מאדיארן, סלאוון, ציגיינר, יונים, ראצן, ארמיניים, אשכנזים ואיטלינים. רובם בעלי ברית הקטוליקית, והנותרים יונים ופרוטסטנטן. מספר בני ישראל שלש מאות אלף ושבעים אלף איש. תכונת גוייה. אף הרש אשר אין כל לו יאכל מאכלי בשר ושמנה לחמו, כי בשומן וכל חלב תדבק נפש ההגרי עד מאד, ועל כל שלחנם יקריבו פלפל, מלח רב ותבלין אחרים. ישרים ונכוחים במדותיהם, לשונם תדבר אמת, כל רמיה שנואה למו, אוהבים ארץ מולדתם מאד, נדיבי רוח, אך בעלי חמה על נקלה. רובם גבורי כח וחזקי לבב המה.

קורותיה. הארץ הזאת היא פאנאניען הישנה, וזה שני אלף שנה משלו הרומים בקרבה. אחרי אשר ירדו הרומים מגדולתם עברו תמורות מושלים שונים עליה, עד אשר בא גוי מר נפש מן אזיא ושני שבטים לו הונן וגיאר, וילכדו את הארץ הזאת וישבו בקרבה, ועל דבר מחברת שמות מטותיהם נקרא שמם הונגארן. במאה העשירית לנוצרים היתה לארץ ממלכה, בעוד שתי מאות שנה נכבשו גם זיבנבירגן, קראציען, סלאוואניען ודאלמאציען תחת ידה, וכאשר לקח פערדינאנד קיסר עסטרייך (במאה הט"ז למספרם) את בת מלך וולאדיסלאוו לאשה, ואחיה לודוויג מלך אונגארן מת במלחמה, היתה הארץ הזאת לעסטרייך לנחלה. בשנו תר“ח ותר”ט היו מבוכות נוראות בתוכה, כי סרו מאחרי הקיסר, ויפרקו עול מלכות עסטרייך מעל צווארם, ויהי כראות הקיסר כי גוי עז ואיתן הוא ועד אחרית צאת רוחו ימאן נטות שכמו לסבול, ויקרא אל צבאות רוסיא לעזרה ויבואו גדודי רוסיא המונים המונים אל תוכה, וחיל עסטרייך עמהם יחד לכדו כל עיר מבצר וילחמו בחוזק יד, עד אשר נלחצו המורדים לקרוא לשלום וישליכו חרב מלחמה מידם, ותשקוט הארץ. בשנת תרכ“א היתה עת מצוא לפני הארץ הזאת להרים ראש, כי כאשר נתן הקיסר בשנה ההיא את הקאנשטיטוציאן לארצותיו, זכר גם אותה, ויצו עליה לעשות יום ועד מדינה להועץ על אודות צרכי המדינה ומחסורה, ולשלוח בחירי העם לבית הועד הגדול בווין, אולם שרי אונגארן אמרו, אנחנו עם לבדד ישכון ובגויי עסטרייך לא יתחשב, ומה לנו אם מלכנו גם קיסר עסטרייך הוא, יהי לו אשר לו, ואנחנו דבר אין לנו עם ארצותיו. ויקראו את הועד אשר עשו להם בעיר פעסט, בשם ועד הממלכה (רייכסטאג) וישימו לו שני בתים, בית השרים ובית העם, ולהקיסר שלחו מכתב בקשה כי ישים פדות בין ארצם וכל מדינות מלכותו, ויפקד במדינתם סגנים מיוחדים על המס והצבא ושאר עניני המלוכה, אשר לא ידעו את עסטרייך ושמה לא ישמע על פיהם. את המכתב הזה סגרו חותם צר, ועל פניו קראו את הקיסר רק בשם קיסר עסטרייך לבד ותואר מלך אונגארן לא נתנו לו, וישלחוהו ביד שני חורי הארץ, ויחר אף הקיסר וימאן לקחתו מיד המלאכים, וימהרו שרי הועד ויתקנו את אשר עותו וישלחו את המכתב שנית אל הקיסר בכבוד והדר מלכות כאשר לו יאתה, ויקבל הקיסר את המכתב בחסדו וידבר אל המלאכים רכות, ואל שרי הועד שלח מענה ויצו עליהם לשלוח בחירי העם לועד הממלכה אשר בווין, וכאשר הקשו האנשים את ערפם וימאנו שמוע, שלח הקיסר אחד שרי צבאותיו לעיר פעסט, ויסגור דלתי בית הועד, והשרים שבו איש לאהלו. ומאז חלק ונחלה אין לארץ הזאת בכל הזכיות אשר להמדינות האחרות ע”פ הקונשטיטוציאן. קורות ישראל אין בה מאומה בפרטית, כי כל אשר מצא את אחינו בארצות עסטרייך בעהמן ומעהרן שכנותיה, מצא גם יושבי הארץ הזאת, ופעמים רבות תחת שואה התגלגלו, עד אשר פקד ה' את עמו ויפקח את עיני העמים ויראו כי אך רשעת אולת היא להמית נפשות נקיים על דבר האמונה, וכאשר היתה מנוחה לאחינו בכל הארצות, נחו גם הם מאויביהם ותהי הרוחה למו, ואף הערים אשר היו סגורות לפניהם, נפתחו להם בשנת ה“א תר”ג, ועתה כמעט אין עיר וכפר אשר אין עדת ישראל בהם, וברכת ה' בכל משלח ידיהם, כה יתן ה' וכה יוסף להם ולכל אחינו בארצות פזורנו עד בוא הגואל.

המדינה הזאת חמשה נפות לה, וכל נוף איזה גלילות לו, א. נוף פעסט אובן, בו תשעה גלילות.

א. גליל פעסט פיליש. בו העיר אובן הנקראת אפען (בודא), בירת המדינה על נהר דאנויא נכח עיר פעסט, וגשר נאוה מאד עליו תלוי בשרשרות ברזל, המחבר שתי הערים יחד. שבע מחלקות לה, המבצר, עיר המים, טאבאן, עיר קריסטיניען, נייא שטיפט, לאנדשטראסע ואובן ישן. ששה וארבעים אלף איש, ובתוכם חמשה אלף בני ישראל. המבצר הוא בנין נאוה מאד על פני סלע גבוה, ארמונים ושוקים רבים בתוכו. בית הכנסת לבני ישראל נאוה מאד, הגשר אשר על פני הנהר נפלא מאד במעשהו, משקל שרשרותיו שלשים אלף ככר ברזל, קורות ברזל עבות מאד לו, שני בתי מכס ושני אריות ברזל בקצתו, מחיר כולו עלה לששה מיליאן כסף. שני בתי גימנאזיום, מצפה ככבים, בתי מדרש שונים לכל חכמה ומלאכה, איזה בתי דפוס, בתי חולים ובתי חסד רבים, מרחצאות מי גפרית מהוללים, בית יציקת ברזל רב, בתי מטוה בד, מעשה מכונות. מעשה אבק שרפה, עגלות, צבעים ודברים אחרים. מסחר רב ביין ופרי העץ, עיר המים היא לרגל ההר אשר המבצר עליו. ארמון המלך בנין נאוה מאד נהרס והיה לתל שממה במלחמת האונגארן עם צבאות הקיסר בשנת ה“א תר”ט. בה היו רבים גדולי ישראל, היא עיר מולדת הגאון בעל חכם צבי, ובימינו היו בה הרב הגדול מו“ה משה מינץ ז”ל והרב החכם מו“ה משה קוניץ ז”ל, העיר הזאת עתיקת יומין מאד, וכבר בימי הרומים היתה קריה נשגבה. אצלה ההרים הרמים, בלאקסבערג, אדלערסבערג, שוואבענבערג, יאהאניסבערג וגייסבערג. אצל אובן ישן היתה העיר הרומית אקינעאום ג' מאות שנה לפני לידת משיחם, ומאה אלף איש היו בה, ועוד חרבות מרחצאות ממנה עד היום הזה.

פעסט על נהר דאנויא, נוכח עיר אובן, חדשה ונאוה מאד, ארבעה מגרשים לה, היקפה א' וחצי פרסה, מאה וחמשה אלף איש בה, שני מאות שוקים, רובם רחבים וישרים. בית אוניווערזיטעט, אוצר ספרים וסגולות הטבע, גנת ביתן, בתי גמנאזיום, אקדמיא, בתי מדרש רבים מאד, אוצרות ספרים שונים, בתי ועד לחכמים, בתי חסד כבירים, היכלי תפארה רבים, מקדש מעט לישראל חדש מלא הוד והדר, בית ספר גדול לזרע יעקב, בית מעשה טאבק גדול, בית מלאכת עורות, בגדי משי, כובעים, מעשה שמן, צוקר, נרות, מסחר רב ביין, צמר, יבול השדה, ובקרים. בשנת ה“א תר”ט עת פנו יושביה עורף מאחרי עסטרייך עברו תלאות רבות עליה, ובתים כבירים נהרסו עד היסוד בם על ידי הכדורים הנוראים אשר שלחו הלוחמים אל תוכה. סנט אדערע, ארבע אלף איש, כרמים, מסחר יין. וויצן, לרגל הר על שפת נהר דאנויא, חמשה עשר אלף איש, גימנאזיום, בתי מדרש, בית דפוס, כרמים רבים, מסחר גדול בצאן ובקר, נתיב ברזל ממנה לפעסט. געדעלע, שלש אלף איש, ארמון יפה מאד ופרדס גדול לו, מסחר שורים. פיליש, כפר אצל נתיב הברזל, שני אלף איש רובם בני ברית לוטר, אוצר ספרים, שלשה מגדלי מבצר, כרמים רבים, שלשה ירידים בשנה. ראצקעווע, חמש אלף איש, היכל עונג, מסחר רב בדגים ופרי העץ. נאדי קאטא, שלש אלף איש, עופל, כרמים, מסחר. פלינטענבורג (וויזעגראד) אלף ושלש מאות איש, עיי ארמון ישן ומגדל עתיק יומין. אסאד, שלש אלף איש, היכל עונג ואוצר מטבעות וסגולות הטבע בו., מעשה אדרת שער רב ומסחר בו. פיליש טשאבא, כפר, בית מעשה יי"ש מתוק בו. זאלצפעלד, מחצב אבני אלבאסטר. פראמאנטאריום, כפר נאוה, שלש אלף איש, כרמים רבים, מרחצאות מי תרופה, היכל עונג.

ב. גליל פעסט שאלט, בו העיר קעטשקעמעט, ארבעים אלף איש ובהם חמש מאות יהודים, בית הכנסת לישראל, בית גימנאזיום, בתי מדרש, תרבית סוסים, כרמים, בתי בורסקי, מעשה בורית, חמשה ירידים מהוללים שנה שנה, ובראשם האחד לממכר צאן ובקר. סעגלעד, אצל נתיב הברזל, שמונה עשר אלף איש, כרמים רבים. נאדי קערעש, תשעה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, ביה"כ לישראל, מסחר רב בצאן ובקר ובצמר. שאלט, שמונה אלף יש, כרמים, מסחר מקנה רב. קאלאטשא, שמונה אלף איש, ארמון מוצד ואוצר ספרים בו, בית גימנאזיום, בתי מדרש, מסחר תבואת השדה יין ופשתן, צידת דגים וצפרי המים. האיאש, מקום עונג לעשירי עם בימי הקיץ, שלש אלף איש בו. קיש קערעש, שש אלף איש, כרמים, מסחר צאן ובקר.

ג. גליל גראן, בו העיר גראן על נהר גראן, שנים עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, מרחצאות טובות. סחר על פני המים. דאטיש, שלשה עשר אלף איש, ארמון ופרדס יפה, בית גימנאזיום, בית ספר גדול, מרחצאות חמות לתרופה, מחצב אבני שיש, מעשה כלי פארצעלאן, שמיכות וגלומי צמר, נייר וצוקר, עיי ארמון ישן. אלט סעני, שני אלף איש, עופל, פרדס נחמד, שבעה וארבעים ריחים, מסחר רב. קיש ביר, ב' אלף ות"ק איש, מגדל מבצר ופרדס, מסחר רב בעצים. אלמאש, אלף איש, מרחצאות מי גפרית, מחצב שיש. אטש, ארבע אלף איש, מסחר יין. באבאלאנא, מקום תרבית סוסי הקיסר. באי, אלף איש, במרתף הארמון חבית גדולה אשר תכיל שני אלף מאה וחמשה הין יין בקרבה.

ד. גליל שטוהלווייסענבורג, בו העיר שטוהלווייסענבורג, עשרים ושנים אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה שכינים, עורות וגלומי צמר, בשול אפר מלח. העיר הזאת היתה בימי קדם בירת הממלכה, וארבעה עשר מלכים קבורים בה. מאאר, שמונה אלף איש, ארמון ומגדל מבצר לו, מעשה יין שרף רב, תרבית סוסים, צידת דגים מן האגם אשר בתוכה, מסחר רב בצאן ובקר. היא עיר מולדת החכם המליץ הגדול ר' שלמה לעוויזאהן ז“ל בעל ס' מליצות ישורן ומחקרי ארץ. וואל, שני אלף ות”ק איש, מגדל מבצר ופרדס, כרמים רבים. באדאיק, שני אלף איש, מרחצאות מי תרופה. טשאקוואר, חמש אלף איש, ארמון, מעשה כלי חרש רב. מארטאנוואזאר, שני אלף איש, מגדל מבצר, כרמים רבים. וועלענסע, שני אלף איש, צידת דגים, כרמי יין, מסחר. אדאני, ארבע אלף איש, מסחר רב. ערטשי, כפר גדול על נהר דאנויא, ארבע אלף איש, בתי מעשה שמן, חומץ, יי"ש וצוקר. מאהא, אלף איש, מבוע מי תרופה לשתות ולרחצה.

ה. גליל בארזאד, בו העיר מישקאלץ, שלשים אלף איש, ביהכ“נ לישראל, שני בתי גימנאזיום, בית ספר, מסחר רב ביין, אשר אלף וארבע מאות מרתפים לו, גם מסחר עורות ותבואת השדה. חמשה ירידים בה מדי שנה בשנה, מחצב אבנים רב בסביבותיה. מעצקעוועשד, שבעה אלף איש, בתי ספר, כרמי יין אדום, סנט פעטר, אלף איש, מסחר. עדעלעני, שני אלף איש, ארמון ופרדס נאוה. דיאשגיער, ארבע אלף איש, ביהכ”נ לישראל, מרחצאות מי תרופה, מהלומי ברזל רב, מעשה כלי עץ שונים, מן ההר אשל אצלה יוציאו כסף וזהב. אנאד, שלש אלף איש, ביהכ"נ לישראל, עופל. בארזאד, כפר, אלף איש, כרמי יין.

ו. גליל העוועש, בו העיר ערלויא מוקפת חומה, עשרים אלף איש, בית גחמנאזיום, בית מדרש, מצפה ככבים, אוצר ספרים, בתי ספר, מרחצאות מי אלוין חמים, יין הכרמים אשר בה טוב ומהולל מאד ומסחר רב בו. העוועש, שם אלף איש, עופל, גן פסיונים, תרבית צאן ובקר, מסחר יין וחטי טורקייא. גיענגיעש, ששה עשר אלך איש, בית גימנאזיום, בית ספר, בית גנזי מכתבים וכלי נשק רב, מסחר רב במקנה. האטוואן, ארבע אלף איש, מעשה שכר, כר נרחב אשר שני אלף סוסים ירעו בו, אבטיחי מים הגדלים בה מהוללים מאד על דבר גדלם וטובם. פעטרוואזאר, שני אלף איש, ארמון נאוה, מסחר בתבואת השדה. קאפאלנא, אלף ות"ק איש, מסחר יין. דעברע, כפר, שני אלף איש, טאבק רב בשדותיו. פאראד, אלף איש, בית מעשה זכוכית, באר מי תרופה, שלשה מרחצאות מי גפרית.

ז. גליל סאלנאק, בו העיר סאלנאק על נהר טהייס, אצל נתיב הברזל, שנים עשר אלף איש, בית גימנאזיום, צידת דגים וצב (שילדקראט), מסחר מלח, עץ, ופרי העץ. טערעק סנט מיקלאש, תשעה אלף איש, מסחר, טיסאפיראד, חמשה אלף איש, מעשה כלי עור רב. מעזעטיר, ששה עשר אלף איש, מעשה כלי יוצר טובים מאד, מסחר רב ביין ומקנה. טאסעג, כפר, שני אלף איש, צידת דגים, מסחר רב בתבואת השדה.

ח. גליל טשאנגראד, בו העיר סעגעדין, מבצר על נהר טהייס, חמשה וחמשים אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, ועד לחכמים, בתי מעשה אפר מלח, בורית רב וטוב מאד, גלומי צמר, נעלים, בנין אניות רב, מסחר גדול במלח, כלי עץ וצמר גפן. ירידים גדולים בה שנה שנה. הרב החכם הגדול מוה' ליבש לעף נ“י הוא אב”ד בקרבה. טשאנגראד, שש עשר אלף איש, חרבות ארמון ישן, מסחר יין. האלדמעזע וואזארהעלי על יאור האד, שנים ושלשים אלף איש, כרמים רבים ושדי טאבק, מסחר רב. סענטעש, שנים ועשרים אלף איש, בניני תפארה רבים, כרמים טובים. סעגוואר, חמש אלף איש, מסחר רב בצאן ובקר. טארע, שני אלף איש, מעשה מחצלאות וסלים מן הקנים אשר באחו. צידת דגים. קיש טעלעק, שלש אלף איש, יושביה יאספו מלח אפר מן האגם ויובילוהו לסעגעדין לממכר. טיסא פארק, מקום מרעה טוב לבעלי קרנים.

ט. גליל יאזיגיען וקימאניען, בו העיר קון סנט מיקאלאש, ארבע אלף איש, מסחר מקנה. פעלעגיהאזא, שבעה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בית ספר, מסחר רב בצאן ובקר. האלאש, שלשה עשר אלף איש, מסחר יין ובקרים. יאסווערעני, שמונה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, כרמים רבים, מסחר בבקרים. יאס אפאטי, עשרת אלפים איש, בית ספר, שני מגדלים. קאראדסאג אויסאלאש, ארבעה עשר אלף איש, מסחר יין ואבטיחים, צידת צבים. קין סענט מארטאן, שבעה עשר אלף איש, מסחר תבואת השדה ויין. אראק סאלאש, אחד עשר אלף איש, מסחר צאן ובקר. קיש אויסאלטש, עשרת אלפים איש, כרמים רבים.

ב. נוף פרעשבורג, שנים עשר גלילות לו

א. גליל פרעשבורג, בו העיר פרעשבורג על שפת נהר דאנויא, קריה נאוה מאד, שנים וארבעים אלף איש, בית העצה נאוה, נבנה במאה הי“ד למספרם. בהיכל סנט מארטין נמשחו כל מלכי אונגארן עד היום הזה, ומגדל רם לו מצופה זהב. מספר בני ישראל ארבע אלף איש, ובתי ה' רבים להם בה. בית אקדמיא, בית גימנאזיום, בית מדרש ואוצר ספרים וסגולות הטבע בו. בתי מדרש אחרים שונים לכל חכמה ומלאכה, שני אוצרות ספרים אחרים, בית ספר לבני ישראל, בתי חולים ובתי חסד רבים. אצל נהר דאנויא גבעה רמה אשר עשתה הקסרית מריא טרעזיא בשנת תקע”ה, עליו יעלה כל מלך אונגארן אחרי ישימו כתר מלכות בראשו, רוכב על סוסו, ויניף בחרבו לארבע כנפות הארץ, לאות כי ירחיב את ממשלתו עד קצוי תבל. מעשה מלאכת מחשבת רבה בה, התופינים אשר יאפו בה מהוללים מאד בעבור טובם ויובלו למרחקים, מסחר רב בתבואת השדה ויין. ארמון המלך חרב ושמם משנת תקי“א והלאה. בשנת ה”א תר“ח ביום ד' דחוה”מ פסח קם עם הארץ על בני ישראל אשר בקרבה, ויבוזו את בתיהם ויואילו להמיתם עד אשר נלחצו ממחרת היום ההוא, הוא יום קדוש לה' שביעי של פסח, לצאת מן העיר למגדול ועד קטן, ואף את החולים נשאו במטותיהם תוך המון הגולים, כי יד העם כבדה עליהם ויאמרו להכותם נפש, אך אחרי ימים אחדים שבו כולם העירה, כי שלחו שרי הממשלה דבר מלכות לפקידי העיר, ויגערו בם על אודות הנבלה הזאת, ואת האנשים אשר היתה ידם במעל הזה ראשונה הוקיעו לעיני השמש, ותפול על כל העם אימתה ופחד, ולא הוסיפו עוד להוציא איבתם לפעולת אדם. תורת ה' חביבה מאד בקרבה, ורבים דורשי תעודה לקהל עדתה. בה ישבו על כסא הוראה הגאונים הגדולים מו“ה מאיר ברבי ז”ל בעל ס' מהר“ם ברבי, מו”ה משולם ז“ל הנקרא רבי ר' משולם, ומו”ה משה סופר בעל ס' חתם סופר, גם היה בתוכה הרב הגדול החכם מו“ה בער אפנהיים ז”ל בעל ס' מי באר. היא עיר מולדת הרב החכם הגדול מו“ה אברהם הכהן נר”ו המכונה דאקטר אלברט כהן בעיר פאריז הנודע לתהלה בצדקת פזרונו ובתי החסד אשר הקים בירושלים הקדושה יע“א. מאלאצקא, שני אלף ושש מאות איש, ארמון ופרדס, משרפות לבנים. סנט יאהאן, שני אלף איש, מסחר, נאגי מאדיאר, אלף ות”ק איש, שלישיתם יהודים, כרמים. גאלאנטא, שלש אלף איש, ארמון נאוה. סנט געארגן, ארבע אלף איש, בית גימנאזיום, מרחצאות מי גפרית, מסחר רב ביין טוב מאד. פעזינג, ארבע אלף ושש מאות איש, ובהם ת“ק בני ישראל, ארמון, מעשה נייר, בשול זאלפעטר, משרפות שיד, מחצב זהב וגפרית גם אבני גראניט, מרחצאות מי תרופה טובות. מאדערן, לרגל הרי קארפאטן, חמש אלף וארבע מאות איש, בית גימנאזיום, מעשה כלי חרש וגלומי צמר, מסחר יין, קמח וגרש שעורים. טהעבן, שני אלף איש, מחצב אבנים, מסחר יין ופרי העץ. ראצרסדארף, שני אלף ות”ק איש, כרמים טובים. שאטמאנסדארף, שני אלף איש, מסחר יין טוב. לאנשיץ, שני אלף ות“ק איש, ארמון ואוצר ספרים וגן חיתו שדי לו. ווארטבערג שני אלף ות”ק איש, כרמים רבים ומסחר רב בצאן ובקר. שטאמפפן, ארבע אלף איש, ארמון נאוה, מהלומי ברזל ונחושת, מחצב שיש. סעליע, שני אלף ות“ק איש, ארמון, שדי טאבאק, משרפות לבנים, מסחר בקר רב. פארקאסד, ארבע אלף איש, מסחר יין. אישיט הגדול, ישתרע מן פרעשבורג עד קאמארן וכולו אדמה פוריה דשנה ורעננה. בו מלבד המקומות הניכרים גם הערים: זאמעריין, ארבע אלף איש, בית אוצר מלח, מסחר יבול השדה. בעש, אלף איש, מסחר יין ותבואת הארץ. מאריענטל, חמש מאות איש, מרחצאות מי תרופה. ווייגערן, אלף ות”ק איש, כרמים טובים. באלנשטיין, שמונה מאות איש, מעשה נייר ואבק שרפה, מהלומי ברזל ונחושת, משרפות שיד, גני פרי. בלאזנשטיין, כפר, ארמון, אצלו מערה גדולה. פערעד, שני אלף איש, מסחר יבול השדה.

ב. גליל נייטרא העליון, בו העיר טירנויא, תשעה אלף איש, גימנאזיום, בתי מדרש, מעשה גלומי צמר ובגדי שש. נאדאש, שני אלף איש, בית הכנסת, כרמים. פעשטעני, ארבע אלף איש, מגדל, מרחצאות מי גפרית חמים. נייאשטאדטל, על נהר ויאג, שש אלף איש, כרמי יין אדום, מסחר תבואה דונג ועורות. מיאווא, אחד עשר אלף איש, בית הכנסת לישראל, מעשה כיסי ריחים, גלומי צמר, כלי בד, יי“ש, שמן בד, משרפות גחלים. סעניץ, ג' אלף איש, מרחצאות טובות. שקאליץ, על גבול מעהרן, תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, בית דפוס, מלאכת גלומי צמר, כלי בד ונעלים, ומסחר רב בם. סאבאטיסט, ארבע אלף איש, ביהכ”נ, מעשה שכינים, כלי חרש, וגגי בתים אשר לא תשלוט בם האש. האליטש, חמש אלף איש, היכל עונג, מעשה כלי פארצעלאן, גן נחמד. שאסבערג, שלש אלף איש, ביהכ"נ, מעשה בגדי שש. ווערבא, ארבע אלף איש, מלאכת גלומי צמר. לעאפאלדשטאדט, מבצר חזק על נהר וואג, מבלעדי חיל הצבא אין איש אחר בו. קאפטשאן, שני אלף איש, תרבית סוסים רב, מזרע טאבק וצידת זיז שדה. מוקאץ, אלף איש, מעשה שמיכות צמר.

ג. גליל נייטרא התחתון, בו העיר נייטרא, חמש אלף איש, ארמון מבצר, בית גימנאזיום, בית מדרש, אוצר ספרים, כרמי יין טוב. נייאהייזל, שבעה אלף איש, מסחר בצאן ובקר. אוערמעני, ג' אלף איש, ביהכ“נ, תרבית סוסים רב. פרייאשטאדטל, חמש אלף איש, היכל עונג ובו אוצר ספרים וסגולות יקרות, מועדים לממכר צאן ובקר שנה שנה, מסחר עצי בנין וכלי עץ. טאפאלטשאן גדול, ג' אלף איש, מעשה גלומי צמר, בתי בשול שכר, מאפה לחם מהולל, מסחר צאן ובקר. באן, ג' אלף איש, ממכר יבול השדה. אסלאן, שני אלף איש, עבודת השדה. פריוויץ, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה גלומי צמר. סקאטשאן, אלף איש, מסחר כרכום. שאמבאקרעט, מקום מרחץ. ביימאעץ, אלף איש, ארמון, מרחצאות חמות, מעשה כלי עץ. סנט קערעסט, אלף איש, ארמון נאוה, געגיעד, ג' אלף ות”ק איש, מקום מסחר רב, גני ירק רבים וטובים. קריקעהייא, ג' אלף איש, מעשה כלי עץ ואפר מלח.

ד. גליל טרענטשין, בו העיר טרענטשין על נהר וואג, ארבע אלף איש, בתי מדרש, ביהכ“נ, ארמון עתיק יומין על פני סלע גבוה, באר עמוקה מאד. אילאווא, אלף ות”ק איש, ארמון, מעשה גלומי צמר ונעלים. פוחא, ב' אלף איש, ארמון, מלאכת כלי חרש וגלומי צמר. וואאג ביסטריץ, שלש אלף איש, שני ארמונים, ביהכ“נ מעשה כלי חרש, משרפות לבנים, ירידים לממכר צאן ובקר, מסחר יבול השדה וכלי עץ. שיליין, ב' אלף וח' מאות איש, בית גימנאזיום, מעשה שכר, מסחר יין וכלי פשתן. ביטשע, ג' אלף איש, ארמון, אוצר מלך להקיסר. ווארין, שני אלף איש, ביהכ”נ, מעשה שבכה, מחצב שיד, צידת דגים, ופארעלן. טשאטצא, חמש אלף איש, מסחר בקר. ראיעץ, ג' אלף וג' מאות איש, מעשה נייר ועורות טובים, מרחצאות חמות אצלה. טעפליץ, כפר, מרחצאות מי תרופה מהוללים. זליחאוו, בית מעשה זכוכית.

ה. גליל ארווא, בו העיר קובין על שפת נהר ארווא, אלף ות“ק איש, ביהכ”נ, אוצר ספרים, מסחר. טורדאסין, בתי מסכנות למלך הקיסר. טרסטונא ג' אלף ות“ק איש, מסחר יבול השדה. נאמעסטא, שני אלף איש, ביהכ”נ, מסחר בגדי שש. וועליטשנא, שני אלף איש, מעשה כלי פשתן, שדי זרע פשתן וקנבוס. ארווא, ארמון מהולל על סלע גבוה.

ו. גליל טוראץ, בו העיר סנט מארטאן, אלף ות“ק איש, ביהכ”נ, מסחר. מאסאץ, שלש אלף איש, ארמון ובו כלי נשק וסגולות עתיקות, פרדס נאוה. ווינדיש פראבן, אלף איש, ארמון ופרדס, באר מי תרופה, מעשה גבינה טובה. בוטקא, אלף איש, רפסודות.

ז. גליל ליפטוויא, בו העיר סנט מיקלאש, שני אלף איש, מעשה יי“ש, מסחר על פני המים. סעלניץ, אלף ות”ק איש, מסחר יין. ראזענבערג, שלש אלף איש, גימנאזיום, מעשה נייר וכלי פארצעלאן, מחצב שיש, באר מי תרופה, מסחר ברזל ונחושת. הראדעק, שש מאות איש, בתי ספר שונים, מלאכת כלי נשק, מעשה קרשים. היבע, שני אלף ות“ק איש, מטוה צמר ופשתן, באר מי תרופה. באצא, אלף ות”ק איש, באר מי תרופה, מעשה זכוכית, כלי בד, מחצב זהב מן ההר. דייטש ליפטשע, ד' אלף איש, בתי בורסקי, בשול שכר, מחצב ברזל. סליטש, שני אלף איש, באר מי תרופה טובים. מאלוסינא, כפר, חמש מאות איש, מעשה ברזל ונחושת רב. קראלאוושקא לעהאטא, אלף איש, מהלומי ברזל. לוטשקא, אלף איש, מרחצאות מי ברזל חמים מהוללים. דעמאנוור, כפר, בו מערה נודעת לתהלה בשם המערה השחורה.

ח. גליל בארש, בו העיר אראניאש מאראט, שני אלף איש, מעשה גלומי צמר. קרעמניץ הרים סביב לה, שש אלף ות“ק איש, שני בתי גימנאזיום, בתי ספר, בתי מעשה אלוין ופארצעלאן, בית מעשה דינרי זהב מהוללים, מאדמתה יוציאו כסף וזהב רב. שארנאוויץ, אלף איש, בשול שכר. כור ברזל גדול. ווערעבעלי, שני אלף איש, מסחר. לעווענץ, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, בתי בורסקי, מעשה יי”ש, מסחר סוסים רב. קעניגסבערג, ארבע אלף איש, באר מי תרופה, מעשה כלי זכוכית, בשול שכר, מחצב זהב מעט מן ההר. טאפאלטשאן קטן, אלף וג' מאות איש, ארמון ישן, היכל חדש נאוה מאד, בו אוצר ספרים ופרדס נחמד, מעשה גלומי צמר, מחצב ברזל. סקלענא, מקום מרחצאות טובות. וויהנייע, גם בו מרחצאות חמות טובות.

ט. גליל האנט, בו הערים איפאלישאג, שני אלף איש, מסחר יבול הארץ. סאלקא, אלף ות“ק איש, כרמים, מסחר סוס ובקר. באטה, ב' אלף ות”ר איש, כרמים טובים. שעמניץ, תשעה עשר אלף איש, שני ארמונים עתיקים, ארמון חדש, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש, בית אקדמיא מהולל מאד לידיעות מחצב הרים ומדעים אחרים אשר יסדה הקסרית מריא טרעזיא בשנת תק“כ, בו אוצר ספרים סגולות הטבע ודברים אחרים יקרים, מעשה כלי קטרת טאבק טובים מאד. עפרת זהב וכסף לה, ויום ולילה בה יעבודו מתחת לארץ, ויעשו במכונות את הזהב ואת הכסף לרוב מאד. פוקאנץ ג' אלף איש, מעשה כלי חרש, בשול יי”ש, מחצב כסף וזהב מן ההר. דילן, ב' אלף איש, מצרפות זהב. סאלאטניא, חמש אלף איש, מרחצאות מי תרופה. טשאבראג, בית מעשה כלי זכוכית. פרינץ דארף, אלף ות"ק איש, מחצב חומר יוצרים ועפרות פארצעלאן, מסחר יבול השדה. האנט, אלף איש, כרמים, שדי טאבאק.

י. גליל נעאגראד, בו העיר לאסאנץ, ג' אלף ות“ק איש, בית גימנאזיום. גאטש, מעשה גלומי צמר טובים, כלי פארצעלאן, נייר, עטי עופרת וצוקר, אוצר מלח להקיסר. פילעק, שני אלף איש, מבוע מי תרופה, מחצב אבנים. באלאסאגיארמאט, ארבע אלף איש, ביהכ”נ, בית הסוהר גדול, מעשה כפתורים, עיי ארמון ישן. סעקזעני, ארבע אלף איש, ארמון ופרדס. סיראק, אלף וג' מאות איש, כרמים. קיקע, שני אלף איש, עצי ערמונים רבים, תרבית צאן. נעאגראד, שני אלף איש,מעשה נייר. אראס גדול, שני אלף איש, מרחצאות מי ברזל. וואדקערט, שלש אלף איש, מרחצאות מי ברזל לתרופה, שדי קאנבוס וטאבק. פאדרעטשזאני, ת"ק איש, מעשה כלי קטרת טאבק רב.

יא. גליל זאהל, בו העיר נייאזאהל על נהר גראן, שנים עשר אלף איש, שני בתי גימנאזיום, בתי ספר שונים, מרחצאות מי גפרית וברזל, בשול צוקר, בית מעשה נייר רב הנודע בשם הער מאנצער פאבריק, מעשה כסף, נחושת וברזל, גם צבעים שונים רב מאד. אלטזאהל, שלש אלף איש, ארמון סלע, מבוע מי תרופה. בריעש, ארבע אלף ות“ק איש, בית גימנאזיום, מעשה ברזל, גבינה טובה, מסחר עץ. סאלאטניא, ב' אלף איש, באר מי מרפא. ליבעט באניא, שני אלף וג' מאות איש, מרחצאות לתרופה, מעשה ברזל ונחושת. קארפפן, ד' אלף איש, בית גימנאזיום, כרמים טובים. ראדוואן, אלף ות”ק איש, מעשה אבק שרפה. פאיניק, אלף ות' איש, כור ברזל מעשה חשורי החביות וכלי עץ. אלטגעבירג, כפר, מעשה כסף ונחושת רב, כור נחושת. הערנגרונד, שני אלף איש, מעשה נחושת טוב, מים המהפכים ברזל לנחושת, מהלומי ברזל, מעשה צבעים. קראלאווא, מעשה כלי נשק וסירות ברזל. רהאניץ, אלף ות"ק איש, מלאכת כלי ברזל וכדי נחושת רב. ריבאר, חמש מאות איש, מרחצאות חמות לתרופה, באר מים טובים למרפא, מעשה כלי חרש.

יב. גליל קאמארן, בו העיר קאמארן על נהר דאנויא, מבצר חזק אין כמוהו בכל מדינות עסטרייך, שמונה עשר אלף איש, ביהכ“נ לישראל, שני בתי גימנאזיום, מסחר רב על פני המים בתבואת השדה, יין דבש ודגים. המבצר הוא נפרד מן העיר מלבד איתן תקפו הוא רחב ידים מאד, ומקום לארבעים אלף איש בקרבו, לפניו פסל בתולה מאבן, זר שושנים בידה האחת ובאצבעות שמאלה תרמוז אל האויב לאמר, לא תלכדני. ותחתיה חרותים הדברים: קאם מארגן הלא הוא בלעגי מעוג. בא מחר, כי היום אבדה תקותך. ומזה בא השם קאמאראן בהבלעת אות ג'. ודבר אמת בפיה, כי מיום נבנה המבצר הזה לא נכבש עוד ביד חזקה. בשנות תר”ח ותר“ט צרו עליה צבאות הקיסר וכאשר ראו האונגארן את נפשם ברעה פתחו להם שעריה. בשנת תר”י היה שטף מים רבים בקרבה, מאה וחמשים בתים נהרסו עד היסוד בם, וגם רבים מן הבתים האחרים נשחתו. באגאטא, אלף ושני מאות איש, מסחר. פארקאני, אלף ושש מאות איש, כרמים. נאדי מעדיער שני אלף איש, מסחר בהמות. גוטא, שש אלף איש עושי מסחר. העטיני, אלף איש, כרמי יין.

ז. נוף עדנבורג, תשעה גלילות לו.

א. גליל עדנבורג, בו העיר עדנבורג אצל יאור נייאזידל, חמשה עשר אלף איש, מגדל רם מאד, שני בתי גימנאזיום, אוצר ספרים, בתי מדרש, בתי חסד, מעשה גלומי צמר, צ“ג, שכינים, כלי יוצר, כלי זכוכית, אפר מלח, צוקר, זאלפעטר, פרי העץ מטוגן בצוקר ומסחר רב בם, מחצב גחלי אבן, מסחר רב בבהמות, דבש, ערמונים ויי”ש. מאטרסדארף, ב' אלף ות“ק איש, מסחר צאן ובקר. אייזנשטאדט. שש אלף איש, ארמון נאוה מאד ופרדס גדול לו. בה היה הגאון ר' מאיר בעל שו”ת פנים מאירות. פולענדארף, אלף ות“ר איש, מעשה קנבוס. קאפובאר, ג' אלף ות”ק איש, מטע טאבק רב, יערים כבירים סביבה. טשארנא, ד' אלף איש, גני פרי רבים. רוסט, ב' אלף ות“ק איש, מרחצאות למרפא, כרמי יין מהולל מאד הנודע בשם רוסטר. פארכטענויא, אלף איש, יערי ערמונים רבים, ארמון סלע עתיק יומין מהולל מאד. מיהאלי, שני אלף איש, ביהכ”נ, מסחר. העפליין גדול, ב' אלף איש, מרחצאות מי גפרית, מעשה יי“ש וחומץ. פעטשינג, שני אלף איש, באר מי תרופה אשר ימלאום בכלי חרש ויובלו למרחקים. עסטרהאז, כפר, ת”ק איש, בית בשול צוקר, ארמון גדול מלא הוד והדר.

ב. גליל וויזלבורג, בו העיר וויזלבורג, ארבע אלף איש, מעשה גלומי צמר, בשול זאלפעטר, משרפות לבנים, תרבית צאן וסוסים, מסחר רב ביבול השדה. ראגנדארף, ארבע אלף איש, בית מלאכת גלומי צמר, ביהכ“נ, גני פרי רבים. נייזידל אם זעע, שני אלף ות”ק איש, מרחצאות טובות, צידת דגים, מחצב אבנים רב. אונגריש אלטענבורג, ג' אלף איש, בית מדרש, מעשה גלומי צמר, מסחר תבואה ובהמות. קיטזעע, ג' אלף ות“ק איש, ובהם אלף איש ישראל, ארמון, מסחר צאן רב. פרויענקירכן, ב' אלף ות”ק איש ובהם שבע מאות יהודים, ממכר יין. צארנדארף, כפר, ריחים גדול, בשול זאלפעטר, תרבית דבורים, יערים רבים, מסחר יבול האדמה, בהמות וצמר.

ג. גליל ראאב, בו העיר ראאב, שבעה עשר אלף איש, ובהם שלש מאות בני ישראל, בית אקדמיא, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש שונים, מסחר דגן רב. לפנים היתה עיר מבצר, אך בשנת תק“פ נהרסו סוללותיה ותהי לעיר פתוחה. טיט, שלש אלף איש, מסחר מקנה. סנט מארטין, שלש אלף איש, מסחר רב. העדרוואר, אלף ות”ק איש, ארמון נאוה, גנת ביתן, צידת דגים. געניע, אלף איש, מסחר על פני המים.

ד. גליל אייזענבורג, בו העיר שטיין אם אנגר, ד' אלף ות“ק איש, ארמון ישן, בית גימנאזיום, בתי מדרש, ביהכ”נ, מסחר. גינס, שבעה אלף איש, שני בתי גימנאזיום, בתי ספר שונים, ארמון, מעשה גלומי צמר. פינקאפעלד, ד' אלף איש, היכל עונג, מעשה גלומי צמר. רעפי עץ לגגות, מבוע מי תרופה. פעטרסדארף גדול, שני אלף ות“ק איש, מסחר רב בבהמות. שארוואר, אלף ות”ק איש, מטע טאבק, ארמון. יאנאשהאזא, ב' אלף ות“ק איש, ביהכ”נ, מסחר עופות, ערמונים ויבול הארץ. קער מענד, ארבע אלף איש, ביהכ“נ, ארמון נאוה מאד, מעשה כלי קטרת רב. אייזנבורג (וואשוואר) שלש אלף איש, כרמים טובים. מורייסאמפאט, אלף איש, מגדלים. נטגאטהארד אלף איש, כרמים. גיסינג, שלש אלף איש, ארמון ישן. בבמה אשר בה מקום קבר לכל נסיכי משפחת באטיני. באראסטיאנקעע, אלף ות”ק איש, ארמון, מחצב נחושת, מעשה אלוין, וויטריאל, מים מבדילים, וצינובר. שליינינג, אלף ושמונה מאות איש, ביהכ“נ, ארמון סלע, בית מעשה זכוכית. רעכניץ, ארבע אלף ות”ק איש, ביהכ“נ, בתי ספר, ארמון גדול ונאוה, אוצר ספרים, פרדס יפה, מעשה גלומי צמר, תיבות קטנות לטאבאק טובות מאד. בה היה הגאון מו”ה אלעזר קאליר ז“ל בעל ס' אור חדש, אב”ד ור"מ עד אשר נקרא לעיר קאלין. טאצמאנסדארף, כפר, ארמון, מבוע מי תרופה, מרחצאות טובות למרפא.

ה. גליל וועספריס, בו העיר וועספריס, אחד עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, ביהכ“נ, ארמון על פני סלע גבוה, מסחר דגן ויין. ענינג, שלש אלף איש, מסחר. דעוועטשר, ג' אלף ות”ק איש, ארמון, כרמי יין טוב מאד. פאפא, הרב הגדול מו“ה ליבש לעף נ”י היה אב“ד בקרבה עד אשר נקרא לעיר סעגעדין, ארבעה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בית מדרש, ארמון גדול ונאוה, מעשה גלומי צמר, כלי אבן, מסחר יין. זירץ בתוך יער באקאנייע (הארוך שתים עשרה פרסה ורחב חמש פרסה), ב' אלף ות”ק איש. תרבית צאן רב. פאלאטא, אצל היער ההוא, חמש אלף איש, ביהכ"נ, ארמון ישן, עופל נאוה, מעשה גלומי צמר. שאמלא וואזרהעלי, שני אלף איש, מעט טאבק, כרמי יין טוב מאד. הערענד אצל הר באקאנייע, אלף איש, בית מעשה פארצעלאן רב וטוב מאד.

ו. גליל זאלא, בו העיר זאגא עגרסעג על נהר סאלא, ג' אלף ות“ק איש, כרמי יין. קאנישא גדול, תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, מסחר בהמות רב. אלשא לענדווא, אלף איש, מסחר יין. שימעג, שלש אלף איש, מסחר יין רב. טאפאלצא, ד' אלף איש, ביהכ”נ, אגם מבורך בדגים, מרחצאות מי גפרית. נאדי קאפראנאק, אלף איש, ממכר יין. קעסטהעלי, תשעה אלף איש, ביהכ"נ, בית גימנאזיום, בתי מדרש, אוצר ספרים, ארמון, מעשה גלומי צמר, צידת דגים, מחצב אבני שיש יפים, מרחצאות מי גפרית אצלה.

ז. גליל טאלנא, בו העיר סעקסארד על נהר שארוויץ, אחד עשר אלף איש, כרמי יין אדום מהולל מאד. דונא פעלדוואר, שנים עשר אלף איש, מסחר רב על נהר דאנויא הקרוב אליה. העדיעס, ג' אלף ות“ק איש, ארמון נאוה ופרדס יפה לו, מטע טאבק, כרמים רבים. באניהאד, שש אלף איש, ביהכ”נ, מטע טאבאק רב. דאמבאוואר, ב' אלף איש, מסחר יין. טאלנא, שש אלף איש, מעשה אפר מלח, מעט טאבק, כרמים, ומסחר בם. אזארא, ד' אלף איש, ארמון יפה, תרבית סוסים וצאן רב. דעבערעקז, ג' אלף איש, מטע טאבק טוב. שימאנטארניא, ב' אלף איש, מגדל מבצר נאוה, כרמים טובים. סנט לערינץ, ב' אלף איש, בית גימנאזיום, מסחר תבואת השדה.

ח. גליל שאמאני, בו העיר קאפאשוואר, ה' אלף איש, בית ספר, מטע טאבק, כרמי יין טוב. אינאל, שני אלף איש, מסחר יין. קאראד, ג' אלף איש, כרמים רבים. מארצאלי, אלף ות“ק איש, כרמי יין טוב. סיגעטווהר, ארבע אלף איש, בית מעשה צוקר, ארמון. סוללות ובורות סביב לה. נאגי אטאד אלף וג' מאות איש, מסחר רב בבהמות. טשורגא, כפר, אלף איש, בית גימנאזיום. בו נולד הגאון מוה' מרדכי בנעט ז”ל. באבאטסא, אלף ות“ק איש, היתה לפנים מבצר חזק. בערזענצע, גם היא היתה מבצר מהולל בימי קדם, ב' אלף ות”ק איש, מגדל נאוה. לאאד, אלף איש, מטע טאבק וכרמים, תרבית סוסים.

ט. גליל באראניא, בו העיר פינפקירכן במורד הר מעטשעק, ששה עשר אלף איש, בתי אקדמיא וגימנאזיום, בתי מדרש שונים, מרחצאות חמות לתרופה, בתי בורסקי טובים, מעשה נייר טוב, מטוה משי, מלאכת גלומי צמר, מעט טאבק וכרכום, מחצב אבנים, גחלי אבן וחומר יוצרים. מסחר רב. שיקלאש, ד' אלף איש, ארמון סלע נבנה זה שש מאות שנה, מרחצאות מי גפרית חמים, כרמים טובים. סנט לערינץ, אלף איש. שאשד, אלף איש, יערים גדולים ומחצב גחלי אבן סביבה. מאהאמש על נהר דאנויא, עשרת אלפים איש, היכלי עונג, מסחר רב על פני המים. פיטשוואר, שלש אלף איש, ארמון ישן, מעשה נייר, יער ערמונים, מחצב שיש, שיד וגחלי אבן. דארדא, ב' אלף ות“ק איש, פרדס נאוה, מסחר תבואת השדה. אבאליגעט, כפר, אלף איש, מערה גדולה נפלאה בו. וואסאש, אלף איש, מחצב אבנים וגחלי אבן. ביליע, אלף וב' מאות איש, ארמון נאוה. ווילאני, כפר מהולל על דבר היין הטוב אשר בו. באראניאוואר, כפר על פני אי, אלף ות”ק איש, כרמי יין.

