“עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה — אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ”.

(משלי כ“ה, כ”ח)

כְּעִיר פְּרָזוֹת הָיִית לִי

בְּעֵת צָחְקֵךְ צְחוֹק צָהֳרַיִם מְעֻלָּף

בֵּין אִישׁוֹנֵי הַלַּיְלָה

כְּכֶתֶם חַכְלִילִי עַל גַּב עוֹרֵב

כְּחֶרֶב עַתִּיקָה הָיִית לִי לְעֵת סְתָו

כְּעֶצֶב אִישׁ הַצֹּאן עַל מַעְיָן חָרֵב.

לְעִיר פְּרָזוֹת נִדְמֵית לִי

צְהֻבַּת גְּוָנִים וָזֶמֶר

כְּעֵרֶב רַב שֶׁל יְגוֹנִים נִשְׁלָח אֶל הֶחָלָל

בְּקוֹל מֵיתְרֵי הַיָּם בְּנַהֲמוֹ עַל אֶרֶץ

כְּאֶלֶף דּוּגִיּוֹת גּוֹלְשׁוֹת מִגַּל אֶל גַּל.

כְּדַהֲרַת הָרְאֵמִים בָּעֲרָבוֹת הַלְּבָנוֹת

כְּצָהֳלַת הַסּוּס עֲלֵי שְׁבִילִים

כְּכָל חַיּוֹת הַבָּר הָיִית לִי — עִיר פְּרָזוֹת,

כְּסַעַר קְנֵי הַסּוּף בָּאֲגַמִּים.

עִיר פְּרָזוֹת שֶׁלִּי שׁוֹכֶנֶת הַר,

עִיר אָבָק רוֹבֵץ פְּרוּצָה לְכָל פִּנָּה,

הַסּוֹפֶגֶת רִאשׁוֹנָה אֶת בְּכִי הַגֶּשֶׁם

וְאֶת לַהַט הַצְּחוֹקִים שֶׁלַּחַמָּה.

עִיר פְּצוּעַת כְּבִישִׁים, וְאֹדֶם הַתַּפּוּחַ

עִיר הָאֲהָבוֹת וְזַעַק הָאֵימִים,

עִיר נִצְחִית שֶׁל חוֹל וָרוּחַ

עִם נַהֲמַת הַיּוֹן וּצְחוֹק הַשּׁוּעָלִים.

כְּעִיר פְּרָזוֹת הָיִית לִי,

בְּעֵת צָחְקֵךְ וּבִבְכוֹתֵךְ,

תָּמִיד, תָּמִיד יָדַעְתִּי — אֵין כְּדִמְעוֹתַיִךְ

כְּשַׁיָּרָה שֶׁל אוֹר הַכֹּל גּוֹהֵר סְבִיבֵךְ,

כְּגַל שֶׁל שַׁחַר הַשּׁוֹטֵף אֶת גִּבְעוֹתַיִךְ.

שׁוֹעֶטֶת אַתְּ תָּמִיד,

פְּרוּעָה לְלֹא מַרְגּוֹעַ —

לַמּוֹרָדוֹת שְׁלוּחָה אַתְּ,

לְכָל הָעֲבָרִים.

כְּעִיר לְלֹא חוֹמָה

נַפְשִׁי תָּמִיד פּוֹרֶצֶת,

עוֹלָה וּמְטַפֶּסֶת

עַל אֶרֶץ וּצְלָלִים.