אֲפִלּוּ עַנְנֵי הַגֹּבַהּ לֹא יָכְלוּ לִשְׁתִיקָתָהּ.
הִיא הִבִּיטָה עַד בְּלִי שֹׂבַע, הִיא הִבִּיטָה וְיָדְעָה
שֶׁכָּעֵת פּוֹרְחוֹת בָּעֵמֶק שְׁלַל חֲבַצְּלוֹת הַבָּר,
וְלַמְרוֹת הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר.
אֲפִלּוּ עַנְנֵי אוֹקְטוֹבֶּר, הַסְּגֻלִּים אֶל מוּל שְׁקִיעָה,
לֹא עָזְרוּ לָהּ אַף לְרֶגַע, לֹא עָזְרוּ לְהֵרָגַע.
אַף כִּי שׁוּב פָּרְחוּ בָּעֵמֶק שְׁלַל חֲבַצְּלוֹת הַבָּר,
לַמְרוֹת הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר.
אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים בַּחֶדֶר, הַסָּגוּר וְהֶעָצוּב,
כְּבָר יָדְעוּ — הִיא לֹא בְּסֵדֶר, הִיא הוֹלֶכֶת לִבְלִי שׁוּב.
עוֹד פּוֹרְחוֹת הַרְחֵק בָּעֵמֶק שְׁלַל חֲבַצְּלוֹת הַבָּר,
אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל, הַכֹּל נִגְמַר.
השיר נכתב באוגוסט 1977