ד. נוף קאשויא, שמונה גלילות בו

א. גליל ציפס, בו העיר לייטשויא, על פני גבעה, שש אלף איש, בית גימנאזיום, בית מדרש ואוצר ספרים, בתי ספר שונים, מעשה מי דבש טוב מאד, בית בשול שכר טוב, מעשה גבינה, מטע כרכום, כישות, ועדשים טובים. קירכררויף ג' אלף וג' מאות איש, מסחר יבול השדה, לובלויא ישן, שני אלף וג' מאות איש, מסחר בהמות. אלטדארף, אצל גבול גאליציא, אלף ות“ק איש. קעזמארק, חמש אלף איש, ארמון נשגב, בית מדרש ואוצר ספרים, מעשה גלומי צמר, מסחר רב בבגדי שש צבועים ויין. געלניץ במרום הר, שש אלף איש, מעשה ברזל ונחושת רב, מלאכת שכינים ופתילי ברזל. טעפליץ, אלף ות”ק איש, מעשה נייר ויי“ש. קאפאשדארף, אלף ות”ק איש, מעשה ברזל רב. בהר אשר אצלה שלש מערות נפלאות, אשר בהן נחבאו יושבי הארץ מפני האויבים בימי קדם. שמעלניץ חמש אלף איש, מעשה מטבעות נחושת. מן ההרים הקרובים אליה יוציאו כשמונה אלף ככר נחושת מדי שנה בשנה. שטאאט, שני אלף איש, מהלומי ברזל ונחושת. שוועדלר, שלש אלף איש, רובם חוצבי נחושת מההר. איינזידל, שלש אלף איש, מעשה נחושת, בשול שכר ויי“ש, מסחר שעורים. קראמפאך, שני אלף ות”ק איש, מחצב ברזל רב כעשרת אלפים ככר לשנה, כור ומהלומי ברזל, מעשה יתדות, בגדי שש, בשול דבש. וואגנדריסל, שלש אלף איש, מעשה ברזל ונחושת. נייאדארף, שש אלף איש, מעשה נייר וכלי אבן, וויטריאל ובגדי שש, מהלומי נחושת. מחצב אבנים, ברזל, אנטימאניום ונחושת מן ההר. גנעזן, שני אלף איש, מעשה כלי ברזל. פודליין, שני אלף ות“ק איש, ארמון, גימנאזיום, באר מי תרופה. בעלא, שלש אלף וז' מאות איש, בית גימנאזיום, מעשה, בשול יי”ש טוב, מרחצאות מי גפרית. לייביץ, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר ופשתן, מרחץ מי גפרית קרים. מענהארד דארף, אלף ות“ק איש, מעשה אורג. דייטשען דארף, אלף ות”ק איש, מעשה נייר, בגדי שש ויי“ש, מלאכת נחושת. מיכלסדארף, אלף איש אורגי בד ועושי כלי פשתן. ריסדארף, שמונה מאות איש, מסחר עצים. וואלנדארף, שלש אלף ות”ק איש, מעשה נייר. פעלק, אלף ות“ק איש, מעשה אורג, בשול יי”ש. מאצדארף, אלף ות“ק איש, מעשה בגדי שש טובים מאד, בשול שכר ויי”ש. געארגנבערג, אלף וג' מאות איש, צידת דגי לאקס ופארעלן רב. דוראנד, אלף איש, מעשה גבינה טובה מאד, בשול יי“ש רב. לובלויא חדש, אלף ות”ק איש, באר מי תרופה המובלים למרחקים, מרחצאות לתרופה. שלאגנדארף גדול, אלף וח' מאות איש, בית מעשה נייר. אצלה מבוע מי תרופה, ומרחצאות מי גפרית טובים. רוישנבאך עליון ותחתון, שני כפרים. מעיני מי גפרית בם. ציפזר שלאס, ארמון חרב על הר גבוה ונכחו היכל נאוה. האטקאץ, כפר, ארמון נאוה, ואצלו מערה גדולה. וואלדאץ, כפר, בו מבוע מי תרופה ומרחצאות. יאווארינא, מהלומי ברזל צרוף ומעשה ברזל רב. הלטוואסר, מעשה כסף חי, שמונה עשר ככר לשנה.

ב. גליל געמער, בו העיר ראזענויא, שבעה אלף איש, שני בתי גימנאזיום, מעשה נייר, כלי אבן, נרות דונג ועורות, לבון בד, בשול מי דבש, מסחר ברזל, דבש, דונג ויין. יעלשויא, ארבע אלף ות“ק איש, מהלומי ברזל. ארמון גדול, מחצב שיש לבן, מסחר ברזל. מוראנ, אלף ות”ק איש, מהלומי ברזל, מעשה נייר, קרשים ורעפי עץ, מסחר פשתן וקנבוס. ראטקא, אלף ות“ק איש, בתי בורסקי רבים, מטע טאבאק ופשתן. פלייסניץ, אלף איש, מעשה ברזל רב. רימא סאמבאט, תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה כלי קרן, מסחר רב בעורות ובגדי שש. פוטנאק, ב' אלף ות”ק איש, ארמון, כרמים. שאיא געמער, אלף ות“ק איש, בית גימנאזיום, מעשה גבינה, כרמים, מטע טאבק. טשעטנעק, ב' אלף ות”ק איש, בתי ספר, מעשה ברזל ואנטימאניום. מטע טאבק טוב. דאבשויא, שש אלף איש, בית גימנאזיום, כור ברזל, מחצב נחושת וברזל מההר. טייסהאלץ, ד' אלף איש, מעשה ברזל, נייר, וגבינה. באר מי תרופה. מחצב אבני שיש לבן אצלה. אגטעלעק, כפר, שמונה מאות איש, מערה גדולה ונפלאה בו. אשגיאן, אלף ות"ק איש, גימנאזיום, מעשה כלי חרש רב, מבוע מי תרופה. פאהארעלא, שני אלף איש, מעשה ברזל ורעפי עץ לגנים. רימא ברעזע, מהלומי ברזל ובאר מי מרפא.

ג. גליל אבוי טארנא, בו העיר קאשויא על נהר הערנאד, שלשה מגרשים לה ויער צומח עצים בינם ובין העיר, ארבעה עשר אלף איש, במה לנוצרים נקראת דאמקירכע בנויה לתפארת, בית אקדמיא, גימנאזיום, אוצר ספרים, בתי מדרש שונים, בניני תפארה רבים, בתי דפוס, מעשה כלי אבן, נייר, אבק שרפה, מהלומי ברזל, מסחר רב ביין, מלח, ותבואת השדה. סאלאנץ גדול, אלף איש, מסחר. אידא גדול, שני אלף איש, ארמון נאוה ופרדס נחמד. גענץ, חמש אלף איש, כרמים. פארא, שני אלף איש, מסחר יין. טארנא, שני אלף ות“ק איש, כרמים ויערים רבים. יאס, שני אלף איש, מעשה כלי חרש, נעלים,כור ברזל, מחצב שיש, מסחר רב. מעצנזייף עליון ותחתון, שני כפרים, שש אלף איש בם, מעשה כלי ברזל רב. סיקסא, חמש אלף איש, ביהכ”נ לישראל, כרמים רבים, מסחר רב בבהמות. סאנטא, שש אלף איש, מטע טאבק, כרמים רבים. פה ראשית ככר העדיאליע הוא חבל כרמי טאקייא. ארבע עשרה פ“מ מדת שטחו, והיין הגדל בו הוא הטוב והנבחר מכל יינות אונגארן. קיקעד, כפר, מגדל מבצר, מרחצאות לתרופה. ראנק, מבוע מי מרפא ומרחצאות, באנקא, מקום מרחצאות טובות. בילא, אלף איש, מעשה כסף נחושת וברזל, מחצב שיד ואבנים חלקים. האמאר, מקום מהלומי ברזל. אפאקא, מעשה נחושת רב. אראני אידקא, אלף איש, מן ההר יוציאו כסף וזהב רב, גם נחושת וברזל. טעלקי באניא, אלף ות”ק איש, מחצב זהב מעט, בית מעשה פארצעלאן, מעין מי תרופה. האלאהאזא, שבע מאות איש, בתי מעשה זכוכית ופארצעלאן. פיזיר, ח' מאות איש, מעשה זכוכית. מיסלאקא, אלף איש, בשול יי"ש, לבון בד. אויוואר, אלף איש, שארית עיי ארמון ישן. דערנע, אלף איש, מהלומי ברזל רב. סיליצע, שמונה מאות איש, מערה גדולה מלאה קרח, וככל אשר ירבה החום בקיץ כן יוסיף הקרח והקפאון בקרבה.

ד. גליל שאראש, בו העיר עפעריעס על נהר טארצא, עשרת אלפים איש, ביהכ“נ, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש ובתי ספר שונים, מעשה גלומי צמר, שמיכות, סדינים ומפות השלחן, מסחר רב בבגדי שש וביין. שעבעש, אלף וג' מאות איש, ארמון, מעשה כלי קטורת. לעמעש, ת”ק איש, מסחר יין. שיראקא, אלף ות“ק איש, מסחר צאן רב. זעבן, ד' אלף ות”ק איש, בית גימנאזיום, מעשה נייר, מרחצאות למרפא, מסחר יין ויי“ש. ראסלאוויצא, אלף איש, מסחר יין. בארטפעלד, שבעה אלף איש, שני בתי גימנאזיום, שלשה בתי מעשה נייר, מהלומי ברזל, מעשה כלי חרש, מבוע מי תרופה לשתות ולרחצה, ורבים אליו ינהרו בימי הקיץ. גיראלט, אלף איש, מעשה כלי פארצעלאן ובגדי שש. סווידניק, ח' מאות איש, מסחר יין, פאלאטשא, אלף ות”ק איש, ארמון ופרדס. שאראש גדול, ג' אלף איש, מעשה גלומי צמר ושמיכות, בתי עבוד עורות, זבארא, שני אלף ות“ק איש, מעשה נייר, משרפות לבנים, מסחר כלי פשתן, עורות ודבש. האנושפאלווא, אלף ות”ק איש, ארמון נאוה, מסחר רב, שלשה מעינות מי תרופה קרובים אליה. שאראש קטן, שמונה מאות איש, מבוע מי ברזל לשתות ולרחצה. אונגריש אישל, מקום חדש, שתי בארות מי מלח לרחצה. שאאוואר, שני אלף ות"ק איש, באר מלח גדולה ועמוקה מאד, אשר יוציאו ממנה מלח רב מאד. סיניע ליפאץ, שמונה מאות איש, מבוע מי גפרית וברזל לרחצה. קרוסלא, שש מאות איש, מעשה ברזל רב. צערוועניצא, מקום מחצב אבנים טובות לרוב.

ה. גליל אונגוואר, בו העיר אונגוואר, שבעה אלף איש, ביהכ"נ, בית גימנאזיום, מעיני מי תרופה. מן ההר אשר אצלה יוציאו עפר פארצעלאן טוב מאד. פערעטשעני אלף איש, מחצב שיש ואבני בנין. סאבראנץ, שש מאות איש, מעין מי גפרית טובים מאד לשתות ולרחצה. נאדי קאפאש, אלף איש, מסחר. רעמעטע, חמש מאות איש, מעשה ברזל רב מאד.

ו. גליל צעמפלין, בו העיר אוהעלי (אוהל), שבעה אלף איש, ביהכ“נ, בית גימנאזיום וביהמ”ד, מחצב אבני גראניט, כרמים טובים. טעקע טערעבעש, שלש אלף איש, ביהכ“נ, ארמון נאוה, מסחר. מיהאלי גדול, שני אלף ות”ק איש, מעשה מלח. האמאנא, שלש אלף וב' מאות איש, ביהכ“נ, ארמון גדול, תרבית סוסים, מעשה מלח. מעזע לאבארץ, ט' מאות איש, כרמים. וואראנא, אלף ות”ק איש, ביהכ“נ, מסחר. סטראפקא, שלש אלף איש, ארמון ישן. טאקייא, שלש אלף איש, מסחר עצים ובהמות. יין הכרמים אשר סביבה הוא טוב מאד אין כמוהו בכל ארצות אירופא. סערענטש, שני אלף ות”ק איש, ארמון ישן, כרמים טובים מאד, מעין מי גפרית וזאלפעטר אצלה. קיראלי העלמעץ, אלף ות“ק איש, כרמי יין טוב. שראש נאגי פאטאק, שש אלף איש, בית מדרש גדול, אוצר ספרים ודברים עתיקים, מעשה גלומי צמר, מחצב אבן, כרמים. צעמפלון, ת”ק איש, ארמון עתיק יומין, מסחר בהמות. טארצאל, ארבע אלף איש, כרמי יין טוב ומהולל מאד. באדראג קערעסטור, אלף איש, ביהכ“נ, מחצב אבנים, כרמים טובים מאד. זאמבאר, מקום כרמי יין טוב וחזק מאד. מעדיאסא, שני אלף וג' מאות איש, יין טוב מאד. מאאד, שש אלף איש, כרמי יין טוב וחזק רבים מאד, מרחצאות מי תרופה, מחצב אבנים. טאליא, שש אלף איש, ביהכ”נ, כרמי יין טוב מאד, ירידים גדולים בשנה ובראש כולם היריד בחורף לממכר חביות אשר מספרם רב ועצום מאד.

ז. גליל בערעג אוגאטשא, בו העיר מונקאטש, ארבע אלף איש, ביהכ“נ, בשול זאלפעטר רב, מעשה בתי רגל, מלאכת ברזל ומחצב אבנים. במרחק חצי שעה ממנה מבצר חזק על פני סלע גבוה מאד, ובאר עמוקה ל”ו קלאפטר בתוכו. בעת שלום אסירי המלך יושבים בקרבו. ווערעצקע, חמש מאות איש, מחצב בדולח הרים. קאסאני, שני אלף איש, מסחר. בערעגסאס, ארבע אלף איש, כרמים רבים. נאגי סעצעס, שני אלף וג' מאות איש, כרמי יין טוב, יערים רבים. האלמי, אלף ות“ק איש, מסחר בהמות. בערעג, שני אלף איש, כרמים. טיסא אולאק על נהר טייס, אלף ות”ר איש, אוצר מלח, מסחר רב על פני המים. טארפא, שלש אלף איש, כרמים רבים. סעלעסטא, כפר, מעשה תנורים, קלחת, סירות, ומטבעות ברזל, מלאכת מכונות שונות, יציקת ברזל רב. פאדהערינג, ז' מאות איש, מעשה גלומי צמר, בשול שכר, בית בשול אלוין רב, מסחר עצי בנין. קערעפעץ, מקום בשול אלוין רב. ביסטרא, מקום משרפות שיד רב. נעליפינא, מרחצאות מי תרופה.

ח. גליל מארמאראש, בו העיר סיגעט על נהר טייס, שבעה אלף ות“ק איש, ביהכ”נ, שני בתי גימנאזיום, מסחר רב באבני מלח. באטשקא, שני אלף ושש מאות איש, מחצב הרים רב. וויזא, אלף איש, כרמים. ראהא, שני אלף ות“ק איש, מסחר עצים. עקרמעזע, שני אלף איש, מחצב אבנים טובות מההר. הוסט, חמש אלף איש, ארמון עתיק יומין אצלה. דאמבא, שני אלף איש, מעשה ברזל. וויסק, מקום מטע קנבוס ותרבית דבורים. לאנקא, אלף ות”ק איש, מחצב אבנים טובות. בארזא, שלש אלף וח' מאות איש, מעשה עופרת ונחושת מן ההר. ארבע בארות מי תרופה. רהאנאסעק, אלף ות"ק איש, מחצב אבני מלח רב. סלאטינא, אלף וג' מאות איש, מחצב מלח רב.

ה. נוף גראסווארדיין, שבעה גלילות לו.

א. גליל סאטמאר, בו העיר סאטמאר נעמעטי על נהר סאמאש, שבעה עשר אלף איש, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש שונים, מעשה שליוואוויץ טוב, הוא משקה ממין שזיפים, ומסחר רב בו. נאגי קאראלי, שלשה עשר אלף איש, ביהכ“נ, בית גימנאזיום, ארמון ופרדס נאוה, מעשה צמר גפן וכלי פשתן, עורות צבועים, כרמים ומטע טאבאק. מאטעסאלקס ג' אלף איש, ביהכ”נ, כרמים. פעיערגארמאט, שלש אלף ושלש מאות איש, מסחר יין, ערדער, שני אלף איש, בית מעשה זכוכית, משרפות שיד, כרמים רבים. נאדי באניא, שש אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה כסף זהב ועופרת רב, מבוע מי תרופה, מעשה גלומי צמר גפן ופשתן, כלי חרש, מסחר יין, פרי העץ וערמונים., ביקסאד, אלף ות“ק איש, באר מי מרפא ומרחצאות, מחצב כסף מן ההר, פפלזע באניא, חמש אלף איש, מעשה כלי יוצר, כור נחושת ועופרת, מחצב כסף וזהב מההר. נאמיני, אלף איש, ביהכ”נ, מחצב הרים. עסעד, אלף ושבע מאות איש, מעשה סלים ומחצלאות מן האחו אשר אצלה.

ב. גליל סאבאלטש, בו העיר דעברעצין, ששים אלף איש, בתי מדרש, אוצר ספרים, בית גימנאזיום, מעשה בורית טובה מאד, גלומי צמר ושמיכות, כלי עץ, נעלים, מסרקות, כלי קטרת, בשול זאלפעטר. ארבעה מועדי מסחר בה שנה שנה, ורבבות בני אדם יבואו אליה ממרחקים איש איש עם צרור כספו או ערובתו.

קיש ווארדא, שני אלף איש, ביהכ“נ, ארמון ישן. ניר עדיהאזא, תשעה אלף איש, בית מדרש, בשול אפר מלח וזאלפעטר, מעין מי תרופה. באגדאני, שני אלף איש, כרמים, ניר באטאר, שלש אלף ות”ק איש, מסחר. נאדי קאלא, שש אלף איש, בשול זאלפעטר, נאנאש, שמונה אלף איש, מסחר יבול השדה. בעסערמעני, ששה עשר אלף איש, בתי מלאכת מחשבת שונים. סאבאסלא, ששה עשר אלף איש, כרמים טובים. פישפעק לאדאני, כפר, יושביו אכרים ואנשי מקנה. דאראג, שבעה אלף איש עושי מסחר. האדהאז, שש אלף איש, מסחר. וואמאש פערטש, ג' אלף איש. סאבלאטש, שש מאות איש, ארמון ישן, אבטיחים רבים וטובים בגנותיה. קאבא, שש אלף ושש מאות איש, תרבית צאן ודבורים.

ג. גליל ביהאר תחתון,בו העיר ביהאר, שני אלף ושבע מאות איש, לפנים היתה בצורה. מעזע קערעסטעש, שני אלף ות"ק איש, מסחר רב בצאן ובקר. דערעטשקע, שש אלף איש, בשול אפר מלח, צידת חומטי פנינים. מארגיטא, שלש אלף איש, ארמון, מעשה כלי חרש, כרמים רבים. סעקעליהיד, ארבע אלף איש, היתה בצורה לפנים.

ד. גליל ביהאר עליון, בו העיר גראסווארדיין, מבצר חזק מאד על נהר שעבעש קערעש, עשרים אלף איש, ביהכ“נ, בית אקדמיא, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש, מעשה כלי חרש, מסחר יין ובקר רב. שארקאד, ארבע אלף איש, מעשה כלי פשתן. נאדי סאלאנטא, שמונה אלף איש, תרבית חזירים רב. בעעל, שני אלף איש, מסחר תבואת השדה. בעליניעס, שלש אלף ות”ק איש, ארמון, ממכר יבול השדה. עלעשד, אלף ות"ק איש, צידת דגים. טשעקע, כפר, שש מאות איש אכרים ונוטעי כרמים. וואשקאה, שמונה מאות איש, מהלומי ברזל ומחצב שיש. רעזבאניא, אלף ושלש מאות איש, מן ההר יוציאו כסף נחושת ועופרת, גם יחצבו שיש נאוה ממנו. האיא, שש מאות איש, מרחצאות מי גפרית חמים. פונאצא, כפר, בו מערה נפלאה ארוכה איזה פרסאות.

ה. גליל אראד, בו העיר אראד על נהר מאראש, שנים ועשרים אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, בית ספר לבני ישראל, ביהכ“נ, מעשה קמח טוב מאד, מסחר רב בצאן ובקר. בה היה אב”ד הרב החכם הגדול מוה' אהרן חארין ז“ל הנודע לתהלה בכל שערי חכמה ותושיה. אצלה מבצר חזק ונקרא בשם אראד חדש. ווילאגאש, שבעה אלף איש, שני ארמונים, כרמים טובים. פיטסקא, ארבע עשר אלף איש, כורמים ויוגבים. שימאנד, חמש אלף איש, ביהכ”נ, עיי בניני הרומים, בשול יי"ש, מסחר בהמות. באראש יענע, שני אלף איש, כרמים. טאט וואראד, אלף איש, ארמון ישן. מאדיאראד, שני אלף איש, כרמים טובים, תרבית דבורים. באראש שעבטש, אלף ושש מאות איש, מסחר עץ וכלי חרש. בוטין, ארבע אלף איש, כרמי יין טוב. פאנקאטא, שמונה אלף איש, כרמים טובים. מינעש, אלף ושמונה מאות איש, יין כרמיה טוב ומהולל מאד.

ו. גליל ביקעש, בו העיר גיאולא, חמשה עשר אלף איש, כרמים רבים, צידת צבים. סעגהאלאם, שש אלף איש, כרמי יין. ביקעש, תשעה עשר אלף איש, מסחר רב בבהמות. סארוואש, שמונה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, תרבית מקנה. טשאבא, עשרים וחמשה אלף איש, כרמים רבים. פיצעש גיארמאט, ארבע אלף ות"ק איש, מסחר בהמות רב. דעוואוואנייא, שמונה אלף איש, כרמים. מעזע בעריני, תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה שמן, כרמים. אראשהאזא, אחד עשר אלף איש, כרמים רבים, מסחר צאן ובקר.

ז. גליל טשאנאד, בו העיר מאקא על נהר מאראש, שנים ועשרים אלף איש, ביהכ"נ, בית גימנאזיום, צידת דגים. מסחר דגים ובקרים. באטאניא, אלף איש, כרמים. נאגי לאק, שנים עשר אלף איש, מסחר בהמות ועופות. קשאנאד, ארבע אלף איש, כרמים. טאט קאמלאש, תשעה אלף איש, מסחר צאן ובקר. מעזע העדיעש, מקום תרבית סוסים רב ומהולל מאד.

יא. זיבנבירגן

המדינה הזאת תואר גראספירשטנטוס לה. גבוליה הם למזרחה ארץ מאלדויא, לנגבה וולאחייא, למערבה וצפונה אונגארן, ולפאת צפונית מזרחית ארץ גאליציא. מדת שטח אלף ומאה פרסאות מרובעות. הרי קארפאטן הגבוהים יכסו פני כולה, ובתוכם עמקים רבים דשנים ושמנים מאד. שתים עשרה מסלות אליה בין ההרים הרמים המקיפים אותה, ומגדלי מבצר לכל מסלה למשמר מפני אויב.

נהרותיה רבים, ובראשם הנהרות הגדולים אלוטא, סאמאש ומאראש.

אוירה טוב לבני אדם, במקומות ההרים שלג וערפל עב שמונה חדשים בשנה, ובעמקים קור הסתיו חלש מאד, כי רוח נגב יעבור כפעם בפעם ויסיר את כחו ממנו, וחום הקיץ גם הוא אך רפה הוא, על ידי רוח צפון החולף על פניו תמיד.

אדמתה פוריה מאד, ומלבד כל תבואת השדה, גם ירק עשב, נטעי בושם, עצי פרי ויערים כבירים אין חקר. צאן ובקר רב, סוסים טובים ורבים, חיתו יער למכביר, דגים לרוב במימיה. בבטן הריה זהב רב מאד, גם כסף וברזל לא מעט, אבני מלח כבירים מאד, מקורי מלח רבים, גפרית, טארף וגחלי אבן אך למצער, שמן הרים רב, מבועי מי תרופה כבירים מאד.

במלאכת מחשבת לא תרבה עשות תושיה, כי המסחר ראש מחית יושביה הוא.

העם אשר בקרבה שני מיליאן ושני מאות אלף איש מספרו, ומחברת לאומים שונים הוא, מחציתם הם הרומאנן הנקראים גם וואלאחן, והאחרים הם אונגארן, סעקלר, זאכסן, אשכנזים, ארמיניים, וסלאוון, ובתוכם עשרים אלף איש בני ישראל.

קורותיה. בראשיתה סרה למשמעת הרומים, ואחרי נשמדה מלכות רומי שטפו ועברו פראי גויי אזיא ואירופא בקרבה שמונה מאות שנה, וישימוה למדבר שממה, עד אשר לכד אותה שטעפאן מלך אונגארן בקץ האלף הראשון למספרם, וישבו המאדיארן בתוכה. באמצע המאה הי“ב למנינם קרא מלך אונגארן לבני אשכנז למען ישכנו בה וישימוה לארץ נושבת, ויבואו אשכנזים רבים וישימו להם מנוחה בקרבה עדי עד, ויבנו את שבע הערים הערמאנשטאדט, קלויזנבורג, קראנשטאדט, ביסטריץ, מעדיאש, מיהלנבאך ושעסבורג, ויקיפו אותן חומות סביב. ובגלל זה קראו את שם המדינה זיבנבירגן, לאמר שבעה ערבים, כי שבע הערים הבצורות האלה ערבים היו לה למחסה עוז מפני אויב. ולדעת אחרים היה זיבנבורגן שמה על דבר שבעה מגדלים אשר בנו בתוכה. באמצע המאה הט”ז למספרם נכרתה הארץ הזאת מן מלכות אונגארן, ואלופים שונים משלו בה, עד אשר נתן אותה האלוף האחרון בסוף המאה הי“ז לקיסר עסטרייך בעבור בצע כסף בהסכמת הסולטן, ותהי לעסטרייך לאחוזת עולם. בשנת ה”א תר"ח באה בקשר יחד עם אונגארן נגד הקיסר, אולם עד מהרה שבה ותנחם על אשר עשתה, ותהי רוחה נאמנה לבית עסטרייך, ואף אם הרבו גדודי אונגארן פרעות ושוממות נוראות בקרבה על ככה, לא סרה מאחרי הקיסר, ולב גוייה נשאר תמים עמו, ויעבדוהו בכל נפשם ומאודם.

המדינה הזאת ששה נפות לה, ובכל נוף איזה גלילות.

א. נוף הערמאנשטאדט הנקרא ארץ הזאכסן, אחד עשר גלילות לו.

א גליל הערמאנשטאדט, בו העיר

הערמאנשטאדט, בירת כל המדינה ומושב השליט, על נהר ציביא, חומות הרוסות יקיפוה, עשרים אלף איש, ארמון נאוה, שתי בתי גימנאזיום אוצר ספרים, בתי מדרש וספר, בתי חולים, בתי חסד, בתי מעשה נייר, צוקר, לובן דונג, גלומי צמר, כובעים, בורסקי, מסחר רב. בשול זאלפעטר, מהלומי ברזל, מעשה נחושת ואבק שרפה, כרמים רבים. בשנת ה“א תר”ט עברו תלאות רבות עליה, כי לכדוה האונגארן ואחרי כן צרו העסטרייכים עליה, ובין הרועה והזאב נבקע השה, ויהיו רוב בתיה למאכולת אש. העלטוא, שלש אלף איש, מעשה גלומי צמר רב, מטעי תרופה רבים, גני פרי טובים, מסחר פרי העץ. מיכלסבערג, שמונה מאות איש, מקלעות קש ומעשה כלי עץ, ממכר פרי העץ. גורארא שני אלף איש, מסחר עצי השקה ועצי בנין, תרבית מקנה. ארלאט, כפר, מעשה נייר, בשול שכר, משרפות שיד. פעלעק, כפר, ארמון נאוה בו. שעלענבערג, כפר, יושביו אכרים ואנשי מקנה.

ב. גליל בראאש, בו העיר

בראאש, ארבע אלף איש, בית גימנאזיום, אוצר ספרים, גני אבטיחים טובים. סיבאט, כפר, אלף איש, עבודת השדה.

ג. גליל מיהלענבאך, בו העיר

מיהלענבאך, חמש אלף איש, בית מדרש, מעשה גלומי צמר, כרמים רבים. אלאהפיאן, רעקיטע, שני כפרים אשר מעשה זהב בהם. סטרוגרר, מעשה נייר.

ד. גליל רייסמארקט, בו העיר

רייסמארקט, אלף איש, כרמים טובים. פאלדן גדול, כפר, אלף איש, גני פרי רבים וטובים. פאלדן קטן, כפר, מעשה כלי פשתן רב.

ה. גליל מעדיאש, בו העיר

מעדיאש. מוקפת חומה, שש אלף וחמש מאות איש, בית גימנאזיום כרמים טובים רבים. בירטהאלם, בין הרי יין רמים, ארבע אלף איש, מסחר רב ביין.

ו. גליל שעסבורג, בו העיר שעסבורג, שמונה אלף איש, בית גימנאזיום, מעשה בגדי שש רב מאד. פעיער עדיהאזא, כפר, ארמון גדול ונאוה, אוצר ספרים וגן נחמד לו. ראדלן, מקום מעשה גבינה טובה, אלמאקערעק, כפר כרמים.

ז. גליל רעפס, בו העיר רעפס, שני אלף ות"ק איש, ארמון ישן, שתי בארות מי תרופה לשתות ולרחצה.

ח. גליל שענקנדארף גדול, בו העיר שענקנדארף גדול, שני אלף איש, מעשה כלי פשתן. אגנעטלען, שלש אלף איש, מעשה כלי עץ, נעלים ואדרת שער, ומסחר רב בהם.

ט. גליל לעשקירך, בו העיר לעשקירך, אלף איש אכרים ובעלי מקנה.

י. גליל קראנשטאדט, בו העיר

קראנשטאדט, קריה בצורה ונאוה, ארבעים אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, בתי חסד, מעשה גלומי צמר, בגדי שש, כלי צ“ג, פוזמקאות, נייר, כלי זכוכית, לבון דונג, בית דפוס, עבוד עורות, מהלומי ברזל ונחושת, מסחר רב ביין, בהמות, תבואת השדה, מלח דונג, ומעשה מלאכת מחשבת למרחקים. קרובים אליה מרחצאות מי תרופה רבים. מאריענבורג, שני אלף ות”ק איש, מסחר. בשנת ה“א תר”י היתה כמעט כולה למאכולת אש. ליידן, ארבע אלף איש, מעשה בגדי שש טובים מאד. ראזענייא, ארבע אלף איש, מטע טאבק ופשתן רב, באר עמוקה ונפלאה מאד. טאקטלויא, שלש אלף ות"ק איש, תרבית דבורים, מטע טאבק ופשתן. וויידנבאך, אלף ושלש מאות איש, מעשה כלי פשתן. אראפאטאקא, כפר, באר מי תרופה בו. טערלבורג שבעה אלף איש, מגדל מבצר, בית קאנטומאץ אשר בו ישבו כל הבאים מארץ אחרת ימים אחדים, לבל יביאו הרוח המעופש אל תוך הארץ פנימה. מעשה כלי פשתן.

יא. גליל ביסטריץ, בו העיר

ביסטריץ, שבעה אלף איש, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש, בתי חולים, מסחר. עליזאבעטשאדט, ארבע אלף איש, בית חנוך אלמים, מסחר צמר ויין. זעכסיש רין, חמש אלף איש, בתי ספר, מעשה גלומי צמר, עבוד עורות, כלי עץ, גני בצלים רבים. מסחר קרשים ירעפי גנות. בשנת תר"ח שלחו האונגארן בתים רבים בה באש. בארגאפרונד, אלף איש, מעשה כלי פשתן. בארסיק, כפר, באר מי תרופה טובים בו, ויובלו למרחקים. טיהולא, כפר, יושביו אכרים ואורגי בד. נאסאד, כפר, בית ספר גדול, בית חנוך נערי הצבא. ראדנא, מקום מרחצאות לתרופה. מחצב כסף, זהב ועופרת אצלו. יאאד, כפר, באר מי מרפא, מחצב אבנים. מעטרסדארף, בארות מלח רבים, כרמים כבירים, שדי קנבוס. אידעטש, בו הר המלח אשר מבועי מלח כבירים בקרבו.

ב. נוף קארלסבורג, חמשה גלילות בו

א. גליל דיווא, בו העיר

דויוא (שלאסבערג), ארבע אלף איש, ארמון סלע, מעשה נייר, כרמים רבים ויינם טוב מאד, גני פרי כבירים, מחצב נחושת מן ההר. וויידא הוניאד, אלף איש, מהלומי ברזל, בית מעשה מגל ומזמרות, ארמון עתיק יומין, מגדלי מבצר וסוללות לו. נאדיאג מקום מחצב זהב אסף ארזעניק ואנטימאניום רב מאד. טשערטעז, מחצב זהב וכור ברזל. קיש קאלאן, מרחצאות חמות לתרופה. אלזא דיאני, מקום מרחץ מהולל. באטיז, אלף ות“ק איש, בית מעשה פארצעלאן. מטע טאבק. ניאלאר, שש מאות איש, כור ברזל ומעשה ברזל. פישקי, ת”ק איש, מטע טאבאק וצידת דגים.

ב. גליל האצעג, בו העיר האצעג בעמק האצעג, אשר שלש פרסה ארכו ושתי פרסה רחבו, כגן עדן כולו. כליות חטה וירק דשא יכסו פני אדמתו. נהר סטרעל עובר בתוכו והרים רמים חומה לו סביב, מעשה כלי פשתן. מסחר יבול השדה. ארליא באלד אנ פאלפא, כפר, מלאכת בגדי שש. ווארהעלי, כפר, באר מי תרופה, בנינים עתיקים מימי הרומים דעמסדארף, כפר, בית מעשה צודק, במה לנוצרים עתיקת יומין אשר היתה היכל עובדי אלילים בימי הרומים. פארקאדין, כפר, ארמון נאוה ובו אוצר דברים עתיקים מזמן הרומים.

ג. גליל קערעשבאניא, בו העיר קערעשבאניא, שני אלף ות“ק איש, מעשה זהב. פאצעבאיא, כפר ומחצב זהב בו. טרעסטיאן, ת”ק איש, מעשה זהב רב. גיינעל, כפר, גם בו מחצב זהב מבטן האדמה.

ד. גליל קאלסבורג, בו העיר

קארלסבורג, מבצר על שפת נהר מאראש, שנים עשר אלף איש, בית מדרש, בית גימנאזיום, אוצר ספרים, מצפה ככבים, אוסף סגולות הטבע ומטבעות ישנות, בית מעשה מטבעות, בית נשק, שני בתי כנסיות לישראל, בית מעשה נייר, מסחר. נאדי עניעד, שש אלף איש, אוצר ספרים, בית דפוס, מעשה נייר, פוזמקאות, בשול יי"ש, כרמים רבים, ארמון, אברודבאניא (אלטענבורג), חמש אלף איש, רובם במחצב הרים יכלכלו את נפשם. ווערעשפאטאק, כפר גדול, שני אלף איש, ומעשה זהב רב מאד מן ההר. אצלו אגודת עמודי אבן שחורים אלף קלאפטר היקפם ושבעים ושנים קלאפטר קומתם, ומאמיני שוא יספרו נפלאות על דבר גזע מחצבתם. זאלאטנא, שש אלף איש, מלאכת כסף וזהב רב. אלווינץ, מקום כרמים רבים, ארמון ישן ונאוה. זאלצבורג, מקום מחצב אבני מלח רב, מעשה כלי חרש. מאראש אובאר, מקום מחצב אבני מלח רב מאד, אין כמוהו (מבלעדי עיר וועליטשקא) בכל ארצות עסטרייך, ויותר מחמש מאות אלף ככר יוציאו ממנו שנה שנה, על פני נתיב ברזל שמונה מאות קלאפטר ארכו, יובילו את המלח הזה לכפר מאראש פארטו. שם יביאוהו לבית האוצר, ומעט מעט יובא באניות לאונגארן. אפנבאניא שש מאות איש, מעשה זהב כסף ועופרת.

ה. גליל באלאשפאלווא, בו העיר באלאשפאלווא (בלאזנדארף), ארבע אלף איש, בית גימנאזיום, בית דפוס, מחצב הרים. קאקלבורג, מקום תרבית סוסים, ארמון ופרדס נאוה. קיש שאראש, מבועי מלח, מעין נפלא.

ג. נוף קלויזנבורג, ארבעה גלילות לו.

א. גליל טהארדא, בו העיר טהארדא (טהארנבורג), תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, מחצב אבני מלח רב אשר כבר היה בימי הרומים. טהאראצקא מקום מעשה ברזל רב. עגרבעני, שני אלף איש, כרמים רבים.

ב. גליל קאלאש, בו העיר

קלויזנבורג על נהר סאמאש, חומות ומגדלים יקיפוה. חמשה ועשרים אלף איש, ובהם שש מאות בני ישראל, בית אקדמיה גימנאזיום, בתי מדרש, אוצר ספרים, בתי חסד שונים, היכלות וארמונים, בתי מעשה גלומי צמר רב, מעשה נייר, צוקר, כלי פארצעלאן, מחצב אבני מלח, מועד לממכר סוסים, מסחר. קאלאש, שלש אלף וחמש מאות איש, מחצב אבני מלח. נאדי צעג, מקום תרבית סוסים. קיש צעג, באר מי תרופה, ומחצב מלח. נאדי אלמאש, מקום מעשה גלומי צמר.

ג. גליל סילאדי, בו העיר סילאדי שאמליא, ארבע אלף איש, מבוע מי מרפא, ארמון סלע, כרמי יין טוב. צילפה, תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, כרמים רבים. קראסנא, שני אלף איש, מרחצאות מים חמים. שיבא, אלף איש, ארמון נאוה, תרבית סוסים רב.

ד. גליל דעהש, בו בעיר סאמאש אובאר, ארבע אלף ות"ק איש, ארמון, מעשה גלומי צמר, מסחר רב. דעהש, שש אלף איש, מעשה בגדי שש, עיי ארמון ישן. דעהש אקנא, מקום מחצב אבני מלח. בעטהלן, כפר, באר מלח, ארמון נאוה.

ד. נוף רעטעג, בו ארבעה גלילות.

א. גליל לאפאש, בו העיר לאפאש באניא, אלף ושלש מאות איש, כור גדול אשר בו יותך כסף רב. אלאה לאפאש, אלף ות"ק איש, מעשה ברזל רב.

ב. גליל רעטעג, בו העיר רעטעג, אלף ושני מאות איש, מחצב הרים.

ג. גליל צעגע, בו המקומות, סעק, חמש מאות איש, מחצב אבני מלח. צעגע, שמונה מאות איש, תרבית סוסים. דא באקא, מקום מעשה כלי פשתן. באנצהידא, ארמון ופרדס גדול ונאוה, תרבית סוסים. קערליש, שמונה מאות איש, ארמון, תרבית סוסים.

ד. גליל גערגיני, בו העיר גערגיני סנט אימרע, אלף וחמש מאות איש, ארמון, מסחר.

ה. נוף אודווארהעלי, הוא ארץ הסעקלער, ארבע גלילות לו.

א. גליל וואשרהעלי, בו העיר מאראש וואשרהעלי, שמונה אלף איש, ארמון מבצר, בתי מדרש, בית גימנאזיום, שני אוצרות ספרים, כרמים, מטע טאבק, גני פרי. ערדע סנט גענרי, ארמון ופרדס נאוה, כרמים רבים.

ב. גליל אודווארהעלי, בו העיר סיקעלי אודווארהעלי, שבעת אלף איש, בית מדרש, אוצר ספרים, בית גימנאזיום, מעשה עורות, נעלים, כלי עץ, מסחר טאבק ודבש. סיקעלי קערעסטור, חמש אלף איש, באר מי תרופה, מעשה כברה. פאראיד, אלף ושלש מאות איש, באר מי מלח, מחצב אבנים טובות. אלמאש, מעין מלח, מהלומי ברזל, מערה גדולה. לעוועטע, שני אלף איש, באר מי תרופה מהוללה, גם מבועי מרפא אחרים סביבה.

ג. גליל שטיק סערעדא, בו העיר שטיק סערעדא, בית ספר, אלף איש אכרים וכורמים, שטיק שאמליא, בית גימנאזיום, בית ספר גדול. גיערגיע סנט מיקלאש, מסחר בהמות, עורות וכלי עץ לארץ מאלדויא.

ד. גליל סנט גיערגן, בו העיר שעפזי טנט גיערגי, שני אלף וחמש מאות איש, באר מי תרופה. קעזדי וואשרהעלי, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, בית ספר, מעשה נעלים, כלי עור, כובעים, מעשה אורג צמר וצ“ג. בערעזק, אלף ות”ק איש, מעשה גלומי צמחר. טאריא, כפר, אצלו מערה נפלאה מלאה גפרית. אשדאלא, כפר, מהולל על דבר האבנים הטובות אשר יוציאו מאדמתו. קאוואצוא, שלש אלף איש, שתי בארות מי תרופה, מחצב אבני ריחים. קאנטא, אלף ושלש מאות איש, בית גימנאזיום, מסחר רב.

ו. נוף פאגאראש, שלשה גלילות לו.

א. גליל פאגאראש, בו העיר פאגאראש, חמש אלף ות"ק איש, ארמון מולד ישן, בית גימנאזיום, בית מעשה נייר, מסחר. על הנהר אלט העובר בתוכה, גשר נאוה מאד אין כמוהו בכל המדינה הזאת. האמבאט פאלווא, שבע מאות איש, מרחץ מרפא מהולל מאד.

ב. גליל אוטשא, בו המקומות, אוטשא, אלף איש, זרע פשתן, מעשה בגדי שש. ארפאש, בית מעשה זכוכית טוב מאד.

ג. גליל פערזאני, בו המקומות, פערזאני במרום הרים, מעשה צמר ופשתן. שאר קאני, שני אלף איש, הפשתן הגדל בו טוב מאד אין ערוך לו בכל המדינה הזאת.

יב. דאלמאציען

מדת שטחה מאתים שבעים ושתים פרסאות מרובעות. ארץ טורקייא והים הם גבוליה, אך לפאת צפון ארץ הגבול תגבל בה.

מלבד הים האדריאטיקי העובר כל פאת צפון אשר לה, עוד בה ארבעה נהרות גדולים, והם: צערמאנגא, קערקא, צעטינא, נארענטא. איזה יאורים לה אשר בימי הקיץ יחרבו וייבשו, ובהגיע החורף ימלאו מים על כל גדותיהם.

אוירה טוב ונעים, ושנים רבות יעבורו מבלי כל שלג וקרח בסתיו.

יבולה. תבואת השדה אך למצער, קשואים, אבטיחים ונטעי בושם לרוב, גפן וזית כביר מאד, תאנה, שקדים, רמון, אתרוג ועצי בכאים לא מעט. מלח הים רב, גם שיש וגחלי אבן כבירים, ברזל מעט. בהמות בעלי קרנים וסוסים לא כביר, צאן, עזים וחמורים רב. חיתו יער וזיז שדי לרוב, תרנגולים שונים ובעלי כנף רבים. זבובי שפניא כבירים מאד, אנשי הארץ יאספום לקמצים, ימיתום באד חומץ חם, וייבשום לחום השמש, ומסחר רב בהם, כי יהיו תחבושת למרפא. הדגים אשר במימיה רבים הם, אך מעצלה ורפיון ידים לא ירבו לצוד אותם במכמורת, אולם צידת הזארדעלן רבה מאד, ומסחר עצום בהם. המדינה הזאת שולחת בים צירים, ויושביה ירבו עשות מלאכה במים רבים, אולם מלאכת מחשבת ופועל כפים אך למצער בקרבה.

מספר יושביה ארבע מאות וחמשים אלף איש, רובם סלאווען והנותרים מארלאקן ואיטלינים. אחרי גירוש שפניא בשנת רנ"ב באו איזה מאות בני ישראל ויכינו להם מקום בגלילות ראגוזא וספאלאטא וישבו בהם עד היום הזה, ועוד עתה שפת שפניא לשונם היא, אך ארבע מאות איש מספרם. שפת איטליא מתהלכת בין מרום עם הארץ. אנשים יחד גבורי כח ובעלי קומה, גם כשרון דעת להם, אך העצלה תאסור ידיהם מעשות חיל במלאכת מחשבת ועבודת האדמה, חמת גבר ונקמה נטועות בנפשותם מיום צאתם מרחם, וכל איש אשר לא ידבר בלשונם, תועבה למו ולא יבא בקהל להם.

קורותיה. הארץ הזאת נושבת מני אז ואחת מחוזות מלכות איליריען היתה. אחרי תמה ממשלת הרומים, התבוללו בקרבה פראי גויי אזיא ימים רבים ומבוכות רבות היו בקרבה, עד אשר לכדה אותה ארץ ווענעדיג ותהי לה לאחוזה. לא ארכו הימים ומלך אונגארן כבש איזה גלילות בקרבה, ומאז עברו שלש מאות שנות מלחמה בין וויניציא ומלכי אונגארן על אודות הארץ הזאת, עד אשר כרתו באמצע המאה הי“ד למספרם שלום ביניהם ותהי לאונגארן מורשה. בראשית המאה הט”ו שבה לממשלת וויניציא ותהי בידה עד אשר חדלה גם היא מהיות גברת, ותהיינה שתיהן וויניציא ודאלמאציאן בשנת ה“א תקנ”ז לעסטרייך. בימי נאפאלעאן היתה מחוז איטליא, ואחרי ירד מכסאו שבה הארץ הזאת יחד עם וויניציא ובנותיה לבית עסטרייך.

המדינה הזאת שבעה מחוזות לה.

א. מחוז צארא, בו העיר

צארא, מבצר על לשון ארץ בתוך הים, בירת המדינה ומשכן השליט, חוף גדול ורחב, שבעה אלף ושלש מאות איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, בתי חסד, בתי מעשה ראזאליע טוב מאד. צנור גדול מתחת לארץ המוליך מים אל תוכה מחוצה לה, כי אין בארות בתוכה. מסחר מעט. בעקאוואץ, מקום דינים, אלף איש בו. אבראוואצא, ארבע מאות איש, מסחר יין, פאגא, שלש אלף איש, מסחר על פני המים. גם האי אשר העיר הזאת בקרבו, פאגא שמו, שלש פרסאות מרובעות מדתו, וארבע אלף יושביו נוטרי כרמים, משליכי בים חכה. רועי צאן, ומבשלי מלח. מחצב גחלי אבן בו. ארבע, אי, שלשה וחצי פ"מ מדתו, שש אלף איש בו, תרבית צאן רב וצידת סארדעלן. ארבע, עיר על פני האי הזה, אלף איש, שני חופי הים, מסחר מלח. סעלווע, עיר קטנה בתוך האי סעלווע, שש מאות איש דיגים ועושי מלח. נאנא, שש מאות איש, חוף מסחר. נאוועגראדי, אלף איש, צידת דגים ואוסטערן. ווראנא, חמש מאות איש, צידת דגי אאל מן היאור. פאדגראיע, כפר, צידת דגים וזארדעלן. איזאלא לונגא, אי קרוב לעיר צארא, שפע רב לו בכרמים, תאנים, זיתים. דגים, מבועי מלח, חוף, מגדל מאיר לעוברי הים בחשכת ליל.

ב. מחוז סעבעניקא, בו העיר

סעבעניקא, על לשון ים אשר הרים סביב לו, ומוקפת חומה מעבר היבשה, שש אלף איש, חוף נשגב, מסחר רב על פני המים. סקארדאנא, אלף וחמש מאות איש, חוף מסחר, צידת דגים, אצלה אשד מים נפלא מאד. דערניס, היתה לפנים עיר ישמעלים אלף ות“ק איש, עיי ארמון ישן, מסחר. סיוועריך, כפר רחוק פרסה מן דערניס, מחצב גחלי אבן, ארבעים אלף ככר לשנה. קנין, אלף ות”ק איש, מסחר אניות. מבצר על פני סלע למגן לה מפני אויב. קיסטאגנע, כפר, מעבר אניות. גראב, כפר אצל גבול הטירקייא, מסחר בכופר אשר יביאו הישמעאלים הנה.

ג. מחוז סיגן, בו העיר

סיגן, שני אלף ות“ק איש, מסחר רב. ווערליקא, חמש מאות איש, מבצר סלע, מעשה כלי חרש, מבוע מי תרופה. אצלה מערת שיד נחמדה למראה. מוך עליון ותחתון, שני מקומות, אלף ות”ק איש בהם, מסחר על פני המים. ביליבריג, מקום מסחר רב ועצום.

ד. מחוז ספאלאטא. בו העיר

ספאלאטא בתבנית חצי ירח על זרוע ים וחומה סביב לה. אותה בנה דיאקלעטיאנוס קיסר רומי באמצע המאה הראשונה לאלף החמישי, ותהי כולה היכל תפארת לשבתו אחרי הסיר נזר המלכות מעל ראשו, ויבן במה בתוכו לאליל יופיטר, אך ברבות הימים היה ההיכל הזה לעיר נושבת כיום הזה. אחד עשר אלף איש בה, בתי מדרש, אוצר ספרים, בית גימנאזיום, היכל יופיטר נהפך לבמת נוצרים, מרחצאות מי גפרית קרים, מסחר רב בסוסים, בהמות, פרי הנגב, ראזאליע, דונג ודברים אחרים. חוף בטח. עדת ישראל אשר בה דוברת שפת שפניא. טרויא, עיר עתיקת יומין על לשון ים, חוף גדול, שלש אלף ושלש מאות איש, כרמים זיתים תאנים ושקדים רבים בגנותיה. מסחר פרי הארץ. אלמיסא אצל הים, אלף איש, כרמי יין טוב, ומסחר בו, חוף. בראצא, אי בתוך הים, שש פרסאות מרובעות מדתו, הרים רבים בו, מחצב אבני שיד ואספאלט, כרמים רבים, זיתים ותאנים, יושביו ששה עשר אלף איש, נוטעי גנים, עוברי ימים, וצידי דגים. בו המקומות, פיעטרא, שני אלף איש, עופל, בתי מלאכת מחשבת. גיאוואני, פאסטירע, שניהם יחד כפרי מסחר. מילנא, חוף ובנין אניות. נערערזי, שני אלף איש, מסחר רב. לעזינא, אי, חמש וחצי פ“מ מדת שטחו, שרשרת הרים כולו. אוירו חם, גני תמרים ותאנים וכרמים רבים בו, בתוכו הערים: לעזינא, שני אלף איש, בתי מעשה משקים חריפים וטובים, חוף מסחר טוב, עופל מבצר למשגב לה על פני הגבעה אשר אצלה. ליטאוועקיא, שני אלף וחמש מאות איש, חוף, בנין אניות. צידת דגים. ווערבאסקא, כפר, במה בצורה לנוצרים, מסחר על פני המים. ליסא, אי, א' וחצי פ”מ מדתו, כרמי יין ושמן טוב בו. עריו הם: ליסא, חוף רחב ידים וטוב מאד, שני אלף וחמש מאות איש, צידת זארדעלן רב. קאמיזא, חוף ומגדל מבצר למחסה לו, שני אלף ושלש מאות איש, גני חרובין רבים, צידת זארדעלן עצומה. סאלאנא, כפר במקום העיר סאלאנא הישנה אשר נהרסה זה אלף ושני מאות שנה, ועוד בנינים רבים עתיקים במעמקי אדמתה. קליסא, מבצר הר, מסחר דגים. זאלטא, אי קטן, אלף וחמש מאות איש, שלשה חופי מסחר טובים מאד.

ה. מחוז מאקארסקא, בו העיר

מאקארסקא על לשון ים, שני אלף איש, חוף טוב, צידת דגים. ווערגאראץ, אלף איש, ארמון ישן, מחצב כופר הרים. אימאסקי, אלף איש, מסחר רב. פארטע אפום, אלף איש, מסחר בעלוקות אשר באגמים הסובבים אותה. גם אווזים ותרנגולים פראים ועופות אחרים רבים בבנותיה. מעטקאוויש, כפר, אצלו מועד גדול מדי שנה בשנה לממכר מלח. ארקסאנא, כפר, מסחר רב לארץ טירקייא.

ו. מחוז ראגוזא, בו העיר

ראגוזא על חוף הים, מבצר ישן ומגדלי משגב, שבעה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש שונים, אוצר ספרים, בניני תפארת רבים. מסחר עצים. כמעט לא תעבור שנה אשר אין רעש הארץ בקרבה. ראגוזא ישנה, מוקפת חומה, אלף איש עושי מסחר. סטאגנא, מקום מסחר רב כי חוף טוב לו, צידת זארדעלן, בארות מלח. סאביאנצעלא, כפר, חוף מסחר. קורצאלא, עיר מוקפת חומה רמה ומגדלים בתוך אי קורצאלא, שני אלף איש, מבנה אניות קטנות, מסחר, חוף. בלאטא. שלש אלף איש, אכרים ודיגים. לאגאסטא, אי גדול, מבואות הים רבים לו, בחוף פורטא רוסא, מגדל מאיר לעוברי הים, יושבי האי דיגים, נוטעי כרמים וזיתים. מערה נפלאה בתוכו. בו המקום לאגאסטא, אלף וחמש מאות איש, מסחר. גראוואזא, כפר אצל ראגוזא, חוף טוב מאד ומצב נכון לאניות קיטור בו, בית מעשה כל כלי האניות. קאנאזא, כפר, כרמי שמן זית רבים וטובים מאד. סלאנא, כפר מסחר. קאלאמטא, אי, חמש מאות איש, חוף, כרמי גפן וזית, צידת דגים. גיאופאנא, אי, אלף איש, חוף רחב ידים. מעלעדא, אי, הרים יכסוהו, מסחר דגים בו. קאנאלי, בקעה גדולה, מערה גדולה ומהוללה בה, ומסורת בפי העם כי קדמוס מלך טהעבן (אשר היה בסוף האלף השני ליצירה) נמלט אל תוכה מפני אויבו וימצא מחסה בקרבה.

ז. מחוז קאטארא, בו העיר

קאטארא, מבצר חזק אצל גבול הטירקייא, חוף גדול, שלש אלף איש, בית מדרש, בתי ספר, מלאכת עורות, כרמי יין ושמן זית. מסחר רב. קאסטעלנאווא, חומות ומגדלי מבצר יקיפוה, חוף, אלף איש, מבוא מי מרפא. בודוא, עיר בצורה, חוף לאניות גדולות, אלף איש, מבוע מי מרפא. בודוא, עיר בצורה, חוף לאניות גדולות, אלף איש, מסחר. פערצאגנא, כפר נאוה, אלף וחמש מאות איש, מטוה משי, מסחר רב. דאבראטא, כפר, אלף ות“ק איש, רובם בעלי הון, בתי תפארת רבים. פעראסטא, שני אלף איש, בניני הוד רבים, מסחר רב על פני המים. מגדל מבצר אצלה למחסה לה. ריזאנא, על לשון ים, אלף ות”ק איש, צידת דגים ומסחר. קריוואסציע, מקום מסחר, יושביו שש מאות איש. סעאדע, כברת ארץ גדולה, וכרמי יין טוב מאד בה. צופא, מקום שדי תנובה רבים, יושביו חמש מאות איש הם. פאסטאראוויק. חבל ארץ ומקומות רבים קטנים בו, יושביהם שלש אלף איש, אכרים ואנשי מקנה. המגדל טארע באסקאוויק הוא הבנין האחרון בנגב עסטרייך, ואצלו גבולי הטירקייא ומאנטענעגרא.

יג. קראאציען וסלאוואניען

מדת הארץ הזאת שלש מאות חמשה וארבעים פרסאות מרובעות וגבוליה לפאת צפון שטייערמארק ואונגארן, למזרחה סערביען, לדרומה ארץ גבול הצבא, ולמערבה ים אדריאטיקי, איליריען ושטייערמארק.

הררים רבים בתוכה. ורובים מכוסים ביערים וירק עשב.

מימיה הם הנהרות: דאנויא, דראווע, סאווע, קולפא, גם הים האדריאטיקי העובר לאורך עריה אשר לפאת מערב.

אוירה ממוצע וטוב מאד, וכל עתותי השנה משפע ארץ אונגארן משפטן.

אדמתה תתן אוכל למכביר. יבוליה הם תבואת השדה, פרי העץ רב, ירק עשב, כרמים רבים וטאבק. צאן ובקר וסוסים לא כביר דגים רבים. בבטן ההרים ברזל, גפרית, גחלי אבן, שיש וחומר יוצרים. מעינות מי מרפא רבים בה.

בתי מלאכת מחשבת אך למצער בה, אולם המסחר רב הוא.

מספר יושביה א' מיליאן בני אדם, כולם יחד קראאטן וסערבן, אך מעט אשכנזים ובני אונגארן בהם. לשון איליריען הוא שפת הארץ, אולם גם השפה הסלאוואנית מדוברת בה. בני ישראל אך מעט בקרבה. תושביה כולם גבורי חיל מלומדי מלחמה, בעלי חמה ובלי כל מדע.

קורותיה. בימי ממשלת הרומים היתה קראאציען מחוז מלכות איליריען, ואחרי נכרתה מלכותם מעל פני תבל, עברו חליפות מושלים רבים עליה, אך לרוב היו מלכי אונגארן שליטיה, עד אשר באה מלוכת אונגארן במאה הט“ז למספרם לבית האבסבורג, ותהי גם היא אחוזה לעסטרייך עד עולם. גם סלאוואניען היתה ארץ ממשלת קסרי רומי, ואחרי תום מלכות רומי המירה כפעם בפעם את מושליה. בשנת ה”א רפ“ד לכדוה הישמעאלים ותהי בידם עד שנת ה”א תנ“ט, כי אז כרתו הסולטאן וקיסר עסטרייך ברית יחד, ותהי לעסטרייך עד היום הזה. עד שנת תר”ח נחשבו שתיהן למדינת אונגארן ושלשתן יחד ארץ אחת היו, אך כאשר נגלתה בשנה ההיא משטמה רבה בגויי קראאטן וסערבן לבני אונגארן, ובחרב נוקמת נצבו אלה לעומת אלה, הפריד הקיסר אותן, וישם את הארצות אשר לפנינו פה למדינה נבדלת מאונגארן ודבר אין לה עוד עמה.

המדינה הזאת שני נפות לה וששה מחוזות להם.

א. נוף קראאציאן, ארבעה מחוזות לו:

א) מחוז אגראם, ששה גלילות לו.

א. גליל אגראם, בו העיר

אגראם, בירת המדינה ומשכן השליט, שמונה עשר אלף איש, שני בתי אקדמיא, אוצר ספרים, בית גימנאזיום, בתי ספר, ועד לחכמים, ארמון ראש הכמרים גדול ונאוה ומגדל גבוה לו, בתים אחרים לתפארת, בית מעשה גלומי משי, בית מלאכת פארצעלאן, מסחר רב ביבול השדה, דבש ואפר מלח. סטוביצא, כפר, אלף איש. מרחצאות מי תרופה חמים. בערדאוויץ, שש מאות איש, איזה מגדלי מבצר, מסחר. אראסלאווצע, שבעה מאות איש, שני ארמונים יפים, מרחצאות חמות, מחצב גחלי אבן.

ב. גליל סאמאבאר, בו העיר סאמאבאר על נהר סאווע, שלש אלף איש, בתי ספר. ארמון, מהלומי נחושת. ברעזאוויצא, כפר, עופל מבצר, בתי עונג. סנט העלענא, כפר, ארבע מאות איש, מרחצאות מי מרפא חמים.

ג. גליל סנט איוואני, בו המקומות: סנט איוואני, שש מאות איש, מסחר בהמות רב. דוגאסטלא. ת"ק איש, אכרים. פלאנינא, שבעה מאות איש, מעשה כלי ברזל שונים.

ד. גליל סיסעק, בו העיר סיסעק ישן על נהר קולפא, תשע מאות איש, ארמון, בנין אניות, מסחר רב בתבואת השדה. בנינים עתיקים בה מימי הרומים. נאריצא פאקופסקא, ארבע מאות איש, עושי מסחר. טאפאלאוועץ, כפר, יושביו אכרים ועושי מרכולת.

ה. גליל יאסקא, בו העיר יאסקא, אלף וחמש מאות איש, ארמון. מסחר. קראסיץ, שלש מאות איש, כרמים טובים ומחצב אבנים. קופחינא, שבעה מאות איש נוטעי כרמים ועובדי אדמה.

ו. גליל קארלשטאדט, בו העיר הבצורה קארלשטאדט על נהר קולפא, שש אלף איש, המבצר בנגב העיר בנין קטן הוא, מוקף סוללות ובורות, בית גימנאזיום, בתי ספר, בית נשק, ארמון, בתי בשול ראזאליע, בנין אניות, מסחר רב על פני המים. באסיליטווא, אלף ושלש מאות איש, ארמון ישן. מסחר תבואת השדה.

ב. מחוז פיאומע, שני גלילות לו.

א גליל בוקארי, בו העיר

פיאומע, על לשון ים, שנים עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש לחכמת הנגון ומעבר אניות, בתי ספר, בתי חסד שונים, בתי מעשה גלומי צמר ובגדי שש, עבוד עורות, בשול שכר ויי“ש, מאפה פתילי קמח, לבון דונג, בשול צוקר, יציקת פעמונים. בית ריחים אשר אופניו הולכים לרוח הקיטור, גדול מאד, ויותר משמונים אלף כור קמח יצאו ממנו שנה שנה, שמונים איש יעבודו בתוכו. בית מעשה נייר גדול מאד, מספר העושים בו את מלאכתו, שלש מאות איש, מספר הנייר היוצא ממנו בשנה עשרת אלפים באל, הוא יותר מחמשים מיליאן קונטרסים (בוגן). מבלעדי גודל ומיטב החוף אשר לה, חפשי הוא וביד כל איש להביא מן הבא בידו מארץ נכריה בלי תשלומי המכס, ולכן המסחר רב ועצום בקרבה. בוקארי, גם היא חוף חפשי לה, שני אלף ות”ק איש, ארמון מבצר, בנין אניות. צירקוועניצא, מקום מסחר, כרמים רבים סביבו. פורטע רע, (חוף המלך) , אלף איש, חוף חפש ושני מגדלי מבצר למחסה לו, מעשה נשק, בנין אניות, צידת דגים. נאווי בירכתי הים, שלש אלף איש, ארמון. חוף קטן. טערזאק, שבע מאות איש, במה לנוצרים, אשר רבים אליה ינהרו.

ב. גליל דעלניצע, בו העיר דעלניצע, שני אלף איש מסחר מעט. בראאד, שלש מאות איש, מעשה ברזל. מערקאפעל, אלף וחמש מאות איש, מעשה כלי ברזל ונחושת. קובארי, מקום מסחר מעט. ראוונא גארא, אלף ושש מאות איש, עבודת השדה ומרעה צאן ובקר, מסחר לא כביר.

ג מחוז וואראסדין, ארבעה גלילות לו,

א. גליל וואראסדין בו העיר וואראסדין, על שפת נהר דראווע, לפאת נגבה סוללות ומצודות וארמון מבצר, יושביה חמש אלף איש הם, בית גימנאזיום, בתי ספר, מטוה משי, בשול חומץ, מעשה טאבק, מסחר מעט, כרמים טובים בבנותיה. לעפאנלאווא, כפר קטן, יושביו עובדי אדמה. וויניקא, מקום כרמי יין. טאפליצא, אלף איש, מרצאות מי גפרית מהוללות.

ב. גליל קלאניעץ, בו המקומות קלאניעץ, אלף איש עושי מסחר. פרעגראדא, שמונה מאות איש, כרמים וגני ירק.

ג. גליל קראפינא, בו העיר קראפינא, אלף איש, מרחצאות מים חמים לתרופה. אצלה עיי ארמון עתיק יומין מאד בראש סלע גבוה, והעם יספרו נפלאות מכל המוצאות אותו בימי קדם. זלאטאר, כפר, מחצב אבנים אצלו. ראדאבאי, כפר, אלף ות"ק איש, מעשה גפרית רב מן ההר.

ד. גליל טשאקאטורן, בו העיר טשאקאטרן, שני אלף איש, תרבית צאן, כרמים רבים. ארמון, וסגולות רבות יקרות בתוכו מן הגביר צריני מושל הארץ ההיא אשר גר בו באמצע המאה הט"ז למספרם. פטרידא, ארבע מאות איש, כרמים טובים מאד. פערלאק, שלש אלף איש, גני עצי בכאים טובים, מטוה משי. מוראקעץ, אי גדול שש עשרה פרסאות מרובעות מדתו, מאה ועשר ישובים בו, אנשיהם חרוצים מאד במלאכה ויחיו את נפשם בעבודת השדה, מטע טאבאק טוב מאד, נטיעת גני פרי וכרמים. מטוה משי, ומסע עגלות. נעדעליץ, אלף ושלש מאות איש, כורמים ועושי מסחר.

ד. מחוז קרייץ, שני גלילות בו.

א. גליל קרייץ, בו העיר קרייץ, שלש אלף וחמש מאות איש, מטוה משי. נייא מארהאף, שני מאות איש, ארמון. ווערבאוועץ, כפר כרמים. פאלינא, כפר, מעשה כלי פשתן. אסטקאוווא, אלף ות"ק איש. מסחר בהמות. מאסל אווינא, כפר קטן, שלשה ארמונים בו.

ב. גליל קאפרייניץ, בו העיר קאפרייניץ מוקפת חומות נשגבות וארמון מבצר לה, ארבע אלף איש, עושי מסחר. לודברעג מקום מסחר, ארמון. ליגראד, על שפת נהר דראווע, שלש אלף איש, כרמים, ירידים שונים בה, יערים רבים סביבה. על פני הגבעה אשר אצלה נבנו בשנה ה“א תר”ט מצודות וסוללות למגן מפני אויב.

ב נוף סלאוואניען, שני מחוזות לו.

א) מחוז פאשעגא, שני גלילות לו.

א. גליל פאשעגא, בו העיר פאשעגא, שלש אלף איש, בית גימנאזיום, מטוה משי, מטע כרמים וטאבק רב. פלעטערניצא אלף איש, כרמי יין רבים, בעקעסע, ארבע מאות איש כורמים ויוגבים.

ב. גליל פאקראץ, בו העיר פאקראץ, אלף וחמש מאות איש, בית ספר, מסחר יין ובהמות. קוטינא, אלף ושלש מאות איש, כרמים, מסחר. דארובאר, שלש אלף ושלש מאות איש, בית ספר גדול, ארמון נאוה, מחצב אבני שיש, מרחצאות מי גפרית חמים מהוללים מאד, וכבר בימי הרומים נודעו בשם. סיראטש, מקום קטן ומבצר בו. ליפיק, ארבע מאות איש, מרחץ מי גפרית טובים למרפא.

ב מחוז עסעק, ארבעה גלילות בו.

א. גליל עסעק, בו העיר

עסעק, מבצר חזק על שפת נהר דראווע. ארבעה עשר אלף איש בה, בית גימנאזיום, בתי ספר, מטוה משי רב, ארבעה ירידים מדי שנה בשנה לממכר תבואת השדה, בהמות ועורות. וואלפא, שלש אלף איש. ארמון ופרדס, תרבית סוסים, מסחר רב בצאן. שאקאץ מיהאלאץ, שני אלף ות"ק איש, מסחר רב על פני המים. טשעפין שני אלף איש, בית מעשה צוקר, צידת עלוקות רבה באגמים אשר אצלה.

ב. גליל ווערעצע, בו העיר ווערעצע, היתה בצורה לפנים ועתה כאחת ערי הפרזות היא, חמש אלף איש, ארמון, כרמים רבים. וואוחין, מקום בתי עונג רבים, ארמון נאוה בו. סלאטינא, אלף איש, כרמי יין. אראהאוויצא, שני אלף איש, מסחר יין ובהמות.

ג. גליל דיאקאוואר, בו העיר דיאקאוואר, שלש אלף איש, בית מדרש לכמרים, מסחר יין ושמן זית. נאסיץ, כפר, בתי עונג רבים בו לעשירי עם.

ד. גליל וואוקאוואר, בו העיר וואוקאוואר, נהר וואוקא עובר בתוכה ובין העיר הישנה והחדשה יפריד, שש אלף איש, ארמון, בתי מעשה משי רב. צידת דגים, מסחר יבול השדה. טאווארניק שלש אלף איש, כרמים רבים, מרעה צאן, מסחר יין ויבול הארץ.

יד. ארץ סערביען ופלך באנאט

גבוליה הם ארץ אונגארן לצפונה ומערבה, זיבנבירגן למזרחה, ארץ גבול הצבא וסלאוואניען לדרומה. מדת שטחה חמש מאות ששה וארבעים פ"מ. רובה ארץ מישור, והרים אך למצער בקרבה.

נהרות איתן אשר בה הם, דאנויא, טהייס, מאראש, טעמעש, וידי אנוש עשו איזה תעלות גדולות לחבר את הנהרות האלה יחד, ובראשן התעלה הנקראת פראנצנס קאנאל הארוכה ארבע עשרה וחצי פרסה, והתעלה אשר בפלך באנאט הנקראת בענא קאנאל, יאורים ואגמים רבים בה.

אוירה טוב מאד, ימי הקיץ חמים והלילות קרים, כי רוח קדים תעבור לעת ערב ותטהרם.

אדמתה דשנה ופוריה מאד, המחוזות באטש, טאראנטאל וטעמעש, אוצר הדגן לעסטרייך הם, ומחוז שירמיען כגן עדן כולו. הארץ לא תדושן בדומן ואשפתות, ותתן את חילה לשובע שנה שנה, כי שנות שמטה אין בקרבה. גרגרי החטה גדולים ושמנים מאד, גם כל תבואות השדה טובים וכבירים. יין לרוב מאד, פרי העץ למכביר, קנבוס וטאבק רב וטוב, עצי בכאים ופרחי שמן. יער וכל עץ בו. תרבית צאן ומקנה רב. תולעת המשי לא מעט. דגים כבירים מאד. מן ההרים יוציאו, נחושת רב, ברזל לא מעט, כסף וזהב אך מצער, שיש נאוה, גחלי אבן כבירים. איזה מבוע מי מרפא.

מלאכת מחשבת עודנה נכריה בקרבה, אולם המסחר רב ועצום מאד.

יושביה א' וחצי מיליאן בני איש מספרם, והם למשפחותיהם, רומאנים, אשכנזים, סערבן ואונגארן, ובתוכם חמשה עשר אלף בני ישראל. תכונת מטותיה כתכונת כל גויי אונגארן אחיהם.

קורותיה. הסערבן הם הראצן הכניעו במאה החמישית למספרם את גוי קדר אשר בא מאזיא לאירופא והרבה שוממות נוראות בקרבה, ואחרי טהרו את הארץ מן הפראים האלה, הרחיבו ממשלתם מן הים השחור עד ים אדריאטיקי, ומושליהם בשם קיסר נקראו. ברבות הימים כבשו האונגארן את ארצם, ואחריהם רדו הישמעאלים בם בפרך. וכאשר נלאו נשוא עול נוגשיהם, נדדו מארץ מולדתם במאה הט“ו למספרם ויבואו לארץ אונגארן, ויבחרו להם את המדינה הזאת לשבת בה. במאה הט”ז לכדוה הישמעאלים יחד עם מחוזות רבות באונגארן, ותהי מאה וחמשים שנה בידם, עד אשר לקח אותה לעאפאלד קיסר עסטרייך בסוף המאה הי“ז ביד חזקה (מלבד פלך באנאט), ובשלום פאסאראוויץ בראשית המאה הי”ח בא גם פלך באנאט לעסטרייך. מעת באה המדינה הזאת לממלכת עסטרייך, נהרו כפעם בפעם כבירים אין חקר אליה מארץ סערביען אשר בטירקייא, גם אשכנזים ולאומים אחרים אוו אותה למושב למו, כי טובה היא מד, ומאז היתה לרבתי עם ורבתי במדינות כיום הזה. בשנת ה“א תר”ח קמו יושביה בחרב לטושה להלחם בעד כסא עסטרייך נגד האונגארן אשר פרקו עול הקיסר מעל צוארם, ובעבור זה הבדיל הקיסר אותה בשנת תר"ט מארץ אונגארן, ויעש אותה למדינה מיוחדת.

המדינה הזאת חמשה מחוזות לה

א. מחוז טעמעש, בו הערים

טעמעשוואר, מבצר חזק על תעלת בענא, בירת המדינה ומושב השליט, ארבע מחלקות לה, והן: העיר היא המבצר, חומה משולשה ובורות מים סביב לה, ושלשה המגרשים הרחוקים כברת ארץ ממנה. עשרים אלף איש בה, ביהכ“נ לישראל בנין מפואר, בית שרי הממשלה גדול, ארמון ישן, בית גימנאזיום, בתי מדרש שונים, בית נשק, בית מעשה טאבק, בתי בורסקי, מעשה חבלים, גלומי צמר, אורגי בד, משרפות לבנים, מסחר רב מאד. בשנת תר”ט עת מלחמת האונגארן עם חיל הקיסר, עברו תלאות רבות עליה, כי שמו אותה האונגארן לעיים, אולם המבצר נשאר באיתן תקפו, והריסותיו אך מעט היו. בשנת תרי“א פרח באויר אחד גדלי המבצר אשר היה אבק שרפה רב בקרבו, ויהיו בתים רבים למאכולת אש. ווערשעק, תשעה עשר אלף איש, בתי ספר, בתי מעשה פתילי משי, כרמים רבים, מסחר יין ומשי. אראד חדש, מבצר על שפת נהר מאראש, נכח אראד ישן, ארבע אלף ות”ק איש, ריחים טובים למטחן קמח, מסחר רב בעצי בנין. ליפא על שפת נהר מאראש, תשעה אלף איש, באר מי תרופה, בשול יי"ש טוב, מעשה כלי חרש. כרמים וגנות רבים, תרבית דבורים ובהמות בעלי קרן, אצלה מחצב אבנים וחומר יוצרים, טשאקאווא על נהר טעמעש, חמש אלף איש, מסחר יין ויבול השדה. ווינגא (טרעזיאפאל), חמש אלף איש, מסחר רב. דארגאש, כפר, שמונה מאות איש, משרפות שיד ומחצב אבני שיד מן ההר.

ב. מחוז באטש באדראג, בו הערים

זאמבאר, שלשה ועשרים אלף איש, בתי מדרש, בית מעשה ליקר ממיץ אבטיחים, מלאכת משי. מסחר רב ביבול השדה, בהמות ופועל כפים. חוצות העיר מזאת אינן רצופות אבנים כי אין כל אבן בסביבותיה.

טרעזיאפעל עיר גדולה על שפת היאור, גם בה אין כל רצפת אבנים חמשים אלף איש, בית גימנאזיום, אורגי בד, בתי צבעים, מעשה נעלים. בתי בורסקי. מסחר רב בצאן ובקר וסוסים, עורות וצמר. מטע טאבק רב,

נייאזאץ, עיר חדשה נבנתה זה מאה שנה על שפת נהר דאנויא נכח פעטרווארדיין, ביהכ“נ לישראל, שני בתי גימנאזיום, עשרים אלף איש בה, כרמים רבים, מסחר רב בפרי העץ וירק עשב. בשנת ה' תר”ט הרבו צבאות הקיסר לירות מן מבצר פעטרווארדיין זקי אש ומות אל תוכה, כי שמו האונגארן אויביהם מצב נכון להם בקרבה, ויהיו רוב בתיה למאכולת איש, ומרבית יושביה נפלו חללים בחוצותיה. באיא על נהר דאנויא. ששה עשר אלף איש, ביהכ"נ, בית גימנאזיום, ארמון גדול, מסחר רב בתבואת השדה. אפאטהין, שמונה אלף איש, בתי מטוה משי, מעשה גלומי צמר, ריחים רבים, צידת דגים, מסחר. באטש, שלש אלף איש, כרמים וגני פרי, מסחר רב. טאפאליא, שמונה אלף איש, עופל, כרמים רבים וטובים, מסחר צאן ובקר.

קאנישא ישן, על נהר טייס, אחד עשר אלף איש, בית מדרש, גימנאזיום, מטע טאבק, חטים ודוחן טוב מאד, מסחר רב בבהמות ויבול הארץ. זענטא, על נהר טייס, חמשה עשר אלף איש, תרבית צאן וצידת דגים. בעטשע ישן על נהר טייס, שנים עשר אלף איש, ביהכ“נ, מסחר תבואה רב. בעזדאן, ח' אלף איש, מסחר יין וצאן ובקר. יאנקאוואץ, שבעה אלף איש עושי מסחר. טעמערין, שבעה אלף איש, מסחר יבול השדה ובהמות, צידת דגים, בשנת תר”ט נלחמו בה האונגארן עם גדודי עסטרייך ותהי כולה לעיים. האדזאג, ארבע אלף איש, מסחר רב ביבול השדה. אלמאש, שמונה אלף איש נוטעי כרמים וסוחרי ארץ. פוטאק, שש אלף איש אנשי מקנה ובני מסחר. סנט טאמאש, כפר גדול ושנים עשר אלף איש היו בו, אולם במלחמת שנת תר“ט היה כולו לשממה וגלים נצים. ווערבאס, שש אלף וחמש מאות איש, כרמים ומטע טאבק רב. פאלאנקא, שמונה אלף איש, ביהכ”נ, תרבית תולעת המשי, כרמים רבים, צידת דגים. טשערווענקא, ד' אלף איש, מסחר רב. העדיעש, ארבע אלף איש, מסחר רב ביבול השדה וצאן ובקר. פיווניצא, כפר, שני אלף ות"ק איש, מעט תבואות השדה ופשתן רב וטוב, תרבית צאן ובקר. אצלו סוללת עפר גדולה הנקראת סוללת הרומים (רעמר שאנצע), ראשיתה אצל העיר אפאטהין במחוז זה וסופה אצל דונא פועלדוואר בגליל טאלנא אשר באונגארן, רחבה שלשה קלאפטר, קומתה שני קלאפטר, וארכה שלשה עשר אלף קלאפטר, ונעשתה בימי קדם למחסה עוז מפני עריצי גויי נכר.

בעטשקערעק גדול, שבעה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, מסחר יבול הארץ, בעטשע חדש, שש אלף איש, מסחר רב ועצום מאד בתבואת השדה, פראניאווא, חמש אלף איש, מסחר רב. קיקינדא גדול, שמונה עשר אלף איש, ביהכ"נ, תרבית צאן ובקר, מסחר רב. האצפעלד, שש אלף איש, שדי חטים טובים מאד. קאנישא חדש, ב' אלף איש, ארמון ופרדס נאוה, כרמים טובים, מטע טאבק, תרבית צאן. סנט מיקלאש גדול, שש עשר אלף איש, בית מדרש, כרמים רבים, מסחר רב ביבול הארץ על פני נהר מאראש העובר בה. סענעדין חדש, נכח עיר סענעדין באונגארן, שש מאות איש עושים מלאכת יד ונוטעי גני פרי. שערעג, כפר קטן, יושביו אכרים ובעלי מקנה. ערנעסטהאזא, כפר נאוה, אלף איש בו. לאוורין כפר, שלש אלף איש, כרמים ויבול הארץ רב. טשאנאד, שמונה אלף איש, כרמי יין ותבואת השדה למכביר. באטשאר, כפר, ארמון נאוה בו. עלעמיר, כפר, שלש אלף איש, עופל נאוה ממכר יבול הארץ.

ד. מחוז קראסא, בו העיר

לוגאש על נהר טעמעש, שמונה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי בורסקי, מטוה משי, מסחר. דייטש באגשאן, שני אלף איש, כור ברזל להקיסר, מעשה כלי ברזל רב. דאגנאטשקא, חמש אלף איש, מחתרת נחושת רב, גם מעט ציק ועופרת, מחצב שיש לבן. דייטש רעשיצא, אלף ות“ק איש, מהלומי ברזל ומעשה כלי ברזל רב. דייטש אראוויצא, חמש אלף איש, מחצב זהב כסף נחושת וברזל גם גחלי אבן רב. שטייערדארף, מקום מסחר בנחושת וברזל רב. באזיאש, מקום אוצר העצים למעשה המתכות אשר בכפר אראוויצא. דייטש סאסקא, שני אלף ות”ק איש, מחצב נחושת ברזל ועופרת. מאלדאווא חדש, שלש אלף איש, מחצב נחושת כסף ועופרת רב. דייטש פאטשיט, אלף איש, מעשה נחושת וברזל, דייטש טשיקלאווא, שני אלף ות"ק איש, מחצב נחושת ובית מעשה כלי נחושת ורקועי פחים. קראסאווא, ארבע אלף איש, עיי ארמון ישן, מסחר כלי מתכות. לונקאני, כפר חמש מאות איש, מרחצאות מי תרופה, גם מרחץ מי חלב ועשבים.

ה. מחוז שירמיען, בו העיר אילאר על נהר דאנויא, ארבע אלף איש, מטוה משה, כרמים רבים, צידת דגים, בנינים עתיקים מימי הרומים, ארמון ישן. רומא, שמונה אלף איש. מסחר סוסים רב. קאמעניץ, שני אלף איש מסחר יין, ויבול הארץ. טשערעוויטש על נהר דאנויא, מחצב ומשרפות שיד רב, ומסחר רב בו. אירעג, שש אלף איש, ריחים רבים, כרמים, מטוה משי, גני בכאים כבירים. בעטשין כפר, אלף וחמש מאות איש, כרמי יין רבים וטובים מאד.

טו. ארץ גבור חיל הצבא

המדינה הזאת היא רצועת ארץ ארוכה וצרה לגבול מצר בין עסטרייך וטירקייא.

גבוליה לצפון הם איליריען, קראאציען סלאוואניען וסערביען, למזרחה וואלאחייא וזיבנבירגן, לתימנה דאלמאציען, באזניען וסערביען של טירקייא, ולמערבה ים אדריאטיקי. מדת שטחה חמש מאות שלשה ושמונים פרסאות מרובעות.

הרים רבים גבוהים, שטיפי הרי אלפן וקארפאטן בקרבה. מים רבים לה, ומלבד הים האדריאטיקי, יעברו בה גם הנהרות דאנויא, דראווע, סאווע, טייס, טעמעש ועשערנא, גם ביאורים ואגמים אין מחסור לה, אוירה, במקומות ההרים קר. ובעמקים חם וטוב.

אדמתה תתן את יבולה לשובע, תבואת השדה וירק עשב בה למכביר, יין רב, פרי העץ, פשתן קנבוס וטאבק, עשבי צבע ונטעי תרופה. בבטן ההרים זהב ברזל נחושת וגחלי אבן. צאן ובקר מעט ורעים. בעלי כנף רבים. דגים כבירים.

מלאכת מחשבת אך למצער בקרבה, אולם המסחר רב הוא, כי כל הסחורות הנמכרות מעסטרייך לטירקייא דרך הארץ הזאת יעבורו, גם יש בקעות מוקפות גדר בתוכה, נכונות למסחר, המוכר יביא את ערובתו לתוך הבקעה פנימה והקונה יעמוד עם צרור כספו מחוצה לה, כי כן החוק לבל יגעו איש ברעהו, וכאשר יתרצו איש לרעהו בדבר המחיר, ישליך המוכר את מרכולתו החוצה, והקונה ישלח אליך כסף מקנתו על פני עץ ארוך פנימה. אולם ראש מסחרה על פני המים הוא.

מספר יושביה א' מיליאן ומאה אלף איש, והם למשפחותיהם סלאווין, קראאטן וסערבן. בני הארץ הזאת כולם יחד (מבלעדי מעט יושבי הערים) אנשי צבא המה אין נקי, אדמתה כולה אחוזת הקיסר היא, לאיש איש ביתו ושדהו ינתן לו בלי מחיר, גם ערך בגדים, נשק ואבק שרפה ישיג חנם אין כסף דבר שנה בשנה, ועליו לשמור את הגבול יומם וליל לבל יעברנו כל אויב ושודד, ולבל יביאו סחורות ארצות נכר אל תוך הארץ בלי תשלומי המכס, גם לבל יבא איש נכרי אל קרב הארץ פנימה טרם טהרוהו מן הרוח המעופש, ובעת מלחמה עליו לצאת מארצו לקראת נשק ככל אשר יצונו הקיסר. ולבל תשם הארץ, הבדיל הקיסר איזה ערים בתוכה, אשר יושביהן חפשי הם ואין כל עבודת הצבא על צוארם, והמסחר ופועל כפים בידם המה. הגוי כולו גבורי חיל מלומדי מלחמה מנעוריהם ואנשי ציד, סובלי כל תלאה ברוח שוקטת ונאמנים למלכם ולארצם מאד.

ראשית תעודת הארץ הזאת למשמר הגבול היה במאה הט“ז למספרם, עת רבו מלחמות נוראות בין הנוצרים והישמעאלים על אודות האמונה, כי נמלטו גויי סערבן, קראאען ורומנים מארץ הטירקייא, ויתן להם קיסר עסטרייך את החבל הזה לשבת בו, והם קבלו על נפשם לשמרו לבל תדרכנו רגל זרים, ולארץ אחת נחשב יחד עם מדינת אונגארן, אך כאשר נלחמו בשנות תר”ח ותר"ט למול האונגארן בעבור הקיסר וכסאו, נתן להם דרור וזכיות רבות ואת ארצם הפריד ממלכות אונגארן ותהי למדינה חדשה לבדה, אשר אין עוד לההגרים דין ודברים אתה.

מחלקות המדינה הזאת שלש הנה, א) גבול קראאציען. ב) גבול סלאוואניען וסערביען. ג) גבול באנאט.

א. גבול קראאציען, שלשה מצרים בו, ולכל גבול איזה גלילות הנקראים צבאות על דבר גדודי הצבא אשר בהם.

א) מצר קארלשאדט, ארבעה גדודי צבא בו.

א. צבא ליקאן, לו המקומות: קארלאפאנא, עיר חפשי קטנה על הים האדריאטיקי, חוף קטן, אלף איש, מסחר יין, עץ, דבש, ודונג. גאשפיך, מושב שרי החיל, אלף ות"ק איש, ארמון ומקדל. אודביניא, תשעה מאות איש.

ב. צבא אטאחאן, לו העיר סענג, שלש אלף ושלש מאות איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, בית אוצר דגן גדול. שני ירידים בשנה, חוף חפשי קטן, מסחר דגן, דבש ודונג, יין מלח ודגים, ובהמות שדה. אטאחאץ, מקום מושב פקידי הגדוד, שש מאות איש, שני ארמונים.

ג. צבא אגולין לו המקומות, אגולין, שני אלף ות"ק איש, משכן שרי הגדוד, ארמון. מאדרוש, ארבע מאות איש, ארמון הרוס. אסטאריא, אלף וד' מאות איש. טהין, חמש מאות איש, ארמון סלע, מערת מכפלה גדולה ומהוללה.

ד. צבא סלואין לו המקומות, סלואין, שלש מאות איש, ארמון ישן, בית קאנטומאץ אשר ישבו בו הבאים מארץ אחרת ימים מספר לטהרם מן הרוח המעופש, אשד מי הנהר הקטן סלואינחיצא נאוה מאד, גבהו שלשה קלאפטר ורחבו חמשים קלאפטר. מושב פקידי הצבא הזה הוא בעיר קארלשטאדט אשר במדינת קראאציען. צעטין, כפר מבצר. וויניצא, שני מאות איש, מחצב שיש שחור מן ההר.

ב) מצר באנאל, שני גדודי צבא בו.

א. צבא באנאל הראשון, לו המקומות: גלינא. שני אלף איש, מושב פקידי הצבא, מסחר רב בצאן ובקר. טאפוסקא, מאה וחמשים איש, מרחץ מים חמים לתרופה, אשר נודע לתהלה כבר בימי הרומים, גם מרחץ למרפא סוסים.

ב צבא באנאל השני, לו העיר פעטריניא, ארבע אלף וחמש מאות איש, חפשים מעבודת הצבא, מושב פקידי החיל, בתי ספר, מטוה משי. קאסטאניצא, עיר חפשי, שלש אלף איש. סחורות הטירקייא על פניה תעבורנה. יאסענאוואץ, שמונה מאות איש, בנין אניות. סיסעק חדש, נכח סיסעק ישן אשר בקראציען, שש מאות איש, מסחר רב.

ג) מצר וואראסדין, שני צבאות בו.

א. צבא קרייץ, לו המקומות. בעלאוואר, עיר חפשי, ג' אלף איש, מושב פקידי שני צבאות המצר הזה, בתי ספר, מסחר משי, יין ותבואות השדה. איוואניך, מבצר, שמונה מאות איש, מטע כרמים וטאבק. טשאשמא, חמש מאות איש. אכרים וכורמים.

ב. צבא סנט געארגן, לו המקומות. סנט געארגן, ארבע אלף איש. וויריע, ארבע אלף איש. מאלווע, בחול נהר דראווע העובר בו ימצאו זהב לעתים רחוקות. וויעלקי טראסטווא. מחתרת חומר יוצרים לבן וטוב.

ב. גבול סלאוואניען וסערביען, גם פלך הטשייקיסטן בו.

א. צבא גראדיסקא, לו הערים גראדיסקא חדש, שני אלף איש, מושב פקידי הגדוד. ב) גראדיסקא ישן, מבצר על נהר סאווע, שני אלף וחמש מאות איש, בית קאנטומאץ, היא עיר מולדת הרב הגדול מוה' שמשון מרפורנא ז“ל אב”ד בק"ק אנקונא בעל ס' צמח צדקה, ומלבד רוב חכמתו בתורת ה' היה רופא מומחה ומהולל מאד גם בעיני העמים. ווערבאווא, מקום מחצב אבנים דקות. פאקלעניצא, כפר, בו מעין שמן הרים אשר ימשחו אופני העגלות בו.

ב. צבא בראאד, לו העיר בראאד, מבצר על נהר סאווע, ארבע אלף איש, בתי ספר, מסחר רב. ווינקאווצע, שלש אלף וחמש מאות איש, מושב שרי הגדוד, בית גימנאזיום, בתי ספר שונים. באבינאנרעדא, חמש אלף איש.

ג. צבא פעטרווארדין, לו העיר קארלאוויץ, חמש אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, צידת דגים, כרמי יין טוב מאד, מסחר רב. פעטרווארדיין, עיר מבצר חזק ונשגב מאד על נהר דאנויא, נכח העיר. נייאזאץ אשר בסערביען, מושב ראשי נגידי חיל צבא גבול סלאוובניען, ארבע אלף ושש מאות איש בה, בית נשק גדול ומהולל. זעמלין, עיר גדולה נכח המבצר בעלגראד בארץ טירקייא, תשעה אלף איש, בתי ספר, מסחר רב בצ"ג, כרכום, דבש, עורות, כלי זכוכית ופארצעלאן. מיטראוויץ, מושב פקידי צבא פעטרווארדיין, חמש אלף איש, שארית בנינים עתיקים מזמן הרומים. סלאנקאמן ישן, שני אלף איש, מעין מלח רע אשר ירקחו בו דלת עם הארץ את לחמם ותבשיליהם. פאצוא ישן, כפר גדול, חמש אלף איש בו אכרים וכורמים.

פלך הטשייקיסטן, הוא כברת ארץ אשר יושביה עוברים באניות קטנות וקלות על פני המים וכלי נשק בידם לבלתי תת כף רגל זרים לבא בגבול עסטרייך. יושבי הפלך הזה שלשים אלף איש הם, ואלף ומאה איש מהם רצים ושבים תמיד בסירות דוגה על הנהרות למשמר הארץ. בו העיר טיטל בין הנהרות דאנויא וטייס, שני אלף וחמש מאות איש, מושב פקודי גדוד טשייקיסטן, בית נשק רב, מטוה משי, בנין אניות. ההר הקטן אשר בין שתי הנהרות למבצר עוז הוא לה מפני צר ואויב. מאסארין, שני אלף איש. ווילאווא, מקום בנין אניות. טשוראג, שלש אלף איש, כרמים.

ג. גבול באנאט. שלשה גדודי צבא בו.

א. צבא באנאט אשכנזי. לו המקומות. פאנטשאווא, עיר חפשי על נהר טעמעש, שנים עשר אלף איש, מושב פקידי הצבא, מטוה משי, בית מעשה צוקר, בתי ספר, מסחר רב. קובין, חמש אלף איש, מסחר עצים. פערלאס, שלש אלף איש, בתי ריחים. דעבעליאטשא שני אלף ות"ק איש, חמשה בתי ריחים, אליבונאר, מקום בשול זאלפעטר רב. יארקאוואץ, שני אלף ושש מאות איש, כרמי יין. קארלסדארף, מקום ריחים רבים אשר אופניהם הולכים על כנפי רוח.

ב. צבא באנאט אילירי, לו המקומות. ווייסקירכן, עיר חפשי, שש אלף איש, מושב פקידי הצבא, גני פרי טובים, כרמים רבים, מסחר יבול השדה, צאן ובקר. אייבענטאל, מקום מהולל על דבר מחתרת גחלי אבן רב אשר בו.

ג. צבא באנאט רומאני, לו המקומות: קאראנשעבעש על נהר טעמעש וגשר ברזל חדש עליו, שלש אלף ושש מאות איש, מושב פקידי הצבא, מסחר. מעהאדיא, שני אלף איש, בית ספר גדול, בנינים עתיקים מימי הרומים. במרחק פרסה ממנה מרחץ מי תרופה חמים הנקרא בשם מרחץ הערקולעס בככר נחמד מאד כגן עדן כולו, גם נשר ברזל על נהר טשערנא בככר הזה נפלא מאד אין כמוהו בכל ארצות עסטרייך, מקום המרחץ הזה שלשה בתים לו, ומימיו יוצאים רותחים משנים ועשרים מעינות, ורבבות בני אדם ינהרו אליו מארצות מרחקים. ארשאווא ישן נכח המבצר ארשאווא חדש אשר בטירקייא, אלף איש, מסחר על פני המים. דרענקווא, מקום מנוח לעוברי הים באניות. שופאנעק, מקום קאנטומאץ גדול לכל הבאים על פני הים השחור עד אשר יטהרו מהאויר הרע. דובאווא, מקום מהולל על דבר המערה הגדולה אשר בו, ומצב נכון לשבע מאות איש בקרבה.

טז. גאליציא

המדינה הזאת תכיל בקרבה גם קראקא ובנותיה ופלך בוקאווינא.

מדת שטחה אלף חמש מאות ששים ותשע פ"מ. גבוליה לפאת צפון ארץ רוסיא, למערבה פולין ושלעזיא של פרייסן, לדרומה אונגארן וזיבנבירגן, ולמזרחה מאלדויא ובעסאראביען.

הרי קארפאטן עוברים על פני כולה מפאת קדם לפאת ים. יערים רבים בתוכה וכל עץ בם.

אחד עשר נהרים גדולים לה, והם ווייכסל היוצא מהרי קארפאטן אצל טעשן ואחרי מרוצת קל“ד פרסה יפול לים הקדמוני אצל דאנציג. דניעסטר מקיר בגליל סאמבור ועובר לארץ רוסיא. פרוט ראשיתו בהרי קארפאטן בגליל סטאניסלויא. בוג תוצאותיו בגליל זלאטשוב. סאן מוצאו בגליל סאמבור ובהגיעו לגליל ריישא יפול לנהר ווייכסל. דונאייעץ יצא מהרי קארפאטן בגליל סאנדעץ. פאדהארצע, ראשיתו ברוסיא ובגליל טשארטקוב יגיח אותו נהר דניעסטר אל פיהו. ביסטריצא הנקרא נהר הזהב על דבר גרגרי זהב הנמצאים במימיו, והוא הגבול בין בוקאווינא וזיבנבירגן. סערעט בהרי בוקאווינא מקורו. סטריא, מקורו בהרי קארפאטן אשר בגליל סטריא, ואחרי מרוץ כ”ה פרסה משתפך אצל זידיטשוב לנהר דניעסטר. וויסלאקא מולדתו בגליל סאנאק וירוץ ט“ז פרסה עדי נפלו בגליל טארנאוו לנהר ווייכסל. מלבד אלה עוד נהרות ונחלים קטנים רבים. יאורים אך עשרים במספר, וכולם יחד בשלשה הגלילות סאנדעץ קאלאמעא וטשערנאוויץ, הגדול מכולם הוא יאור הדגים בגליל דאנדעץ העמוק ל”ב קלאפטר. מבועי מי מתכת רבים בה, ולמיניהם הם כ"ב מעיני מי גפרית, ששה מקורי מי ברזל, ושבעה מבועי מי תרופה אחרים וכולם יחד טובים לשתות ולרחצה ומרפא בם לכל ממחלה.

צאצאיה. הארץ הזאת מבורכת בכל, ושפע רב לה בחטים דגן שעורים, שבולת שועל, קיקורוץ, פול ועדשים, גם פרי העץ למכביר, וצאן ובקר רב. סוסים טובים, בעלי כנף למכביר, דבורים רבים, דגים שונים כבירים, זיז שדי לא מעט, והם למיניהם, צבי, שועל, חזיר היער, ארנבת והלטאה.

מהרריה יחצבו אבנים, שיד, שיש, גראניט, חומר יוצרים, אבני אש, בדולח הרים, ישפה, פארצעלאן, עפרות צבע, טארף, גחלי אבן, גפרית, נפט, אלוין, זהב כסף ונחושת מעט, ברזל רב בדיל, עופרת, כסף חי ומתכיות אחרים, ועל כולם עושר רב לה במלח מעינות ואבני מלח. מלאכת מחשבת אך מעט בהם, ולמעשה אורג בד ומשרפות יי"ש ראשית הבכורה, ואחריהם מלאכת גלומי צמר, נייר, זכוכית, בשול צוקר ואפר מלח, מעשה כלי יוצרים ופארצעלאן, אבק שרפה, זאלפעטר, ציקאריע, טאבק, לבון דונג ופשתן. המסחר רב לארצות אחרות בשורים, דונג, דבש, תבואת השדה, מלח, עץ, כלי פשתן, עורות וצמר, קרנים, חלב ושער החזיר.

מספר יושביה חמש מיליאן ושלש מאות אלף איש, והם תערובות פולנים, רוטענים, אשכנזים, ארמיניים ובתוכם ארבע מאות אלף איש בני ישראל.

החכמות עודם בקרבה בשפל המדרגה, ומרבית יושבי הכפרים והערים הקטנות לא ידעו קרוא ספר.

אוירה ממוצע וטוב מאד, החורף נאוה אף נעים, הסתיו חזק וארוך, והקיץ לא יחם מאד.

קורותיה. המדינה הזאת היתה בימי קדם אגודת ממשלות קטנות, ונסיכים רבים משלו בה, בירת כל הארץ היתה עיר האליטש ועל שמה נקראה כולה האליציען, ואח“כ הוסב שמה גאליציאן כי כן דרך שפת פולניא להחליף לאות גימ”ל כל אות ה“א בלשון רוטענית. בשנת אלף רס”ה למספרם נכבשה כולה תחת יד הדוכס נעא ממשפחת אלופי רוסיא, ויבן את עיר לעמבערג (אשר קרא אותה על שמו לעאנסבורג) וישם משכנו בתוכה. אחרי מותו עד אמצע המאה הי“ד למנינם היתה הארץ הזאת ביד מלכי רוסיא, אף בשנת אלף ש”מ למנינם חנה קאזימיר הגדול מלך פולין בחיל רב על העיר לבוב וילכדה, ומאז היתה גאליציא מחוז ארץ פולניא. המלך ההוא נתן רשיון לבני ישראל ולאשכנזים לבא אל תוכה, ויתן להם שדות ובתים לשבת בם וזכיות רבות. בשנת אלף תמ“ב פרצו התרתרים לתוך הארץ פנימה ויבואו עד לבוב ויחנו עליה ימים רבים, וכראותם כי לא יוכלו לה לקחו שבי עשרת אלפים נערים ונערות וישובו אחור, ויהי כבואם אצל גליניאני הלך שר הפלך נגדם בעם רב, ויכם ויקח את השבי מידם. עוד לא עברו ארבע שנים וישובו התרתרים אל תוכה, ויכו ויבוזו עד בואכה בעלז וגראדעק, ויארכו ימי הרעה הזאת שמונה שנה (עד אלף תנ"ג), כי המלך ישב אז בליטויא המדינה, ואת גאליציא וכל המוצאות אותה לא שם על לב. בשנת אלף ע”ד באו האונגארן ויכבשו הערים דוקלא, זמינראד, יאסלא, מושינא, בשאסטעק, קאלאטשיצע, פרישטאק, דעמביץ ופילזנא, אולם לתקופת הימים נכרת ברית שלום, והערים האלה שבו למלכות פולניא. כמעט החלה הארץ לשאוף רוח מנוחה, ויבואו התרתרים וישימו כל עריה מן הגבול עד עיר זלאטשוב לתל שממה ואת העיר הבצורה זבאראש לכדו. גם בשנת אלף תפ“ט הרעו תרתרים להארץ מאד. בשנת אלף תצ”ז התחברו הישמעאלים עם התרתרים והוואלאחן יחד ויבואו אל תוך גאליציא עד נהר סאן, ויצא המלך לעומתם בשמונים אלף איש ויחן על עיר סוטשאווא, אולם נסוג אחור מהרה, כי הנגף והרעב המיתו רבים במחנהו, וירדפו האויבים אחריו ויכוהו מכה רבה, ויכבשו את הערים פרעמיסלא, ראדימנא, יאראסלויא ופשעווארסק, ואחרי אשר בזזו בהם בז, שלחו אותם באש, ואנשים רבים הוליכו שבי. בעוד שתי שנים פרצו הישמעאלים עד עיר סאמבור ויכו את הארץ שאיה, אך כאשר מתו ארבעים אלף איש מחילם בקור הנורא, ברחו הנותרים לנפשותם. גם בשנים הבאות סבלה הארץ צרות רבות מידי התרתרים הפראים אשר נלחמו עליה שתים עשרה שנה, ובשלש המלחמות הגדולות אצל ווישנאוויץ (שנת אלף תקי"ב), סאקאל (אלף תקט"ו) וקאמארנא (אלף תקכ“ד הוכו עד מאד. בשנת אלף תרמ”ח קמו הקאזאקן וכל מאמיני דת יונית בפולניא נגד הממשלה וגם התרתרים נלוו עמם, ובראשם הצורר באגדאן חמעלניצקי שר“י כי מרה נפשו על שר פולני אשר לקח את כפר אחוזתו ממנו בלא משפט, גם את אשתו לקח ואת בנו יסר בשוטים לעין כל, והשופטים גם המלך אשר הקריב חמעלניצקי דבר משפטו אליהם אטמו אזניהם לקול שועתו. אין די מלים לכל המכות האכזריות אשר הכה הבליעל הזה וחילו את הארץ בשנה ההיא, היא שנת ה' אלפים ת”ח למספר בני ישראל, ולזכרה קבעו יום ך' סיון לצום ולבכי. לתקופת השנה נלחם חמעלניצקי ושני מאות אלף איש עמו אצל זבאראש ותעז ידו, ויניף שנית ידו נגד הפולנים אצל זבארוב ויכרתו אתו ברית שלום. טרם עברה שנה תמימה הפיר הנבל הזה את בריתו, וילחם שנית על גאליציא ויארכו ימי הריב ארבע שנה, בשנת אלף תרנ“ה צרו הקאזאקן על עיר לבוב, והשוועדן גם הם באו ויחנו על הערים יאראסלויא ופרעמישלא, אך עד מהרה הוכו אחור וינוסו. בשנת אלף תרס”ט בחר העם את הדוכס ווישניאיויעצקי למלך עליהם, וחורי הארץ לא ישרה נפשם בו ויחרפו את כבודו לעין כל, ותהי מהומה רבה בארץ. בימי המבוכה הזאת עברו הישמעאלים את הגבול ויגיעו עד עיר לבוב ויחנו עליה, והסולטאן בא בעצמו ובכבודו בראש צבאותיו ויטע אהל אפדנו בעיר בוטשאטש, וכראות המלך כי ברע הוא קרא לשלום, ויתן את המבצר קאמיניץ פאדאלסקי להישמעאלים, ומדינת אוקריינא להתרתרים, גם נדר תת מס להסולטן מדי שנה שנה שנים עשר אלף דינרי זהב. בעוד לא כביר פקדו התרתרים את הארץ בחרבם הקשה, ובצאת המלך עם חילו לעומתם, חלה אצל גלינא וישיבוהו ללבוב וימת בן שלשים וחמש שנה. וישימו הפולנים את יאהאן סאביעסקי למלך עליהם, והאיש גבור חיל ושר מלחמה, ועיר מולדתו אלעסקא אשר בגליל זלאטשוב, ויצא למלחמה על הישמעאלים אשר צרו על עיר לבוב (שנת אלף תרע"ה) ויך אותם בחוזק יד וגבורת עוז וינוסו מפניו, ויחנו על טרעמבאוולא וישליכו אל תוכה יותר משמונה מאות כדורי אש נוראים, והעיר נואשה מכל תקוה, ויבא סאביעסקי לישע לה, ויפיל את הישמעאלים חללים לפניו וישובו אחור, וישימו לעיר זוראוונא פניהם, ומחניהם כסה פני הארץ כי מאתים אלף היה מספרם, וכאשר יצא סאביעסקי לקראתם וחמש עשר אלף איש עמו, הקיפו אותו ואת חילו מכל עבר, ויהי שלשה ועשרים יום במצור, אולם בחכמתו עצר כח נגד האויב העז הלזה ויכהו מכה רבה עד אשר נכנע תחתיו ויכרות אתו ברית שלום לכבוד ולתפארת. בעוד שבע שנים קדשו הישמעאלים מלחמה על ארץ עסטרייך ויבואו בחיל כבד דרך אונגארן אל תוכה, ושלש מאות אלף איש צרו על עיר וויען, ויצר לה מאד ומושיע אין לה, ויעל הארי מסובכו, הוא סאביעסקי האדיר, וצבא רב לקח אתו, ויבא חיש קל אל מחנה הישמעאלים, ויכם מן הבקר עד הערב מכה נצחת, חמשים אלף איש נפלו בחרב גבוריו, ותפול חרדת אלהים על האנשים, ויעזבו את אהליהם ושלל רב לאין חקר וינוסו. בשנת אלף תרפ“ז כאשר היה סאביעסקי בארץ מאלדויא נלחמו התרתרים על עיר זאלקווא ויבוזו את רכושה ואנשים רבים הוליכו אתם שבי וישובו לארצם. גם בשנות אלף תר”ץ ותרצ“ב הרבו התרתרים מהומות נוראות בגאליציא וירעו לה מאד, ובשנת אלף תרנ”ה באה עיר לבוב במצור מפניהם, אולם באחרונה גברה יד סאביעסקי עליהם ויגרשם מן הארץ. בימי המלך הזה היתה עת אורה וברכה לבני ישראל בגאליציא, גם שם עין חסדו עליהם לעשות להם בית דפוס עברי אשר לא היה בכל הארץ הזאת, ויקח את ר' חיים דוד מעיר אמשטרדם, ויביאהו לקרית משכנו היא עיר זאלקווא, ויתן לו איזה חדרים בהיכלו, ויתמוך את ידו בכסף וכל עוז כיד המלך, גם אותיות וכל כלי דפוס הביא מאמשטרדם עד אשר יצא בית הדפוס לפעולת אדם וממנו נפוצו תדפיסים האחרים בגאליציא. המלך הישר הזה מת בשנת תנ“ו לאלף הששי, וימלוך אחריו אויגוסט דוכס זאכסן. בימי המלך הזה באו ששים אלף תרתרים לגאליציא וישימוה לתל שממה, ויצא לעומתם שר הצבא פאטאצקי בראש שמונה אלף גבורי חיל, ויך אותם אצל עיר פאדהייצע, ויגרשם מן הארץ ולא יספו עוד לשוב אליה. בשנת ה' תס”ד כאשר בא המלך הזה בסבך מלחמה רבה עם השוועדן, צרו האויבים על עיר לבוב וילכדוה ברעש גדול ונורא. בשנת ה' תק“ד כאשר היתה מהומה גדולה בארצות פולין יען קמו אגודות קיסרים נגד המלך פאניאטאווסקי, נלחצו מלכי עסטרייך רוסיא ופרייסן לבא בצבאותיהם אל תוכה להשקיט המריבה. וכראותם הסער הולך וחזק גמרו אומר להקטין מדת הארץ למען תרפינה ידיה ובל תוסיף עוד רעש ורוגש להשבית מנוחת שכניה, וקחו ממנה ברצון מלכה ושריה שלשת אלפים תשע מאות וחמשה ועשרים פרסאות מרובעות ויחלקו אותה ביניהם. בחלוקה הזאת באה גאליציא בשנת ה' תקל”ב למלכות עסטרייך לאחוזת עולם. בשנת ה' תקס“ט כאשר באו גדודי פולין במצות הקיסר נאפאלעאן הראשון להרעיש את גאליציא, באו צבאות רוסיא לעזרה לה, ויהיו שני הגלילות טארנפאל וטשארטקוב ביד ממלכת רוסיא עד שנת תקע”ה, היא השנה אשר הורד נאפאלעאן מכסאו וכל מלכי אירופא שבו איש לארצו ונחלתו. על פי ברית המלכים בשנה ההיא היתה העיר קראקא וסביבותתיה ממשלת רעפובליק, למזכרת שארית ארץ פולין, אולם כאשר נגלה בשנת תר"ח קשר רב בגאליציא ומחוז פוזנא, ומושב ראשי הקושרים היה בקראקא, באו צבאות עסטרייך אל תוכה, והקיסר לקח אותה ובנותיה לאחוזה.

אבותינו זרע יעקב באו אל תוך הארץ הזאת בסוף האלף החמישי מארצות אשכנז דרך מדינות אונגארן, כי נרדפו אז על צואר מהנוצרים אשר הלכו לכבוש הארץ הקדושה, וימצאו מפלט ומנוחה בקרבה. ובראשית המאה השניה לאלף הששי כאשר נתן להם המלך קאזימיר הגדול משפט אחוזה ודרור רב, הוסיפו עוד מארצות אחרות לבא ולשבת בתוכה, ומבית החיים הישן לבוב אנחנו רואים, כי כבר היה אז קהל קדוש בקרבה, באשר אבן הראשה בית עולמים הלזה היא מצבת בחור חריף יעקב שמו משנת ק“ח, ובין המון המצבות הישנות אשר נטבעו בעמקי תחתיות, נמצאה מצבת אשה צנועה מ' מרים מארישא משנת ה”א ק"מ, כמובא בס' מצבת קדש חוברת ראשונה סי' א' וב‘. כל מלכי פולין מימי קאזימיר הגדול עד אשר באה הארץ לידי ממשלת עסטרייך, הטו חסדם לבני ישראל ולא הכבידו עול עליהם מאומה, ורופאים וסרסורים יהודים היו להם בטירותם וחצריהם, לכן עתקו גם גברו חיל בתורה וחכמה, ממנה יצאו דבר ה’ לכל ארצות תבל, ועשר ידות לה בגאונים אדירי התורה למול כל ממלכות הארץ, ועד היום הזה לה משפט הבכורה בשוחרי עדות ה' נאמנה, ובדורשי חוקי חיים היא העולה על כולנה.

אף אם פרשו המלכים כנפי צל חסד על אבותינו, לא מצער היו הרעות אשר השיגום, כי ידי המלכים היו אסורות מעשות כחפץ לבבם, וכל שר ואלוף עשה בעירו ומקומו ככל הישר בעיניו, ועוד זכרון שארית אתנו לתועבות אכזריותיהם, הוא השם פריץ לכל נכרי בעל כנסים וכפרים, כי קראו אותם לפנים בשם הזה, יען פרצו גדרות עולם, רמסו כל חוק ברגלים, לא חשבו אנוש, ובני אדם היו בעיניהם כרמש או תולעת עפר. ופעמים רבות קרה כי בא פריץ כזה מצידו סר וזעף, על אשר שב ריקם וארנבת או חולד לא הביא בידו, ויצו על היהודי בעל המלון או שוכר הרחים בכפר אחוזתו, לעלות על ראש העץ, וידרוך את קשתו למולו ולא החטיא המטרה, וכאשר נפל היהודי האומלל ארצה מתבוסס בדמו, שפק העריץ את כפיו בשמחה וייטב לבו. רשעת הפריצים הכתה שרש בלב עם הארץ ויעשו אף הם כמוהם, שארית עם קדוש היתה בידיהם למשסה ובז, ומושיע לא היה למו, כפעם בפעם באו הנכרים עליהם בעלילות שוא, וכבירים אין חקר נשרפו נחנקו ונהרגו על קדושת השם, בשמחת לב השליכו חייהם מנגד והקריבו נפשם לבכור מות על לא חמס בכפם, והנכרים לא בצעו מזמתם הרעה להניא אותם אף כשערה מאחרי אלהים חיים.

פרטי קורות אבותינו בקרבה אין אתנו רק מעט, כי סופרי הדורות שעברו לא כתבו רק דברים הנוגעים לחוקי ה' ותורתו, והתלאות אשר השיגום לא העלו על ספר מיראת העריצים ונוגשיהם. אך את זאת נדע, כי בכל הזמן הרב הזה (יותר משש מאות שנה) לא היה לנו גירוש וגלות כאשר קרה אותנו בארצות אחרות בימים ההם, וזה, יען דת כזאת לא תוכל היות כי אם מטעם המלך ויועציו, באשר דבר הנוגע לאוצר המלכות הוא. והמלכים הלא דרשו שלומנו תמיד, ועינם היתה לטובה עלינו.

החוקים הטובים אשר נתן המלך קאזימיר לשלום אחינו, רבים הם, ואתן פה איזה מהם לדוגמא. בדיני ממונות לא היה הנכרי עד נאמן נגד איש ישראל אם לא היה עד יהודי עמו. העברי היה תמיד נשבע ונפטר אף אם איש נכרי היה התובע, כל הורג נפש ישראל נענש בפלילים כהורג איש נוצרי. מחלל בתי ה' נתן שני אבנים פלפל בעד פשעו. מנאץ כבוד המתים או שולח יד במצבות הקברים, כל רכושו היה לחרם והוא בכלא בא. בדבר המס וכל תרומה לא נתן היהודי אף קשיטה אחת יותר מן הנוצרי. בימי שבת וחג לא נקרא איש ישראל לבית המשפט בדבר ריב ומדון. כל הארץ היתה פתוחה לפני זרע יעקב לסחור בה כל דבר כאות נפשם, ובידם היה לשבת ולגור בכל מקום אשר בחרו. עלילת דם שקר היא, כי כן גלה הפאבסט את דעתו עליה, ואין נוצרי נאמן בדבר כזה כי אם בהביאו שלשה עדים נוצרים ושלשה עדים יהודים אשר כולם יחד יעידו, כי ראו איש עברי מכה נפש נוצרי למען קחת דמו לעוגות מצות הפסח. והמאשים איש יהודי על ככה וששה עדים כאלה אין לו, כאשר זמם לעשות לעברי כן יעשה לו. גם האשמה אשר טפלו על היהודים כי מזייפי מטבעות הם, אך שוא היא, ולא יתנו השופטים אזן קשבת לה. ביד איש ישראל לקחת נשך ותרבית מהנכרי ככל אות נפשו, בהשמע בלילה קול איש יהודי צועק בי באו גנבים או שודדים אל ביתו, על כל הנכרים השכנים לבא לעזרה לו, ואשר לא יבא, ענוש יענש תת שלשים כסף. המשפט על כל דבר ריב בין יהודי לרעהו היה ביד הרב וראשי העדה. גם היה בידם ליסר במקל חובלים ולהביא בבור איש חוטא ופושע בעניני הדת.

משפטים טובים כאלה נתן מלך פלוניא זה חמש מאות שנה, בעת אשר עוד חשכת אולת כסתה פני תבל, בימים אשר גם שם ישראל לבד חטאת מרי ועון פלילי היה לכל הנקרא בו. בני אל חי נרדפו על צואר בארצות צרפת, שפניא, פורטוגאל ואשכנז, ובכל מדרך כף רגלם היה רק בכי ואנקה, בעתותי אופל ורעה כאלה, יצאו חוקי חיים לשארית יהודה בארץ גאליציא, ומשפטים צדיקים אשר גם בדור אור הלזה אשר אנחנו חיים בו עתה, ישמחו אחינו באיזה ממלכות אם תתן להם הממשלה כמו אלה. ואין יתרון לזמן הזה על הדורות שעברו כי אם בתוצאות החוקים לפעולות אדם, כי עתה עושים השופטים כחוקי המלך, באשר עובר חוק עונו ישא, תחת אשר אז לא שמו השופטים לב לדתי המלך, ואיש איש הישר בעיניו עשה.

המדינה הזאת שלש מחלקות לה, נוף לעמברג, נוף קראקא, נוף בוקאווינא.

נוף לעמברג שנים עשר גלילות לו.

א. גליל לעמברג, מדת שטחו מ"א פרסאות מרובעות, בו העיר

לעמברג (בשפת פולין לבוב) בעמק צר והרי חול סביב לה, נחל פעלטעוו עובר בתוכה, בירת כל המדינה וקרית שליט רב המושל בשם הקיסר, בה מושב ב“ד הגדול וכל שרי הממשלה, העיר לבדה קטנה וישנה, אולם שבעה המגרשים אשר לה גדולים ויפים מאד, ג' אלף וז' מאות בתים, שמונים אלף איש, ובתוכם כשלשים אלף בני ישראל, שלשה בתי כנסיות גדולים, תשעה ביהכ”נ קטנים, שני בתי מדרש וגם בהם יתפללו בקר וערב, מלבד אלה עוד בית ה' חדש מלא הוד והדר הנקרא בשם היכל האשכנזים בו ישיר הש“ץ בחברת קהל משוררים, והעם יתפלל בלחש ויראת הרוממות, גם דורש ומוכיח מיוחד לו אשר ידרוש כפעם בפעם דברי כבושין בשפת אשכנז צחה כנהוג ברוב ערי אשכנז. חנוכת הבית הזה היתה בשנת ה”א תר“ו. שמונה ועשרים במות לנוצרים, ובהם ה' בתי מקלט לכמרים וה' לנשים צרורות. הבמה הגדולה מכולן הנקראת בשם קאטעדרע נבנתה בשנת ה”א ק“ל. בית תפלה לנוצרי לוטר. בית העצה גדול ונאוה אשר נבנה בשנת ה”א תקפ"ח, ומגדל גבוה לו, ארבע בארות זורקות מים למרום בארבע רוחותיו, בית אוניווערזיטעט ואוצר ספרים לו, גנת ביתן, בנין אסאלינסקי נחמד ומפואר, בו בית דפוס, אוצר ספרים, אוסף מטבעות וציורים, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש שונים לכל לשון וחכמה ומלאכת מחשבת, בתי ספר רבים, בתי חנוך לעורים וחרשים, בתי חנוך ילדים, בתי מחסה לדל, בית חולים גדול מאד, ארמון ראש כמרי יון נאוה מאד, ארמון נשיא כמרי הקטוליקן חדש ונאוה, היכל השליט יפה אף נעים, בית טעאטר גדול ומהודר, בניני תפארת רבים. הר פראנץ יאזעף, פרדס נאוה מאד לשוח בו, על פני ההר הזה היה מלפנים היכל המלך, ועוד עתה שארית עיים ממנו. הר ווראנאווסקי מצודת עופל חדשה עליו, וכאשר חפרו זה איזה שנים במעמקי אדמתו על דבר המצודה הזאת, מצאו פסל אליל אמה וחצי קומתו, ויהי למשמרת, וזה לאות כי היו עובדי אלילים בעיר הזאת לפנים, גם מצאו איזה מצבות בני ישראל אשר היה קשה לקרוא בם כי נשחקו מרוב ימים. יער הקיסר בו מצבת אבן למזכרת חג העם אשר היה בו לכבוד הקיסר יאזעף השני עת היה בעיר הזאת. שני בתי ריחים גדולים אשר גלגליהם הולכים לרוח הקיטור. בית גדול אשר צנורות מאתו יצאו מתחת לארץ על פני כל העיר ומגרשיה, ושולח אור למנורות החוצות והבתים ממיץ גחלי אבן וקיטור אשר יעשו במכונותיו. איזה בתי מעשה נרות נפט, שמן פרחים ונייר.

לנו בני ישראל איזה בתים לגאון ולתפארת, הלא הם בית הכנסת הגדול מחוץ לעיר, נבנה בשנת של“ב, בנין מפואר נכון על ארבעה עמודי אבן, ועוד ארבעה בתי ה' קטנים באולם אשר לפניו. בית הכנסת הגדול אשר בתוך העיר, היה לפנים בית תפלה לקראים, כי קראים רבים היו בעיר הזאת בראשיתה, אך כאשר ספו תמו היה לבני ישראל לנחלה ונבנה מחדש בהוד ויופי. בית הכנסת הישן בתוך העיר, גם הוא היכל נפלא, נבנה בשנת שמ”ב, ובעוד לא כביר אחרי הבנותו עשה ה' אתו נס ופלא, כי קמו הכמרים ויאמרו כי בית הקדוש הזה וכל משכנות יעקב ברחוב היהודים להם המה, ותצא הדת מלפני שופטי העיר בשנת שס“ה, כי צדיקים הכמרים בריבם והביהכ”נ אחוזתם היא לעשות בה כטוב בעיניהם, ונשיאי הקהל נלחצו תת להם מפתחות הבית למען יירשו אותו, ויהי בידי הכמרים היונים עד אמצע חדש אדר שנת שפ“ט, הלא הוא ארבע שנים וששה ירחים, אולם ה' בחסדו עשה אתנו אות לטובה כי לא נגעה בו יד זרים לחלל את הקדש, וכאשר נהייתה מריבה בין השרים וינצו איש את אחיו, הקריבו ראשי העדה את דבר משפטם זה אל כסא כבודם, ויבוקש הדבר וימצא כי הצדק אתנו, וישיבו את הבית הקדוש לזרע יעקב, ויבואו אל תוכו בקול רנה ותודה, וירצו את אבניו ועפר ארצו לחכו בדמעות גיל וברכה לשוכן שמים. לזכר הנס הזה כתב הגאון הגדול מוה' יצחק הלוי אחי הגאון בעל טורי זהב ז”ל פיוט נאוה מאד נקרא בשם שיר גאולה, והגאונים הגדולים מוה' מאיר ז“ל אב”ד העיר ומוה' פאלק כ“ץ בעל השמ”ע תקנו לאמר השיר הזה מדי שנה בשנה בשבת אחר פורים בתפלת שחרית. השיר הנחמד הזה עם פירוש מהגאון המשורר בעצמו, כתוב הנהו על קלף באותות אשורית יפות ומהודרות בסוף המחזור דפוס פראג על קלף יקר מאד אשר בני הת“ק מגידי תהלים הביא אותו מנחה לבית ה' הלזה, והרב החריף מוה' גבריאל סוכסדארף נ”י מצא אותו בקרבו זה שתי שנה ונתן לו יד ושם בס' מצבת קודש אשר חבר (לבוב תרכ"ג), ואני כתבתי מבוא בראשו הנדפס גם הוא בס' הנ“ל. בית חולים גדול, בית מחסה ליתומים בלי אב ואם, בית חנוך ילדים, בית ספר גדול לנערים ונערות, בו יורו לצאצאי גוי קדוש לשון הקדש ועקרי הדת, לשונות אשכנז, פולניא ורוטענית לכל משפטיהם וחוקותיהם, מדע החשבון, ידיעות גלילות הארץ ועוד דברים אחרים, ונקרא בשם מוסטר הויפט שולע נוסד זה עשרים שנה, ומלבדו עוד שני בתי ספר קטנים ממנו בשם טריוויאל שולן. מורי שלשה הבתים האלה לוקחים שכרם מקופת הקהל, ודבר אין להם עם אבות התלמידים, לכן עושים עבודת הקדש הזאת באמונה ואינם נלחצים תת יתרון לבן האחד על בן רעהו. לישני אדמת עפר שני בתי קברות, האחד ישן נושן, נוסד זה יותר מחמש מאות שנה, (כי לפי המסורת מאבותינו, מצבת הבחור יעקב משנת ק"ח היא אבן שתיה לבית החיים הלזה), מוקף חומות אבן וקברי איזה קראים אצל החומה, ובית הכנסת נאוה במבוא שעריו, וחצר מות השני חדש הוא, נעשה בפקודת הממשלה סוף שנת תרט”ו, עת נפקדה העיר בנגף רב הוא מחלת החולי רע ר“ל. בו מנוחת הגאון הגדול מוה' שמחה נתן עלינבערג זלה”ה אב“ד דק”ק מאשציסק וראב“ד ומ”ץ פה לבוב, ובנו הגאון מוה' בנימין עלינבערג ז“ל אב”ד דק“ק בוקשעוויץ, והגאון ר' הירש חיות אב”ד דק“ק זאלקווא וק”ק קאליש, והגאון הגדול שר התורה מוה' מרדכי זאב עטינגר זלה“ה בעהמ”ח ס' מפרשי הים, מגן גבורים, מאירת עינים ושו“ת מאמר מרדכי, והגהות לש”ס בבלי. גם בית עולמים הזה חומת אבנים סביבו ובית מקדש מעט בקצהו אשר בנה אחד הגבירים מכספו.

המסחר רב בקרבה, עושי מעשה חרשים ומלאכת יד כבירים מאד, בתים רבים למעשה יי"ש, שכר, חומץ, כלי בד, כובעי קש ובורסקי. שבעה בתי דפוס לישראל וחמשה בתי דפוס לנכרים, מלבד בית דפוס הקיסר גדול מאד, ואיזה בתי ליטאגראפיא הם דפוסי אבן.

העיר הזאת היא ראש לכל הקהלות הגדולות בישראל, וגאוני עולם כבירים אין חקר כללו את יפיה מימי קדם קדמתה. החפץ לדעת את כולם ידרשם מעל ס' מצבת קודש חוברת ראשונה ושניה, כי שם ימצא שמותיהם ופרשת גדולתם ערוכים לפניו, ואנכי פה לא אזכיר אפס קצה המצויינים בהם, הלא הם הגאון ר' קלמן ווירמש המובא בשו“ת רש”ל רבו של הגאון בעל הרמ“א, הגאונים ר' יהושע פאליק כ”ץ בעל הסמ“ע, מהר”ם לובלין וחתנו ר' יוסף, ר' אברהם שרענציל בעל איתן האזרחי תלמיד הגאון בעל סמ“ע, רבינו אליהו קלמנקש אשר אחז אותו השבץ בתוך דרשת שבת הגדול וימת, ר' יצחק חיות בעל ס' זרע יצחק, ר' אברהם חיים שור בעל תורת חיים, ר' דוד הלוי בעל טורי זהב, ר' משה חריף, ר' צבי אשכנזי בעל חכם צבי. ר' מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים, ר' יהושע בעל פני יהושע, ר' חיים כהן ראפאפורט (על פני מצבת קבורתו מתואר רק בשם רב בלבד, כי כן צוה בענות צדקו לפני מותו), ר' שלמה בעל מרכבת המשנה, ר' מאיר תאומים בעל ברכת יוסף, בנו הגאון בעל פרי מגדים, הצדיק ר' מרדכי זאב, ר' שמואל סאלר בעל שם משמואל, ר' הירש רוזאניס בעל תשע שטות, ר' משולם בעל פתחי נדה, ר' יצחק אשכנזי בעל טהרת הקדש, ר' נפתלי הירץ סוחאסטאוו, ר' יעקב אורנשטיין בעל ישועת יעקב (נאסף אל עמיו בשנת תקצ"ט). כל אדירי התורה האלה ישבו על כסא ההוראה בקרבה, ורובם מנוחת כבודם בבה”ח הישן. גם באו הנה כפעם בפעם גאוני אמשטרדם כר' דוד לידא בעל ס' עיר מקלט ובנו וחתנו, ור' אליעזר פרופס ודומיהם, והורו דבר ה' לגוי קדוש. אף שרי התורה מארצות אשכנז כר' אברהם קאצנעלנבוגן, ר' יוסף אחי בעל התוספות יו"ט, ר' יצחק איש אוסטרייך ועוד אחרים רבים המתוארים בציוני קבריהם בשם אשכנזי, באו אל תוכה והעמידו תלמידים רבים בתורת ה' צבאות.

גם ספונים בבית עולם הישן צדיקים רבים אשר מסרו נפשם על קדושת השם הגדול, ובראשם הגאונים האחים ר' חיים ור' יהובע רייצס זצ“ל, ראשי ישיבה וגבירים גדולים, אשר באו עליהם בעלילה כי הסיתו איש מומר לשוב לדת ישראל, ודנו אותם בארבע מיתות ב”ד בערב חג השבועות שנת תפ“ח, וששה וארבעים אנשי שם גאונים רמים ונשאים אשר נפלו בחרב הנכרים בימי השערורה מן שבת קדש ח' אייר עד כ' סיון שנת תכ”ד. סבת המבוכה הזאת נעלמה מאתנו, כי אין זכר ממנה בפנקס הביהכ“נ, אך תוך תפלת אל מלא רחמים הכתובה בו, נאמר כי נפלו הפוחזים בזעף אף על בתי ה', קרעו ספרי תורה, שללו רכוש בני ישראל, והפילו מהם רב, גם הרגו את הש”ץ אשר עמד אז לפני התיבה וכבד ה' מגרונו, ועוד עתה במחזור הביהכ"נ הגדולה בתוך העיר, מדקרות חרב וחנית בקונטרסי הפיוטים לשבתות שבין פסח לעצרת, אשר דקרו האויבים ברשעתם. ובאשר אנחנו רואים מתוך ציוני המצבות לקדושים האלה, כי כולם יחד ראשי אלופי ישראל היו, אין ספק בידינו כי עלילת הדת היתה. גם שארית פליטה לנו אשה גבירה וקדושה אדל שמה מעיר דראביטש, אשר האשימו אותה כי שחטה שפחתה ילד נוצרי בליל פסח בפקודתה, ועל כל עדת עיר דראביטש יצא הקצף כי כולם יחד באו במאסר, וכראות הצנועה הזאת כי עוזר אין, הקריבה את נפשה לטבח לפדות הקהל הקדוש מידי האכזרים, ואמרה כי היא לבדה עשתה הרעה הזאת, וכל העם נקיים, ואף אם במשך ימי הבקורת שבה השפחה מדבריה הראשונים והוכיחה כי שקר ענתה בגבירתה, אל סר מר המות מעליה, כי הכמרים אמרו אך בזאת תחיה אם תחליף את דתה, והיא בצור מעוזה החזיקה ותמת בלא משפט ובשמחת נפש על קדושת השם.

גם טמונים בביה“ח הזה ששה ושלשים ראשי ישיבה ונשים שאננות ובתוכם אשת הגאון בעל פני יהושע ובתו וחמותו ואבי חמותו, אשר נהרגו ע”י הריסות איזה בתים שנהפכו פתאום לגל ביום ה' ג' כסלו שנת תס"ג, כי יצאה אש ומצאה איזה חביות אבק שרפה, ותבקע הארץ תחתם, וגם הגאון בעל פני יהושע נשקע בעמקי תחתיות אדמה, וקורות ואבנים על ראשו. אך בחמלת ה' לא נגעה בו רעה ויצא בשלום.

עוד סגולה יקרה לנו בחצר מות הלזה, היא מצבת הרב הגביר נשיא עה“ק ירושלים ורופא מומחה, השר מוה' שמחה אשר היה רופא הסולטאן ואח”כ רופא המלך סאביעסקי, וכל בני דורו העידו עליו שהיה גדול בתורה ויראה, ופזר כסף רב לעניים ולבתי חסד, ועוד מזכרת ממנו בביהכ“נ הישן בתוך העיר מנורה נאוה מאד ושמו חרות בקרבה, הגדול הזה נזכר בשו”ת נודע ביהודה בדבר פסק הלכה.

הגאון מוה' אברהם שרענציל אשר הזכרתי למעלה, קם נגד הגאון מהר“ם לובלין אשר היה אז אב”ד בלבוב, על אשר יצאו מפיו איזה דברים נגד כבוד רבו הסמ“ע, והביא את דבר ריבו לפני רבני ארבע הארצות ביום הועד ואחרי אשר פרנסי הועד נחלקו בדעותיהם, הגיע הדבר עד כסא המלך וממנו יצא המשפט כי ירד מהר”ם מכסא הרבנות, ויעזוב את העיר ביום ו' עש"ק וילך לקרית לובלין.

הגאון מו“ה אברהם קאצנעלנבוגן המובא למעלה, נעשה במקרה טהור אב”ד העיר, כי לפניו הי' הגאון מו“ה משה חריף חותן הגאון מוה' שעפטיל הורוויץ בן השל”ה אב“ד פה, ור' אברהם קאצנעלבוגן הי' רב בק”ק יאנוב, ויהי היום ויבא ללבוב אל אסיפת הפרנסים מארבע הארצות, וביום הששי אמר לו בעל המלון כי לא יהיה לו בשר ליום השבת באשר שחט ונטרף על פי הוראת אב“ד העיר, ויקם ר' אברהם ויתן כובע שבת על ראשו וילך לבית הרב, ואז היה החוק לבל ילך רב עיר קטנה בכובע שבת, וימאן משרת הרב לתתו לבא אל תוך הביתו יתן עליו בקולו לאמר, איככה נועזת תת כובע כזה בראשך, ויהי כשמוע הרב את צעקת משרתו, פתח הדלת וישאל את ר' אברהם לאמר מה זה תבקש, ויען אותו ר' אברהם ויאמר שאלה אחת קטנה אני שואל מאתך, הורני נא את משפט השור הטבוח אשר כזה וכזה קרה בו אם כשר הוא ואם לא, וכאשר נשאו ונתנו יחד בדבר הזה, ור' אברהם חוה את דעתו ע”פ שקול הדעת וסברא ישרה, כי השור כשר לאכול הוא, הודה הרב לדבריו, ובענות צדקו אמר למנהלי ארבע הארצות, האדם היקר הזה גדול הוא מאד, והנני שב אחורנית מפניו כי ראוי הוא לכתר הרבנות יותר ממני, וכן היה, כי הגאון ר' משה חריף הסיר את נזרו מעל ראשו וילך לעיר מולדתו היא אולינאוו והרב ר' אברהם אשכנזי הורם לרב אב"ד תחתיו.

אחרי מות הגאון ר' יעקב אורנשטיין (תקל"ט) עברו איזה שנים אשר לא היה רב הגליל לעדה הזאת, אך הגאון ר' שמחה נתן עלינבערג ז“ל היה ממלא מקום רב הגליל, כי יצאה הדת מלפני המלך לבל יקרב איש אל כסא הרבנות בלתי אם דרש חכמת הפלסופיא בבית אוניווערזיטעט ותעודה בידו על החכמות החיצוניות, וכאשר בא הנה הרב ר' אברהם הכהן אב”ד בעיר האהענעמם בארץ טיראל, ויהי דרשי ומגיד מישרים בביהכ“נ החדש לאשכנזים. מצא חן בעיני שרי המלך, וינטלוהו וינשאוהו, ויהי בשנת תר”ז על פי פקודתם רב הגליל, אולם רבים מבני העיר לא נטו אחריו, כי למורת רוח היה להם רב אשר לא בחרה העדה בו. ובהגיע שנת תר“ח, היא השנה הנודעה לשם במקרא דרור והמון התמורות הגדולות אשר עברו ברוב ארצות תבל, קמו כבירים מדלת העם והואילו להדפו מן הרבנות ביד חזקה, ותהי מריבה גדולה בעדה, ובעוד האנשים נצים בדבר שפתים, בא איש בליעל זולות לבני אדם אל בית הרב ויתן רוש בברותו, וימת בלא יומו בתשיעי לחדש אלול תר”ח בן ארבעים ושתים שנה. בגלל הדבר הזה נתפסו איזה גדולי העיר, כי חשבו אשר ידם במעל הזה, אולם עד מהרה יצאו לחפשי, כי יצא כאור צדקם, וכל העם ידעו כי אין הדם הנקי הזה בכפיהם והנבל הארור עשה התועבה הזאת בשרירות לבו הרע לבד.

לעת זקנת הגאון ר' שמחה נתן עלינבערג ז“ל, עזב בנו הגאון ר' בנימין את משמרת כהונתו בק”ק בוקאטשאווצע, כי אב“ד היה שם, ויתקע אהלו בלבוב ויהי עזר ומשען לאביו בדבר הרבנות, וכאשר מת האדם הגדול הזה על פני אביו בשנת תרט”ז ועיני אביו כבדו מזוקן, נתנו נזר הרבנות על ראש הגאון מוה' יוסף שאול הלוי נאטנזאהן ני' ואשתו הגבירה מרת אדל מ“כ נתנה בעבור זה סך רב על יתומי הגאון ר' בנימין ז”ל. ומאז ועד עתה הגאון ר' יוסף שאול יושב כל כסא הרבנות אתנו, יהי ה' בעזרו ויאריך שנותיו בנעימים.

הקריה הזאת היא מולדת הגאון שר התורה מוה' משה טויבש ז“ל אב”ד דק“ק יאסי בעהמ”ח ס' תועפות ראש, והרב הגאון החכם המבקר הגדול מוה' שלמה ליב ראפאפורט יצ“ו אשר היה אב”ד בק“ק טארנפאל ועתה הוא רב אב”ד בק“ק פראג יע”א. גם אנכי הצעיר נולדתי בעיר הזאת בר“ח ניסן שנת תקע”ה, והנני יושב בקרבה עד היום הזה. ואספר פה קצה ארחות דרכי ומפעלותי, למען יהי למזכרת דור אחרון.

עודני נער בן שתים עשרה שנה החל רוח ה' לפעמי ונפשי נכספה מאד לספרי מדע ותושיה, והימים ההם ימי אופל וחושך בארצי, והעם חשבו כי פרי לענה ורוש בעץ הדעת, כל אוכליו יאשמו, לכן בצעתי את חפצי בסתר והצנע, ביום למדתי ש“ס ופוסקים, ובלילה עת שכבו אנשי הבית אסורים בחבלי תרדמה, הגיתי בספרי תנ”ך עם באור ות“א וכל הבא לידי מדברי בינה ודעת, והתרגום האשכנזי היה לי לישועה להבין על ידו שפת אשכנז אשר כבר יכולתי קרוא בה, ובעזרתו החלותי לקרוא ספרי חכמה בלשון גרמניא ולהשכיל בם. מה מאד כבדה עלי העבודה הזאת, כי מלבד אשר יגעתי בלי מורה ומנהל, היה גם פחד אבי נגד עיני תמיד, מדעתי כי אם יודע לו הדבר מוסר אכזרי ייסרני, גם פעמים רבות נתפשתי בספרי תבונה בידי, הכני, פצעני, ויגער בי לאמר, הלא תדע כי היות משכיל חטאת מרי הוא, אולם רוחי לא נתנני השקט, ואט את שכמי לסבול רוגז אבי וזעפו, עד אשר נפקחו עיניו לראות כי בכל מרבית הגיוני בחכמה הנני הולך תמים, ועם אלקים וקדושים נאמן רוחי, וינוח לי. בשנת תקצ”ג נתן לי אבי ז“ל אשה בת נדיב חיה בלומה שמה, וזכיתי למצוא בה עזר ומשען בכל אשר אפנה, כי כל המדות הטובות אשר מנו שלמה ע”ה וחז"ל בנשים צדקניות, כולן יחד מתאימות בה, מנשים באהל תבורך. בשלש שנים הראשונות אחרי הייתי לבעל אשה, לא משתי מאהלה של תורה, כי ארוחתי ניתנה לי משלחן אבי, ובעת ההיא טפחתי ורביתי את ספרי הראשון הוא מגן החכמה.

בשנת תקצ“ז יצאתי לסחור בארץ ועתותי המרגוע היו לי לעבודת הקדש, בשנה ההיא יצא מתחת ידי ס' הרואה ח”א, ובשנת תקצ“ט יצאה גם החוברת השנית לאור עולם. בשנת ת”ר נותרתי ערום בלי אגורת כסף, כי כל רכושי ירד לטמיון, ותעבורנה עלי שמונה שנים בלתי טובות. לא אכחד כי מחיית ביתי היתה ברחבה בלי מחסור כל, אולם העבודה כבדה עלי מאד ומנוח לא מצאתי, גם במשך הימים ההם לא חדלתי הגות בתורת אל ולכתוב מורשי לבבי עלי ספר, הלא הם, מאמר על המסורה בס' ציון (פפד“מ תר”ב) ס' ירושלים ח“א (זאלקווא תר"ד), ירושלים ח”ב (לבוב תר"ה), ירושלים ח“ג (פראג תר"ה), עטרת צבי (זאלקווא תר"ד), דבר בעתו בס' ככבי יצחק ח”ד (ווין תר"ו), משא דמשק, בסוף ס' שארית ישראל (לבוב תר"ו), קאלומבוס ג“ח (לבוב תר"ו), נוספות לס' שבט יהודה (לבוב תר"ו), כליל יופי (לבוב תר"ו) כתר שם טוב (לבוב תר"ו), מבשרת ציון (לבוב תר"ז), נוספות והערות לס' צמח דוד (לבוב תר"ז), נוספות והערות לס' מקוה ישראל (לבוב תר"ז), אריאל (לבוב תר"ח), ערוגת הבושם (לבוב תר"ח). כל אלה יצרתי אף עשיתי בלשון עבר, ומלבדם כתבתי מאמרים שונים בשפת אשכנז במחברות אריענט אשר נדפסו אז בלייפציג שנה שנה. ספרי כתר שם טוב נדפס פעם שנית טרם עברה עליו שנה תמימה, ומאמרי משא דמשק לסוף ס' שארית ישראל נדפס עד כה שמונה פעמים, כי טוב הוא בעיני המדפיסים, ובכל עת יוציאו ס' שארית ישראל הוא כרוך בעקבו ולא יסור ממנו. עוד ספר אחד יצא מתחת ידי בימים ההם, הוא ס' תפארת ישראל (לבוב תר"ד) כולל תולדות משפחת ראטהשילד, בספר הזה הופיע אור מעט על פני אהלי, כי כבדני השר ר”ז ראטהשילד אשר בווין במכתב ידו ולוית חן מטה וחמשים כסף בקרבו, ואחיו הגבירים בארצות אחרות אף הם שלחו לי שש מאות כסף לתשורה, גם ממכר הספר בעצמו הביא יותר משני מאות כסף לאמתחתי, ומכסת הכסף הזה היה רב מאד בעת ההיא, כי לפי ימי הברכה והזול אשר אז, היה ערך מאה כסף יותר מן אלף כסף עתה.

בשנת תר“ח כאשר נשבתה הצענזור, כי קרא הקיסר דרור לעט סופר, והדת יצאה מלפניו אשר ביד כל איש לכתוב ולהדפיס ככל העולה על רוחו, מבלי קחת רשיון, והימים ההם ימי מלחמה ורעש בכל ארצות תבל, כתבתי איזה מאמרים בלשון העם אשר אנכי בקרבו, הוא שפת יהודית דייטש על דבר תולדות הימים, וכאשר נמכרו חמש אלף עקסעמפלארע מהמאמרים ההם בעוד חדש ימים, ובני עמי אצו עלי לאמר, הוסיפה נא תת לנו כאלה ובכסף מלא נקחם, החלותי תת לפניהם דברי הימים, דבר שבוע בשבוע קונטרס שלם, ובשם צייטונג נקראו, הקונטרסים האלה יצאו מלפני שנתים ימים, עד סוף שנת תר”ט, מהם יצא טרף לביתי, והאיש אשר הדפיס אותם עשה לו עושר רב בהם, אך כאשר יצא החוק כי כל כותב ילדי העת חדשים לבקרים עליו ליתן חמש אלף כסף אל גנזי המלך לערבון, אמרתי לעטי דום וחדלתי לכתוב דברי הימים האלה. אכן מקור ברכה נפתח לי ממקום אחר, כי עוד בשנת תר“ח הפקידני איש נכרי מדפיס בעירי על בית דפוסו העברי, וכל יש לו נתן בידי, גם השגתי רשיון משרי המלך לעשות לי בית מסחר ברחובות הסגורים לפני בני ישראל, ואעש לי מסחר קמח גדול מחוץ למחנה יהודה, אשר בו אשתי היקרה עושה בחפץ כפיה עד היום הזה, ורוב מחית ביתי ממנו הוא. בשנה ההיא יצא מלפני שיר מקדש מלך לכבוד הקיסר החדש. בשנת תר”ט כוננו ידי ספר עטור סופרים וקנות לתשעה באלול על מות הרב ר' אברהם כהן ז“ל ושניהם נקבעו בדפוס. בעת ההיא קנה איש בליעל מתקדש צבוע, אלף ושש מאות עקסעמפלארע מן ספרי ערוגת הבושם, ולמען הונות הקונים במרמה כי ספר אחר חדש הוא נותן לפניהם, הסיר את השערים מעל שש מאות ויעש להם שערים חדשים ויקרא להם שם אחר, הלא הוא משל ומליצה. התועבה הזאת לא נודעה לי כי אם אחר שתי שנים, כאשר כבר נמכרו כולם. וככה עשה הנבל הזה לס' שבילי עולם חלק אזיא מהחכם המליץ ר' שמשון בלאך ז”ל, כי הדפיסו שנית אחרי מותו, והסיר את העטרה מעליו, היא האגרת המסולאה בפז, אשר כתב המחבר להרב החוקר ר' נחמן קראכמאל ז“ל, הסגולה היקרה הזאת השליך ברשעתו מעל פניו וימאן להדפיסה, ובעיני הצטדק באמרי שוא כי עשה זאת לבל תרבינה עליו תוצאות הדפוס. וזה שנתים ימים הדפיס הזד הזה את ספרי קאלומבוס שנית בלי רשיוני, ומיראתו מפני לא שם את שמי על פני השער, אולם עד מהרה נודע לי הדבר, ויתנפל הבליעל לרגלי ויתחנן לי לבל אבא עמו במשפט, אסלח לו. בשנת תר”י יצאו מלפני שני הספרים סופר מהיר וניב שפתים. בשנת תרי“א רמני אחד הקרוב לי ממשפחת אשתי, כל אשר טפחתי ורציתי היה לשלל בידו, ועוד נלחצתי לשלם כסף רב לנושיו אשר ערבתי בעדו, והנכרי בעל הדפוס מת וייבש גם המעין הזה, אולם ה' לא עזבני בחסדו, וביגיע כפי מצאתי לחם ביתי בכבוד ונחת. בשנת תרי”ד הרמותי שנית ידי לתת דברי הימים בשפת יהודית לבני עמי, אכן לא ארכו ימיהם כי אם ששה ירחים, באשר מעטו קוניהם, ופרי לא עשו לי בעמלי. בשנה ההיא יצאו ארבעה ספרים מתחת עטי, הלא הם שבט סופר (נדפס עד עתה שמונה עשר פעמים), חוט המשולש (נדפס שתי פעמים), הר ציון (נדפס עד כה שלש פעמים עם איזה נוספות), שפה ברורה, גם מבוא לס' קול מחצצים, והעתקה עברית לשירה אשר ישירו ביום הולדת הקיסר, נדפסה יחד עם שלש העתקות בלשונות העמים. בשנת תרט“ו יצא לאור בעיר טשערנאוויץ ספרי דגול מרבבה. בשנת תרט”ז נדפס ספרי גבור מלחמה. בשנה ההיא באו שני מאמרים ממני בשתי חוברות מגד ירחים, (הוא קבוצת אמרי בינה מחכמים שונים אשר אסף התורני ר' יוסף כהן והדפיסם בתוצאותיו), האחד על דבר איזה מאמרי חז“ל והשני על אודות שבועת אלהים. בשנת תרי”ז החלותי עשות את הספר הזה שבילי עולם אשר לפניכם פה, ושני החלקים הראשונים יצאו אז לאור עולם. גם יצא ספר חדש מלפני כתבי קדש שמו. בשנת תרי“ח בא מאמרי חוק לישראל בס' מגד ירחים חוברת שלישית. בשנת תר”ט יצא לאור ס' לישרים תהלה ובראשו שני מאמרים ממני, האחד הוא על ענין השיר והמליצה העברית, והשני הוא תולדות הרב ר' משה חיים לוצאטו ז“ל. בשנת תר”כ נדפסו שני מאמרים ממני בס' אוצר חכמה חוברת ראשונה, והם באורים לארבעה מקראות סתומים. גם כתבתי בשנה ההיא מבוא לס' מצבת קדש אשר הוציא לאור הרב החריף מוה' גבריאל סוחאסטאוו נ“י. וכאשר הדפיס הרב הזה שנית את ספרו מצבת קדש בנוספות רבות (לבוב תרכ"ג), בא ממני מאמר גדול בשם תהלה ותפארת בראשו, ומבוא לשיר גאולה אשר בקרבו. בחוברת השנית לס' מצבת קדש הזה (לבוב תרכ"ד) נדפסו שני מאמרים ממני, האחד הוא ציון לנפש השר ראטשילד אשר גוע בשנה ההיא, והשני הוא מבוא הספר. גם יש מאמרים שונים ילידי שרעפי בקונטרסי המגיד והמבשר. עוד שני ספרים לי אשר אין שמי בקרבם, האחד הוא פי' לסליחות (לבוב תרי"ד) אשר יחס אותו המ”ל להגאון ר“י ברלין ז”ל להשביח את מקחו, אף אם ניכר מתוכו לשוני, גם קראתי בסליחת אנא הבט לער“ה את ספרי ירושלים בשם, והשני הוא כל בו לפורים, בו קראתי את שמי רנ”ה על פני השער, והוא מחברת משולשת מן כל אות שלישי משלשה שמותי.

מלבד אלה נפוצים דברים רבים ממני בספרי מחברים אחרים שונים למיניהם. גם רוב הקדמות מדפיסי לבוב בספרי תפלה, שו“ת ופוסקים, מעשה ידי הן, אף אם חתום שמם עליהן, וכן יש אמרי בינה ודעת מאיזה אנשי עירי נדפסים בספרים, תמורת זר הם, כי ממני יצאו הדברים, אך באולתם חלו את פני כי אתנם למו בכסף מלא ואאות להם, כי ת”ל יש לי רב, ויקראו את שמם עליהם. גם עשיתי לתפארת המדפיסים העתקה אשכנזית חדשה לסדר קרבן מנחה ולמחזור שלש רגלים ולספרי תפלה אחרים, וזה שנתים ימים הנני נותן פעם שלישית דברי הימים בשפת יהודית, מדי שבוע בשבוע, וקוראיהם ירביון מיום ליום. אך בכל אלה לא עשרתי ולא מצאתי הון לי, כי הרבה ה' את זרעי ולא את כספי, אשתי ילדה לי חמש בנות וארבעה בנים, שלש בנות הוצאתי החוצה ונתתין לאנשים, ות"ל הן בונות בתים בישראל לגאון ולתפארת בעושר ורוב כל, ועוד ששה יוצאי חלצי עמוסים על שכמי, ולא אוכל לרדוף אחרי הבצע, וכל עושק ותרמית שנאה נפשי, ובלעדי אלה כבד מאד לבא אל המנוחה ואל הנחלה בימים האלה ובזמן הזה. ובכל זאת הנני מנהל ביתי ברחבה, עליות מרווחים ושלחן כבוד כאחד הגבירים אשר מאה אלפים לו, ריש ועושר אין לי, וכל מחסורי רק האלפים אשר אינם עמדי.

החכמים הגדולים בעדתנו זאת, מלבד הרב הגאון הגדול סיני ועוקר הרים רשכבה“ג מו”ה יוסף שאול נאטנזאהן ני' אב“ד דקהלתנו, הם, הרב המאה”ג מוה' בנימן וואלף בלומענפעלד ני' ראב“ד ומ”ץ תוך העיר, הרב הגאון הגדול מו“ה יעקב יוטעס ני' בעהמ”ח סי' אהלי יעקב וס' מקראי קדש, אשר קהל עדת סטריא הואילו תת נזר הרבנות בראשו, ואחריהם שלחו לו ראשי עיר פרעמיסלא כתב הרבנות על קהלתם והגליל, והוא שניהם יחד השיב ריקם מאת פניו, כי רוב ענותו וגודל חשקו להגדיל תורה ולהאדירה, לא יתנוהו לקחת עול טורח הצבור על צוארו. הרב הגאון החריף מוה' צבי הירש אונשטיין ני' אשר נסע זה שלשה ירחים לבריסק דליטא, כי נתקבל לאב“ד ור”מ בקהלה הגדולה ההיא. הרב הגדול החריף משנתו קב ונקי מוה' אורי וואלף סאלאט ני‘. הרב הגאון מוה’ יצחק אהרן בן הגאון שר התורה מוה' מרדכי זאב עטינגר זלה"ה. גם משוררים לנו שנים הראויים כי אקראם בשם, הם הרב ר' נחמן יצחק פישמאן ני' (ידיו רב לו גם בתורה וחכמה, ורעי עמיתי היה שנים רבות), והמשכיל ר' דוד כהן ראפאפורט ני'.

הן יש אתנו פה חכמים רבים בתורה ובכל דבר מדע ותושיה, וכולם לתפארת הם לנו, אולם אנכי אינני דובר פה רק מאלה אשר מלבד עוצם חילם בתורתינו הקדושה ובשפתינו היקרה, גם כחם רב להוליד ברוח בינתם דברי חכמה ודעת ולהעלותם בספר לדור אחרון, ואלה רק מתי מספר הם אשר נתתי שמותם לפניכם, ואין עוד בלעדם.

בתוך קורות העיר הזאת למעלה נשמט דבר גדול, והוא, כי בראשית המאה הששית לאלף הזה התעוררה בארצנו כת שבתי צבי ימ“ש ורבים נלכדו ברשתה, ויקם הגאון ר' חיים כהן ראפאפורט נגדה בחרב נוקמת נקם ברית, ויהי לו וכוח גדול עם ראשי הכת הארורה ההיא בבית האקדמיא אשר בעירני לעיני שרי המלוכה, וה' היה בעזרו כי הוציא לאור משפט דתנו הקדושה, וערות קשר הרשעים האלה נגלתה כצהרים, ויצאו בחרפת עולם מתוך הקהל. ובועד עיר בראדי שנת תקט”ז יצא מלפני הג"מ חיים כהן והרבנים האחרים חרם גדול על אנשי הכת ההיא וכל הנלוים אליהם ונשמדו מתחת שמי ה'.

גם בנדיבים ישרי לב מבורכת העדה הקדושה הזאת מאד, ומלבד החסדים הרבים אשר יעשו הגבירים עם אחיהם האביונים מקרוב ומרחוק, ירבו גם אלה אשר אין הון ועושר בביתם תת משאת כפיהם לבית החולים ובתי חסד האחרים ולכל דורש ישע, ואף כל דל ומסכן הבא אליה ממקום אחר, ימצא לחם לשובע בקרבה, ותוכן הכסף היוצא מן הקהל הקדוש הזה שנה שנה למעשה הצדקה עצום ורב הוא ואין מספר לו. גם יש יותר משמונים חברות קדושות בתוכה, אשר תעודת כל אחת לתמוך ידי עני ודל מבני אגודתה, לסעוד חולים על ערש דוי, ולעשות חסד עם המתים.

משכנות זרע יעקב בקרבה נבדלות הן מרחובות הנכרים, כי משפט לאזרחי העיר לבל יתערב איש ישראל בתוכם, אולם משנת תר“ח והלאה החל הקיסר בחסדו להרוס מעט מעט גדר האזרחים הלזה, ומלבד אשר בתים רבים בחוצותיה היו לבני יהודה לאחוזה, יוסיפו יום יום בני אל חי לשבת ולסחור ברחובות הגוים ע”פ רשיון הממשלה לאיש איש לבדו.

את העיר הזאת בנה לעא דוכס האליטש בשנת י“ט לאלף ששי, וישם איתן שבתו בהיכל עץ אשר בנה לו בראש ההר, ויקרא את שמה לעמבורג, לאמר בירת לעא, אך ברבות הימים הוסב שמה לעמברג. וכאשר לכד אותה קאזימיר מלך פולין, שרף את ההיכל ויבן תחתיו ארמון מוצד מאבני המקום. פעמים רבות צרו עליה הישמעאלים, השוועדן, האונגארן וגוים אחרים ולא יכלו לה. והצרות אשר סבלה בשנת ת”ח ע“י הצורר חמיל ימ”ש, הלא הם כתובים בס' יון מצולה ובסוף הספרים שבט יהודה ושארית ישראל.

המקומות הקרובים אליה הם: נאוואריא, עיר קטנה, בית מעשה נייר בקרבה. וויניקי, כפר גדול ונאוה ואכרים אשכנזים רבים בו, בית מעשה טאבק גדול, מלפנים היו כרמים רבים בו, ולכן נקרא בשם הזה. וויניטשקי, כפר, ארמון נאוה ואוצר ספרים בו, אבני האש אשר בהריו, יתנו עדיהם כי היה פה הר זורק אש בימי קדם. סאקאלניקי, כפר, מבועי מי ברזל בו. זנישעניע, בית מעשה יי“ש, בתי מסכנות גדולים ליין, יי”ש ואראק. זאעארסטינאוו, אדמת טארף רב בו. זימנאוואדא האבנים אשר בו טובות מאד. האלאסקא, גני פרי רבים. אבראשין, כפר אחוזת הכמרים. היכל נאוה ובו תמונות כל ראשי כמרי לבוב מני אז. זאוואדאוו, בית מעשה נייר רב.

יאריטשוב, עיר קטנה, שני אלף איש, בית מעשה שמיכות צמר. שטשערזעץ, שני אלף איש, בהר השיד אשר אצלה מערה גדולה מאד, בה נחבאו יושביה מפני אויב בימי קדם. יאנוב, אלף ות“ק איש, אגם מים גדול בקרבה אשר עושר רב לו בדגים, מערה גדולה מתחת להרי שיד אשר אצלה. גראדעק (גריידינג), שבעה אלף איש, בית ספר גדול, מסחר רב בפשתן. לובין, כפר נאוה, ארמון, מרחצאות מי גפרית טובים מאד למרפא. סטראטש, ריחים גדול בו, אצלו מערה גדולה מאד עם מחלות רבות, בה נחבאו בשנת ה”א שע"ו שני אלף איש מפני חמת התרתרים, ויציתו האכזרים אש במבוא פתחה, וימותו כל הנסתרים בעשן, ועל דבר האבדה הרבה הזאת קראו את שם הכפר סטראטש אשר הוראתו אבדן בלשון פולניא. טשערלאני, בית מעשה נייר רב.

ב. גליל זאלקווא, פ"ח פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר

זאלקווא, שש אלף איש, מסחר רב בלחם וקמח ללבוב, בית ספר, בית דפוס, ארמון המלך סאביעסקי, כי קריה בצורה ומקדש מלך היתה לפנים, מחצב גחלי אבן רב סביבה. בה היו הגאונים בעל בית הלל, בעל אור יקרות, בעל אבן עוזר, מו“ה אלכסנדר שור בעל תבואת שור, והרב החכם הגדול מוה' נחמן קראכמאל ז”ל. היא עיר מולדת המליץ הנשגב ר' מאיר לעטעריס ני' היושב זה ימים רבים בווין. קוליקוב, אלף איש, מעשה נעלים ואדרת שער, מאפה לחם רב, מסחר בו ובקמה ללבוב, מעשה מי דבש. בה ישב החכם המליץ ר' שמשון בלאך ז“ל עד יום מותו. גלינסקא, כפר, בית מעשה כלי אבן רב מאד.. קרעחוב, כפר, בית מעשר נייר, במה גדולה לנוצרים, אוצר ספרים ודברים עתיקים בקרבה. סקווארזאווא, חפירת גחלי אבן רב. מאגירוב, עיר קטנה, יושביה עושי מסחר ללבוב. מאסט, בית מעשה נייר, בשול אפר מלח. ראווא, שני אלף איש, ארמון נאוה, מסחר יבול השדה. נאראל, שני אלף איש, את העיר הזאת והמבצר אשר היה בה כבש הצורר חמילניצקי בשנת ת”ח, וכל יושביה כארבעת אלפים איש הכה לפי חרב. בה היה הרב ר' טוביה כהן הרופא בעל מעשה טוביה. נעמרוב, היתה מלפנים עיר גדולה לאלהים, ועתה אך אלף ות“ק איש בה, מרחצאות מי גפרית טובים למרפא. פאטאליטש, מקום קטן, בית מעשה כלי פארצעלאן, מכרה גחלי אבן. בעלז, שני אלף איש, נוסדה זה יותר מאלף שנה, ובמאה הי”א לנוצרים כבר היתה מבצר חזק ובירת אחד מושלי רוסיא. מסחר תבואת השדה. בעלזעץ, עיר קטנה אצל גבול פולין, מסחר. לובאטשוב, שלש אלף איש, ארמון נאוה, מסחר יבול השדה. סאקאל, ארבע אלף איש, מסחר תבואה, בית מקלט לכמרים אשר רבים ינהרו אליו. טשעשאנוב, אלף איש עושי מסחר. קריסטיאמפאל, שני אלף איש, מסחר יבול הארץ, ארמון גדול. טארטאקוב, אלף איש, ארמון נאוה, וואריש, אלף איש, מסחר יין. קוקוזוב, כפר, איזה קראים בו. שעדליסקא, כפר, בית מעשה כלי אבן. לוטשיצע, ארמון, פרדס נאוה, ריחים ההולכים על כנפי רוח. רודא ראזאנאיעצקא, מקום מעשה ברזל רב.

ג. גליל סטריא, יכיל קט"ז פרסאות מרובעות, בו העיר

סטריא על נהר סטריא, שש אלף איש עושי מסחר, הרב הגאון ר' אריה ליב ז“ל בעל קצות החושן, והגאון הגדול ר' יעקב מליסא בעל חוות דעת ישבו על כסא הרבנות בקרבה. זידאטשוב, שלש אלף איש, ארמון ישן, חפירת עפרות ברזל סביבה. באלחוב, על נהר שוויצא, שני אלף איש, בית בשול מלח רב, בתי בורסקי רבים, בית גימנאזיום, בית ספר חדש לבני ישראל אשר הוקם בשנת תרט”ו ע“י עמל איזה אנשים יקרים שוחרי טוב אחיהם. המליץ היקר ר' זעליג צבי מאנדשיין נ”י הוא מורה לה“ק בבית הספר הזה. אצל העיר הזאת יסד קיסר יאזעף נ”ע כפר רחב ידים למושב בני ישראל, ויקרא את שמו בבל החדשה, אולם יען לא היה לאל יד יושביו לעבוד את האדמה, כי עבודת השדה נכריה לבני ישראל, ונפשם לא הסכינו בה, היה הכפר הזה עם כל בתיו לנוצרים מארץ אשכנז לאחוזה. בוקאטשאווצע, שמונה מאות איש, בה היה הגאון מהו' בנימין עלענבערג ז“ל אב”ד איזה שנים. דאלינא, אלף איש, בשול מלח רב. קאלוש, אלף איש, בשול מלח, אדמת טארף רב. ראזניאטוב, עיר קטנה, ארמון יפה. סקאליע, לרגל הר גבוה, אלף איש, ארמון עתיק יומין, בתי מלאכת זכוכית וברזל. בה היה אב“ד הגאון ר' יצחק חיות בעל ס' זרע יצחק ואפי רברבא, אשר נתקבל בסוף ימיו לרב אב”ד בלבוב. וואינילוב, אלף איש, מסחר מעט. זוראוונא, שני אלף איש, מסחר רב בשורים, ארמון נאוה. ראזדאל, עיר קטנה, מרחצאות מי גפרית, ארמון ופרדס נאוה. מיקאלאיוב, אלף איש. בתי מלאכת מחשבת. אנגעלאוו, כפר, מרחצאות מי גפרית. בובנישטשע, כפר, אגודת סלעים רבים וגבוהים בו, הנכונים על בסיס דק מאד, עד אשר יחשוב הרואה אותם כי יעופו ברוח, וחדרים רבים בתוכם. דראהאווישע, בתי מלאכה שונים, בית תרבית סוסי הקיסר, בית מחסה ליתומים גדול. הרעבענעוו, מהלומי ברזל רב. קאראסטוב, בית מעשה זכוכית, מלאכת ברזל ונחושת. מאקסימובקא, מעשה ברזל ומכונות, מלאכת כלים שונים למעשה רקועי פחים. מיזון, בית מהלומי ברזל. ניאגרין, מחצב ברזל ונחושת רב. אלחובקא, מהלומי ברזל. פעטראנקא, מבועי מלח רבים. פאדהאראדצע, ארמון נאוה וגן חיתו טרף שונים. פאלאניצע, אצלו נקרות צורים רבים ונפלאים, אשר היו היכלי אצילים בימי קדם. סטינאווא, מעשה ברזל רב. סינאוואודצקא נישע, מהלומי ברזל. טרוחאנאב, אצלו סלעים רבים ודברים שונים בשפת עברית חרותים בם. אוריטש, בו סלעים רבים שארית מבצר חזק מימי קדם. זולין, מהלומי ברזל, סלע כבד ומערות גדולות בו.

ד. גליל סאמבור, פ"ח פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר

סאמבור על נהר דניעסטר, אחד עשר אלף איש, בית דיני נפשות, בית גימנאזיום, בתי מדרש, מעשה כלי בד, מסחר רב. העיר הזאת ישנה מאד ונוסדה במאה השנית לאלף החמישי, ותהי בצורה וחזקה, אך זה כמאה וחמשים שנה נהרסו חומותיה. בה היה הגאון ר' יצחק חריף ז"ל. חירוב, שני אלף איש, מעשה פוזמקאות רב.

דראביטש, עיר עתיקת ימים, לפנים היה ביטש שמה, ואחרי הרסוה התרתרים ונבנתה שנית, קראו את שמה דראביטש לאמר ביטש השניה, כי דרא בשפת רוטענית שנית פתרונה. בגן העיר במה לנוצרים נבנתה זה חמש מאות שנה. בה שנים עשר אלף איש ובתוכם יותר משמונה אלף בני ישראל, רובם בעלי הון, ועשירי עם. שנים עשר בתי טהרת נפט, שבעה בתי בורסקי, בית בשול מלח הקיסר, בתי מדרש, בית עצה נאוה, בית חולים לבני יהודה כליל בהדרו, מסחר גדול. הקריה הזאת שואבת מי ברכה ועושר רב ממעיני הישועה הם מבועי הנפט אשר באגפיה, ובכל אחינו אשר בה, אין גם אחד אוכל לחם עצלות, כי כל עושי העבודה בבתי המלאכה זרע יעקב הם, ואף רפה אין אונים ימצא די מחיתו במעשה ידיהו. בה היה הגאון ר' יצחק חיות בעל ס' זרע יצחק, ורבינו צבי הירש הנקרא בשם רבי ר' הירש וגדולים רבים מחלציו יצאו. באריסלאוו, כפר רחוק פרסה מן דראביטש, שפע נפט כביר אין חקר באדמתו, וכל אשר יוסיפו לחפור בתחתיותיה כן ירבה וכן יפרוץ. היום יריקו אחד הבורות העמוק כשלשים אמה ויותר, ויוציאו כל הנפט מתוכו, ומחר ימצאוהו מלא על גדותיו, כאלו לא נגעה בו יד אנוש. מחיר הנפט היוצא ממנו בכל שבוע הוא יותר משלשים אלף כסף. מלבד זה יוציאו מעפר ארצו דונג רב מאד, אשר אחרי יצרפוהו וילבנוהו לא נופל הוא מדונג הדבורים, ומסחר גדול בו לארצות אשכנז ורוסיא. בעוד לא כביר יהיה הכפר הזה לעיר גדולה נושבת, כי יום יום ירביון יושביו, וכל כברת ארץ קטנה בו תתן חילה לשובע ולברכה, וכאחת הערים הגדולות קול המון אדם ובתי מלאכה יחד עם בתי משתה בקרבו, וגם אם יחופש בנרות לא ימצאו דל עטוף רעב בתוכו. גם הכפרים מאראזניצע (אחוזת איש ישראל), סחודינצע, ברכת נפט ושמן הרים למו. שני הכפרים פאפיעל, אוניאטינשע (אחוזת יהודים) גם הם אוצר רב להם בנפט ודונג.

פעלשטין, אלף איש, חרבות מבצר אצלה. סטאראסאל, ארבע אלף איש, בשול מלח רב. אלטשאדט (סטארעמיאסטא) קרובה לסאמבור, שלש אלף איש, איזה מסחר. טורקא, אלף איש, מרחצאות מי חלב למרפא. קאמארנא, ארבע אלף איש, מעשה כלי פשתן ומסחר רב בם, מצבת אבן לזכר נצחון המלך סאביעסקי נגד הישמעאלים. רודקא, אלף איש עושי מסחר. דניעסטשיק דובאווי, כפר, בו מקור נהר דניעסטר. מיידאן, מהלומי ברזל בו. נאהוויאוויצע, מקור שמן הרים בו הנודע בשם נפט. אראוו, מעשה ברזל. פאפיל, בו מקור נפט רב. סאלעץ, בית בשול מלח בו. סמאלנא, מהלומי ברזל. סטעבניק, בשול מלח ומחצב אבני מלח רב. טרוסקאווויצע, כפר נאוה, מרחצאות מי גפרית ונפט אשר רבים ינהרו אליהם. זאלאקיץ, מקום מהלומי ברזל.

ה. גליל בערזאן, מדתו ע"ו פרסאות מרובעות, בו העיר

בערזאן, תשעה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, בבית העיר צפון למשמרת דגל הישמעאלים אשר היה לשלל בידי הפולנים במלחמתם עמם במאה הט“ז למספרם. ארמון עתיק יומין אשר היה מוצד ונשגב לפנים. בה היו שני הגאונים הגדולים ר' מרדכי הכהן חבר לבעל תורת חיים בס' צאן קדשים, ור' מענדיל פאטיקר, שניהם יחד מנוחת כבודם בלבוב. ראהטין, ארבע אלף איש, מסחר, מחצב שיד רב מההרים אשר סביבה. פודקאמין, שני אלף איש, ארמון נאוה. בורשטין, עיר נאוה מאד, שלש אלף איש, בתי ספר, היכל תפארת, מחצב אבני אבלאסטר רב סביבה. נאראיאוו, שלש אלף איש עושי מסחר. פודהייצע, ארבע אלף איש, היתה בצורה בימי קדם. פערמישלאן, שני אלף ות”ק איש, בית מעשה עורות. סטרעליסק, שני אלף איש, מסחר. סווירש, שני אלף איש, ארמון יפה. קאנקאלניקי, ארבע אלף איש, עושי מסחר. קאזאווא, ארבע אלף איש. קניהינטשע, שני אלף איש. דונאיאוו, אחוזת כמרי לבוב, שני אלף איש. בית מעשה נחושת. חאדרוב, שני אלף איש, עושי מסחר. בוברקא, שלש אלף איש, מעשה אורג רב, מסחר גדול. בראזדאווצע, שני אלף איש. בולשאווצע, אלף ושמונה מאות איש. חלעבאווציע וויעלקי, כפר, מעשה נחושת בו. נאוואסעלצא, מעין מי גפרית בו. סאראנטשוקי, בית מעשה נייר. סאקאלאווקא, בית מעשה צוקר.

ו. גליל זלאטשוב, צ"ח פרסאות מרובעות מדת שטחו, בו העיר

זלאטשוב, שבעה אלף איש, מסחר רב ביבול השדה, בתי ספר, ארמון ישן ומתחת לו מערה גדולה חצי פרסה ארכה. בראדי, עיר גדולה אצל גבול רוסיא, ודרור לה להביא אל תוכה כל דבר מארצות נכר בלי תשלומי המכס. שלשים אלף איש, כמעט כולם בני ישראל, כי נכרים אך מתי מספר בה, בית הכנסת נאוה, בתי ספר גדולים לישראל, בית המכס גדול, בית חולים אשר יסד הגביר ר' יודל נאטנזהן ז“ל בנוי לתלפיות, ארמון שר העיר נאוה, שארית סוללות מן המצודה אשר הקיפה אותה זה ימים רבים. בה ישב הרב הגאון מוה”ר יחזקאל לאנדא ז“ל עד אשר נקרא לפראג, בנו הגאון ר' יעקבקא לאנדא גר בה עד יום מותו, ונכדו הגאון החכם ר' אלעזר לאנדא בעל ספר יד המלך היה אב”ד בקרבה. גם היו בה הגאונים ר' אלעזר אב“ד דק”ק אמשטרדם בעל ספר מעשה רוקח, ר' הירש אב“ד דק”ק נלונא והמבורג בעל ספר תפארת צבי, הגאון בעל פני משה על הירושלמי, הגאון מו“ה אפרים זלמן מרגליות ז”ל בעל בית אפרים, אשר לא אבה ליהנות מכתרה של תורה כי גביר עצום היה, הרב הגביר מו“ה אלכסנדר זיסקינד קאליר בן הגאון ר' אלעזר קאליר ז”ל בעל ספר אור חדש, אשר נטע משפחת קאליר כגן עדן בארץ, וכל בניו יחד זרע ברך ה‘, גבירים חכמי לב ונדיבי עם, יהי נועם ה’ עליהם לעולמי עד. הרב החכם הגדול מו“ה ישראל ז”ל בעל ס' נצח ישראל, והחכם היקר מו“ה בעריש בלומענפעלד ז”ל המבאר לס' איוב. יושבי הקריה העליזה הזאת יתר עז להם על בני הערים האחרות אשר בגאליציא, כי אור הדעת נגה עליהם, החכמה אהובה להם מאד, אין בית אשר בין בו שוחר תושיה, ואף אם תחופש בנרות לא ימצאו רודפי תוהו בקרבה, ובעוד היה החסך פרוש על כל ערי פולין, הופיעה עליה נהרה וקציניה הכינו בית מדרש גדול לידיעת הלשונות והמסחר, גם הנדיבות שמה קן לה בלבותם, ופזרונם נודע בשערים לתהלה. בוסק על נהר פלעטעוו הנופל בקרבה לנהר בוג, עתיקת יומין מאד, יותר משלשים גשרים יחברו את המגרשים אליה, ארבע אלף איש, מסחר רב בקרשים, כלי חרש וגלומי פשתן, ארמון גדול. גליניאני (גלינא), שלש אלף איש עושי מסחר. קאמיאנקא סטרומילאווא, אלף ות“ק איש. זאלאזצע, עיר ישנה, ארבע אלף איש, ארמון ישן. ביאלאקאמין, אלף איש, בתי מעשה צוקר, שאקאלאדע, וציקאריע, פרדס גדול. חאליוב, אלף איש, ארמון ופרדס נאוה. דאבראדבור, ת”ק איש. נאלגורי, אלף איש, מסחר יבול השדה, עיי ארמון מוצד. יעזירנא, שש מאות איש, מסחר. לעשנוב, ת“ק איש. אלעסקא, שלש אלף איש, ארמון נאוה על הר גבוה אשר בו נולד המלך סאביעסקי. בימי קדם היתה עיר בצורה. פודקאמין, עיר קטנה, ארמון נאוה, בית מקלט לכמרים על פני הר גבוה אשר נבנה במאה הי”ג למספרם, ממנו יראו את עיר קאמיניץ פאדאלסקי ברוסיא ואת הר פראנץ יאזעף אשר בלבוב. בראש ההר הזה אבן גדולה עגולה, אשר בגללה קראו את העיר פוד קאמין, לאמר תחת האבן. פאמארזאני, עיר קטנה, ארמון עתיק יומין. ראדזיחאוו, שש מאות איש. סאסוב, שמונה מאות איש, עושי מסחר תבואה, פרדס נאוה, בית מעשה כלי אבן. סאקאלובקא ארמון ישן. סטאניסלאווטשיק, ת“ק איש. סטאיאנוב, שש מאות איש, מסחר תבואת השדה. שטשוראוויצע, ת”ק איש. טאפארוב, ת“ק איש, שארית סוללות סביבה. וויטקאוו נאווי, ת”ק איש. זארודזע, מקום קטן. זבארוב, אלף ות“ק איש, עושי מסחר ביבול הארץ. קארזוב, כפר, מרחצאות מי ברזל לתרופה. קוטקארז, בית מעשה אבק שרפה, בית מעשה נייר. לאשקי קרולעווסקי, בית מעשה גלומי צמר, בשול צוקר. לאפאטין, כפר גדול ונאוה, נבנה במאה הי”ב למספרם, ארמון יפה. מילאטין, במה לנוצרים נאוה, וכבודה רב בעיניהם, לכן רבים ינהרו אליה. אלשאניצע, בית מעשה צוקר. פאדהארצע, ארמון נאוה, בו אוצר תמונות וכלי נשק, ושלחן שיש גדול אשר עליו ישב סאביעסקי המלך בילדותו עת זרקו עליו המים להביאו בברית דתם. ביער אשר אצלו, בית מקלט לכמרים נבנה זה שבע מאות שנה. רזנעפניוב, בית בשול צוקר. אוניוב, אחוזת כמרי היונים ויריד גדול בו בכל שנה בסוף הקיץ. ווערחאבוש, בו מעין חזק אשר יניע ריחים רבים בכח מימיו, והוא מקור נהר בוג.

ז. גליל טארנפאל, הוא אוצר הדגן לכל גאליציא, בו העיר

טארנאפאל, ששה עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש, בית מדרש הלשונות וידיעות המסחר לבני ישראל, אשר יסד החכם הנכבד מוה' יוסף פערל ז“ל, הגאון רש”ל ראפפורט ני' היה אב"ד עד אשר נקרא לפראג. מסחר רב, יריד גדול בימי הקיץ שנה שנה. בה היה הגאון בעל ס' בית שמואל אחרון. סקאלאט, שלש אלף איש, ארמון עתיק יומין. טרעמבוואלא, ארבע אלף איש, בית מעשה נרות, מחצב אבני ריחים מהריה. זאבאראש, שש אלף איש, בית מדרש, מסחר רב בשומן. הרימלוב, אלף איש, בית מעשה צוקר, ארמון נאוה. יאנוב, אלף איש, בית בשול אפר מלח. מיקולינצע, שני אלף איש, תרבית צאן, בית מעשה גלומי צמר, מסחר רב בדבש ודונג. סטריזוב, אלף איש, פרדס נאוה, בית מעשה ראזאליע, הלובאטשעק וויעלקי, כפר, בו בתי מעשה ציקאריע וראזאליע. קאנאפובקא, כפר משכן אשכנזים, מרחצאות מי גפרית למרפא. קראסנע, בית מעשה זכוכית. זאגראבעלא, בית בשול אפר מלח, פרדסים יפים.

ח. גליל טשארטקוב, מדתו ס"ה פרסאות מרובעות, בו העיר

זאלעשטשיק על נהר דניעסטר, בירת הגליל, שבעה אלף איש, ארמון נאוה, מסחר רב בעצים ותבואת השדה. טשארטקוב, ד' אלף איש, שני ארמונים, מסחר. יאזלאוויץ, שני אלף איש, מבצר ישן, מרחצאות מים קרים לתרופה. בארשטשוב, אלף איש, ארמון יפה ומערות גדולות תחתיו. חאראסטקוב, שלש אלף איש, ארמון נאוה, תרבית סוסים רב מאד. גראדעק, ארבע אלף איש. הוסיאטין, שני אלף איש, מסחר רב לרוסיא. יאנעלניצא, ב' אלף איש, בית מעשה ציגארן. קאפיטשינצע, אלף ות"ק איש, מסחר. קריווטשע, אלף איש. פראבושנע, שמונה מאות איש. סקאלא, אלף איש עושי מסחר. סוחאסטאוו, יושביה מתי מספר, גני פרי רבים בה. טלוסטע, שש מאות איש. אולאשקאווצע, מקום קטן, יריד גדול בו אין כמוהו בכל הארץ הזאת, ויותר ממאה אלף איש ממרחק יקהלו בו בכל שנה לקנין וממכר דברים שונים. בילטשע, כפר, ארמון עתיק יומין, מתחת הר השיד אשר אצלו, מערות נפלעות ההולכות עד עיר קיאוב אשר ברוסיא, אולמים רבים בם אשר קירותיהם מאבני אלבאסטר טהור, ועל דבם העצמות והמטבעות אשר ימצאו בהם, רב חין ערכם לדורשי קדמוניות. טשערוואנאגראד, כפר עתיק יומין, כי כבר במאה התשיעית למספרם היה לעיר נושבת ונסיכי רוסיא שכנו בתוכה, ארמון ישן, פרדס נאוה, באר זורקת מים למרום בקרבו. יאבלאנוב, פרדסים רבים, מחצב סאלמיאק רב מהריו. קאשילאווצע, בית מעשה צוקר. לאנאווצע, בית מעשה אפר מלח. שמאנקאווטשיקי, בית מעשה ציקאריע.

ט. גליל סטאניסלאוו, ק"א פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר

סטאניסלויא, אחד עשר אלף איש, ב“ד נפשות, בית גימנאזיום, בתי ספר שונים, ארמון מוצד ובו משכן חולי הצבא, פסל קיסר פראנץ ברזל מוצק כולו, מסחר רב. בה היה רב אב”ד הרב הגדול מוה' יהודא זעלקא בעל ס' רביד הזהב. גם היה בה הרב הגאון מוה' לוי בעל ס' בית לוי וס' עטרת שלמה. העיר הזאת נבנתה בשנת ה“א תי”ד., ותהי בצורה וחזקה אך זה כחמשים שנה נהרסו מבצריה. בעוד לא כביר אחרי הוסדה, היתה לעיר ואם בישראל, ואיש יקר ונאמן רוח הודיעני כי מצא בבית החיים אשר לה, מצבת קבורת הרב ר' יוסף בן מנשה משנת תנ“ט. בשנת תנ”ב הצרו לה התרתרים מאד ותהי מעי מפלה, גם בשנת תע"ב אפפוה רעות רבות במלחמות הפולנים, ורוב בתיה נהרסו עד היסוד בם.

טיסמניץ, שש אלף איש, ארמון נאוה, מסחר רב. בה היה הגאון רבינו משולם אב“ד דק”א פרעסבורג. האליטש, עתיקת יומין מאד, וחמש מאות שנה לפני מנין הנוצרים היתה כבר עיר גדולה ובירת כל הממלכה, ועל ידה נקראה הארץ האליציא, וממנו בשפת פולין גאליציא כמשפט שפת פולניא להחליף ה' רוסית לג‘, אך מעת נוסדה עיר לבוב ירדה מגדולתה, ורק ארבע אלף איש בקרבה, ובתוכם קהל קראים בעלי מדות טובות, ואין כל עול במעשיהם נגד בני אדם. מאריאמפעל, שני אלף איש, בית ספר לנערות, ארמון ישן, מחצב אבני אש מהריה. סאלאטווינא, שני אלף איש, בית פקודות להקיסר. באהאראדשאן, ב’ אלף איש, בתי בורסקי ומעשה נעלים רב. בוטשאטש, עיר ישנה, ארבע אלף איש, בית עצה נאוה, בית גימנאזיום, בתי מדרש שונים. היא מולדת הגאון ר' צבי הירש בעל ס' נטע שעשועים. דעלאטין על נהר פרוט, אלף איש, מעשה כלי עץ נאים, מרחצאות טובים למרפא. יעזופאל, שמונה מאות איש. ליסעץ, בנינים יפים, מסחר רב. מאנאסטערזיסקא, אלף איש, בית מעשה ציגארן ובתי מסכנות להקיסר. נאדווארנא, בית פקודות למלך, ארמון ישן, מסחר. נישניאוו, ת“ק איש, בית מעשה צוקר. פאטאק, שש מאות איש, ארמון ישן. טלומאטש, עיר נאוה חדשה, שני אלף איש, בית מעשה צוקר אין כמוהו לגודל בכל גאליציא, שמונים אלף ככר צוקר יצאו ממנו שנה שנה ויותר מאלף איש בו יעבודו, בית מעשה יי”ש ואראק. אושטשי, עיר קטנה, חמש מאות איש בה. באבטשע, כפר, מבועי מלח רבים בו. דארא, בו אשד מי נהר פרוט נפלא מאד. גראבאוויץ, ת"ק איש. לאנטשין, כפר נאוה, בית בשול מלח. מאניאווא, אשד מים נאוה. מיידאן, כפר נאוה אחוזת איש ישראל, מהלומי ברזל. בית מעשה זכוכית ובתי מלאכה אחרים. פאטשיקאוו, מעשה נחושת, נייר, ארמון. פוזניקי, בית בשול צוקר. ראזולנא, בית בשול מלח. זאגוואזדזע, בית מעשה נחושת.

י. גליל קאלאמעא, מדתו פ"ג פרסאות מרובעות. בו העיר

קאלאמעא. תשעה אלף איש, בית מדרש, מעשה כלי חרש רב, מסחר. בה היה הגאון ר' חיים בן הגאון בעל מגיני שלמה, ומ“כ בלבוב. קוטי (קוטוב) ארבע אלף איש, בתי מסכנות למלך, בית מעשה עורות, מסחר. סניאטין, שבעה אלף איש, ארמון ישן. בה היה הגאון הגדול מו”ה משה טויבש ז“ל אב”ד שנים רבות. האראדענקא, חמש אלף איש, מסחר. האצימורש, אלף איש, ארמון וגנות יפים למראה. טשערנעליצא, ת"ק איש. גוואודזיץ, שש מאות איש. קאבלאנאוו, בתי מסכנות להקיסר. קאמיאנקא וויעלקא, ארמון ופרדס נאוה, בו פסל אליל לאומי קדם אשר מצאו במעמקי אדמתו. קאסוב, אלף איש. אבערטין, שש אלף איש, מסחר רב בבקרים. פעטשעניזין, עיר קטנה, מעין נפט רב בהריה. פיסטין, ת' איש, מרחצאות מים קרים לתרופה. ווישניאוויץ, שש אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר ועורות טובים, ארמון ואוצר ספרים בו. זאבלאטוב, ארבע מאות איש, בתי מסכנות טאבאק להקיסר. טודיאוו, כפר, אשד מים נאוה בו. אוטאראפ, בית בשול מלח. שאביע, כפר גדול מאד, אצלו הר גבוה טשערנא הארא שמו, בראשו אגם מים עמוק ולרגלו מעין מי מתכת חמוצים. שאבאקראקי, כפר, מבוע מי גפרית בו.

יא. גליל פרעמיסלא, נ“ח פ”מ מדתו, בו העיר

פראמיסלא על נהר סאן, שש אלף איש, בית גימנאזיום. בתי מדרש ובתי ספר שונים, מסחר. גשר גדול ונאוה על הנהר, בה היה הגאון בעל מטה משה. ראדימנא, אלף איש, גני פרי רבים, מעשה שקים, חבלי אניות ומכמרות דגים, ומסחר רב בם למרחקים.

יאראסלויא, קריה נאוה על נהר סאן, היתה בצורה בימי קדם, תשעה אלף איש, בית מעשה בגדים לחיל הקיסר, בית מדרש, מסחר רב בכלי פשתן דבש ודונג, ועל כולם בתבואת השדה לדאנציג אשר יובילו ברפסודות על פני נהר סאן. יאברוב, שמונה אלף איש, מסחר רב. בה היו הרבנים הגדולים ר' יחיאל אלטשולר בעל ס' משנה לחם, ור' יחיאל הלל בעל מצודת ציון ודוד. מאשציסקא, שלש אלף איש, שני ירידים גדולים בה לממכר סוסים. הרב הגאון מוה' שמחה נתן עלנבערג ז“ל ראב”ד ובמקום רב הגליל פה לבוב, היה אב“ד בקרבה ט' שנים. קראקאוויץ, שש מאות איש, ארמון ופרדס נאוה. סאנדאווא ווישניא, שלש אלף איש עושי מסחר. שינאווע, ת”ק איש, רובם בנאים טובים. ארמון נאוה. וויעלקיאטשי, אלף איש סוחרי ארץ. קראסיטשין, בתי מלאכת מחשבת שונים. קרוהעל, כפר, מחצב שיד רב. מעדיקא, כפר, ארמון יפה ופרדס גדול לו אשר יותר משש אלף נטעים יקרים בו. מאראנצע, בית מעשה נייר. שקלא, בית מעשה נייר, מרחצאות מי גפרית לתרופה. זוראוויצע, בתי מלאכת מחשבת, סוללות ישנות מימי קדם.

יב. גליל סאנאק, מדתו ק"א פרסאות מרובעות, בו העיר

סאנאק, שלש אלף איש, בתי ספר, ארמון ישן, מסחר. בשאשאוו, ג' אלף איש, אורגי כלי בד. דאבראמיל, שני אלף איש, בתי מסכנות הקיסר, מסחר. דוביעצקא, שני אלף איש, ארמון ופרדס נאוה, מעין שמן הרים אצלה. דאנוב, שלש אלף איש, מסחר רב בכלי פשתן צאן ובקר. רימנוב, שני אלף איש, מסחר רב במקנה. יאזליסקא, ב' אלף איש עושי מסחר. ליסקא, ג' אלף איש, בית מעשה וויטריאל וגפרית, יריד גדול לממכר צאן ובקר. נאוועמיאסטא, אלף איש. ריבאמיטשע, שני אלף איש, מסחר. באליגראד, ת"ק איש אורגי כלי בד. בירטשא, שש מאות איש, מעשה כלי פשתן. יאטשמירש, מקום תרבית צאן רב. לוטאוויסקא, ירידים גדולים לממכר צאן ובקר. אושטשיקי, בית בשול אפר מלח. בעזמיחאווא, כפר, בית מעשה וויטריאל וגפרית. ציזנא, בית מעשה ברזל. דושאטין, מעשה ברזל רב. יאווארניק רוסקי, בית מעשה זכוכית. יוראווצע מעין מי גפרית. איוואניטש, מבוע מי תרופה, בתוך היער אשר אצלו מעין נפלא מאד אשר תעלה שלהבת בוערה ממימיו אם יקריבו אש אליהם. קאמבארניא, יושביו אורגי בד. לאצקא, בית בשול מלח. לאדזינא, בית מעשה זכוכית. מקום תרבית סוסי הקיסר. ראבע, בית מעשה ברזל. ראפיענקא, מעין מי גפרית למרפא. סערעדניצא מעשה רשת ומכבר. סופטשינא, בית מעשה זכוכית. טיראווא סאלנא, מעין שמן הרים בו. אוהערצע, מרחצאות מי גפרית לתרופה.

נוף קראקא שבעה גלילות לו.

א. גליל קראקא, עשרים וחצי פ"מ מדתו, בו העיר

קראקא על נהר ווייכסל, רחוקה מ“ד פרסה מווין, מ”ז פרזה מלבוב, ל“ו פרסה מווארשא, ושבעים פרסה מברלין, נתיב הברזל עובר על פניה מווין לגאליציא, בירת שבעה הגלילות ומשכן שרי הממשלה בה, חמשים אלף איש, ובהם שמונה עשר אלף בני ישראל, תשעה מחלקות לה, והן: קראקא, קאזימיר (מחנה ישראל בו), סטראדאם, ריבאקי, קלעפאטש, פיאסעק, וועסאלא, סמאלענסק, וויעלאפאלע. בית מדרש כולל לכל חכמה (אוניווערזיטעט) נוסד בשנת ה”א ק“ג, בו אוצר ספרים יכיל ששים אלף ספרי דפוס וחמש אלף כתבי יד בקרבו, מצפה ככבים הוא מגדל עגול אשר בו יחזו ע”י קני זכוכית ככבי השמים וכסיליהם במרוצתם, גנת ביתן בה כל עשבי תרופה ומטעי ארצות מרחק, שני בתי גימנאזיום, בתי מדרש לידיעת הלשונות, מלאכת מחשבת והמסחר. בית מדרש לחכמת הציור, בית אוסף סגולות הטבע, בתי ספר שונים, ארבעה בתי דפוס, רחוב גדול מרובע לתפארת, בתוכו מגדל בית העצה ומגדל אחר גבוה מאד, שניהם עתיקי יומין. מצודה גדולה ובצורה על הר וואוועל, מגדלים טירות וסוללות רבות לה, בה שכנו מלכי פולין מלפנים, והיא מעוז ומחסה העיר מכל צר ואויב. בית האוניווערזיטעט, חצר נתיב הברזל, גשר האבנים על נהר ווייכסל, ובית הממשלה במגרש סטראדאם, ארבעתם יחד בנינים נפלאים. ששה בתי כנסיות ובתי מדרש רבים לישראל. מסחר רב בכל דבר, כי אצל גבולי רוסיא, פרייסן. זאכסן וגאליציא מצבה, בתי מעשה גלומי צמר, כובעים, כלי פשתן ועורות, חמשים במות לנוצרים ובראשם הקאטעדרע, גדולה ובנויה לתלפיות, במבוא שעריה שני עצמות חיה גדולים מאד, עין לא ראתה זולתם בכל ארצות תבל, בה נמשחו מלכי פולין מלפנים, מערה גדולה בה מתחת לארץ אשר בתוכה קבורת מלכי וגבורי פולין, שם קבר המלך קאזימיר אשר היתה לו אשת יהודית אסתר שמה, וקברי המלך סוביעסקי, שרי החיל קוסטשוסקא, דומבראווסקי ופאניאטאווסקי שר צבא נאפאלעאן אשר נטבע במצולות נהר עלסטר בלייפציג (שנת תקע"ג), אבני שיש כולם, גם בה אוצר שכיות החמדה מלא סגולות רבות יקרות בזהב, כסף, ואבני יקר, ובהם יתד ברזל מן העץ אשר נתלה עליו משיחם. הבמה הזאת נבנתה באמצע ההאה האחרונה לאלף החמישי. שני בתי קברות לישראל, בם מנוחת קדושים גאוני ארץ רבים. בחצר מות הישן אצל בית הרמ“א ז”ל, מנוחת הגאון ר' זלמן רינקל, הגאון ר' ישראל איסרל אבי הרע“א, הגאון ר' משה איסרלש הוא הרמ”א ובצדו של משה, אהרן ומרים, הם ר' אהרן אחיו ומרים אחותו אשת הגאון ר' פנחס הורוויץ, והגאונים ר' אליעזר אשכנזי בעל ס' מעשה השם, ר' יוסף הכהן בעל שארית יוסף, ר' פנחס סג“ל הורוויץ, ר' נתן שפירא בעל מגלה עמוקות, ר' יואל מירקש בעל הב”א, ר' יושע בעל מגיני שלמה, ר' יו"ט ליפמאן, בעל תוספות יום טוב, רבי ר' העשיל, ר' אריה ליב חותנו של הגאון בעל בית שמואל, ר' יוסף בעל ס' מעשה חושב, כל הגאונים האלה ישבו על כסא הרבנות בקרבה ומפיהם יצאה תורה לקרוב ולרחוק, גם מלבד אלה היו עוד חכמים אחרים רבים בתוכה אשר צר לי פה המקום לפרוט את שמותם.

הקריה הנשגבה הזאת בנה לעחי דוכס פולין בשנת ד' אלפים תע“ז, ויקרא שמה קראקא על שם בנו קראקוס. בשנת ר”ז לאלף הששי קרא אחד הכמרים ביום פסחם לכל העם הנצבים אליו לאמר. היהודים המיתו ילד נוצרי, הדבר אך יצא מפיו וההמון רץ החוצה ויפלו בחמה שפוכה על בני ישראל, את בתיהם שלחו באש, ורוב יושביהם הרגו בחרב, ואף אם באו צבאות המלך לישע היהודים האומללים, כי מלך חסיד היה ואשה עבריה היתה לו לאשה אסתר שמה, לא היתה תשועה לזרע יעקב מאומה, כי אויביהם היו כבירים אין חקר ולא נחו עד אשר עיפה נפשם להורגים. תלאות כאלה מצאו את היהודים פעמים רבות במאה ההיא. בשנת תט“ו לכדוה השוועדן, אך אחרי שתי שנים שבה למלכות פולין. בשנת תקנ”ו כאשר חדלה פולין היות ממלכה, באה עם בנותיה למלכות עסטרייך. אחרי מפלת נאפאלעאן בשנת תקע“ה היתה עם כל המחוז לכנסים חפשית בלי מלך ושר, ומלכי עסטרייך פרייסן ורוסיא היו למגן לה, אולם כאשר קמו בני פולין בשנת תר”ו בפרייסן וגאליציא וירימו ראש נגד הממלכה, הסכימו יחד שלשה מלכי הברית להכרית כל שארית לפולין, ותהי קראקא ובנותיה לעסטרייך אחוזה עד היום הזה.

חשאנאוו, אלף איש, מסחר רב. נאוואגורא, עיר קטנה בה מסחר. טשעביניא, שמונה מאות איש עושי מסחר. טשערניחאב, כפר, מלאכת מחשבת רב. דאנבראווא, מחצב גחלי אבן רב, בתי מעשה צינק. דעמדניק, מחצב שיש ואלבאסטר רב. גורקא טשעבינסקא, מחצב הרים רב. יאווארזנא, מהריו יוציאו שנה שנה מאה ושלשים אלף כור גחלי אבן, שני אלף ככר אלוין ותשעה אלף ככר צינק. קשעשאוויצא, כפר נאוה מאד, מרחצאות מי גפרית למרפא, בית מעשה נייר, ארמון נחמד למראה, מענקיניא, מחצב שיש רב. פיזארי, בית מעשה פארצעלאן. רודאווא, מקום מחצב שיש רב.

ב. גליל וואראוויצע, ס"ה פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר

וואראוויצע על נהר סקאווע, ארבע אלף איש, בלי כל מסחר, כי בני ישראל אין בקרבה אנדריחויא, גם בה אין כל איש ישראל, יושביה אלף וחמש מאות איש, אורגי גלומי צמר ופשתים.

ביאלא נכח עיר ביליץ בשלעזיא, ואך הנהר יפריד ביניהן, גם הכפר הנאוה ליפניק נלוה אליה, שש אלף איש, בתי ספר, בתי מלאכת גלומי צמר וכלי בד, יתדות וכלי ברזל אחרים, מסחר רב. יארדאנוב, אלף איש, מעשה כלי פשתן. קענטי, חמש אלף איש, מלאכת גלומי צמר, כלי בד ועורות. לאנדסקראן, שני אלף איש, מעשה גלומי צמר, ארמון על פני סלע גבוה. מישלעניצא, שלש אלף איש, מסחר. אשוועצים, שלש אלף איש, מעשה כלי בד. סייבוש, ארבע אלף איש, מהלומי ברזל, מעשה כלי צמר ופשתים. סקאווינא, אלף איש, מעשה גלומי צמר. זאטאר, שני אלף איש, מלאכת כלי בד, ארמון ישן. קאלוואריא, ת“ק איש, במה לנוצרים על הר גבוה, ואליה ינהרו כשלש מאות אלף איש ממרחק שנה שנה לשפוך שיחם לפניה. מאקאוו, ת”ק איש, בית מעשה ברזל, אצלה הר תלול הנשקף עד קראקא. טשאניעץ, כפר, יושביו עושי בגדי שש. אינוואלד, מעשה כלי בד רב. מוחארז, כפר, בו במה לנוצרים אשר נבנתה במאה התשיעית למספרם. סקאטניקי, מחצב שיד רב וטוב, מעשה בורסקי. סוחא, מעשה ברזל ונחושת רב, ארמון עתיק יומין ופרדס נאוה. סולקאוויצע, יושביו עושים כלי בד טובים. סוואשאוויצע, מעשה גפרית רב, מרחצאות תרופה, סביבו מחצב גחלי אבן ואדמת טארף.

ג. גליל באכנייא, מדתו מ"ד פרסאות מרובעות, בו העיר

באחניא על נהר ראבא, שש אלף איש, בית גימנאזיום, בית ספר, בית מעשה צינק, מחצב אבני מלח מתחת לארץ בעומק שני מאות וששים קלאפטר, אשר יוציאו ממנו שלש מאות אלף ככר שנה שנה. אורך המחצב הזה אלף קלאפטר, ורחבו שמונים קלאפטר וחמש מאות איש בו יעבודו. בני ישראל אך מתי מספר בקרבה. דאבטשיצע אלף ות“ק איש, איזה מסחר. וועליטשקא, שש אלף איש, מרחצאות מי מלח טובים, מחצב אבני מלח רב מתחת לארץ ההולך עד באחניא באורך שתי פרסה והיקפו כארבע פרסה, אין כמוהו בכל ארצות תבל, יותר מאלף איש בו יעבודו, וכשבע מאות אלף ככר יוציאו ממנו בכל שנה, מחזה כולו כעיר גדולה במעמקי האדמה, חדרים, עליות מרווחים, אולמים, אורוות סוסים, רפתים, רחובות ושווקים, עמודים, פסלי מלכים, שלחנות, כסאות ומנורות וכל כלי הבית כולם יחד מאבני מלח. ראשית המכרה הזה היה בסוף האלף החמישי, ומאז ועד עתה זה יותר משש מאות שנה, לא שבתה מלאכת המחצב בו, וככל אשר יוסיפו לחפור כן ירבו אבניו וכן יעצמו עד היום הזה. וואיניטש, אלף וחמש מאות איש, מסחר. גדוב שש מאות איש. פאדגורזע, קרובה לעיר קראקא ואך נהר ווייכסיל יפריד ביניהן כולה אך רחוב אחד ובתים לשני צדיו, שני אלף איש, בתי מסכנות מלח להקיסר, בית מעשה עורות, הר שיד אצלה. בריסק, אלף איש. טשחוב, שש מאות איש. ליפניקא, ארבע מאות איש. ניעפאלאמיצע, עיר קטנה נאוה, ארמון ישן. שטשעפאנאוו, ת”ק איש. אושטשע זאלנע, ת“ק איש. ווישניץ, אלף איש, בית דיני נפשות, ארמון מוצד. בשנת תרכ”ג היתה כולה לשרפה מאכולת אש. זאקליטשין, שש מאות איש, מסחר מעט.

ד. גליל סאנדעץ, ע"ד פרסאות מרובעות מדת ארצו, בו העיר

נייא סאנדעץ על נהר דונאיעץ, שבעה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, ארמון ישן, מסחר. אלט סאנדעץ, שלש אלף איש עושי מסחר. טשענשקאוויצא, שני אלף וחמש מאות איש, מסחר רב בכלי פשתן. גריבאוו, ב' אלף איש. מושינא, שני אלף איש, בתי מלאכת כלי בד. ניימארקט (נאוויטארג) שלש אלף איש, מסחר רב ביין וכלי פשתן. פיווניטשנא, שני אלף איש, בתי מעשה אורג. טיליטש, שני אלף איש, מעין מי תרופה. באבאווא, אלף ות“ק איש עושי מסחר. קראשטשענקא, שש מאות איש, מבוע מי מרפא. לימאנאוו, אלף ות”ק איש. שאפלארי, עיר קטנה, היכל עונג על פני סלע נשגב. בוקאווינא כפר נאוה, אצלו אשד מים נפלא מאד ושני יאורים עמוקים רחבי ידים ודגים רבים בם. ביגוניצע, מחצב גחלי אבן רב. טשארני דונאיעץ, מחצב ברזל רב. דאנברובקא, כפר נבנה במצות הקיסר יאזעף למושב בני ישראל, אך כאשר לא יכלו יושביו לעבוד את האדמה, היה לאכרי אשכנז לנחלה עד היום הזה. קאמיניצא, בתי מעשה נייר וזכוכית. קאשטשעליסקא, מחצב הרים רב. אצלו הר אדום ובתוכו חור עמוק מלא קרח וקפאון אשר לא ימס לעולם. קריניצא מקום מרחצאות מי תרופה טובים. קונאווא, מחצב שיש רב. אחאטניצא, כפר גדול מאד, מלאכת כלי פשתן. פארעמבא וויעלקא, בית מעשה זכוכית. פאראנין, מעשה ברזל. שטשאווניצא, מעין מי תרופה טובים מאד, אשר ימלאום בכלי חרש וישלחום למרחקים, גם מרחצאות טובות מהוללות. זאקאפאנע, מקור נהר דונאיעץ בו, אשד מים נאוה, מהלומי ברזל ואיזה בתי מלאכת מחשבת.

ה. גליל טארנאוו, ס"ו פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר

טארנאוו, קריה נאוה על נהר דונאיעץ, אחד עשר אלף איש, בית גימנאזיום, בתי מדרש ובתי ספר שונים, בניני תפארת, מסחר רב. פילזנא, אלף ות“ק איש, מסחר. ראפטשיץ, אלף ות”ק איש, מסחר רב בסוסים. דעמביץ, אלף איש, ארמון עתיק יומין, מעשה גבינה טובה, נתיב ברזל ממנה לווין. דאנבראווא, שלש אלף איש, ארמון גדול ונאוה, מסחר סוסים. באראנאוו, על גבול פולין, אלף איש, ארמון יפה מאד ואוצר ספרים בו. קאלבושאוו, אלף איש, מעשה כלי עץ. מילעץ, שש מאות איש. ראדאמישל, חמש מאות איש. גראבובקא, כפר, מעשה אורג ובתי בורסקי. קאווענטשין, מעשה כלי בד ולבון פשתן. סקשישאוו, מעשה אורג ומלאכת עגלות.

ו. גליל יאסלא, נ"ו פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר

יאסלא, שני אלף וחמש מאות איש, חוצותיה נשמות ואין עובר בם, אין מסחר ואין כל, יען אין יהודים בקרבה, כי אולת קשורה בלב יושביה לבלי תת איש ישראל לבא בקהל להם, לכן עירם כמדבר שממה, וכל מקח וממכר אין בקרבה. ביטש, היתה לפנים עיר גדולה ועתה אך שלש אלף איש בה, סוחרי יבול השדה, פשתן וכלי בד. קראסנא, חמש אלף איש, גם היא היתה עיר גדולה שתולה בנוה, ומעת חדלו בני ישראל לשבת בה כי גרשום יושביה, ירדה פלאים ומסוה מנוחת שממה תכסה פניה עד היום הזה, איזה ירידים ומסחר יין בקרבה. בשאסטעק, אלף וחמש מאות איש, מסחר מעט. דוקלא, שני אלף איש, מעשה גלומי צמר, בתי מלאכת מחשבת, מסחר רב ביין ובגדי שש. קאלאטשיצע, שני אלף איש, מעשה כלי פשתן, שמיכות צמר וכלי חרש טובים. נארליצע, אלף איש, מעשה כלי צמר ופשתן, מסחר רב בתבואת השדה. זמינראד אלף איש, מעשה כלי פשתן, מסחר יין רב. אסיעק, ת“ק איש. יאדלאווא, מעשה כלי פשתן רב. טשודר, רוב יושביה עושי מעשה אדרת שער. דענבאוויץ, מלאכת כלי פשתן ולבון חוטי בד. סטריזוב מעשה כלי חרש. פרישטאק, מעשה בגדי שש. בינאראווא, כפר, מעשה כלי בד. גלענבאקא, מרחצאות מי תרופה בו. נאגאלוב, בית מעשה זכוכית. קאבילאנקא, כפר, מעשה כלי חרש. רוב יושביו בעלי הון. קארטשינא, מעשה כלי פשתן רב. ליבושא, כפר עתיק יומין מאד, מעשה כלי בד יפים. מאדערובקא גני פרי וכרמים רבים. נאוושי, מקור מי מרפא, בית מעשה כלי פשתן טובים. אדזיקאן, מרחצאות מי גפרית, מעשה כלי פשתן רב, עיי ארמון ישן מן המאה הי”ב למספרם. פאלאני, בית מעשה זכוכית. ראקלאוויצא, מעשה אורג רב. ראפא, לבון פשתן רב. ראזענבארק, מלאכת כלי פשתן. ריכוואלד, מקום מעשה אורג. שימבארק, מלאכת בגדי שש. טוראשובקא, מעין מי גפרית המעלים אד בוער מקרבם. וויסאווא, מבוא מי גפרת לרחצה בו.

ז. גליל ריישא, מדתו שמונים פרסאות מרובעות, בו העיר

ריישא, שבעה אלף איש, בית גימנאזיום, בתי ספר, מעשה כלי נחושת יפים מאד, בגדי שש, מסחר רב בסוסים. בה היה הגאון ר' אהרן עטינגר חתן הגאון ר' חיים כהן ז“ל. לאנצוט, ג' אלף איש, ארמון נאוה, בית מעשה צוקר, מלאכת גלומי צמר ועורות, לבון פשתן רב. בית בשול סוכר טוב. פשעווארסק, ארבע אלף איש, מסחר רב בכלי פשתן, ארמון נאוה אוצר ספרים ופרדס נחמד בו, תרבית תולעת המשי רב. לעזייסק, ארבע אלף איש, במה לנוצרים אין כמוה ליופי בכל הארץ הזאת, והעוגב אשר בה גדול מאד, אין שני לו בכל מדינות עסטרייך. גני פרי רבים, יושביה אורגי גלומי צמר וצובעי צמר. דזיקאוו, ת”ק איש. גלונא, שש מאות איש. קאנטשוג, ח' מאות איש, מעשה כלי חרש. שענדזישוב, אלף איש עושי מסחר. סאקאלאוו, שש מאות איש, ארמון יפה. אולאנוב, מקום מסחר רב בעצים ותבואת השדה על פני נהר סאן, בנין רפסודות. בבה“ח אשר בה גנוז הגאון ר' משה חריף ז”ל אשר הי' אב"ד בלבוב. זאליניא, בתי מעשה גלומי צמר, שמיכות ועורות. דילאנגאווא, כפר, בו עץ גדול בן אלף שנה ויותר, חמש קלאפטר היקפו. קאטי, בית מעשה שמן טערפענטין. וויערזאוויצע בית מעשה צוקר.

נוף בוקאווינא

שם המדינה הזאת הוא על דבר היער הגדול בין הנהרות דניעסטר ופרוט, אשר שם עציו בוקא בשפת פולניא. מלפנים משלו הרומים בה, ואחריהם גויי הונן גוטן וזארמאטן, במאה הט“ו למספרם לכדוה בני אונגארן, בעוד לא כביר היתה מחוז ארץ טירקייא, בשנת תקל”ד כבשה אותה קסרית רוסיא במלחמה, ותתן את כולה לעסטרייך, ובשנת תקל“ז גלה גם הסולטן את דעתו כי דין ודברים אין לו עוד על הבוקאווינא ותהי לעסטרייך אחוזה עד עולם. מדת הפלך הזה קפ”ט פרסאות מרובעות.

טשערנאוויץ, בירת המדינה על נהר פרוט וגשר גדול עליו, קריה נאוה וחדשה נבנתה בשנת תקל"ב, בית גימנאזיום, בתי מדרש ובתי ספר שונים, שמונה עשר אלף איש בה, מחציתם בני ישראל, שני בתי דפוס, מלאכות שונות, מסחר רב, בית ספר גדול לזרע יעקב היושבים שלוים ושקטים בתוכה ולא יחסר להם כל טוב. סאדאגורא, שני אלף איש, מסחר רב בבקרים, כי יביאו אליה כשמונים אלף שורים מבעסאראביען ומאלדויא בכל שנה לממכר. סערעט, ארבע אלף איש עושי מסחר. סוטשאווא, עיר עתיקת יומין, שש אלף איש, בתי מעשה עורות שונים, מסחר רב. קימפאלונג, ג' אלף איש, בתי מסכנות הקיסר. ראדוויץ, חמש אלף איש, תרבית סוסי הקיסר, בית פקידות, מסחר. ווישניץ, שלש אלף איש. בערהאמעט, כפר, מעשה ברזל רב. אצלו הר גביש סטיסאק שמו וממנו יחזו עד שלשים פרסה סביבו. באיאן עיר קטנה, בה בית קאנטומאץ אשר בו ישבו הבאים מארצות נכר ימים מספר לבל תשחת הארץ מאוירם. סינאוואץ, גם בה בית קאנטומאץ ובתי מסכנות הקיסר. נאוואסעליץ, כפר נאוה ואצלו גבול שלש הממלכות עסטרייך רוסיא וטירקייא. אנופרי, כפר, מבוע מי גפרית. פערטעסטי, מחצב אבני מלח. פאשאריטא, מעשה נחושת רב, כשני אלף ככר לשנה. פוטנא, בית מעשה זכוכית. שיפאט, מלאכת ברזל, מרחצאות לתרופה. סאלקא, מעין מלח, בתי מסכנות הקיסר. סטאנעסטי, תרבית סוסים טובים מאד. סטולפוקאני, מעין מלח ומעשה נחשת. וואשקאאוץ, תרבית סוסי הקיסר. באסאנטשע, גני פרי, מקום מושב הבאים ממרחק לטהרם מרוח מעופש. בוקשאיא, מעשה ברזל. טשודיאול, בית מעשה זכוכית. דארנא קאנדרעני, מי ברזל וגפרית טובים למרפא. דארנא וואטרא, מרחצאות מי גפרית וברזל. פונדול מאלדאווי, מעשה נחושת. גוראהומארא, מקום נאוה. יאקאבעני, מקום נאוה מאד, מעשה ברזל רב, כעשרת אלפים ככר מחצב אבני אסבעסט מהריו. קאטשיקא, בשול מלח, חפירת גחלי אבן. קאראפטשיאו, תרבית סוסים רב. קירליבאבא, מחצב כסף ועופרת רב, תשעה עשר אלף מארק כסף, ויותר מאלף ככר עופרת לשנה. קיסלעייא, נפט טארף ודונג רב בהריו. קראסנאהוטא, בית מעשה זכוכית. קראסנאפוטני, בית מעשה זכוכית, מעין מי מלח. וואראנעטץ, חומר פארצעלאן רב באדמתו. באבין, עפרות גפרית ונחושת בקרבו;

ארץ תורגמנה    🔗

היא קיסרית טירקייא

הארץ הגדולה הזאת אשר מלבד מדינותיה הרבות באזיא, מדת שטחה באירופא תשעה אלף פרסאות מרובעות היא. גבוליה הם לפאת צפונית מזרחית ארץ רוסיא, לפאת קדמה הים השחור, ים מארמארא ומסלת הדארדאנעלן, לפאת נגב ים האיים וארץ יון, למערבה ים אדריאטיקי ומדינת דאלמאציען, ולצפונה מלכות רוסיא ומדינות אונגארן זיבנבירגן סלאוואניען וגאליציא.

הרים רבים וגבוהים יכסו את פניה, ובראשם שרשרת הרי באלקאן, חמשים פרסה ארכה וחמש פרסה רחבה, ואך מחש מסלות צרות בתוכם. יערים רבים וגדולים בהם.

נהרותיה רבים הם, בראש כולם נהר דאנויא, ואליו ישתפכו הנהרות סאווע, מאראווא, אלוטא, סערעט, פרוט, גם הנהרים מאריצא, קאראזו ווארדאר סאלאמבריא-דרין-אספער בתוכה יעבורו כולם יחד רחבי ידים ואניות על פניהם יעבורו. גם יאורים כבירים לה, ויאור ראסיין הגדול מכלם.

אוירה כולו טוב, כי אף אם הסתיו קר במקומות ההרים, וחום הקיץ חזק בפאתי נגב, ייטב ליושביה יחד ואין שכולה בגללו.

ברכת ה' לה בכל, ואף אם לא ירבה העם היושב בה עשות חיל בחריצות וכשרון ידים, תתן האדמה את חילה למכביר, ומלבד אשר תספיק לכלכל תושביה לשובע, עוד שארית רב בה להוציא יבולה וצאצאיה שנה שנה לארצות נכר.

החי אשר בה. סוסים טובים מאד, רמכים, חמורים, פרדים, בקר רב, צאן, עזים, חזירים אך מעט, כי הישמעאלים לא יאכלו את בשרם, עופות הבית וזיז שדי לרוב, דובים זאבים ושועלים, דגים רבים וטובים מאד, דבורה ותולעת המשי לא כביר. בבטן ההרים כסף וזהב, בדיל נחושת ועופרת, גפרית, אלוין, עפרות צבע, חומר יוצרים, זאלפעטר, אבני מלח, שיד, אבני משחזת, שיש, קצף הים אשר יעשו ממנו כלי קטרת טאבק, אך רוב כל אלה שוכבים במעבה האדמה, כי ידי עם הארץ אסורות בחבלי עצלה מהוציאם החוצה. גם במי מלח ומבועי מי תרופה אין מחסור לה. תבואות השדה, אורז, ירק עשב, פשתן וקנבוס, צמר גפן טוב מאד, ראשי בשמים, גפן, זית, כל פרי הנגב, טאבק טוב ונחמד, כל אלה בשפע רב, יערים לא כבירים.

מספר יושביה שלש עשרה מיליאן בני איש, והם ישמעאלים, יונים, וואלאחן, תרתרים, קדרים, ארנויטן, ארמינים, פראנקן (כן יכנו את הנוצרים) ושלש מאות אלף בני ישראל הי"ו.

השפות המדוברות בה הן שפת ישמעאל, שפת יון החדשה, שפת וואלאחייא היא בת לשון לטיין, שפת סלאוואנית ושפת ארנויטן, גם לשון צרפת מתהלכת בקרבה. השפה הערבית היא לשון חצר הקיסר, בה ידרשו הכמרים לעם בבתי תפלותיהם, ובה יורו המורים כל חכמה ומדע בבתי מדרש וספר.

האמונה השוררת בארץ היא דת מחמד, וספר תורתה שם קאראן לו. כל בית תפלה בשם מאשעע יקראו, אך הגדולים אשר מגדלים למו, שם דשיאס להם. כהני האמונה יחד שם מופטי להם, ושונים הם לפי משמרתם. כתיב הוא הדורש ומוכיח, אימאם עובד עבודה, קיימא כהן הדיוט, מועצין המכריז מועדי התפלה, דערוויש, נזיר היושב בבית מקלט. בעלי דתות אחרות מחזיקים בברית אמונתם ובמות להם מבלי משבית ומפריע, גם אחינו בני זרע יעקב עובדים את ה' ביד רמה מבלי כל שטן ומכלים דבר. אולם בכל מיטב וזכיות הארץ לישמעאלים משפט הבכורה ונוצרים ויהודים יחד כנכרים נחשבו, ואף אם הטיב הסולטן את מצבם זה איזה שנים לא באו עוד אל המנוחה להתיצב בתור המעלה כבעלי ברית מחמד, ויתרון רב למושלמים (הם מאמיני מחמד) על הפראנקן בכל דבר חוק ומשפט.

לפי גודל הארץ הזאת ורוב המחצבים וצאצאי האדמה אשר בה, המלאכות ומעשה כפים עודם בתחתית המדרגה בקרבה, הן יעשו בה כלי ברזל, בדיל ועופרת טובים, בגדי משי, צמר וצ"ג, יריעות ומטפחות, עורות מאדמים, כלי קטרת טאבק מן קצף הים, שמן שושנים ושמני צמחים שונים, אולם כל אלה אך מצער המה למול מרבית העם היושב בה ורוב השפע אשר הכין לפניהם הטבע ביד רחבה ומלאה, המסחר רב בקרבה עם ארצות עסטרייך, ענגלאנד, איטליא, צרפת, רוסיא, ומדינות טירקייא אשר באזיא ואפריקא.

סדר הממשלה, הסולטאן קיסר הישמעאלים מושל כאות נפשו ואין מי יאמר לו מה תעשה, כתר כהונה וכתר מלכות יחדו בראשו, כי מלבד אשר רב ושליט הוא על כל ארצות ממשלתו, הנהו גם כהן גדול ועומד בראש כל כמרי דתו, כנויי הכבוד לו, פאדישאה, סולטאן הגדול, האדון הגדול, השמש, קיסר אסמאני (כי בבית אסמאן גזע מחצבתו), ועוד אחרים כדרך יושבי המזרח להרבות בתארים, והפראנקן בשם קיסר ישמעאל יקראוהו. המלוכה מורשה לצאצאי בית אסמאן מן האב לבנו הבכור, אולם אשה לא תשב על הכסא. חצר הקיסר שם שער (דיא פפארטע) לו, שרי החצר ופרתמי הקיסר רבים מאד, קבוצת נסיכי הממשלה יחד היושבים ראשונה במלכות שם דיוואן לה, בראשם שר ונגיד גראס וועזיר העומד במקום הקיסר, מושל בעם הארץ ובחיל הצבא בלי מעצור, ואך יתרון להסולטן עליו כי אם הכסא, אולם חייו תלואים לו מנגד, כי אם אך יקצוף הקיסר עליו, או אחד הסגנים יביא דבתו רעה עליו, יוסר ראשו מעליו, ודמו ירד שאולה מאין דורש ואין מבקש. ומכל המון האנשים אשר נשאו את המשרה הגדולה הזאת על שכמם מני דור דור, מתו אך מתי מספר כמות כל האדם. שבעה שרי מלוכה מתחת לנגיד הזה, הלא המה סעראסקיר פאשא הוא נגיד חיל היבשה, קאפודאן פאשא, נגיד חיל הים, רעיס עפענדי שר ונגיד על כל חליפות המכתבים ודין ודברים אשר לארצו עם ממלכות אחרות, קיאיא בעג, פקיד נגיד על כל תהלוכות הארץ פנימה, טשויש באשי, שר החצר, משגיח על המוסר ודרכי יושר, עינו על כל דת ודין, וגם תוצאות החקים לפעולות אדם בידו, דעפטערדאר, שר אוצר הממשלה, וכל מס ותרומה על פיו יצאו ויבואו, דראגאמאן, הוא המתורגמן המעתיק כל המכתבים היוצאים מחצר הסולטן והבאים אליו ממלכות אחרות כלשון עם ועם, ולכל אחד מאלה סופרים רבים העושים אתו יחד את מלאכת משמרתו. לכל מדינה ומבצר שליט מיוחד ושם פאשא לו, שופטים ושוטרים בכל עיר ומקום, ותואריהם הם אגא וקאדי. השוחד הוא נפש המשפט בארץ הזאת, בו יכופר כל עוון ופשע, ובלעדו יצא אף צדיק ונקי רשע בריבו, ודבר המלך החכם: הכסף יענה את הכל, היה לחוק עולם בקרבה, וישמרוהו יותר מכל חוקות הקאראן ומשפטיו. עונש כל עול ומרמה רב ועצום מאד, בעשות מוכר בשר עול במשקל, ירצעו את אזנו במרצע אל דלת חנותו, וככה יעמוד לעין כל עד הערב, האופה אשר לחמו רע א וקטן לפי ערכו, שרוף ישרפוהו בתנור אש, וככה משפט כל עושק ותרמית, וגם המחרף כבוד אחד השרים אחת דתו להמית. הפחה (פאשא) ישלוט בהון וחיי כל איש אשר בערי ממשלתו כטוב בעיניו, ואוי לו לאיש אשר יצעק חמס עליו, כי מלבד אשר שומע אין לו, יצא עוד הקצף גם על הנלוים עליו ואחריתו לא תבורך. הן החלו שרי הדיוואן זה איזה שנים לנהל את הארץ במישור ולהסיר חרפת החוקים הרעים ואכזריות הפחות מעליה, אולם עוד ימים רבים יעבורו עוד אשר יבא המשפט על מכונו כאשר הוא בכל שאר ארצות אירופא. ספר קאראן הוא ספר ברית דתם פי שנים ברוחו, כי מלבד מצות האמונה אשר בו, גם כל חוק ומשפט בין איש לרעהו בקרבו, וספר חוקים בלעדו אין. ראשי עקרי האמונה אלה הם: ה' אחד ושמו אחד ומחמד נביאו, כל קורות האדם ותוצאותיו חרותים בספר השמים מיום הולדו ואין לשנות, אחרי מות האדם יבא במשפט על כל מעשיו והנפש תחיה עדי עד, אהוב רעך כנפשך, תוכל לקחת נשים רבים כחפצך. ראשי מצותיה הם: איש איש ילך לכל הפחות פעם אחת בימי חייו לעיר מעקא אשר בארץ ערב מקום מולדת מחמד, וכל המרבה ללכת שמה הרי זה משובח, המאמין ירבה לרחוץ במים את בשרו ולטהר גופו מכל חלאה, המול ימול את בשר ערלתו, יענה בצום נפשו, יתפלל חמש פעמים יום יום, וירבה תת מתנות לאביונים. מספר חיל צבאה לערך שני מאות אלף איש, וצי אדיר אשר לה יכיל שבעה וארבעים אניות מלחמה. בעת ריב ומדון ירבו צבאותיה כהנה וכהנה. תכונות תושביה. כולם יחד שוכבים בחיק העצלות, אהבת נשים היא ראשית חמדתם, סרוחים כל ימיהם על ערשותם, ספל הקאווע לפניהם וקנה טאבק בפיהם, שותים אפיום ואוכלים מעדנים, עצב ויגון על פניהם תמיד, כל חכמה ומדע זרים למו, דבקים באמונתם ומאמיני שוא, ושונאי כל בעלי ברית אחרת עד מאד.

קורותיה. ראשית אמונת הישמעאלים החלה בסוף המאה הרביעית לאלף הרביעי, מיסדה היה איש ערבי ושמו מחמד אשר אמר כי נגלה אליו גבריאל מלאך ה' ונתן לו ספר בריתם הוא הקאראן, וכאשר אבו שופטי עירו היא עיר מעקא לתפשו חיים כי לא האמינו בו, ברח ממנה ויתלקטו אליו אנשים רבים ויהי להם לראש, ומעת הבריחה ההיא, היא שנת שפ“ב לאלף הרביעי החלו הישמעאלים למנות את שנותיהם עד היום הזה. מחמד הלזה לכד בחרבו הקשה והגדולה את כל ארץ ערב וארצות רבות אחרות, ועומר בן קטף נכדו כבש גם את ארץ סיריא וירושלים עיר הקדושה, אולם ברבות הימים התגלגלו על הישמעאלים מאמיני מחמד תהפוכות שונות. עלו וירדו פעמים רבות, עד אשר בא אסמאן איש גבור חיל והקים את הישמעאלים מעפר כנעתם (בשנת פ"ז לאלף הששי) וממנו החלה מלכות ישמעאל להיות שלטה בארץ. ארחאן בנו הרחיב את ממשלתו, ויקרא את שמו סולטן (היא המלה העברית שלטון). סולימאן בנו כבש את העיר גאליפאלי, ומעת ההיא שמו הישמעאלים קן למו באירופא. עד מהרה לכדו מדינות רבות עד נהר דאנויא ועמי אירופא לא עצרו כח לעמוד לשטן למו. לא ארכו הימים ותפול גם קאנסטאנטינאפל בירת קסרי יון בידם, ואחריה גם מדינות סערביען, באזניען, אלבאניען וכל מלכות יון. גם את ארץ טראפעצונט באזיא הקטנה לכדו, ואחרי אשר היו רוב מדינותיה זה כביר בידם, היתה כעת כולה לאחוזת עולם למו. אחרי ימים לא כבירים השלימו גם התרתרים יושבי ארץ קרים עם הישמעאלים ויהיו למס למו. באמצע המאה השלישית לכדו גם את מדינת בעסעראביען. הסולטן סלים כבש את הארץ הקדושה וסוריא וכל ארץ מצרים וקצה ארץ ערב (שנת ה“א רע”ז) סולימאן הגדול בנו כבש את מבצר בעלגראד, אי רהאדוס, גלילות רבות בארץ אונגארן, והמדינות וואלאחיי ומאלדויא היו לו למס. בעוד לא כביר לכדו מאת וויניציא את האיים ציפרן (הנודעת ע"י יין קפריסין הגדל בה) וקאנדיא, ובגובה רוחם נלחמו על עסטרייך ויבואו בשנת תמ”ג עד לפני שערי ווין, אולם פה נשתה גבורתם, כי בא סאביעסקי מלך פולין לעזרת קיסר עסטרייך ויך את הישמעאלים מכה רבה מאד, עד אשר נלחצו לקרוא לשלום, וישיבו אל הקיסר את כל מחוזת אונגארן אשר היו בידם. אחרי נלחמה קסרית רוסיא עמם משנת תקכ“ט עד תקל”ד והחלישה את אונם מאד, נלחץ הסולטן לתת את מדינת קרים ואיזה מבצרים חזקים לרוסיא עד עולם. במלחמות עסטרייך ורוסיא עמה בשנת תקמ“ט נאבדו ממנה איזה מחוזות לשמאל נהר דניעסטר. בשנת תקנ”ח לכד הקיסר נאפאלעאן הראשון את ארץ מצרים, אולם בעזרת הבריטים שבה בשנת תקס“א למלכות ישמעאל. כאשר כרת הסולטן בשנת תקס”ו ברית עם נאפאלעאן, קם קיסר רוסיא למולו ביד רוממה וצבאותיו שטפו ועברו כל מדינות וואלאחיי ומאלדויא, עד אשר נתן הסולטן את מדינת בעסאראביען (בשנת תקע"ב) לרוסיא וירף ממנו. בשנת תקפ“א קמו היונים ויפרקו עול הסולטן מעל צוארם, ועד מהרה נכרתה ארצם ממלכות ישמעאל, ותהי לממלכה מיוחדת ומלך נוצרי ימשול בה עד היום הזה. גם אלי פאשא שליט מצרים נטה אז מאחרי הסולטן אדונו, וימאן עוד הטות שכמו תחת פקודתו, ומאז חדלה מצרים היות אחת מדינות הטירקייא, כי השליט ימשול בה כאחד המלכים בלי כל גבול. אך מס קצוב יתןשנה שנה להסולטן. בשנת תקפ”ה היתה מלחמה כבדה בין קיסר רוסיא והסולטן, ותעז יד רוסיא ותעש חיל, ויתן הסולטן לרוסיא שני מחוזות באזיא, ויעש לחוק כי מסלול ונתיב על פני נהר דאנויא ובלשון ים באספארוס ובין הדארדאנעלן לכל אניות מסחר אשר לרוסיא וממלכות אחרות, גם הסיר את ידו מעל היונים ואמר עם הספר כי ברצונו וחפצו הוא נסוג אחור מארצם, ולמלכות ישמעאל אין עוד דבר עם מלכות יון עד עולם. ובאלה נכרתה ברית השלום בין רוסיא וטירקייא ותשקוט הארץ. אולם בשנת תרי“ד שב היות ריב ומדון רב בין רוסיא וטירקייא, ומלכי צרפת ענגלאנד וסרדיניא באו לעזרת הסולטן, ואחרי אשר ארכה המלחמה שלש שנים, נועדו מלאכי רוסיא וטירקייא ושרי שלשה מלכי הברית, גם ציר עסטרייך נלוה עמם, ויבואו יחד לעיר פאריז ויעשו פשרה בין הנלחמים, קיסר רוסיא הבדיל כברת ארץ לאורך נהר דאנויא מגבול מלכותו ויתן אותה אל הסולטן לאחוזה, ולעומת זה הבטיח הסולטן להטיב את החוקים בארצותיו, ולתת לנוצרים ויהודים משפט ואחוזה יחד עם הישמעאלים ובזה בא השלום על מכונו. שם הקיסר המושל עתה אבדול אציז כהן נולד בשנת תק”ץ וישב לכסא בשנת תרכ"א.

מטבעותיה הם, פיאסטר, פארא, אספר. בכל אספר שלשה פפעניג, פארא שלשה אספר בו, פיאסטר בן ארבעים פארא, אך בכל מדינה ומחוז ערך אחר להם. גם מטבעות זהב שונים וכולם יחד שם ציקיני להם, כיס כסף חמש מאות פיאסטר בו, וכיס זהב חמשה עשר אלף דינרי זהב. מדת האורך לפי האמה, ומדת הלח והיבש אקא ודראכמא. ארבעה דראחמא לוט אחד הם, ואקא אחת תכיל מאה לוט בקרבה.

אחינו בני ישראל ישבו בארץ הזאת ובארץ יון אשר היתה עד ימינו אלה אגודה אחת עמה, מני דורות קדומים. וכאשר רבו בני יהודה יושבי סוריא וכנען לשתות כוס התרעלה עת נלחמו הנוצרים על דבר הארץ הקדושה, נוספו גם הם על אחיהם בממלכה הזאת, כי עזבו את ארצם ונחלתם ויבואו הנה וימצאו מנוחה בקרבה, ור' בנימין מטודליא אשר עבר בה בראשית המאה האחרונה לאלף החמישי, מצא בכל עיר ומקום קהל עדת ישראל וחכמים גדולים בראשם, ככתוב בספר מסעיו. גם בימי גלות ספרד וצרפת, מצאו רבבות זרע יעקב מפלט לנפשותם בתוכה ויאחזו בה, ומלכיה בראותם כי תמימים האנשים ואין עולתה בם, לא הרבו להכביד עול על צוארם, ורבים היו להם רופאים יהודים בחצרותם. בגלל מצבם הטוב והמון החכמים אשר בקרבה, יצאו ימים רבים תורה ודבר ה' ממנה לכל בני ישראל הקרובים והרחוקים. ואם אמרתי לספר חין ערך כל הגדולים אשר כללו את יפיה, תארך המגלה מאד, לכן אערכה פה אפס קצה מהם. ואלה שמותם: רבינו ברוך היוני בזמן בעלי התוספות, הובא בהגהות אשרי פ' מי שמת ונזכר גם בריקנטי וספרי הפוסקים. ר' משה קפסלי רב ושליט בקונסטנטינופל ע“פ מצות הסולטן, וחכמי דורו עמדו בריב ומדון נגדו על אשר לא הניח ללמד את הקראים תורה שבע”פ. רבינו אליהו מזרחי גאון וחכם גדול, והורה בבית מדרשו מלבד תורת ה' צבאות גם תכונה תשבורת וחכמות אחרות כמ“ש בעצמו בתשובותיו סוף סי' נ”ו, ר' יצחק ערמאה בעל ס' עקדת יצחק, בנו ר' מאיר ערמאה נזכר בב“י א”ח סי' תפ“ו ובמהרשד”ס חלק ח“מ סי' רצ”ט. ר“י בן חביב בעל עין יעקב, בנו ר' לוי בן חביב בעל תשובות מהרל”ה, רבינו יוסף קארו בעל בית יוסף, מהו' שמואל די מדינה בעל תשובות מהרשד“ס, מהור”ר בנימין בעל שו“ת בנימין זאב, מהו' יוסף טיטאצק הנזכר לשבח בב”י יו“ד סי' ס”ה, מהר“י בן לב, מוה' יהושע צונצין בעל שו”ת נחלה ליהושע, מוה' שמואל שולם רופא מגיה ס' יוחסין, מוה' משה בנבנשתי בעל שו“ת פני משה, ר' מאיר מלמד בעל שו”ת משפט צדק, מהו' משה אלמושנינו, מוה' יוסף פירמון רב וקדוש, מהו' דוד בן ששון חכם ופלסוף, מוה' אליהו בן חיים בעל שו“ת מהראנ”ח, ר“ש בן מלך בעל מכלול יופי, מהו' אברהם די בוטון בעל לחם משנה, ר”י מטראני, מוה' אפרים נבון בעל מחנה אפרים, מוה' טוביה הכהן רופא בעל מעשה טוביה, מהו' יהודה רוזאניס בעל משנה למלך, מהו' יהודה לירמה, מוה' שמחה כהן, מוה' דוד קונפורטי בעל ס' קורא הדורות. כאלה וכאלה רבו חכמי לב בקרבה, ואין זה דבר חדש בנו, כי מעת היה יהודה לגוי לא נעדרו ממנו נבוני מדע בכל דבר בינה ותושיה, ובכל מקום שגלו ישראל גלתה החכמה אתם ולא סרה מהם, לבד ראה זה מצאתי חדש ויחיד בממלכה הזאת אשר לא היה לנו מיום גלות ישראל מעל אדמתו, שר ונגיד יושב על כסא הממשלה ושליט בימין רוממה ככל מושלי ארץ, דון יוסף הנשיא שמו, האדם הגדול ההוא היה מן האנוסים בשפניא, וישא עלמה יקרה בת סגנים וגדולי ארץ משפחת אנוסים בפורטוגאל לאשה ושמה ריינטו, ויברח אתה לוויניציא וגם את חמותו לקח אתו ויסירו את מסוה הדת מעליהם, וישובו לאמונת אבותיהם לעין כל ויבקש דון יוסף מאת שרי וויניציא כי יתנו לו ולרבים מאחיו אשר ברחו משפניא וצרפת מפני חמת המציק אחד האיים לשבת בו וכאשר השיבו השרים את פניו ריקם וימאנו תת לישראל מקום מנוחה בארצם, הלך דון יוסף וחמש מאות בני ישראל אנוסים אתו יחד לקונסטנטינופל, ויכינו להם מקום לשבת בקרבה, ואחריהם באו עוד עשרת אלפים איש אנוסים משפניא ופורטוגאל אל תוכה, וישובו לברית אלהיהם בלי משבית ומפריע. ויהי ראשית מעשה דון יוסף הנשיא משפט וצדקה, כי הכין בשנת ה' שט“ו עם חותנתו הגבירה גרסיא ישיבה גדולה לתלמידי חכמים מהונם, ונתנו ארוחת כל המורים וצרכי התלמידים מכיסם ביד רחבה ומלאה, והרב הגדול מהר”י בן לב היה לראש בית המדרש הזה, וכל חכמי ישראל בדור ההוא הרימו את שמו ושם חמותו הגבירה לתהלה ולתפארת, וגם ממרחקים שלחו ברכה לשמם ולזכרם. בימים ההם השיגו צרות רבות ורעות את בני ישראל יושבי ארץ רומי, כי שפך עליהם הפאבסט כמים עברתו וירדפם בלי חמלה, ואת אנוסי פורטוגאל אשר באו לעיר אנקונה ענה בכבל, רבים לטבח הובלו, והנותרים באו אל המהפכת והצינוק ורכושם היה לשלל. הדבר הזה העלה חמת דון יוסף באפו, כי תמים היה האיש עם עמו ואלהיו, ואהבת אחיו בערה כאש יוקדת בעצמותיו, ויקם בתגרת נקמת קדש ויכתוב לכל הרבנים הגדולים בארצו למען יצוו בחרם ושמתא על כל היהודים לבל ישלחו עוד את אניות מרכולתם לחוף אנקונא, כי ידע אשר אם תחדל אנקונא היות רוכלת העמים, תרד כל ארץ רומי פלאים ולא תהי תרופה למכתה, ותחת אנקונא בחר את עיר פיזרא, כי הדוכס המושל בה פתח שעריה לכל פליטי רומי, ויתן להם מקום לשבת כטוב בעיניהם. אולם מחשבתו הטובה לא הצליחה בידו, כי יראו הרבנים פן ינקם הפאבסט בשאר היהודים אשר בארצו. ויהי כאשר היתה מריבה בין שני בני הקיסר סלים ובאיאזיד, הלך דון יוסף לקוטאיע באזיא הקטנה מקום משכן סלים ויקם לימינו לנגד אחיו, ויאהבהו סלים מאד וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו. בעוד לא כביר נתן לו סולימאן את טבריה ושבע ערים בסביבותיה, ויבן את העיר על תלה, וגם את בנותיה הקים מערמות עפר, ויתן אחוזה לבני ישראל בהן, ויהי לשר וקצין עליהם. ובכפר אחוזתו אצל קונסטנטינופל בנה בית מדרש והרב ר' יצחק ענקנירא הורה בו חוקי ה' ותורותיו, גם הרב החכם הגדול ר' משה אלמונינו היה מאוכלי לחמו והרבה להשתעשע עמו בדברי חכמה ומחקר. וכאשר מת סולימאן וסלים בנו ישב על כסאו, ויבא דון יוסף וישתחוה על פניו ארצה לפני הקיסר החדש, ויקם סלים מכסאו וירים את דון יוסף מן הארץ ויחבקהו וישם אותו לדוכס (הערצאג) נאקסאס ועוד אחד עשר איים אחרים הנקראים יחד בשם ציקלאדן, וימלא את ידו למשול באיים האלה כחפצו, אך מס ארבעה עשר אלף דינרי זהב יתן שנה שנה לאוצר הסולטן. אחרי ימים אחדים קרא אותו בשם גראף אנדראס ושר מילא, מלבד תואר הערצאג אשר היה לו, גם הרימו בתור נסיך ארץ ישמעאל וחבר לשרי המלחמה, ופקיד נגיד על מכס היין בכל ערי מלכותו. ויהי שמעו הולך בכל הארץ, ורבים ממושלי תבל שלחו אליו דברי שלום ואמת, וכאשר שלח קייסר עסטרייך את מלאכו אל הסולטן לכרות ברית אתו, קדם במניחה גדולה פניו. ויהי היום ויאמר דון יוסף אל הסולטן אוהבו להלחם על אי קפריסין ולקחת אותו מידי הוויניציאנים, וייטב הדבר בעיני סלים ויאמר, אם יהי האי הזה בידי אשימך למלך עליו, ועצתו קמה גם נהייתה, כי אחרי מלחמת שנה תמימה נלכד האי הזה ויהי לארץ ישמעאל לאחוזה, אך כתר המלכות לא ניתן בראש דון יוסף כי רבו מקנאיו. גם אחרי מות סלים נשאר דון יוסף בכבודו וגדולתו, אך לא התערב עוד בעניני ממשלת הסולטן, כי אם דרש חכמה ותושיה, וכתב ספר יקר על אודות האמונה, והרב ר' יצחק עינקניירה העתיקו לה“ק ויקרא את שמו בן פורת יוסף ונדפס בקונשטנטינא. בשנת של”ט נאסף אל עמיו ולא הניח בנים אחריו, ואשתו הגבירה יסדה שני בתי דפוס באחוזותיה אצל קונשטנטינא, אולם כל רכושה היה לאויבי בעלה לשלל.

הארץ הזאת שבע מדינות לה, מלבד שלש המדינות סערביען וואלאחיי ומאלדויא, אשר שליטים מיוחדים להן הנותנים מס להסולטן.

א. מדינת רומילי

מדתה אלף וארבע מאות פ"מ, יושביה שני מיליאן ושני מאות וחמשים אלף איש, רובם ישמעאלים, נהר מאטריצא עובר בתוכה וממנו יצאו הנהרות טונדשא וארדא. הרים רבים לה בכל גבוליה, אולם בקרבה פנימה ארץ מישור כולה דשנה ורעננה, קול הטבע קורא בכל עבריה לאמר עבדוני וחיו, אך אם אין איש שם על לב, כולם הוזים שוכבים בחיק העצלות אחותם מבטן, ולא יעשו מאומה כי אם לשבור רעבונם. הערים והמקומות אשר בה אלה הם:

קאנסטאנטינאפל המהוללה היא (סטאמבול בשפת ישמעאל) בירת כל הממלכה, לחוף ים מארמארא על שבעה גבעות, מוקפת חומה גבוהה וחמש מאות שמונה וארבעים מגדלי מבצר לה, ששה ועשרים שערים, חמשה עשר מגרשים, חוף רחב וטוב מאד ומצב נכון לאלף ושתי מאות אניות בקרבו, שמונים אלף בתים, רובם מעץ, א' מיליאן בני אדם, מחציתם ישמעאלים, שני מאות אלף יונים וארמינים, חמשים אלף צרפתים בריטנים ועסטרייכים, ומאה אלף בני ישראל גם שלש מאות קראים. מאה בתי כנסיות לישראל, חמש מאות וחמשה עשר בתי תפלה לישמעאלים, חמשה ושלשים במות לנוצרים, חמש מאות בתי מדרש, ארבעה בתי מדרש חדשים לחכמת המדידה, מעבר אניות, רפואת כל מחלה, ומלחמת שדי קרב, נוסדו זה לא כביר. שלשה עשר אוצרות ספרים, אלף בתי ספר, בית אקדמיא, בתי דפוס רבים ובתוכם שני בתי דפוס לישראל, מאה ושלשים בתי מרחץ, בתי קאווע כבירים אין חקר, שנים עשר אלף בתי משתה, בתי מלון אורחים רבים מאד, בתי חולים ובתי חסד כבירים, משכן הסולטן בתוך העיר הזאת שם סערעהל לו, הבנין הזה הוא מחברת היכלות, ארמונים, בתי תפלה, מרחצאות, פרדסים ובתי עונג בקצה העיר, והים סביב לו משלשה עבריו, והחומה הרמה אשר תקיפנו תבדיל אותו מן העיר ולקריה מיוחדה תשימנו. הקריה הזאת שלש מחלקות לה, בראשונה מושב שרי המלוכה, בית מעשה מטבעות ובית נשק גדול. בשניה בית העצה ומשכן שרי הקיסר ועבדיו, בתי תפלה ומרחצאות. השלישית שם שער העונג לה, סריסים חגורי חרב עומדים למשמר במבוא שעריה יומם וליל, לבל יקרב כל זכר אליה, כי מבלעדי הסולטן לא יבואו אל תוכה פנימה, כי אם סריסים נטולי ביצים אשר אין כח בם לגשת אל אשה. בחצר הזה ארמון הקיסר ואולם הכסא בו, רצפת האולם כולה זהב, וארבעה כסאות זהב טהור משובצים נופך ספיר ופנינים לארבע פנותם. גם ארמון הנשים בו, אשר כשש מאות נערות טובות מראה בקרבו לעונג הסולטן וצבי שעשועיו, וחדר מיטת הסולטן בתוכו, גם אוצר ספרים ובית שכיות החמדה. ולמען אחי ורעי אדברה נא מקצה סגולות הבית הזה. כלי מורה שעות מן עץ אין כל מתכת בו, ימי עבודתו ארכו שלש עשרה שנה וחמשים אלף דינרי זהב ניתנו מחירו, תחת אשר בכל אורלוגין תכלת השרשרת מרוצתה יום יום, תארך מרוצת שרשרת הכלי הזה שלשה ירחים, וככלות התקופה תשמיע קול אדיר וחזק ככלי רעם נורא, אשר במרחק שתי פרסה מהעיר ישמעוהו. ערש נפלא מאד, בגעת איש בו ישמיע זמרת דממה, ועל השוכב עליו יפיל תרדמה נעימה בקול שירה היוצא ממנו, אולם ככלות שעה תמימה יריע בקרן וחצוצרות עד אשר ייקץ האיש משנתו. שולחן וכלים שונים עליו, ואם יקרב איש זר אליו לקחת דבר מה ממנו, יתפשוהו כרגע שתי ידות ברזל היוצאות ממסתרים, ונגינת זמרה נעימה תשיר חמשה רגעים, וככלות השיר יוציאו ששה קני רובה אש זרה מתוכם. כלוב גדול בו יעופו ששה צפרים ויזמרו בקול, הרואה יחשוב כי הצפרים חיים המה, ובכל זאת מעשה דונג הם. תיבת טאבק קטנה ריקה מכל, ובגעת איש בה יצא צפור זהב מתוכה נאוה מאוד בצבע רקמתים, יפתח את חרטום הספיר אשר לו, יפרוש כנפיו וישיר בקול. מטת בדולח, הלוחות לשני צדיו כסף והנותר בדולח טהור כולו, עשר מעלות לו מזכוכית מראה תכלת, לשני צדיו בארות זורקות מי שושנים למרום תמיד. מחיר הערש הזה שני מיליאן כסף. התותח אשר בו כבשו הישמעאלים את קונסטאטינופל בשנת ה“א רי”ג, הכדורים אשר ירו בו בני משקל שנים עשר ככר הם, ואך חמשים צמד בקר ממקומו ימישוהו. תער הסופר גדול ועב כאצבע, בית ידו כולו ברילאנט ממולא פנינים ומספר להבותיו שמונה מאות שלשה ושבעים, במחירו נתנו שש מאות אלף דינרי זהב. תיבת זהב משובצה פנינים אשר כגודל אגוז מדתם, ובאמצע מרגלית ארוכה כתבנית ביצה קטנה ושש אלף שש מאות ששים ושש אבני דיאמאנט יושבות על מלאת סביבה. מחיר התיבה הזאת שמונה עשרה מיליאן דינרי זהב. הן אלה הם אפס קצת סגולות האוצר הזה, ומבלעדיהן עוד רבות אין מספר אשר אפס מקום פה לערוך פרשת גדולתם. מספר המון השרים והעבדים והנערות והפלגשים אשר במשכן הסולטן הלזה הוא שש אלף איש. ואתה אחי איש ישראל אם בא תבא לקרית קונסטאטינופל, השמר לך ולא תתור אחרי עיניך להביט אל תוך ארמון הנשים או להלל אשת פלגשי הסולטן כי טובת מראה היא, שמור את נפשך ושם הארמון הזה לא ישמע על פיך, כי דמך בראשך, ורבים אנשים נשקפו מגגי הבתים במגרש גאלאטא אל תוך פרדס הארמון ע“י קני הבטה עת הלכו הנשים לשוח, ולא הוסיפו להשקיף עוד, כי טרם שבעו מראות עיניהם, הוסרו ראשיהם מעליהם. סערהעל הישן עסקי סערהל שמו, בו יושבות אלמנות ופלגשי הסולטן אחרי מותו. בין המון בתי תפלות הישמעאלים במת זאפיע היא הנאוה מכולם, בנין מפואר נבנה זה אלף ושתי מאות שנה, והיה לפנים במה לנוצרים, ואחרי גברה יד הישמעאלים נהפך לבית תפלה למו, ר”צ רגל ארכו, ור"ס רגל רחבו. רצפת הבית ומדרגותיו כולם אבני שיש, תקרת הבית נכונה על מאה ארבעה וששים עמודי שיש, וששה עמודי ישפה. מחברת שבעה מגדלים, בנין מבצר, בו אסירי המלך אסורים. בניני באזאר הם חנויות רבות מאד לממכר כל דבר. הבתים אשר אמרנו כי רובם מעץ, גבוהים מאד, ונפלא מאד לראות בתי עץ בני ששה ושבעה שטחים. חוצותיה צרות ומלאות קיא צואה ונבלות שקצים ורמשים, ואין מספר לכלבים וצפרי עיט המכסים פני שוקיה בלילות לאכול את הפגרים. העכברים כבירים מאד בבתים ואף בהיכלי השרים. האש תרבה לאכול כפעם בפעם בתים רבים וגדולים, כי פקידים אין לכבות את השריפה, וכי תצא אש באחד הבתים עד מהרה או שלשה מאות בנינים לאפר, והשוטרים לא יעשו מאומה כי אם יקראו בקול, גדול ה' וגדול נביאו. היקף העיר לבד בלי המגרשים שתי פרסה ורביע. המגרש גאלאטא נכח חצר הסולטן פרסה אחת הקיפו, רוב יושביו יונים ופראנקן הם נוצרי אירופא. במגרש פערא רוב משכן בני ישראל, גם צירי המלכים יגורו בו בימי הסתיו, במגרש דימיטרי בתי משתה ובתי זונות רבים. במגרש טאפהאנא בית תפלה לישמעאלים נאוה מאד, בית נשק, בית מכס, בתי קאווע רבים ובאר מצופה זהב רב. האסיס פאשא מגרש אצל החוף, מעשה משק אניות, בתי מסכנות גדולים, בנין אניות רב, וארמון שר צבא הים (קאפודאן פאשא). עיוב גם הוא מגרש אצל החוף, בו בית תפלה אשר בקרבו יחגרו את הסולטאן בחרב אסמאן ביום המשחו, גם היכל הקיץ לאם הסולטן. בתוך העיר ומגרשיה יחד בתי מעשה גלומי צמר גפן, בגדי משי, ועורות, כלי פאר והוד, חרב קשת וחצים. המסחר רב בקרבה לאירופא ואזיא.

הקריה הגדולה הזאת לפנים ביצנץ שמה, נבנתה שש מאות ששה וחמשים שנה לפני לידת הנוצרי, וכאשר הרחיב אותה הקיסר קונסטנטין בשנת שכ“ז למספר הנוצרים עד מאד, והרבה היכלות ובניני תפארה בקרבה, קרא אותה על שמו קונסטנטינופל, לאמר עיר קונסטנטין. רבות פעמים באה במצור ופעמים רבות לכדוה זרים עד אשר כבשוה הישמעאלים בשנת ה' רי”ג ביד חזקה, ומני אז לא בא עוד כל צר ואויב בשערי קונסטנטינופל. החוף אשר אמרנו כי מעמד נכון לאלף ושתי מאות אניות בקרבו, פרסה אחת ארכו, ויותר מחצי פרסה רחבו. זה לא כביר בנו גשר גדול עליו, אשר ירימו אותו עת תעבורנה אניות על פני המים. בקצה צפון החוף היכל עונג להסולטן והמקום קיאגאדחאנע בעמק נאוה, ובו בתי משוש רבים לעשירי עם.

מושב אחינו בני ישראל בעיר הזאת זה כשמונה מאות שנה, כי התלאות הרבות אשר עברו עליהם בימי מלחמות הנוצרים על דבר הארץ הקדושה הניעו אותם לעזוב את ארץ כנען וגם קראים רבים נלוו עמם, ויבחרו להם את העיר הזאת לשבת בה, והקראים הגולים נקראו בשם אבלי ציון, ור' בנימין בספר המסעות אשר לו הנכתב בשנת ד' אלפים תתקל“ג יספר עליהם כדברים האלה: ושם (בקושטנדינא) כמו אלפים יהודים רבנים, וכמו חמש מאות קראים בצד אחד, וביניהם ובין הרבנים שהם תלמידי חכמים מחיצה, ובראשם ר' אבטליון הרב, ור' עובדיה ור' אהרן כושפו ור' יוסף טרגינו ור' אליקים הפרנס, וביניהם אומנים של בגדי משי וסוחרים הרבה ועשירים גדולים, אבל אין מניחין שום יהודי לרכוב על סוס. חוץ מר' שלמה המצרי שהוא רופא למלך ועל ידו מוצאים היהודים ריוח גדול בגלותם, כי בגלות כבד הם יושבים, והשנאה רבה עליהם על ידי הברסקנין עובדי העורות שמשליכין המים המטונפים שלהם בחוצות לפני פתחי ביתם ומלכלכין היהודים, ועל זה שונאים היונים כל היהודים בין טוב ובין רע, כי מכבידים עולם עליהם, ומכים אותם בחוצות, ומעבידים אותם בפרך, אבל היהודים הם עשירים ואנשים טובים בעלי חסד ומצות, וסובלים הגלות בעין יפה, ושם המקום שדרים שם היהודים פיר”א עכ“ל, עייני הרואות מזה כי כבר לפני שבע מאות שנה היה קהל ישראל גדול בקרבה, כי אלף איש בימים ההם כעשרת אלפים בימינו אלה, וכי גם אז מחנה ישראל במגרש פערא היה, גם נחזה חסד עליון חופף עלינו תמיד, כי אף אם גדלה המשטמה בקרב היונים על זרע יעקב, האמין המלך באיש ישראל ויעש אותו לרופא לו ולשרי חצרו, ובצלו חסו כל אחיו מפני חמת צורריהם. גם יצא לנו מזה כי היה המרכב על סוס נהוג בעת ההיא בישראל, לא כאשר הוא נחשב עתה בארצנו לפרצות ותרבות רעה, אף אם כבר מצאנו בש”ס ספורים רבים מתנאים ואמוראים שרכבו על סוסים וחמורים, ועל אודות עני חשוב המתפרנס מן הצדקה אמרו חז“ל כי מחוייבים לתת לו אף סוס לרכוב עליו. מעת החלו בני ישראל לפרוץ בעיר הזאת ולהאחז בה, היו חכמים רבים וגדולים בקרבה, ועין מי לא ראתה זכר חכמי קושטנדינא (כן שם העיר הזאת בפי סופרי ישראל) לרוב בספרי הקדמונים. ומלבד חכמיה הגדולים אשר יזכיר המליץ ר”י אלחריזי בספרו (הוא היה באמצע המאה האחרונה לאלף החמישי), היו בה גדולים אחרים גאונים נודעים בשם, ונזכיר פה אפס קצה מהם. ר' ברוך היוני (בימי בעל התוס') מובא בהגהות אשרי פרק מי שמת גם בריקנטי ושאר פוסקים, הראב“ד מתנגד הרמב”ם, ר' זרחיה בעל ס' הישר הקטן המיוחס בטעות לרבינו תם, ר“ש בן מלך בעל ס' מכלול יופי, רבינו אליהו מזרחי, הוא האדם הגדול אשר למד בבית מדרשו לתלמידים חכמת התכונה והתשבורת ומדעים אחרים, כמ”ש בעצמו בתשובותיו סוף סי' נ“ו, באורו על פי' רש”י לתורה היה יקר מני אז בעיני גדולי ישראל, ורבינו הרמ“א עשה הגהות לפירושו זה, הנדפסות במגד ירחים חוברת שניה (הוא ס' קבוצת מאמרים שונים מחכמים רבים אשר אסף התורני ר' יוסף כהן בלבוב והדפיסם בתוצאותיו). ר' טוביה הכהן רופא בעל ס' מעשה טוביה, ר”י מטראני, ר' יהודה רוזאניס בעל משנה למלך, ר' אפרים נבון בעל מחנה אפרים, מהר“י בן לב בא הנה מעיר שאלוניק אחרי היתה מריבה בינו ובין חכמי העיר ההיא, והורה פה דעת את העם בבית המדרש אשר להגבירה מרת גראסיא נשיא, ר' משה קפסלי הוקם לראש ומורה בקרבה ע”פ דת המלך, ויריבו אתו חכמי דורו, ומהרי“ק צוה עליהם במכתבו לבל ישמעו אליו, וראשית דבר המדון היה על אשר לא הניח ללמוד לבני הקראים תורה שבע”פ, כי גדולי ישראל רבים בימים ההם האצילו מרוח בינתם בבתי מדרשיהם לזרע יעיקב מחזיקי במעוז התלמוד ולקראים יחד.

שמות הרבנים אשר היו בה משנת ה“א תקמ”ג עד עתה הם, ר' יצחק ירושלמי, ר' שלמה קמחי, ר' יעקב אמון, ר' אליהו פאלומבו, ר' יעקב דאמון, ר' חיים חזקיה רפאל אלפנדרי, ר' משה טרעזיא, ר' מיכל אשכנזי, ר' אברהם אנארי, ר' חיים קמחי, ר' ישראל אלאטיף, ר' משה מאיונטא, ר' אליהו אנאא, ר' שמואל חיים. אם יצאו איזה ספרים מתחת ידם ומה שמותם, לא נוכל לדעת, כי רחוקה העיר הזאת מאתנו מאד, ואך לעתים רחוקות יגיע אלינו איזה ספר הנדפס שם. הרב אב“ד אשר בראש הקהל תואר חכם באשי לו, ומלבד אשר תוקף רב לו על דיני ממונות וכדברו כן יקום, בידו גם לתת איש חוטא ופושע לבית האסורים, ולעשות משפט חרוץ בו ע”פ דת התורה וחוקותיה. רוב אנשי העדה ספרדים הם, והאשכנזים אך אלף ומאתים איש. בתי ספר מיוחדים אין למו, כי אם בבתי ה' יורו המורים את קריאת האותות ושתי התורות (בכתב ושבעל פה) לנערי העדה. בעשיקאטש, כפר, היכל עונג להסולטן. קרוב אליו דולמאהבאקטשע, ארמון הסולטן ובית מעשה נשק.טשיראגאו, ארמון חדש אשר יגור בו הסולטן בימי הקיץ. פאנדולקי, כפר אצל המגרש טאפהאנא בקונסטנטינופל, ארמון עונג להסולטן בו. בעבעק היכל עונג להסולטן ופרדס נאוה. רומילי היסאר, מבצר חזק למחסה האבספארוס, הוא לשון ים בין אזיא ואירופא, ארבע וחצי פרסה ארכו וחצי פרסה רחבו. טהעראפיא, כפר גדול, בו בתי משוש רבים לעשירי יון. רומילי קאוואק, מבצר עופל למחסה הבוספורוס. קאריבדשע, צריח מבצר במבוא הבאספארוס. פאנאראקי, כפר, מגדל מאיר בו לעוברי הים. אצלו איזה איים קטנים הנקראים איי קיאניי ועל אחד מהם עמוד פומפיוס גדול מאד. סקוטארי. עיר גדולה, ששים אלף איש בה, בתי מטוה משי וצ“ג, רבים יחשבוה למגרש עיר קונסטנטינופל, אולם באמת חוצה לאירופא היא, ובחלק אזיא מקום מצבה, ולכן מקום קבר בה לרבים מעשירי הישמעאלים היושבים בקונסטנטינופל, כי אדמת אזיא קדושה להם. בויוקדערעה, כפר אצל עיר הבירה, בתי עונג רבים בו לשרי המלוכה. באגדשעקאי, כפר נאוה, צנור גדול בו השולח מים לעיר הבירה. בעלגראד, כפר בתוך יער גדול, רוב יושביו יונים, גם בו צנורות רבים המשקים עיר הבירה. פירגאס, כפר, אצלו צנור מים גדול ונפלא מאד עתיק יומין. אדריאנאפל (בלשון ישמעאל עדרענעה) עיר גדולה מאד אין כמוה בכל הארץ הזאת מלבד קונסטנטינופל, אותה בנה אדריאנוס קיסר רומי במאה השנית לנוצרים ויקרא אותה על שמו, מצבה על נהר מאטריצא, מאה וארבעים אלף איש, שני ארמוני הסולטן, שלשה עשרה גשרים על הנהר, ארבעים בתי תפלה לישמעאלים, ואחד מהם בנין מפואר מאד ועמודי שש רבים לו, כ”ד בתי מדרש, כ“ב בתי מרחץ, חמשים ושתים בארות זורקות מים למרום, שש עשרה בארות אחרות, באזאר הוא בנין גדול אשר בו חניות מסחר, שמינית פרסה ארכו, בית מעשה נשק, שלש מאות ריחים למעשה משי, מלאכת עורות, בתי צביעה, בתי בשול אפיוס ושמן שושנים, בית יציקת כלי תותח, מסחר רב. עופל למחסה לה מפני אויב. וויזא, עיר קטנה, ארבע אלף איש, מגדל מבצר. טשארלוא, ארבע אלף איש, בית תפלה נאוה למאמיני מחמד. סיליוורי, על ים מארמארא, חוף, ארבע אלף איש. טשאדאלשא, שני אלף איש. טשאטאלבארגאס, שני אלף איש, מעשה כלי חרש רב. יאנבאלי בפתח נגב הר באלקאן, שלש אלף איש. קאזאנליק, עשרת אלפים איש, עושי מסחר. קאסטענדשא, שני אלף איש, מבוע מי תרופה חמים. טשירמן, שני אלף איש, ארמון. מוסטאפא פאשא קעפרי, שני אלף איש, מסחר. סליוונא, שנים עשר אלף איש, מעשה גלומי צמר גסים, כלי נשק ושמן שושנים, מסחר רב. איידאס, שני אלף איש. קארנאבאד, שלש אלף איש. אהיאלי, שני אלף איש, מעשה מלח. מיזיווריא על הים השחור, חוף, שני אלף איש. אינדשיגיס, מקום קטן, מערות סלע רבות אצלו. בארגאס, אצל הים השחור, חוף קטן, שני אלף איש. קירקהילסע, במורד הר גבוה. שבעה עשר אלף איש, ובהם כארבע אלף בני ישראל הדוברים שפת אשכנז נשחתה, מרחצאות רבות, מסחר רב. פיליפאפל במרום שני סלעים על נהר מאטריצא וכרמים רבים סביבה, ארבעים אלף איש, בתי מלאכת גלומי צמר, משי, צ”ג ועורות, מסחר רב. עסקיזאגרא, עשרים אלף איש, מרחצאות מי תרופה טובות מאד, ורבים ינהרו אליהם. ראדאסטא על ים מארמארא, חומות וסוללות יקיפוה, חוף, עשרת אלפים איש עושי מסחר. טאטאר באזארדשיק, עשרת אלפים איש, זרע אורז רב, מסחר. טראיאנאפל על נהר מאטריצא, שש אלף איש, מעשה צמר ומשי. דעמאטיקא, חמשה עשר אלף איש, מעשה כלי יוצר רב, מלאכת משי וצמר. גאליפאלי, על נהר העלעספאנט, בצורה מאד, חוף טוב, ארבעים אלף איש, ובהם ארבע אלף בני ישראל, בתי מעשה עורות מאדמים מהוללים מאד, מטוה משי וצ"ג, מעשה כלי חרש טובים. קעחאן, שנים עשר אלף איש, מעשה שמן רב ובורית. ענאס, חוף מסחר גדול, שמונה אלף איש, בית גימנאזיום, צידת דגים, מסחר רב. אבדערא, קריה קטנה ישנה נודעת לשם מימי קדם על דבר תושביה אשר היו כחריפי דפומבדיתא דמעיילי פילא בקופא דמחטא, והפלפול עמד לימינם תמיד לשום מעקשים למישור, ולסלף את האמת באמרי שוא, את צל המעלות אשר אך השמש רוחו ונשמתו הוא, כסו בגג רחב לבל ישחיתנו טלף טורד, באר זורקת מים למרום סתמו מכל עבר לבל יפרצו המים אל תוכה ויהרסוה ברבות הימים. דעמאקריטוס הרופא החכם המהולל אשר גר בה, שכר לו חמור מאחד תושביה לרכוב עליו ובעליו עמו, וכאשר ירד מן החמור כחום היום לשבת בצלו, קם בעל החמור לשטן לו, באמרו אך את החמור ולא את הצל השכרתי לך, וכשתי שנים רצופות ארכו ימי הריב הזה בבית המשפט, אנשי המקום נפלגו בדעותיהם, אלה אמרו החמור והצל אחד המה, ואלה אמרו את צל החמור אנחנו אורים כדבר אחר לבדו, וחלילה להשוכר להתענג בו בלי דעת בעליו, ומה רבו הוכחות כל כת על יושר דעתה. כה הרבו לעקש כל יושר בפלפול שוא וחריפות הבל, עד אשר היו לשם עד עולם. דארדאנעלן, הם ארבעה מבצרים חזקים למחסה המסלה אשר בין אירופא ואזיא הקרובה לקונסטנטינופל, כי באם הדרך הם בין הארחיפעלאגוס (הוא ים אשר שמונים איים בו) וים מארמארא.

ב. מדינת בולגאריען

מדתה אלף ושש מאות פ"מ, ומספר יושביה א' מיליאן ותשעה אלף איש. נהר דאנויא והים השחור עוברים בתוכה. החבל המזרחי לרגל הרי באלקאן עד נהר דאנויא שם דאברודשא לו. בה הערים והמקומות האלה:

זאפיא, בירת המדינה בין הנהרות איסקער וניסאווא, הרים גבוהים סביב לה, חמשים אלף איש, בתי מעשה משי, גלומי צמר וטאבק. טירנאווא עשרת אלפים איש, ארמון גדול, מעשה שמן שושנים רב. קמפולי דערבענד נתיב צר מאד בין סלעים והרי מצוק, ויען מסורת בפי העם כי נעשה בימי הקיסר טריאנוס לכן שער טריאנוס יקראוהו. סמאקאוו, שני אלף איש, מעשה ברזל רב. סיליסטריא, עיר בצורה על נהר דאנויא, ויערים רבים סביבה. שנים ועשרים אלף איש, מעשה גלומי צמר, בתי בורסקי רבים. ווארנא, עיר מבצר על הים השחור, חוף גדול, ששה ועשרים אלף איש, מסחר רב. מאנגאליא על הים השחור, חוף קטן, שני אלף איש. העיר הזאת לחבל דאברודשא היא. פאראוואדי מקום מבצר, שני אלף איש. הערזאגראד, שלשה אלף איש. לאפדשא, שלש אלף איש, בעלי מסחר, טוטורקיי, על נהר דאנויא, שני אלף איש, ארמון. באבאטעג, עיר בצורה ויערים סביב לה, שנים עשר אלף איש בה. גם היא לחבל דאברודשא נחשבת. קארא הערמאן, על הים השחור, חוף, שני אלף איש, מסחר רב. הירזאווא על נהר דאנויא, ארבע אלף איש, עופל מבצר. באזארדשיק, עיר בצורה, שלש אלף איש, איזאקטשי, עיר מבצר, שש אלף איש. קאסטאנדשי, עיר בצורה על נהר דאנויא, שני אלף איש. ממנה עד עיר ראסאווא סוללה גדולה למחסה מפני אויב, ושם סוללת טראיאן לה. מאטשין, שני אלף איש, ב' מגדלי מבצר לה. ראסאווא, עיר מבצר על נהר דאנויא, אלף איש. שומלא, עיר מבצר חזקה ונשגבה מאד, במורד הר באלקאן, ששים אלף איש, ובהם כארבע אלף בני ישראל, מעשה נחושת ורקועי פחים טובים מאד. קרובה אליה עיר קטנה אשר אין בה כל זכר, כי כל יושביה נשים הן, כולן יחד נואפות ובזמת תזנותן יכלכלו את נפשם וכפעם בפעם ימשכו נערות ברשתם למען ימלא מספרן תמיד מדור לדור. טולדשא, עיר בחבל דאברודשא, שני אלף איש. ניקאפאלי, במרום הר על נהר דאנויא, עשרת אלפים איש, ארמון מוצד למבצר עוז לה מפני אויב. בה ישב מרן מהו' יוסף קארו ז“ל בעל הש”ע ובית יוסף עד אשר הלך לצפת. סיסטאוו על נהר דאנויא, עופל מבצר חזק, שנים ועשרים אלף איש, מסחר יין רב. רושטשוק על נהר דאנויא, ששים אלף איש, בתי מעשה כלי צמר משי ועורות מאדמים. ווידין, מבצר חזק מאד על נהר דאנויא, חמשה ועשרים אלף איש, מעשה צמר ופשתן, מסחר רב. מוסטאפא פאלקאנא, מבצר על נהר ניסאווא, אלף איש.

ג. מדינת מקדוניה.

היא הארץ הנודעת לשם תפארה מעת ממשלת אלכסנדר הגדול מלך מוקדון, אשר הרעיש תבל ומלואה וכבש רוב ממלכות הארץ בגבורת זרוע עוזו, אלף וב' מאות פ"מ מדת שטחה, וח' מאות אלף איש בקרבה. בה העיר

שאלוניק, בירת המדינה,מוקפת חומות רמות ומגדלי מבצר על לשון ים, ויתר שאת לה בנקיון החוצות ויופי הבתים על כל ערי הטורקייא, שמונים אלף איש, ובתוכם חמשים אלף בני ישראל אשר בית מדרש גדול להם, אלף תלמידים ושני מאות מורים תמיד בקרבו, בתי מעשה גלומי צ“ג, כלי שמי, יריעות מחוטבות, עורות מאדמים, טאבק, חוף רחב ידים, מצב נכון לשלש מאות אניות בו, מרחצאות מי תרופה, מסחר רב מאד בתבואת השדה, דבש ודונג, שמן, משי, וטאבק. בנינים עתיקים רבים בה ובסביבותיה. מספר גדולי ישראל אשר היו בה בימי קדם קדמתה רב ועצום מאד, לכן אזכיר פה אפס קצה המצויינים בהם: הרב ר' יצחק ערמאה בעל עקדת יצחק, בנו ר' מאיר המובא בכ”י טא“ח סי' תפ”ו ובמהרשד“ס חלק חו”מ סי' רצ“ט, ר' יעקב בן חביב בעל ס' עין יעקב, מהר”י בן לב, מהרשד“ס, הרב ר' שלמה הכהן בעל שו”ת מהרש“ך, הרב ר' דוד בן ששון גדול בתורה ובחכמות העמים, ר' אהרן ששון בעל ס' תורת אמת, ר' משה אלמושנינו, ר' אברהם די בוטון בעל ס' לחם משנה, ר' חיים שבתי בעל שו”ת מהרח"ש, ור' דוד קונפורטי בעל ס' קורא הדורות.

אטהאס הר גבוה מאד, שבע פרסות ארכו ושלש פרסות רחבו, עצי פאמעראנצן, ציטראנן וכל פרי הנגב יכסוהו וההר הקדוש יקראוהו, על דבר רוב הבמות אשר בו. עשרים בתי מקלט וחמש מאות במות לנוצרים, מערות ואהלים רבים אין מספר, בם שנים עשר אלף איש כמרים ונזירים אשר כל בשר לא יאכלו, אך בדגים, גבינה, תאנים וזיתים ישברו את רעבון נפשם, וחלילה לכף רגל אשה לדרוך על אדמתו, ואף הפאשא בבואו לקחת את המס לא יביא את נשיו עמו. לבמות הנוצרים האלה מגדלים ופעמונים, ובזה יחידים הם ואפסם עוד בכל ערי הטירקייא. יושביו לא יטמנו יד בצלחת, כי אם יזרעו שדות, יטעו גפנים זיתים וצמר גפן, יתעסקו בתרבית דבורים, ויעשו תמונות קדושיהם, כפות עץ וכלים אחרים שונים. חומות גבוהות ומגדלי מבצר לבמותיהם מפחד אויב ולבל יקרבו נשים אל שעריהם. קארעס, עיר קטנה על פני סלע רם בהר הזה, חמש מאות איש בה. מדי שבת בשבתו ממכר כפות ותמונות רב. יענידשע ווארדאר, שבעה אלף איש, בתי ספר רבים. מטע טאבק רב וטוב מאד. קאראפעריא, עשרים אלף איש, מעשה צ“ג, בתי צביעה, מחצב שיש מן ההר. קאסטענדיל, שמונה אלף איש, מבוע מי גפרית חמים. גידי כסף וזהב באדמתה. קאראטאווא, הרים רמים סביב לה, שמונה אלף איש, מעשה כלי נחושת. מחצב נחושת טוב מאד מן ההר אשר אצלה. שקופיא, עשרת אלפים איש, בתי בורסקי רבים, ארמון מבצר. דופינטשא, שש אלף איש, מעשה ברזל רב. וואדינא לפנים עדעסע שמה, שלש אלף איש עושי מסחר. ביטאגליא (גם מונאסטיר) שמה, שלשה ושלשים אלף איש, מעשה צמר גפן רב. ארפאן, שלש אלף איש, מסחר רב בצ”ג, קאנטעסא, כפר, בו חרבות רבות מן העיר קאנטעסא הגדולה בימי קדם. דראמא, שני אלף איש, בתי מעשה צ“ג וטאבק. אצלה עיי העיר הגדולה פיליפי הנודעת לשם בדברי הימים למלכי מוקדון. סערעס, ששה עשר אלף איש, בתי מעשה גלומי צ”ג, מסחר רב בצמר גפן. בתוך העמק אשר אצל העיר הזאת כשלש מאות כפרים, אשר הרואה מראש ההר קארצינא יחשוב כולם יחד לעיר אחת גדולה ומעשה צמר גפן רב בהם. קאוואצא, עיר קטנה וחוף לה, שלש אלף איש, מסחר רב על פני המים. קעפריצי, שש אלף איש, גני אבטיחים טובים ומהוללים מאד.

ד. מדינת אלבאניען

תשע מאות פרסאות מרובעות מדתה, וא' מיליאן בני איש בה ארץ ההרים כולה וכרמים רבים לה. בה הערים

שקוטארי, בירת המדינה. שני מגדלי מבצר למשגב עוז לה, ששים אלף איש, בתי מעשה כלי נשק, אבק אש וצמר גפן, בנין אניות ומסחר רב. פריזרענדי, עופל מבצר, ששה ועשרים אלף איש, בית מלון אורחים גדול מאד. מלאכות רבות ושונות, מסחר עצום. איפעק, שנים עשר אלף איש, בתי מעשה משי, מטע טאבק. יאקאווא, שנים ועשרים אלף איש, מעשה צ"ג.

מאנטענעגרא, (הרי חושך), מחוז מיוחד, שרשרת הרים כולו, מאה פרסאות מרובעות מדתו וכמאה אלף איש בו, הריו הרמים למבצר חזק ישימוהו, ולא תדרכנו רגל זרים. יושביו כולם נוצרים המה ואין עול הסולטן עליהם, הממשלה ביד העם, ושליט בראשם אשר תואר וולאדיקא לו, והוא נשיא הכמרים ומושל העם יחד. רובם רועי צאן ועובדי אדמה. מאה וששה עשר כפרים בו, והעיר הבירה טשעטין שמה, ארבע אלף איש בה, מושב השליט במקלט הכמרים אשר חומה נשגבה לו. מסחר רב לעיר קאטארא במדינת דאלמאציא אשר במלכות עסטרייך.

אנטיווארי, חוף, ארבע אלף איש. מבצר סלע. אלגון, על הים האדריאטיקי, חוף, שני אלף איש. לעש על זרוע ים אדריאטיקי, שני אלף איש, שני מגדלי מבצר. קראיא, עיר מבצר חזקה, שש אלף איש. יושבי העיר הזאת ובנותיה כשלשים אלף איש הם, וכולם יחד למשפחת המירטידן יחשבו, בני ברית נוצרית קטוליקית, ומלבד המס אין עול מלך ושרים עליהם. דוראצא, על לשון ים, חוף, שני אלף איש, מסחר. קאוואיא, שלש אלף איש, מעשה חבלים טובים, מסחר רב. וואלאנא, על זרוע הים, חוף רחב ידים, שש אלף איש עושי מסחר. בעראט, אחד עשר אלף איש, בנינים יפים, מסחר רב. ארגירא קאסטרא, על שלש גבעות, עשרים אלף איש, מגדלים רבים, מסחר עצום. מעצאווא, הרים סביב לה, שמונה אלף איש, נוטעי כרמים ועושי גלומי צמר גפן. בוטרינטא, עיר בצורה על מצר ים קורפו, חוף, שני אלף איש, צידת דגים, מסחר רב בקאוויאר. דעלפינא נכח אי קורפו, שמונה אלף איש, כרמי זית רבים. פארגא, עיר בצורה, ארבע אלף איש, על פני סלע גבוה מגדל מאיר לעוברי הים. פרעוועזא, עיר בצורה על לשון ים, אך רחוב אחד ארוך לה, ארבע אלף איש, חוף קטן. ארטא על נהר ארטא, חוף, שש אלף איש, בשול מלח, מסחר. יאנינא, עיר בצורה, שלשים אלף איש, בתי מעשה עורות מאדמים, בה משל האכזר אלי פאשא, איש דמים וראש גדודי שודדים, אשר לחץ את הסולטן בחוזק יד לעשות אותו שליט ורב על העיר הזאת ובנותיה, אולם כאשר גדלה צעקת העם עליו, שלח הסולטן את צבאותיו בשנת ה“א תק”פ לתפשו חיים, ויסגור אלי פאשא כל מבואות העיר ויהי במצור שנתיים ימים, עד אשר הוציאו קורשיד פאשא בערמה מאת פני העיר ויכהו נפש. אחרידא, ד' אלף איש. אילבעסאן, מגדל מבצר, שלש אלף איש, מסחר יבול השדה.

ה. מדינת טהעסאליען

מדתה מאה וס“ה פ”מ, וג' מאות ונ' אלף איש בה. ארץ מישור כולה, ומסוגרת בהרים גבוהים מכל עבר סביב. בה העיר

לאריסא, בירת המדינה על נהר סאלאמבריא, עשרים אלף איש, בתי מעשה גלומי צ“ג, משי ועורות סאפיאן, כרמים רבים, מסחר עצום. טריקאלא, שנים עשר אלף איש, שני בתי כנסיות לישראל, מסחר רב בצמר גפן. מעטעארא, אגודת סלעי מצוק גבוהים מאד, ארבעה היכלי נוצרים בראשם אשר לא יוכלו לעלות אליהם כי אם בסולם או בחבלים. טורנאוואס, עיר מהוללה על דבר גלומי צמר גפן ומשי יחד אשר יעשו בה ומסחר רב במו למרחקים. שש אלף איש בקרבה. אמבעלאקיא חמש אלף איש, מעשה צ”ג רב, ארבעה ועשרים בתי צביעה. אלימפוס, הר גבוה ונאוה מאד, אלונים ועצי יער רבים יכסוהו, ועל דבר יפיו ורומו אמרו גויי קדם כי מושב האלילים בו, בראש הפסגה בית מקלט לכמרים, ואצלו במה טקנה אשר יבואו הנוצרים פעם אחת בשנה להשתחוות בה. טשאטאלדשא (בפי היונים פארזא שמה), חמש אלף איש, מעשה צ"ג. גאלאס, על לשון ים, שני אלף איש, חוף, מגדל מבצר.

ו. מדינות הים, הם החיים אשר בממלכה הזאת.

מלבד האיים קאנדיא וקרעטא לממשלת שר חיל הים הם, ואחרי נכרתה ארץ יון ממלכות ישמעאל, מספרם אך מעט הוא, ואלה הם.

בתוך ים עגעאי. סאמטראקי, הר גבוה רביע פרסה, בו עמקים עושי פרי ומבועי מים חמים לתרופה, א' וחצי פרסאות מרובעות מדתו, בו העיר קאסטרא ושני כפרים, בשלשתם יחד אלף וחמש מאות איש, ורוב מחייתם מתרבית דבורים ומרעה עזים. אימברא, אי, ארבע פ“מ מדתו, עושה פרי למכביר, ד' אלף איש בו. טאזא, גם הוא ארבע פ”מ מדתו, הרים רבים בו, מכוסים יערים על פניהם ואבני שיש כבירים בתוכם פנימה. גם המקום אשר בו קאסטרא שמו, ארבע אלף איש מספר יושביו. ועוד שני כפרים אשר שני אלף איש בם. סטאלימענע, אי גדול, שמונה פ“מ מדת ארצו, עמקיו ירעפו דשן, וגבעותיו מלאים ברכת ה‘, העפר אשר בו יוקח לתרופה ויובל למרחקים. מספר יושביו שמונה אלף איש. העיר אשר בו לעמנאס שמה, בה מבצר סלע, חוף, אלף איש. בתוך הים התיכון. קאנדיא, קרעטא שמו לפנים מהולל ברוב התשבחות בפי משוררי קרדם, בימי ממשלת היונים היה עם רב ועצום בקרבו, ומלבד ערים רבות גדולות היו יותר מאלף כפרים בו, אך ברבות הימים ירד פלאים, כי מלחמות רבות ורעש הארץ שמו מקומות רבים לעיים, ואך מעט מזער נשארו על תלם. מדת אדמתו שתי מאות פרסאות מרובעות, ויושביו מאה אלף איש הם. הרים רבים וגבוהים בקרבו, אוירו טוב ונעים מאד, וברכת ה’ בכל מדרך כף רגל אשר בו. בכל הר וגבע. ועל פני כל מישור ובקעה זיתים כבירים אין חקר, כרמי גפן רבים, תפוחי זהב, ציטראנן, שקדים, חרובים, טאבק, פשתן וצמר גפן למכביר. גם שרף הנוטף מעצי הקטף לרוב, ולולא רעש הארץ אשר יפקדנו כפעם בפעם, היה לגן עדן בארץ. בו העיר קאנדיא בצורה וחזקה בחומות וסוללות אשר יקיפוה, חוף טוב לה, ששה עשר אלף איש, בה משכן הפאשא, בתי מעשה בורית, מסחר רב מפרי הנגב. היא עיר מולדת הרב החכם הגדול מוה' יוסף שלמה רופא הנקרא בשם ר' יש”ר מקאנדיא בעל ס' אלים ונובלות חכמה. ספינא לונגא, מבצר על סלע מצוק ולשון ים, חוף טוב, שני אלף איש. רעטימא, ארבע אלף איש, מסחר שמן זית. קאנעא, עיר בצורה אצל הים, חוף, עשרת אלפים איש, מסחר רב. סודא, מבצר, חוף טוב מאד, שני אלף איש. קנאסוס, עיר נהרסה, היתה גדולה בימי קדם ועתה אך מתי מספר בה. גארטינע, גם היא היתה רבתי עם לפנים, וכעת עיר מצער היא. גאצא, אי קטן והרים רבים יכסוהו אשר שפנים רבים בם. יושביו שש מאות איש עובדי אדמה ומשליכי ביאור חכה. שטאנדיא, אי ארוך פרסה ורחב רביע פרסה, מרעה צאן בו ליושבי אי קאנדיא, בפאת נגב שלשה חופים רחבי ידים.

ז. מדינת סערביען

שבע מאות פרסאות מרובעות מדת ארצה, ותשעה מאות אלף איש בה. רובה ארץ הררים, ומים רבים לה. עבודת השדה אך מעט, אולם עצי פרי וכרמי יין למכביר.

על פי ברית המלכים בשנת ה“א תקפ”ט, הארץ הזאת לבדד תשכון ואין להסולטן חלק ונחלה בה, כי אם המס אשר תתן לו שנה שנה שני מיליאן ושלש מאות אלף פיאסטר. הממשלה מורשה היא למשפחת המושל מן האב אל הבן, וממשלת קונסטיטוציאן היא, כי לא יוכל המושל עשות כל דבר חוק ומשפט, טרם יביאוהו במסה זקני העם ובחיריו, ויחוו את דעתם כי טוב הוא. יושביה כולם נוצרים יונים, ואך בבעלגראד יגורו איזה ישמעאלים, כי חוק ולא יעבור לבל תדרוך כף רגל איש ישמעאל בערי הארץ הזאת מלבד עיר הבירה. עריה ומקומותיה אלה הם:

בעלגראד, עיר בצורה אצל שפך נהר סאווע אל נהר דאנויא, נכח העיר זעמלין במלכות עסטרייך, בירת המדינה, שלש מחלקות לה, העיר העליונה היא המבצר, העיר התחתונה ועיר המים, וגם לאלה חומות ומגדלי מבצר, ואיזה מגרשים לה, שלשים אלף איש, בית גמנאזיום, בתי מעשה כלי נשק, גלומי משי, צ"ג, יריעות, בתי בורסקי, מסחר רב לאונגארן וערי הטירקייא. קורוטשעזמע, עיר בצורה, אלף איש, מבוע מי תרופה. שאבאטש, על נהר סאווע, אלף איש, בית גמנאזיום, ארמון מבצר. סעמענדריא, עיר מבצר על זרוע נהר מאראווא, שנים עשר אלף איש, כרמי יין טוב רבים מאד. פאסאראוויץ, שני אלף וחמש מאות איש, ארמון, מסחר. דעמיקארפי (שער הברזל), ככר צר אשר יעבור נהר דאנויא בתוכו על פני סלעים רבים, ולכן גליו ומשבריו מסוכנים לעוברי אניות עליו. ארשאווא, מבצר נכח עיר ארשאווא ישן במלכות עסטרייך, אלף איש. קראיוגעוואץ, קרית משכן המושל וכל שרי הממשלה, בית מדרש, בית גמנאזיום, שני אלף איש. יאגאדיגא, אלף איש. טיופריגא, עיר בצורה, שני אלף איש. פריסטינא, אחד עשר אלף איש, מסחר רב. ניסא. עיר מבצר על נהר ניסאווא, שנים עשר אלף איש עושי מסחר. נאוויבאזאר, ששה עשר אלף איש, ארמון מבצר, מרחצאות מי תרופה חמים. אוזיטשא, מבצר במרום סלע כבד, שבעה אלף איש, בית גמנאזיום, מסחר רב. לאסניטשא, אלף איש, ארמון מבצר. סקאקאל, אלף איש, צריח מבצר. וואליעווא, אלף איש עובדי שדה וסוחרי ארץ.

ח. מדינת באזניען

מדתה שבע מאות ושלשים פרסאות מרובעות, יושביה הם א' מיליאן נוצרים יונים, מאה וחמשים אלף נוצרי קטוליקין, שני מאות ושמונים אלף ישמעאלים. רובה ארץ הררים, כרמים וגני פרי ויערים רבים בה. כסף וזהב, כסף חי עופרת וברזל רב בבטן הריה, אולם יושביה נרפים הם להוציאם החוצה. שלשה פלכים לה.

א. פלך באסניען, בו העיר

סעראיעווא, בירת המדינה על נהר מיליטשקא, למזרחה מבצר חזק על פני גבעה נשאה למחסה לה מפחד אויב, שבעים אלף איש, ארמון מבצר, מאה בתי תפלה לישמעאלים, בתי מעשה כלי נשק, כלי ברזל ונחושת, גלומי צמר וצ"ג, מסחר רב. מהלומי ברזל רבים בבנותיה. סראווניק, עופל מבצר, תשעה אלף איש, מעשה כלי ברזל רב. שעפצע, על נהר באזנא, שני אלף איש, בנין אניות רב. טירקיש בראד, עיר בצורה נכח עיר אונגריש בראד במלכות עסטרייך, ב' אלף איש. וויזעגראד, ארמון מבצר, שלש אלף איש. צווארניק, מבצר חזק, חמשה עשר אלף איש, ארמון במרום הר, מסחר רב לבעלגראד וזעמלין. באניאלוקא, מבצר נשגב מאד, ששה עשר אלף איש, מסחר עצום מאד.

ב. פלך קראאציען, בו העיר

ביהאטש, עיר בצורה על פני אי, ארבע אלף איש. יאיטשא, שלשה אלף איש, ארמון מבצר. נאווי, עיר מבצר נכח עיר נאווי במדינת קראאציען אשר לעסטרייך, שלש אלף איש. דוביטשע, עיר בצורה, שלש אלף איש. בערביר הנקראת גם טירקיש גראדיסקא, נכח גראדיסקא ישן בארץ גבול הצבא אשר לעסטרייך, עיר בצורה, ארבע אלף איש עושי מסחר. קאמענגראד, שלש אלף איש, מחצב כסף ועופרת רב מן ההרים, מהלומי ברזל רבים.

ג. פלך הערצאגאווינא, בו העיר

מאסטאר, שנים עשר אלף איש, בית מעשה חרבות טובות מאד ומסחר רב. טרעבין, עיר בצורה על נהר טרעביניצא, שנים עשר אלף איש. גלאמאטש, עיר בצורה, שני אלף איש, מעשה כלי ברזל. ליוונא, אלף איש, מסחר רב בשמן זית. דובנא מקום מרחצאות מי תרופה. גליאובושקי, ג' אלף איש, מעשה גלומי צמר גסים. נעוועזיטשנא, עיר בצורה במרום הר, ארבע אלף איש, חוטבי עצים מן היערים ומסחר רב בהם. גאסקא, עיר קטנה רבתי מסחר למרחקים.

ארצות הדאנויא, הן מדינות וואלאחיי ומאלדאויא.

שתי המדינות האלה מושלים נוצרים להן הממונים מאת הסולטן, ונותנים מס קצוב מדי שנה בשנה. ממשלתם היא רק להם כל ימי חייהם ולא לבניהם אחריהם. שם המושל עתה פירסט קוזא.

1. מדינת וואלאחייא

אלף שלש מאות וחמשים פרסאות מרובעות מדת ארצה, ושני מיליאן וחצי בני איש מספר יושביה, כולם יחד נוצרים אין כל מאמיני מחמד בם, אך ששים אלף בני ישראל בהם. נהר דאנויא עובר בכל פאת נגבה. נהר אלואט יחלק אותה לשתים, המחלקה האחת וואלאחייא הגדולה, והשניה וואלאחייא הקטנה שמה. נהר סערעט הוא הגבול בינה ובין מדינת מאלדויא. בה הערים.

בוקארעסט, בירת המדינה ומשכן השליט, על נהר דומבראוויצא, מאה ועשר אלף איש, רוב בניניה רעים בלי תואר, חוצותיה רצופות קרשי עץ, לכן רפש וסחי בכל עבר ופנה, בתי מדרש, אוצר ספרים, בתי ועד לחכמים, מסחר רב ועצום מאד. מספר בני ישראל בה שש אלף איש רובם בני פולין ואשכנז, וספרדים אך מתי מספר בה, ששה בתי כנסיות לאשכנזים ואחד לספרדים, רוב הפולנים עושים במלאכה, והספרדים עשירי עם ואנשי שם. אלטעניצא, על נהר דאנויא, אלף איש. טשאקאנעשטי, מקום קטן, בית מכס בו. צנאגאוו, מקום אסירי הממשלה. סלאבאסטשע, אלף איש, מסחר רב. פאקשאן, נהר מילקאוו עובר בתוכה, ולשתים יפרידנה, האחת לוואלאחייא והשנית למאלדויא היא, עשרת אלפים איש בה, כרמים רבים וטובים מאד, מסחר רב ועצום. בוזעא, שש אלף איש, מסחר. פיצינעאגא, מקום מהולל על דבר מחתרת המלח הרב אשר בו. וואלעני, ח' מאות איש. סטאניקול, מקום מחתרת אבני מלח מהרי קארפאטן רב ועצום מאד, יותר משני מאות אלף ככר לשנה וככל אשר יוסיפו לחפור כן ירבה. פלאסקא, ד' אלף איש, איזה כרמי יין, מסחר מלח. קימפינא, מקום מחצב אבני מלח כבירים, נפט רב בהרים אשר סביבו. טירגאווישט, שש אלף איש, בית מעשה זכוכית. בראילע, מבצר חזק על נהר דאנויא, שלשה ושלשים אלף איש, חוף חפשי לכל סחורות ארצות נכר בלי תשלומי מכס, מסחר גדול מאד. דשורדשעווא על נהר דאנויא, היתה בצורה לפנים, נכח העיר וושטשוק במדינת בולגאריען, עשרים אלף איש, מסחר רב ועצום על פני המים. קימפאלונג, שש אלף איש, מסחר רב. רוקער, מקום קטן ומסחר בו בחשאי (בלי תשלומי המכס) לזיבנבירגן. זיניצא על נהר דאנויא, אלף איש, חוף, מסחר. פיטעש, ארבע אלף איש, מסחר מעט. ארדזיש, עיר נאוה על נהר ארדזיש אשר ימצאו כפעם בפעם גרגרי זהב במימיו, ארבע אלף איש עושי מסחר. זלאטינא, עיר קטנה, אלף איש, כרמים רבים סביבה. ערי וואלאחייא הקטנה אלה הן. רימניק על נהר אלוטא, כרמי גפן רבים סביב לה, ארבע אלף איש, ארבעה בתי ריחים, ובלעדם אך ריחים מעטים בכל הארץ הזאת. אצלה מחתרת אבני מלח רב ושם אקנא מארע לו, אשר יוציאו יותר משש מאות אלף ככר ממנו שנה שנה.

קראיאווע, קריה נאוה על נהר שיאול, שנים ועשרים אלף איש, כרמים רבים, מחצב אבני מלח רב, מסחר עצום. סאיאן, מקום קטן, מסחר יין. קאראקאל, אלף איש, ארמון, כרמי יין. איצלאס, על נהר אלוטא, חוף מסחר, בתי אוצר מלח, אלף איש, איזה מועדי מסחר בשנה. קראסנא, עיר קטנה ומסחר מעט בה. בראטישעני על גבול זיבנבירגן, אלף איש. מסחר.

________________________

2. מדינת מאלדויא

מדתה שמונה מאות פ"מ, מספר יושביה א' וחצי מיליאן בני איש ובהם שבעים אלף בני ישראל. אדמתה פוריה מאד וכרמי יין כבירים בה. עושר רב לה באבני מלח וזאלפעטר, צאן ובקר וסוסים טובים ורבים מאד. בה הערים

יאסי בירת המדינה על נהר באחלואי, שש אלף בתים רובם בניני עץ, החוצות בלתי טהורות, שבעים אלף איש, ובהם יותר משלשים אלף בני ישראל, אשר שלשים בתי כנסיות גדולים ומאה וחמשים קטנים להם, בית אקדמיא, בית גמנאזיום, ארבעה עשר היכלי שרים, חצר המושל בנין מפואר ונשגב מאד, בתי מעשה בגדי שש, מסחר רב ביין דבש ודברים אחרים. בה היה שר התורה הוא הרב הגאון הגדול רשכשה“ג מוהר”ר אהרן משה טויבש זצ“ל אב”ד ור“מ שנים רבות, ועתה בנו הגאון מוה' שמעלקי טויבש נ”י יושב על כסאו בקרבה. טשעטאצויא, ארמון גדול על פני ראש הפסגה קרוב אל יאסי, חומה נשגבה סביבו. ומושב כמרים בו. טירגוט, אלף איש. ניאמפס עיר במרום הרים, שני אלף איש, מסחר רב. טארטוש, שני אלף איש. ראמאן על נהר סערעט, שני אלף איש, רובם בני ישראל, מסחר רב. וואסלואי, אלף איש עושי מסחר. פאלטשי, עיר קטנה, שמונה מאות איש בה. אקנא, ב' אלף איש, מחתרת אבני מלח גדולה מאד, אשר יוציאו ממנה יותר מן א' וחצי מיליאן ככר מדי שנה בשנה. הוש, אלף איש, מטע טאבק רב. בערלאד, אלף איש. טעקוטש, ב' אלף איש, כרמי יין טוב מאד ומסחר רב בו לרוסיה. גאלאץ, עיר גדולה ורבתי מסחר על נהר דאנויא, מ' אלף איש, ובהם י' אלפים בני ישראל, חוף גדול ומסחר רב בו. בנין באזאר גדול אשר בו חניות רבות לממכר כל דבר, בתי מסכנות גדולים מאד לפקדון הסחורות הרבות המובאות אליה ממרחקים. קאזנעשטי, ב' אלף איש עושי מסחר. דאראהע, ט' אלף איש, כרמים רבים, מסחר יין ומלח. באטאשאן על נהר באטאשאן, ה' אלף איש ובהם אלף בני ישראל, מסחר רב ביין, בהמות, צמר דבש ודונג. הרלעוו על גבול בוקאווינא, ב' אלף איש, מסחר רב בסוסים. באיא, קוטנר, שעקוליאנע, ג' מקומות אשר תרבית סוסים רב בהם. באקו, ב' אלף איש. קאלוגערא, על גבול זיבנבירגן, ב' אלף איש, מסחר יין טאבק ומלח.

מלבד אלה עוד איזה ערים ומבצרים להארץ הזאת לאורך נהר דאנויא, אשר נכרתו מארץ רוסיא ע“פ ברית המלכים בשנת ה”א תרי“ז ויהיו לה לאחוזה, ובראשם המבצר איסמאעל במחוז בעסאראביען אשר כ”ה אלף איש בו. את שמות האחוזות החדשות האלה לא נוכל לכתוב פה, כי עוד לא נודעו בקהל.

ארץ יון היא גריכן לאנד

ממלכה חדשה אשר תכיל בקרבה ארץ היבשה ואיי הים, גבוליה הם ים התיכון וזרועותיו וארץ טירקייא, מדת שטחה היא תשעה מאות פ"מ. אוירה זך ונעים מאד, ימי הקיץ חמים וטובים ויארכו מן חדש אייר מרחשון, החורף הוא כעת האביב בארצותינו אלה, והסתיו אך עת ימות הגשמים הוא. הרים וגבעות רבים בקרבה, לשונות ים רבים יעבורו בקרבה, אולם נהרות אך למצער בה.

עושר רב לה בתבואת השדה, צמחי השדה, כרוב ולפת, צמר גפן, פשתן קנבוס וטאבק, גפן תאנה ורמון, שקדים ואפרסקים, זיתים ועצי בכאים, צמוקים קטנים טובים מאד ושם קארינסן להם, תפוחי זהב וציטראנן, מור אהלים וקנמון וכל עצי לבנה. אבני בנין, שיד ואבני שיש נאוה, גפרית, אלוין ומלח, אבני ריחים, גחלי אבן, אבנים חלקות טובות מאד, חומר יוצרים, תולעת המשי למכביר, יותר משני מאות אלף כורת דבורים, אשר יתנו דבש ודונג טוב מאד למכביר, צאן ובקר ועזים רב, סוסים קטני קומה וחזקים, עופות רבים, זיז שדי לרוב, דגים כבירים.

העם היושב בה א' מיליאן ומאה אלף איש מספרו, רובם יונים נוצרים, והנותרים נוצרי קטוליקן ויהודים. שפת הארץ היא לשון יונים חדשה. רוב מחית יושביה, עבודת השדה, מטע כרמים, תרבית צאן ובקר, צידת דגים, מסחר ומעבר אניות, כי כל מלאכה אך מעט מזער בקרבה. הגברים גבוהי קומה, גבורי כח, אוהבי בצע, רודפים אחר הכבוד, בעלי ערמה, מאמיני הבלי שוא, נוקמים ונוטרים, ודבקים בארץ מולדתם עד מאד. הנשים טובות מראה, נטויות גרון, אוהבות דרור, ורוחן נאמנה מאד. אמונת הבלי תעתועים נשאה בקרבם למעלה ראש, הכופר בה' יקולל, אולם הלועג לקסם ולשעירים דמו בראשו, וחייו תלואים לו מנגד, את הקדחת יחשובו ליליד השדים, וכל מחלאה בקנאת אחרים שרשה. אם יהלל איש יופי או הצלחת רעהו, ירוק בפיו ויאמר מלה מסוגלת להעביר עין הרע מעליו, אם יפול איש למשכב, יכתבו שם המחלה עלי גליון וידבקוהו בדלת הבית, באמרם כי זה יועיל יותר מאלף רפואות ותרופות. אם יפגשו ארנבת בדרך, לא יוסיפו עוד ללכת בו, כי אות רע הוא. בהוציאם מת מן הבית ישברו סיר או כלי אחר, לבל תבא נפש המת לתוך חיה רעה, לקול עלה נדף או צפצוף צפור כנף תפול חרדת מות עליהם, אותות השמים וקדרות השמש והירח (לקוי חמה ולבנה) יביאו אימות ופלצות עליהם. סוף דבר, כל דרכי האמורי אשר מנו חז"ל במס' שבת (ס"ז א'), יד ושם להם בעם הזה, אחת מהנה לא נעדרה. ואתם בני עמי יושבי פולניא ורוסיא, אל תתלוצצו, פן יאמר הרואה, טול קורה מבין עיניך. שימו לב לכל ההבלים האלה, וראו איפא שמו קן למו כדמותם וכצלמם מבלי כל יתרון ומגרעת, ואז תחרישו ותשימו יד לפה.

ממשלת הארץ ממשלת קונסטיטוציאן היא, תוצאות החקים לפעולת אדם בידי המלך לבד, אולם תת החוקים הוא ביד המלך וזקני העם, הזקנים האלה שתי מחלקות למו, הסנהדרין אשר ארבעים מספרם, אותם יבחר המלך לעשר שנים, ושמונים מלאכי הגוי מכל ערי הממלכה אשר יבחרו האזרחים מקץ כל ג' שנים אחרים תחתיהם. המלוכה היתה מורשה לבית אסא נסיך בייערן. המלך ההוא משל בה כ“ט שנה. ויהי בשנת תרכ”ב ויקם העם נגדו בזרוע נטויה, כי ממשלתו היתה למורת רוח למו, וימגרו לארץ כסאו ויגרשוהו מן הארץ, גם רוב רכושו ונכסיו היה לשלל בידם, ואף על צאצאיו יצא הקצף כי היה לחוק לבל יקרב עוד איש מזרעו או ממשפחתו אל כסא ארץ יון עד עולם, וימליכו עליהם מלך חדש, הוא געארג בן מלך דענעמארק. הוצאות והכנסות הממלכה בד בבד תשאנה. מספר צבאותיה תשעה אלף איש, וצי אדיר אשר לה ג' ושלשים אניות מלחמה לו.

היונים ראשית כל גויי אירופא המה, ועת היתה עוד חשכת אולת על פני ארצות תבל פרושה, היה אור דעת במושבותם ומשוררים, מליצים, מחוקקים, גבורי חיל, פלסופים וחכמי מלאכת מחשבת רבו לבלי ספורות בקרבם. להם החכמים הגדולים ארסטוטלס, דיוגניס, עפיקור, סוקראטוס, ואפלטון, המשוררים האמער וסאפאקלס, גבורי החיל אליציביאדעס, פעריקלעס, ועפאמינאדאס, וחכמי חרושת אבן פידאסה, פראקסיטעלעס וסקופוס, שתי מאות שנה לפני מנין הנוצרים כבשו אותם הרומים ויהיו למס עובד. גם אחרי תמה מלכות רומי עברו תהפוכות רבות עליהם, עד אשר נלכדה ארצם (שנת ה“א רי”ג) בידי הישמעאלים, ותכבד יד בני ישמעאל עליהם ד' מאות שנה. ויהי בשנה תקפ“א ויקם להם מושיע ורב, הוא פירסט איפזילאנטי איש גבור חיל ושר מלחמה, אשר העביר קול במדינת מאלדויא לאמר, מי לארץ יון אלי. הקול הזה הרעיש הארץ ממקומה, ומלבד היונים אשר קמו איש ממקומו בכל ארצות פזוריהם לפרוק עול הסולטן מעליהם, הרבו גם לאומי תבל מכל ארץ וממלכה לתמוך את ידיהם ולהתר אגודות מוטה מעל צוארם, אולם צבאות הסולטן קמו נגדם ביד רמה, איפזילאנטי ברח לארץ אחרת, רבבות יונים הוכו לפי חרב, נשים שאננות ושרות גדולות מבנות היונים נמכרו בעיר קונסטנטינופל במחיר מעט מאד לשפחות עולם לעין כל, ראש כמרי היונים בקונסטנטינופל נתלה על עץ לפני היכל הבמה, ושש עשרה במות נהרסו עד היסוד בם. אולם בכל אלה לא נרפו ידי הגוי הזה אשר דרור אותה נפשו, וילחמו בחוזק יד על אשר נתקו (שנת תקפ"ב) מוסרות הסולטן מעל צוארם, ויבדילו את ארצם לממשלת רעפובליק מיוחדה, אך עוד עין הסולטן לרעה אליהם ובשם עבדים המתפרצים מפני אדוניהם נקראו, עד אשר נכנעה רוחו במלחמות קיסר רוסיא עמו ויבואו בברית יחד שלשת הקסרים, הם הסולטן וקסרי עסטרייך ורוסיא בשנת תק”צ לעשות שלום עם היונים, ונכתב בספר כי ארץ יון ממלכה לבדה היא והסולטן אין לו עוד דין ודברים עמה, ובשנת תקצ“ב בחרו להם בהסכמת מלכי אירופא את אסא נסיך בייערן למלך עליהם וישב על כסא הארץ הזאת עד סוף שנת תרכ”ב. ואחרי אשר מלך תחתיו געארג הראשון, נתנה ממלכת ענגלאנד את שבעה איי יאניען להארץ הזאת לאחוזה (תכונתה למעלה בחלק השני דף צ"א).

הארץ הזאת שלשה מחוזות לה ועשרה גלילות בהם.

א. מחוז ליוואדיען, אדמת הרים וסלעים לו, ובעמקיו תבואת השדה, כרמי גפן וזית וכל פרי הנגב. שלשה גלילות לה.

א. גליל אטיקא ובעאטיען, בו העיר

אטען, היא עיר החכמה אתיני הנזכרת פעמים רבות בש“ס ומדרשים, נבנתה זה ג' אלף וד' מאות שנה, והריסות ותהפוכות שונות עברו עליה עד אשר היא עתה כולה עיר חדשה, קרובה אל הים וחוף גדול לה, ל' אלף איש, היא בירת כל הממלכה ומשכן המלך בהיכל נאוה אבני שיש כולו, בית אוניווערזיטעט, ד' בתי מדרש גדולים, בית גימנאזיום, בתי ספר ובתי מדרש רבים לכל חכמה ומדע, מאה ושלשים במות לנוצרים, בתי ועד לחכמים, בית דפוס גדול למלך עשרים מועקות בו, בתי דפוס אחרים רבים, בתי מעשה בורית, עורות מאדמים. משי וצמר גפן, מסחר רב. סוללה גדולה סביבה. אצל החוף פירעאוס בתי עונג רבים, בית חנוך נערי הצבא, אוצר ספרים, אוסף סגולות עתיקות ובתים אחרים שונים ל' אלף איש בם, עד אשר היה למקום מושב, ויושביו ירביון משנה לשנה, אולם באמת מגרש עיר הבירה הוא, ומסלה נאוה ממנו אל העיר פנימה. אצל החוף מוניחיא, מרחצאות מי הים לתרופה. אצל העיר ארמון מבצר על פני סלע גבוה ועצי תמרים וקפריסין רבים יסובבוהו. קרוב אליה הר הימעסוס הנודע לשם מימי קדם על דבר יערת הדבש אשר בו. מאראפהאן, כפר ג' מאות איש בו, מהולל על אדות נצחון מיליטואדעס על הפרסים בדורות עולמים. לעפזינא, כפר על לשון ים, חוף, ג' מאות איש. מעגארא, עיר קטנה, בה נולד החכם המהולל אייקלידוס אשר הציב חכמת המדידה על כנה. טהיווא, ה' מאות איש, בנויה על תל העיר טהעבן הגדולה, ועוד איזה עיים ממנה בקרבה. ליוואדיא, ז' אלף איש, מעשה גלומי צמר ובגדי שש, מסחר. עיי ארמון ישן. סאלאמיס, אי א' וחצי פ”מ מדתו, ו' אלף איש בו, יערים, כרמי גפן וזית. בו העיר קאלורי, חוף, אלף ות"ק איש. עגינא, אי, פרסה אחת מרובעת מדת שטחו, בית יתומים גדול לשש מאות ילדים, חוף, מסחר רב.

ב. גליל לאקריס ופאצית, בו העיר

סאלאנא, ה' אלף איש, מסחר יין שמן וצ"ג, ארמון על פני גבעה. קאסטר, במקום עיר דעלפי המפוארה אצל הר פרנס, אלף איש, מעשה משי ושמן רב. עיים רבים מן העיר דעלפי. אראחארא לרגל הר פרנס, שני אלף איש, כרמי יין רב. לא רחוק ממנה מערה נפלאה וגדולה בהר פרנס הנקראת בשם מערת קארציצי. גאלאקסידי, אלף איש, חוף, מסחר. לידאריקי, אלף איש, כרמים רבים. סאלאנטי, ד' אלף איש, ארמון מבצר. באדאניצא, עיר בצורה, ב' אלף איש מרחצאות מי גפרית חמים אצלה. פאדראמשיק, ד' אלף איש, מסחר יין ושמן. לאמיא, עיר מבצר על פני גבעה, ה' אלף איש, בית בשול מלח, מטע אורז, טאבק וצמר גפן. מסחר רב בם.

ג. גליל אקארנאעיאן וטסאליען, בו העיר

אראחארי, ב' אלף איש, עושי מסחר. אנגעלא קאסטרון, ת"ק איש. אמוראמי, אלף איש, כרמי יין, לעוואטנטא על לשון ים, ג' אלף איש, חוף מסחר. מיסאלאנגהי, עיר בצורה, ד' אלף איש, חוף גדול ומגדלי מבצר למחסה לו, מסחר רב על פני המים. אנאטאליקא, עיר מבצר על פני אי, וגשר גדול יחבר אותה לעיר מיסאלאנגהי, שני אלף איש, כרמי יין ושמן. קארפעניצא בעמק צר, אלף איש. קרובים אליה ההרים עטא וקאלידראמאס, וחבל ארץ בתוכו מלא סלעי נגף וצורי מכשול, קאראווארי שמו, יושבי החבל הזה י' אלפים איש הם, ועל דבר השלג הרב הסוגר כל תוצאותיו, כלואים כולם בקרבו בימי הסתיו, ואך בהגיע תור האביב יצאו ממאסרם. דראגאמעסטרע אצל זרוע הים, חוף טוב מאד, היתה עיר גדולה, אך עת מלחמות היונים עם הישמעאלים על דבר הדרור נהרסה כולה, ועתה אך שני מאות איש בה. וואניצא, חוף, אלף איש. אציא, כפר מהולל על דבר מלחמה גדולה אשר היתה בו ליונים בימי קדם, ותושע להם זרועם ויעשו חיל.

ב. מחוז מארעא, ארץ הרים כולו, חמשה גלילות לו

א. גליל ארגאליס וקארינט, בו הערים

קארינט עיר בצורה וחזקה מאד, נבנתה זה ג' אלף ושתי מאות שנה, ותהי כלילת יופי, עד אשר אמר משל הקדמוני, לא כל אדם זוכה לבא לקארינט. היא בירת המחוז ושני חופי הים לה, עצי בכאים, פאמעראנצן וקפריסין כבירים בחוצותיה, ג' אלף איש בה. העקסאמיליא, אלף איש, בית מדרש, מסחר מעט. נאפאלי די רומניא, מבצר חזק ונשגב מאד, ו' עשר אלף איש, בית גמנאזיום, בית מעשה נשק, חוף, מסחר רב. ארגאאס, עיר בצורה ונאוה, ארבע אלף איש, מסחר יין. קיראניטי, כפר במקום העיר עפידוירוס הישנה אשר בה נולד עסקולאפ אבי הרופאים, גדול ונכבד מני דורות עולמים, ובימי קדם בנו לו היכלות ויכבדוהו כאחד האלילים. פאראס, אי קטן חצי פרסה מרובעת מדתו, והעיר אשר בו גם היא פאראס שמה, שש מאות איש בה כולם עוברי אניות. בחוף אשר בה, מצב ראש צי אדיר לממלכה הזאת. הידרא, אי גדול שתי ושלשה רביעי פ“מ, צחיח סלע כולו. מבלי כל שדה תנובה ועץ פרי ובלי מים, ובכל זאת כ”ה אלף איש בו, כולם יחד עושי מלאכה במים רבים. בתוכו העיר הידרא, ששה עשר אלף איש, בנינים יפים רבים, בתי מדרש שונים, בית מועד הסוחרים, מעשה משי וצ"ג, בורית ונרות, בתי בורסקי, מסחר רב. שפעציא, אי שלשה רבעי פרסה מדתו, אדמתו צחיחה ויבשה אין כל, ז' אלף איש, עוברי אניות, ותופשי משוט, בו העיר שפעציא, לה חוף מסחר רב.

ב. גליל אחאיא ועצים, בו הערים

פאטראס, עיר בצורה על זרוע ים, חוף, שנים עשר אלף איש, מסחר רב בצמוקים קטנים, תבואת השדה ושמן. שני מגדלי מבצר על החוף למחסה לו. ואסטיצא, חוף קטן, אלף איש. קאלאוועריטא, במרום הרים, ג' אלף איש, מסחר יין. קרוב אליה בית מקלט לכמרים מעגאספילעאן שמו, גדול ונאוה מאד על פני סלע רם, שמונה שטחים לו. קאלארענצא, על פני גבעה אצל לשון ים, חוף, אלף איש. גאסטוני, חוף, ד' אלף איש. קאסטעל טארנעזע, ארמון מבצר על גבנון מצר נכח אי צאנטע. בענוועדערע, מקום קטן, במקום העיר עליס הנודעת לשם מני אז. לעטריני, ד' אלף איש, נוטעי כרמים ומשליכי ביאור חכה.

ג. גליל מעסעניען, בו העיר

ארקאדיא, בצורה וחזקה, חוף רחב ידים, ב' אלף איש, מסחר יבול הארץ. נאווארין, עיר בצורה, שש אלף איש, החוף אשר לה גדול מאד, שלש פרסה ארכו ופרסה אחת רחבו, מצב נכון לשני אלף אניות בקרבו, ושני סלעי מצוק למחסה לו. מסחר רב בשמן וצמר גפן. מודון, עיר בצורה, חוף, לפנים היו ז' אלף איש בה, אולם מעת אשר נהרסה בעת פרקו היונים עול הסולטן מעל צוארם, ירדה פלאים ואך שש מאות איש בה. קורון, עיר מבצר על לשון ים, ג' אלף איש, חוף ושני מגדלי מבצר למחסה לו, מסחר רב על פני המים. קאלאמאטא, ב' אלף איש, חוף, מסחר צאצאי הארץ. קיטרעס, חוף מסחר. אנדראסא, עיר חדשה, שני אלף איש בה. מאווראמאטי, כפר במקום העיר מעסענא המהוללה, ועוד שארית איזה בנינים ממנה.

ד. גליל לאקאניען, בו העיר

שפארטא, על תל העיר שפארטא הישנה, ג' אלף איש בה. מיסטרא, לפני מלחמת הדרור היו כ' אלף איש בה, ועתה אך ב' אלף איש מספר יושביה. בורדוניא, בככר נחמד מאד, שלש אלף איש בה. רופינא, אלף איש, חוף טוב מאד. מאראטהאניזי, על זרוע ים, חוף, ב' אלף איש. ארץ המיינאטן, הוא כברת ארץ אשר ס' אלף איש בה. גבורי כח ויושבי הרים אשר לא היה מעולם עול הישמעאלים עליהם, בו המקום מיינא, יושביו שני אלף איש. וויטוצא, חוף טוב, אלף איש. דשימאווא, מקום קטן. מאנעמבאזיא, על צחיח סלע בתוך הים, חוף, ג' אלף איש, מבצר חזק אצלה.

ה. גליל ארקאדיען, בו העיר

טריפאליצא, י' אלפים איש, כרמי יין, מסחר רב. לונדארי, אלף איש. סינאנא, מקום קטן ומתי מספר בו. קאריטענע. במורד הר, אלף איש, מגדל מבצר אצלה.

ג. איי הים, שני גלילות להם.

א. גליל אייבעא, בו האיים. אייבעא הוא ניגרופונטי, ע' פ“מ מדתו, אדמתו פוריה מאד, דבש רב וטוב מאד בו. הקריה הבצורה לאלקים בראש כל עריו היא, חוף גדול וחוף קטן ושבעה אלף איש בה. קומי, ב' אלף איש, מחתרת גחלי אבן רב. קאריסטאס, עיר בצורה ג' אלף איש, חוף, מסחר רב. סקיאטהאס, אי קטן ויושביו אך מעט, איזה מקומות טובים למצב האניות בו. סקאפעלאס, אי גדול א' וחצי פרסה מרובעת, ז' אלף איש בו. תבואת השדה וכרמי גפן וזית רב. דראמי, אי קטן, אלף איש מספר יושביו, מקום מנוחת האניות בו. סקיראס, אי, שלש פ”מ מדתו, בו העיר סקיראס, ב' אלף איש, חוף טוב. סנט געארג, כפר מבצר, חמש מאות איש בו.

ב. גליל הציקלאדן, הוא מחברת כ"א איים השוכנים במעגל כתבנית כדור, הלא הם

אנדראס, אי נאוה מאד, ארבע ורביע פ“מ מדתו, כל פרי הנגב בקרבו, עיר אחת וארבעים כפרים בו, ומספר יושביו ששה עשר אלף איש. שם העיר אנדראס, ארמון מבצר, חוף, ז' אלף איש, מטוה משי רב. בקרן דרומית מערבית אשר להאי חוף רחב ידים מאד, מגדל מבצר לו, ומקום נכון לצי אדיר גדול בקרבו. טינע, אי עושה פרי, ארבע פ”מ מדתו, נ' כפרים בו, מספר יושביו שנים ועשרים אלף איש, רובם עושי משי וכל כליו. בו העיר סנט ניקאלא, ה' אלף איש, חוף, מסחר משי רב. מיקאני, אי בלי כל מים ויערים, מדתו שני פ“מ, יין כרמיו טוב מאד, גם תבואת השדה ופרי הנגב רב בו. שם העיר אשר בו גם הוא מיקאני, ה' אלף איש, באר מים היחידה בכל האי, מעשה גבינה ושלוים בשולים בחומץ מהוללים מאד על דבר טוב טעמם, ומסחר רב בם למרחקים. דעלאס, אי מהולל מימי קדם, ועתה הוא חרב ושמם אין כל איש בו. סיראס, אי גדול שתי פ”מ, הרים רבים גבוהים בו, המסחר רב בו מאד, ויושביו מ“ד אלף איש הם, בו העיר הערמופאליס (סיראס החדשה) חדשה ונאוה, ט”ז אלף איש, מסחר עצום מאד, ואניות רבות תמיד בתוך החוף אשר לה, גם יבנו אניות על שפתו, מגדל מאיר לעוברי הים, בית גדול לכל הבאים מארץ אחרת, בו ישבו ימים מספר עד אשר יטהרו מרוח הים הרע. קרובה אליה העיר סיראס הישנה, ז' אלף איש, מסחר רב. צעא, אי עושה פרי, מדתו שתי וחצי פ“מ, ויושביו י' אלפים איש. בו העיר צעא במורד הר תלול, ובששים מדרגות יעלו אליה, שש אלף איש. חוף טוב, מסחר רב. טהערמיא, אי גדול שתים וחצי פ”מ. בו העיר טהערמיא, ה' אלף איש, מעשה משי רב, חוף מסחר. מעינות מים חמים לתרופה רבים. סערפא, אי, פרסה אחת מרובעת מדתו, אלף איש, כרכום ובצלים טובים ומהוללים מאד, מחצב ברזל רב, שני מחצבי אבן שואבת מן ההר. סיפנא, אי נחמד א' וחצי פ“מ מדתו, שש אלף איש בו, העיר אשר בתוכו שם קאסטראן לה, מגדל מבצר, ד' אלף איש, חוף, מעשה כלים שונים. ארגענטירא (נקרא גם קימאלי) אי קטן, אדמת שממה לו, ולהבות אש וגפרית בקרבה, ג' מאות איש בו, ממנו יוציאו עפר נפלא אשר ינקה כל חלאה כבורית ומסחר רב בו. מילא, אי גדול ג' פ”מ, אדים רבים יעלו מן הארץ וישחיתו את אוירו, בבטן אדמתו גפרית, אלוין ואבני ריחים טובים, גם מעינות מים רותחים, וצאצאיה הם צמר גפן, יין טוב, תאנים מהוללים ואבטיחים יפים מאד. בו העיר מילא, שש אלף איש, חוף טוב מאד, מסחר רב על פני המים. קאסטרא בראש הר גבוה, שני אלף איש, מסחר משי וצ“ג. פאליקאנדרא, אי קטן, פרסה מרובעת מדתו, ה' אלף איש, כרמי יין, צמר גפן, מערה גדולה נפלאה בו. סיקינאס, אי קטן, שש מאות איש, כרמי יין טוב. אנטיפאראס, אי נודע לשם על דבר המערה הנפלאה אשר בו, חצי פרסה ארכה, שבעה עשר קלאפטר רחבה, ושלשה עשר קלאפטר קומתה, קירותיה מצופים אבנים זכות מאד כעצם הבדולח לטוהר. אלף וחמש מאות איש מספר יושביו. פאראס, אי גדול חמש מאות פ”מ, חמשה עשר אלף איש בו, מחצב שיש רב ומהולל מאד. בו העיר פאריחיא, חוף, שש אלף איש, במה נאוה לנוצרים. נאקסאס, אי גדול ונאוה מאד, שמונה פ“מ מדתו, הרים רבים גבוהים בו, ארבעה עשר אלף איש, יבולי אדמתו הם חטים, שעורים, יין, שמן זית, פרי העץ רב וטוב מאד, צמר גפן ופשתים, מחלב עזיו יעשו גבינה טובה מאד. בו העיר נאקסאס אצל הים, מגדל מבצר, ה' אלף איש, חוף, מסחר רב בפרי הנגב. מלבד העיר הזאת עוד ארבעים כפרים בקרבו. ואתה אחי הקורא, של נעליך מעל רגליך, כי על אדמת קודש אתה עומד, אדמת ממשלת איש ישראל במאה הרביעית לאלף הששי, הוא דון יוסף הנשיא ז”ל, אשר נתן לו הסולטן את האי הזה והאיים פאראס, אנטיפאראס, מילא, אנדראס, ועוד שבעה איים אחרים לאחוזה, ונקרא בשם דוכס (הערצאג) נאקסאס, גראף אנדראס ונסיך מילא, ויהי רודה ושליט בהם ככל מושלי ארץ, ורבים ממלכי תבל שחרו את פניו כי נפל פחדו עליהם. וכל מעשה תקפו וגבורתו כתבתי למעלה בקורות אחינו במלכות ישמעאל. ניא, אי קטן, פרסה מרובעת מדתו, בו העיר ניא, ד' אלף איש, חוף רחב ידים, מחצב שיד רב. אמארגא, אי מלא כרמי יין ושמן וגני פרי הנגב, מדתו ארבע פ“מ, ג' אלף איש בו. סטאמפאליא, אי גדול שתי וחצי פ”מ, אדמתו מבורכת בתבואת השדה, ירק עשב, יין, פרי הנגב וצמר גפן, אך בארות ומעינות אין בקרבו, סוסיו טובים מאד. יושביו שני אלף איש הם. סאנטארין, אי, מדת ארצו שלש וחצי פ"מ, אש וגפרית ורוח זלעפות בבטן אדמתו, יינו טוב מאד, גם פרי הנגב וצמר גפן רב, יושביו שמונה עשר אלף איש. בו העיר טהערא, חוף, שמונה אלף איש. פירגאס, קריה נאוה, ד' אלף איש. נאנפיא, אי, א' ורביע פרסה מרובעת מדתו, אלף איש בו, בצלים רבים מאד, גם תרנגולים כבירים.

תם